1.1 Nach dem Tode Josuas fragten die Kinder Israel den HERRN und sprachen: Wer von uns soll zuerst ausziehen, den Krieg gegen die Kanaaniter zu beginnen?
1.2 Der HERR sprach: Juda soll ausziehen! Siehe, ich habe das Land in seine Hand gegeben.
1.3 Da sprach Juda zu seinem Bruder Simeon: Zieh mit mir hinauf in mein Los und laß uns wider die Kanaaniter streiten, so will ich auch mit dir in dein Los ziehen! Also zog Simeon mit ihm.
1.4 Als nun Juda hinaufzog, gab der HERR die Kanaaniter und Pheresiter in ihre Hand, und sie schlugen dieselben bei Besek, zehntausend Mann.
1.5 Und als sie den Adoni-Besek zu Besek fanden, stritten sie wider ihn und schlugen die Kanaaniter und Pheresiter.
1.6 Und Adoni-Besek floh; aber sie jagten ihm nach und ergriffen ihn und hieben ihm die Daumen und die großen Zehen ab.
1.7 Da sprach Adoni-Besek: Siebzig Könige mit abgehauenen Daumen und großen Zehen lasen ihr Brot auf unter meinem Tisch. Wie ich getan habe, so hat mir Gott wieder vergolten! Und man brachte ihn gen Jerusalem; daselbst starb er.
1.8 Aber die Kinder Juda stritten wider Jerusalem und eroberten es und schlugen die Einwohner mit der Schärfe des Schwertes und steckten die Stadt in Brand.
1.9 Darnach zogen die Kinder Juda hinab, um wider die Kanaaniter zu streiten, die auf dem Gebirge und im Süden und in der Ebene wohnten.
1.10 Juda zog auch wider die Kanaaniter, die zu Hebron wohnten; Hebron aber hieß vor Zeiten Kirjat-Arba; und sie schlugen Sesai und Achiman und Talmai.
1.11 Von dort zogen sie wider die Einwohner von Debir; Debir aber hieß vor Zeiten Kirjat-Sepher.
1.12 Und Kaleb sprach: Wer Kirjat-Sepher schlägt und erobert, dem will ich meine Tochter Achsa zum Weibe geben!
1.13 Da gewann sie Otniel, der Sohn Kenas, Kalebs jüngerer Bruder. Und er gab ihm seine Tochter zum Weibe.
1.14 Und es begab sich, als sie einzog, trieb sie ihn, von ihrem Vater ein Feld zu fordern. Und sie sprang vom Esel. Da sprach Kaleb zu ihr: Was willst du?
1.15 Sie sprach: Gib mir einen Segen! Denn du hast mir ein im Süden gelegenes Land gegeben; gib mir auch Wasserquellen! Da gab ihr Kaleb die obern und die untern Quellen.
1.16 Und die Kinder des Keniters, des Schwiegervaters Moses, waren mit den Kindern Juda aus der Palmenstadt in die Wüste Juda hinaufgezogen, welche südlich von Arad liegt; und so gingen sie hin und wohnten bei dem Volk.
1.17 Juda aber zog hin mit seinem Bruder Simeon; und sie schlugen die Kanaaniter, welche in Zephat wohnten, und vollstreckten an ihnen den Bann und nannten die Stadt Horma.
1.18 Dazu eroberte Juda Gaza samt seinem Gebiet, und Askalon samt seinem Gebiet, und Ekron samt seinem Gebiet.
1.19 Und der HERR war mit Juda, so daß er das Gebirge eroberte; aber die Bewohner der Ebene vermochte er nicht zu vertreiben; denn sie hatten eiserne Wagen.
1.20 Und sie gaben dem Kaleb Hebron, wie Mose gesagt hatte; der vertrieb daraus die drei Söhne Enaks.
1.21 Aber die Kinder Benjamin vertrieben die Jebusiter nicht, die zu Jerusalem wohnten; sondern die Jebusiter wohnten bei den Kindern Benjamin zu Jerusalem bis auf diesen Tag.
1.22 Auch das Haus Joseph zog hinauf, gen Bethel, und der HERR war mit ihnen.
1.23 Und das Haus Joseph ließ Bethel auskundschaften; die Stadt hieß früher Lus.
1.24 Und die Späher sahen einen Mann aus der Stadt herauskommen und sprachen zu ihm: Zeige uns doch, wo wir in die Stadt eindringen können, so wollen wir dir Gnade erweisen!
1.25 Da zeigte er ihnen, wo die Stadt zugänglich war, und sie schlugen die Stadt mit der Schärfe des Schwertes; den Mann aber und sein ganzes Geschlecht ließen sie gehen.
1.26 Da zog der Mann in das Land der Hetiter und baute eine Stadt und hieß sie Lus; das ist ihr Name bis auf den heutigen Tag.
1.27 Manasse aber vertrieb die Einwohner von Beth-Sean und seinen Dörfern nicht, auch weder diejenigen von Taenach und seinen Dörfern, noch die Bewohner von Dor und seinen Dörfern, noch die Bewohner von Jibleam und seinen Dörfern, noch die Bewohner von Megiddo und seinen Dörfern; sondern es gelang den Kanaanitern, in demselben Lande zu bleiben.
1.28 Als aber Israel erstarkte, machte es die Kanaaniter fronpflichtig; aber vertreiben konnte es sie nicht.
1.29 Auch Ephraim vertrieb die Kanaaniter nicht, die zu Geser wohnten; sondern die Kanaaniter blieben in Geser unter ihnen.
1.30 Sebulon vertrieb die Bewohner von Kitron nicht, auch nicht die Bewohner von Nahalol; daher wohnten die Kanaaniter unter ihnen und wurden fronpflichtig.
1.31 Asser vertrieb die Bewohner von Akko nicht, auch nicht die Bewohner von Zidon, Achelab, Achsib, Chelba, Aphik und Rechob;
1.32 sondern Asser wohnte unter den Kanaanitern, die im Lande blieben; denn man vertrieb sie nicht.
1.33 Naphtali vertrieb weder die Bewohner von Beth-Semes noch die Einwohner von Beth-Anat, sondern wohnte unter den Kanaanitern, die das Land bewohnten; aber die Bewohner zu Beth-Semes und Beth-Anat wurden ihnen fronpflichtig.
1.34 Und die Amoriter drängten die Kinder Dan auf das Gebirge zurück und ließen sie nicht in die Ebene herabkommen.
1.35 Und es gelang den Amoritern, in Har-Heres, in Ajalon und in Saalbim zu bleiben; aber die Hand des Hauses Joseph ward ihnen zu schwer, und sie wurden fronpflichtig.
1.36 Und das Gebiet der Amoriter zog sich vom Skorpionensteig von Sela an aufwärts.
1.1 καὶ ἐγένετο μετὰ τὴν τελευτὴν ἰησοῦ καὶ ἐπηρώτων οἱ υἱοὶ ισραηλ διὰ τοῦ κυρίου λέγοντες τίς ἀναβήσεται ἡμῖν πρὸς τοὺς χαναναίους ἀφηγούμενος τοῦ πολεμῆσαι πρὸς αὐτούς
1.2 καὶ εἶπεν κύριος ιουδας ἀναβήσεται ἰδοὺ δέδωκα τὴν γῆν ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ
1.3 καὶ εἶπεν ιουδας τῷ συμεων ἀδελφῷ αὐτοῦ ἀνάβηθι μετ' ἐμοῦ ἐν τῷ κλήρῳ μου καὶ παραταξώμεθα πρὸς τοὺς χαναναίους καὶ πορεύσομαι κἀγὼ μετὰ σοῦ ἐν τῷ κλήρῳ σου καὶ ἐπορεύθη μετ' αὐτοῦ συμεων
1.4 καὶ ἀνέβη ιουδας καὶ παρέδωκεν κύριος τὸν χαναναῖον καὶ τὸν φερεζαῖον εἰς τὰς χεῖρας αὐτῶν καὶ ἔκοψαν αὐτοὺς ἐν βεζεκ εἰς δέκα χιλιάδας ἀνδρῶν
1.5 καὶ κατέλαβον τὸν αδωνιβεζεκ ἐν τῇ βεζεκ καὶ παρετάξαντο πρὸς αὐτὸν καὶ ἔκοψαν τὸν χαναναῖον καὶ τὸν φερεζαῖον
1.6 καὶ ἔφυγεν αδωνιβεζεκ καὶ κατέδραμον ὀπίσω αὐτοῦ καὶ κατελάβοσαν αὐτὸν καὶ ἀπέκοψαν τὰ ἄκρα τῶν χειρῶν αὐτοῦ καὶ τὰ ἄκρα τῶν ποδῶν αὐτοῦ
1.7 καὶ εἶπεν αδωνιβεζεκ ἑβδομήκοντα βασιλεῖς τὰ ἄκρα τῶν χειρῶν αὐτῶν καὶ τὰ ἄκρα τῶν ποδῶν αὐτῶν ἀποκεκομμένοι ἦσαν συλλέγοντες τὰ ὑποκάτω τῆς τραπέζης μου καθὼς οὖν ἐποίησα οὕτως ἀνταπέδωκέν μοι ὁ θεός καὶ ἄγουσιν αὐτὸν εἰς ιερουσαλημ καὶ ἀπέθανεν ἐκεῖ
1.8 καὶ ἐπολέμουν οἱ υἱοὶ ιουδα τὴν ιερουσαλημ καὶ κατελάβοντο αὐτὴν καὶ ἐπάταξαν αὐτὴν ἐν στόματι ῥομφαίας καὶ τὴν πόλιν ἐνέπρησαν ἐν πυρί
1.9 καὶ μετὰ ταῦτα κατέβησαν οἱ υἱοὶ ιουδα τοῦ πολεμῆσαι πρὸς τὸν χαναναῖον τὸν κατοικοῦντα τὴν ὀρεινὴν καὶ τὸν νότον καὶ τὴν πεδινήν
1.10 καὶ ἐπορεύθη ιουδας πρὸς τὸν χαναναῖον τὸν κατοικοῦντα ἐν χεβρων καὶ ἐξῆλθεν χεβρων ἐξ ἐναντίας καὶ τὸ ὄνομα ἦν χεβρων τὸ πρότερον καριαθαρβοξεφερ καὶ ἐπάταξαν τὸν σεσσι καὶ αχινααν καὶ θολμιν γεννήματα τοῦ ενακ
1.11 καὶ ἀνέβησαν ἐκεῖθεν πρὸς τοὺς κατοικοῦντας δαβιρ τὸ δὲ ὄνομα τῆς δαβιρ ἦν ἔμπροσθεν καριαθσωφαρ πόλις γραμμάτων
1.12 καὶ εἶπεν χαλεβ ὃς ἐὰν πατάξῃ τὴν πόλιν τῶν γραμμάτων καὶ προκαταλάβηται αὐτήν δώσω αὐτῷ τὴν ασχα θυγατέρα μου εἰς γυναῖκα
1.13 καὶ προκατελάβετο αὐτὴν γοθονιηλ υἱὸς κενεζ ἀδελφοῦ χαλεβ ὁ νεώτερος καὶ ἔδωκεν αὐτῷ χαλεβ τὴν ασχα θυγατέρα αὐτοῦ εἰς γυναῖκα
1.14 καὶ ἐγένετο ἐν τῇ εἰσόδῳ αὐτῆς καὶ ἐπέσεισεν αὐτὴν γοθονιηλ τοῦ αἰτῆσαι παρὰ τοῦ πατρὸς αὐτῆς ἀγρόν καὶ ἐγόγγυζεν καὶ ἔκραξεν ἀπὸ τοῦ ὑποζυγίου εἰς γῆν νότου ἐκδέδοσαί με καὶ εἶπεν αὐτῇ χαλεβ τί ἐστίν σοι
1.15 καὶ εἶπεν αὐτῷ ασχα δὸς δή μοι εὐλογίαν ὅτι εἰς γῆν νότου ἐκδέδοσαί με καὶ δώσεις μοι λύτρωσιν ὕδατος καὶ ἔδωκεν αὐτῇ χαλεβ κατὰ τὴν καρδίαν αὐτῆς λύτρωσιν μετεώρων καὶ λύτρωσιν ταπεινῶν
1.16 καὶ οἱ υἱοὶ ιοθορ τοῦ κιναιου τοῦ γαμβροῦ μωυσέως ἀνέβησαν ἐκ πόλεως τῶν φοινίκων μετὰ τῶν υἱῶν ιουδα εἰς τὴν ἔρημον τὴν οὖσαν ἐν τῷ νότῳ ιουδα ἥ ἐστιν ἐπὶ καταβάσεως αραδ καὶ κατῴκησαν μετὰ τοῦ λαοῦ
1.17 καὶ ἐπορεύθη ιουδας μετὰ συμεων τοῦ ἀδελφοῦ αὐτοῦ καὶ ἔκοψεν τὸν χαναναῖον τὸν κατοικοῦντα σεφεκ καὶ ἐξωλέθρευσαν αὐτούς καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα τῆς πόλεως ἀνάθεμα
1.18 καὶ οὐκ ἐκληρονόμησεν ιουδας τὴν γάζαν οὐδὲ τὰ ὅρια αὐτῆς οὐδὲ τὴν ἀσκαλῶνα οὐδὲ τὰ ὅρια αὐτῆς οὐδὲ τὴν ακκαρων οὐδὲ τὰ ὅρια αὐτῆς οὐδὲ τὴν ἄζωτον οὐδὲ τὰ περισπόρια αὐτῆς
1.19 καὶ ἦν κύριος μετὰ ιουδα καὶ ἐκληρονόμησεν τὸ ὄρος ὅτι οὐκ ἠδυνάσθησαν ἐξολεθρεῦσαι τοὺς κατοικοῦντας τὴν κοιλάδα ὅτι ρηχαβ διεστείλατο αὐτοῖς
1.20 καὶ ἔδωκαν τῷ χαλεβ τὴν χεβρων καθὼς ἐλάλησεν μωυσῆς καὶ ἐκληρονόμησεν ἐκεῖθεν τὰς τρεῖς πόλεις τῶν υἱῶν ενακ
1.21 καὶ τὸν ιεβουσαῖον τὸν κατοικοῦντα ἐν ιερουσαλημ οὐκ ἐκληρονόμησαν οἱ υἱοὶ βενιαμιν καὶ κατῴκησεν ὁ ιεβουσαῖος μετὰ τῶν υἱῶν βενιαμιν ἐν ιερουσαλημ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
1.22 καὶ ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ ιωσηφ καί γε αὐτοὶ εἰς βαιθηλ καὶ κύριος ἦν μετ' αὐτῶν
1.23 καὶ παρενέβαλον καὶ κατεσκέψαντο βαιθηλ τὸ δὲ ὄνομα τῆς πόλεως αὐτῶν ἦν ἔμπροσθεν λουζα
1.24 καὶ εἶδον οἱ φυλάσσοντες καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἐξεπορεύετο ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἔλαβον αὐτὸν καὶ εἶπον αὐτῷ δεῖξον ἡμῖν τῆς πόλεως τὴν εἴσοδον καὶ ποιήσομεν μετὰ σοῦ ἔλεος
1.25 καὶ ἔδειξεν αὐτοῖς τὴν εἴσοδον τῆς πόλεως καὶ ἐπάταξαν τὴν πόλιν ἐν στόματι ῥομφαίας τὸν δὲ ἄνδρα καὶ τὴν συγγένειαν αὐτοῦ ἐξαπέστειλαν
1.26 καὶ ἐπορεύθη ὁ ἀνὴρ εἰς γῆν χεττιιν καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ πόλιν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτῆς λουζα τοῦτο τὸ ὄνομα αὐτῆς ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
1.27 καὶ οὐκ ἐξῆρεν μανασση τὴν βαιθσαν ἥ ἐστιν σκυθῶν πόλις οὐδὲ τὰς θυγατέρας αὐτῆς οὐδὲ τὰ περίοικα αὐτῆς οὐδὲ τὴν θανακ οὐδὲ τὰς θυγατέρας αὐτῆς οὐδὲ τοὺς κατοικοῦντας δωρ οὐδὲ τὰς θυγατέρας αὐτῆς οὐδὲ τὸν κατοικοῦντα βαλακ οὐδὲ τὰ περίοικα αὐτῆς οὐδὲ τὰς θυγατέρας αὐτῆς οὐδὲ τοὺς κατοικοῦντας μαγεδω οὐδὲ τὰ περίοικα αὐτῆς οὐδὲ τὰς θυγατέρας αὐτῆς οὐδὲ τοὺς κατοικοῦντας ιεβλααμ οὐδὲ τὰ περίοικα αὐτῆς οὐδὲ τὰς θυγατέρας αὐτῆς καὶ ἤρξατο ὁ χαναναῖος κατοικεῖν ἐν τῇ γῇ ταύτῃ
1.28 καὶ ἐγένετο ὅτε ἐνίσχυσεν ισραηλ καὶ ἐποίησεν τὸν χαναναῖον εἰς φόρον καὶ ἐξαίρων οὐκ ἐξῆρεν αὐτόν
1.29 καὶ εφραιμ οὐκ ἐξῆρεν τὸν χαναναῖον τὸν κατοικοῦντα ἐν γαζερ καὶ κατῴκησεν ὁ χαναναῖος ἐν μέσῳ αὐτοῦ ἐν γαζερ καὶ ἐγένετο εἰς φόρον
1.30 καὶ ζαβουλων οὐκ ἐξῆρεν τοὺς κατοικοῦντας κεδρων οὐδὲ τοὺς κατοικοῦντας δωμανα καὶ κατῴκησεν ὁ χαναναῖος ἐν μέσῳ αὐτῶν καὶ ἐγένετο αὐτῷ εἰς φόρον
1.31 καὶ ασηρ οὐκ ἐξῆρεν τοὺς κατοικοῦντας ακχω καὶ ἐγένετο αὐτῷ εἰς φόρον καὶ τοὺς κατοικοῦντας δωρ καὶ τοὺς κατοικοῦντας σιδῶνα καὶ τοὺς κατοικοῦντας ααλαφ καὶ τὸν ασχαζι καὶ τὸν χελβα καὶ τὸν ναϊ καὶ τὸν ερεω
1.32 καὶ κατῴκησεν ὁ ασηρ ἐν μέσῳ τοῦ χαναναίου τοῦ κατοικοῦντος τὴν γῆν ὅτι οὐκ ἠδυνήθη ἐξᾶραι αὐτόν
1.33 καὶ νεφθαλι οὐκ ἐξῆρεν τοὺς κατοικοῦντας βαιθσαμυς καὶ τοὺς κατοικοῦντας βαιθαναθ καὶ κατῴκησεν νεφθαλι ἐν μέσῳ τοῦ χαναναίου τοῦ κατοικοῦντος τὴν γῆν οἱ δὲ κατοικοῦντες βαιθσαμυς καὶ τὴν βαιθενεθ ἐγένοντο αὐτοῖς εἰς φόρον
1.34 καὶ ἐξέθλιψεν ὁ αμορραῖος τοὺς υἱοὺς δαν εἰς τὸ ὄρος ὅτι οὐκ ἀφῆκαν αὐτὸν καταβῆναι εἰς τὴν κοιλάδα
1.35 καὶ ἤρξατο ὁ αμορραῖος κατοικεῖν ἐν τῷ ὄρει τῷ ὀστρακώδει ἐν ᾧ αἱ ἄρκοι καὶ ἐν ᾧ αἱ ἀλώπεκες ἐν τῷ μυρσινῶνι καὶ ἐν θαλαβιν καὶ ἐβαρύνθη χεὶρ οἴκου ιωσηφ ἐπὶ τὸν αμορραῖον καὶ ἐγενήθη αὐτοῖς εἰς φόρον
1.36 καὶ τὸ ὅριον τοῦ αμορραίου ἀπὸ τῆς ἀναβάσεως ακραβιν ἀπὸ τῆς πέτρας καὶ ἐπάνω
1.1 kai egeneto meta tehn teleytehn iehsoy kai epehrohtohn oi yioi israehl dia toy kyrioy legontes tis anabehsetai ehmin pros toys chananaioys aphehgoymenos toy polemehsai pros aytoys
1.2 kai eipen kyrios ioydas anabehsetai idoy dedohka tehn gehn en teh cheiri aytoy
1.3 kai eipen ioydas toh symeohn adelphoh aytoy anabehthi met' emoy en toh klehroh moy kai parataxohmetha pros toys chananaioys kai poreysomai kagoh meta soy en toh klehroh soy kai eporeytheh met' aytoy symeohn
1.4 kai anebeh ioydas kai paredohken kyrios ton chananaion kai ton pherezaion eis tas cheiras aytohn kai ekopsan aytoys en bezek eis deka chiliadas androhn
1.5 kai katelabon ton adohnibezek en teh bezek kai paretaxanto pros ayton kai ekopsan ton chananaion kai ton pherezaion
1.6 kai ephygen adohnibezek kai katedramon opisoh aytoy kai katelabosan ayton kai apekopsan ta akra tohn cheirohn aytoy kai ta akra tohn podohn aytoy
1.7 kai eipen adohnibezek ebdomehkonta basileis ta akra tohn cheirohn aytohn kai ta akra tohn podohn aytohn apokekommenoi ehsan syllegontes ta ypokatoh tehs trapezehs moy kathohs oyn epoiehsa oytohs antapedohken moi o theos kai agoysin ayton eis ieroysalehm kai apethanen ekei
1.8 kai epolemoyn oi yioi ioyda tehn ieroysalehm kai katelabonto aytehn kai epataxan aytehn en stomati romphaias kai tehn polin eneprehsan en pyri
1.9 kai meta tayta katebehsan oi yioi ioyda toy polemehsai pros ton chananaion ton katoikoynta tehn oreinehn kai ton noton kai tehn pedinehn
1.10 kai eporeytheh ioydas pros ton chananaion ton katoikoynta en chebrohn kai exehlthen chebrohn ex enantias kai to onoma ehn chebrohn to proteron kariatharboxepher kai epataxan ton sessi kai achinaan kai tholmin gennehmata toy enak
1.11 kai anebehsan ekeithen pros toys katoikoyntas dabir to de onoma tehs dabir ehn emprosthen kariathsohphar polis grammatohn
1.12 kai eipen chaleb os ean pataxeh tehn polin tohn grammatohn kai prokatalabehtai aytehn dohsoh aytoh tehn ascha thygatera moy eis gynaika
1.13 kai prokatelabeto aytehn gothoniehl yios kenez adelphoy chaleb o neohteros kai edohken aytoh chaleb tehn ascha thygatera aytoy eis gynaika
1.14 kai egeneto en teh eisodoh aytehs kai epeseisen aytehn gothoniehl toy aitehsai para toy patros aytehs agron kai egoggyzen kai ekraxen apo toy ypozygioy eis gehn notoy ekdedosai me kai eipen ayteh chaleb ti estin soi
1.15 kai eipen aytoh ascha dos deh moi eylogian oti eis gehn notoy ekdedosai me kai dohseis moi lytrohsin ydatos kai edohken ayteh chaleb kata tehn kardian aytehs lytrohsin meteohrohn kai lytrohsin tapeinohn
1.16 kai oi yioi iothor toy kinaioy toy gambroy mohyseohs anebehsan ek poleohs tohn phoinikohn meta tohn yiohn ioyda eis tehn erehmon tehn oysan en toh notoh ioyda eh estin epi katabaseohs arad kai katohkehsan meta toy laoy
1.17 kai eporeytheh ioydas meta symeohn toy adelphoy aytoy kai ekopsen ton chananaion ton katoikoynta sephek kai exohlethreysan aytoys kai ekalesen to onoma tehs poleohs anathema
1.18 kai oyk eklehronomehsen ioydas tehn gazan oyde ta oria aytehs oyde tehn askalohna oyde ta oria aytehs oyde tehn akkarohn oyde ta oria aytehs oyde tehn azohton oyde ta perisporia aytehs
1.19 kai ehn kyrios meta ioyda kai eklehronomehsen to oros oti oyk ehdynasthehsan exolethreysai toys katoikoyntas tehn koilada oti rehchab diesteilato aytois
1.20 kai edohkan toh chaleb tehn chebrohn kathohs elalehsen mohysehs kai eklehronomehsen ekeithen tas treis poleis tohn yiohn enak
1.21 kai ton ieboysaion ton katoikoynta en ieroysalehm oyk eklehronomehsan oi yioi beniamin kai katohkehsen o ieboysaios meta tohn yiohn beniamin en ieroysalehm eohs tehs ehmeras taytehs
1.22 kai anebehsan oi yioi iohsehph kai ge aytoi eis baithehl kai kyrios ehn met' aytohn
1.23 kai parenebalon kai kateskepsanto baithehl to de onoma tehs poleohs aytohn ehn emprosthen loyza
1.24 kai eidon oi phylassontes kai idoy anehr exeporeyeto ek tehs poleohs kai elabon ayton kai eipon aytoh deixon ehmin tehs poleohs tehn eisodon kai poiehsomen meta soy eleos
1.25 kai edeixen aytois tehn eisodon tehs poleohs kai epataxan tehn polin en stomati romphaias ton de andra kai tehn syggeneian aytoy exapesteilan
1.26 kai eporeytheh o anehr eis gehn chettiin kai ohkodomehsen ekei polin kai ekalesen to onoma aytehs loyza toyto to onoma aytehs eohs tehs ehmeras taytehs
1.27 kai oyk exehren manasseh tehn baithsan eh estin skythohn polis oyde tas thygateras aytehs oyde ta perioika aytehs oyde tehn thanak oyde tas thygateras aytehs oyde toys katoikoyntas dohr oyde tas thygateras aytehs oyde ton katoikoynta balak oyde ta perioika aytehs oyde tas thygateras aytehs oyde toys katoikoyntas magedoh oyde ta perioika aytehs oyde tas thygateras aytehs oyde toys katoikoyntas ieblaam oyde ta perioika aytehs oyde tas thygateras aytehs kai ehrxato o chananaios katoikein en teh geh tayteh
1.28 kai egeneto ote enischysen israehl kai epoiehsen ton chananaion eis phoron kai exairohn oyk exehren ayton
1.29 kai ephraim oyk exehren ton chananaion ton katoikoynta en gazer kai katohkehsen o chananaios en mesoh aytoy en gazer kai egeneto eis phoron
1.30 kai zaboylohn oyk exehren toys katoikoyntas kedrohn oyde toys katoikoyntas dohmana kai katohkehsen o chananaios en mesoh aytohn kai egeneto aytoh eis phoron
1.31 kai asehr oyk exehren toys katoikoyntas akchoh kai egeneto aytoh eis phoron kai toys katoikoyntas dohr kai toys katoikoyntas sidohna kai toys katoikoyntas aalaph kai ton aschazi kai ton chelba kai ton nai kai ton ereoh
1.32 kai katohkehsen o asehr en mesoh toy chananaioy toy katoikoyntos tehn gehn oti oyk ehdynehtheh exarai ayton
1.33 kai nephthali oyk exehren toys katoikoyntas baithsamys kai toys katoikoyntas baithanath kai katohkehsen nephthali en mesoh toy chananaioy toy katoikoyntos tehn gehn oi de katoikoyntes baithsamys kai tehn baitheneth egenonto aytois eis phoron
1.34 kai exethlipsen o amorraios toys yioys dan eis to oros oti oyk aphehkan ayton katabehnai eis tehn koilada
1.35 kai ehrxato o amorraios katoikein en toh orei toh ostrakohdei en oh ai arkoi kai en oh ai alohpekes en toh myrsinohni kai en thalabin kai ebaryntheh cheir oikoy iohsehph epi ton amorraion kai egenehtheh aytois eis phoron
1.36 kai to orion toy amorraioy apo tehs anabaseohs akrabin apo tehs petras kai epanoh
1.1 וַיְהִי אַחֲרֵי מֹות יְהֹושֻׁעַ וַיִּשְׁאֲלוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּיהוָה לֵאמֹר מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ אֶל־הַכְּנַעֲנִי בַּתְּחִלָּה לְהִלָּחֶם בֹּו׃
1.2 וַיֹּאמֶר יְהוָה יְהוּדָה יַעֲלֶה הִנֵּה נָתַתִּי אֶת־הָאָרֶץ בְּיָדֹו׃
1.3 וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְשִׁמְעֹון אָחִיו עֲלֵה אִתִּי בְגֹורָלִי וְנִלָּחֲמָה בַּכְּנַעֲנִי וְהָלַכְתִּי גַם־אֲנִי אִתְּךָ בְּגֹורָלֶךָ וַיֵּלֶךְ אִתֹּו שִׁמְעֹון׃
1.4 וַיַּעַל יְהוּדָה וַיִּתֵּן יְהוָה אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי בְּיָדָם וַיַּכּוּם בְּבֶזֶק עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ׃
1.5 וַיִּמְצְאוּ אֶת־אֲדֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק וַיִּלָּחֲמוּ בֹּו וַיַּכּוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי וְאֶת־הַפְּרִזִּי׃
1.6 וַיָּנָס אֲדֹנִי בֶזֶק וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרָיו וַיֹּאחֲזוּ אֹתֹו וַיְקַצְּצוּ אֶת־בְּהֹנֹות יָדָיו וְרַגְלָיו׃
1.7 וַיֹּאמֶר אֲדֹנִי־בֶזֶק שִׁבְעִים ׀ מְלָכִים בְּהֹנֹות יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם מְקֻצָּצִים הָיוּ מְלַקְּטִים תַּחַת שֻׁלְחָנִי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי כֵּן שִׁלַּם־לִי אֱלֹהִים וַיְבִיאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיָּמָת שָׁם׃ פ
1.8 וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי־יְהוּדָה בִּירוּשָׁלִַם וַיִּלְכְּדוּ אֹותָהּ וַיַּכּוּהָ לְפִי־חָרֶב וְאֶת־הָעִיר שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ׃
1.9 וְאַחַר יָרְדוּ בְּנֵי יְהוּדָה לְהִלָּחֵם בַּכְּנַעֲנִי יֹושֵׁב הָהָר וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה׃
1.10 וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶל־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּושֵׁב בְּחֶבְרֹון וְשֵׁם־חֶבְרֹון לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע וַיַּכּוּ אֶת־שֵׁשַׁי וְאֶת־אֲחִימַן וְאֶת־תַּלְמָי׃
1.11 וַיֵּלֶךְ מִשָּׁם אֶל־יֹושְׁבֵי דְּבִיר וְשֵׁם־דְּבִיר לְפָנִים קִרְיַת־סֵפֶר׃
1.12 וַיֹּאמֶר כָּלֵב אֲשֶׁר־יַכֶּה אֶת־קִרְיַת־סֵפֶר וּלְכָדָהּ וְנָתַתִּי לֹו אֶת־עַכְסָה בִתִּי לְאִשָּׁה׃
1.13 וַיִּלְכְּדָהּ עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ וַיִּתֶּן־לֹו אֶת־עַכְסָה בִתֹּו לְאִשָּׁה׃
1.14 וַיְהִי בְּבֹואָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאֹול מֵאֵת־אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמֹור וַיֹּאמֶר־לָהּ כָּלֵב מַה־לָּךְ׃
1.15 וַתֹּאמֶר לֹו הָבָה־לִּי בְרָכָה כִּי אֶרֶץ הַנֶּגֶב נְתַתָּנִי וְנָתַתָּה לִי גֻּלֹּת מָיִם וַיִּתֶּן־לָהּ כָּלֵב אֵת גֻּלֹּת עִלִּית וְאֵת גֻּלֹּת תַּחְתִּית׃ פ
1.16 וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת־בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת־הָעָם׃
1.17 וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת־שִׁמְעֹון אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת־הַכְּנַעֲנִי יֹושֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אֹותָהּ וַיִּקְרָא אֶת־שֵׁם־הָעִיר חָרְמָה׃
1.18 וַיִּלְכֹּד יְהוּדָה אֶת־עַזָּה וְאֶת־גְּבוּלָהּ וְאֶת־אַשְׁקְלֹון וְאֶת־גְּבוּלָהּ וְאֶת־עֶקְרֹון וְאֶת־גְּבוּלָהּ׃
1.19 וַיְהִי יְהוָה אֶת־יְהוּדָה וַיֹּרֶשׁ אֶת־הָהָר כִּי לֹא לְהֹורִישׁ אֶת־יֹשְׁבֵי הָעֵמֶק כִּי־רֶכֶב בַּרְזֶל לָהֶם׃
1.20 וַיִּתְּנוּ לְכָלֵב אֶת־חֶבְרֹון כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיֹּורֶשׁ מִשָּׁם אֶת־שְׁלֹשָׁה בְּנֵי הָעֲנָק׃
1.21 וְאֶת־הַיְבוּסִי יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם לֹא הֹורִישׁוּ בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֵּשֶׁב הַיְבוּסִי אֶת־בְּנֵי בִנְיָמִן בִּירוּשָׁלִַם עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ ס
1.22 וַיַּעֲלוּ בֵית־יֹוסֵף גַּם־הֵם בֵּית־אֵל וַיהוָה עִמָּם׃
1.23 וַיָּתִירוּ בֵית־יֹוסֵף בְּבֵית־אֵל וְשֵׁם־הָעִיר לְפָנִים לוּז׃
1.24 וַיִּרְאוּ הַשֹּׁמְרִים אִישׁ יֹוצֵא מִן־הָעִיר וַיֹּאמְרוּ לֹו הַרְאֵנוּ נָא אֶת־מְבֹוא הָעִיר וְעָשִׂינוּ עִמְּךָ חָסֶד׃
1.25 וַיַּרְאֵם אֶת־מְבֹוא הָעִיר וַיַּכּוּ אֶת־הָעִיר לְפִי־חָרֶב וְאֶת־הָאִישׁ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפַּחְתֹּו שִׁלֵּחוּ׃
1.26 וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ אֶרֶץ הַחִתִּים וַיִּבֶן עִיר וַיִּקְרָא שְׁמָהּ לוּז הוּא שְׁמָהּ עַד הַיֹּום הַזֶּה׃ פ
1.27 וְלֹא־הֹורִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת־בֵּית־שְׁאָן וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וְאֶת־תַּעְנַךְ וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ וְאֶת־ [יֹשֵׁב כ] (יֹשְׁבֵי ק) דֹור וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וְאֶת־יֹושְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת־בְּנֹתֶיהָ וְאֶת־יֹושְׁבֵי מְגִדֹּו וְאֶת־בְּנֹותֶיהָ וַיֹּואֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת׃
1.28 וַיְהִי כִּי־חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת־הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהֹורֵישׁ לֹא הֹורִישֹׁו׃ ס
1.29 וְאֶפְרַיִם לֹא הֹורִישׁ אֶת־הַכְּנַעֲנִי הַיֹּושֵׁב בְּגָזֶר וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבֹּו בְּגָזֶר׃ פ
1.30 זְבוּלֻן לֹא הֹורִישׁ אֶת־יֹושְׁבֵי קִטְרֹון וְאֶת־יֹושְׁבֵי נַהֲלֹל וַיֵּשֶׁב הַכְּנַעֲנִי בְּקִרְבֹּו וַיִּהְיוּ לָמַס׃ ס
1.31 אָשֵׁר לֹא הֹורִישׁ אֶת־יֹשְׁבֵי עַכֹּו וְאֶת־יֹושְׁבֵי צִידֹון וְאֶת־אַחְלָב וְאֶת־אַכְזִיב וְאֶת־חֶלְבָּה וְאֶת־אֲפִיק וְאֶת־רְחֹב׃
1.32 וַיֵּשֶׁב הָאָשֵׁרִי בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי לֹא הֹורִישֹׁו׃ ס
1.33 נַפְתָּלִי לֹא־הֹורִישׁ אֶת־יֹשְׁבֵי בֵית־שֶׁמֶשׁ וְאֶת־יֹשְׁבֵי בֵית־עֲנָת וַיֵּשֶׁב בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְיֹשְׁבֵי בֵית־שֶׁמֶשׁ וּבֵית עֲנָת הָיוּ לָהֶם לָמַס׃ ס
1.34 וַיִּלְחֲצוּ הָאֱמֹרִי אֶת־בְּנֵי־דָן הָהָרָה כִּי־לֹא נְתָנֹו לָרֶדֶת לָעֵמֶק׃
1.35 וַיֹּואֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר־חֶרֶס בְּאַיָּלֹון וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית־יֹוסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס׃
1.36 וּגְבוּל הָאֱמֹרִי מִמַּעֲלֵה עַקְרַבִּים מֵהַסֶּלַע וָמָעְלָה׃ פ
1.1 wajHij Aaharej mowt jHowxxuOa wajixxAalw bnej jixraaAel bajHwaaH leAmor mij jaOalaeH-laanw Aael-HaknaOanij bathilaaH lHilaahaem bow׃
1.2 wajoAmaer jHwaaH jHwdaaH jaOalaeH HineH naatatij Aaet-HaaAaaraec bjaadow׃
1.3 wajoAmaer jHwdaaH lxximOown Aaahijw OaleH Aitij bgowraalij wnilaahamaaH baknaOanij wHaalaktij gam-Aanij Aitkaa bgowraalaekaa wajelaek Aitow xximOown׃
1.4 wajaOal jHwdaaH wajiten jHwaaH Aaet-HaknaOanij wHaprizij bjaadaam wajakwm bbaezaeq Oaxaeraet Aalaapijm Aijxx׃
1.5 wajimcAw Aaet-Aadonij baezaeq bbaezaeq wajilaahamw bow wajakw Aaet-HaknaOanij wAaet-Haprizij׃
1.6 wajaanaas Aadonij baezaeq wajirdpw Aaharaajw wajoAhazw Aotow wajqaccw Aaet-bHonowt jaadaajw wraglaajw׃
1.7 wajoAmaer Aadonij-baezaeq xxibOijm mlaakijm bHonowt jdejHaem wraglejHaem mqucaacijm Haajw mlaqTijm tahat xxulhaanij kaAaxxaer Oaaxijtij ken xxilam-lij AaeloHijm wajbijAuHw jrwxxaalaim wajaamaat xxaam׃ p
1.8 wajilaahamw bnej-jHwdaaH bijrwxxaalaim wajilkdw AowtaaH wajakwHaa lpij-haaraeb wAaet-HaaOijr xxilhw baaAexx׃
1.9 wAahar jaardw bnej jHwdaaH lHilaahem baknaOanij jowxxeb HaaHaar wHanaegaeb wHaxxpelaaH׃
1.10 wajelaek jHwdaaH Aael-HaknaOanij Hajowxxeb bhaebrown wxxem-haebrown lpaanijm qirjat AarbaO wajakw Aaet-xxexxaj wAaet-Aahijman wAaet-talmaaj׃
1.11 wajelaek mixxaam Aael-jowxxbej dbijr wxxem-dbijr lpaanijm qirjat-sepaer׃
1.12 wajoAmaer kaaleb Aaxxaer-jakaeH Aaet-qirjat-sepaer wlkaadaaH wnaatatij low Aaet-OaksaaH bitij lAixxaaH׃
1.13 wajilkdaaH OaatnijAel baen-qnaz Aahij kaaleb HaqaaTon mimaenw wajitaen-low Aaet-OaksaaH bitow lAixxaaH׃
1.14 wajHij bbowAaaH watsijteHw lixxAowl meAet-AaabijHaa HaxaadaeH waticnah meOal Hahamowr wajoAmaer-laaH kaaleb maH-laak׃
1.15 watoAmaer low HaabaaH-lij braakaaH kij Aaeraec Hanaegaeb ntataanij wnaatataaH lij gulot maajim wajitaen-laaH kaaleb Aet gulot Oilijt wAet gulot tahtijt׃ p
1.16 wbnej qejnij hoten moxxaeH Oaalw meOijr Hatmaarijm Aaet-bnej jHwdaaH midbar jHwdaaH Aaxxaer bnaegaeb Oaraad wajelaek wajexxaeb Aaet-HaaOaam׃
1.17 wajelaek jHwdaaH Aaet-xximOown Aaahijw wajakw Aaet-HaknaOanij jowxxeb cpat wajaharijmw AowtaaH wajiqraaA Aaet-xxem-HaaOijr haarmaaH׃
1.18 wajilkod jHwdaaH Aaet-OazaaH wAaet-gbwlaaH wAaet-Aaxxqlown wAaet-gbwlaaH wAaet-Oaeqrown wAaet-gbwlaaH׃
1.19 wajHij jHwaaH Aaet-jHwdaaH wajoraexx Aaet-HaaHaar kij loA lHowrijxx Aaet-joxxbej HaaOemaeq kij-raekaeb barzael laaHaem׃
1.20 wajitnw lkaaleb Aaet-haebrown kaAaxxaer dibaer moxxaeH wajowraexx mixxaam Aaet-xxloxxaaH bnej HaaOanaaq׃
1.21 wAaet-Hajbwsij joxxeb jrwxxaalaim loA Howrijxxw bnej binjaamin wajexxaeb Hajbwsij Aaet-bnej binjaamin bijrwxxaalaim Oad Hajowm HazaeH׃ s
1.22 wajaOalw bejt-jowsep gam-Hem bejt-Ael wajHwaaH Oimaam׃
1.23 wajaatijrw bejt-jowsep bbejt-Ael wxxem-HaaOijr lpaanijm lwz׃
1.24 wajirAw Haxxomrijm Aijxx jowceA min-HaaOijr wajoAmrw low HarAenw naaA Aaet-mbowA HaaOijr wOaaxijnw Oimkaa haasaed׃
1.25 wajarAem Aaet-mbowA HaaOijr wajakw Aaet-HaaOijr lpij-haaraeb wAaet-HaaAijxx wAaet-kaal-mixxpahtow xxilehw׃
1.26 wajelaek HaaAijxx Aaeraec Hahitijm wajibaen Oijr wajiqraaA xxmaaH lwz HwA xxmaaH Oad Hajowm HazaeH׃ p
1.27 wloA-Howrijxx mnaxxaeH Aaet-bejt-xxAaan wAaet-bnowtaejHaa wAaet-taOnak wAaet-bnotaejHaa wAaet- [joxxeb k] (joxxbej q) dowr wAaet-bnowtaejHaa wAaet-jowxxbej jiblOaam wAaet-bnotaejHaa wAaet-jowxxbej mgidow wAaet-bnowtaejHaa wajowAael HaknaOanij laaxxaebaet baaAaaraec HazoAt׃
1.28 wajHij kij-haazaq jixraaAel wajaaxaem Aaet-HaknaOanij laamas wHowrejxx loA Howrijxxow׃ s
1.29 wAaeprajim loA Howrijxx Aaet-HaknaOanij Hajowxxeb bgaazaer wajexxaeb HaknaOanij bqirbow bgaazaer׃ p
1.30 zbwlun loA Howrijxx Aaet-jowxxbej qiTrown wAaet-jowxxbej naHalol wajexxaeb HaknaOanij bqirbow wajiHjw laamas׃ s
1.31 Aaaxxer loA Howrijxx Aaet-joxxbej Oakow wAaet-jowxxbej cijdown wAaet-Aahlaab wAaet-Aakzijb wAaet-haelbaaH wAaet-Aapijq wAaet-rhob׃
1.32 wajexxaeb HaaAaaxxerij bqaeraeb HaknaOanij joxxbej HaaAaaraec kij loA Howrijxxow׃ s
1.33 naptaalij loA-Howrijxx Aaet-joxxbej bejt-xxaemaexx wAaet-joxxbej bejt-Oanaat wajexxaeb bqaeraeb HaknaOanij joxxbej HaaAaaraec wjoxxbej bejt-xxaemaexx wbejt Oanaat Haajw laaHaem laamas׃ s
1.34 wajilhacw HaaAaemorij Aaet-bnej-daan HaaHaaraaH kij-loA ntaanow laaraedaet laaOemaeq׃
1.35 wajowAael HaaAaemorij laaxxaebaet bHar-haeraes bAajaalown wbxxaOalbijm watikbad jad bejt-jowsep wajiHjw laamas׃
1.36 wgbwl HaaAaemorij mimaOaleH Oaqrabijm meHasaelaO waamaaOlaaH׃ p
1.1 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה־לנו אל־הכנעני בתחלה להלחם בו׃
1.2 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את־הארץ בידו׃
1.3 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם־אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון׃
1.4 ויעל יהודה ויתן יהוה את־הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש׃
1.5 וימצאו את־אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את־הכנעני ואת־הפרזי׃
1.6 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את־בהנות ידיו ורגליו׃
1.7 ויאמר אדני־בזק שבעים ׀ מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם־לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם׃ פ
1.8 וילחמו בני־יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי־חרב ואת־העיר שלחו באש׃
1.9 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה׃
1.10 וילך יהודה אל־הכנעני היושב בחברון ושם־חברון לפנים קרית ארבע ויכו את־ששי ואת־אחימן ואת־תלמי׃
1.11 וילך משם אל־יושבי דביר ושם־דביר לפנים קרית־ספר׃
1.12 ויאמר כלב אשר־יכה את־קרית־ספר ולכדה ונתתי לו את־עכסה בתי לאשה׃
1.13 וילכדה עתניאל בן־קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן־לו את־עכסה בתו לאשה׃
1.14 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת־אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר־לה כלב מה־לך׃
1.15 ותאמר לו הבה־לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן־לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית׃ פ
1.16 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את־בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את־העם׃
1.17 וילך יהודה את־שמעון אחיו ויכו את־הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את־שם־העיר חרמה׃
1.18 וילכד יהודה את־עזה ואת־גבולה ואת־אשקלון ואת־גבולה ואת־עקרון ואת־גבולה׃
1.19 ויהי יהוה את־יהודה וירש את־ההר כי לא להוריש את־ישבי העמק כי־רכב ברזל להם׃
1.20 ויתנו לכלב את־חברון כאשר דבר משה ויורש משם את־שלשה בני הענק׃
1.21 ואת־היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את־בני בנימן בירושלם עד היום הזה׃ ס
1.22 ויעלו בית־יוסף גם־הם בית־אל ויהוה עמם׃
1.23 ויתירו בית־יוסף בבית־אל ושם־העיר לפנים לוז׃
1.24 ויראו השמרים איש יוצא מן־העיר ויאמרו לו הראנו נא את־מבוא העיר ועשינו עמך חסד׃
1.25 ויראם את־מבוא העיר ויכו את־העיר לפי־חרב ואת־האיש ואת־כל־משפחתו שלחו׃
1.26 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה׃ פ
1.27 ולא־הוריש מנשה את־בית־שאן ואת־בנותיה ואת־תענך ואת־בנתיה ואת־ [ישב כ] (ישבי ק) דור ואת־בנותיה ואת־יושבי יבלעם ואת־בנתיה ואת־יושבי מגדו ואת־בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃
1.28 ויהי כי־חזק ישראל וישם את־הכנעני למס והוריש לא הורישו׃ ס
1.29 ואפרים לא הוריש את־הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר׃ פ
1.30 זבולן לא הוריש את־יושבי קטרון ואת־יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס׃ ס
1.31 אשר לא הוריש את־ישבי עכו ואת־יושבי צידון ואת־אחלב ואת־אכזיב ואת־חלבה ואת־אפיק ואת־רחב׃
1.32 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו׃ ס
1.33 נפתלי לא־הוריש את־ישבי בית־שמש ואת־ישבי בית־ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית־שמש ובית ענת היו להם למס׃ ס
1.34 וילחצו האמרי את־בני־דן ההרה כי־לא נתנו לרדת לעמק׃
1.35 ויואל האמרי לשבת בהר־חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית־יוסף ויהיו למס׃
1.36 וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה׃ פ
1.1 wjHj Ahrj mwt jHwxO wjxAlw bnj jxrAl bjHwH lAmr mj jOlH-lnw Al-HknOnj bthlH lHlhm bw׃
1.2 wjAmr jHwH jHwdH jOlH HnH nttj At-HArc bjdw׃
1.3 wjAmr jHwdH lxmOwn Ahjw OlH Atj bgwrlj wnlhmH bknOnj wHlktj gm-Anj Atk bgwrlk wjlk Atw xmOwn׃
1.4 wjOl jHwdH wjtn jHwH At-HknOnj wHprzj bjdm wjkwm bbzq Oxrt Alpjm Ajx׃
1.5 wjmcAw At-Adnj bzq bbzq wjlhmw bw wjkw At-HknOnj wAt-Hprzj׃
1.6 wjns Adnj bzq wjrdpw Ahrjw wjAhzw Atw wjqccw At-bHnwt jdjw wrgljw׃
1.7 wjAmr Adnj-bzq xbOjm mlkjm bHnwt jdjHm wrgljHm mqccjm Hjw mlqTjm tht xlhnj kAxr Oxjtj kn xlm-lj AlHjm wjbjAHw jrwxlm wjmt xm׃ p
1.8 wjlhmw bnj-jHwdH bjrwxlm wjlkdw AwtH wjkwH lpj-hrb wAt-HOjr xlhw bAx׃
1.9 wAhr jrdw bnj jHwdH lHlhm bknOnj jwxb HHr wHngb wHxplH׃
1.10 wjlk jHwdH Al-HknOnj Hjwxb bhbrwn wxm-hbrwn lpnjm qrjt ArbO wjkw At-xxj wAt-Ahjmn wAt-tlmj׃
1.11 wjlk mxm Al-jwxbj dbjr wxm-dbjr lpnjm qrjt-spr׃
1.12 wjAmr klb Axr-jkH At-qrjt-spr wlkdH wnttj lw At-OksH btj lAxH׃
1.13 wjlkdH OtnjAl bn-qnz Ahj klb HqTn mmnw wjtn-lw At-OksH btw lAxH׃
1.14 wjHj bbwAH wtsjtHw lxAwl mAt-AbjH HxdH wtcnh mOl Hhmwr wjAmr-lH klb mH-lk׃
1.15 wtAmr lw HbH-lj brkH kj Arc Hngb nttnj wnttH lj glt mjm wjtn-lH klb At glt Oljt wAt glt thtjt׃ p
1.16 wbnj qjnj htn mxH Olw mOjr Htmrjm At-bnj jHwdH mdbr jHwdH Axr bngb Ord wjlk wjxb At-HOm׃
1.17 wjlk jHwdH At-xmOwn Ahjw wjkw At-HknOnj jwxb cpt wjhrjmw AwtH wjqrA At-xm-HOjr hrmH׃
1.18 wjlkd jHwdH At-OzH wAt-gbwlH wAt-Axqlwn wAt-gbwlH wAt-Oqrwn wAt-gbwlH׃
1.19 wjHj jHwH At-jHwdH wjrx At-HHr kj lA lHwrjx At-jxbj HOmq kj-rkb brzl lHm׃
1.20 wjtnw lklb At-hbrwn kAxr dbr mxH wjwrx mxm At-xlxH bnj HOnq׃
1.21 wAt-Hjbwsj jxb jrwxlm lA Hwrjxw bnj bnjmn wjxb Hjbwsj At-bnj bnjmn bjrwxlm Od Hjwm HzH׃ s
1.22 wjOlw bjt-jwsp gm-Hm bjt-Al wjHwH Omm׃
1.23 wjtjrw bjt-jwsp bbjt-Al wxm-HOjr lpnjm lwz׃
1.24 wjrAw Hxmrjm Ajx jwcA mn-HOjr wjAmrw lw HrAnw nA At-mbwA HOjr wOxjnw Omk hsd׃
1.25 wjrAm At-mbwA HOjr wjkw At-HOjr lpj-hrb wAt-HAjx wAt-kl-mxphtw xlhw׃
1.26 wjlk HAjx Arc Hhtjm wjbn Ojr wjqrA xmH lwz HwA xmH Od Hjwm HzH׃ p
1.27 wlA-Hwrjx mnxH At-bjt-xAn wAt-bnwtjH wAt-tOnk wAt-bntjH wAt- [jxb k] (jxbj q) dwr wAt-bnwtjH wAt-jwxbj jblOm wAt-bntjH wAt-jwxbj mgdw wAt-bnwtjH wjwAl HknOnj lxbt bArc HzAt׃
1.28 wjHj kj-hzq jxrAl wjxm At-HknOnj lms wHwrjx lA Hwrjxw׃ s
1.29 wAprjm lA Hwrjx At-HknOnj Hjwxb bgzr wjxb HknOnj bqrbw bgzr׃ p
1.30 zbwln lA Hwrjx At-jwxbj qTrwn wAt-jwxbj nHll wjxb HknOnj bqrbw wjHjw lms׃ s
1.31 Axr lA Hwrjx At-jxbj Okw wAt-jwxbj cjdwn wAt-Ahlb wAt-Akzjb wAt-hlbH wAt-Apjq wAt-rhb׃
1.32 wjxb HAxrj bqrb HknOnj jxbj HArc kj lA Hwrjxw׃ s
1.33 nptlj lA-Hwrjx At-jxbj bjt-xmx wAt-jxbj bjt-Ont wjxb bqrb HknOnj jxbj HArc wjxbj bjt-xmx wbjt Ont Hjw lHm lms׃ s
1.34 wjlhcw HAmrj At-bnj-dn HHrH kj-lA ntnw lrdt lOmq׃
1.35 wjwAl HAmrj lxbt bHr-hrs bAjlwn wbxOlbjm wtkbd jd bjt-jwsp wjHjw lms׃
1.36 wgbwl HAmrj mmOlH Oqrbjm mHslO wmOlH׃ p
1.1 Post mortem Iosue consulue runt filii Israel Dominum dicen tes: “ Quis nostrum primus ascendet ad Chananaeum ad pugnandum contra eum? ”.
1.2 Dixitque Dominus: “ Iudas ascendet: ecce tradidi terram in manus eius ”.
1.3 Et ait Iudas Simeoni fratri suo: “ Ascende mecum in sorte mea, et pugnemus contra Chananaeum, et ego pergam tecum in sorte tua ”. Et abiit cum eo Simeon.
1.4 Ascenditque Iudas, et tradidit Dominus Chananaeum ac Pherezaeum in manus eorum, et percusserunt in Bezec decem milia virorum.
1.5 Inveneruntque Adonibezec in Bezec et pugnaverunt contra eum ac percusserunt Chananaeum et Pherezaeum.
1.6 Fugit autem Adonibezec, quem persecuti comprehenderunt, caesis pollicibus manuum eius ac pedum.
1.7 Dixitque Adonibezec: “ Septuaginta reges, amputatis manuum ac pedum pollicibus, colligebant sub mensa mea ciborum reliquias. Sicut feci, ita reddidit mihi Deus ”. Adduxeruntque eum in Ierusalem, et ibi mortuus est.
1.8 Oppugnantes ergo filii Iudae Ierusalem ceperunt eam; et percusserunt in ore gladii tradentes incendio civitatem.
1.9 Et postea descendentes pugnaverunt contra Chananaeum, qui habitabat in montanis et in Nageb et in Sephela.
1.10 Pergensque Iuda contra Chananaeum, qui habitabat in Hebron, cui nomen fuit antiquitus Cariatharbe, percussit Sesai et Ahiman et Tholmai.
1.11 Atque inde profectus abiit ad habitatores Dabir, cuius nomen vetus erat Cariathsepher (id est civitas Litterarum).
1.12 Dixitque Chaleb: “ Qui percusserit Cariathsepher et ceperit eam, dabo ei Axam filiam meam uxorem ”.
1.13 Cumque cepisset eam Othoniel filius Cenez frater Chaleb minor, dedit ei Axam filiam suam coniugem.
1.14 Quae cum veniret, incitavit eum, ut peteret a patre suo agrum. Demisit ergo se de asino, et dixit ei Chaleb: “ Quid habes? ”.
1.15 At illa respondit: “ Da mihi benedictionem; quia terram arentem dedisti mihi, da et irriguam aquis ”. Dedit ergo ei Chaleb irriguum superius et irriguum inferius.
1.16 Filii autem Hobab Cinaei cognati Moysi ascenderunt de civitate Palmarum cum filiis Iudae in desertum Iudae, quod est ad meridiem Arad, et habitaverunt cum Amalecitis.
1.17 Abiit autem Iudas cum Simeone fratre suo et percusserunt simul Chananaeum, qui habitabat in Sephath, et percusserunt urbem anathemate. Vocatumque est nomen eius Horma (id est Anathema).
1.18 Cepitque Iudas Gazam cum finibus suis et Ascalonem atque Accaron cum terminis suis.
1.19 Fuitque Dominus cum Iuda, et montana possedit; nec potuit expellere habitatores vallis, quia falcatis curribus abundabant.
1.20 Dederuntque Chaleb Hebron, sicut dixerat Moyses, qui expulit ex ea tres filios Enac.
1.21 Iebusaeum autem habitatorem Ierusalem non expulerunt filii Beniamin, habitavitque Iebusaeus cum filiis Beniamin in Ierusalem usque in praesentem diem.
1.22 Domus quoque Ioseph ascendit Bethel, fuitque Dominus cum eis.
1.23 Nam, cum explorarent urbem, quae prius Luza vocabatur,
1.24 viderunt custodes hominem egredientem de civitate dixeruntque ad eum: “ Ostende nobis introitum civitatis, et faciemus tecum misericordiam ”.
1.25 Qui cum ostendisset eis, percusserunt urbem in ore gladii; hominem autem illum et omnem cognationem eius dimiserunt.
1.26 Qui dimissus abiit in terram Hetthim et aedificavit ibi civitatem vocavitque eam Luzam, quae ita appellatur usque in praesentem diem.
1.27 Manasses quoque non occupavit Bethsan et Thanach cum viculis suis nec expulit habitatores Dor et Ieblaam et Mageddo cum viculis suis; mansitque Chananaeus in terra hac.
1.28 Postquam autem confortatus est Israel, fecit eos tributarios et expellere noluit.
1.29 Ephraim etiam non expulit Chananaeum, qui habitabat in Gazer, sed habitavit Chananaeus in medio eius in Gazer.
1.30 Zabulon non expulit habitatores Cetron et Naalol, sed habitavit Chananaeus in medio eius factusque est ei tributarius.
1.31 Aser quoque non expulit habitatores Achcho et Sidonis, Ahalab et Achazib et Helba et Aphec et Rohob;
1.32 habitavitque Aser in medio Chananaei habitatoris illius terrae, quia non expulit eum.
1.33 Nephthali non expulit habitatores Bethsames et Bethanath et habitavit inter Chananaeum habitatorem terrae, fueruntque ei Bethsamitae et Bethanitae tributarii.
1.34 Artavitque Amorraeus filios Dan in montem nec dedit eis locum, ut ad planiora descenderent.
1.35 Habitavitque Amorraeus in Hathares, in Aialon et Salebim; et aggravata est manus domus Ioseph, factusque est ei tributarius.
1.36 Fuit autem terminus Amorraei ab ascensu Acrabbim ad Petram et superiora loca.
2.1 Aber der Engel des HERRN kam von Gilgal herauf nach Bochim und sprach: Ich habe euch aus Ägypten heraufgeführt und in das Land gebracht, das ich euren Vätern zugeschworen habe; und ich sagte, ich wolle meinen Bund mit euch nicht aufheben ewiglich;
2.2 ihr aber sollt mit den Einwohnern dieses Landes keinen Bund machen, sondern ihre Altäre zerbrechen. Aber ihr habt meiner Stimme nicht gehorcht! Warum habt ihr es doch getan?
2.3 So habe ich nun auch gesagt: Ich will sie vor euch nicht vertreiben, damit sie euch zu Dornen und ihre Götter euch zum Fallstrick werden!
2.4 Da nun der Engel des HERRN solche Worte zu allen Kindern Israel redete, erhob das Volk seine Stimme und weinte.
2.5 Daher hießen sie den Ort Bochim und opferten daselbst dem HERRN.
2.6 Als nämlich Josua das Volk entlassen hatte, zogen die Kinder Israel ein jeder in sein Erbteil, um das Land in Besitz zu nehmen.
2.7 Und das Volk diente dem HERRN, solange Josua lebte und solange die Ältesten da waren, die Josua überlebten, welche alle die großen Werke des HERRN gesehen hatten, die er an Israel getan.
2.8 Als aber Josua, der Sohn Nuns, der Knecht des HERRN, im Alter von hundertundzehn Jahren gestorben war,
2.9 begruben sie ihn im Gebiet seines Erbteils, zu Timnat-Heres, auf dem Gebirge Ephraim, nördlich vom Berge Gaasch.
2.10 Und als auch jenes ganze Geschlecht zu seinen Vätern versammelt war, kam ein anderes Geschlecht nach ihnen auf, welches den HERRN nicht kannte, noch die Werke, die er an Israel getan.
2.11 Da taten die Kinder Israel, was übel war vor dem HERRN, und dienten den Baalen
2.12 und verließen den HERRN, den Gott ihrer Väter, der sie aus Ägyptenland geführt hatte, und folgten andern Göttern nach, den Göttern der Völker, die um sie her wohnten, und beteten sie an und erzürnten den HERRN;
2.13 denn sie verließen den HERRN und dienten dem Baal und den Astarten.
2.14 Da ergrimmte der Zorn des HERRN über Israel, und er gab sie in die Hand von Räubern, die sie beraubten, und verkaufte sie in die Hand ihrer Feinde ringsum, so daß sie ihren Feinden nicht mehr widerstehen konnten.
2.15 Überall, wohin sie zogen, war die Hand des HERRN gegen sie zum Unglück, wie der HERR ihnen gesagt und wie der HERR ihnen geschworen hatte; so wurden sie hart bedrängt.
2.16 Doch erweckte der HERR Richter, die sie aus den Händen ihrer Räuber erretteten;
2.17 aber auch ihren Richtern gehorchten sie nicht, sondern buhlten mit andern Göttern und beteten sie an und wichen bald von dem Wege, darauf ihre Väter im Gehorsam gegen die Gebote des HERRN gegangen waren; sie taten nicht ebenso.
2.18 Wenn aber der HERR ihnen Richter erweckte, so war der HERR mit dem Richter und errettete sie aus der Hand ihrer Feinde, solange der Richter lebte; denn der HERR erbarmte sich wegen ihrer Wehklage über ihre Bedränger und Unterdrücker.
2.19 Wenn aber der Richter starb, so handelten sie wiederum verderblicher als ihre Väter, indem sie andern Göttern nachfolgten, um ihnen zu dienen und sie anzubeten; sie ließen nicht ab von ihrem Vornehmen und ihrem halsstarrigen Wesen.
2.20 Darum entbrannte der Zorn des HERRN über Israel, und er sprach: Weil dieses Volk meinen Bund übertreten hat, den ich ihren Vätern geboten habe, und sie meiner Stimme nicht folgen,
2.21 so will auch ich forthin niemand mehr von den Völkern, die Josua bei seinem Tod übriggelassen hat, vor ihnen vertreiben,
2.22 damit ich Israel durch sie prüfe, ob sie auf dem Wege des HERRN verbleiben und darin wandeln werden, wie ihre Väter darauf verblieben sind, oder nicht.
2.23 Also ließ der HERR diese Völker verbleiben und vertrieb sie nicht eilends, wie er sie auch nicht in Josuas Hand gegeben hatte.
2.1 καὶ ἀνέβη ἄγγελος κυρίου ἀπὸ γαλγαλ ἐπὶ τὸν κλαυθμῶνα καὶ ἐπὶ βαιθηλ καὶ ἐπὶ τὸν οἶκον ισραηλ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς τάδε λέγει κύριος ἀνεβίβασα ὑμᾶς ἐξ αἰγύπτου καὶ εἰσήγαγον ὑμᾶς εἰς τὴν γῆν ἣν ὤμοσα τοῖς πατράσιν ὑμῶν καὶ εἶπα οὐ διασκεδάσω τὴν διαθήκην μου τὴν μεθ' ὑμῶν εἰς τὸν αἰῶνα
2.2 καὶ ὑμεῖς οὐ διαθήσεσθε διαθήκην τοῖς ἐγκαθημένοις εἰς τὴν γῆν ταύτην οὐδὲ τοῖς θεοῖς αὐτῶν προσκυνήσετε ἀλλὰ τὰ γλυπτὰ αὐτῶν συντρίψετε καὶ τὰ θυσιαστήρια αὐτῶν καθελεῖτε καὶ οὐκ εἰσηκούσατε τῆς φωνῆς μου ὅτι ταῦτα ἐποιήσατε
2.3 κἀγὼ εἶπον οὐ μὴ ἐξαρῶ αὐτοὺς ἐκ προσώπου ὑμῶν καὶ ἔσονται ὑμῖν εἰς συνοχάς καὶ οἱ θεοὶ αὐτῶν ἔσονται ὑμῖν εἰς σκάνδαλον
2.4 καὶ ἐγένετο ὡς ἐλάλησεν ὁ ἄγγελος κυρίου τοὺς λόγους τούτους πρὸς πάντας υἱοὺς ισραηλ καὶ ἐπῆραν ὁ λαὸς τὴν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἔκλαυσαν
2.5 καὶ ἐπωνόμασαν τὸ ὄνομα τοῦ τόπου ἐκείνου κλαυθμῶνες καὶ ἐθυσίασαν ἐκεῖ τῷ κυρίῳ
2.6 καὶ ἐξαπέστειλεν ἰησοῦς τὸν λαόν καὶ ἦλθεν ἀνὴρ εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτοῦ κατακληρονομῆσαι τὴν γῆν
2.7 καὶ ἐδούλευσεν ὁ λαὸς τῷ κυρίῳ πάσας τὰς ἡμέρας ἰησοῦ καὶ πάσας τὰς ἡμέρας τῶν πρεσβυτέρων ὅσοι ἐμακροημέρευσαν μετὰ ἰησοῦ ὅσοι ἔγνωσαν πᾶν τὸ ἔργον κυρίου τὸ μέγα ὃ ἐποίησεν ἐν τῷ ισραηλ
2.8 καὶ ἐτελεύτησεν ἰησοῦς υἱὸς ναυη δοῦλος κυρίου υἱὸς ἑκατὸν δέκα ἐτῶν
2.9 καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἐν ὁρίῳ τῆς κληρονομίας αὐτοῦ ἐν θαμναθαρες ἐν ὄρει εφραιμ ἀπὸ βορρᾶ τοῦ ὄρους γαας
2.10 καί γε πᾶσα ἡ γενεὰ ἐκείνη προσετέθησαν πρὸς τοὺς πατέρας αὐτῶν καὶ ἀνέστη γενεὰ ἑτέρα μετ' αὐτούς οἳ οὐκ ἔγνωσαν τὸν κύριον καί γε τὸ ἔργον ὃ ἐποίησεν ἐν τῷ ισραηλ
2.11 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐλάτρευσαν τοῖς βααλιμ
2.12 καὶ ἐγκατέλιπον τὸν κύριον τὸν θεὸν τῶν πατέρων αὐτῶν τὸν ἐξαγαγόντα αὐτοὺς ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ἐπορεύθησαν ὀπίσω θεῶν ἑτέρων ἀπὸ τῶν θεῶν τῶν ἐθνῶν τῶν περικύκλῳ αὐτῶν καὶ προσεκύνησαν αὐτοῖς καὶ παρώργισαν τὸν κύριον
2.13 καὶ ἐγκατέλιπον αὐτὸν καὶ ἐλάτρευσαν τῷ βααλ καὶ ταῖς ἀστάρταις
2.14 καὶ ὠργίσθη θυμῷ κύριος ἐν τῷ ισραηλ καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς εἰς χεῖρας προνομευόντων καὶ κατεπρονόμευσαν αὐτούς καὶ ἀπέδοτο αὐτοὺς ἐν χερσὶ τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν κυκλόθεν καὶ οὐκ ἠδυνήθησαν ἔτι ἀντιστῆναι κατὰ πρόσωπον τῶν ἐχθρῶν αὐτῶν
2.15 ἐν πᾶσιν οἷς ἐξεπορεύοντο καὶ χεὶρ κυρίου ἦν ἐπ' αὐτοὺς εἰς κακά καθὼς ἐλάλησεν κύριος καὶ καθὼς ὤμοσεν κύριος αὐτοῖς καὶ ἐξέθλιψεν αὐτοὺς σφόδρα
2.16 καὶ ἤγειρεν κύριος κριτάς καὶ ἔσωσεν αὐτοὺς κύριος ἐκ χειρὸς τῶν προνομευόντων αὐτούς
2.17 καί γε τῶν κριτῶν οὐχ ὑπήκουσαν ὅτι ἐξεπόρνευσαν ὀπίσω θεῶν ἑτέρων καὶ προσεκύνησαν αὐτοῖς καὶ ἐξέκλιναν ταχὺ ἐκ τῆς ὁδοῦ ἧς ἐπορεύθησαν οἱ πατέρες αὐτῶν τοῦ εἰσακούειν τῶν λόγων κυρίου οὐκ ἐποίησαν οὕτως
2.18 καὶ ὅτι ἤγειρεν κύριος κριτὰς αὐτοῖς καὶ ἦν κύριος μετὰ τοῦ κριτοῦ καὶ ἔσωσεν αὐτοὺς ἐκ χειρὸς ἐχθρῶν αὐτῶν πάσας τὰς ἡμέρας τοῦ κριτοῦ ὅτι παρεκλήθη κύριος ἀπὸ τοῦ στεναγμοῦ αὐτῶν ἀπὸ προσώπου τῶν πολιορκούντων αὐτοὺς καὶ ἐκθλιβόντων αὐτούς
2.19 καὶ ἐγένετο ὡς ἀπέθνῃσκεν ὁ κριτής καὶ ἀπέστρεψαν καὶ πάλιν διέφθειραν ὑπὲρ τοὺς πατέρας αὐτῶν πορεύεσθαι ὀπίσω θεῶν ἑτέρων λατρεύειν αὐτοῖς καὶ προσκυνεῖν αὐτοῖς οὐκ ἀπέρριψαν τὰ ἐπιτηδεύματα αὐτῶν καὶ τὰς ὁδοὺς αὐτῶν τὰς σκληράς
2.20 καὶ ὠργίσθη θυμῷ κύριος ἐν τῷ ισραηλ καὶ εἶπεν ἀνθ' ὧν ὅσα ἐγκατέλιπον τὸ ἔθνος τοῦτο τὴν διαθήκην μου ἣν ἐνετειλάμην τοῖς πατράσιν αὐτῶν καὶ οὐκ εἰσήκουσαν τῆς φωνῆς μου
2.21 καί γε ἐγὼ οὐ προσθήσω τοῦ ἐξᾶραι ἄνδρα ἐκ προσώπου αὐτῶν ἀπὸ τῶν ἐθνῶν ὧν κατέλιπεν ἰησοῦς υἱὸς ναυη ἐν τῇ γῇ καὶ ἀφῆκεν
2.22 τοῦ πειράσαι ἐν αὐτοῖς τὸν ισραηλ εἰ φυλάσσονται τὴν ὁδὸν κυρίου πορεύεσθαι ἐν αὐτῇ ὃν τρόπον ἐφύλαξαν οἱ πατέρες αὐτῶν ἢ οὔ
2.23 καὶ ἀφῆκεν κύριος τὰ ἔθνη ταῦτα τοῦ μὴ ἐξᾶραι αὐτὰ τὸ τάχος καὶ οὐ παρέδωκεν αὐτὰ ἐν χειρὶ ἰησοῦ
2.1 kai anebeh aggelos kyrioy apo galgal epi ton klaythmohna kai epi baithehl kai epi ton oikon israehl kai eipen pros aytoys tade legei kyrios anebibasa ymas ex aigyptoy kai eisehgagon ymas eis tehn gehn ehn ohmosa tois patrasin ymohn kai eipa oy diaskedasoh tehn diathehkehn moy tehn meth' ymohn eis ton aiohna
2.2 kai ymeis oy diathehsesthe diathehkehn tois egkathehmenois eis tehn gehn taytehn oyde tois theois aytohn proskynehsete alla ta glypta aytohn syntripsete kai ta thysiastehria aytohn katheleite kai oyk eisehkoysate tehs phohnehs moy oti tayta epoiehsate
2.3 kagoh eipon oy meh exaroh aytoys ek prosohpoy ymohn kai esontai ymin eis synochas kai oi theoi aytohn esontai ymin eis skandalon
2.4 kai egeneto ohs elalehsen o aggelos kyrioy toys logoys toytoys pros pantas yioys israehl kai epehran o laos tehn phohnehn aytohn kai eklaysan
2.5 kai epohnomasan to onoma toy topoy ekeinoy klaythmohnes kai ethysiasan ekei toh kyrioh
2.6 kai exapesteilen iehsoys ton laon kai ehlthen anehr eis tehn klehronomian aytoy kataklehronomehsai tehn gehn
2.7 kai edoyleysen o laos toh kyrioh pasas tas ehmeras iehsoy kai pasas tas ehmeras tohn presbyterohn osoi emakroehmereysan meta iehsoy osoi egnohsan pan to ergon kyrioy to mega o epoiehsen en toh israehl
2.8 kai eteleytehsen iehsoys yios nayeh doylos kyrioy yios ekaton deka etohn
2.9 kai ethapsan ayton en orioh tehs klehronomias aytoy en thamnathares en orei ephraim apo borra toy oroys gaas
2.10 kai ge pasa eh genea ekeineh prosetethehsan pros toys pateras aytohn kai anesteh genea etera met' aytoys oi oyk egnohsan ton kyrion kai ge to ergon o epoiehsen en toh israehl
2.11 kai epoiehsan oi yioi israehl to ponehron enohpion kyrioy kai elatreysan tois baalim
2.12 kai egkatelipon ton kyrion ton theon tohn paterohn aytohn ton exagagonta aytoys ek gehs aigyptoy kai eporeythehsan opisoh theohn eterohn apo tohn theohn tohn ethnohn tohn perikykloh aytohn kai prosekynehsan aytois kai parohrgisan ton kyrion
2.13 kai egkatelipon ayton kai elatreysan toh baal kai tais astartais
2.14 kai ohrgistheh thymoh kyrios en toh israehl kai paredohken aytoys eis cheiras pronomeyontohn kai katepronomeysan aytoys kai apedoto aytoys en chersi tohn echthrohn aytohn kyklothen kai oyk ehdynehthehsan eti antistehnai kata prosohpon tohn echthrohn aytohn
2.15 en pasin ois exeporeyonto kai cheir kyrioy ehn ep' aytoys eis kaka kathohs elalehsen kyrios kai kathohs ohmosen kyrios aytois kai exethlipsen aytoys sphodra
2.16 kai ehgeiren kyrios kritas kai esohsen aytoys kyrios ek cheiros tohn pronomeyontohn aytoys
2.17 kai ge tohn kritohn oych ypehkoysan oti exeporneysan opisoh theohn eterohn kai prosekynehsan aytois kai exeklinan tachy ek tehs odoy ehs eporeythehsan oi pateres aytohn toy eisakoyein tohn logohn kyrioy oyk epoiehsan oytohs
2.18 kai oti ehgeiren kyrios kritas aytois kai ehn kyrios meta toy kritoy kai esohsen aytoys ek cheiros echthrohn aytohn pasas tas ehmeras toy kritoy oti pareklehtheh kyrios apo toy stenagmoy aytohn apo prosohpoy tohn poliorkoyntohn aytoys kai ekthlibontohn aytoys
2.19 kai egeneto ohs apethnehsken o kritehs kai apestrepsan kai palin diephtheiran yper toys pateras aytohn poreyesthai opisoh theohn eterohn latreyein aytois kai proskynein aytois oyk aperripsan ta epitehdeymata aytohn kai tas odoys aytohn tas sklehras
2.20 kai ohrgistheh thymoh kyrios en toh israehl kai eipen anth' ohn osa egkatelipon to ethnos toyto tehn diathehkehn moy ehn eneteilamehn tois patrasin aytohn kai oyk eisehkoysan tehs phohnehs moy
2.21 kai ge egoh oy prosthehsoh toy exarai andra ek prosohpoy aytohn apo tohn ethnohn ohn katelipen iehsoys yios nayeh en teh geh kai aphehken
2.22 toy peirasai en aytois ton israehl ei phylassontai tehn odon kyrioy poreyesthai en ayteh on tropon ephylaxan oi pateres aytohn eh oy
2.23 kai aphehken kyrios ta ethneh tayta toy meh exarai ayta to tachos kai oy paredohken ayta en cheiri iehsoy
2.1 וַיַּעַל מַלְאַךְ־יְהוָה מִן־הַגִּלְגָּל אֶל־הַבֹּכִים ף וַיֹּאמֶר אַעֲלֶה אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבֹתֵיכֶם וָאֹמַר לֹא־אָפֵר בְּרִיתִי אִתְּכֶם לְעֹולָם׃
2.2 וְאַתֶּם לֹא־תִכְרְתוּ בְרִית לְיֹושְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִזְבְּחֹותֵיהֶם תִּתֹּצוּן וְלֹא־שְׁמַעְתֶּם בְּקֹלִי מַה־זֹּאת עֲשִׂיתֶם׃
2.3 וְגַם אָמַרְתִּי לֹא־אֲגָרֵשׁ אֹותָם מִפְּנֵיכֶם וְהָיוּ לָכֶם לְצִדִּים וֵאלֹהֵיהֶם יִהְיוּ לָכֶם לְמֹוקֵשׁ׃
2.4 וַיְהִי כְּדַבֵּר מַלְאַךְ יְהוָה אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׂאוּ הָעָם אֶת־קֹולָם וַיִּבְכּוּ׃
2.5 וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הַמָּקֹום הַהוּא בֹּכִים וַיִּזְבְּחוּ־שָׁם לַיהוָה׃ פ
2.6 וַיְשַׁלַּח יְהֹושֻׁעַ אֶת־הָעָם וַיֵּלְכוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אִישׁ לְנַחֲלָתֹו לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ׃
2.7 וַיַּעַבְדוּ הָעָם אֶת־יְהוָה כֹּל יְמֵי יְהֹושֻׁעַ וְכֹל ׀ יְמֵי הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר הֶאֱרִיכוּ יָמִים אַחֲרֵי יְהֹושׁוּעַ אֲשֶׁר רָאוּ אֵת כָּל־מַעֲשֵׂה יְהוָה הַגָּדֹול אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃
2.8 וַיָּמָת יְהֹושֻׁעַ בִּן־נוּן עֶבֶד יְהוָה בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים׃
2.9 וַיִּקְבְּרוּ אֹותֹו בִּגְבוּל נַחֲלָתֹו בְּתִמְנַת־חֶרֶס בְּהַר אֶפְרָיִם מִצְּפֹון לְהַר־גָּעַשׁ׃
2.10 וְגַם כָּל־הַדֹּור הַהוּא נֶאֶסְפוּ אֶל־אֲבֹותָיו וַיָּקָם דֹּור אַחֵר אַחֲרֵיהֶם אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֶת־יְהוָה וְגַם אֶת־הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל׃ ס
2.11 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים׃
2.12 וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי אֲבֹותָם הַמֹּוצִיא אֹותָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי ׀ אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר סְבִיבֹותֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם וַיַּכְעִסוּ אֶת־יְהוָה ׃
2.13 וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וַיַּעַבְדוּ לַבַּעַל וְלָעַשְׁתָּרֹות׃
2.14 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּתְּנֵם בְּיַד־שֹׁסִים וַיָּשֹׁסּוּ אֹותָם וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד אֹויְבֵיהֶם מִסָּבִיב וְלֹא־יָכְלוּ עֹוד לַעֲמֹד לִפְנֵי אֹויְבֵיהֶם׃
2.15 בְּכֹל ׀ אֲשֶׁר יָצְאוּ יַד־יְהוָה הָיְתָה־בָּם לְרָעָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה וְכַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לָהֶם וַיֵּצֶר לָהֶם מְאֹד׃
2.16 וַיָּקֶם יְהוָה שֹׁפְטִים וַיֹּושִׁיעוּם מִיַּד שֹׁסֵיהֶם׃
2.17 וְגַם אֶל־שֹׁפְטֵיהֶם לֹא שָׁמֵעוּ כִּי זָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם סָרוּ מַהֵר מִן־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֲבֹותָם לִשְׁמֹעַ מִצְוֹת־יְהוָה לֹא־עָשׂוּ כֵן׃
2.18 וְכִי־הֵקִים יְהוָה ׀ לָהֶם שֹׁפְטִים וְהָיָה יְהוָה עִם־הַשֹּׁפֵט וְהֹושִׁיעָם מִיַּד אֹיְבֵיהֶם כֹּל יְמֵי הַשֹּׁופֵט כִּי־יִנָּחֵם יְהוָה מִנַּאֲקָתָם מִפְּנֵי לֹחֲצֵיהֶם וְדֹחֲקֵיהֶם׃
2.19 וְהָיָה ׀ בְּמֹות הַשֹּׁופֵט יָשֻׁבוּ וְהִשְׁחִיתוּ מֵאֲבֹותָם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים לְעָבְדָם וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לָהֶם לֹא הִפִּילוּ מִמַּעַלְלֵיהֶם וּמִדַּרְכָּם הַקָּשָׁה׃
2.20 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר יַעַן אֲשֶׁר עָבְרוּ הַגֹּוי הַזֶּה אֶת־בְּרִיתִי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אֶת־אֲבֹותָם וְלֹא שָׁמְעוּ לְקֹולִי׃
2.21 גַּם־אֲנִי לֹא אֹוסִיף לְהֹורִישׁ אִישׁ מִפְּנֵיהֶם מִן־הַגֹּויִם אֲשֶׁר־עָזַב יְהֹושֻׁעַ וַיָּמֹת׃
2.22 לְמַעַן נַסֹּות בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל הֲשֹׁמְרִים הֵם אֶת־דֶּרֶךְ יְהוָה לָלֶכֶת בָּם כַּאֲשֶׁר שָׁמְרוּ אֲבֹותָם אִם־לֹא׃
2.23 וַיַּנַּח יְהוָה אֶת־הַגֹּויִם הָאֵלֶּה לְבִלְתִּי הֹורִישָׁם מַהֵר וְלֹא נְתָנָם בְּיַד־יְהֹושֻׁעַ׃ פ
2.1 wajaOal malAak-jHwaaH min-Hagilgaal Aael-Habokijm p wajoAmaer AaOalaeH Aaetkaem mimicrajim waaAaabijA Aaetkaem Aael-HaaAaaraec Aaxxaer nixxbaOtij laAabotejkaem waaAomar loA-Aaaper brijtij Aitkaem lOowlaam׃
2.2 wAataem loA-tikrtw brijt ljowxxbej HaaAaaraec HazoAt mizbhowtejHaem titocwn wloA-xxmaOtaem bqolij maH-zoAt Oaxijtaem׃
2.3 wgam Aaamartij loA-Aagaarexx Aowtaam mipnejkaem wHaajw laakaem lcidijm weAloHejHaem jiHjw laakaem lmowqexx׃
2.4 wajHij kdaber malAak jHwaaH Aaet-Hadbaarijm HaaAelaeH Aael-kaal-bnej jixraaAel wajixAw HaaOaam Aaet-qowlaam wajibkw׃
2.5 wajiqrAw xxem-Hamaaqowm HaHwA bokijm wajizbhw-xxaam lajHwaaH׃ p
2.6 wajxxalah jHowxxuOa Aaet-HaaOaam wajelkw bnej-jixraaAel Aijxx lnahalaatow laaraexxaet Aaet-HaaAaaraec׃
2.7 wajaOabdw HaaOaam Aaet-jHwaaH kol jmej jHowxxuOa wkol jmej Hazqenijm Aaxxaer HaeAaerijkw jaamijm Aaharej jHowxxwOa Aaxxaer raaAw Aet kaal-maOaxeH jHwaaH Hagaadowl Aaxxaer OaaxaaH ljixraaAel׃
2.8 wajaamaat jHowxxuOa bin-nwn Oaebaed jHwaaH baen-meAaaH waaOaexaer xxaanijm׃
2.9 wajiqbrw Aowtow bigbwl nahalaatow btimnat-haeraes bHar Aaepraajim micpown lHar-gaaOaxx׃
2.10 wgam kaal-Hadowr HaHwA naeAaespw Aael-Aabowtaajw wajaaqaam dowr Aaher AaharejHaem Aaxxaer loA-jaadOw Aaet-jHwaaH wgam Aaet-HamaOaxaeH Aaxxaer OaaxaaH ljixraaAel׃ s
2.11 wajaOaxw bnej-jixraaAel Aaet-HaaraO bOejnej jHwaaH wajaOabdw Aaet-HabOaalijm׃
2.12 wajaOazbw Aaet-jHwaaH AaeloHej Aabowtaam HamowcijA Aowtaam meAaeraec micrajim wajelkw Aaharej AaeloHijm Aaherijm meAaeloHej HaaOamijm Aaxxaer sbijbowtejHaem wajixxtahaww laaHaem wajakOisw Aaet-jHwaaH ׃
2.13 wajaOazbw Aaet-jHwaaH wajaOabdw labaOal wlaaOaxxtaarowt׃
2.14 wajihar-Aap jHwaaH bjixraaAel wajitnem bjad-xxosijm wajaaxxosw Aowtaam wajimkrem bjad AowjbejHaem misaabijb wloA-jaaklw Oowd laOamod lipnej AowjbejHaem׃
2.15 bkol Aaxxaer jaacAw jad-jHwaaH HaajtaaH-baam lraaOaaH kaAaxxaer dibaer jHwaaH wkaAaxxaer nixxbaO jHwaaH laaHaem wajecaer laaHaem mAod׃
2.16 wajaaqaem jHwaaH xxopTijm wajowxxijOwm mijad xxosejHaem׃
2.17 wgam Aael-xxopTejHaem loA xxaameOw kij zaanw Aaharej AaeloHijm Aaherijm wajixxtahaww laaHaem saarw maHer min-Hadaeraek Aaxxaer Haalkw Aabowtaam lixxmoOa micwot-jHwaaH loA-Oaaxw ken׃
2.18 wkij-Heqijm jHwaaH laaHaem xxopTijm wHaajaaH jHwaaH Oim-HaxxopeT wHowxxijOaam mijad AojbejHaem kol jmej HaxxowpeT kij-jinaahem jHwaaH minaAaqaataam mipnej lohacejHaem wdohaqejHaem׃
2.19 wHaajaaH bmowt HaxxowpeT jaaxxubw wHixxhijtw meAabowtaam laalaekaet Aaharej AaeloHijm Aaherijm lOaabdaam wlHixxtahawot laaHaem loA Hipijlw mimaOallejHaem wmidarkaam HaqaaxxaaH׃
2.20 wajihar-Aap jHwaaH bjixraaAel wajoAmaer jaOan Aaxxaer Oaabrw Hagowj HazaeH Aaet-brijtij Aaxxaer ciwijtij Aaet-Aabowtaam wloA xxaamOw lqowlij׃
2.21 gam-Aanij loA Aowsijp lHowrijxx Aijxx mipnejHaem min-Hagowjim Aaxxaer-Oaazab jHowxxuOa wajaamot׃
2.22 lmaOan nasowt baam Aaet-jixraaAel Haxxomrijm Hem Aaet-daeraek jHwaaH laalaekaet baam kaAaxxaer xxaamrw Aabowtaam Aim-loA׃
2.23 wajanah jHwaaH Aaet-Hagowjim HaaAelaeH lbiltij Howrijxxaam maHer wloA ntaanaam bjad-jHowxxuOa׃ p
2.1 ויעל מלאך־יהוה מן־הגלגל אל־הבכים ף ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל־הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא־אפר בריתי אתכם לעולם׃
2.2 ואתם לא־תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא־שמעתם בקלי מה־זאת עשיתם׃
2.3 וגם אמרתי לא־אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש׃
2.4 ויהי כדבר מלאך יהוה את־הדברים האלה אל־כל־בני ישראל וישאו העם את־קולם ויבכו׃
2.5 ויקראו שם־המקום ההוא בכים ויזבחו־שם ליהוה׃ פ
2.6 וישלח יהושע את־העם וילכו בני־ישראל איש לנחלתו לרשת את־הארץ׃
2.7 ויעבדו העם את־יהוה כל ימי יהושע וכל ׀ ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל־מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל׃
2.8 וימת יהושע בן־נון עבד יהוה בן־מאה ועשר שנים׃
2.9 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת־חרס בהר אפרים מצפון להר־געש׃
2.10 וגם כל־הדור ההוא נאספו אל־אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא־ידעו את־יהוה וגם את־המעשה אשר עשה לישראל׃ ס
2.11 ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים׃
2.12 ויעזבו את־יהוה ׀ אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי ׀ אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את־יהוה ׃
2.13 ויעזבו את־יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃
2.14 ויחר־אף יהוה בישראל ויתנם ביד־שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא־יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃
2.15 בכל ׀ אשר יצאו יד־יהוה היתה־בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃
2.16 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃
2.17 וגם אל־שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן־הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות־יהוה לא־עשו כן׃
2.18 וכי־הקים יהוה ׀ להם שפטים והיה יהוה עם־השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי־ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃
2.19 והיה ׀ במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃
2.20 ויחר־אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את־בריתי אשר צויתי את־אבותם ולא שמעו לקולי׃
2.21 גם־אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן־הגוים אשר־עזב יהושע וימת׃
2.22 למען נסות בם את־ישראל השמרים הם את־דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם־לא׃
2.23 וינח יהוה את־הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד־יהושע׃ פ
2.1 wjOl mlAk-jHwH mn-Hglgl Al-Hbkjm p wjAmr AOlH Atkm mmcrjm wAbjA Atkm Al-HArc Axr nxbOtj lAbtjkm wAmr lA-Apr brjtj Atkm lOwlm׃
2.2 wAtm lA-tkrtw brjt ljwxbj HArc HzAt mzbhwtjHm ttcwn wlA-xmOtm bqlj mH-zAt Oxjtm׃
2.3 wgm Amrtj lA-Agrx Awtm mpnjkm wHjw lkm lcdjm wAlHjHm jHjw lkm lmwqx׃
2.4 wjHj kdbr mlAk jHwH At-Hdbrjm HAlH Al-kl-bnj jxrAl wjxAw HOm At-qwlm wjbkw׃
2.5 wjqrAw xm-Hmqwm HHwA bkjm wjzbhw-xm ljHwH׃ p
2.6 wjxlh jHwxO At-HOm wjlkw bnj-jxrAl Ajx lnhltw lrxt At-HArc׃
2.7 wjObdw HOm At-jHwH kl jmj jHwxO wkl jmj Hzqnjm Axr HArjkw jmjm Ahrj jHwxwO Axr rAw At kl-mOxH jHwH Hgdwl Axr OxH ljxrAl׃
2.8 wjmt jHwxO bn-nwn Obd jHwH bn-mAH wOxr xnjm׃
2.9 wjqbrw Awtw bgbwl nhltw btmnt-hrs bHr Aprjm mcpwn lHr-gOx׃
2.10 wgm kl-Hdwr HHwA nAspw Al-Abwtjw wjqm dwr Ahr AhrjHm Axr lA-jdOw At-jHwH wgm At-HmOxH Axr OxH ljxrAl׃ s
2.11 wjOxw bnj-jxrAl At-HrO bOjnj jHwH wjObdw At-HbOljm׃
2.12 wjOzbw At-jHwH AlHj Abwtm HmwcjA Awtm mArc mcrjm wjlkw Ahrj AlHjm Ahrjm mAlHj HOmjm Axr sbjbwtjHm wjxthww lHm wjkOsw At-jHwH ׃
2.13 wjOzbw At-jHwH wjObdw lbOl wlOxtrwt׃
2.14 wjhr-Ap jHwH bjxrAl wjtnm bjd-xsjm wjxsw Awtm wjmkrm bjd AwjbjHm msbjb wlA-jklw Owd lOmd lpnj AwjbjHm׃
2.15 bkl Axr jcAw jd-jHwH HjtH-bm lrOH kAxr dbr jHwH wkAxr nxbO jHwH lHm wjcr lHm mAd׃
2.16 wjqm jHwH xpTjm wjwxjOwm mjd xsjHm׃
2.17 wgm Al-xpTjHm lA xmOw kj znw Ahrj AlHjm Ahrjm wjxthww lHm srw mHr mn-Hdrk Axr Hlkw Abwtm lxmO mcwt-jHwH lA-Oxw kn׃
2.18 wkj-Hqjm jHwH lHm xpTjm wHjH jHwH Om-HxpT wHwxjOm mjd AjbjHm kl jmj HxwpT kj-jnhm jHwH mnAqtm mpnj lhcjHm wdhqjHm׃
2.19 wHjH bmwt HxwpT jxbw wHxhjtw mAbwtm llkt Ahrj AlHjm Ahrjm lObdm wlHxthwt lHm lA Hpjlw mmOlljHm wmdrkm HqxH׃
2.20 wjhr-Ap jHwH bjxrAl wjAmr jOn Axr Obrw Hgwj HzH At-brjtj Axr cwjtj At-Abwtm wlA xmOw lqwlj׃
2.21 gm-Anj lA Awsjp lHwrjx Ajx mpnjHm mn-Hgwjm Axr-Ozb jHwxO wjmt׃
2.22 lmOn nswt bm At-jxrAl Hxmrjm Hm At-drk jHwH llkt bm kAxr xmrw Abwtm Am-lA׃
2.23 wjnh jHwH At-Hgwjm HAlH lbltj Hwrjxm mHr wlA ntnm bjd-jHwxO׃ p
2.1 Ascenditque angelus Domini de Galgalis in Bochim et ait: “ Eduxi vos de Aegypto et introduxi in terram, pro qua iuravi patribus vestris et pollicitus sum, ut non facerem irritum pactum meum vobiscum in sempiternum,
2.2 ita dumtaxat ut non feriretis foedus cum habitatoribus terrae huius, sed aras eorum subverteretis. Et noluistis audire vocem meam. Cur hoc fecistis?
2.3 Quam ob rem nolui expellere eos a facie vestra, ut sint vobis in laqueum, et dii eorum in ruinam ”.
2.4 Cumque loqueretur angelus Domini verba haec ad omnes filios Israel, elevaverunt vocem suam et fleverunt.
2.5 Et vocatum est nomen loci illius Bochim (id est locus Flentium); immolaveruntque ibi hostias Domino.
2.6 Dimisit ergo Iosue populum, et abierunt filii Israel unusquisque in possessionem suam, ut obtinerent terram.
2.7 Servieruntque Domino cunctis diebus Iosue et seniorum, qui longo post eum vixerunt tempore et viderant universum opus magnum Domini, quod fecerat cum Israel.
2.8 Mortuus est autem Iosue filius Nun famulus Domini centum et decem annorum;
2.9 et sepelierunt eum in finibus possessionis suae in Thamnathsare in monte Ephraim a septentrionali plaga montis Gaas.
2.10 Omnisque illa generatio congregata est ad patres suos, et surrexerunt alii post illam, qui non noverant Dominum et opus, quod fecerat cum Israel.
2.11 Feceruntque filii Israel malum in conspectu Domini et servierunt Baalim
2.12 ac dimiserunt Dominum, Deum patrum suorum, qui eduxerat eos de terra Aegypti, et secuti sunt deos alienos, de diis populorum, qui habitabant in circuitu eorum, et adoraverunt eos et ad iracundiam concitaverunt Dominum
2.13 dimittentes eum et servientes Baal et Astharoth.
2.14 Iratusque Dominus contra Israel tradidit eos in manibus diripientium, qui diripuerunt eos, et vendidit eos hostibus, qui habitabant per gyrum, nec potuerunt resistere adversariis suis;
2.15 sed, quocumque pergere voluissent, manus Domini erat super eos ad malum, sicut locutus est et iuravit eis, et vehementer afflicti sunt.
2.16 Suscitavitque Dominus iudices, qui liberarent eos de vastantium manibus;
2.17 sed nec illos audire voluerunt fornicantes cum diis alienis et adorantes eos. Cito deseruerunt viam, per quam ingressi fuerant patres eorum audientes mandata Domini, et omnia fecere contraria.
2.18 Cumque Dominus iudices suscitaret eis, erat Dominus cum iudice et liberabat eos de manu hostium eorum toto tempore iudicis, quia flectebatur misericordia et audiebat gemitus afflictorum.
2.19 Postquam autem mortuus esset iudex, revertebantur et multo faciebant peiora quam fecerant patres sui, sequentes deos alienos, servientes eis et adorantes illos: non dimiserunt opera sua et viam durissimam, per quam ambulare consueverant.
2.20 Iratusque est furor Domini in Israel et ait: “ Quia irritum fecit gens ista pactum meum, quod pepigeram cum patribus eorum, et vocem meam audire contempsit,
2.21 et ego non expellam gentes, quas dimisit Iosue et mortuus est;
2.22 ut in ipsis experiar Israel, utrum custodiant viam Domini et ambulent in ea, sicut custodierunt patres eorum, an non ”.
2.23 Dimisit ergo Dominus has nationes et cito expellere noluit nec tradidit in manibus Iosue.
3.1 Das sind aber die Völker, die der HERR übrigbleiben ließ, um durch sie alle diejenigen Israeliten zu prüfen, welche alle die Kämpfe um Kanaan nicht erfahren hatten;
3.2 nur um den Geschlechtern der Kinder Israel davon Kenntnis zu geben und sie die Kriegführung zu lehren, weil sie zuvor nichts davon wußten:
3.3 die fünf Fürsten der Philister und alle Kanaaniter und Zidonier und Heviter, die auf dem Gebirge Libanon wohnten, vom Berge Baal-Hermon an bis dorthin, wo man gen Hamat kommt.
3.4 Dieselben verblieben, damit Israel durch sie geprüft werde, auf daß kund würde, ob sie den Geboten des HERRN folgen würden, die er ihren Vätern durch Mose geboten hatte.
3.5 Als nun die Kinder Israel unter den Kanaanitern, Hetitern, Amoritern, Pheresitern, Hevitern und Jebusitern wohnten,
3.6 nahmen sie deren Töchter zu Weibern und gaben ihre Töchter den Söhnen derselben und dienten ihren Göttern.
3.7 Und die Kinder Israel taten, was übel war vor dem HERRN und vergaßen des HERRN, ihres Gottes, und dienten den Baalen und Astarten.
3.8 Da ergrimmte der Zorn des HERRN über Israel; und er verkaufte sie unter die Hand Kuschan-Rischataims, des Königs von Mesopotamien; und die Kinder Israel dienten dem Kuschan-Rischataim acht Jahre lang.
3.9 Da schrieen die Kinder Israel zum HERRN. Und der HERR erweckte ihnen einen Retter, der sie erlöste: Otniel, den Sohn Kenas, Kalebs jüngeren Bruder.
3.10 Und der Geist des HERRN kam über ihn, und er richtete Israel und zog aus zum Streit. Und der HERR gab den König von Mesopotamien, Kuschan-Rischataim, in seine Hand, so daß seine Hand über Kuschan-Rischataim zu stark wurde.
3.11 Da hatte das Land vierzig Jahre lang Ruhe. Als aber Otniel, der Sohn Kenas, starb,
3.12 da taten die Kinder Israel wieder, was vor dem HERRN übel war. Da stärkte der HERR Eglon, den König der Moabiter, gegen die Kinder Israel, weil sie taten, was vor dem HERRN übel war.
3.13 Und er sammelte um sich die Kinder Ammon und die Amalekiter und zog hin und schlug Israel und nahm die Palmenstadt ein.
3.14 Und die Kinder Israel dienten Eglon, dem König der Moabiter, achtzehn Jahre lang.
3.15 Da schrieen sie zum HERRN. Und der HERR erweckte ihnen einen Retter, Ehud, den Sohn Geras, einen Benjaminiten; der war lahm an seiner rechten Hand. Und die Kinder Israel sandten durch ihn Geschenke an Eglon, den König der Moabiter.
3.16 Da machte Ehud ein zweischneidiges Schwert, eine Elle lang, und gürtete es unter seinem Kleid an seine rechte Hüfte;
3.17 und so brachte er Eglon, dem König der Moabiter, das Geschenk. Eglon aber war ein sehr fetter Mann.
3.18 Als er nun die Überreichung des Geschenkes vollzogen hatte, ließ er die Leute gehen, welche das Geschenk getragen hatten;
3.19 er selbst aber kehrte um bei den Götzen zu Gilgal und sprach zum König: Ich habe dir, o König, etwas Geheimes zu sagen! Er aber sprach: Schweig! Und alle, die um ihn her standen, gingen von ihm hinaus. Da kam Ehud zu ihm hinein.
3.20 Er aber saß allein in seinem kühlen Söller. Und Ehud sprach: Ein Wort Gottes habe ich an dich! Da stand er von seinem Thron auf.
3.21 Ehud aber reckte seine linke Hand aus und nahm das Schwert von seiner rechten Hüfte uns stieß es ihm in den Bauch,
3.22 so daß auch der Griff der Klinge hineinfuhr und das Fett sich um die Klinge schloß; denn er zog das Schwert nicht aus seinem Bauch, so daß es ihm hinten hinausging.
3.23 Darnach ging Ehud hinaus in den Vorsaal und schloß die Türe des Söllers hinter sich zu und verriegelte sie.
3.24 Als er nun hinausgegangen war, kamen die Diener; als sie aber sahen, daß die Türe des Söllers verschlossen war, sprachen sie: Gewiß deckt er seine Füße in dem kühlen Gemach!
3.25 Und sie warteten so lange, bis sie sich dessen schämten; und siehe, niemand tat die Türe des Söllers auf; da nahmen sie den Schlüssel und schlossen auf; und siehe, da lag ihr Herr tot auf der Erde!
3.26 Ehud aber war entronnen, während sie so zögerten, und ging an den Götzen vorüber und entrann nach Seira.
3.27 Und als er heimkam, blies er die Posaune auf dem Gebirge Ephraim, und die Kinder Israel zogen mit ihm vom Gebirge herab, und er vor ihnen her.
3.28 Und er sprach zu ihnen: Folget mir nach, denn der HERR hat die Moabiter, eure Feinde, in eure Hand gegeben! Und sie folgten ihm und gewannen die Furten des Jordan gegen Moab hin und ließen niemand hinüber;
3.29 und sie schlugen die Moabiter zu jener Zeit, bei zehntausend Mann, alles wohlbeleibte und streitbare Männer, daß nicht einer entrann.
3.30 Also wurden zu jener Zeit die Moabiter unter die Hand der Kinder Israel gebracht; und das Land hatte Ruhe, achtzig Jahre lang.
3.31 Nach ihm trat Samgar, der Sohn Anats, auf; der schlug sechshundert Philister mit einem Ochsenstecken; und auch er errettete Israel.
3.1 καὶ ταῦτα τὰ ἔθνη ἃ ἀφῆκεν κύριος αὐτὰ ὥστε πειράσαι ἐν αὐτοῖς τὸν ισραηλ πάντας τοὺς μὴ ἐγνωκότας τοὺς πολέμους χανααν
3.2 πλὴν διὰ τὰς γενεὰς υἱῶν ισραηλ τοῦ διδάξαι αὐτοὺς πόλεμον πλὴν οἱ ἔμπροσθεν αὐτῶν οὐκ ἔγνωσαν αὐτά
3.3 τὰς πέντε σατραπείας τῶν ἀλλοφύλων καὶ πάντα τὸν χαναναῖον καὶ τὸν σιδώνιον καὶ τὸν ευαῖον τὸν κατοικοῦντα τὸν λίβανον ἀπὸ τοῦ ὄρους τοῦ αερμων ἕως λαβωεμαθ
3.4 καὶ ἐγένετο ὥστε πειράσαι ἐν αὐτοῖς τὸν ισραηλ γνῶναι εἰ ἀκούσονται τὰς ἐντολὰς κυρίου ἃς ἐνετείλατο τοῖς πατράσιν αὐτῶν ἐν χειρὶ μωυσῆ
3.5 καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ κατῴκησαν ἐν μέσῳ τοῦ χαναναίου καὶ τοῦ χετταίου καὶ τοῦ αμορραίου καὶ τοῦ φερεζαίου καὶ τοῦ ευαίου καὶ τοῦ ιεβουσαίου
3.6 καὶ ἔλαβον τὰς θυγατέρας αὐτῶν ἑαυτοῖς εἰς γυναῖκας καὶ τὰς θυγατέρας αὐτῶν ἔδωκαν τοῖς υἱοῖς αὐτῶν καὶ ἐλάτρευσαν τοῖς θεοῖς αὐτῶν
3.7 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πονηρὸν ἐναντίον κυρίου καὶ ἐπελάθοντο κυρίου τοῦ θεοῦ αὐτῶν καὶ ἐλάτρευσαν τοῖς βααλιμ καὶ τοῖς ἄλσεσιν
3.8 καὶ ὠργίσθη θυμῷ κύριος ἐν τῷ ισραηλ καὶ ἀπέδοτο αὐτοὺς ἐν χειρὶ χουσαρσαθαιμ βασιλέως συρίας ποταμῶν καὶ ἐδούλευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τῷ χουσαρσαθαιμ ἔτη ὀκτώ
3.9 καὶ ἐκέκραξαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον καὶ ἤγειρεν κύριος σωτῆρα τῷ ισραηλ καὶ ἔσωσεν αὐτούς τὸν γοθονιηλ υἱὸν κενεζ ἀδελφοῦ χαλεβ τὸν νεώτερον ὑπὲρ αὐτόν
3.10 καὶ ἐγένετο ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα κυρίου καὶ ἔκρινεν τὸν ισραηλ καὶ ἐξῆλθεν εἰς πόλεμον πρὸς χουσαρσαθαιμ καὶ παρέδωκεν κύριος ἐν χειρὶ αὐτοῦ τὸν χουσαρσαθαιμ βασιλέα συρίας ποταμῶν καὶ ἐκραταιώθη ἡ χεὶρ αὐτοῦ ἐπὶ τὸν χουσαρσαθαιμ
3.11 καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ τεσσαράκοντα ἔτη καὶ ἀπέθανεν γοθονιηλ υἱὸς κενεζ
3.12 καὶ προσέθεντο οἱ υἱοὶ ισραηλ ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐνίσχυσεν κύριος τὸν εγλωμ βασιλέα μωαβ ἐπὶ τὸν ισραηλ διὰ τὸ πεποιηκέναι αὐτοὺς τὸ πονηρὸν ἔναντι κυρίου
3.13 καὶ συνήγαγεν πρὸς ἑαυτὸν πάντας τοὺς υἱοὺς αμμων καὶ αμαληκ καὶ ἐπορεύθη καὶ ἐπάταξεν τὸν ισραηλ καὶ ἐκληρονόμησεν τὴν πόλιν τῶν φοινίκων
3.14 καὶ ἐδούλευσαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τῷ εγλωμ βασιλεῖ μωαβ ἔτη δέκα ὀκτώ
3.15 καὶ ἐκέκραξαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον καὶ ἤγειρεν αὐτοῖς σωτῆρα τὸν αωδ υἱὸν γηρα υἱὸν τοῦ ιεμενι ἄνδρα ἀμφοτεροδέξιον καὶ ἐξαπέστειλαν οἱ υἱοὶ ισραηλ δῶρα ἐν χειρὶ αὐτοῦ τῷ εγλωμ βασιλεῖ μωαβ
3.16 καὶ ἐποίησεν ἑαυτῷ αωδ μάχαιραν δίστομον σπιθαμῆς τὸ μῆκος αὐτῆς καὶ περιεζώσατο αὐτὴν ὑπὸ τὸν μανδύαν ἐπὶ τὸν μηρὸν τὸν δεξιὸν αὐτοῦ
3.17 καὶ ἐπορεύθη καὶ προσήνεγκεν τὰ δῶρα τῷ εγλωμ βασιλεῖ μωαβ καὶ εγλωμ ἀνὴρ ἀστεῖος σφόδρα
3.18 καὶ ἐγένετο ἡνίκα συνετέλεσεν αωδ προσφέρων τὰ δῶρα καὶ ἐξαπέστειλεν τοὺς φέροντας τὰ δῶρα
3.19 καὶ αὐτὸς ὑπέστρεψεν ἀπὸ τῶν γλυπτῶν τῶν μετὰ τῆς γαλγαλ καὶ εἶπεν αωδ λόγος μοι κρύφιος πρὸς σέ βασιλεῦ καὶ εἶπεν εγλωμ πρὸς αὐτόν σιώπα καὶ ἐξαπέστειλεν ἀφ' ἑαυτοῦ πάντας τοὺς ἐφεστῶτας ἐπ' αὐτόν
3.20 καὶ αωδ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτόν καὶ αὐτὸς ἐκάθητο ἐν τῷ ὑπερῴῳ τῷ θερινῷ τῷ ἑαυτοῦ μονώτατος καὶ εἶπεν αωδ λόγος θεοῦ μοι πρὸς σέ βασιλεῦ καὶ ἐξανέστη ἀπὸ τοῦ θρόνου εγλωμ ἐγγὺς αὐτοῦ
3.21 καὶ ἐγένετο ἅμα τῷ ἀναστῆναι αὐτὸν καὶ ἐξέτεινεν αωδ τὴν χεῖρα τὴν ἀριστερὰν αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν τὴν μάχαιραν ἐπάνωθεν τοῦ μηροῦ αὐτοῦ τοῦ δεξιοῦ καὶ ἐνέπηξεν αὐτὴν ἐν τῇ κοιλίᾳ αὐτοῦ
3.22 καὶ ἐπεισήνεγκεν καί γε τὴν λαβὴν ὀπίσω τῆς φλογός καὶ ἀπέκλεισεν τὸ στέαρ κατὰ τῆς φλογός ὅτι οὐκ ἐξέσπασεν τὴν μάχαιραν ἐκ τῆς κοιλίας αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθεν αωδ τὴν προστάδα
3.23 καὶ ἐξῆλθεν τοὺς διατεταγμένους καὶ ἀπέκλεισεν τὰς θύρας τοῦ ὑπερῴου κατ' αὐτοῦ καὶ ἐσφήνωσεν
3.24 καὶ αὐτὸς ἐξῆλθεν καὶ οἱ παῖδες αὐτοῦ εἰσῆλθον καὶ εἶδον καὶ ἰδοὺ αἱ θύραι τοῦ ὑπερῴου ἐσφηνωμέναι καὶ εἶπαν μήποτε ἀποκενοῖ τοὺς πόδας αὐτοῦ ἐν τῷ ταμιείῳ τῷ θερινῷ
3.25 καὶ ὑπέμειναν ἕως ᾐσχύνοντο καὶ ἰδοὺ οὐκ ἔστιν ὁ ἀνοίγων τὰς θύρας τοῦ ὑπερῴου καὶ ἔλαβον τὴν κλεῖδα καὶ ἤνοιξαν καὶ ἰδοὺ ὁ κύριος αὐτῶν πεπτωκὼς ἐπὶ τὴν γῆν τεθνηκώς
3.26 καὶ αωδ διεσώθη ἕως ἐθορυβοῦντο καὶ οὐκ ἦν ὁ προσνοῶν αὐτῷ καὶ αὐτὸς παρῆλθεν τὰ γλυπτὰ καὶ διεσώθη εἰς σετιρωθα
3.27 καὶ ἐγένετο ἡνίκα ἦλθεν αωδ εἰς γῆν ισραηλ καὶ ἐσάλπισεν ἐν κερατίνῃ ἐν τῷ ὄρει εφραιμ καὶ κατέβησαν σὺν αὐτῷ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπὸ τοῦ ὄρους καὶ αὐτὸς ἔμπροσθεν αὐτῶν
3.28 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς κατάβητε ὀπίσω μου ὅτι παρέδωκεν κύριος ὁ θεὸς τοὺς ἐχθροὺς ἡμῶν τὴν μωαβ ἐν χειρὶ ἡμῶν καὶ κατέβησαν ὀπίσω αὐτοῦ καὶ προκατελάβοντο τὰς διαβάσεις τοῦ ιορδάνου τῆς μωαβ καὶ οὐκ ἀφῆκεν ἄνδρα διαβῆναι
3.29 καὶ ἐπάταξαν τὴν μωαβ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὡσεὶ δέκα χιλιάδας ἀνδρῶν πᾶν λιπαρὸν καὶ πάντα ἄνδρα δυνάμεως καὶ οὐ διεσώθη ἀνήρ
3.30 καὶ ἐνετράπη μωαβ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ὑπὸ χεῖρα ισραηλ καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ ὀγδοήκοντα ἔτη καὶ ἔκρινεν αὐτοὺς αωδ ἕως οὗ ἀπέθανεν
3.31 καὶ μετ' αὐτὸν ἀνέστη σαμεγαρ υἱὸς διναχ καὶ ἐπάταξεν τοὺς ἀλλοφύλους εἰς ἑξακοσίους ἄνδρας ἐν τῷ ἀροτρόποδι τῶν βοῶν καὶ ἔσωσεν καί γε αὐτὸς τὸν ισραηλ
3.1 kai tayta ta ethneh a aphehken kyrios ayta ohste peirasai en aytois ton israehl pantas toys meh egnohkotas toys polemoys chanaan
3.2 plehn dia tas geneas yiohn israehl toy didaxai aytoys polemon plehn oi emprosthen aytohn oyk egnohsan ayta
3.3 tas pente satrapeias tohn allophylohn kai panta ton chananaion kai ton sidohnion kai ton eyaion ton katoikoynta ton libanon apo toy oroys toy aermohn eohs labohemath
3.4 kai egeneto ohste peirasai en aytois ton israehl gnohnai ei akoysontai tas entolas kyrioy as eneteilato tois patrasin aytohn en cheiri mohyseh
3.5 kai oi yioi israehl katohkehsan en mesoh toy chananaioy kai toy chettaioy kai toy amorraioy kai toy pherezaioy kai toy eyaioy kai toy ieboysaioy
3.6 kai elabon tas thygateras aytohn eaytois eis gynaikas kai tas thygateras aytohn edohkan tois yiois aytohn kai elatreysan tois theois aytohn
3.7 kai epoiehsan oi yioi israehl to ponehron enantion kyrioy kai epelathonto kyrioy toy theoy aytohn kai elatreysan tois baalim kai tois alsesin
3.8 kai ohrgistheh thymoh kyrios en toh israehl kai apedoto aytoys en cheiri choysarsathaim basileohs syrias potamohn kai edoyleysan oi yioi israehl toh choysarsathaim eteh oktoh
3.9 kai ekekraxan oi yioi israehl pros kyrion kai ehgeiren kyrios sohtehra toh israehl kai esohsen aytoys ton gothoniehl yion kenez adelphoy chaleb ton neohteron yper ayton
3.10 kai egeneto ep' ayton pneyma kyrioy kai ekrinen ton israehl kai exehlthen eis polemon pros choysarsathaim kai paredohken kyrios en cheiri aytoy ton choysarsathaim basilea syrias potamohn kai ekrataiohtheh eh cheir aytoy epi ton choysarsathaim
3.11 kai ehsychasen eh geh tessarakonta eteh kai apethanen gothoniehl yios kenez
3.12 kai prosethento oi yioi israehl poiehsai to ponehron enohpion kyrioy kai enischysen kyrios ton eglohm basilea mohab epi ton israehl dia to pepoiehkenai aytoys to ponehron enanti kyrioy
3.13 kai synehgagen pros eayton pantas toys yioys ammohn kai amalehk kai eporeytheh kai epataxen ton israehl kai eklehronomehsen tehn polin tohn phoinikohn
3.14 kai edoyleysan oi yioi israehl toh eglohm basilei mohab eteh deka oktoh
3.15 kai ekekraxan oi yioi israehl pros kyrion kai ehgeiren aytois sohtehra ton aohd yion gehra yion toy iemeni andra amphoterodexion kai exapesteilan oi yioi israehl dohra en cheiri aytoy toh eglohm basilei mohab
3.16 kai epoiehsen eaytoh aohd machairan distomon spithamehs to mehkos aytehs kai periezohsato aytehn ypo ton mandyan epi ton mehron ton dexion aytoy
3.17 kai eporeytheh kai prosehnegken ta dohra toh eglohm basilei mohab kai eglohm anehr asteios sphodra
3.18 kai egeneto ehnika synetelesen aohd prospherohn ta dohra kai exapesteilen toys pherontas ta dohra
3.19 kai aytos ypestrepsen apo tohn glyptohn tohn meta tehs galgal kai eipen aohd logos moi kryphios pros se basiley kai eipen eglohm pros ayton siohpa kai exapesteilen aph' eaytoy pantas toys ephestohtas ep' ayton
3.20 kai aohd eisehlthen pros ayton kai aytos ekathehto en toh yperohoh toh therinoh toh eaytoy monohtatos kai eipen aohd logos theoy moi pros se basiley kai exanesteh apo toy thronoy eglohm eggys aytoy
3.21 kai egeneto ama toh anastehnai ayton kai exeteinen aohd tehn cheira tehn aristeran aytoy kai elaben tehn machairan epanohthen toy mehroy aytoy toy dexioy kai enepehxen aytehn en teh koilia aytoy
3.22 kai epeisehnegken kai ge tehn labehn opisoh tehs phlogos kai apekleisen to stear kata tehs phlogos oti oyk exespasen tehn machairan ek tehs koilias aytoy kai exehlthen aohd tehn prostada
3.23 kai exehlthen toys diatetagmenoys kai apekleisen tas thyras toy yperohoy kat' aytoy kai esphehnohsen
3.24 kai aytos exehlthen kai oi paides aytoy eisehlthon kai eidon kai idoy ai thyrai toy yperohoy esphehnohmenai kai eipan mehpote apokenoi toys podas aytoy en toh tamieioh toh therinoh
3.25 kai ypemeinan eohs ehschynonto kai idoy oyk estin o anoigohn tas thyras toy yperohoy kai elabon tehn kleida kai ehnoixan kai idoy o kyrios aytohn peptohkohs epi tehn gehn tethnehkohs
3.26 kai aohd diesohtheh eohs ethoryboynto kai oyk ehn o prosnoohn aytoh kai aytos parehlthen ta glypta kai diesohtheh eis setirohtha
3.27 kai egeneto ehnika ehlthen aohd eis gehn israehl kai esalpisen en keratineh en toh orei ephraim kai katebehsan syn aytoh oi yioi israehl apo toy oroys kai aytos emprosthen aytohn
3.28 kai eipen pros aytoys katabehte opisoh moy oti paredohken kyrios o theos toys echthroys ehmohn tehn mohab en cheiri ehmohn kai katebehsan opisoh aytoy kai prokatelabonto tas diabaseis toy iordanoy tehs mohab kai oyk aphehken andra diabehnai
3.29 kai epataxan tehn mohab en teh ehmera ekeineh ohsei deka chiliadas androhn pan liparon kai panta andra dynameohs kai oy diesohtheh anehr
3.30 kai enetrapeh mohab en teh ehmera ekeineh ypo cheira israehl kai ehsychasen eh geh ogdoehkonta eteh kai ekrinen aytoys aohd eohs oy apethanen
3.31 kai met' ayton anesteh samegar yios dinach kai epataxen toys allophyloys eis exakosioys andras en toh arotropodi tohn boohn kai esohsen kai ge aytos ton israehl
3.1 וְאֵלֶּה הַגֹּויִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהוָה לְנַסֹּות בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־אֲשֶׁר לֹא־יָדְעוּ אֵת כָּל־מִלְחֲמֹות כְּנָעַן׃
3.2 רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרֹות בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר־לְפָנִים לֹא יְדָעוּם׃
3.3 חֲמֵשֶׁת ׀ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל־הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנֹון מֵהַר בַּעַל חֶרְמֹון עַד לְבֹוא חֲמָת׃
3.4 וַיִּהְיוּ לְנַסֹּות בָּם אֶת־יִשְׂרָאֵל לָדַעַת הֲיִשְׁמְעוּ אֶת־מִצְוֹת יְהוָה אֲשֶׁר־צִוָּה אֶת־אֲבֹותָם בְּיַד־מֹשֶׁה׃
3.5 וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יָשְׁבוּ בְּקֶרֶב הַכְּנַעֲנִי הַחִתִּי וְהָאֱמֹרִי וְהַפְּרִזִּי וְהַחִוִּי וְהַיְבוּסִי׃
3.6 וַיִּקְחוּ אֶת־בְּנֹותֵיהֶם לָהֶם לְנָשִׁים וְאֶת־בְּנֹותֵיהֶם נָתְנוּ לִבְנֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶם׃ פ
3.7 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּשְׁכְּחוּ אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָאֲשֵׁרֹות׃
3.8 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרַם נַהֲרָיִם וַיַּעַבְדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם שְׁמֹנֶה שָׁנִים׃
3.9 וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה וַיָּקֶם יְהוָה מֹושִׁיעַ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּושִׁיעֵם אֵת עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז אֲחִי כָלֵב הַקָּטֹן מִמֶּנּוּ׃
3.10 וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ־יְהוָה וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיֵּצֵא לַמִּלְחָמָה וַיִּתֵּן יְהוָה בְּיָדֹו אֶת־כּוּשַׁן רִשְׁעָתַיִם מֶלֶךְ אֲרָם וַתָּעָז יָדֹו עַל כּוּשַׁן רִשְׁעָתָיִם׃
3.11 וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיָּמָת עָתְנִיאֵל בֶּן־קְנַז׃ פ
3.12 וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיְחַזֵּק יְהוָה אֶת־עֶגְלֹון מֶלֶךְ־מֹואָב עַל־יִשְׂרָאֵל עַל כִּי־עָשׂוּ אֶת־הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה׃
3.13 וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת־בְּנֵי עַמֹּון וַעֲמָלֵק וַיֵּלֶךְ וַיַּךְ אֶת־יִשְׂרָאֵל וַיִּירְשׁוּ אֶת־עִיר הַתְּמָרִים׃
3.14 וַיַּעַבְדוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־עֶגְלֹון מֶלֶךְ־מֹואָב שְׁמֹונֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה׃ ס
3.15 וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מֹושִׁיעַ אֶת־אֵהוּד בֶּן־גֵּרָא בֶּן־הַיְמִינִי אִישׁ אִטֵּר יַד־יְמִינֹו וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בְּיָדֹו מִנְחָה לְעֶגְלֹון מֶלֶךְ מֹואָב׃
3.16 וַיַּעַשׂ לֹו אֵהוּד חֶרֶב וְלָהּ שְׁנֵי פֵיֹות גֹּמֶד אָרְכָּהּ וַיַּחְגֹּר אֹותָהּ מִתַּחַת לְמַדָּיו עַל יֶרֶךְ יְמִינֹו׃
3.17 וַיַּקְרֵב אֶת־הַמִּנְחָה לְעֶגְלֹון מֶלֶךְ מֹואָב וְעֶגְלֹון אִישׁ בָּרִיא מְאֹד׃
3.18 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה לְהַקְרִיב אֶת־הַמִּנְחָה וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעָם נֹשְׂאֵי הַמִּנְחָה׃
3.19 וְהוּא שָׁב מִן־הַפְּסִילִים אֲשֶׁר אֶת־הַגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר דְּבַר־סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר הָס וַיֵּצְאוּ מֵעָלָיו כָּל־הָעֹמְדִים עָלָיו׃
3.20 וְאֵהוּד ׀ בָּא אֵלָיו וְהוּא־יֹשֵׁב בַּעֲלִיַּת הַמְּקֵרָה אֲשֶׁר־לֹו לְבַדֹּו וַיֹּאמֶר אֵהוּד דְּבַר־אֱלֹהִים לִי אֵלֶיךָ וַיָּקָם מֵעַל הַכִּסֵּא׃
3.21 וַיִּשְׁלַח אֵהוּד אֶת־יַד שְׂמֹאלֹו וַיִּקַּח אֶת־הַחֶרֶב מֵעַל יֶרֶךְ יְמִינֹו וַיִּתְקָעֶהָ בְּבִטְנֹו׃
3.22 וַיָּבֹא גַם־הַנִּצָּב אַחַר הַלַּהַב וַיִּסְגֹּר הַחֵלֶב בְּעַד הַלַּהַב כִּי לֹא שָׁלַף הַחֶרֶב מִבִּטְנֹו וַיֵּצֵא הַפַּרְשְׁדֹנָה׃
3.23 וַיֵּצֵא אֵהוּד הַמִּסְדְּרֹונָה וַיִּסְגֹּר דַּלְתֹות הָעַלִיָּה בַּעֲדֹו וְנָעָל׃
3.24 וְהוּא יָצָא וַעֲבָדָיו בָּאוּ וַיִּרְאוּ וְהִנֵּה דַּלְתֹות הָעֲלִיָּה נְעֻלֹות וַיֹּאמְרוּ אַךְ מֵסִיךְ הוּא אֶת־רַגְלָיו בַּחֲדַר הַמְּקֵרָה׃
3.25 וַיָּחִילוּ עַד־בֹּושׁ וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ פֹתֵחַ דַּלְתֹות הָעֲלִיָּה וַיִּקְחוּ אֶת־הַמַּפְתֵּחַ וַיִּפְתָּחוּ וְהִנֵּה אֲדֹנֵיהֶם נֹפֵל אַרְצָה מֵת׃
3.26 וְאֵהוּד נִמְלַט עַד הִתְמַהְמְהָם וְהוּא עָבַר אֶת־הַפְּסִילִים וַיִּמָּלֵט הַשְּׂעִירָתָה׃
3.27 וַיְהִי בְּבֹואֹו וַיִּתְקַע בַּשֹּׁופָר בְּהַר אֶפְרָיִם וַיֵּרְדוּ עִמֹּו בְנֵי־יִשְׂרָאֵל מִן־הָהָר וְהוּא לִפְנֵיהֶם׃
3.28 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רִדְפוּ אַחֲרַי כִּי־נָתַן יְהוָה אֶת־אֹיְבֵיכֶם אֶת־מֹואָב בְּיֶדְכֶם וַיֵּרְדוּ אַחֲרָיו וַיִּלְכְּדוּ אֶת־מַעְבְּרֹות הַיַּרְדֵּן לְמֹואָב וְלֹא־נָתְנוּ אִישׁ לַעֲבֹר׃
3.29 וַיַּכּוּ אֶת־מֹואָב בָּעֵת הַהִיא כַּעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ כָּל־שָׁמֵן וְכָל־אִישׁ חָיִל וְלֹא נִמְלַט אִישׁ׃
3.30 וַתִּכָּנַע מֹואָב בַּיֹּום הַהוּא תַּחַת יַד יִשְׂרָאֵל וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ שְׁמֹונִים שָׁנָה׃ ס
3.31 וְאַחֲרָיו הָיָה שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת וַיַּךְ אֶת־פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ־מֵאֹות אִישׁ בְּמַלְמַד הַבָּקָר וַיֹּשַׁע גַּם־הוּא אֶת־יִשְׂרָאֵל׃ ס
3.1 wAelaeH Hagowjim Aaxxaer Hinijha jHwaaH lnasowt baam Aaet-jixraaAel Aet kaal-Aaxxaer loA-jaadOw Aet kaal-milhamowt knaaOan׃
3.2 raq lmaOan daOat dorowt bnej-jixraaAel llamdaam milhaamaaH raq Aaxxaer-lpaanijm loA jdaaOwm׃
3.3 hamexxaet sarnej plixxtijm wkaal-HaknaOanij wHacijdonij wHahiwij joxxeb Har Halbaanown meHar baOal haermown Oad lbowA hamaat׃
3.4 wajiHjw lnasowt baam Aaet-jixraaAel laadaOat HajixxmOw Aaet-micwot jHwaaH Aaxxaer-ciwaaH Aaet-Aabowtaam bjad-moxxaeH׃
3.5 wbnej jixraaAel jaaxxbw bqaeraeb HaknaOanij Hahitij wHaaAaemorij wHaprizij wHahiwij wHajbwsij׃
3.6 wajiqhw Aaet-bnowtejHaem laaHaem lnaaxxijm wAaet-bnowtejHaem naatnw libnejHaem wajaOabdw Aaet-AaeloHejHaem׃ p
3.7 wajaOaxw bnej-jixraaAel Aaet-HaaraO bOejnej jHwaaH wajixxkhw Aaet-jHwaaH AaeloHejHaem wajaOabdw Aaet-HabOaalijm wAaet-HaaAaxxerowt׃
3.8 wajihar-Aap jHwaaH bjixraaAel wajimkrem bjad kwxxan rixxOaatajim maelaek Aaram naHaraajim wajaOabdw bnej-jixraaAel Aaet-kwxxan rixxOaatajim xxmonaeH xxaanijm׃
3.9 wajizOaqw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH wajaaqaem jHwaaH mowxxijOa libnej jixraaAel wajowxxijOem Aet OaatnijAel baen-qnaz Aahij kaaleb HaqaaTon mimaenw׃
3.10 watHij Oaalaajw rwha-jHwaaH wajixxpoT Aaet-jixraaAel wajeceA lamilhaamaaH wajiten jHwaaH bjaadow Aaet-kwxxan rixxOaatajim maelaek Aaraam wataaOaaz jaadow Oal kwxxan rixxOaataajim׃
3.11 watixxqoT HaaAaaraec AarbaaOijm xxaanaaH wajaamaat OaatnijAel baen-qnaz׃ p
3.12 wajosipw bnej jixraaAel laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH wajhazeq jHwaaH Aaet-Oaeglown maelaek-mowAaab Oal-jixraaAel Oal kij-Oaaxw Aaet-HaaraO bOejnej jHwaaH׃
3.13 wajaeAaesop Aelaajw Aaet-bnej Oamown waOamaaleq wajelaek wajak Aaet-jixraaAel wajijrxxw Aaet-Oijr Hatmaarijm׃
3.14 wajaOabdw bnej-jixraaAel Aaet-Oaeglown maelaek-mowAaab xxmownaeH OaexreH xxaanaaH׃ s
3.15 wajizOaqw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH wajaaqaem jHwaaH laaHaem mowxxijOa Aaet-AeHwd baen-geraaA baen-Hajmijnij Aijxx AiTer jad-jmijnow wajixxlhw bnej-jixraaAel bjaadow minhaaH lOaeglown maelaek mowAaab׃
3.16 wajaOax low AeHwd haeraeb wlaaH xxnej pejowt gomaed AaarkaaH wajahgor AowtaaH mitahat lmadaajw Oal jaeraek jmijnow׃
3.17 wajaqreb Aaet-HaminhaaH lOaeglown maelaek mowAaab wOaeglown Aijxx baarijA mAod׃
3.18 wajHij kaAaxxaer kilaaH lHaqrijb Aaet-HaminhaaH wajxxalah Aaet-HaaOaam noxAej HaminhaaH׃
3.19 wHwA xxaab min-Hapsijlijm Aaxxaer Aaet-Hagilgaal wajoAmaer dbar-setaer lij Aelaejkaa Hamaelaek wajoAmaer Haas wajecAw meOaalaajw kaal-HaaOomdijm Oaalaajw׃
3.20 wAeHwd baaA Aelaajw wHwA-joxxeb baOalijat HamqeraaH Aaxxaer-low lbadow wajoAmaer AeHwd dbar-AaeloHijm lij Aelaejkaa wajaaqaam meOal HakiseA׃
3.21 wajixxlah AeHwd Aaet-jad xmoAlow wajiqah Aaet-Hahaeraeb meOal jaeraek jmijnow wajitqaaOaeHaa bbiTnow׃
3.22 wajaaboA gam-Hanicaab Aahar HalaHab wajisgor Hahelaeb bOad HalaHab kij loA xxaalap Hahaeraeb mibiTnow wajeceA HaparxxdonaaH׃
3.23 wajeceA AeHwd HamisdrownaaH wajisgor daltowt HaaOalijaaH baOadow wnaaOaal׃
3.24 wHwA jaacaaA waOabaadaajw baaAw wajirAw wHineH daltowt HaaOalijaaH nOulowt wajoAmrw Aak mesijk HwA Aaet-raglaajw bahadar HamqeraaH׃
3.25 wajaahijlw Oad-bowxx wHineH Aejnaenw poteha daltowt HaaOalijaaH wajiqhw Aaet-Hamapteha wajiptaahw wHineH AadonejHaem nopel AarcaaH met׃
3.26 wAeHwd nimlaT Oad HitmaHmHaam wHwA Oaabar Aaet-Hapsijlijm wajimaaleT HaxOijraataaH׃
3.27 wajHij bbowAow wajitqaO baxxowpaar bHar Aaepraajim wajerdw Oimow bnej-jixraaAel min-HaaHaar wHwA lipnejHaem׃
3.28 wajoAmaer AaleHaem ridpw Aaharaj kij-naatan jHwaaH Aaet-Aojbejkaem Aaet-mowAaab bjaedkaem wajerdw Aaharaajw wajilkdw Aaet-maObrowt Hajarden lmowAaab wloA-naatnw Aijxx laOabor׃
3.29 wajakw Aaet-mowAaab baaOet HaHijA kaOaxaeraet Aalaapijm Aijxx kaal-xxaamen wkaal-Aijxx haajil wloA nimlaT Aijxx׃
3.30 watikaanaO mowAaab bajowm HaHwA tahat jad jixraaAel watixxqoT HaaAaaraec xxmownijm xxaanaaH׃ s
3.31 wAaharaajw HaajaaH xxamgar baen-Oanaat wajak Aaet-plixxtijm xxexx-meAowt Aijxx bmalmad Habaaqaar wajoxxaO gam-HwA Aaet-jixraaAel׃ s
3.1 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את־ישראל את כל־אשר לא־ידעו את כל־מלחמות כנען׃
3.2 רק למען דעת דרות בני־ישראל ללמדם מלחמה רק אשר־לפנים לא ידעום׃
3.3 חמשת ׀ סרני פלשתים וכל־הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃
3.4 ויהיו לנסות בם את־ישראל לדעת הישמעו את־מצות יהוה אשר־צוה את־אבותם ביד־משה׃
3.5 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃
3.6 ויקחו את־בנותיהם להם לנשים ואת־בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את־אלהיהם׃ פ
3.7 ויעשו בני־ישראל את־הרע בעיני יהוה וישכחו את־יהוה אלהיהם ויעבדו את־הבעלים ואת־האשרות׃
3.8 ויחר־אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני־ישראל את־כושן רשעתים שמנה שנים׃
3.9 ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן־קנז אחי כלב הקטן ממנו׃
3.10 ותהי עליו רוח־יהוה וישפט את־ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את־כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃
3.11 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן־קנז׃ פ
3.12 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את־עגלון מלך־מואב על־ישראל על כי־עשו את־הרע בעיני יהוה׃
3.13 ויאסף אליו את־בני עמון ועמלק וילך ויך את־ישראל ויירשו את־עיר התמרים׃
3.14 ויעבדו בני־ישראל את־עגלון מלך־מואב שמונה עשרה שנה׃ ס
3.15 ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה ויקם יהוה להם מושיע את־אהוד בן־גרא בן־הימיני איש אטר יד־ימינו וישלחו בני־ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב׃
3.16 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו׃
3.17 ויקרב את־המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד׃
3.18 ויהי כאשר כלה להקריב את־המנחה וישלח את־העם נשאי המנחה׃
3.19 והוא שב מן־הפסילים אשר את־הגלגל ויאמר דבר־סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל־העמדים עליו׃
3.20 ואהוד ׀ בא אליו והוא־ישב בעלית המקרה אשר־לו לבדו ויאמר אהוד דבר־אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃
3.21 וישלח אהוד את־יד שמאלו ויקח את־החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו׃
3.22 ויבא גם־הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה׃
3.23 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל׃
3.24 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את־רגליו בחדר המקרה׃
3.25 ויחילו עד־בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את־המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃
3.26 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את־הפסילים וימלט השעירתה׃
3.27 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני־ישראל מן־ההר והוא לפניהם׃
3.28 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי־נתן יהוה את־איביכם את־מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את־מעברות הירדן למואב ולא־נתנו איש לעבר׃
3.29 ויכו את־מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל־שמן וכל־איש חיל ולא נמלט איש׃
3.30 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה׃ ס
3.31 ואחריו היה שמגר בן־ענת ויך את־פלשתים שש־מאות איש במלמד הבקר וישע גם־הוא את־ישראל׃ ס
3.1 wAlH Hgwjm Axr Hnjh jHwH lnswt bm At-jxrAl At kl-Axr lA-jdOw At kl-mlhmwt knOn׃
3.2 rq lmOn dOt drwt bnj-jxrAl llmdm mlhmH rq Axr-lpnjm lA jdOwm׃
3.3 hmxt srnj plxtjm wkl-HknOnj wHcjdnj wHhwj jxb Hr Hlbnwn mHr bOl hrmwn Od lbwA hmt׃
3.4 wjHjw lnswt bm At-jxrAl ldOt HjxmOw At-mcwt jHwH Axr-cwH At-Abwtm bjd-mxH׃
3.5 wbnj jxrAl jxbw bqrb HknOnj Hhtj wHAmrj wHprzj wHhwj wHjbwsj׃
3.6 wjqhw At-bnwtjHm lHm lnxjm wAt-bnwtjHm ntnw lbnjHm wjObdw At-AlHjHm׃ p
3.7 wjOxw bnj-jxrAl At-HrO bOjnj jHwH wjxkhw At-jHwH AlHjHm wjObdw At-HbOljm wAt-HAxrwt׃
3.8 wjhr-Ap jHwH bjxrAl wjmkrm bjd kwxn rxOtjm mlk Arm nHrjm wjObdw bnj-jxrAl At-kwxn rxOtjm xmnH xnjm׃
3.9 wjzOqw bnj-jxrAl Al-jHwH wjqm jHwH mwxjO lbnj jxrAl wjwxjOm At OtnjAl bn-qnz Ahj klb HqTn mmnw׃
3.10 wtHj Oljw rwh-jHwH wjxpT At-jxrAl wjcA lmlhmH wjtn jHwH bjdw At-kwxn rxOtjm mlk Arm wtOz jdw Ol kwxn rxOtjm׃
3.11 wtxqT HArc ArbOjm xnH wjmt OtnjAl bn-qnz׃ p
3.12 wjspw bnj jxrAl lOxwt HrO bOjnj jHwH wjhzq jHwH At-Oglwn mlk-mwAb Ol-jxrAl Ol kj-Oxw At-HrO bOjnj jHwH׃
3.13 wjAsp Aljw At-bnj Omwn wOmlq wjlk wjk At-jxrAl wjjrxw At-Ojr Htmrjm׃
3.14 wjObdw bnj-jxrAl At-Oglwn mlk-mwAb xmwnH OxrH xnH׃ s
3.15 wjzOqw bnj-jxrAl Al-jHwH wjqm jHwH lHm mwxjO At-AHwd bn-grA bn-Hjmjnj Ajx ATr jd-jmjnw wjxlhw bnj-jxrAl bjdw mnhH lOglwn mlk mwAb׃
3.16 wjOx lw AHwd hrb wlH xnj pjwt gmd ArkH wjhgr AwtH mtht lmdjw Ol jrk jmjnw׃
3.17 wjqrb At-HmnhH lOglwn mlk mwAb wOglwn Ajx brjA mAd׃
3.18 wjHj kAxr klH lHqrjb At-HmnhH wjxlh At-HOm nxAj HmnhH׃
3.19 wHwA xb mn-Hpsjljm Axr At-Hglgl wjAmr dbr-str lj Aljk Hmlk wjAmr Hs wjcAw mOljw kl-HOmdjm Oljw׃
3.20 wAHwd bA Aljw wHwA-jxb bOljt HmqrH Axr-lw lbdw wjAmr AHwd dbr-AlHjm lj Aljk wjqm mOl HksA׃
3.21 wjxlh AHwd At-jd xmAlw wjqh At-Hhrb mOl jrk jmjnw wjtqOH bbTnw׃
3.22 wjbA gm-Hncb Ahr HlHb wjsgr Hhlb bOd HlHb kj lA xlp Hhrb mbTnw wjcA HprxdnH׃
3.23 wjcA AHwd HmsdrwnH wjsgr dltwt HOljH bOdw wnOl׃
3.24 wHwA jcA wObdjw bAw wjrAw wHnH dltwt HOljH nOlwt wjAmrw Ak msjk HwA At-rgljw bhdr HmqrH׃
3.25 wjhjlw Od-bwx wHnH Ajnnw pth dltwt HOljH wjqhw At-Hmpth wjpthw wHnH AdnjHm npl ArcH mt׃
3.26 wAHwd nmlT Od HtmHmHm wHwA Obr At-Hpsjljm wjmlT HxOjrtH׃
3.27 wjHj bbwAw wjtqO bxwpr bHr Aprjm wjrdw Omw bnj-jxrAl mn-HHr wHwA lpnjHm׃
3.28 wjAmr AlHm rdpw Ahrj kj-ntn jHwH At-Ajbjkm At-mwAb bjdkm wjrdw Ahrjw wjlkdw At-mObrwt Hjrdn lmwAb wlA-ntnw Ajx lObr׃
3.29 wjkw At-mwAb bOt HHjA kOxrt Alpjm Ajx kl-xmn wkl-Ajx hjl wlA nmlT Ajx׃
3.30 wtknO mwAb bjwm HHwA tht jd jxrAl wtxqT HArc xmwnjm xnH׃ s
3.31 wAhrjw HjH xmgr bn-Ont wjk At-plxtjm xx-mAwt Ajx bmlmd Hbqr wjxO gm-HwA At-jxrAl׃ s
3.1 Hae sunt gentes, quas Dominus dereliquit, ut erudiret in eis Is raelem, omnes, qui non noverant bella Chananaeorum,
3.2 ut discerent certare cum hostibus generationes filiorum Israel, quae non habebant consuetudinem proeliandi:
3.3 quinque satrapae Philisthinorum omnisque Chananaeus et Sidonius atque Hevaeus, qui habitabat in monte Libano de monte Baalhermon usque ad introitum Emath.
3.4 Dimisitque eos, ut in ipsis experiretur Israelem, utrum audiret mandata Domini, quae praeceperat patribus eorum per manum Moysi, an non.
3.5 Itaque filii Israel habitaverunt in medio Chananaei et Hetthaei et Amorraei et Pherezaei et Hevaei et Iebusaei
3.6 et duxerunt uxores filias eorum, ipsique filias suas eorum filiis tradiderunt, et servierunt diis eorum.
3.7 Feceruntque filii Israel malum in conspectu Domini et obliti sunt Domini Dei sui servientes Baalim et Astharoth.
3.8 Iratusque Dominus contra Israel tradidit eos in manus Chusanrasathaim regis Mesopotamiae, servieruntque ei octo annis.
3.9 Et clamaverunt ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem et liberavit eos, Othoniel videlicet filium Cenez fratrem Chaleb minorem.
3.10 Fuitque in eo spiritus Domini, et iudicavit Israelem egressusque est ad pugnam; et tradidit Dominus in manu eius Chusanrasathaim regem Mesopotamiae, et praevaluit adversus eum.
3.11 Quievitque terra quadraginta annis, et mortuus est Othoniel filius Cenez.
3.12 Addiderunt autem filii Israel facere malum in conspectu Domini, qui confortavit adversum eos Eglon regem Moab, quia fecerunt malum in conspectu Domini.
3.13 Et copulavit sibi Eglon filios Ammon et Amalec abiitque et percussit Israel atque possedit urbem Palmarum.
3.14 Servieruntque filii Israel Eglon regi Moab decem et octo annis.
3.15 Et clamaverunt filii Israel ad Dominum, qui suscitavit eis salvatorem Aod filium Gera de Beniamin, qui sinistra manu utebatur pro dextera. Miseruntque filii Israel per illum munera Eglon regi Moab.
3.16 Fecitque Aod sibi gladium ancipitem longitudinis palmae manus et accinctus est eo subter vestem in dextro femore
3.17 obtulitque munera Eglon regi Moab. Erat autem Eglon crassus nimis.
3.18 Cumque obtulisset ei munera, dimisit socios, qui illa portaverant;
3.19 et reversus de Galgalis, ubi erant idola, dixit ad regem: “ Verbum secretum habeo ad te, o rex ”. Et ille imperavit silentium; egressique sunt omnes, qui circa eum erant.
3.20 Aod autem ingressus erat ad eum, cum sederet in aestivo cenaculo, quod ipsi soli erat, dixitque: “ Verbum Dei habeo ad te ”. Qui statim surrexit de throno.
3.21 Extenditque Aod manum sinistram et tulit sicam de dextro femore suo infixitque eam in ventre eius
3.22 tam valide, ut capulus ferrum sequeretur in vulnere ac pinguissimo adipe stringeretur. Nec eduxit gladium, sed ita, ut percusserat, reliquit in corpore; statimque per secreta naturae alvi stercora proruperunt.
3.23 Aod autem egressus in atrium clausit ostium cenaculi post se et obfirmavit sera.
3.24 Egresso illo, servi regis venerunt et, cum viderent clausas fores cenaculi, dixerunt: “ Certe purgat alvum in aestivo cubiculo ”.
3.25 Exspectantesque diu, donec erubescerent, et videntes quod nullus aperiret, tulerunt clavem et aperientes invenerunt dominum suum iacentem in terra mortuum.
3.26 Aod autem, dum illi cunctarentur, effugerat et pertransiit locum idolorum, unde reversus fuerat, venitque in Seira.
3.27 Et statim insonuit bucina in monte Ephraim; descenderuntque cum eo filii Israel, ipso in fronte gradiente.
3.28 Qui dixit ad eos: “ Sequimini me; tradidit enim Dominus inimicos vestros Moabitas in manus vestras ”. Descenderuntque post eum et occupaverunt vada Iordanis, quae transmittunt in Moab, et non dimiserunt transire quemquam,
3.29 sed percusserunt Moabitas in tempore illo circiter decem milia, omnes robustos et fortes viros. Nullus eorum evadere potuit.
3.30 Humiliatusque est Moab die illo sub manu Israel; et quievit terra octoginta annis.
3.31 Post hunc fuit Samgar filius Anath, qui percussit de Philisthim sescentos viros stimulo boum; et ipse quoque salvum fecit Israel.
4.1 Als aber Ehud gestorben war, taten die Kinder Israel wieder, was böse war vor dem HERRN.
4.2 Da verkaufte sie der HERR in die Hand Jabins, des Königs der Kanaaniter, der zu Hazor regierte; und sein Feldhauptmann war Sisera, welcher in Charoset-der-Heiden wohnte.
4.3 Da schrieen die Kinder Israel zum HERRN; denn er hatte neunhundert eiserne Wagen, und er zwang die Kinder Israel mit Gewalt zwanzig Jahre lang.
4.4 Debora, eine Prophetin, das Weib Lapidots, richtete Israel zu jener Zeit. 4.5 Und sie saß unter der Palme Debora zwischen Rama und Bethel, auf dem Gebirge Ephraim, und die Kinder Israel kamen zu ihr hinauf vor Gericht.
4.6 Dieselbe sandte hin und ließ Barak rufen, den Sohn Abinoams, von Kedesch-Naphtali, und sprach zu ihm: Hat nicht der HERR, der Gott Israels, geboten: Gehe hin und ziehe auf den Berg Tabor; und nimm mit dir zehntausend Mann von den Kindern Naphtali und von den Kindern Sebulon!
4.7 Denn ich will Sisera, den Feldhauptmann Jabins, mit seinen Wagen und mit seinen Haufen zu dir an den Bach Kison ziehen lassen und ihn in deine Hand geben.
4.8 Barak sprach zu ihr: wenn du mit mir gehst, so will ich gehen; gehst du aber nicht mit mir, so gehe ich nicht!
4.9 Sie sprach: Ich will freilich mit dir gehen; aber der Ruhm des Weges, den du gehst, wird nicht dir zufallen; denn der HERR wird Sisera in die Hand eines Weibes übergeben. Also machte sich Debora auf und zog mit Barak gen Kedesch.
4.10 Da berief Barak Sebulon und Naphtali nach Kedesch und zog mit zehntausend Mann zu Fuß hinauf; Debora zog auch mit ihm hinauf.
4.11 Heber aber, der Keniter, hatte sich von den Kenitern, den Söhnen Hobabs, des Schwiegervaters Moses, getrennt und hatte seine Hütte bei dem Eichenwalde Zaanaim neben Kedesch aufgeschlagen.
4.12 Da ward dem Sisera angezeigt, daß Barak, der Sohn Abinoams, auf den Berg Tabor gezogen sei.
4.13 Und Sisera berief alle seine Wagen, neunhundert eiserne Wagen und alles Volk, das mit ihm war, von Charoset-der-Heiden an den Bach Kison.
4.14 Debora aber sprach zu Barak: Mache dich auf! Denn das ist der Tag, da der HERR den Sisera in deine Hand gegeben hat; ist nicht der HERR vor dir ausgezogen? Da stieg Barak vom Berge Tabor hinunter und die zehntausend Mann hinter ihm her.
4.15 Und der HERR brachte Sisera samt allen seinen Wagen und seinem ganzen Heer durch die Schärfe des Schwertes vor Barak in Verwirrung, so daß Sisera von seinem Wagen sprang und zu Fuß floh.
4.16 Barak aber jagte den Wagen und dem Heere nach bis gen Charoset-der-Heiden; und das ganze Heer Siseras fiel durch die Schärfe des Schwertes, daß nicht einer übrigblieb.
4.17 Sisera aber floh zu Fuß zum Zelte Jaels, des Weibes Hebers, des Keniters; denn Jabin, der König von Hazor, und das Haus Hebers, des Keniters, hatten Frieden miteinander.
4.18 Jael aber ging heraus, dem Sisera entgegen, und sprach zu ihm: Kehre ein, mein Herr, kehre ein zu mir und fürchte dich nicht! Und er kehrte bei ihr ein ins Zelt, und sie deckte ihn mit einer Decke zu.
4.19 Er aber sprach zu ihr: Gib mir doch ein wenig Wasser zu trinken; denn mich dürstet! Da öffnete sie den Milchschlauch und gab ihm zu trinken und deckte ihn wieder zu.
4.20 Und er sprach zu ihr: Stelle dich unter die Zelttür, und wenn jemand kommt und dich fragt und spricht: Ist jemand hier? so sage: Nein!
4.21 Da nahm Jael, das Weib Hebers, einen Zeltpflock und einen Hammer zur Hand und ging leise zu ihm hinein und schlug ihm den Pflock durch die Schläfe, so daß er in die Erde drang. Er aber war vor Müdigkeit fest eingeschlafen; und er starb.
4.22 Siehe, da kam Barak, der den Sisera verfolgte; Jael aber ging hinaus, ihm entgegen, und sprach zu ihm: Komm her, ich will dir den Mann zeigen, den du suchst! Und als er zu ihr hineinkam, lag Sisera tot da, und der Pflock steckte in seiner Schläfe.
4.23 Also demütigte Gott zu jener Zeit Jabin, den König der Kanaaniter, vor den Kindern Israel.
4.24 Und die Hand der Kinder Israel lastete je länger je schwerer über Jabin, dem König der Kanaaniter, bis sie ihn ausrotteten.
4.1 καὶ προσέθεντο οἱ υἱοὶ ισραηλ ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ αωδ ἀπέθανεν
4.2 καὶ ἀπέδοτο αὐτοὺς κύριος ἐν χειρὶ ιαβιν βασιλέως χανααν ὃς ἐβασίλευσεν ἐν ασωρ καὶ ὁ ἄρχων τῆς δυνάμεως αὐτοῦ σισαρα καὶ αὐτὸς κατῴκει ἐν αρισωθ τῶν ἐθνῶν
4.3 καὶ ἐκέκραξαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον ὅτι ἐννακόσια ἅρματα σιδηρᾶ ἦν αὐτῷ καὶ αὐτὸς ἔθλιψεν τὸν ισραηλ κατὰ κράτος εἴκοσι ἔτη
4.4 καὶ δεββωρα γυνὴ προφῆτις γυνὴ λαφιδωθ αὐτὴ ἔκρινεν τὸν ισραηλ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ 4.5 καὶ αὐτὴ ἐκάθητο ὑπὸ φοίνικα δεββωρα ἀνὰ μέσον τῆς ραμα καὶ ἀνὰ μέσον τῆς βαιθηλ ἐν τῷ ὄρει εφραιμ καὶ ἀνέβαινον πρὸς αὐτὴν οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς κρίσιν
4.6 καὶ ἀπέστειλεν δεββωρα καὶ ἐκάλεσεν τὸν βαρακ υἱὸν αβινεεμ ἐκ καδης νεφθαλι καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν οὐχὶ ἐνετείλατο κύριος ὁ θεὸς ισραηλ σοὶ καὶ ἀπελεύσῃ εἰς ὄρος θαβωρ καὶ λήμψῃ μετὰ σεαυτοῦ δέκα χιλιάδας ἀνδρῶν ἐκ τῶν υἱῶν νεφθαλι καὶ ἐκ τῶν υἱῶν ζαβουλων
4.7 καὶ ἐπάξω πρὸς σὲ εἰς τὸν χειμάρρουν κισων τὸν σισαρα ἄρχοντα τῆς δυνάμεως ιαβιν καὶ τὰ ἅρματα αὐτοῦ καὶ τὸ πλῆθος αὐτοῦ καὶ παραδώσω αὐτὸν εἰς τὰς χεῖράς σου
4.8 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὴν βαρακ ἐὰν πορευθῇς μετ' ἐμοῦ πορεύσομαι καὶ ἐὰν μὴ πορευθῇς οὐ πορεύσομαι ὅτι οὐκ οἶδα τὴν ἡμέραν ἐν ᾗ εὐοδοῖ τὸν ἄγγελον κύριος μετ' ἐμοῦ
4.9 καὶ εἶπεν πορευομένη πορεύσομαι μετὰ σοῦ πλὴν γίνωσκε ὅτι οὐκ ἔσται τὸ προτέρημά σου ἐπὶ τὴν ὁδόν ἣν σὺ πορεύῃ ὅτι ἐν χειρὶ γυναικὸς ἀποδώσεται κύριος τὸν σισαρα καὶ ἀνέστη δεββωρα καὶ ἐπορεύθη μετὰ βαρακ ἐκ καδης
4.10 καὶ ἐβόησεν βαρακ τὸν ζαβουλων καὶ τὸν νεφθαλι ἐκ καδης καὶ ἀνέβησαν κατὰ πόδας αὐτοῦ δέκα χιλιάδες ἀνδρῶν καὶ ἀνέβη μετ' αὐτοῦ δεββωρα
4.11 καὶ χαβερ ὁ κιναῖος ἐχωρίσθη ἀπὸ καινα ἀπὸ τῶν υἱῶν ιωβαβ γαμβροῦ μωυσῆ καὶ ἔπηξεν τὴν σκηνὴν αὐτοῦ ἕως δρυὸς πλεονεκτούντων ἥ ἐστιν ἐχόμενα κεδες
4.12 καὶ ἀνηγγέλη σισαρα ὅτι ἀνέβη βαρακ υἱὸς αβινεεμ εἰς ὄρος θαβωρ
4.13 καὶ ἐκάλεσεν σισαρα πάντα τὰ ἅρματα αὐτοῦ ἐννακόσια ἅρματα σιδηρᾶ καὶ πάντα τὸν λαὸν τὸν μετ' αὐτοῦ ἀπὸ αρισωθ τῶν ἐθνῶν εἰς τὸν χειμάρρουν κισων
4.14 καὶ εἶπεν δεββωρα πρὸς βαρακ ἀνάστηθι ὅτι αὕτη ἡ ἡμέρα ἐν ᾗ παρέδωκεν κύριος τὸν σισαρα ἐν τῇ χειρί σου ὅτι κύριος ἐξελεύσεται ἔμπροσθέν σου καὶ κατέβη βαρακ ἀπὸ τοῦ ὄρους θαβωρ καὶ δέκα χιλιάδες ἀνδρῶν ὀπίσω αὐτοῦ
4.15 καὶ ἐξέστησεν κύριος τὸν σισαρα καὶ πάντα τὰ ἅρματα αὐτοῦ καὶ πᾶσαν τὴν παρεμβολὴν αὐτοῦ ἐν στόματι ῥομφαίας ἐνώπιον βαρακ καὶ κατέβη σισαρα ἐπάνωθεν τοῦ ἅρματος αὐτοῦ καὶ ἔφυγεν τοῖς ποσὶν αὐτοῦ
4.16 καὶ βαρακ διώκων ὀπίσω τῶν ἁρμάτων καὶ ὀπίσω τῆς παρεμβολῆς ἕως αρισωθ τῶν ἐθνῶν καὶ ἔπεσεν πᾶσα παρεμβολὴ σισαρα ἐν στόματι ῥομφαίας οὐ κατελείφθη ἕως ἑνός
4.17 καὶ σισαρα ἔφυγεν τοῖς ποσὶν αὐτοῦ εἰς σκηνὴν ιαηλ γυναικὸς χαβερ ἑταίρου τοῦ κιναίου ὅτι εἰρήνη ἦν ἀνὰ μέσον ιαβιν βασιλέως ασωρ καὶ ἀνὰ μέσον οἴκου χαβερ τοῦ κιναίου
4.18 καὶ ἐξῆλθεν ιαηλ εἰς συνάντησιν σισαρα καὶ εἶπεν αὐτῷ ἔκκλινον κύριέ μου ἔκκλινον πρός με μὴ φοβοῦ καὶ ἐξέκλινεν πρὸς αὐτὴν εἰς τὴν σκηνήν καὶ περιέβαλεν αὐτὸν ἐπιβολαίῳ
4.19 καὶ εἶπεν σισαρα πρὸς αὐτήν πότισόν με δὴ μικρὸν ὕδωρ ὅτι ἐδίψησα καὶ ἤνοιξεν τὸν ἀσκὸν τοῦ γάλακτος καὶ ἐπότισεν αὐτὸν καὶ περιέβαλεν αὐτόν
4.20 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὴν σισαρα στῆθι δὴ ἐπὶ τὴν θύραν τῆς σκηνῆς καὶ ἔσται ἐὰν ἀνὴρ ἔλθῃ πρὸς σὲ καὶ ἐρωτήσῃ σε καὶ εἴπῃ εἰ ἔστιν ὧδε ἀνήρ καὶ ἐρεῖς οὐκ ἔστιν
4.21 καὶ ἔλαβεν ιαηλ γυνὴ χαβερ τὸν πάσσαλον τῆς σκηνῆς καὶ ἔθηκεν τὴν σφῦραν ἐν τῇ χειρὶ αὐτῆς καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτὸν ἐν κρυφῇ καὶ ἔπηξεν τὸν πάσσαλον ἐν τῷ κροτάφῳ αὐτοῦ καὶ διεξῆλθεν ἐν τῇ γῇ καὶ αὐτὸς ἐξεστὼς ἐσκοτώθη καὶ ἀπέθανεν
4.22 καὶ ἰδοὺ βαρακ διώκων τὸν σισαρα καὶ ἐξῆλθεν ιαηλ εἰς συνάντησιν αὐτῷ καὶ εἶπεν αὐτῷ δεῦρο καὶ δείξω σοι τὸν ἄνδρα ὃν σὺ ζητεῖς καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτήν καὶ ἰδοὺ σισαρα ῥεριμμένος νεκρός καὶ ὁ πάσσαλος ἐν τῷ κροτάφῳ αὐτοῦ
4.23 καὶ ἐτρόπωσεν ὁ θεὸς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ τὸν ιαβιν βασιλέα χανααν ἔμπροσθεν τῶν υἱῶν ισραηλ
4.24 καὶ ἐπορεύετο χεὶρ τῶν υἱῶν ισραηλ πορευομένη καὶ σκληρυνομένη ἐπὶ ιαβιν βασιλέα χανααν ἕως οὗ ἐξωλέθρευσαν τὸν ιαβιν βασιλέα χανααν
4.1 kai prosethento oi yioi israehl poiehsai to ponehron enohpion kyrioy kai aohd apethanen
4.2 kai apedoto aytoys kyrios en cheiri iabin basileohs chanaan os ebasileysen en asohr kai o archohn tehs dynameohs aytoy sisara kai aytos katohkei en arisohth tohn ethnohn
4.3 kai ekekraxan oi yioi israehl pros kyrion oti ennakosia armata sidehra ehn aytoh kai aytos ethlipsen ton israehl kata kratos eikosi eteh
4.4 kai debbohra gyneh prophehtis gyneh laphidohth ayteh ekrinen ton israehl en toh kairoh ekeinoh 4.5 kai ayteh ekathehto ypo phoinika debbohra ana meson tehs rama kai ana meson tehs baithehl en toh orei ephraim kai anebainon pros aytehn oi yioi israehl eis krisin
4.6 kai apesteilen debbohra kai ekalesen ton barak yion abineem ek kadehs nephthali kai eipen pros ayton oychi eneteilato kyrios o theos israehl soi kai apeleyseh eis oros thabohr kai lehmpseh meta seaytoy deka chiliadas androhn ek tohn yiohn nephthali kai ek tohn yiohn zaboylohn
4.7 kai epaxoh pros se eis ton cheimarroyn kisohn ton sisara archonta tehs dynameohs iabin kai ta armata aytoy kai to plehthos aytoy kai paradohsoh ayton eis tas cheiras soy
4.8 kai eipen pros aytehn barak ean poreythehs met' emoy poreysomai kai ean meh poreythehs oy poreysomai oti oyk oida tehn ehmeran en eh eyodoi ton aggelon kyrios met' emoy
4.9 kai eipen poreyomeneh poreysomai meta soy plehn ginohske oti oyk estai to proterehma soy epi tehn odon ehn sy poreyeh oti en cheiri gynaikos apodohsetai kyrios ton sisara kai anesteh debbohra kai eporeytheh meta barak ek kadehs
4.10 kai eboehsen barak ton zaboylohn kai ton nephthali ek kadehs kai anebehsan kata podas aytoy deka chiliades androhn kai anebeh met' aytoy debbohra
4.11 kai chaber o kinaios echohristheh apo kaina apo tohn yiohn iohbab gambroy mohyseh kai epehxen tehn skehnehn aytoy eohs dryos pleonektoyntohn eh estin echomena kedes
4.12 kai anehggeleh sisara oti anebeh barak yios abineem eis oros thabohr
4.13 kai ekalesen sisara panta ta armata aytoy ennakosia armata sidehra kai panta ton laon ton met' aytoy apo arisohth tohn ethnohn eis ton cheimarroyn kisohn
4.14 kai eipen debbohra pros barak anastehthi oti ayteh eh ehmera en eh paredohken kyrios ton sisara en teh cheiri soy oti kyrios exeleysetai emprosthen soy kai katebeh barak apo toy oroys thabohr kai deka chiliades androhn opisoh aytoy
4.15 kai exestehsen kyrios ton sisara kai panta ta armata aytoy kai pasan tehn parembolehn aytoy en stomati romphaias enohpion barak kai katebeh sisara epanohthen toy armatos aytoy kai ephygen tois posin aytoy
4.16 kai barak diohkohn opisoh tohn armatohn kai opisoh tehs parembolehs eohs arisohth tohn ethnohn kai epesen pasa paremboleh sisara en stomati romphaias oy kateleiphtheh eohs enos
4.17 kai sisara ephygen tois posin aytoy eis skehnehn iaehl gynaikos chaber etairoy toy kinaioy oti eirehneh ehn ana meson iabin basileohs asohr kai ana meson oikoy chaber toy kinaioy
4.18 kai exehlthen iaehl eis synantehsin sisara kai eipen aytoh ekklinon kyrie moy ekklinon pros me meh phoboy kai exeklinen pros aytehn eis tehn skehnehn kai periebalen ayton epibolaioh
4.19 kai eipen sisara pros aytehn potison me deh mikron ydohr oti edipsehsa kai ehnoixen ton askon toy galaktos kai epotisen ayton kai periebalen ayton
4.20 kai eipen pros aytehn sisara stehthi deh epi tehn thyran tehs skehnehs kai estai ean anehr eltheh pros se kai erohtehseh se kai eipeh ei estin ohde anehr kai ereis oyk estin
4.21 kai elaben iaehl gyneh chaber ton passalon tehs skehnehs kai ethehken tehn sphyran en teh cheiri aytehs kai eisehlthen pros ayton en krypheh kai epehxen ton passalon en toh krotaphoh aytoy kai diexehlthen en teh geh kai aytos exestohs eskotohtheh kai apethanen
4.22 kai idoy barak diohkohn ton sisara kai exehlthen iaehl eis synantehsin aytoh kai eipen aytoh deyro kai deixoh soi ton andra on sy zehteis kai eisehlthen pros aytehn kai idoy sisara rerimmenos nekros kai o passalos en toh krotaphoh aytoy
4.23 kai etropohsen o theos en teh ehmera ekeineh ton iabin basilea chanaan emprosthen tohn yiohn israehl
4.24 kai eporeyeto cheir tohn yiohn israehl poreyomeneh kai sklehrynomeneh epi iabin basilea chanaan eohs oy exohlethreysan ton iabin basilea chanaan
4.1 וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וְאֵהוּד מֵת׃
4.2 וַיִּמְכְּרֵם יְהוָה בְּיַד יָבִין מֶלֶךְ־כְּנַעַן אֲשֶׁר מָלַךְ בְּחָצֹור וְשַׂר־צְבָאֹו סִיסְרָא וְהוּא יֹושֵׁב בַּחֲרֹשֶׁת הַגֹּויִם׃
4.3 וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה כִּי תְּשַׁע מֵאֹות רֶכֶב־בַּרְזֶל לֹו וְהוּא לָחַץ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחָזְקָה עֶשְׂרִים שָׁנָה׃ ס
4.4 וּדְבֹורָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידֹות הִיא שֹׁפְטָה אֶת־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא׃ 4.5 וְהִיא יֹושֶׁבֶת תַּחַת־תֹּמֶר דְּבֹורָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית־אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט׃
4.6 וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם מִקֶּדֶשׁ נַפְתָּלִי וַתֹּאמֶר אֵלָיו הֲלֹא צִוָּה ׀ יְהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל לֵךְ וּמָשַׁכְתָּ בְּהַר תָּבֹור וְלָקַחְתָּ עִמְּךָ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ מִבְּנֵי נַפְתָּלִי וּמִבְּנֵי זְבֻלוּן׃
4.7 וּמָשַׁכְתִּי אֵלֶיךָ אֶל־נַחַל קִישֹׁון אֶת־סִיסְרָא שַׂר־צְבָא יָבִין וְאֶת־רִכְבֹּו וְאֶת־הֲמֹונֹו וּנְתַתִּיהוּ בְּיָדֶךָ׃
4.8 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ בָּרָק אִם־תֵּלְכִי עִמִּי וְהָלָכְתִּי וְאִם־לֹא תֵלְכִי עִמִּי לֹא אֵלֵךְ׃
4.9 וַתֹּאמֶר הָלֹךְ אֵלֵךְ עִמָּךְ אֶפֶס כִּי לֹא תִהְיֶה תִּפְאַרְתְּךָ עַל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אַתָּה הֹולֵךְ כִּי בְיַד־אִשָּׁה יִמְכֹּר יְהוָה אֶת־סִיסְרָא וַתָּקָם דְּבֹורָה וַתֵּלֶךְ עִם־בָּרָק קֶדְשָׁה׃
4.10 וַיַּזְעֵק בָּרָק אֶת־זְבוּלֻן וְאֶת־נַפְתָּלִי קֶדְשָׁה וַיַּעַל בְּרַגְלָיו עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי אִישׁ וַתַּעַל עִמֹּו דְּבֹורָה׃
4.11 וְחֶבֶר הַקֵּינִי נִפְרָד מִקַּיִן מִבְּנֵי חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה וַיֵּט אָהֳלֹו עַד־אֵלֹון [בַּצְעַנִּים כ] (בְּצַעֲנַנִּים ק) אֲשֶׁר אֶת־קֶדֶשׁ׃
4.12 וַיַּגִּדוּ לְסִיסְרָא כִּי עָלָה בָּרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם הַר־תָּבֹור׃ ס
4.13 וַיַּזְעֵק סִיסְרָא אֶת־כָּל־רִכְבֹּו תְּשַׁע מֵאֹות רֶכֶב בַּרְזֶל וְאֶת־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו מֵחֲרֹשֶׁת הַגֹּויִם אֶל־נַחַל קִישֹׁון׃
4.14 וַתֹּאמֶר דְּבֹרָה אֶל־בָּרָק קוּם כִּי זֶה הַיֹּום אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֶת־סִיסְרָא בְּיָדֶךָ הֲלֹא יְהוָה יָצָא לְפָנֶיךָ וַיֵּרֶד בָּרָק מֵהַר תָּבֹור וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ אַחֲרָיו׃
4.15 וַיָּהָם יְהוָה אֶת־סִיסְרָא וְאֶת־כָּל־הָרֶכֶב וְאֶת־כָּל־הַמַּחֲנֶה לְפִי־חֶרֶב לִפְנֵי בָרָק וַיֵּרֶד סִיסְרָא מֵעַל הַמֶּרְכָּבָה וַיָּנָס בְּרַגְלָיו׃
4.16 וּבָרָק רָדַף אַחֲרֵי הָרֶכֶב וְאַחֲרֵי הַמַּחֲנֶה עַד חֲרֹשֶׁת הַגֹּויִם וַיִּפֹּל כָּל־מַחֲנֵה סִיסְרָא לְפִי־חֶרֶב לֹא נִשְׁאַר עַד־אֶחָד׃
4.17 וְסִיסְרָא נָס בְּרַגְלָיו אֶל־אֹהֶל יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי כִּי שָׁלֹום בֵּין יָבִין מֶלֶךְ־חָצֹור וּבֵין בֵּית חֶבֶר הַקֵּינִי׃
4.18 וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרַאת סִיסְרָא וַתֹּאמֶר אֵלָיו סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל־תִּירָא וַיָּסַר אֵלֶיהָ הָאֹהֱלָה וַתְּכַסֵּהוּ בַּשְּׂמִיכָה׃
4.19 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי־נָא מְעַט־מַיִם כִּי צָמֵאתִי וַתִּפְתַּח אֶת־נֹאוד הֶחָלָב וַתַּשְׁקֵהוּ וַתְּכַסֵּהוּ׃
4.20 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם־אִישׁ יָבֹוא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ־פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן׃
4.21 וַתִּקַּח יָעֵל אֵשֶׁת־חֶבֶר אֶת־יְתַד הָאֹהֶל וַתָּשֶׂם אֶת־הַמַּקֶּבֶת בְּיָדָהּ וַתָּבֹוא אֵלָיו בַּלָּאט וַתִּתְקַע אֶת־הַיָּתֵד בְּרַקָּתֹו וַתִּצְנַח בָּאָרֶץ וְהוּא־נִרְדָּם וַיָּעַף וַיָּמֹת׃
4.22 וְהִנֵּה בָרָק רֹדֵף אֶת־סִיסְרָא וַתֵּצֵא יָעֵל לִקְרָאתֹו וַתֹּאמֶר לֹו לֵךְ וְאַרְאֶךָּ אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר־אַתָּה מְבַקֵּשׁ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וְהִנֵּה סִיסְרָא נֹפֵל מֵת וְהַיָּתֵד בְּרַקָּתֹו׃
4.23 וַיַּכְנַע אֱלֹהִים בַּיֹּום הַהוּא אֵת יָבִין מֶלֶךְ־כְּנָעַן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
4.24 וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל הָלֹוךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ־כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ־כְּנָעַן׃ פ
4.1 wajosipw bnej jixraaAel laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH wAeHwd met׃
4.2 wajimkrem jHwaaH bjad jaabijn maelaek-knaOan Aaxxaer maalak bhaacowr wxar-cbaaAow sijsraaA wHwA jowxxeb baharoxxaet Hagowjim׃
4.3 wajicOaqw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH kij txxaO meAowt raekaeb-barzael low wHwA laahac Aaet-bnej jixraaAel bhaazqaaH Oaexrijm xxaanaaH׃ s
4.4 wdbowraaH AixxaaH nbijAaaH Aexxaet lapijdowt HijA xxopTaaH Aaet-jixraaAel baaOet HaHijA׃ 4.5 wHijA jowxxaebaet tahat-tomaer dbowraaH bejn HaaraamaaH wbejn bejt-Ael bHar Aaepraajim wajaOalw AelaejHaa bnej jixraaAel lamixxpaaT׃
4.6 watixxlah watiqraaA lbaaraaq baen-AabijnoOam miqaedaexx naptaalij watoAmaer Aelaajw HaloA ciwaaH jHwaaH AaeloHej-jixraaAel lek wmaaxxaktaa bHar taabowr wlaaqahtaa Oimkaa Oaxaeraet Aalaapijm Aijxx mibnej naptaalij wmibnej zbulwn׃
4.7 wmaaxxaktij Aelaejkaa Aael-nahal qijxxown Aaet-sijsraaA xar-cbaaA jaabijn wAaet-rikbow wAaet-Hamownow wntatijHw bjaadaekaa׃
4.8 wajoAmaer AelaejHaa baaraaq Aim-telkij Oimij wHaalaaktij wAim-loA telkij Oimij loA Aelek׃
4.9 watoAmaer Haalok Aelek Oimaak Aaepaes kij loA tiHjaeH tipAartkaa Oal-Hadaeraek Aaxxaer AataaH Howlek kij bjad-AixxaaH jimkor jHwaaH Aaet-sijsraaA wataaqaam dbowraaH watelaek Oim-baaraaq qaedxxaaH׃
4.10 wajazOeq baaraaq Aaet-zbwlun wAaet-naptaalij qaedxxaaH wajaOal braglaajw Oaxaeraet Aalpej Aijxx wataOal Oimow dbowraaH׃
4.11 whaebaer Haqejnij nipraad miqajin mibnej hobaab hoten moxxaeH wajeT AaaHaalow Oad-Aelown [bacOanijm k] (bcaOananijm q) Aaxxaer Aaet-qaedaexx׃
4.12 wajagidw lsijsraaA kij OaalaaH baaraaq baen-AabijnoOam Har-taabowr׃ s
4.13 wajazOeq sijsraaA Aaet-kaal-rikbow txxaO meAowt raekaeb barzael wAaet-kaal-HaaOaam Aaxxaer Aitow meharoxxaet Hagowjim Aael-nahal qijxxown׃
4.14 watoAmaer dboraaH Aael-baaraaq qwm kij zaeH Hajowm Aaxxaer naatan jHwaaH Aaet-sijsraaA bjaadaekaa HaloA jHwaaH jaacaaA lpaanaejkaa wajeraed baaraaq meHar taabowr waOaxaeraet Aalaapijm Aijxx Aaharaajw׃
4.15 wajaaHaam jHwaaH Aaet-sijsraaA wAaet-kaal-Haaraekaeb wAaet-kaal-HamahanaeH lpij-haeraeb lipnej baaraaq wajeraed sijsraaA meOal HamaerkaabaaH wajaanaas braglaajw׃
4.16 wbaaraaq raadap Aaharej Haaraekaeb wAaharej HamahanaeH Oad haroxxaet Hagowjim wajipol kaal-mahaneH sijsraaA lpij-haeraeb loA nixxAar Oad-Aaehaad׃
4.17 wsijsraaA naas braglaajw Aael-AoHael jaaOel Aexxaet haebaer Haqejnij kij xxaalowm bejn jaabijn maelaek-haacowr wbejn bejt haebaer Haqejnij׃
4.18 wateceA jaaOel liqraAt sijsraaA watoAmaer Aelaajw swraaH Aadonij swraaH Aelaj Aal-tijraaA wajaasar AelaejHaa HaaAoHaelaaH watkaseHw baxmijkaaH׃
4.19 wajoAmaer AelaejHaa Haxxqijnij-naaA mOaT-majim kij caameAtij watiptah Aaet-noAwd Haehaalaab wataxxqeHw watkaseHw׃
4.20 wajoAmaer AelaejHaa Oamod paetah HaaAoHael wHaajaaH Aim-Aijxx jaabowA wxxAelek wAaamar Hajexx-poH Aijxx wAaamart Aaajin׃
4.21 watiqah jaaOel Aexxaet-haebaer Aaet-jtad HaaAoHael wataaxaem Aaet-Hamaqaebaet bjaadaaH wataabowA Aelaajw balaaAT watitqaO Aaet-Hajaated braqaatow waticnah baaAaaraec wHwA-nirdaam wajaaOap wajaamot׃
4.22 wHineH baaraaq rodep Aaet-sijsraaA wateceA jaaOel liqraaAtow watoAmaer low lek wAarAaekaa Aaet-HaaAijxx Aaxxaer-AataaH mbaqexx wajaaboA AelaejHaa wHineH sijsraaA nopel met wHajaated braqaatow׃
4.23 wajaknaO AaeloHijm bajowm HaHwA Aet jaabijn maelaek-knaaOan lipnej bnej jixraaAel׃
4.24 watelaek jad bnej-jixraaAel Haalowk wqaaxxaaH Oal jaabijn maelaek-knaaOan Oad Aaxxaer Hikrijtw Aet jaabijn maelaek-knaaOan׃ p
4.1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת׃
4.2 וימכרם יהוה ביד יבין מלך־כנען אשר מלך בחצור ושר־צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים׃
4.3 ויצעקו בני־ישראל אל־יהוה כי תשע מאות רכב־ברזל לו והוא לחץ את־בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃ ס
4.4 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את־ישראל בעת ההיא׃ 4.5 והיא יושבת תחת־תמר דבורה בין הרמה ובין בית־אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט׃
4.6 ותשלח ותקרא לברק בן־אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה ׀ יהוה אלהי־ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון׃
4.7 ומשכתי אליך אל־נחל קישון את־סיסרא שר־צבא יבין ואת־רכבו ואת־המונו ונתתיהו בידך׃
4.8 ויאמר אליה ברק אם־תלכי עמי והלכתי ואם־לא תלכי עמי לא אלך׃
4.9 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על־הדרך אשר אתה הולך כי ביד־אשה ימכר יהוה את־סיסרא ותקם דבורה ותלך עם־ברק קדשה׃
4.10 ויזעק ברק את־זבולן ואת־נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה׃
4.11 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד־אלון [בצענים כ] (בצעננים ק) אשר את־קדש׃
4.12 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן־אבינעם הר־תבור׃ ס
4.13 ויזעק סיסרא את־כל־רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת־כל־העם אשר אתו מחרשת הגוים אל־נחל קישון׃
4.14 ותאמר דברה אל־ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את־סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו׃
4.15 ויהם יהוה את־סיסרא ואת־כל־הרכב ואת־כל־המחנה לפי־חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו׃
4.16 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל־מחנה סיסרא לפי־חרב לא נשאר עד־אחד׃
4.17 וסיסרא נס ברגליו אל־אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך־חצור ובין בית חבר הקיני׃
4.18 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל־תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה׃
4.19 ויאמר אליה השקיני־נא מעט־מים כי צמאתי ותפתח את־נאוד החלב ותשקהו ותכסהו׃
4.20 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם־איש יבוא ושאלך ואמר היש־פה איש ואמרת אין׃
4.21 ותקח יעל אשת־חבר את־יתד האהל ותשם את־המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את־היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא־נרדם ויעף וימת׃
4.22 והנה ברק רדף את־סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את־האיש אשר־אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו׃
4.23 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך־כנען לפני בני ישראל׃
4.24 ותלך יד בני־ישראל הלוך וקשה על יבין מלך־כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך־כנען׃ פ
4.1 wjspw bnj jxrAl lOxwt HrO bOjnj jHwH wAHwd mt׃
4.2 wjmkrm jHwH bjd jbjn mlk-knOn Axr mlk bhcwr wxr-cbAw sjsrA wHwA jwxb bhrxt Hgwjm׃
4.3 wjcOqw bnj-jxrAl Al-jHwH kj txO mAwt rkb-brzl lw wHwA lhc At-bnj jxrAl bhzqH Oxrjm xnH׃ s
4.4 wdbwrH AxH nbjAH Axt lpjdwt HjA xpTH At-jxrAl bOt HHjA׃ 4.5 wHjA jwxbt tht-tmr dbwrH bjn HrmH wbjn bjt-Al bHr Aprjm wjOlw AljH bnj jxrAl lmxpT׃
4.6 wtxlh wtqrA lbrq bn-AbjnOm mqdx nptlj wtAmr Aljw HlA cwH jHwH AlHj-jxrAl lk wmxkt bHr tbwr wlqht Omk Oxrt Alpjm Ajx mbnj nptlj wmbnj zblwn׃
4.7 wmxktj Aljk Al-nhl qjxwn At-sjsrA xr-cbA jbjn wAt-rkbw wAt-Hmwnw wnttjHw bjdk׃
4.8 wjAmr AljH brq Am-tlkj Omj wHlktj wAm-lA tlkj Omj lA Alk׃
4.9 wtAmr Hlk Alk Omk Aps kj lA tHjH tpArtk Ol-Hdrk Axr AtH Hwlk kj bjd-AxH jmkr jHwH At-sjsrA wtqm dbwrH wtlk Om-brq qdxH׃
4.10 wjzOq brq At-zbwln wAt-nptlj qdxH wjOl brgljw Oxrt Alpj Ajx wtOl Omw dbwrH׃
4.11 whbr Hqjnj nprd mqjn mbnj hbb htn mxH wjT AHlw Od-Alwn [bcOnjm k] (bcOnnjm q) Axr At-qdx׃
4.12 wjgdw lsjsrA kj OlH brq bn-AbjnOm Hr-tbwr׃ s
4.13 wjzOq sjsrA At-kl-rkbw txO mAwt rkb brzl wAt-kl-HOm Axr Atw mhrxt Hgwjm Al-nhl qjxwn׃
4.14 wtAmr dbrH Al-brq qwm kj zH Hjwm Axr ntn jHwH At-sjsrA bjdk HlA jHwH jcA lpnjk wjrd brq mHr tbwr wOxrt Alpjm Ajx Ahrjw׃
4.15 wjHm jHwH At-sjsrA wAt-kl-Hrkb wAt-kl-HmhnH lpj-hrb lpnj brq wjrd sjsrA mOl HmrkbH wjns brgljw׃
4.16 wbrq rdp Ahrj Hrkb wAhrj HmhnH Od hrxt Hgwjm wjpl kl-mhnH sjsrA lpj-hrb lA nxAr Od-Ahd׃
4.17 wsjsrA ns brgljw Al-AHl jOl Axt hbr Hqjnj kj xlwm bjn jbjn mlk-hcwr wbjn bjt hbr Hqjnj׃
4.18 wtcA jOl lqrAt sjsrA wtAmr Aljw swrH Adnj swrH Alj Al-tjrA wjsr AljH HAHlH wtksHw bxmjkH׃
4.19 wjAmr AljH Hxqjnj-nA mOT-mjm kj cmAtj wtpth At-nAwd Hhlb wtxqHw wtksHw׃
4.20 wjAmr AljH Omd pth HAHl wHjH Am-Ajx jbwA wxAlk wAmr Hjx-pH Ajx wAmrt Ajn׃
4.21 wtqh jOl Axt-hbr At-jtd HAHl wtxm At-Hmqbt bjdH wtbwA Aljw blAT wttqO At-Hjtd brqtw wtcnh bArc wHwA-nrdm wjOp wjmt׃
4.22 wHnH brq rdp At-sjsrA wtcA jOl lqrAtw wtAmr lw lk wArAk At-HAjx Axr-AtH mbqx wjbA AljH wHnH sjsrA npl mt wHjtd brqtw׃
4.23 wjknO AlHjm bjwm HHwA At jbjn mlk-knOn lpnj bnj jxrAl׃
4.24 wtlk jd bnj-jxrAl Hlwk wqxH Ol jbjn mlk-knOn Od Axr Hkrjtw At jbjn mlk-knOn׃ p
4.1 Addideruntque filii Israel facere malum in conspectu Domini post mortem Aod,
4.2 et tradidit illos Dominus in manu Iabin regis Chanaan, qui regnavit in Asor. Habuitque ducem exercitus sui nomine Sisaram: ipse autem habitabat in Haroseth gentium.
4.3 Clamaveruntque filii Israel ad Dominum; nongentos enim habebat falcatos currus et per viginti annos vehementer oppresserat eos.
4.4 Erat autem Debora prophetis, uxor Lapidoth, quae iudicabat Israel in illo tempore. 4.5 Et sedebat sub palma Deborae inter Rama et Bethel in monte Ephraim; ascendebantque ad eam filii Israel in iudicium.
4.6 Quae misit et vocavit Barac filium Abinoem de Cedes Nephthali dixitque ad eum: “ Praecepit tibi Dominus, Deus Israel: Vade et duc exercitum in montem Thabor tollesque tecum decem milia pugnatorum de filiis Nephthali et de filiis Zabulon.
4.7 Ego autem ducam ad te in loco torrentis Cison Sisaram principem exercitus Iabin et currus eius atque omnem multitudinem et tradam eum in manu tua ”.
4.8 Dixitque ad eam Barac: “ Si venis mecum, vadam; si nolueris venire mecum, non pergam ”.
4.9 Quae dixit ad eum: “ Ibo quidem tecum; sed in hac via non erit tibi gloria, quia in manu mulieris tradet Dominus Sisaram ”. Surrexit itaque Debora et perrexit cum Barac in Cedes.
4.10 Qui, accitis Zabulon et Nephthali in Cedes, ascendit cum decem milibus pugnatorum habens Deboram in comitatu suo.
4.11 Haber autem Cinaeus recesserat a ceteris Cinaeis fratribus suis filiis Hobab cognati Moysi et tetendit tabernaculum usque ad quercum in Saananim iuxta Cedes.
4.12 Nuntiatumque est Sisarae quod ascendisset Barac filius Abinoem in montem Thabor,
4.13 et congregavit omnes nongentos falcatos currus omnemque exercitum, qui cum eo erat, de Haroseth gentium ad torrentem Cison.
4.14 Dixitque Debora ad Barac: “ Surge: haec est enim dies, in qua tradidit Dominus Sisaram in manus tuas. En ipse ductor est tuus ”. Descendit itaque Barac de monte Thabor, et decem milia pugnatorum cum eo.
4.15 Perterruitque Dominus Sisaram et omnes currus eius universamque multitudinem in ore gladii ad conspectum Barac, in tantum ut Sisara de curru desiliens pedibus fugeret,
4.16 et Barac persequeretur fugientes currus et exercitum usque ad Haroseth gentium, et omnis hostium multitudo usque ad internecionem caderet.
4.17 Sisara autem fugiens pervenit ad tentorium Iahel uxoris Haber Cinaei; erat enim pax inter Iabin regem Asor et domum Haber Cinaei.
4.18 Egressa igitur Iahel in occursum Sisarae dixit ad eum: “ Intra ad me, domine mi; intra, ne timeas ”. Qui ingressus tabernaculum eius et opertus ab ea panno,
4.19 dixit ad eam: “ Da mihi, obsecro, paululum aquae, quia sitio ”. Quae aperuit utrem lactis et dedit ei bibere et operuit illum.
4.20 Dixitque Sisara ad eam: “ Sta ante ostium tabernaculi et, cum venerit aliquis interrogans te et dicens: “Numquid hic est aliquis?”, respondebis: “Nullus est” ”.
4.21 Tulit porro Iahel uxor Haber clavum tabernaculi assumens pariter malleum; et ingressa abscondite et cum silentio, posuit supra tempus capitis eius clavum, percussumque malleo defixit in cerebrum usque ad terram; qui soporem morti socians defecit et mortuus est.
4.22 Et ecce Barac sequens Sisaram veniebat; egressaque Iahel in occursum eius dixit ei: “ Veni, et ostendam tibi virum, quem quaeris ”. Qui cum intrasset ad eam, vidit Sisaram iacentem mortuum et clavum infixum in tempore eius.
4.23 Humiliavit ergo Deus in die illo Iabin regem Chanaan coram filiis Israel,
4.24 qui crescebant cotidie et forti manu opprimebant Iabin regem Chanaan, donec delerent eum.
5.1 Da sangen Debora und Barak, der Sohn des Abinoams, in jener Zeit und sprachen:
5.2 Lobet den HERRN, daß Führer in Israel anführten, daß willig sich zeigte das Volk!
5.3 Höret zu, ihr Könige, merket auf, ihr Fürsten! Ich will, ja ich will dem HERRN singen! Dem HERRN, dem Gott Israels, will ich spielen.
5.4 O HERR, als du von Seir auszogest, als du einhergingst vom Gefilde Edom, da erzitterte die Erde und der Himmel troff, ja die Wolken troffen vom Wasser.
5.5 Die Berge zerflossen vor dem HERRN, der Sinai dort zerfloß vor dem HERRN, dem Gott Israels.
5.6 Zu den Zeiten Samgars, des Sohnes Anats, zu den Zeiten Jaels waren die Wege verödet; und die auf Pfaden wandelten, gingen krumme Wege.
5.7 Es mangelten Führer in Israel, sie mangelten, bis ich, Debora, aufstand, bis ich aufstand, eine Mutter in Israel.
5.8 Israel erwählte neue Götter, da war Krieg in ihren Toren, und kaum ein Schild oder Speer zu sehen unter Vierzigtausend in Israel!
5.9 Mein Herz gehört den Regenten Israels, den Freiwilligen unter dem Volke. Lobet den HERRN!
5.10 Die ihr auf schönen Eselinnen reitet, die ihr auf Decken sitzet, und die ihr auf dem Wege gehet, denket nach!
5.11 Trotz des Schreiens der Zerstörer soll man daselbst, an den Brunnen, preisen die gerechten Taten des HERRN, die gerechten Taten seines Führers in Israel. Dann soll zu den Toren hinabsteigen das Volk des HERRN.
5.12 Wohlauf, wohlauf, Debora; wohlauf, wohlauf, und singe ein Lied! Mache dich auf, Barak, und führe deine Gefangenen ab, du Sohn Abinoams!
5.13 Da stieg hinunter der Überrest der Edlen des Volkes, der HERR selbst fuhr herab unter den Helden.
5.14 Von Ephraim zogen herab, deren Wurzeln in Amalek waren; hinter dir her Benjamin inmitten deiner Volksstämme; von Machir kamen Befehlshaber, und von Sebulon, die den Zählstab handhabten.
5.15 Auch meine Fürsten von Issaschar hielten es mit Debora; und Issaschar ward wie Barak ins Tal gesandt, folgte ihm auf dem Fuße nach. An den Bächen Rubens gab es schwere Herzensentschlüsse.
5.16 Warum bist du zwischen den Hürden geblieben, um das Blöken der Herde zu hören? An den Bächen Rubens gab es schwere Herzenserwägungen.
5.17 Gilead verblieb jenseits des Jordan, und warum hielt sich Dan bei den Schiffen auf? Asser saß am Gestade des Meeres und verblieb an seinen Buchten.
5.18 Sebulon aber ist das Volk, das sein Leben dem Tode preisgibt; auch Naphtali auf den Anhöhen des Feldes.
5.19 Die Könige kamen und stritten; da stritten die Könige der Kanaaniter zu Taanach am Wasser Megiddo. Beute in Silber machten sie nicht.
5.20 Die Sterne am Himmel kämpften mit, sie verließen ihre Bahnen und stritten wider Sisera.
5.21 Der Bach Kison riß sie fort, der feindliche Bach, der Bach Kison. Meine Seele, tritt kräftig auf!
5.22 Da stampften die Hufe der Rosse von dem Jagen, dem Jagen seiner Edlen.
5.23 Verfluchet die Stadt Meros, sprach der Engel des HERRN; ja, fluchet sehr ihren Bürgern! Weil sie dem HERRN nicht zu Hilfe gekommen sind, dem HERRN zu Hilfe mit den Helden!
5.24 Gepriesen sei Jael vor allen Weibern, das Weib Hebers, des Keniters; gepriesen sei sie vor allen Weibern im Zelte!
5.25 Milch gab sie, als er Wasser forderte, Butter brachte sie in prächtiger Schale.
5.26 Sie streckte ihre Hand aus nach dem Pflock, ihre Rechte nach dem schweren Hammer. Sie hämmerte den Sisera; sie durchschlug sein Haupt, zermalmte und durchbohrte seine Schläfe.
5.27 Er krümmte sich zu ihren Füßen, fiel nieder und lag da; zu ihren Füßen krümmte er sich und fiel; wo er niedergesunken war, da blieb er liegen.
5.28 Die Mutter Siseras sah durchs Fenster und schrie klagend durchs Gitter: Warum kommt sein Wagen so lange nicht? Warum verspätet sich also sein Gespann?
5.29 Die Klugen unter ihren Fürstinnen antworteten. Und auch sie beantwortet sich ihre Fragen so:
5.30 «Sollten sie nicht Beute finden und verteilen? Ein oder zwei Weiber für jeden Mann? Beute von bunten Kleidern für Sisera? Beute von bunt gewirkten Kleidern, doppelt gewirktes buntes Zeug für die Hälse der Geraubten?»
5.31 Also müssen umkommen, o HERR, alle deine Feinde; die aber Ihn lieben, müssen sein wie die Sonne, wenn sie aufgeht in ihrer Macht! Und das Land hatte Ruhe, vierzig Jahre lang.
5.1 καὶ ᾖσαν δεββωρα καὶ βαρακ υἱὸς αβινεεμ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ λέγοντες
5.2 ἀπεκαλύφθη ἀποκάλυμμα ἐν ισραηλ ἐν τῷ ἑκουσιασθῆναι λαὸν εὐλογεῖτε κύριον
5.3 ἀκούσατε βασιλεῖς καὶ ἐνωτίσασθε σατράπαι ἐγώ εἰμι τῷ κυρίῳ ἐγώ εἰμι ᾄσομαι ψαλῶ τῷ κυρίῳ τῷ θεῷ ισραηλ
5.4 κύριε ἐν τῇ ἐξόδῳ σου ἐν σηιρ ἐν τῷ ἀπαίρειν σε ἐξ ἀγροῦ εδωμ γῆ ἐσείσθη καὶ ὁ οὐρανὸς ἔσταξεν δρόσους καὶ αἱ νεφέλαι ἔσταξαν ὕδωρ
5.5 ὄρη ἐσαλεύθησαν ἀπὸ προσώπου κυρίου ελωι τοῦτο σινα ἀπὸ προσώπου κυρίου θεοῦ ισραηλ
5.6 ἐν ἡμέραις σαμεγαρ υἱοῦ αναθ ἐν ἡμέραις ιαηλ ἐξέλιπον ὁδοὺς καὶ ἐπορεύθησαν ἀτραπούς ἐπορεύθησαν ὁδοὺς διεστραμμένας
5.7 ἐξέλιπον δυνατοὶ ἐν ισραηλ ἐξέλιπον ἕως οὗ ἀναστῇ δεββωρα ἕως οὗ ἀναστῇ μήτηρ ἐν ισραηλ
5.8 ἐξελέξαντο θεοὺς καινούς τότε ἐπολέμησαν πόλεις ἀρχόντων θυρεὸς ἐὰν ὀφθῇ καὶ λόγχη ἐν τεσσαράκοντα χιλιάσιν ἐν ισραηλ
5.9 ἡ καρδία μου εἰς τὰ διατεταγμένα τῷ ισραηλ οἱ ἑκουσιαζόμενοι ἐν λαῷ εὐλογεῖτε κύριον
5.10 ἐπιβεβηκότες ἐπὶ ὄνου θηλείας μεσημβρίας καθήμενοι ἐπὶ κριτηρίου καὶ πορευόμενοι ἐπὶ ὁδοὺς συνέδρων ἐφ' ὁδῷ διηγεῖσθε ἀπὸ φωνῆς ἀνακρουομένων ἀνὰ μέσον ὑδρευομένων ἐκεῖ δώσουσιν δικαιοσύνας κυρίῳ δικαιοσύνας αὔξησον ἐν ισραηλ τότε κατέβη εἰς τὰς πόλεις λαὸς κυρίου
5.11 διηγεῖσθε ἀπὸ φωνῆς ἀνακρουομένων ἀνὰ μέσον ὑδρευομένων ἐκεῖ δώσουσιν δικαιοσύνας κυρίῳ δικαιοσύνας αὔξησον ἐν ισραηλ τότε κατέβη εἰς τὰς πόλεις λαὸς κυρίου
5.12 ἐξεγείρου ἐξεγείρου δεββωρα ἐξεγείρου ἐξεγείρου λάλησον ᾠδήν ἀνάστα βαρακ καὶ αἰχμαλώτισον αἰχμαλωσίαν σου υἱὸς αβινεεμ
5.13 τότε κατέβη κατάλειμμα τοῖς ἰσχυροῖς λαὸς κυρίου κατέβη αὐτῷ ἐν τοῖς κραταιοῖς
5.14 ἐξ ἐμοῦ εφραιμ ἐξερρίζωσεν αὐτοὺς ἐν τῷ αμαληκ ὀπίσω σου βενιαμιν ἐν τοῖς λαοῖς σου ἐν ἐμοὶ μαχιρ κατέβησαν ἐξερευνῶντες καὶ ἀπὸ ζαβουλων ἕλκοντες ἐν ῥάβδῳ διηγήσεως γραμματέως
5.15 καὶ ἀρχηγοὶ ἐν ισσαχαρ μετὰ δεββωρας καὶ βαρακ οὕτως βαρακ ἐν κοιλάσιν ἀπέστειλεν ἐν ποσὶν αὐτοῦ εἰς τὰς μερίδας ρουβην μεγάλοι ἐξικνούμενοι καρδίαν
5.16 εἰς τί ἐκάθισαν ἀνὰ μέσον τῆς διγομίας τοῦ ἀκοῦσαι συρισμοῦ ἀγγέλων εἰς διαιρέσεις ρουβην μεγάλοι ἐξετασμοὶ καρδίας
5.17 γαλααδ ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου ἐσκήνωσεν καὶ δαν εἰς τί παροικεῖ πλοίοις ασηρ ἐκάθισεν παραλίαν θαλασσῶν καὶ ἐπὶ διεξόδοις αὐτοῦ σκηνώσει
5.18 ζαβουλων λαὸς ὠνείδισεν ψυχὴν αὐτοῦ εἰς θάνατον καὶ νεφθαλι ἐπὶ ὕψη ἀγροῦ
5.19 ἦλθον αὐτῶν βασιλεῖς παρετάξαντο τότε ἐπολέμησαν βασιλεῖς χανααν ἐν θανααχ ἐπὶ ὕδατι μεγεδδω δῶρον ἀργυρίου οὐκ ἔλαβον
5.20 ἐξ οὐρανοῦ παρετάξαντο οἱ ἀστέρες ἐκ τρίβων αὐτῶν παρετάξαντο μετὰ σισαρα
5.21 χειμάρρους κισων ἐξέσυρεν αὐτούς χειμάρρους ἀρχαίων χειμάρρους κισων καταπατήσει αὐτὸν ψυχή μου δυνατή
5.22 τότε ἐνεποδίσθησαν πτέρναι ἵππου σπουδῇ ἔσπευσαν ἰσχυροὶ αὐτοῦ
5.23 καταρᾶσθε μηρωζ εἶπεν ἄγγελος κυρίου καταρᾶσθε ἐπικατάρατος πᾶς ὁ κατοικῶν αὐτήν ὅτι οὐκ ἤλθοσαν εἰς βοήθειαν κυρίου εἰς βοήθειαν ἐν δυνατοῖς
5.24 εὐλογηθείη ἐν γυναιξὶν ιαηλ γυνὴ χαβερ τοῦ κιναίου ἀπὸ γυναικῶν ἐν σκηναῖς εὐλογηθείη
5.25 ὕδωρ ᾔτησεν γάλα ἔδωκεν ἐν λεκάνῃ ὑπερεχόντων προσήνεγκεν βούτυρον
5.26 χεῖρα αὐτῆς ἀριστερὰν εἰς πάσσαλον ἐξέτεινεν καὶ δεξιὰν αὐτῆς εἰς σφῦραν κοπιώντων καὶ ἐσφυροκόπησεν σισαρα διήλωσεν κεφαλὴν αὐτοῦ καὶ ἐπάταξεν διήλωσεν κρόταφον αὐτοῦ
5.27 ἀνὰ μέσον τῶν ποδῶν αὐτῆς κατεκυλίσθη ἔπεσεν καὶ ἐκοιμήθη ἀνὰ μέσον τῶν ποδῶν αὐτῆς κατακλιθεὶς ἔπεσεν καθὼς κατεκλίθη ἐκεῖ ἔπεσεν ἐξοδευθείς
5.28 διὰ τῆς θυρίδος παρέκυψεν μήτηρ σισαρα ἐκτὸς τοῦ τοξικοῦ διότι ᾐσχύνθη ἅρμα αὐτοῦ διότι ἐχρόνισαν πόδες ἁρμάτων αὐτοῦ
5.29 αἱ σοφαὶ ἄρχουσαι αὐτῆς ἀπεκρίθησαν πρὸς αὐτήν καὶ αὐτὴ ἀπέστρεψεν λόγους αὐτῆς ἑαυτῇ
5.30 οὐχ εὑρήσουσιν αὐτὸν διαμερίζοντα σκῦλα οἰκτίρμων οἰκτιρήσει εἰς κεφαλὴν ἀνδρός σκῦλα βαμμάτων τῷ σισαρα σκῦλα βαμμάτων ποικιλίας βάμματα ποικιλτῶν αὐτά τῷ τραχήλῳ αὐτοῦ σκῦλα
5.31 οὕτως ἀπόλοιντο πάντες οἱ ἐχθροί σου κύριε καὶ οἱ ἀγαπῶντες αὐτὸν ὡς ἔξοδος ἡλίου ἐν δυνάμει αὐτοῦ καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ τεσσαράκοντα ἔτη
5.1 kai ehsan debbohra kai barak yios abineem en teh ehmera ekeineh legontes
5.2 apekalyphtheh apokalymma en israehl en toh ekoysiasthehnai laon eylogeite kyrion
5.3 akoysate basileis kai enohtisasthe satrapai egoh eimi toh kyrioh egoh eimi asomai psaloh toh kyrioh toh theoh israehl
5.4 kyrie en teh exodoh soy en sehir en toh apairein se ex agroy edohm geh eseistheh kai o oyranos estaxen drosoys kai ai nephelai estaxan ydohr
5.5 oreh esaleythehsan apo prosohpoy kyrioy elohi toyto sina apo prosohpoy kyrioy theoy israehl
5.6 en ehmerais samegar yioy anath en ehmerais iaehl exelipon odoys kai eporeythehsan atrapoys eporeythehsan odoys diestrammenas
5.7 exelipon dynatoi en israehl exelipon eohs oy anasteh debbohra eohs oy anasteh mehtehr en israehl
5.8 exelexanto theoys kainoys tote epolemehsan poleis archontohn thyreos ean ophtheh kai logcheh en tessarakonta chiliasin en israehl
5.9 eh kardia moy eis ta diatetagmena toh israehl oi ekoysiazomenoi en laoh eylogeite kyrion
5.10 epibebehkotes epi onoy thehleias mesehmbrias kathehmenoi epi kritehrioy kai poreyomenoi epi odoys synedrohn eph' odoh diehgeisthe apo phohnehs anakroyomenohn ana meson ydreyomenohn ekei dohsoysin dikaiosynas kyrioh dikaiosynas ayxehson en israehl tote katebeh eis tas poleis laos kyrioy
5.11 diehgeisthe apo phohnehs anakroyomenohn ana meson ydreyomenohn ekei dohsoysin dikaiosynas kyrioh dikaiosynas ayxehson en israehl tote katebeh eis tas poleis laos kyrioy
5.12 exegeiroy exegeiroy debbohra exegeiroy exegeiroy lalehson ohdehn anasta barak kai aichmalohtison aichmalohsian soy yios abineem
5.13 tote katebeh kataleimma tois ischyrois laos kyrioy katebeh aytoh en tois krataiois
5.14 ex emoy ephraim exerrizohsen aytoys en toh amalehk opisoh soy beniamin en tois laois soy en emoi machir katebehsan exereynohntes kai apo zaboylohn elkontes en rabdoh diehgehseohs grammateohs
5.15 kai archehgoi en issachar meta debbohras kai barak oytohs barak en koilasin apesteilen en posin aytoy eis tas meridas roybehn megaloi exiknoymenoi kardian
5.16 eis ti ekathisan ana meson tehs digomias toy akoysai syrismoy aggelohn eis diaireseis roybehn megaloi exetasmoi kardias
5.17 galaad en toh peran toy iordanoy eskehnohsen kai dan eis ti paroikei ploiois asehr ekathisen paralian thalassohn kai epi diexodois aytoy skehnohsei
5.18 zaboylohn laos ohneidisen psychehn aytoy eis thanaton kai nephthali epi ypseh agroy
5.19 ehlthon aytohn basileis paretaxanto tote epolemehsan basileis chanaan en thanaach epi ydati megeddoh dohron argyrioy oyk elabon
5.20 ex oyranoy paretaxanto oi asteres ek tribohn aytohn paretaxanto meta sisara
5.21 cheimarroys kisohn exesyren aytoys cheimarroys archaiohn cheimarroys kisohn katapatehsei ayton psycheh moy dynateh
5.22 tote enepodisthehsan pternai ippoy spoydeh espeysan ischyroi aytoy
5.23 katarasthe mehrohz eipen aggelos kyrioy katarasthe epikataratos pas o katoikohn aytehn oti oyk ehlthosan eis boehtheian kyrioy eis boehtheian en dynatois
5.24 eylogehtheieh en gynaixin iaehl gyneh chaber toy kinaioy apo gynaikohn en skehnais eylogehtheieh
5.25 ydohr ehtehsen gala edohken en lekaneh yperechontohn prosehnegken boytyron
5.26 cheira aytehs aristeran eis passalon exeteinen kai dexian aytehs eis sphyran kopiohntohn kai esphyrokopehsen sisara diehlohsen kephalehn aytoy kai epataxen diehlohsen krotaphon aytoy
5.27 ana meson tohn podohn aytehs katekylistheh epesen kai ekoimehtheh ana meson tohn podohn aytehs kataklitheis epesen kathohs kateklitheh ekei epesen exodeytheis
5.28 dia tehs thyridos parekypsen mehtehr sisara ektos toy toxikoy dioti ehschyntheh arma aytoy dioti echronisan podes armatohn aytoy
5.29 ai sophai archoysai aytehs apekrithehsan pros aytehn kai ayteh apestrepsen logoys aytehs eayteh
5.30 oych eyrehsoysin ayton diamerizonta skyla oiktirmohn oiktirehsei eis kephalehn andros skyla bammatohn toh sisara skyla bammatohn poikilias bammata poikiltohn ayta toh trachehloh aytoy skyla
5.31 oytohs apolointo pantes oi echthroi soy kyrie kai oi agapohntes ayton ohs exodos ehlioy en dynamei aytoy kai ehsychasen eh geh tessarakonta eteh
5.1 וַתָּשַׁר דְּבֹורָה וּבָרָק בֶּן־אֲבִינֹעַם בַּיֹּום הַהוּא לֵאמֹר׃
5.2 בִּפְרֹעַ פְּרָעֹות בְּיִשְׂרָאֵל בְּהִתְנַדֵּב עָם בָּרֲכוּ יְהוָה׃
5.3 שִׁמְעוּ מְלָכִים הַאֲזִינוּ רֹזְנִים אָנֹכִי לַיהוָה אָנֹכִי אָשִׁירָה אֲזַמֵּר לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
5.4 יְהוָה בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדֹום אֶרֶץ רָעָשָׁה גַּם־שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם־עָבִים נָטְפוּ מָיִם׃
5.5 הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה זֶה סִינַי מִפְּנֵי יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל׃
5.6 בִּימֵי שַׁמְגַּר בֶּן־עֲנָת בִּימֵי יָעֵל חָדְלוּ אֳרָחֹות וְהֹלְכֵי נְתִיבֹות יֵלְכוּ אֳרָחֹות עֲקַלְקַלֹּות׃
5.7 חָדְלוּ פְרָזֹון בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבֹורָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל׃
5.8 יִבְחַר אֱלֹהִים חֲדָשִׁים אָז לָחֶם שְׁעָרִים מָגֵן אִם־יֵרָאֶה וָרֹמַח בְּאַרְבָּעִים אֶלֶף בְּיִשְׂרָאֵל׃
5.9 לִבִּי לְחֹוקְקֵי יִשְׂרָאֵל הַמִּתְנַדְּבִים בָּעָם בָּרֲכוּ יְהוָה׃
5.10 רֹכְבֵי אֲתֹנֹות צְחֹרֹות יֹשְׁבֵי עַל־מִדִּין וְהֹלְכֵי עַל־דֶּרֶךְ שִׂיחוּ׃
5.11 מִקֹּול מְחַצְצִים בֵּין מַשְׁאַבִּים שָׁם יְתַנּוּ צִדְקֹות יְהוָה צִדְקֹת פִּרְזֹנֹו בְּיִשְׂרָאֵל אָז יָרְדוּ לַשְּׁעָרִים עַם־יְהוָה׃
5.12 עוּרִי עוּרִי דְּבֹורָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי־שִׁיר קוּם בָּרָק וּשֲׁבֵה שֶׁבְיְךָ בֶּן־אֲבִינֹעַם׃
5.13 אָז יְרַד שָׂרִיד לְאַדִּירִים עָם יְהוָה יְרַד־לִי בַּגִּבֹּורִים׃
5.14 מִנִּי אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם בַּעֲמָלֵק אַחֲרֶיךָ בִנְיָמִין בַּעֲמָמֶיךָ מִנִּי מָכִיר יָרְדוּ מְחֹקְקִים וּמִזְּבוּלֻן מֹשְׁכִים בְּשֵׁבֶט סֹפֵר׃
5.15 וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם־דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגֹּות רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי־לֵב׃
5.16 לָמָּה יָשַׁבְתָּ בֵּין הַמִּשְׁפְּתַיִם לִשְׁמֹעַ שְׁרִקֹות עֲדָרִים לִפְלַגֹּות רְאוּבֵן גְּדֹולִים חִקְרֵי־לֵב׃
5.17 גִּלְעָד בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן שָׁכֵן וְדָן לָמָּה יָגוּר אֳנִיֹּות אָשֵׁר יָשַׁב לְחֹוף יַמִּים וְעַל מִפְרָצָיו יִשְׁכֹּון׃
5.18 זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשֹׁו לָמוּת וְנַפְתָּלִי עַל מְרֹומֵי שָׂדֶה׃
5.19 בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל־מֵי מְגִדֹּו בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ׃
5.20 מִן־שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכֹּוכָבִים מִמְּסִלֹּותָם נִלְחֲמוּ עִם־סִיסְרָא׃
5.21 נַחַל קִישֹׁון גְּרָפָם נַחַל קְדוּמִים נַחַל קִישֹׁון תִּדְרְכִי נַפְשִׁי עֹז׃
5.22 אָז הָלְמוּ עִקְּבֵי־סוּס מִדַּהֲרֹות דַּהֲרֹות אַבִּירָיו׃
5.23 אֹורוּ מֵרֹוז אָמַר מַלְאַךְ יְהוָה אֹרוּ אָרֹור יֹשְׁבֶיהָ כִּי לֹא־בָאוּ לְעֶזְרַת יְהוָה לְעֶזְרַת יְהוָה בַּגִּבֹּורִים׃
5.24 תְּבֹרַךְ מִנָּשִׁים יָעֵל אֵשֶׁת חֶבֶר הַקֵּינִי מִנָּשִׁים בָּאֹהֶל תְּבֹרָךְ׃
5.25 מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה׃
5.26 יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשֹׁו וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתֹו׃
5.27 בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפַל שָׁכָב בֵּין רַגְלֶיהָ כָּרַע נָפָל בַּאֲשֶׁר כָּרַע שָׁם נָפַל שָׁדוּד׃
5.28 בְּעַד הַחַלֹּון נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבֹּו לָבֹוא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבֹותָיו׃
5.29 חַכְמֹות שָׂרֹותֶיהָ תַּעֲנֶינָּה אַף־הִיא תָּשִׁיב אֲמָרֶיהָ לָהּ׃
5.30 הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר שְׁלַל צְבָעִים לְסִיסְרָא שְׁלַל צְבָעִים רִקְמָה צֶבַע רִקְמָתַיִם לְצַוְּארֵי שָׁלָל׃
5.31 כֵּן יֹאבְדוּ כָל־אֹויְבֶיךָ יְהוָה וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתֹו וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ פ
5.1 wataaxxar dbowraaH wbaaraaq baen-AabijnoOam bajowm HaHwA leAmor׃
5.2 biproOa praaOowt bjixraaAel bHitnadeb Oaam baarakw jHwaaH׃
5.3 xximOw mlaakijm HaAazijnw roznijm Aaanokij lajHwaaH Aaanokij AaaxxijraaH Aazamer lajHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
5.4 jHwaaH bceAtkaa mixeOijr bcaOdkaa mixdeH Aaedowm Aaeraec raaOaaxxaaH gam-xxaamajim naaTaapw gam-Oaabijm naaTpw maajim׃
5.5 Haarijm naazlw mipnej jHwaaH zaeH sijnaj mipnej jHwaaH AaeloHej jixraaAel׃
5.6 bijmej xxamgar baen-Oanaat bijmej jaaOel haadlw Aaaraahowt wHolkej ntijbowt jelkw Aaaraahowt Oaqalqalowt׃
5.7 haadlw praazown bjixraaAel haadelw Oad xxaqamtij dbowraaH xxaqamtij Aem bjixraaAel׃
5.8 jibhar AaeloHijm hadaaxxijm Aaaz laahaem xxOaarijm maagen Aim-jeraaAaeH waaromah bAarbaaOijm Aaelaep bjixraaAel׃
5.9 libij lhowqqej jixraaAel Hamitnadbijm baaOaam baarakw jHwaaH׃
5.10 rokbej Aatonowt chorowt joxxbej Oal-midijn wHolkej Oal-daeraek xijhw׃
5.11 miqowl mhaccijm bejn maxxAabijm xxaam jtanw cidqowt jHwaaH cidqot pirzonow bjixraaAel Aaaz jaardw laxxOaarijm Oam-jHwaaH׃
5.12 Owrij Owrij dbowraaH Owrij Owrij dabrij-xxijr qwm baaraaq wxxabeH xxaebjkaa baen-AabijnoOam׃
5.13 Aaaz jrad xaarijd lAadijrijm Oaam jHwaaH jrad-lij bagibowrijm׃
5.14 minij Aaeprajim xxaarxxaam baOamaaleq Aaharaejkaa binjaamijn baOamaamaejkaa minij maakijr jaardw mhoqqijm wmizbwlun moxxkijm bxxebaeT soper׃
5.15 wxaaraj bjixaaxkaar Oim-dboraaH wjixaaxkaar ken baaraaq baaOemaeq xxulah braglaajw biplagowt rAwben gdolijm hiqqej-leb׃
5.16 laamaaH jaaxxabtaa bejn Hamixxptajim lixxmoOa xxriqowt Oadaarijm liplagowt rAwben gdowlijm hiqrej-leb׃
5.17 gilOaad bOebaer Hajarden xxaaken wdaan laamaaH jaagwr Aaanijowt Aaaxxer jaaxxab lhowp jamijm wOal mipraacaajw jixxkown׃
5.18 zbulwn Oam herep napxxow laamwt wnaptaalij Oal mrowmej xaadaeH׃
5.19 baaAw mlaakijm nilhaamw Aaaz nilhamw malkej knaOan btaOnak Oal-mej mgidow baecaO kaesaep loA laaqaahw׃
5.20 min-xxaamajim nilhaamw Hakowkaabijm mimsilowtaam nilhamw Oim-sijsraaA׃
5.21 nahal qijxxown graapaam nahal qdwmijm nahal qijxxown tidrkij napxxij Ooz׃
5.22 Aaaz Haalmw Oiqbej-sws midaHarowt daHarowt Aabijraajw׃
5.23 Aowrw merowz Aaamar malAak jHwaaH Aorw Aaarowr joxxbaejHaa kij loA-baaAw lOaezrat jHwaaH lOaezrat jHwaaH bagibowrijm׃
5.24 tborak minaaxxijm jaaOel Aexxaet haebaer Haqejnij minaaxxijm baaAoHael tboraak׃
5.25 majim xxaaAal haalaab naataanaaH bsepael Aadijrijm HiqrijbaaH haemAaaH׃
5.26 jaadaaH lajaated tixxlahnaaH wijmijnaaH lHalmwt Oamelijm wHaalmaaH sijsraaA maahaqaaH roAxxow wmaahacaaH whaalpaaH raqaatow׃
5.27 bejn raglaejHaa kaaraO naapal xxaakaab bejn raglaejHaa kaaraO naapaal baAaxxaer kaaraO xxaam naapal xxaadwd׃
5.28 bOad Hahalown nixxqpaaH watjabeb Aem sijsraaA bOad HaaAaexxnaab madwOa boxxexx rikbow laabowA madwOa Aaehaerw paOamej markbowtaajw׃
5.29 hakmowt xaarowtaejHaa taOanaejnaaH Aap-HijA taaxxijb AamaaraejHaa laaH׃
5.30 HaloA jimcAw jhalqw xxaalaal raham rahamaatajim lroAxx gaebaer xxlal cbaaOijm lsijsraaA xxlal cbaaOijm riqmaaH caebaO riqmaatajim lcawArej xxaalaal׃
5.31 ken joAbdw kaal-Aowjbaejkaa jHwaaH wAoHabaajw kceAt Haxxaemaexx bigburaatow watixxqoT HaaAaaraec AarbaaOijm xxaanaaH׃ p
5.1 ותשר דבורה וברק בן־אבינעם ביום ההוא לאמר׃
5.2 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃
5.3 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃
5.4 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם־שמים נטפו גם־עבים נטפו מים׃
5.5 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃
5.6 בימי שמגר בן־ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃
5.7 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃
5.8 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם־יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃
5.9 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃
5.10 רכבי אתנות צחרות ישבי על־מדין והלכי על־דרך שיחו׃
5.11 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם־יהוה׃
5.12 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי־שיר קום ברק ושבה שביך בן־אבינעם׃
5.13 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד־לי בגבורים׃
5.14 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃
5.15 ושרי ביששכר עם־דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי־לב׃
5.16 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי־לב׃
5.17 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃
5.18 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃
5.19 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על־מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃
5.20 מן־שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם־סיסרא׃
5.21 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃
5.22 אז הלמו עקבי־סוס מדהרות דהרות אביריו׃
5.23 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא־באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃
5.24 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃
5.25 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃
5.26 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃
5.27 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃
5.28 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃
5.29 חכמות שרותיה תענינה אף־היא תשיב אמריה לה׃
5.30 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃
5.31 כן יאבדו כל־אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ פ
5.1 wtxr dbwrH wbrq bn-AbjnOm bjwm HHwA lAmr׃
5.2 bprO prOwt bjxrAl bHtndb Om brkw jHwH׃
5.3 xmOw mlkjm HAzjnw rznjm Ankj ljHwH Ankj AxjrH Azmr ljHwH AlHj jxrAl׃
5.4 jHwH bcAtk mxOjr bcOdk mxdH Adwm Arc rOxH gm-xmjm nTpw gm-Objm nTpw mjm׃
5.5 Hrjm nzlw mpnj jHwH zH sjnj mpnj jHwH AlHj jxrAl׃
5.6 bjmj xmgr bn-Ont bjmj jOl hdlw Arhwt wHlkj ntjbwt jlkw Arhwt Oqlqlwt׃
5.7 hdlw przwn bjxrAl hdlw Od xqmtj dbwrH xqmtj Am bjxrAl׃
5.8 jbhr AlHjm hdxjm Az lhm xOrjm mgn Am-jrAH wrmh bArbOjm Alp bjxrAl׃
5.9 lbj lhwqqj jxrAl Hmtndbjm bOm brkw jHwH׃
5.10 rkbj Atnwt chrwt jxbj Ol-mdjn wHlkj Ol-drk xjhw׃
5.11 mqwl mhccjm bjn mxAbjm xm jtnw cdqwt jHwH cdqt prznw bjxrAl Az jrdw lxOrjm Om-jHwH׃
5.12 Owrj Owrj dbwrH Owrj Owrj dbrj-xjr qwm brq wxbH xbjk bn-AbjnOm׃
5.13 Az jrd xrjd lAdjrjm Om jHwH jrd-lj bgbwrjm׃
5.14 mnj Aprjm xrxm bOmlq Ahrjk bnjmjn bOmmjk mnj mkjr jrdw mhqqjm wmzbwln mxkjm bxbT spr׃
5.15 wxrj bjxxkr Om-dbrH wjxxkr kn brq bOmq xlh brgljw bplgwt rAwbn gdljm hqqj-lb׃
5.16 lmH jxbt bjn Hmxptjm lxmO xrqwt Odrjm lplgwt rAwbn gdwljm hqrj-lb׃
5.17 glOd bObr Hjrdn xkn wdn lmH jgwr Anjwt Axr jxb lhwp jmjm wOl mprcjw jxkwn׃
5.18 zblwn Om hrp npxw lmwt wnptlj Ol mrwmj xdH׃
5.19 bAw mlkjm nlhmw Az nlhmw mlkj knOn btOnk Ol-mj mgdw bcO ksp lA lqhw׃
5.20 mn-xmjm nlhmw Hkwkbjm mmslwtm nlhmw Om-sjsrA׃
5.21 nhl qjxwn grpm nhl qdwmjm nhl qjxwn tdrkj npxj Oz׃
5.22 Az Hlmw Oqbj-sws mdHrwt dHrwt Abjrjw׃
5.23 Awrw mrwz Amr mlAk jHwH Arw Arwr jxbjH kj lA-bAw lOzrt jHwH lOzrt jHwH bgbwrjm׃
5.24 tbrk mnxjm jOl Axt hbr Hqjnj mnxjm bAHl tbrk׃
5.25 mjm xAl hlb ntnH bspl Adjrjm HqrjbH hmAH׃
5.26 jdH ljtd txlhnH wjmjnH lHlmwt Omljm wHlmH sjsrA mhqH rAxw wmhcH whlpH rqtw׃
5.27 bjn rgljH krO npl xkb bjn rgljH krO npl bAxr krO xm npl xdwd׃
5.28 bOd Hhlwn nxqpH wtjbb Am sjsrA bOd HAxnb mdwO bxx rkbw lbwA mdwO Ahrw pOmj mrkbwtjw׃
5.29 hkmwt xrwtjH tOnjnH Ap-HjA txjb AmrjH lH׃
5.30 HlA jmcAw jhlqw xll rhm rhmtjm lrAx gbr xll cbOjm lsjsrA xll cbOjm rqmH cbO rqmtjm lcwArj xll׃
5.31 kn jAbdw kl-Awjbjk jHwH wAHbjw kcAt Hxmx bgbrtw wtxqT HArc ArbOjm xnH׃ p
5.1 Cecineruntque Debora et Barac filius Abinoem in die illo dicen tes:
5.2 “ Quia comae excussae sunt in Israel, cum sponte se obtulit populus, benedicite Domino!
5.3 Audite, reges, percipite auribus, principes; ego sum, ego sum, quae Domino canam, psallam Domino, Deo Israel!
5.4 Domine, cum exires de Seir, incederes de regione Edom, terra mota est, caelique stillaverunt, ac nubes stillaverunt aquis;
5.5 montes fluxerunt a facie Domini Sinai, a facie Domini, Dei Israel.
5.6 In diebus Samgar filii Anath, in diebus Iahel quieverunt semitae; et, qui ingrediebantur per eas, ambulaverunt per calles devios.
5.7 Cessaverunt fortes in Israel et quieverunt, donec surgeres, Debora, surgeres mater in Israel.
5.8 Elegerunt deos novos; tunc erat pugna in portis. Clipeus et hasta non apparuerunt in quadraginta milibus Israel.
5.9 Cor meum diligit principes Israel. Qui sponte obtulistis vos in populo, benedicite Domino!
5.10 Qui ascenditis super nitentes asinas et sedetis super tapetia et ambulatis in via, loquimini.
5.11 Ad vocem eorum, qui distribuunt aquas ad canales, ibi narrant iustitias Domini, iustitias fortitudinis eius in Israel: tunc descendit populus Domini ad portas.
5.12 Surge, surge, Debora; surge, surge et loquere canticum! Surge, Barac, et apprehende captivos tuos, fili Abinoem!
5.13 Tunc descenderunt reliquiae ad inclitos, populus Domini descendit pro eo in fortibus.
5.14 Ex Ephraim venerunt principes in vallem post te, Beniamin, in populis tuis. De Machir principes descenderunt, et de Zabulon, qui tenent sceptrum, praefecti.
5.15 Duces Issachar fuere cum Debora; sic Barac in vallem missus cum peditibus suis. In pagis Ruben magna consilia cordis.
5.16 Quare sedebas inter caulas, ut audires sibilos tibiae apud greges? Pagis Ruben magnae investigationes cordis.
5.17 Galaad trans Iordanem quiescebat; et Dan cur peregrinus vacabat navibus? Aser habitabat in litore maris et in portibus morabatur.
5.18 Zabulon vero obtulit animam suam morti, et Nephthali super excelsa regionis.
5.19 Venerunt reges et pugnaverunt, pugnaverunt reges Chanaan in Thanach iuxta aquas Mageddo, praedam argenti non tulere!
5.20 De caelo dimicaverunt stellae, cursu suo adversus Sisaram pugnaverunt.
5.21 Torrens Cison traxit cadavera eorum, torrens proeliorum, torrens Cison; incede, anima mea, fortiter.
5.22 Tunc calcaverunt ungulae equorum in cursu praecipiti fortium suorum.
5.23 Maledicite, Meroz, dixit angelus Domini, maledicite habitatoribus eius, quia non venerunt ad auxilium Domini, in adiutorium Domini in fortibus.
5.24 Benedicta prae mulieribus Iahel uxor Haber Cinaei, prae mulieribus tabernaculi benedicatur!
5.25 Aquam petenti lac dedit et in phiala principum obtulit butyrum.
5.26 Sinistram manum misit ad clavum et dextram ad fabrorum malleum: percussitque Sisaram quaerens in capite vulneri locum et tempus valide perforans.
5.27 Inter pedes eius ruit, cecidit, iacebat; inter pedes eius ruit, cecidit; ubi ruit, ibi iacebat exanimis.
5.28 Per fenestram prospiciens eiulabat mater Sisarae per cancellos: “Cur moratur regredi currus eius? Quare tardant rotae quadrigarum illius?”.
5.29 Una sapientior ceteris uxoribus respondit ei, et ipsa sibi repetit verba illius:
5.30 “Certo nunc dividunt inventa spolia, unam, duas feminas singulis viris; duas vestes diversorum colorum Sisarae in praedam; unam, duas texturas discolores collo meo in praedam”.
5.31 Sic pereant omnes inimici tui, Domine! Qui autem diligunt eum, rutilent, sicut sol in ortu suo splendet ”. Quievitque terra per quadraginta annos.
6.1 Die Kinder Israel taten, was böse war vor dem HERRN; da gab sie der HERR in die Hand der Midianiter, sieben Jahre lang.
6.2 Und als die Hand der Midianiter zu stark ward über Israel, machten die Kinder Israel zum Schutz vor den Midianitern Schlupfwinkel in den Bergen, Höhlen und Burgen.
6.3 Und es geschah, wenn Israel etwas gesät hatte, so kamen die Midianiter und Amalekiter und die Morgenländer wider sie herauf
6.4 und lagerten sich wider sie und verderbten das Gewächs des Landes bis hin gen Gaza und ließen keine Lebensmittel übrig in Israel, auch keine Schafe, Ochsen und Esel;
6.5 denn sie kamen samt ihrem Vieh und ihren Zelten herauf wie eine große Menge Heuschrecken, so daß weder sie noch ihre Kamele zu zählen waren, und fielen ins Land ein, um es zu verheeren.
6.6 Also wurde Israel durch die Midianiter sehr geschwächt. Da schrieen die Kinder Israel zum HERRN.
6.7 Als aber die Kinder Israel um der Midianiter willen zum HERRN schrieen,
6.8 sandte der HERR einen Propheten zu den Kindern Israel, der sprach zu ihnen: So spricht der HERR, der Gott Israels: Ich habe euch aus Ägypten geführt und aus dem Diensthause gebracht
6.9 und habe euch errettet von der Ägypter Hand und von der Hand aller derer, die euch drängten, und ich habe dieselben vor euch her ausgestoßen und euch ihr Land gegeben; und ich sprach zu euch:
6.10 Ich bin der HERR, euer Gott; verehret die Götter der Amoriter nicht, in deren Lande ihr wohnt! Aber ihr habt meiner Stimme nicht gehorcht.
6.11 Und der Engel des HERRN kam und setzte sich unter eine Eiche zu Ophra, die gehörte Joas, dem Abiesriter, und sein Sohn Gideon drosch Weizen in der Kelter, um ihn vor den Midianitern in Sicherheit zu bringen.
6.12 Da erschien ihm der Engel des HERRN und sprach zu ihm: Der HERR ist mit dir, du streitbarer Held!
6.13 Gideon aber sprach zu ihm: Ach, mein Herr, wenn der HERR mit uns ist, warum ist uns denn solches alles widerfahren? Und wo sind alle seine Wunder, von denen uns unsre Väter erzählten, indem sie sprachen: Hat der HERR uns nicht aus Ägypten geführt? Nun aber hat uns der HERR verlassen und in die Hand der Midianiter gegeben!
6.14 Der HERR aber wandte sich zu ihm und sprach: Gehe hin in dieser deiner Kraft, du sollst Israel erretten aus der Midianiter Hand! Habe Ich dich nicht gesandt?
6.15 Er aber sprach zu ihm: Ach, mein Herr, womit soll ich Israel erretten? Siehe, mein Geschlecht ist das geringste in Manasse, und ich bin der Kleinste in meines Vaters Hause!
6.16 Der HERR aber sprach zu ihm: Weil Ich mit dir sein will, wirst du die Midianiter schlagen wie einen einzigen Mann!
6.17 Er aber sprach zu ihm: Habe ich denn Gnade vor dir gefunden, so gib mir ein Zeichen, daß du es bist, der mit mir redet.
6.18 Weiche doch nicht von hier, bis ich wieder zu dir komme und mein Speisopfer bringe und es dir vorsetze! Er sprach: Ich will bleiben, bis du wiederkommst!
6.19 Und Gideon ging hin und rüstete ein Ziegenböcklein zu und ungesäuertes Brot von einem Epha Mehl, legte das Fleisch in einen Korb und tat die Brühe in eine Topf und brachte es zu ihm heraus unter die Eiche und legte es ihm vor.
6.20 Aber der Engel Gottes sprach zu ihm: Nimm das Fleisch und das ungesäuerte Brot und lege es auf den Felsen, der hier ist, und gieß die Brühe darüber! Und er tat also.
6.21 Da streckte der Engel des HERRN die Spitze des Stabes aus, den er in der Hand hatte, und berührte damit das Fleisch und das ungesäuerte Brot. Da ging Feuer auf von dem Fels und verzehrte das Fleisch und das Ungesäuerte. Und der Engel des HERRN verschwand vor seinen Augen.
6.22 Als nun Gideon sah, daß es der Engel des HERRN war, sprach er: Wehe, mein Herr, HERR! Habe ich also den Engel des HERRN von Angesicht zu Angesicht gesehen?
6.23 Aber der HERR sprach zu ihm: Friede sei mit dir! Fürchte dich nicht, du wirst nicht sterben!
6.24 Da baute Gideon dem HERRN daselbst einen Altar und hieß ihn: Der HERR ist Friede; der steht noch bis auf den heutigen Tag zu Ophra der Abiesriter.
6.25 Und in jener Nacht sprach der HERR zu ihm: Nimm den Farren, den Stier, der deinem Vater gehört, und zwar den zweiten Farren, der siebenjährig ist, und zerbrich den Altar Baals, der deinem Vater gehört, und haue die Astarte um, die dabei ist,
6.26 und baue dem HERRN, deinem Gott, oben auf der Höhe dieses Felsens durch Aufschichtung einen Altar; und nimm den zweiten Farren und opfere ein Brandopfer mit dem Holz der Astarte, die du umhauen wirst.
6.27 Da nahm Gideon zehn Männer aus seinen Knechten und tat, wie der HERR ihm gesagt hatte; weil er sich aber fürchtete, solches bei Tag zu tun, vor seines Vaters Hause und vor den Leuten der Stadt, tat er es bei Nacht.
6.28 Als nun die Leute der Stadt am Morgen früh aufstanden, siehe, da war der Altar Baals zerbrochen und die Astarte dabei umgehauen, und der zweite Farre war ein Brandopfer auf dem neuerbauten Altar.
6.29 Da sprachen sie zueinander: Wer hat das getan? Und als sie forschten und nachfragten, ward gesagt: Gideon, der Sohn des Joas, hat es getan!
6.30 Da sprachen die Leute der Stadt zu Joas: Gib deinen Sohn heraus, er muß sterben, weil er den Altar Baals zerbrochen und die Astarte daneben umgehauen hat.
6.31 Joas aber sprach zu allen, die gegen ihn aufstanden: Wollt ihr für Baal hadern? Wollt ihr in erretten? Wer für ihn hadert, der soll bis morgen sterben! Ist er Gott, so räche er sich selbst, daß sein Altar zerbrochen ist!
6.32 Von dem Tage an hieß man ihn Jerub-Baal! indem man sprach: Es hadere Baal mit ihm, weil er seinen Altar zerbrochen hat!
6.33 Als nun die Midianiter und die Amalekiter und die Morgenländer sich vereinigt hatten und herübergezogen waren und sich in der Ebene Jesreel lagerten,
6.34 da rüstete der Geist des HERRN den Gideon aus; und er ließ die Posaune blasen und rief dem Hause Abieser, daß sie ihm nachfolgten;
6.35 und er sandte Botschaft in ganz Manasse, denen rief er auch, daß sie ihm nachfolgen sollten; und er sandte Botschaft nach Asser und Sebulon und Naphtali; die zogen ihnen auch entgegen.
6.36 Und Gideon sprach zu Gott: Willst du Israel durch meine Hand retten, wie du gesagt hast,
6.37 siehe, so will ich ein Schaffell auf die Tenne legen; wird der Tau nur auf dem Fell sein, der ganze Boden ringsum aber trocken bleiben, so werde ich merken, daß du Israel durch meine Hand erretten wirst, wie du gesagt hast.
6.38 Und es geschah also; denn als er am andren Morgen früh aufstand und das Fell ausdrückte, da konnte er Tau aus dem Fell pressen, eine ganze Schale voll.
6.39 Und Gideon sprach zu Gott: Dein Zorn entbrenne nicht wider mich, daß ich noch einmal rede; ich will es nur noch einmal versuchen mit dem Fell: Das Fell allein möge trocken bleiben und Tau liegen auf dem ganzen übrigen Boden!
6.40 Und Gott tat also in jener Nacht, allein das Fell blieb trocken, und Tau lag auf dem ganzen übrigen Boden.
6.1 καὶ ἐποίησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς κύριος ἐν χειρὶ μαδιαμ ἑπτὰ ἔτη
6.2 καὶ ἴσχυσεν χεὶρ μαδιαμ ἐπὶ ισραηλ καὶ ἐποίησαν ἑαυτοῖς οἱ υἱοὶ ισραηλ ἀπὸ προσώπου μαδιαμ τὰς τρυμαλιὰς τὰς ἐν τοῖς ὄρεσιν καὶ τὰ σπήλαια καὶ τὰ κρεμαστά
6.3 καὶ ἐγένετο ἐὰν ἔσπειραν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἀνέβαιναν μαδιαμ καὶ αμαληκ καὶ οἱ υἱοὶ ἀνατολῶν συνανέβαινον αὐτοῖς
6.4 καὶ παρενέβαλον εἰς αὐτοὺς καὶ κατέφθειραν τοὺς καρποὺς αὐτῶν ἕως ἐλθεῖν εἰς γάζαν καὶ οὐ κατέλιπον ὑπόστασιν ζωῆς ἐν τῇ γῇ ισραηλ οὐδὲ ἐν τοῖς ποιμνίοις ταῦρον καὶ ὄνον
6.5 ὅτι αὐτοὶ καὶ αἱ κτήσεις αὐτῶν ἀνέβαινον καὶ αἱ σκηναὶ αὐτῶν παρεγίνοντο καθὼς ἀκρὶς εἰς πλῆθος καὶ αὐτοῖς καὶ τοῖς καμήλοις αὐτῶν οὐκ ἦν ἀριθμός καὶ ἤρχοντο εἰς τὴν γῆν ισραηλ καὶ διέφθειρον αὐτήν
6.6 καὶ ἐπτώχευσεν ισραηλ σφόδρα ἀπὸ προσώπου μαδιαμ καὶ ἐβόησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον
6.7 ἀπὸ προσώπου μαδιαμ
6.8 καὶ ἐξαπέστειλεν κύριος ἄνδρα προφήτην πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ καὶ εἶπεν αὐτοῖς τάδε λέγει κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐγώ εἰμι ὃς ἀνήγαγον ὑμᾶς ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ἐξήγαγον ὑμᾶς ἐξ οἴκου δουλείας ὑμῶν
6.9 καὶ ἐρρυσάμην ὑμᾶς ἐκ χειρὸς αἰγύπτου καὶ ἐκ χειρὸς πάντων τῶν θλιβόντων ὑμᾶς καὶ ἐξέβαλον αὐτοὺς ἐκ προσώπου ὑμῶν καὶ ἔδωκα ὑμῖν τὴν γῆν αὐτῶν
6.10 καὶ εἶπα ὑμῖν ἐγὼ κύριος ὁ θεὸς ὑμῶν οὐ φοβηθήσεσθε τοὺς θεοὺς τοῦ αμορραίου ἐν οἷς ὑμεῖς καθήσεσθε ἐν τῇ γῇ αὐτῶν καὶ οὐκ εἰσηκούσατε τῆς φωνῆς μου
6.11 καὶ ἦλθεν ἄγγελος κυρίου καὶ ἐκάθισεν ὑπὸ τὴν τερέμινθον τὴν ἐν εφραθα τὴν ιωας πατρὸς τοῦ εσδρι καὶ γεδεων υἱὸς αὐτοῦ ῥαβδίζων σῖτον ἐν ληνῷ εἰς ἐκφυγεῖν ἀπὸ προσώπου τοῦ μαδιαμ
6.12 καὶ ὤφθη αὐτῷ ὁ ἄγγελος κυρίου καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν κύριος μετὰ σοῦ ἰσχυρὸς τῶν δυνάμεων
6.13 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν γεδεων ἐν ἐμοί κύριέ μου καὶ εἰ ἔστιν κύριος μεθ' ἡμῶν εἰς τί εὗρεν ἡμᾶς τὰ κακὰ ταῦτα καὶ ποῦ ἐστιν πάντα τὰ θαυμάσια αὐτοῦ ἃ διηγήσαντο ἡμῖν οἱ πατέρες ἡμῶν λέγοντες μὴ οὐχὶ ἐξ αἰγύπτου ἀνήγαγεν ἡμᾶς κύριος καὶ νῦν ἐξέρριψεν ἡμᾶς καὶ ἔδωκεν ἡμᾶς ἐν χειρὶ μαδιαμ
6.14 καὶ ἐπέστρεψεν πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος κυρίου καὶ εἶπεν πορεύου ἐν ἰσχύι σου ταύτῃ καὶ σώσεις τὸν ισραηλ ἐκ χειρὸς μαδιαμ ἰδοὺ ἐξαπέστειλά σε
6.15 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν γεδεων ἐν ἐμοί κύριέ μου ἐν τίνι σώσω τὸν ισραηλ ἰδοὺ ἡ χιλιάς μου ἠσθένησεν ἐν μανασση καὶ ἐγώ εἰμι ὁ μικρότερος ἐν οἴκῳ πατρός μου
6.16 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος κυρίου κύριος ἔσται μετὰ σοῦ καὶ πατάξεις τὴν μαδιαμ ὡσεὶ ἄνδρα ἕνα
6.17 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν γεδεων εἰ δὲ εὗρον ἔλεος ἐν ὀφθαλμοῖς σου καὶ ποιήσεις μοι σήμερον πᾶν ὅ τι ἐλάλησας μετ' ἐμοῦ
6.18 μὴ χωρισθῇς ἐντεῦθεν ἕως τοῦ ἐλθεῖν με πρὸς σέ καὶ ἐξοίσω τὴν θυσίαν καὶ θήσω ἐνώπιόν σου καὶ εἶπεν ἐγώ εἰμι καθίομαι ἕως τοῦ ἐπιστρέψαι σε
6.19 καὶ γεδεων εἰσῆλθεν καὶ ἐποίησεν ἔριφον αἰγῶν καὶ οιφι ἀλεύρου ἄζυμα καὶ τὰ κρέα ἔθηκεν ἐν τῷ κοφίνῳ καὶ τὸν ζωμὸν ἔβαλεν ἐν τῇ χύτρᾳ καὶ ἐξήνεγκεν αὐτὰ πρὸς αὐτὸν ὑπὸ τὴν τερέμινθον καὶ προσήγγισεν
6.20 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ λαβὲ τὰ κρέα καὶ τὰ ἄζυμα καὶ θὲς πρὸς τὴν πέτραν ἐκείνην καὶ τὸν ζωμὸν ἐχόμενα ἔκχεε καὶ ἐποίησεν οὕτως
6.21 καὶ ἐξέτεινεν ὁ ἄγγελος κυρίου τὸ ἄκρον τῆς ῥάβδου τῆς ἐν χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἥψατο τῶν κρεῶν καὶ τῶν ἀζύμων καὶ ἀνέβη πῦρ ἐκ τῆς πέτρας καὶ κατέφαγεν τὰ κρέα καὶ τοὺς ἀζύμους καὶ ὁ ἄγγελος κυρίου ἐπορεύθη ἀπὸ ὀφθαλμῶν αὐτοῦ
6.22 καὶ εἶδεν γεδεων ὅτι ἄγγελος κυρίου οὗτός ἐστιν καὶ εἶπεν γεδεων ἆ ἆ κύριέ μου κύριε ὅτι εἶδον ἄγγελον κυρίου πρόσωπον πρὸς πρόσωπον
6.23 καὶ εἶπεν αὐτῷ κύριος εἰρήνη σοι μὴ φοβοῦ οὐ μὴ ἀποθάνῃς
6.24 καὶ ᾠκοδόμησεν ἐκεῖ γεδεων θυσιαστήριον τῷ κυρίῳ καὶ ἐπεκάλεσεν αὐτῷ εἰρήνη κυρίου ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἔτι αὐτοῦ ὄντος ἐν εφραθα πατρὸς τοῦ εσδρι
6.25 καὶ ἐγένετο ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ καὶ εἶπεν αὐτῷ κύριος λαβὲ τὸν μόσχον τὸν ταῦρον ὅς ἐστιν τῷ πατρί σου καὶ μόσχον δεύτερον ἑπταετῆ καὶ καθελεῖς τὸ θυσιαστήριον τοῦ βααλ ὅ ἐστιν τῷ πατρί σου καὶ τὸ ἄλσος τὸ ἐπ' αὐτὸ ὀλεθρεύσεις
6.26 καὶ οἰκοδομήσεις θυσιαστήριον κυρίῳ τῷ θεῷ σου ἐπὶ κορυφὴν τοῦ μαουεκ τούτου ἐν τῇ παρατάξει καὶ λήμψῃ τὸν μόσχον τὸν δεύτερον καὶ ἀνοίσεις ὁλοκαύτωμα ἐν τοῖς ξύλοις τοῦ ἄλσους οὗ ἐξολεθρεύσεις
6.27 καὶ ἔλαβεν γεδεων δέκα ἄνδρας ἀπὸ τῶν δούλων ἑαυτοῦ καὶ ἐποίησεν ὃν τρόπον ἐλάλησεν πρὸς αὐτὸν κύριος καὶ ἐγενήθη ὡς ἐφοβήθη τὸν οἶκον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ τοὺς ἄνδρας τῆς πόλεως τοῦ ποιῆσαι ἡμέρας καὶ ἐποίησεν νυκτός
6.28 καὶ ὤρθρισαν οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως τὸ πρωί καὶ ἰδοὺ καθῄρητο τὸ θυσιαστήριον τοῦ βααλ καὶ τὸ ἄλσος τὸ ἐπ' αὐτῷ ὠλέθρευτο καὶ εἶδαν τὸν μόσχον τὸν δεύτερον ὃν ἀνήνεγκεν ἐπὶ τὸ θυσιαστήριον τὸ ᾠκοδομημένον
6.29 καὶ εἶπεν ἀνὴρ πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ τίς ἐποίησεν τὸ ῥῆμα τοῦτο καὶ ἐπεζήτησαν καὶ ἠρεύνησαν καὶ ἔγνωσαν ὅτι γεδεων υἱὸς ιωας ἐποίησεν τὸ ῥῆμα τοῦτο
6.30 καὶ εἶπον οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως πρὸς ιωας ἐξένεγκε τὸν υἱόν σου καὶ ἀποθανέτω ὅτι καθεῖλεν τὸ θυσιαστήριον τοῦ βααλ καὶ ὅτι ὠλέθρευσεν τὸ ἄλσος τὸ ἐπ' αὐτῷ
6.31 καὶ εἶπεν ιωας τοῖς ἀνδράσιν πᾶσιν οἳ ἐπανέστησαν αὐτῷ μὴ ὑμεῖς νῦν δικάζεσθε ὑπὲρ τοῦ βααλ ἢ ὑμεῖς σώσετε αὐτόν ὃς ἐὰν δικάσηται αὐτῷ θανατωθήτω ἕως πρωί εἰ θεός ἐστιν δικαζέσθω αὐτῷ ὅτι καθεῖλεν τὸ θυσιαστήριον αὐτοῦ
6.32 καὶ ἐκάλεσεν αὐτὸ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ιαρβααλ λέγων δικασάσθω ἐν αὐτῷ ὁ βααλ ὅτι καθῃρέθη τὸ θυσιαστήριον αὐτοῦ
6.33 καὶ πᾶσα μαδιαμ καὶ αμαληκ καὶ υἱοὶ ἀνατολῶν συνήχθησαν ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ παρενέβαλον ἐν κοιλάδι εζερεελ
6.34 καὶ πνεῦμα κυρίου ἐνεδυνάμωσεν τὸν γεδεων καὶ ἐσάλπισεν ἐν κερατίνῃ καὶ ἐφοβήθη αβιεζερ ὀπίσω αὐτοῦ
6.35 καὶ ἀγγέλους ἀπέστειλεν εἰς πάντα μανασση καὶ ἐν ασηρ καὶ ἐν ζαβουλων καὶ νεφθαλι καὶ ἀνέβη εἰς συνάντησιν αὐτῶν
6.36 καὶ εἶπεν γεδεων πρὸς τὸν θεόν εἰ σὺ σῴζεις ἐν χειρί μου τὸν ισραηλ καθὼς ἐλάλησας
6.37 ἰδοὺ ἐγὼ τίθημι τὸν πόκον τοῦ ἐρίου ἐν τῇ ἅλωνι ἐὰν δρόσος γένηται ἐπὶ τὸν πόκον μόνον καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν ξηρασία γνώσομαι ὅτι σώσεις ἐν χειρί μου τὸν ισραηλ καθὼς ἐλάλησας
6.38 καὶ ἐγένετο οὕτως καὶ ὤρθρισεν τῇ ἐπαύριον καὶ ἐξεπίασεν τὸν πόκον καὶ ἔσταξεν δρόσος ἀπὸ τοῦ πόκου πλήρης λεκάνη ὕδατος
6.39 καὶ εἶπεν γεδεων πρὸς τὸν θεόν μὴ δὴ ὀργισθήτω ὁ θυμός σου ἐν ἐμοί καὶ λαλήσω ἔτι ἅπαξ πειράσω δὲ καί γε ἔτι ἅπαξ ἐν τῷ πόκῳ καὶ γενέσθω ἡ ξηρασία ἐπὶ τὸν πόκον μόνον καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν γενηθήτω δρόσος
6.40 καὶ ἐποίησεν οὕτως ὁ θεὸς ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ καὶ ἐγένετο ξηρασία ἐπὶ τὸν πόκον μόνον καὶ ἐπὶ πᾶσαν τὴν γῆν ἐγενήθη δρόσος
6.1 kai epoiehsan oi yioi israehl to ponehron enohpion kyrioy kai edohken aytoys kyrios en cheiri madiam epta eteh
6.2 kai ischysen cheir madiam epi israehl kai epoiehsan eaytois oi yioi israehl apo prosohpoy madiam tas trymalias tas en tois oresin kai ta spehlaia kai ta kremasta
6.3 kai egeneto ean espeiran oi yioi israehl kai anebainan madiam kai amalehk kai oi yioi anatolohn synanebainon aytois
6.4 kai parenebalon eis aytoys kai katephtheiran toys karpoys aytohn eohs elthein eis gazan kai oy katelipon ypostasin zohehs en teh geh israehl oyde en tois poimniois tayron kai onon
6.5 oti aytoi kai ai ktehseis aytohn anebainon kai ai skehnai aytohn pareginonto kathohs akris eis plehthos kai aytois kai tois kamehlois aytohn oyk ehn arithmos kai ehrchonto eis tehn gehn israehl kai diephtheiron aytehn
6.6 kai eptohcheysen israehl sphodra apo prosohpoy madiam kai eboehsan oi yioi israehl pros kyrion
6.7 apo prosohpoy madiam
6.8 kai exapesteilen kyrios andra prophehtehn pros toys yioys israehl kai eipen aytois tade legei kyrios o theos israehl egoh eimi os anehgagon ymas ek gehs aigyptoy kai exehgagon ymas ex oikoy doyleias ymohn
6.9 kai errysamehn ymas ek cheiros aigyptoy kai ek cheiros pantohn tohn thlibontohn ymas kai exebalon aytoys ek prosohpoy ymohn kai edohka ymin tehn gehn aytohn
6.10 kai eipa ymin egoh kyrios o theos ymohn oy phobehthehsesthe toys theoys toy amorraioy en ois ymeis kathehsesthe en teh geh aytohn kai oyk eisehkoysate tehs phohnehs moy
6.11 kai ehlthen aggelos kyrioy kai ekathisen ypo tehn tereminthon tehn en ephratha tehn iohas patros toy esdri kai gedeohn yios aytoy rabdizohn siton en lehnoh eis ekphygein apo prosohpoy toy madiam
6.12 kai ohphtheh aytoh o aggelos kyrioy kai eipen pros ayton kyrios meta soy ischyros tohn dynameohn
6.13 kai eipen pros ayton gedeohn en emoi kyrie moy kai ei estin kyrios meth' ehmohn eis ti eyren ehmas ta kaka tayta kai poy estin panta ta thaymasia aytoy a diehgehsanto ehmin oi pateres ehmohn legontes meh oychi ex aigyptoy anehgagen ehmas kyrios kai nyn exerripsen ehmas kai edohken ehmas en cheiri madiam
6.14 kai epestrepsen pros ayton o aggelos kyrioy kai eipen poreyoy en ischyi soy tayteh kai sohseis ton israehl ek cheiros madiam idoy exapesteila se
6.15 kai eipen pros ayton gedeohn en emoi kyrie moy en tini sohsoh ton israehl idoy eh chilias moy ehsthenehsen en manasseh kai egoh eimi o mikroteros en oikoh patros moy
6.16 kai eipen pros ayton o aggelos kyrioy kyrios estai meta soy kai pataxeis tehn madiam ohsei andra ena
6.17 kai eipen pros ayton gedeohn ei de eyron eleos en ophthalmois soy kai poiehseis moi sehmeron pan o ti elalehsas met' emoy
6.18 meh chohristhehs enteythen eohs toy elthein me pros se kai exoisoh tehn thysian kai thehsoh enohpion soy kai eipen egoh eimi kathiomai eohs toy epistrepsai se
6.19 kai gedeohn eisehlthen kai epoiehsen eriphon aigohn kai oiphi aleyroy azyma kai ta krea ethehken en toh kophinoh kai ton zohmon ebalen en teh chytra kai exehnegken ayta pros ayton ypo tehn tereminthon kai prosehggisen
6.20 kai eipen pros ayton o aggelos toy theoy labe ta krea kai ta azyma kai thes pros tehn petran ekeinehn kai ton zohmon echomena ekchee kai epoiehsen oytohs
6.21 kai exeteinen o aggelos kyrioy to akron tehs rabdoy tehs en cheiri aytoy kai ehpsato tohn kreohn kai tohn azymohn kai anebeh pyr ek tehs petras kai katephagen ta krea kai toys azymoys kai o aggelos kyrioy eporeytheh apo ophthalmohn aytoy
6.22 kai eiden gedeohn oti aggelos kyrioy oytos estin kai eipen gedeohn a a kyrie moy kyrie oti eidon aggelon kyrioy prosohpon pros prosohpon
6.23 kai eipen aytoh kyrios eirehneh soi meh phoboy oy meh apothanehs
6.24 kai ohkodomehsen ekei gedeohn thysiastehrion toh kyrioh kai epekalesen aytoh eirehneh kyrioy eohs tehs ehmeras taytehs eti aytoy ontos en ephratha patros toy esdri
6.25 kai egeneto en teh nykti ekeineh kai eipen aytoh kyrios labe ton moschon ton tayron os estin toh patri soy kai moschon deyteron eptaeteh kai katheleis to thysiastehrion toy baal o estin toh patri soy kai to alsos to ep' ayto olethreyseis
6.26 kai oikodomehseis thysiastehrion kyrioh toh theoh soy epi koryphehn toy maoyek toytoy en teh parataxei kai lehmpseh ton moschon ton deyteron kai anoiseis olokaytohma en tois xylois toy alsoys oy exolethreyseis
6.27 kai elaben gedeohn deka andras apo tohn doylohn eaytoy kai epoiehsen on tropon elalehsen pros ayton kyrios kai egenehtheh ohs ephobehtheh ton oikon toy patros aytoy kai toys andras tehs poleohs toy poiehsai ehmeras kai epoiehsen nyktos
6.28 kai ohrthrisan oi andres tehs poleohs to prohi kai idoy kathehrehto to thysiastehrion toy baal kai to alsos to ep' aytoh ohlethreyto kai eidan ton moschon ton deyteron on anehnegken epi to thysiastehrion to ohkodomehmenon
6.29 kai eipen anehr pros ton plehsion aytoy tis epoiehsen to rehma toyto kai epezehtehsan kai ehreynehsan kai egnohsan oti gedeohn yios iohas epoiehsen to rehma toyto
6.30 kai eipon oi andres tehs poleohs pros iohas exenegke ton yion soy kai apothanetoh oti katheilen to thysiastehrion toy baal kai oti ohlethreysen to alsos to ep' aytoh
6.31 kai eipen iohas tois andrasin pasin oi epanestehsan aytoh meh ymeis nyn dikazesthe yper toy baal eh ymeis sohsete ayton os ean dikasehtai aytoh thanatohthehtoh eohs prohi ei theos estin dikazesthoh aytoh oti katheilen to thysiastehrion aytoy
6.32 kai ekalesen ayto en teh ehmera ekeineh iarbaal legohn dikasasthoh en aytoh o baal oti kathehretheh to thysiastehrion aytoy
6.33 kai pasa madiam kai amalehk kai yioi anatolohn synehchthehsan epi to ayto kai parenebalon en koiladi ezereel
6.34 kai pneyma kyrioy enedynamohsen ton gedeohn kai esalpisen en keratineh kai ephobehtheh abiezer opisoh aytoy
6.35 kai aggeloys apesteilen eis panta manasseh kai en asehr kai en zaboylohn kai nephthali kai anebeh eis synantehsin aytohn
6.36 kai eipen gedeohn pros ton theon ei sy sohzeis en cheiri moy ton israehl kathohs elalehsas
6.37 idoy egoh tithehmi ton pokon toy erioy en teh alohni ean drosos genehtai epi ton pokon monon kai epi pasan tehn gehn xehrasia gnohsomai oti sohseis en cheiri moy ton israehl kathohs elalehsas
6.38 kai egeneto oytohs kai ohrthrisen teh epayrion kai exepiasen ton pokon kai estaxen drosos apo toy pokoy plehrehs lekaneh ydatos
6.39 kai eipen gedeohn pros ton theon meh deh orgisthehtoh o thymos soy en emoi kai lalehsoh eti apax peirasoh de kai ge eti apax en toh pokoh kai genesthoh eh xehrasia epi ton pokon monon kai epi pasan tehn gehn genehthehtoh drosos
6.40 kai epoiehsen oytohs o theos en teh nykti ekeineh kai egeneto xehrasia epi ton pokon monon kai epi pasan tehn gehn egenehtheh drosos
6.1 וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד־מִדְיָן שֶׁבַע שָׁנִים׃
6.2 וַתָּעָז יַד־מִדְיָן עַל־יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי מִדְיָן עָשׂוּ לָהֶם ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־הַמִּנְהָרֹות אֲשֶׁר בֶּהָרִים וְאֶת־הַמְּעָרֹות וְאֶת־הַמְּצָדֹות׃
6.3 וְהָיָה אִם־זָרַע יִשְׂרָאֵל וְעָלָה מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי־קֶדֶם וְעָלוּ עָלָיו׃
6.4 וַיַּחֲנוּ עֲלֵיהֶם וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת־יְבוּל הָאָרֶץ עַד־בֹּואֲךָ עַזָּה וְלֹא־יַשְׁאִירוּ מִחְיָה בְּיִשְׂרָאֵל וְשֶׂה וָשֹׁור וַחֲמֹור׃
6.5 כִּי הֵם וּמִקְנֵיהֶם יַעֲלוּ וְאָהֳלֵיהֶם [יָבֹאוּ כ] (וּבָאוּ ק) כְדֵי־אַרְבֶּה לָרֹב וְלָהֶם וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר וַיָּבֹאוּ בָאָרֶץ לְשַׁחֲתָהּ׃
6.6 וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל מְאֹד מִפְּנֵי מִדְיָן וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה׃ פ
6.7 וַיְהִי כִּי־זָעֲקוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה עַל אֹדֹות מִדְיָן׃
6.8 וַיִּשְׁלַח יְהוָה אִישׁ נָבִיא אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה־אָמַר יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם וָאֹצִיא אֶתְכֶם מִבֵּית עֲבָדִים׃
6.9 וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד כָּל־לֹחֲצֵיכֶם וָאֲגָרֵשׁ אֹותָם מִפְּנֵיכֶם וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת־אַרְצָם׃
6.10 וָאֹמְרָה לָכֶם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִירְאוּ אֶת־אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר אַתֶּם יֹושְׁבִים בְּאַרְצָם וְלֹא שְׁמַעְתֶּם בְּקֹולִי׃ פ
6.11 וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה אֲשֶׁר לְיֹואָשׁ אֲבִי הָעֶזְרִי וְגִדְעֹון בְּנֹו חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת לְהָנִיס מִפְּנֵי מִדְיָן׃
6.12 וַיֵּרָא אֵלָיו מַלְאַךְ יְהוָה וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה עִמְּךָ גִּבֹּור הֶחָיִל׃
6.13 וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעֹון בִּי אֲדֹנִי וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל־זֹאת וְאַיֵּה כָל־נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ־לָנוּ אֲבֹותֵינוּ לֵאמֹר הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף־מִדְיָן׃
6.14 וַיִּפֶן אֵלָיו יְהוָה וַיֹּאמֶר לֵךְ בְּכֹחֲךָ זֶה וְהֹושַׁעְתָּ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִכַּף מִדְיָן הֲלֹא שְׁלַחְתִּיךָ׃
6.15 וַיֹּאמֶר אֵלָיו בִּי אֲדֹנָי בַּמָּה אֹושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה וְאָנֹכִי הַצָּעִיר בְּבֵית אָבִי׃
6.16 וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה כִּי אֶהְיֶה עִמָּךְ וְהִכִּיתָ אֶת־מִדְיָן כְּאִישׁ אֶחָד׃
6.17 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אִם־נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְעָשִׂיתָ לִּי אֹות שָׁאַתָּה מְדַבֵּר עִמִּי׃
6.18 אַל־נָא תָמֻשׁ מִזֶּה עַד־בֹּאִי אֵלֶיךָ וְהֹצֵאתִי אֶת־מִנְחָתִי וְהִנַּחְתִּי לְפָנֶיךָ וַיֹּאמַר אָנֹכִי אֵשֵׁב עַד שׁוּבֶךָ׃
6.19 וְגִדְעֹון בָּא וַיַּעַשׂ גְּדִי־עִזִּים וְאֵיפַת־קֶמַח מַצֹּות הַבָּשָׂר שָׂם בַּסַּל וְהַמָּרַק שָׂם בַּפָּרוּר וַיֹּוצֵא אֵלָיו אֶל־תַּחַת הָאֵלָה וַיַּגַּשׁ׃ ס
6.20 וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים קַח אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמַּצֹּות וְהַנַּח אֶל־הַסֶּלַע הַלָּז וְאֶת־הַמָּרַק שְׁפֹוךְ וַיַּעַשׂ כֵּן׃
6.21 וַיִּשְׁלַח מַלְאַךְ יְהוָה אֶת־קְצֵה הַמִּשְׁעֶנֶת אֲשֶׁר בְּיָדֹו וַיִּגַּע בַּבָּשָׂר וּבַמַּצֹּות וַתַּעַל הָאֵשׁ מִן־הַצּוּר וַתֹּאכַל אֶת־הַבָּשָׂר וְאֶת־הַמַּצֹּות וּמַלְאַךְ יְהוָה הָלַךְ מֵעֵינָיו׃
6.22 וַיַּרְא גִּדְעֹון כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא ס וַיֹּאמֶר גִּדְעֹון אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה כִּי־עַל־כֵּן רָאִיתִי מַלְאַךְ יְהוָה פָּנִים אֶל־פָּנִים׃
6.23 וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה שָׁלֹום לְךָ אַל־תִּירָא לֹא תָּמוּת׃
6.24 וַיִּבֶן שָׁם גִּדְעֹון מִזְבֵּחַ לַיהוָה וַיִּקְרָא־לֹו יְהוָה שָׁלֹום עַד הַיֹּום הַזֶּה עֹודֶנּוּ בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי׃ פ
6.25 וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר לֹו יְהוָה קַח אֶת־פַּר־הַשֹּׁור אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וּפַר הַשֵּׁנִי שֶׁבַע שָׁנִים וְהָרַסְתָּ אֶת־מִזְבַּח הַבַּעַל אֲשֶׁר לְאָבִיךָ וְאֶת־הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו תִּכְרֹת׃
6.26 וּבָנִיתָ מִזְבֵּחַ לַיהוָה אֱלֹהֶיךָ עַל רֹאשׁ הַמָּעֹוז הַזֶּה בַּמַּעֲרָכָה וְלָקַחְתָּ אֶת־הַפָּר הַשֵּׁנִי וְהַעֲלִיתָ עֹולָה בַּעֲצֵי הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר תִּכְרֹת׃
6.27 וַיִּקַּח גִּדְעֹון עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מֵעֲבָדָיו וַיַּעַשׂ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו יְהוָה וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָרֵא אֶת־בֵּית אָבִיו וְאֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר מֵעֲשֹׂות יֹומָם וַיַּעַשׂ לָיְלָה׃
6.28 וַיַּשְׁכִּימוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בַּבֹּקֶר וְהִנֵּה נֻתַּץ מִזְבַּח הַבַּעַל וְהָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו כֹּרָתָה וְאֵת הַפָּר הַשֵּׁנִי הֹעֲלָה עַל־הַמִּזְבֵּחַ הַבָּנוּי׃
6.29 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מִי עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּדְרְשׁוּ וַיְבַקְשׁוּ וַיֹּאמְרוּ גִּדְעֹון בֶּן־יֹואָשׁ עָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה׃
6.30 וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל־יֹואָשׁ הֹוצֵא אֶת־בִּנְךָ וְיָמֹת כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבַּח הַבַּעַל וְכִי כָרַת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר־עָלָיו׃
6.31 וַיֹּאמֶר יֹואָשׁ לְכֹל אֲשֶׁר־עָמְדוּ עָלָיו הַאַתֶּם ׀ תְּרִיבוּן לַבַּעַל אִם־אַתֶּם תֹּושִׁיעוּן אֹותֹו אֲשֶׁר יָרִיב לֹו יוּמַת עַד־הַבֹּקֶר אִם־אֱלֹהִים הוּא יָרֶב לֹו כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבְּחֹו׃
6.32 וַיִּקְרָא־לֹו בַיֹּום־הַהוּא יְרֻבַּעַל לֵאמֹר יָרֶב בֹּו הַבַּעַל כִּי נָתַץ אֶת־מִזְבְּחֹו׃ פ
6.33 וְכָל־מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי־קֶדֶם נֶאֶסְפוּ יַחְדָּו וַיַּעַבְרוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל׃
6.34 וְרוּחַ יְהוָה לָבְשָׁה אֶת־גִּדְעֹון וַיִּתְקַע בַּשֹּׁופָר וַיִּזָּעֵק אֲבִיעֶזֶר אַחֲרָיו׃
6.35 וּמַלְאָכִים שָׁלַח בְּכָל־מְנַשֶּׁה וַיִּזָּעֵק גַּם־הוּא אַחֲרָיו וּמַלְאָכִים שָׁלַח בְּאָשֵׁר וּבִזְבֻלוּן וּבְנַפְתָּלִי וַיַּעֲלוּ לִקְרָאתָם׃
6.36 וַיֹּאמֶר גִּדְעֹון אֶל־הָאֱלֹהִים אִם־יֶשְׁךָ מֹושִׁיעַ בְּיָדִי אֶת־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ׃
6.37 הִנֵּה אָנֹכִי מַצִּיג אֶת־גִּזַּת הַצֶּמֶר בַּגֹּרֶן אִם טַל יִהְיֶה עַל־הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל־כָּל־הָאָרֶץ חֹרֶב וְיָדַעְתִּי כִּי־תֹושִׁיעַ בְּיָדִי אֶת־יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ׃
6.38 וַיְהִי־כֵן וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת וַיָּזַר אֶת־הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן־הַגִּזָּה מְלֹוא הַסֵּפֶל מָיִם׃
6.39 וַיֹּאמֶר גִּדְעֹון אֶל־הָאֱלֹהִים אַל־יִחַר אַפְּךָ בִּי וַאֲדַבְּרָה אַךְ הַפָּעַם אֲנַסֶּה נָּא־רַק־הַפַּעַם בַּגִּזָּה יְהִי־נָא חֹרֶב אֶל־הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל־כָּל־הָאָרֶץ יִהְיֶה־טָּל׃
6.40 וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים כֵּן בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי־חֹרֶב אֶל־הַגִּזָּה לְבַדָּהּ וְעַל־כָּל־הָאָרֶץ הָיָה טָל׃ פ
6.1 wajaOaxw bnej-jixraaAel HaaraO bOejnej jHwaaH wajitnem jHwaaH bjad-midjaan xxaebaO xxaanijm׃
6.2 wataaOaaz jad-midjaan Oal-jixraaAel mipnej midjaan Oaaxw laaHaem bnej jixraaAel Aaet-HaminHaarowt Aaxxaer baeHaarijm wAaet-HamOaarowt wAaet-Hamcaadowt׃
6.3 wHaajaaH Aim-zaaraO jixraaAel wOaalaaH midjaan waOamaaleq wbnej-qaedaem wOaalw Oaalaajw׃
6.4 wajahanw OalejHaem wajaxxhijtw Aaet-jbwl HaaAaaraec Oad-bowAakaa OazaaH wloA-jaxxAijrw mihjaaH bjixraaAel wxaeH waaxxowr wahamowr׃
6.5 kij Hem wmiqnejHaem jaOalw wAaaHaalejHaem [jaaboAw k] (wbaaAw q) kdej-AarbaeH laarob wlaaHaem wligmalejHaem Aejn mispaar wajaaboAw baaAaaraec lxxahataaH׃
6.6 wajidal jixraaAel mAod mipnej midjaan wajizOaqw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH׃ p
6.7 wajHij kij-zaaOaqw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH Oal Aodowt midjaan׃
6.8 wajixxlah jHwaaH Aijxx naabijA Aael-bnej jixraaAel wajoAmaer laaHaem koH-Aaamar jHwaaH AaeloHej jixraaAel Aaanokij HaeOaelejtij Aaetkaem mimicrajim waaAocijA Aaetkaem mibejt Oabaadijm׃
6.9 waaAacil Aaetkaem mijad micrajim wmijad kaal-lohacejkaem waaAagaarexx Aowtaam mipnejkaem waaAaetnaaH laakaem Aaet-Aarcaam׃
6.10 waaAomraaH laakaem Aanij jHwaaH AaeloHejkaem loA tijrAw Aaet-AaeloHej HaaAaemorij Aaxxaer Aataem jowxxbijm bAarcaam wloA xxmaOtaem bqowlij׃ p
6.11 wajaaboA malAak jHwaaH wajexxaeb tahat HaaAelaaH Aaxxaer bOaapraaH Aaxxaer ljowAaaxx Aabij HaaOaezrij wgidOown bnow hobeT hiTijm bagat lHaanijs mipnej midjaan׃
6.12 wajeraaA Aelaajw malAak jHwaaH wajoAmaer Aelaajw jHwaaH Oimkaa gibowr Haehaajil׃
6.13 wajoAmaer Aelaajw gidOown bij Aadonij wjexx jHwaaH Oimaanw wlaamaaH mcaaAatnw kaal-zoAt wAajeH kaal-niplAotaajw Aaxxaer siprw-laanw Aabowtejnw leAmor HaloA mimicrajim HaeOaelaanw jHwaaH wOataaH nTaaxxaanw jHwaaH wajitnenw bkap-midjaan׃
6.14 wajipaen Aelaajw jHwaaH wajoAmaer lek bkohakaa zaeH wHowxxaOtaa Aaet-jixraaAel mikap midjaan HaloA xxlahtijkaa׃
6.15 wajoAmaer Aelaajw bij Aadonaaj bamaaH AowxxijOa Aaet-jixraaAel HineH Aalpij Hadal bimnaxxaeH wAaanokij HacaaOijr bbejt Aaabij׃
6.16 wajoAmaer Aelaajw jHwaaH kij AaeHjaeH Oimaak wHikijtaa Aaet-midjaan kAijxx Aaehaad׃
6.17 wajoAmaer Aelaajw Aim-naaA maacaaAtij hen bOejnaejkaa wOaaxijtaa lij Aowt xxaaAataaH mdaber Oimij׃
6.18 Aal-naaA taamuxx mizaeH Oad-boAij Aelaejkaa wHoceAtij Aaet-minhaatij wHinahtij lpaanaejkaa wajoAmar Aaanokij Aexxeb Oad xxwbaekaa׃
6.19 wgidOown baaA wajaOax gdij-Oizijm wAejpat-qaemah macowt Habaaxaar xaam basal wHamaaraq xaam bapaarwr wajowceA Aelaajw Aael-tahat HaaAelaaH wajagaxx׃ s
6.20 wajoAmaer Aelaajw malAak HaaAaeloHijm qah Aaet-Habaaxaar wAaet-Hamacowt wHanah Aael-HasaelaO Halaaz wAaet-Hamaaraq xxpowk wajaOax ken׃
6.21 wajixxlah malAak jHwaaH Aaet-qceH HamixxOaenaet Aaxxaer bjaadow wajigaO babaaxaar wbamacowt wataOal HaaAexx min-Hacwr watoAkal Aaet-Habaaxaar wAaet-Hamacowt wmalAak jHwaaH Haalak meOejnaajw׃
6.22 wajarA gidOown kij-malAak jHwaaH HwA s wajoAmaer gidOown AaHaaH Aadonaaj jHwiH kij-Oal-ken raaAijtij malAak jHwaaH paanijm Aael-paanijm׃
6.23 wajoAmaer low jHwaaH xxaalowm lkaa Aal-tijraaA loA taamwt׃
6.24 wajibaen xxaam gidOown mizbeha lajHwaaH wajiqraaA-low jHwaaH xxaalowm Oad Hajowm HazaeH Oowdaenw bOaapraat Aabij HaaOaezrij׃ p
6.25 wajHij balajlaaH HaHwA wajoAmaer low jHwaaH qah Aaet-par-Haxxowr Aaxxaer lAaabijkaa wpar Haxxenij xxaebaO xxaanijm wHaarastaa Aaet-mizbah HabaOal Aaxxaer lAaabijkaa wAaet-HaaAaxxeraaH Aaxxaer-Oaalaajw tikrot׃
6.26 wbaanijtaa mizbeha lajHwaaH AaeloHaejkaa Oal roAxx HamaaOowz HazaeH bamaOaraakaaH wlaaqahtaa Aaet-Hapaar Haxxenij wHaOalijtaa OowlaaH baOacej HaaAaxxeraaH Aaxxaer tikrot׃
6.27 wajiqah gidOown OaxaaraaH Aanaaxxijm meOabaadaajw wajaOax kaAaxxaer dibaer Aelaajw jHwaaH wajHij kaAaxxaer jaareA Aaet-bejt Aaabijw wAaet-Aanxxej HaaOijr meOaxowt jowmaam wajaOax laajlaaH׃
6.28 wajaxxkijmw Aanxxej HaaOijr baboqaer wHineH nutac mizbah HabaOal wHaaAaxxeraaH Aaxxaer-Oaalaajw koraataaH wAet Hapaar Haxxenij HoOalaaH Oal-Hamizbeha Habaanwj׃
6.29 wajoAmrw Aijxx Aael-reOeHw mij OaaxaaH Hadaabaar HazaeH wajidrxxw wajbaqxxw wajoAmrw gidOown baen-jowAaaxx OaaxaaH Hadaabaar HazaeH׃
6.30 wajoAmrw Aanxxej HaaOijr Aael-jowAaaxx HowceA Aaet-binkaa wjaamot kij naatac Aaet-mizbah HabaOal wkij kaarat HaaAaxxeraaH Aaxxaer-Oaalaajw׃
6.31 wajoAmaer jowAaaxx lkol Aaxxaer-Oaamdw Oaalaajw HaAataem trijbwn labaOal Aim-Aataem towxxijOwn Aowtow Aaxxaer jaarijb low jwmat Oad-Haboqaer Aim-AaeloHijm HwA jaaraeb low kij naatac Aaet-mizbhow׃
6.32 wajiqraaA-low bajowm-HaHwA jrubaOal leAmor jaaraeb bow HabaOal kij naatac Aaet-mizbhow׃ p
6.33 wkaal-midjaan waOamaaleq wbnej-qaedaem naeAaespw jahdaaw wajaOabrw wajahanw bOemaeq jizrOaeAl׃
6.34 wrwha jHwaaH laabxxaaH Aaet-gidOown wajitqaO baxxowpaar wajizaaOeq AabijOaezaer Aaharaajw׃
6.35 wmalAaakijm xxaalah bkaal-mnaxxaeH wajizaaOeq gam-HwA Aaharaajw wmalAaakijm xxaalah bAaaxxer wbizbulwn wbnaptaalij wajaOalw liqraaAtaam׃
6.36 wajoAmaer gidOown Aael-HaaAaeloHijm Aim-jaexxkaa mowxxijOa bjaadij Aaet-jixraaAel kaAaxxaer dibartaa׃
6.37 HineH Aaanokij macijg Aaet-gizat Hacaemaer bagoraen Aim Tal jiHjaeH Oal-HagizaaH lbadaaH wOal-kaal-HaaAaaraec horaeb wjaadaOtij kij-towxxijOa bjaadij Aaet-jixraaAel kaAaxxaer dibartaa׃
6.38 wajHij-ken wajaxxkem mimaahaaraat wajaazar Aaet-HagizaaH wajimaec Tal min-HagizaaH mlowA Hasepael maajim׃
6.39 wajoAmaer gidOown Aael-HaaAaeloHijm Aal-jihar Aapkaa bij waAadabraaH Aak HapaaOam AanasaeH naaA-raq-HapaOam bagizaaH jHij-naaA horaeb Aael-HagizaaH lbadaaH wOal-kaal-HaaAaaraec jiHjaeH-Taal׃
6.40 wajaOax AaeloHijm ken balajlaaH HaHwA wajHij-horaeb Aael-HagizaaH lbadaaH wOal-kaal-HaaAaaraec HaajaaH Taal׃ p
6.1 ויעשו בני־ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד־מדין שבע שנים׃
6.2 ותעז יד־מדין על־ישראל מפני מדין עשו להם ׀ בני ישראל את־המנהרות אשר בהרים ואת־המערות ואת־המצדות׃
6.3 והיה אם־זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני־קדם ועלו עליו׃
6.4 ויחנו עליהם וישחיתו את־יבול הארץ עד־בואך עזה ולא־ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃
6.5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם [יבאו כ] (ובאו ק) כדי־ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃
6.6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני־ישראל אל־יהוה׃ פ
6.7 ויהי כי־זעקו בני־ישראל אל־יהוה על אדות מדין׃
6.8 וישלח יהוה איש נביא אל־בני ישראל ויאמר להם כה־אמר יהוה ׀ אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃
6.9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל־לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את־ארצם׃
6.10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את־אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃ פ
6.11 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃
6.12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃
6.13 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל־זאת ואיה כל־נפלאתיו אשר ספרו־לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף־מדין׃
6.14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את־ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃
6.15 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את־ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃
6.16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את־מדין כאיש אחד׃
6.17 ויאמר אליו אם־נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃
6.18 אל־נא תמש מזה עד־באי אליך והצאתי את־מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃
6.19 וגדעון בא ויעש גדי־עזים ואיפת־קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל־תחת האלה ויגש׃ ס
6.20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את־הבשר ואת־המצות והנח אל־הסלע הלז ואת־המרק שפוך ויעש כן׃
6.21 וישלח מלאך יהוה את־קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן־הצור ותאכל את־הבשר ואת־המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃
6.22 וירא גדעון כי־מלאך יהוה הוא ס ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי־על־כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל־פנים׃
6.23 ויאמר לו יהוה שלום לך אל־תירא לא תמות׃
6.24 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא־לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃ פ
6.25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את־פר־השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את־מזבח הבעל אשר לאביך ואת־האשרה אשר־עליו תכרת׃
6.26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את־הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃
6.27 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את־בית אביו ואת־אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה׃
6.28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר־עליו כרתה ואת הפר השני העלה על־המזבח הבנוי׃
6.29 ויאמרו איש אל־רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן־יואש עשה הדבר הזה׃
6.30 ויאמרו אנשי העיר אל־יואש הוצא את־בנך וימת כי נתץ את־מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר־עליו׃
6.31 ויאמר יואש לכל אשר־עמדו עליו האתם ׀ תריבון לבעל אם־אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד־הבקר אם־אלהים הוא ירב לו כי נתץ את־מזבחו׃
6.32 ויקרא־לו ביום־ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את־מזבחו׃ פ
6.33 וכל־מדין ועמלק ובני־קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃
6.34 ורוח יהוה לבשה את־גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃
6.35 ומלאכים שלח בכל־מנשה ויזעק גם־הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃
6.36 ויאמר גדעון אל־האלהים אם־ישך מושיע בידי את־ישראל כאשר דברת׃
6.37 הנה אנכי מציג את־גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ חרב וידעתי כי־תושיע בידי את־ישראל כאשר דברת׃
6.38 ויהי־כן וישכם ממחרת ויזר את־הגזה וימץ טל מן־הגזה מלוא הספל מים׃
6.39 ויאמר גדעון אל־האלהים אל־יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא־רק־הפעם בגזה יהי־נא חרב אל־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ יהיה־טל׃
6.40 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי־חרב אל־הגזה לבדה ועל־כל־הארץ היה טל׃ פ
6.1 wjOxw bnj-jxrAl HrO bOjnj jHwH wjtnm jHwH bjd-mdjn xbO xnjm׃
6.2 wtOz jd-mdjn Ol-jxrAl mpnj mdjn Oxw lHm bnj jxrAl At-HmnHrwt Axr bHrjm wAt-HmOrwt wAt-Hmcdwt׃
6.3 wHjH Am-zrO jxrAl wOlH mdjn wOmlq wbnj-qdm wOlw Oljw׃
6.4 wjhnw OljHm wjxhjtw At-jbwl HArc Od-bwAk OzH wlA-jxAjrw mhjH bjxrAl wxH wxwr whmwr׃
6.5 kj Hm wmqnjHm jOlw wAHljHm [jbAw k] (wbAw q) kdj-ArbH lrb wlHm wlgmljHm Ajn mspr wjbAw bArc lxhtH׃
6.6 wjdl jxrAl mAd mpnj mdjn wjzOqw bnj-jxrAl Al-jHwH׃ p
6.7 wjHj kj-zOqw bnj-jxrAl Al-jHwH Ol Adwt mdjn׃
6.8 wjxlh jHwH Ajx nbjA Al-bnj jxrAl wjAmr lHm kH-Amr jHwH AlHj jxrAl Ankj HOljtj Atkm mmcrjm wAcjA Atkm mbjt Obdjm׃
6.9 wAcl Atkm mjd mcrjm wmjd kl-lhcjkm wAgrx Awtm mpnjkm wAtnH lkm At-Arcm׃
6.10 wAmrH lkm Anj jHwH AlHjkm lA tjrAw At-AlHj HAmrj Axr Atm jwxbjm bArcm wlA xmOtm bqwlj׃ p
6.11 wjbA mlAk jHwH wjxb tht HAlH Axr bOprH Axr ljwAx Abj HOzrj wgdOwn bnw hbT hTjm bgt lHnjs mpnj mdjn׃
6.12 wjrA Aljw mlAk jHwH wjAmr Aljw jHwH Omk gbwr Hhjl׃
6.13 wjAmr Aljw gdOwn bj Adnj wjx jHwH Omnw wlmH mcAtnw kl-zAt wAjH kl-nplAtjw Axr sprw-lnw Abwtjnw lAmr HlA mmcrjm HOlnw jHwH wOtH nTxnw jHwH wjtnnw bkp-mdjn׃
6.14 wjpn Aljw jHwH wjAmr lk bkhk zH wHwxOt At-jxrAl mkp mdjn HlA xlhtjk׃
6.15 wjAmr Aljw bj Adnj bmH AwxjO At-jxrAl HnH Alpj Hdl bmnxH wAnkj HcOjr bbjt Abj׃
6.16 wjAmr Aljw jHwH kj AHjH Omk wHkjt At-mdjn kAjx Ahd׃
6.17 wjAmr Aljw Am-nA mcAtj hn bOjnjk wOxjt lj Awt xAtH mdbr Omj׃
6.18 Al-nA tmx mzH Od-bAj Aljk wHcAtj At-mnhtj wHnhtj lpnjk wjAmr Ankj Axb Od xwbk׃
6.19 wgdOwn bA wjOx gdj-Ozjm wAjpt-qmh mcwt Hbxr xm bsl wHmrq xm bprwr wjwcA Aljw Al-tht HAlH wjgx׃ s
6.20 wjAmr Aljw mlAk HAlHjm qh At-Hbxr wAt-Hmcwt wHnh Al-HslO Hlz wAt-Hmrq xpwk wjOx kn׃
6.21 wjxlh mlAk jHwH At-qcH HmxOnt Axr bjdw wjgO bbxr wbmcwt wtOl HAx mn-Hcwr wtAkl At-Hbxr wAt-Hmcwt wmlAk jHwH Hlk mOjnjw׃
6.22 wjrA gdOwn kj-mlAk jHwH HwA s wjAmr gdOwn AHH Adnj jHwH kj-Ol-kn rAjtj mlAk jHwH pnjm Al-pnjm׃
6.23 wjAmr lw jHwH xlwm lk Al-tjrA lA tmwt׃
6.24 wjbn xm gdOwn mzbh ljHwH wjqrA-lw jHwH xlwm Od Hjwm HzH Owdnw bOprt Abj HOzrj׃ p
6.25 wjHj bljlH HHwA wjAmr lw jHwH qh At-pr-Hxwr Axr lAbjk wpr Hxnj xbO xnjm wHrst At-mzbh HbOl Axr lAbjk wAt-HAxrH Axr-Oljw tkrt׃
6.26 wbnjt mzbh ljHwH AlHjk Ol rAx HmOwz HzH bmOrkH wlqht At-Hpr Hxnj wHOljt OwlH bOcj HAxrH Axr tkrt׃
6.27 wjqh gdOwn OxrH Anxjm mObdjw wjOx kAxr dbr Aljw jHwH wjHj kAxr jrA At-bjt Abjw wAt-Anxj HOjr mOxwt jwmm wjOx ljlH׃
6.28 wjxkjmw Anxj HOjr bbqr wHnH ntc mzbh HbOl wHAxrH Axr-Oljw krtH wAt Hpr Hxnj HOlH Ol-Hmzbh Hbnwj׃
6.29 wjAmrw Ajx Al-rOHw mj OxH Hdbr HzH wjdrxw wjbqxw wjAmrw gdOwn bn-jwAx OxH Hdbr HzH׃
6.30 wjAmrw Anxj HOjr Al-jwAx HwcA At-bnk wjmt kj ntc At-mzbh HbOl wkj krt HAxrH Axr-Oljw׃
6.31 wjAmr jwAx lkl Axr-Omdw Oljw HAtm trjbwn lbOl Am-Atm twxjOwn Awtw Axr jrjb lw jwmt Od-Hbqr Am-AlHjm HwA jrb lw kj ntc At-mzbhw׃
6.32 wjqrA-lw bjwm-HHwA jrbOl lAmr jrb bw HbOl kj ntc At-mzbhw׃ p
6.33 wkl-mdjn wOmlq wbnj-qdm nAspw jhdw wjObrw wjhnw bOmq jzrOAl׃
6.34 wrwh jHwH lbxH At-gdOwn wjtqO bxwpr wjzOq AbjOzr Ahrjw׃
6.35 wmlAkjm xlh bkl-mnxH wjzOq gm-HwA Ahrjw wmlAkjm xlh bAxr wbzblwn wbnptlj wjOlw lqrAtm׃
6.36 wjAmr gdOwn Al-HAlHjm Am-jxk mwxjO bjdj At-jxrAl kAxr dbrt׃
6.37 HnH Ankj mcjg At-gzt Hcmr bgrn Am Tl jHjH Ol-HgzH lbdH wOl-kl-HArc hrb wjdOtj kj-twxjO bjdj At-jxrAl kAxr dbrt׃
6.38 wjHj-kn wjxkm mmhrt wjzr At-HgzH wjmc Tl mn-HgzH mlwA Hspl mjm׃
6.39 wjAmr gdOwn Al-HAlHjm Al-jhr Apk bj wAdbrH Ak HpOm AnsH nA-rq-HpOm bgzH jHj-nA hrb Al-HgzH lbdH wOl-kl-HArc jHjH-Tl׃
6.40 wjOx AlHjm kn bljlH HHwA wjHj-hrb Al-HgzH lbdH wOl-kl-HArc HjH Tl׃ p
6.1 Fecerunt autem filii Israel malum in conspectu Domini, qui tradidit eos in manu Madian septem annis.
6.2 Et oppressi sunt valde ab eis. Feceruntque sibi antra et speluncas in montibus et tutissima loca.
6.3 Cumque sevisset Israel, ascendebat Madian et Amalec ceterique orientalium nationum
6.4 et apud eos figentes tentoria, sicut erant in herbis, cuncta vastabant usque ad introitum Gazae nihilque omnino ad vitam pertinens relinquebant in Israel, non oves, non boves, non asinos.
6.5 Ipsi enim et universi greges eorum veniebant cum tabernaculis suis et, instar locustarum, universa complebant, innumera multitudo hominum et camelorum, quidquid tetigerant devastantes.
6.6 Humiliatusque est Israel valde in conspectu Madian.
6.7 Et clamavit ad Dominum postulans auxilium contra Madianitas.
6.8 Qui misit ad eos virum prophetam, et locutus est: “ Haec dicit Dominus, Deus Israel: Ego vos feci conscendere de Aegypto et eduxi vos de domo servitutis
6.9 et liberavi de manu Aegyptiorum et omnium inimicorum, qui affligebant vos, eiecique eos ad introitum vestrum et tradidi vobis terram eorum.
6.10 Et dixi: Ego Dominus Deus vester, ne timeatis deos Amorraeorum, in quorum terra habitatis. Et noluistis audire vocem meam ”.
6.11 Venit autem angelus Domini et sedit sub quercu, quae erat in Ephra et pertinebat ad Ioas de familia Abiezer. Cumque Gedeon filius eius excuteret atque purgaret frumenta in torculari, ut absconderet a Madian,
6.12 apparuit ei angelus Domini et ait: “ Dominus tecum, vir fortis! ”.
6.13 Dixitque ei Gedeon: “ Obsecro, domine mi, si Dominus nobiscum est, cur apprehenderunt nos haec omnia? Ubi sunt omnia mirabilia eius, quae narraverunt patres nostri atque dixerunt: “De Aegypto eduxit nos Dominus”? Nunc autem dereliquit nos Dominus et tradidit in manu Madian ”.
6.14 Respexitque ad eum Dominus et ait: “ Vade in hac fortitudine tua et liberabis Israel de manu Madian; scito quod miserim te ”.
6.15 Qui respondens ait: “ Obsecro, Domine, in quo liberabo Israel? Ecce familia mea infima est in Manasse, et ego minimus in domo patris mei ”.
6.16 Dixitque ei Dominus: “ Ego ero tecum, et percuties Madian quasi unum virum ”.
6.17 Et ille: “ Si inveni, inquit, gratiam coram te, da mihi signum quod tu sis, qui loquaris ad me;
6.18 ne recedas hinc, donec revertar ad te portans oblationem et offerens tibi ”. Qui respondit: “ Ego praestolabor adventum tuum ”.
6.19 Ingressus est itaque Gedeon et coxit haedum et de farinae ephi azymos panes; carnesque ponens in canistro et ius carnium mittens in ollam tulit omnia sub quercum et obtulit ei.
6.20 Cui dixit angelus Dei: “ Tolle carnes et panes azymos et pone super petram illam et ius desuper funde ”. Cumque fecisset ita,
6.21 extendit angelus Domini summitatem virgae, quam tenebat in manu, et tetigit carnes et azymos panes, ascenditque ignis de petra et carnes azymosque panes consumpsit. Angelus autem Domini evanuit ex oculis eius.
6.22 Vidensque Gedeon quod esset angelus Domini ait: “Heu mihi, Domine Deus, quia vidi angelum Domini facie ad faciem! ”.
6.23 Dixitque ei Dominus: “ Pax tecum, ne timeas, non morieris! ”.
6.24 Aedificavit ergo ibi Gedeon altare Domino vocavitque illud: “ Dominus pax ”; usque in praesentem diem adhuc est in Ephra filiorum Abiezer.
6.25 Nocte illa dixit Dominus ad eum: “ Tolle taurum patris tui, alterum taurum scilicet annorum septem, destruesque aram Baal, quae est patris tui, et palum, qui iuxta aram est, succide;
6.26 et aedificabis altare Domino Deo tuo in summitate petrae huius secundum ordinem; tollesque taurum secundum et offeres holocaustum super struem lignorum pali, quem succideris ”.
6.27 Assumptis igitur Gedeon decem viris de servis suis, fecit, sicut praeceperat Dominus; timens autem domum patris sui et homines illius civitatis per diem facere noluit, sed omnia nocte complevit.
6.28 Cumque surrexissent viri oppidi eius mane, viderunt destructam aram Baal palumque succisum et taurum alterum impositum super altare, quod tunc aedificatum erat.
6.29 Dixeruntque ad invicem: “ Quis hoc fecit? ”. Cumque perquirerent auctorem facti, dictum est: “ Gedeon filius Ioas fecit haec omnia ”.
6.30 Et dixerunt ad Ioas: “ Produc filium tuum, ut moriatur, quia destruxit aram Baal et succidit palum ”.
6.31 Respondit Ioas omnibus, qui circumdabant eum: “ Numquid certare vultis pro Baal et salvare eum? Qui certabit pro Baal, morietur usque mane. Si Deus est, certet pro seipso contra eum, qui destruxit aram eius ”.
6.32 Ex illo die vocatus est Gedeon Ierobbaal, eo quod dicebatur: “ Certet contra eum Baal, quia destruxit altare eius ”.
6.33 Igitur omnis Madian et Amalec et orientales populi congregati sunt simul et transeuntes Iordanem castrametati sunt in valle Iezrahel.
6.34 Spiritus autem Domini induit Gedeon, qui clangens bucina convocavit domum Abiezer, ut sequeretur.
6.35 Misitque nuntios in universum Manassen, qui et ipse secutus est eum; et alios nuntios in Aser et Zabulon et Nephthali, qui occurrerunt ei.
6.36 Dixitque Gedeon ad Deum: “ Si salvum facis per manum meam Israel, sicut locutus es,
6.37 ponam vellus lanae in area: si ros in solo vellere fuerit, et in omni terra siccitas, sciam quod per manum meam, sicut locutus es, liberabis Israel ”.
6.38 Factumque est ita. Et de nocte consurgens, expresso vellere concham rore complevit.
6.39 Dixitque rursus ad Deum: “ Ne irascatur furor tuus contra me, si adhuc semel tentavero signum quaerens in vellere. Oro, ut solum vellus siccum sit, et omnis terra rore madens ”.
6.40 Fecitque Deus nocte illa, ut postulaverat; et fuit siccitas in solo vellere, et ros in omni terra.
7.1 Da machte sich Jerub-Baal, das ist Gideon, früh auf mit allem Volk, das bei ihm war, und sie lagerten sich bei dem Brunnen Harod; das Lager der Midianiter aber befand sich nördlich von ihm, beim Hügel More, in der Ebene.
7.2 Der HERR aber sprach zu Gideon: Des Volks ist zu viel, das bei dir ist, als daß ich Midian in seine Hand geben könnte. Israel möchte sich sonst wider mich rühmen und sagen: Meine Hand hat mir geholfen!
7.3 So laß nun vor den Ohren des Volkes ausrufen und sagen: Wer sich fürchtet und wem graut, der kehre um und flüchte eilends vom Gebirge Gilead! Da kehrten von dem Volk um bei zweiundzwanzigtausend, so daß nur zehntausend übrigblieben.
7.4 Und der HERR sprach zu Gideon: Des Volkes ist noch zu viel! Führe sie hinab an das Wasser; daselbst will ich dir sie prüfen; und von welchem ich dir sagen werde, daß er mit dir ziehen soll, der soll mit dir ziehen, von welchem ich aber sagen werde, daß er nicht mit dir ziehen soll, der soll nicht ziehen.
7.5 Und er führte das Volk an das Wasser hinab. Und der HERR sprach zu Gideon: Wer mit seiner Zunge von dem Wasser leckt, wie ein Hund leckt, den stelle besonders; desgleichen, wer auf seine Knie fällt, um zu trinken!
7.6 Da war die Zahl derer, die von der Hand in den Mund geleckt hatten, dreihundert Mann; alles übrige Volk war auf die Knie gefallen, um Wasser zu trinken.
7.7 Und der HERR sprach zu Gideon: Durch die dreihundert, die geleckt haben, will ich euch erretten und die Midianiter in deine Hand geben; aber das ganze übrige Volk soll nach Hause gehen.
7.8 Und sie nahmen die Zehrung des Volkes an sich und ihre Posaunen; aber die andern Israeliten ließ er alle gehen, einen jeden in seine Hütte; und er behielt bei sich die dreihundert Mann. Das Lager der Midianiter aber war unter ihm, in der Ebene.
7.9 Und der HERR sprach in derselben Nacht zu ihm: Steh auf und geh ins Lager hinab; denn ich habe es in deine Hand gegeben!
7.10 Fürchtest du dich aber hinabzugehen, so laß deinen Burschen Pura mit dir ins Lager hinuntersteigen,
7.11 damit du hörst, was sie reden. Dann werden deine Hände erstarken, daß du gegen das Lager hinabziehen wirst. Da stieg Gideon mit seinem Burschen Pura hinunter, bis zu den äußersten Vorposten, die zum Lager gehörten.
7.12 Die Midianiter aber und die Amalekiter und alle Morgenländer waren in die Ebene eingefallen wie eine Menge Heuschrecken; und ihre Kamele waren vor Menge nicht zu zählen, wie der Sand am Gestade des Meeres.
7.13 Als nun Gideon kam, siehe, da erzählte einer dem andern einen Traum und sprach: Siehe, ich habe einen Traum gehabt; und siehe, ein Gerstenbrotkuchen wälzte sich zum Lager der Midianiter; und als er an die Zelte kam, schlug er dieselben und warf sie nieder und kehrte sie um, das Oberste zuunterst, daß die Zelte dalagen.
7.14 Da antwortete der andere: Das ist nichts anderes als das Schwert Gideons, des Sohnes des Joas, des Israeliten: Gott hat die Midianiter samt dem ganzen Lager in seine Hand gegeben!
7.15 Als nun Gideon die Erzählung des Traumes und seine Auslegung hörte, betete er an und kehrte wieder in das Lager Israels zurück und sprach: Macht euch auf! denn der HERR hat das Lager der Midianiter in eure Hand gegeben.
7.16 Und er teilte die dreihundert Mann in drei Haufen und gab ihnen allen Posaunen in die Hand und leere Krüge und brennende Fackeln darin
7.17 und sprach zu ihnen: Seht auf mich, und tut ebenso! Siehe, wenn ich an den Rand des Heerlagers komme, so tut auch ihr, wie ich tue.
7.18 Wenn ich und alle, die mit mir sind, in die Posaune stoßen, so sollt auch ihr rings um das ganze Lager in die Posaune stoßen und rufen: «Für den HERRN und Gideon!»
7.19 Als nun Gideon und die hundert Mann, die bei ihm waren, an den Rand des Heerlagers kamen, zu Beginn der mittleren Nachtwache, da man eben die Wachen aufgestellt hatte, stießen sie in die Posaunen und zerschlugen die Krüge in ihren Händen.
7.20 Da stießen alle drei Haufen in die Posaunen und zerbrachen die Krüge. Sie hielten aber mit ihrer linken Hand die Fackeln und in ihrer rechten Hand die Posaunen, und sie bliesen und riefen: Schwert für den HERRN und Gideon!
7.21 Und es blieb ein jeder an seinem Platze stehen um das Lager her; aber das ganze Lager schrie und floh.
7.22 Denn während die dreihundert die Posaunen bliesen, richtete der HERR in dem ganzen Lager eines jeden Schwert wider den andern. Und das Heer floh bis Beth-Sitta, gegen Zererat, bis an das Ufer von Abel-Mechola, bei Tabbat.
7.23 Und die Männer Israels von Naphtali und Asser und von ganz Manasse wurden aufgeboten und jagten den Midianitern nach.
7.24 Und Gideon hatte Boten auf das ganze Gebirge Ephraim gesandt und sagen lassen: Kommet herab, den Midianitern entgegen, und besetzet vor ihnen das Wasser bis gen Beth-Bara, nämlich den Jordan! Da wurden alle Männer von Ephraim aufgeboten und gewannen vor ihnen das Wasser bis gen Beth-Bara und besetzten den Jordan.
7.25 Und sie fingen zwei Fürsten der Midianiter, Oreb und Seb; und sie töteten Oreb auf dem Felsen Oreb, und Seb in der Kelter Seb, und verfolgten die Midianiter und brachten die Köpfe Orebs und Sebs zu Gideon über den Jordan.
7.1 καὶ ὤρθρισεν ιαρβαλ αὐτός ἐστιν γεδεων καὶ πᾶς ὁ λαὸς μετ' αὐτοῦ καὶ παρενέβαλον ἐπὶ πηγὴν αραδ καὶ παρεμβολὴ μαδιαμ ἦν αὐτῷ ἀπὸ βορρᾶ ἀπὸ γαβααθ αμωρα ἐν κοιλάδι
7.2 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς γεδεων πολὺς ὁ λαὸς ὁ μετὰ σοῦ ὥστε μὴ παραδοῦναί με τὴν μαδιαμ ἐν χειρὶ αὐτῶν μήποτε καυχήσηται ισραηλ ἐπ' ἐμὲ λέγων ἡ χείρ μου ἔσωσέν με
7.3 καὶ νῦν λάλησον δὴ ἐν ὠσὶν τοῦ λαοῦ λέγων τίς ὁ φοβούμενος καὶ δειλός ἐπιστρεφέτω καὶ ἐκχωρείτω ἀπὸ ὄρους γαλααδ καὶ ἐπέστρεψεν ἀπὸ τοῦ λαοῦ εἴκοσι καὶ δύο χιλιάδες καὶ δέκα χιλιάδες ὑπελείφθησαν
7.4 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς γεδεων ἔτι ὁ λαὸς πολύς κατένεγκον αὐτοὺς πρὸς τὸ ὕδωρ καὶ ἐκκαθαρῶ σοι αὐτὸν ἐκεῖ καὶ ἔσται ὃν ἐὰν εἴπω πρὸς σέ οὗτος πορεύσεται σὺν σοί αὐτὸς πορεύσεται σὺν σοί καὶ πᾶν ὃν ἐὰν εἴπω πρὸς σέ οὗτος οὐ πορεύσεται μετὰ σοῦ αὐτὸς οὐ πορεύσεται μετὰ σοῦ
7.5 καὶ κατήνεγκεν τὸν λαὸν πρὸς τὸ ὕδωρ καὶ εἶπεν κύριος πρὸς γεδεων πᾶς ὃς ἂν λάψῃ τῇ γλώσσῃ αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ὕδατος ὡς ἐὰν λάψῃ ὁ κύων στήσεις αὐτὸν κατὰ μόνας καὶ πᾶς ὃς ἐὰν κλίνῃ ἐπὶ τὰ γόνατα αὐτοῦ πιεῖν
7.6 καὶ ἐγένετο ὁ ἀριθμὸς τῶν λαψάντων ἐν χειρὶ αὐτῶν πρὸς τὸ στόμα αὐτῶν τριακόσιοι ἄνδρες καὶ πᾶν τὸ κατάλοιπον τοῦ λαοῦ ἔκλιναν ἐπὶ τὰ γόνατα αὐτῶν πιεῖν ὕδωρ
7.7 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς γεδεων ἐν τοῖς τριακοσίοις ἀνδράσιν τοῖς λάψασιν σώσω ὑμᾶς καὶ δώσω τὴν μαδιαμ ἐν χειρί σου καὶ πᾶς ὁ λαὸς πορεύσονται ἀνὴρ εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ
7.8 καὶ ἔλαβον τὸν ἐπισιτισμὸν τοῦ λαοῦ ἐν χειρὶ αὐτῶν καὶ τὰς κερατίνας αὐτῶν καὶ τὸν πάντα ἄνδρα ισραηλ ἐξαπέστειλεν ἄνδρα εἰς σκηνὴν αὐτοῦ καὶ τοὺς τριακοσίους ἄνδρας κατίσχυσεν καὶ ἡ παρεμβολὴ μαδιαμ ἦσαν αὐτοῦ ὑποκάτω ἐν τῇ κοιλάδι
7.9 καὶ ἐγενήθη ἐν τῇ νυκτὶ ἐκείνῃ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν κύριος ἀναστὰς κατάβηθι ἐν τῇ παρεμβολῇ ὅτι παρέδωκα αὐτὴν ἐν τῇ χειρί σου
7.10 καὶ εἰ φοβῇ σὺ καταβῆναι κατάβηθι σὺ καὶ φαρα τὸ παιδάριόν σου εἰς τὴν παρεμβολὴν
7.11 καὶ ἀκούσῃ τί λαλήσουσιν καὶ μετὰ τοῦτο ἰσχύσουσιν αἱ χεῖρές σου καὶ καταβήσῃ ἐν τῇ παρεμβολῇ καὶ κατέβη αὐτὸς καὶ φαρα τὸ παιδάριον αὐτοῦ πρὸς ἀρχὴν τῶν πεντήκοντα οἳ ἦσαν ἐν τῇ παρεμβολῇ
7.12 καὶ μαδιαμ καὶ αμαληκ καὶ πάντες υἱοὶ ἀνατολῶν βεβλημένοι ἐν τῇ κοιλάδι ὡσεὶ ἀκρὶς εἰς πλῆθος καὶ ταῖς καμήλοις αὐτῶν οὐκ ἦν ἀριθμός ἀλλὰ ἦσαν ὡς ἡ ἄμμος ἡ ἐπὶ χείλους τῆς θαλάσσης εἰς πλῆθος
7.13 καὶ ἦλθεν γεδεων καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ ἐξηγούμενος τῷ πλησίον αὐτοῦ ἐνύπνιον καὶ εἶπεν ἐνύπνιον ἰδοὺ ἐνυπνιασάμην καὶ ἰδοὺ μαγὶς ἄρτου κριθίνου στρεφομένη ἐν τῇ παρεμβολῇ μαδιαμ καὶ ἦλθεν ἕως τῆς σκηνῆς καὶ ἐπάταξεν αὐτήν καὶ ἔπεσεν καὶ ἀνέστρεψεν αὐτὴν ἄνω καὶ ἔπεσεν ἡ σκηνή
7.14 καὶ ἀπεκρίθη ὁ πλησίον αὐτοῦ καὶ εἶπεν οὐκ ἔστιν αὕτη εἰ μὴ ῥομφαία γεδεων υἱοῦ ιωας ἀνδρὸς ισραηλ παρέδωκεν ὁ θεὸς ἐν χειρὶ αὐτοῦ τὴν μαδιαμ καὶ πᾶσαν τὴν παρεμβολήν
7.15 καὶ ἐγένετο ὡς ἤκουσεν γεδεων τὴν ἐξήγησιν τοῦ ἐνυπνίου καὶ τὴν σύγκρισιν αὐτοῦ καὶ προσεκύνησεν κυρίῳ καὶ ὑπέστρεψεν εἰς τὴν παρεμβολὴν ισραηλ καὶ εἶπεν ἀνάστητε ὅτι παρέδωκεν κύριος ἐν χειρὶ ἡμῶν τὴν παρεμβολὴν μαδιαμ
7.16 καὶ διεῖλεν τοὺς τριακοσίους ἄνδρας εἰς τρεῖς ἀρχὰς καὶ ἔδωκεν κερατίνας ἐν χειρὶ πάντων καὶ ὑδρίας κενὰς καὶ λαμπάδας ἐν ταῖς ὑδρίαις
7.17 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς ἀπ' ἐμοῦ ὄψεσθε καὶ οὕτως ποιήσετε καὶ ἰδοὺ ἐγὼ εἰσπορεύομαι ἐν ἀρχῇ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἔσται καθὼς ἂν ποιήσω οὕτως ποιήσετε
7.18 καὶ σαλπιῶ ἐν τῇ κερατίνῃ ἐγώ καὶ πάντες μετ' ἐμοῦ σαλπιεῖτε ἐν ταῖς κερατίναις κύκλῳ ὅλης τῆς παρεμβολῆς καὶ ἐρεῖτε τῷ κυρίῳ καὶ τῷ γεδεων
7.19 καὶ εἰσῆλθεν γεδεων καὶ οἱ ἑκατὸν ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ ἐν ἀρχῇ τῆς παρεμβολῆς ἐν ἀρχῇ τῆς φυλακῆς μέσης καὶ ἐγείροντες ἤγειραν τοὺς φυλάσσοντας καὶ ἐσάλπισαν ἐν ταῖς κερατίναις καὶ ἐξετίναξαν τὰς ὑδρίας τὰς ἐν ταῖς χερσὶν αὐτῶν
7.20 καὶ ἐσάλπισαν αἱ τρεῖς ἀρχαὶ ἐν ταῖς κερατίναις καὶ συνέτριψαν τὰς ὑδρίας καὶ ἐκράτησαν ἐν χερσὶν ἀριστεραῖς αὐτῶν τὰς λαμπάδας καὶ ἐν χερσὶν δεξιαῖς αὐτῶν τὰς κερατίνας τοῦ σαλπίζειν καὶ ἀνέκραξαν ῥομφαία τῷ κυρίῳ καὶ τῷ γεδεων
7.21 καὶ ἔστησαν ἀνὴρ ἐφ' ἑαυτῷ κύκλῳ τῆς παρεμβολῆς καὶ ἔδραμεν πᾶσα ἡ παρεμβολὴ καὶ ἐσήμαναν καὶ ἔφυγαν
7.22 καὶ ἐσάλπισαν ἐν ταῖς τριακοσίαις κερατίναις καὶ ἔθηκεν κύριος τὴν ῥομφαίαν ἀνδρὸς ἐν τῷ πλησίον αὐτοῦ ἐν πάσῃ τῇ παρεμβολῇ καὶ ἔφυγεν ἡ παρεμβολὴ ἕως βηθσεεδτα γαραγαθα ἕως χείλους αβωμεουλα ἐπὶ ταβαθ
7.23 καὶ ἐβόησαν ἀνὴρ ισραηλ ἀπὸ νεφθαλι καὶ ἀπὸ ασηρ καὶ ἀπὸ παντὸς μανασση καὶ ἐδίωξαν ὀπίσω μαδιαμ
7.24 καὶ ἀγγέλους ἀπέστειλεν γεδεων ἐν παντὶ ὄρει εφραιμ λέγων κατάβητε εἰς συνάντησιν μαδιαμ καὶ καταλάβετε ἑαυτοῖς τὸ ὕδωρ ἕως βαιθηρα καὶ τὸν ιορδάνην καὶ ἐβόησεν πᾶς ἀνὴρ εφραιμ καὶ προκατελάβοντο τὸ ὕδωρ ἕως βαιθηρα καὶ τὸν ιορδάνην
7.25 καὶ συνέλαβον τοὺς ἄρχοντας μαδιαμ καὶ τὸν ωρηβ καὶ τὸν ζηβ καὶ ἀπέκτειναν τὸν ωρηβ ἐν σουρ καὶ τὸν ζηβ ἀπέκτειναν ἐν ιακεφζηφ καὶ κατεδίωξαν μαδιαμ καὶ τὴν κεφαλὴν ωρηβ καὶ ζηβ ἤνεγκαν πρὸς γεδεων ἀπὸ πέραν τοῦ ιορδάνου
7.1 kai ohrthrisen iarbal aytos estin gedeohn kai pas o laos met' aytoy kai parenebalon epi pehgehn arad kai paremboleh madiam ehn aytoh apo borra apo gabaath amohra en koiladi
7.2 kai eipen kyrios pros gedeohn polys o laos o meta soy ohste meh paradoynai me tehn madiam en cheiri aytohn mehpote kaychehsehtai israehl ep' eme legohn eh cheir moy esohsen me
7.3 kai nyn lalehson deh en ohsin toy laoy legohn tis o phoboymenos kai deilos epistrephetoh kai ekchohreitoh apo oroys galaad kai epestrepsen apo toy laoy eikosi kai dyo chiliades kai deka chiliades ypeleiphthehsan
7.4 kai eipen kyrios pros gedeohn eti o laos polys katenegkon aytoys pros to ydohr kai ekkatharoh soi ayton ekei kai estai on ean eipoh pros se oytos poreysetai syn soi aytos poreysetai syn soi kai pan on ean eipoh pros se oytos oy poreysetai meta soy aytos oy poreysetai meta soy
7.5 kai katehnegken ton laon pros to ydohr kai eipen kyrios pros gedeohn pas os an lapseh teh glohsseh aytoy apo toy ydatos ohs ean lapseh o kyohn stehseis ayton kata monas kai pas os ean klineh epi ta gonata aytoy piein
7.6 kai egeneto o arithmos tohn lapsantohn en cheiri aytohn pros to stoma aytohn triakosioi andres kai pan to kataloipon toy laoy eklinan epi ta gonata aytohn piein ydohr
7.7 kai eipen kyrios pros gedeohn en tois triakosiois andrasin tois lapsasin sohsoh ymas kai dohsoh tehn madiam en cheiri soy kai pas o laos poreysontai anehr eis ton topon aytoy
7.8 kai elabon ton episitismon toy laoy en cheiri aytohn kai tas keratinas aytohn kai ton panta andra israehl exapesteilen andra eis skehnehn aytoy kai toys triakosioys andras katischysen kai eh paremboleh madiam ehsan aytoy ypokatoh en teh koiladi
7.9 kai egenehtheh en teh nykti ekeineh kai eipen pros ayton kyrios anastas katabehthi en teh paremboleh oti paredohka aytehn en teh cheiri soy
7.10 kai ei phobeh sy katabehnai katabehthi sy kai phara to paidarion soy eis tehn parembolehn
7.11 kai akoyseh ti lalehsoysin kai meta toyto ischysoysin ai cheires soy kai katabehseh en teh paremboleh kai katebeh aytos kai phara to paidarion aytoy pros archehn tohn pentehkonta oi ehsan en teh paremboleh
7.12 kai madiam kai amalehk kai pantes yioi anatolohn beblehmenoi en teh koiladi ohsei akris eis plehthos kai tais kamehlois aytohn oyk ehn arithmos alla ehsan ohs eh ammos eh epi cheiloys tehs thalassehs eis plehthos
7.13 kai ehlthen gedeohn kai idoy anehr exehgoymenos toh plehsion aytoy enypnion kai eipen enypnion idoy enypniasamehn kai idoy magis artoy krithinoy strephomeneh en teh paremboleh madiam kai ehlthen eohs tehs skehnehs kai epataxen aytehn kai epesen kai anestrepsen aytehn anoh kai epesen eh skehneh
7.14 kai apekritheh o plehsion aytoy kai eipen oyk estin ayteh ei meh romphaia gedeohn yioy iohas andros israehl paredohken o theos en cheiri aytoy tehn madiam kai pasan tehn parembolehn
7.15 kai egeneto ohs ehkoysen gedeohn tehn exehgehsin toy enypnioy kai tehn sygkrisin aytoy kai prosekynehsen kyrioh kai ypestrepsen eis tehn parembolehn israehl kai eipen anastehte oti paredohken kyrios en cheiri ehmohn tehn parembolehn madiam
7.16 kai dieilen toys triakosioys andras eis treis archas kai edohken keratinas en cheiri pantohn kai ydrias kenas kai lampadas en tais ydriais
7.17 kai eipen pros aytoys ap' emoy opsesthe kai oytohs poiehsete kai idoy egoh eisporeyomai en archeh tehs parembolehs kai estai kathohs an poiehsoh oytohs poiehsete
7.18 kai salpioh en teh keratineh egoh kai pantes met' emoy salpieite en tais keratinais kykloh olehs tehs parembolehs kai ereite toh kyrioh kai toh gedeohn
7.19 kai eisehlthen gedeohn kai oi ekaton andres oi met' aytoy en archeh tehs parembolehs en archeh tehs phylakehs mesehs kai egeirontes ehgeiran toys phylassontas kai esalpisan en tais keratinais kai exetinaxan tas ydrias tas en tais chersin aytohn
7.20 kai esalpisan ai treis archai en tais keratinais kai synetripsan tas ydrias kai ekratehsan en chersin aristerais aytohn tas lampadas kai en chersin dexiais aytohn tas keratinas toy salpizein kai anekraxan romphaia toh kyrioh kai toh gedeohn
7.21 kai estehsan anehr eph' eaytoh kykloh tehs parembolehs kai edramen pasa eh paremboleh kai esehmanan kai ephygan
7.22 kai esalpisan en tais triakosiais keratinais kai ethehken kyrios tehn romphaian andros en toh plehsion aytoy en paseh teh paremboleh kai ephygen eh paremboleh eohs behthseedta garagatha eohs cheiloys abohmeoyla epi tabath
7.23 kai eboehsan anehr israehl apo nephthali kai apo asehr kai apo pantos manasseh kai ediohxan opisoh madiam
7.24 kai aggeloys apesteilen gedeohn en panti orei ephraim legohn katabehte eis synantehsin madiam kai katalabete eaytois to ydohr eohs baithehra kai ton iordanehn kai eboehsen pas anehr ephraim kai prokatelabonto to ydohr eohs baithehra kai ton iordanehn
7.25 kai synelabon toys archontas madiam kai ton ohrehb kai ton zehb kai apekteinan ton ohrehb en soyr kai ton zehb apekteinan en iakephzehph kai katediohxan madiam kai tehn kephalehn ohrehb kai zehb ehnegkan pros gedeohn apo peran toy iordanoy
7.1 וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעֹון וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר אִתֹּו וַיַּחֲנוּ עַל־עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה־לֹו מִצָּפֹון מִגִּבְעַת הַמֹּורֶה בָּעֵמֶק׃
7.2 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־גִּדְעֹון רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת־מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן־יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הֹושִׁיעָה לִּי׃
7.3 וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי־יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד וַיָּשָׁב מִן־הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ׃ ס
7.4 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־גִּדְעֹון עֹוד הָעָם רָב הֹורֵד אֹותָם אֶל־הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה ׀ יֵלֵךְ אִתָּךְ הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר־אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא־יֵלֵךְ עִמָּךְ הוּא לֹא יֵלֵךְ׃
7.5 וַיֹּורֶד אֶת־הָעָם אֶל־הַמָּיִם ס וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־גִּדְעֹון כֹּל אֲשֶׁר־יָלֹק בִּלְשֹׁונֹו מִן־הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אֹותֹו לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר־יִכְרַע עַל־בִּרְכָּיו לִשְׁתֹּות׃
7.6 וַיְהִי מִסְפַּר הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם אֶל־פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאֹות אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל־בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתֹּות מָיִם׃ ס
7.7 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־גִּדְעֹון בִּשְׁלֹשׁ מֵאֹות הָאִישׁ הַמֲלַקְקִים אֹושִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת־מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל־הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמֹו׃
7.8 וַיִּקְחוּ אֶת־צֵדָה הָעָם בְּיָדָם וְאֵת שֹׁופְרֹתֵיהֶם וְאֵת כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו וּבִשְׁלֹשׁ־מֵאֹות הָאִישׁ הֶחֱזִיק וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לֹו מִתַּחַת בָּעֵמֶק׃ פ
7.9 וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ׃
7.10 וְאִם־יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל־הַמַּחֲנֶה׃
7.11 וְשָׁמַעְתָּ מַה־יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרֹו אֶל־קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה׃
7.12 וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל־בְּנֵי־קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחֹול שֶׁעַל־שְׂפַת הַיָּם לָרֹב׃
7.13 וַיָּבֹא גִדְעֹון וְהִנֵּה־אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלֹום וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלֹום חָלַמְתִּי וְהִנֵּה [צְלֹול כ] (צְלִיל ק) לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן וַיָּבֹא עַד־הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל הָאֹהֶל׃
7.14 וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם־חֶרֶב גִּדְעֹון בֶּן־יֹואָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדֹו אֶת־מִדְיָן וְאֶת־כָּל־הַמַּחֲנֶה׃ פ
7.15 וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעֹון אֶת־מִסְפַּר הַחֲלֹום וְאֶת־שִׁבְרֹו וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּשָׁב אֶל־מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי־נָתַן יְהוָה בְּיֶדְכֶם אֶת־מַחֲנֵה מִדְיָן׃
7.16 וַיַּחַץ אֶת־שְׁלֹשׁ־מֵאֹות הָאִישׁ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּתֵּן שֹׁופָרֹות בְּיַד־כֻּלָּם וְכַדִּים רֵקִים וְלַפִּדִים בְּתֹוךְ הַכַּדִּים׃
7.17 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה וְהָיָה כַאֲשֶׁר־אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן׃
7.18 וְתָקַעְתִּי בַּשֹּׁופָר אָנֹכִי וְכָל־אֲשֶׁר אִתִּי וּתְקַעְתֶּם בַּשֹּׁופָרֹות גַּם־אַתֶּם סְבִיבֹות כָּל־הַמַּחֲנֶה וַאֲמַרְתֶּם לַיהוָה וּלְגִדְעֹון׃ פ
7.19 וַיָּבֹא גִדְעֹון וּמֵאָה־אִישׁ אֲשֶׁר־אִתֹּו בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכֹונָה אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת־הַשֹּׁמְרִים וַיִּתְקְעוּ בַּשֹּׁופָרֹות וְנָפֹוץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם׃
7.20 וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשֹּׁופָרֹות וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד־שְׂמאֹולָם בַּלַּפִּדִים וּבְיַד־יְמִינָם הַשֹּׁופָרֹות לִתְקֹועַ וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעֹון׃
7.21 וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו סָבִיב לַמַּחֲנֶה וַיָּרָץ כָּל־הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ [וַיָּנִיסוּ כ] (וַיָּנוּסוּ׃ ק)
7.22 וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ־מֵאֹות הַשֹּׁופָרֹות וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל־הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד־בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת־אָבֵל מְחֹולָה עַל־טַבָּת׃
7.23 וַיִּצָּעֵק אִישׁ־יִשְׂרָאֵל מִנַּפְתָּלִי וּמִן־אָשֵׁר וּמִן־כָּל־מְנַשֶּׁה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדְיָן׃
7.24 וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעֹון בְּכָל־הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת־הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת־הַיַּרְדֵּן וַיִּצָּעֵק כָּל־אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת־הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת־הַיַּרְדֵּן׃
7.25 וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי־שָׂרֵי מִדְיָן אֶת־עֹרֵב וְאֶת־זְאֵב וַיַּהַרְגוּ אֶת־עֹורֵב בְּצוּר־עֹורֵב וְאֶת־זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב־זְאֵב וַיִּרְדְּפוּ אֶל־מִדְיָן וְרֹאשׁ־עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ אֶל־גִּדְעֹון מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן׃
7.1 wajaxxkem jrubaOal HwA gidOown wkaal-HaaOaam Aaxxaer Aitow wajahanw Oal-Oejn harod wmahaneH midjaan HaajaaH-low micaapown migibOat HamowraeH baaOemaeq׃
7.2 wajoAmaer jHwaaH Aael-gidOown rab HaaOaam Aaxxaer Aitaak mititij Aaet-midjaan bjaadaam paen-jitpaaAer Oaalaj jixraaAel leAmor jaadij HowxxijOaaH lij׃
7.3 wOataaH qraaA naaA bAaaznej HaaOaam leAmor mij-jaareA whaared jaaxxob wjicpor meHar HagilOaad wajaaxxaab min-HaaOaam Oaexrijm wxxnajim Aaelaep waOaxaeraet Aalaapijm nixxAaarw׃ s
7.4 wajoAmaer jHwaaH Aael-gidOown Oowd HaaOaam raab Howred Aowtaam Aael-Hamajim wAaecrpaenw lkaa xxaam wHaajaaH Aaxxaer Aomar Aelaejkaa zaeH jelek Aitaak HwA jelek Aitaak wkol Aaxxaer-Aomar Aelaejkaa zaeH loA-jelek Oimaak HwA loA jelek׃
7.5 wajowraed Aaet-HaaOaam Aael-Hamaajim s wajoAmaer jHwaaH Aael-gidOown kol Aaxxaer-jaaloq bilxxownow min-Hamajim kaAaxxaer jaaloq Hakaelaeb tacijg Aowtow lbaad wkol Aaxxaer-jikraO Oal-birkaajw lixxtowt׃
7.6 wajHij mispar Hamalaqqijm bjaadaam Aael-pijHaem xxloxx meAowt Aijxx wkol jaetaer HaaOaam kaarOw Oal-birkejHaem lixxtowt maajim׃ s
7.7 wajoAmaer jHwaaH Aael-gidOown bixxloxx meAowt HaaAijxx Hamalaqqijm AowxxijOa Aaetkaem wnaatatij Aaet-midjaan bjaadaekaa wkaal-HaaOaam jelkw Aijxx limqomow׃
7.8 wajiqhw Aaet-cedaaH HaaOaam bjaadaam wAet xxowprotejHaem wAet kaal-Aijxx jixraaAel xxilah Aijxx lAoHaalaajw wbixxloxx-meAowt HaaAijxx Haehaezijq wmahaneH midjaan HaajaaH low mitahat baaOemaeq׃ p
7.9 wajHij balajlaaH HaHwA wajoAmaer Aelaajw jHwaaH qwm red bamahanaeH kij ntatijw bjaadaekaa׃
7.10 wAim-jaareA AataaH laaraedaet red AataaH wpuraaH naOarkaa Aael-HamahanaeH׃
7.11 wxxaamaOtaa maH-jdaberw wAahar taehaezaqnaaH jaadaejkaa wjaaradtaa bamahanaeH wajeraed HwA wpuraaH naOarow Aael-qceH Hahamuxxijm Aaxxaer bamahanaeH׃
7.12 wmidjaan waOamaaleq wkaal-bnej-qaedaem noplijm baaOemaeq kaaAarbaeH laarob wligmalejHaem Aejn mispaar kahowl xxaeOal-xpat Hajaam laarob׃
7.13 wajaaboA gidOown wHineH-Aijxx msaper lreOeHw halowm wajoAmaer HineH halowm haalamtij wHineH [clowl k] (clijl q) laehaem xOorijm mitHapek bmahaneH midjaan wajaaboA Oad-HaaAoHael wajakeHw wajipol wajaHapkeHw lmaOlaaH wnaapal HaaAoHael׃
7.14 wajaOan reOeHw wajoAmaer Aejn zoAt biltij Aim-haeraeb gidOown baen-jowAaaxx Aijxx jixraaAel naatan HaaAaeloHijm bjaadow Aaet-midjaan wAaet-kaal-HamahanaeH׃ p
7.15 wajHij kixxmoOa gidOown Aaet-mispar Hahalowm wAaet-xxibrow wajixxtaahw wajaaxxaab Aael-mahaneH jixraaAel wajoAmaer qwmw kij-naatan jHwaaH bjaedkaem Aaet-mahaneH midjaan׃
7.16 wajahac Aaet-xxloxx-meAowt HaaAijxx xxloxxaaH raaAxxijm wajiten xxowpaarowt bjad-kulaam wkadijm reqijm wlapidijm btowk Hakadijm׃
7.17 wajoAmaer AalejHaem mimaenij tirAw wken taOaxw wHineH Aaanokij baaA biqceH HamahanaeH wHaajaaH kaAaxxaer-AaeOaexaeH ken taOaxwn׃
7.18 wtaaqaOtij baxxowpaar Aaanokij wkaal-Aaxxaer Aitij wtqaOtaem baxxowpaarowt gam-Aataem sbijbowt kaal-HamahanaeH waAamartaem lajHwaaH wlgidOown׃ p
7.19 wajaaboA gidOown wmeAaaH-Aijxx Aaxxaer-Aitow biqceH HamahanaeH roAxx HaaAaxxmoraet HatijkownaaH Aak Haaqem Heqijmw Aaet-Haxxomrijm wajitqOw baxxowpaarowt wnaapowc Hakadijm Aaxxaer bjaadaam׃
7.20 wajitqOw xxloxxaet HaaraaAxxijm baxxowpaarowt wajixxbrw Hakadijm wajahazijqw bjad-xmAowlaam balapidijm wbjad-jmijnaam Haxxowpaarowt litqowOa wajiqrAw haeraeb lajHwaaH wlgidOown׃
7.21 wajaOamdw Aijxx tahtaajw saabijb lamahanaeH wajaaraac kaal-HamahanaeH wajaarijOw [wajaanijsw k] (wajaanwsw׃ q)
7.22 wajitqOw xxloxx-meAowt Haxxowpaarowt wajaaxaem jHwaaH Aet haeraeb Aijxx breOeHw wbkaal-HamahanaeH wajaanaas HamahanaeH Oad-bejt HaxxiTaaH creraataaH Oad xpat-Aaabel mhowlaaH Oal-Tabaat׃
7.23 wajicaaOeq Aijxx-jixraaAel minaptaalij wmin-Aaaxxer wmin-kaal-mnaxxaeH wajirdpw Aaharej midjaan׃
7.24 wmalAaakijm xxaalah gidOown bkaal-Har Aaeprajim leAmor rdw liqraAt midjaan wlikdw laaHaem Aaet-Hamajim Oad bejt baaraaH wAaet-Hajarden wajicaaOeq kaal-Aijxx Aaeprajim wajilkdw Aaet-Hamajim Oad bejt baaraaH wAaet-Hajarden׃
7.25 wajilkdw xxnej-xaarej midjaan Aaet-Ooreb wAaet-zAeb wajaHargw Aaet-Oowreb bcwr-Oowreb wAaet-zAeb Haargw bjaeqaeb-zAeb wajirdpw Aael-midjaan wroAxx-Ooreb wzAeb HebijAw Aael-gidOown meOebaer lajarden׃
7.1 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל־העם אשר אתו ויחנו על־עין חרד ומחנה מדין היה־לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃
7.2 ויאמר יהוה אל־גדעון רב העם אשר אתך מתתי את־מדין בידם פן־יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃
7.3 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי־ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן־העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃ ס
7.4 ויאמר יהוה אל־גדעון עוד העם רב הורד אותם אל־המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ׀ ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר־אמר אליך זה לא־ילך עמך הוא לא ילך׃
7.5 ויורד את־העם אל־המים ס ויאמר יהוה אל־גדעון כל אשר־ילק בלשונו מן־המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר־יכרע על־ברכיו לשתות׃
7.6 ויהי מספר המלקקים בידם אל־פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על־ברכיהם לשתות מים׃ ס
7.7 ויאמר יהוה אל־גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את־מדין בידך וכל־העם ילכו איש למקמו׃
7.8 ויקחו את־צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל־איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש־מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃ פ
7.9 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃
7.10 ואם־ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל־המחנה׃
7.11 ושמעת מה־ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל־קצה החמשים אשר במחנה׃
7.12 ומדין ועמלק וכל־בני־קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל־שפת הים לרב׃
7.13 ויבא גדעון והנה־איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה [צלול כ] (צליל ק) לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד־האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃
7.14 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם־חרב גדעון בן־יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את־מדין ואת־כל־המחנה׃ פ
7.15 ויהי כשמע גדעון את־מספר החלום ואת־שברו וישתחו וישב אל־מחנה ישראל ויאמר קומו כי־נתן יהוה בידכם את־מחנה מדין׃
7.16 ויחץ את־שלש־מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד־כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃
7.17 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר־אעשה כן תעשון׃
7.18 ותקעתי בשופר אנכי וכל־אשר אתי ותקעתם בשופרות גם־אתם סביבות כל־המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃ פ
7.19 ויבא גדעון ומאה־איש אשר־אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את־השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃
7.20 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד־שמאולם בלפדים וביד־ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃
7.21 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל־המחנה ויריעו [ויניסו כ] (וינוסו׃ ק)
7.22 ויתקעו שלש־מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל־המחנה וינס המחנה עד־בית השטה צררתה עד שפת־אבל מחולה על־טבת׃
7.23 ויצעק איש־ישראל מנפתלי ומן־אשר ומן־כל־מנשה וירדפו אחרי מדין׃
7.24 ומלאכים שלח גדעון בכל־הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את־המים עד בית ברה ואת־הירדן ויצעק כל־איש אפרים וילכדו את־המים עד בית ברה ואת־הירדן׃
7.25 וילכדו שני־שרי מדין את־ערב ואת־זאב ויהרגו את־עורב בצור־עורב ואת־זאב הרגו ביקב־זאב וירדפו אל־מדין וראש־ערב וזאב הביאו אל־גדעון מעבר לירדן׃
7.1 wjxkm jrbOl HwA gdOwn wkl-HOm Axr Atw wjhnw Ol-Ojn hrd wmhnH mdjn HjH-lw mcpwn mgbOt HmwrH bOmq׃
7.2 wjAmr jHwH Al-gdOwn rb HOm Axr Atk mttj At-mdjn bjdm pn-jtpAr Olj jxrAl lAmr jdj HwxjOH lj׃
7.3 wOtH qrA nA bAznj HOm lAmr mj-jrA whrd jxb wjcpr mHr HglOd wjxb mn-HOm Oxrjm wxnjm Alp wOxrt Alpjm nxArw׃ s
7.4 wjAmr jHwH Al-gdOwn Owd HOm rb Hwrd Awtm Al-Hmjm wAcrpnw lk xm wHjH Axr Amr Aljk zH jlk Atk HwA jlk Atk wkl Axr-Amr Aljk zH lA-jlk Omk HwA lA jlk׃
7.5 wjwrd At-HOm Al-Hmjm s wjAmr jHwH Al-gdOwn kl Axr-jlq blxwnw mn-Hmjm kAxr jlq Hklb tcjg Awtw lbd wkl Axr-jkrO Ol-brkjw lxtwt׃
7.6 wjHj mspr Hmlqqjm bjdm Al-pjHm xlx mAwt Ajx wkl jtr HOm krOw Ol-brkjHm lxtwt mjm׃ s
7.7 wjAmr jHwH Al-gdOwn bxlx mAwt HAjx Hmlqqjm AwxjO Atkm wnttj At-mdjn bjdk wkl-HOm jlkw Ajx lmqmw׃
7.8 wjqhw At-cdH HOm bjdm wAt xwprtjHm wAt kl-Ajx jxrAl xlh Ajx lAHljw wbxlx-mAwt HAjx Hhzjq wmhnH mdjn HjH lw mtht bOmq׃ p
7.9 wjHj bljlH HHwA wjAmr Aljw jHwH qwm rd bmhnH kj nttjw bjdk׃
7.10 wAm-jrA AtH lrdt rd AtH wprH nOrk Al-HmhnH׃
7.11 wxmOt mH-jdbrw wAhr thzqnH jdjk wjrdt bmhnH wjrd HwA wprH nOrw Al-qcH Hhmxjm Axr bmhnH׃
7.12 wmdjn wOmlq wkl-bnj-qdm npljm bOmq kArbH lrb wlgmljHm Ajn mspr khwl xOl-xpt Hjm lrb׃
7.13 wjbA gdOwn wHnH-Ajx mspr lrOHw hlwm wjAmr HnH hlwm hlmtj wHnH [clwl k] (cljl q) lhm xOrjm mtHpk bmhnH mdjn wjbA Od-HAHl wjkHw wjpl wjHpkHw lmOlH wnpl HAHl׃
7.14 wjOn rOHw wjAmr Ajn zAt bltj Am-hrb gdOwn bn-jwAx Ajx jxrAl ntn HAlHjm bjdw At-mdjn wAt-kl-HmhnH׃ p
7.15 wjHj kxmO gdOwn At-mspr Hhlwm wAt-xbrw wjxthw wjxb Al-mhnH jxrAl wjAmr qwmw kj-ntn jHwH bjdkm At-mhnH mdjn׃
7.16 wjhc At-xlx-mAwt HAjx xlxH rAxjm wjtn xwprwt bjd-klm wkdjm rqjm wlpdjm btwk Hkdjm׃
7.17 wjAmr AljHm mmnj trAw wkn tOxw wHnH Ankj bA bqcH HmhnH wHjH kAxr-AOxH kn tOxwn׃
7.18 wtqOtj bxwpr Ankj wkl-Axr Atj wtqOtm bxwprwt gm-Atm sbjbwt kl-HmhnH wAmrtm ljHwH wlgdOwn׃ p
7.19 wjbA gdOwn wmAH-Ajx Axr-Atw bqcH HmhnH rAx HAxmrt HtjkwnH Ak Hqm Hqjmw At-Hxmrjm wjtqOw bxwprwt wnpwc Hkdjm Axr bjdm׃
7.20 wjtqOw xlxt HrAxjm bxwprwt wjxbrw Hkdjm wjhzjqw bjd-xmAwlm blpdjm wbjd-jmjnm Hxwprwt ltqwO wjqrAw hrb ljHwH wlgdOwn׃
7.21 wjOmdw Ajx thtjw sbjb lmhnH wjrc kl-HmhnH wjrjOw [wjnjsw k] (wjnwsw׃ q)
7.22 wjtqOw xlx-mAwt Hxwprwt wjxm jHwH At hrb Ajx brOHw wbkl-HmhnH wjns HmhnH Od-bjt HxTH crrtH Od xpt-Abl mhwlH Ol-Tbt׃
7.23 wjcOq Ajx-jxrAl mnptlj wmn-Axr wmn-kl-mnxH wjrdpw Ahrj mdjn׃
7.24 wmlAkjm xlh gdOwn bkl-Hr Aprjm lAmr rdw lqrAt mdjn wlkdw lHm At-Hmjm Od bjt brH wAt-Hjrdn wjcOq kl-Ajx Aprjm wjlkdw At-Hmjm Od bjt brH wAt-Hjrdn׃
7.25 wjlkdw xnj-xrj mdjn At-Orb wAt-zAb wjHrgw At-Owrb bcwr-Owrb wAt-zAb Hrgw bjqb-zAb wjrdpw Al-mdjn wrAx-Orb wzAb HbjAw Al-gdOwn mObr ljrdn׃
7.1 Igitur Ierobbaal, qui et Gedeon, de nocte consurgens et omnis populus cum eo castrame tati sunt ad fontem, qui vocatur Harad. Erant autem castra Madian in valle ad septentrionalem plagam collis Moreh.
7.2 Dixitque Dominus ad Gedeon: “ Maior tecum est populus, quam ut tradatur Madian in manus eius, ne glorietur contra me Israel et dicat: “Meis viribus liberatus sum”.
7.3 Loquere ad populum et, cunctis audientibus, praedica: “Qui formidolosus et timidus est, revertatur et recedat de monte Gelboe” ”. Et reversa sunt ex populo viginti duo milia virorum; et tantum decem milia remanserunt.
7.4 Dixitque Dominus ad Gedeon: “ Adhuc populus multus est; duc eos ad aquas, et ibi probabo illos, et, de quo dixero tibi ut tecum vadat, ipse pergat; quem ire prohibuero, revertatur ”.
7.5 Cumque deduxisset populum ad aquas, dixit Dominus ad Gedeon: “ Qui lingua lambuerint aquas, sicut solent canes lambere, separabis eos seorsum; qui autem curvatis genibus biberint, in altera parte erunt ”.
7.6 Fuit itaque numerus eorum, qui manu ad os proiciente aquas lambuerant, trecenti viri; omnis autem reliqua multitudo flexo poplite biberat.
7.7 Et ait Dominus ad Gedeon: “ In trecentis viris, qui lambuerunt aquas, liberabo vos et tradam Madian in manu tua; omnis autem reliqua multitudo revertatur in locum suum ”.
7.8 Sumptis itaque pro numero cibariis et tubis, omnem reliquam multitudinem abire praecepit ad tabernacula sua et ipse trecentos viros tenuit. Castra autem Madian erant subter eum in valle.
7.9 Eadem nocte dixit Dominus ad eum: “ Surge et descende in castra, quia tradidi ea in manu tua.
7.10 Sin autem ire formidas, descendat tecum Phara puer tuus.
7.11 Et, cum audieris quid loquantur, tunc confortabuntur manus tuae, et securior ad hostium castra descendes ”. Descendit ergo ipse et Phara puer eius in partem castrorum, ubi erant armatorum vigiliae.
7.12 Madian autem et Amalec et omnes orientales populi fusi iacebant in valle ut locustarum multitudo; cameli quoque innumerabiles erant sicut arena, quae iacet in litoribus maris.
7.13 Cumque venisset Gedeon, narrabat aliquis somnium proximo suo et dicebat: “ Ecce vidi somnium, et videbatur mihi quasi subcinericius panis ex hordeo volvi et in Madian castra descendere; cumque pervenisset ad tabernaculum, percussit illud atque subvertit et terrae funditus coaequavit ”.
7.14 Respondit is, cui loquebatur: “Non est hoc aliud nisi gladius Gedeonis filii Ioas viri Israelitae; tradidit Deus in manu eius Madian et omnia castra eius ”.
7.15 Cumque audisset Gedeon somnium et interpretationem eius, adoravit et reversus ad castra Israel ait: “ Surgite, tradidit enim Dominus in manus vestras castra Madian ”.
7.16 Divisitque trecentos viros in tres partes et dedit tubas in manibus eorum lagoenasque vacuas ac lampades in medio lagoenarum
7.17 et dixit ad eos: “ Quod me facere videritis, hoc facite; ingrediar extremam partem castrorum, et, quod fecero, sectamini.
7.18 Quando personaverit tuba in manu mea et omnium eorum, qui mecum sunt, vos quoque per castrorum circuitum clangite et conclamate: “Domino et Gedeoni!” ”.
7.19 Ingressusque est Gedeon et trecenti viri, qui erant cum eo, extremam partem castrorum, incipientibus vigiliis noctis mediae, cum eo ipso tempore custodes mutati essent, et coeperunt bucinis clangere et conterere lagoenas.
7.20 Cumque in tribus personarent turmis et hydrias confregissent, tenuerunt sinistris manibus lampades et dextris sonantes tubas clamaveruntque: “ Gladius Domino et Gedeoni! ”,
7.21 stantes singuli in loco suo per circuitum castrorum hostilium. Omnia itaque castra turbata sunt, et vociferantes ululantesque fugerunt.
7.22 Et insistebant trecenti viri bucinis personantes. Immisitque Dominus gladium in omnibus castris, et mutua se caede truncabant fugientes usque Bethsetta, Sareda et crepidinem Abelmehula in Tebbath.
7.23 Convocati autem viri Israel de Nephthali et Aser et omni Manasse persequebantur Madian.
7.24 Misitque Gedeon nuntios in omnem montem Ephraim dicens: “ Descendite in occursum Madian et occupate aquas usque Bethbera atque Iordanem ”. Omnis Ephraim praeoccupavit aquas usque Bethbera atque Iordanem.
7.25 Apprehensosque duos principes Madian Oreb et Zeb interfecit Oreb in Petra Oreb, Zeb vero in Torculari Zeb; et persecuti sunt Madian capita Oreb et Zeb portantes ad Gedeon trans fluenta Iordanis.
8.1 Aber die Männer von Ephraim sprachen zu ihm: Warum hast du uns das angetan, daß du uns nicht riefst, als du wider die Midianiter in den Streit zogest? Und sie zankten heftig mit ihm.
8.2 Er aber sprach zu ihnen: Was habe ich jetzt getan, das eurer Tat gleich wäre? Ist nicht die Nachlese Ephraims besser als der ganze Herbst Abiesers?
8.3 Gott hat die Fürsten der Midianiter, Oreb und Seb, in eure Hand gegeben; wie hätte ich tun können, was ihr getan habt? Als er solches redete, ließ ihr Zorn von ihm ab.
8.4 Als nun Gideon an den Jordan kam, ging er hinüber mit den dreihundert Mann, die bei ihm waren; die waren müde und jagten gleichwohl nach.
8.5 Und er sprach zu den Leuten zu Sukkot: Gebt doch dem Volk, das bei mir ist, etliche Laibe Brot, denn sie sind müde, und ich jage den Königen der Midianiter, Sebach und Zalmunna, nach.
8.6 Aber die Obersten zu Sukkot sprachen: Ist denn die Faust Sebachs und Zalmunnas schon in deiner Hand, daß wir deinem Heer Brot geben sollen?
8.7 Gideon sprach: Wohlan, wenn der HERR den Sebach und Zalmunna in meine Hand gibt, so will ich euer Fleisch mit Dornen aus der Wüste und mit Disteln dreschen!
8.8 Und er zog von dort nach Pnuel hinauf und redete mit ihnen in gleicher Weise. Und die Leute von Pnuel antworteten ihm wie die zu Sukkot.
8.9 Da sprach er auch zu den Leuten von Pnuel: Komme ich mit Frieden wieder, so will ich diesen Turm zerbrechen!
8.10 Aber Sebach und Zalmunna waren mit ihrem Heer in Karkor, etwa fünfzehntausend, der ganze Rest vom Heer der Morgenländer; denn hundertundzwanzigtausend, die das Schwert ziehen konnten, waren gefallen.
8.11 Und Gideon zog hinauf auf der Straße derer, die in Zelten wohnen östlich von Nobach und Jogbeha, und schlug das Lager, denn das Heer war sorglos.
8.12 Und als Sebach und Zalmunna flohen, jagte er ihnen nach und fing die beiden Könige der Midianiter, Sebach und Zalmunna, und versprengte das ganze Heer.
8.13 Und Gideon, der Sohn des Joas, kehrte um von der Schlacht beim Aufstieg von Cheres.
8.14 Und er fing einen Knaben von den Leuten zu Sukkot auf und fragte ihn aus; der schrieb ihm die Obersten zu Sukkot und ihre Ältesten auf, siebenundsiebzig Mann.
8.15 Und er kam zu den Leuten von Sukkot und sprach: Siehe, hier sind Sebach und Zalmunna, derenwegen ihr meiner gespottet und gesprochen habt: Ist denn die Faust Sebachs und Zalmunnas schon in deiner Hand, daß wir deinen Leuten, die müde sind, Brot geben sollten?
8.16 Und er nahm die Ältesten der Stadt und Dornen aus der Wüste und Disteln und züchtigte die Leute zu Sukkot mit denselben.
8.17 Den Turm zu Pnuel aber zerbrach er und tötete die Leute der Stadt.
8.18 Und er sprach zu Sebach und Zalmunna: Wie waren die Männer, die ihr zu Tabor tötetet? Sie sprachen: Sie waren wie du, ein jeder so schön wie Königskinder,
8.19 Er aber sprach: Das sind meine Brüder, meiner Mutter Söhne gewesen; so wahr der HERR lebt, wenn ihr die hättet leben lassen, so wollte ich euch nicht töten!
8.20 Und er sprach zu seinem erstgebornen Sohn Jeter: Stehe auf und schlage sie! Aber der Knabe zog sein Schwert nicht; denn er fürchtete sich, weil er noch jung war.
8.21 Sebach aber und Zalmunna sprachen zu Gideon: Stehe du auf und schlage uns; denn wie der Mann, so seine Kraft! Da stand Gideon auf und tötete Sebach und Zalmunna und nahm die Möndchen, die an den Hälsen ihrer Kamele waren.
8.22 Da sprachen die Männer Israels zu Gideon: herrsche über uns, du und dein Sohn und deines Sohnes Sohn, weil du uns aus der Hand der Midianiter errettet hast!
8.23 Aber Gideon sprach zu ihnen: Ich will nicht über euch herrschen; mein Sohn soll auch nicht über euch herrschen, der HERR soll über euch herrschen!
8.24 Aber Gideon sprach zu ihnen: Eins bitte ich von euch: Gebt mir ein jeder einen Nasenring, den er erbeutet hat! Denn weil sie Ismaeliter waren, hatten sie goldene Nasenringe.
8.25 Sie sprachen: Die wollen wir geben! Und sie breiteten ein Kleid aus, und ein jeder warf einen Nasenring von der Beute darauf.
8.26 Und die goldenen Nasenringe, die er forderte, betrugen an Gewicht tausendsiebenhundert Schekel Gold, ohne die Möndchen und Ohrengehänge und Purpurkleider, welche die Könige der Midianiter getragen hatten, und ohne die Halsbänder ihrer Kamele.
8.27 Und Gideon machte ein Ephod daraus und setzte es in seine Stadt zu Ophra. Und ganz Israel buhlte demselben nach daselbst. Und das geriet Gideon und seinem Hause zum Fallstrick.
8.28 Die Midianiter aber waren vor den Kindern Israel gedemütigt und hoben ihr Haupt nicht mehr empor; und das Land hatte vierzig Jahre lang Ruhe, solange Gideon lebte.
8.29 Und Jerub-Baal, der Sohn des Joas, ging hin und wohnte in seinem Hause.
8.30 Gideon aber hatte siebzig Söhne, die aus seinen Lenden gekommen waren, denn er hatte viele Weiber.
8.31 Und sein Kebsweib, das er zu Sichem hatte, gebar ihm auch einen Sohn, dem gab er den Namen Abimelech.
8.32 Und Gideon, der Sohn des Joas, starb in gutem Alter und ward zu Ophra begraben, in dem Grabe seines Vaters Joas, des Abiesriters.
8.33 Als aber Gideon gestorben war, kehrten die Kinder Israel um und buhlten wieder den Baalen nach und machten Baal-Berit zu ihrem Gott.
8.34 Also gedachten die Kinder Israel nicht an den HERRN, ihren Gott, der sie von der Hand aller ihrer Feinde ringsum errettet hatte,
8.35 und taten nicht Barmherzigkeit an dem Hause Jerub-Baal Gideons, trotz allen Wohltaten, die er an Israel getan.
8.1 καὶ εἶπαν πρὸς γεδεων ἀνὴρ εφραιμ τί τὸ ῥῆμα τοῦτο ἐποίησας ἡμῖν τοῦ μὴ καλέσαι ἡμᾶς ὅτε ἐπορεύθης παρατάξασθαι ἐν μαδιαμ καὶ διελέξαντο πρὸς αὐτὸν ἰσχυρῶς
8.2 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς τί ἐποίησα νῦν καθὼς ὑμεῖς ἢ οὐχὶ κρεῖσσον ἐπιφυλλὶς εφραιμ ἢ τρυγητὸς αβιεζερ
8.3 ἐν χειρὶ ὑμῶν παρέδωκεν κύριος τοὺς ἄρχοντας μαδιαμ τὸν ωρηβ καὶ τὸν ζηβ καὶ τί ἠδυνήθην ποιῆσαι ὡς ὑμεῖς τότε ἀνέθη τὸ πνεῦμα αὐτῶν ἀπ' αὐτοῦ ἐν τῷ λαλῆσαι αὐτὸν τὸν λόγον τοῦτον
8.4 καὶ ἦλθεν γεδεων ἐπὶ τὸν ιορδάνην καὶ διέβη αὐτὸς καὶ οἱ τριακόσιοι ἄνδρες οἱ μετ' αὐτοῦ πεινῶντες καὶ διώκοντες
8.5 καὶ εἶπεν τοῖς ἀνδράσιν σοκχωθ δότε δὴ ἄρτους εἰς τροφὴν τῷ λαῷ τούτῳ τῷ ἐν ποσίν μου ὅτι ἐκλείπουσιν καὶ ἰδοὺ ἐγώ εἰμι διώκων ὀπίσω τοῦ ζεβεε καὶ σελμανα βασιλέων μαδιαμ
8.6 καὶ εἶπον οἱ ἄρχοντες σοκχωθ μὴ χεὶρ ζεβεε καὶ σελμανα νῦν ἐν χειρί σου οὐ δώσομεν τῇ δυνάμει σου ἄρτους
8.7 καὶ εἶπεν γεδεων διὰ τοῦτο ἐν τῷ δοῦναι κύριον τὸν ζεβεε καὶ σελμανα ἐν χειρί μου καὶ ἐγὼ ἀλοήσω τὰς σάρκας ὑμῶν ἐν ταῖς ἀκάνθαις τῆς ἐρήμου καὶ ἐν ταῖς αβαρκηνιν
8.8 καὶ ἀνέβη ἐκεῖθεν εἰς φανουηλ καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς ὡσαύτως καὶ ἀπεκρίθησαν αὐτῷ οἱ ἄνδρες φανουηλ ὃν τρόπον ἀπεκρίθησαν ἄνδρες σοκχωθ
8.9 καὶ εἶπεν γεδεων πρὸς ἄνδρας φανουηλ ἐν ἐπιστροφῇ μου μετ' εἰρήνης τὸν πύργον τοῦτον κατασκάψω
8.10 καὶ ζεβεε καὶ σελμανα ἐν καρκαρ καὶ ἡ παρεμβολὴ αὐτῶν μετ' αὐτῶν ὡσεὶ δέκα πέντε χιλιάδες πάντες οἱ καταλελειμμένοι ἀπὸ πάσης παρεμβολῆς ἀλλοφύλων καὶ οἱ πεπτωκότες ἑκατὸν εἴκοσι χιλιάδες ἀνδρῶν σπωμένων ῥομφαίαν
8.11 καὶ ἀνέβη γεδεων ὁδὸν τῶν σκηνούντων ἐν σκηναῖς ἀπὸ ἀνατολῶν τῆς ναβαι καὶ ιεγεβαλ καὶ ἐπάταξεν τὴν παρεμβολήν καὶ ἡ παρεμβολὴ ἦν πεποιθυῖα
8.12 καὶ ἔφυγον ζεβεε καὶ σελμανα καὶ ἐδίωξεν ὀπίσω αὐτῶν καὶ ἐκράτησεν τοὺς δύο βασιλεῖς μαδιαμ τὸν ζεβεε καὶ τὸν σελμανα καὶ πᾶσαν τὴν παρεμβολὴν ἐξέστησεν
8.13 καὶ ἐπέστρεψεν γεδεων υἱὸς ιωας ἀπὸ τῆς παρατάξεως ἀπὸ ἐπάνωθεν τῆς παρατάξεως αρες
8.14 καὶ συνέλαβεν παιδάριον ἀπὸ τῶν ἀνδρῶν σοκχωθ καὶ ἐπηρώτησεν αὐτόν καὶ ἔγραψεν πρὸς αὐτὸν τὰ ὀνόματα τῶν ἀρχόντων σοκχωθ καὶ τῶν πρεσβυτέρων αὐτῶν ἑβδομήκοντα καὶ ἑπτὰ ἄνδρας
8.15 καὶ παρεγένετο γεδεων πρὸς τοὺς ἄρχοντας σοκχωθ καὶ εἶπεν ἰδοὺ ζεβεε καὶ σελμανα ἐν οἷς ὠνειδίσατέ με λέγοντες μὴ χεὶρ ζεβεε καὶ σελμανα νῦν ἐν χειρί σου ὅτι δώσομεν τοῖς ἀνδράσιν τοῖς ἐκλείπουσιν ἄρτους
8.16 καὶ ἔλαβεν τοὺς πρεσβυτέρους τῆς πόλεως ἐν ταῖς ἀκάνθαις τῆς ἐρήμου καὶ ταῖς βαρακηνιμ καὶ ἠλόησεν ἐν αὐτοῖς τοὺς ἄνδρας τῆς πόλεως
8.17 καὶ τὸν πύργον φανουηλ κατέστρεψεν καὶ ἀπέκτεινεν τοὺς ἄνδρας τῆς πόλεως
8.18 καὶ εἶπεν πρὸς ζεβεε καὶ σελμανα ποῦ οἱ ἄνδρες οὓς ἀπεκτείνατε ἐν θαβωρ καὶ εἶπαν ὡς σύ ὡ|ς αὐτοὶ εἰς ὁμοίωμα υἱοῦ βασιλέως
8.19 καὶ εἶπεν γεδεων ἀδελφοί μου καὶ υἱοὶ τῆς μητρός μου ἦσαν ζῇ κύριος εἰ ἐζωογονήκειτε αὐτούς οὐκ ἂν ἀπέκτεινα ὑμᾶς
8.20 καὶ εἶπεν ιεθερ τῷ πρωτοτόκῳ αὐτοῦ ἀναστὰς ἀπόκτεινον αὐτούς καὶ οὐκ ἔσπασεν τὸ παιδάριον τὴν ῥομφαίαν αὐτοῦ ὅτι ἐφοβήθη ὅτι ἔτι νεώτερος ἦν
8.21 καὶ εἶπεν ζεβεε καὶ σελμανα ἀνάστα σὺ καὶ συνάντησον ἡμῖν ὅτι ὡς ἀνδρὸς ἡ δύναμίς σου καὶ ἀνέστη γεδεων καὶ ἀπέκτεινεν τὸν ζεβεε καὶ τὸν σελμανα καὶ ἔλαβεν τοὺς μηνίσκους τοὺς ἐν τοῖς τραχήλοις τῶν καμήλων αὐτῶν
8.22 καὶ εἶπον ἀνὴρ ισραηλ πρὸς γεδεων κύριε ἄρξον ἡμῶν καὶ σὺ καὶ ὁ υἱός σου ὅτι σὺ ἔσωσας ἡμᾶς ἐκ χειρὸς μαδιαμ
8.23 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς γεδεων οὐκ ἄρξω ἐγώ καὶ οὐκ ἄρξει ὁ υἱός μου ἐν ὑμῖν κύριος ἄρξει ὑμῶν
8.24 καὶ εἶπεν γεδεων πρὸς αὐτούς αἰτήσομαι παρ' ὑμῶν αἴτημα καὶ δότε μοι ἀνὴρ ἐνώτιον ἐκ σκύλων αὐτοῦ ὅτι ἐνώτια χρυσᾶ αὐτοῖς ὅτι ισμαηλῖται ἦσαν
8.25 καὶ εἶπαν διδόντες δώσομεν καὶ ἀνέπτυξεν τὸ ἱμάτιον αὐτοῦ καὶ ἔβαλεν ἐκεῖ ἀνὴρ ἐνώτιον σκύλων αὐτοῦ
8.26 καὶ ἐγένετο ὁ σταθμὸς τῶν ἐνωτίων τῶν χρυσῶν ὧν ᾔτησεν χίλιοι καὶ πεντακόσιοι χρυσοῖ πάρεξ τῶν μηνίσκων καὶ τῶν στραγγαλίδων καὶ τῶν ἱματίων καὶ πορφυρίδων τῶν ἐπὶ βασιλεῦσι μαδιαμ καὶ ἐκτὸς τῶν περιθεμάτων ἃ ἦν ἐν τοῖς τραχήλοις τῶν καμήλων αὐτῶν
8.27 καὶ ἐποίησεν αὐτὸ γεδεων εἰς εφωθ καὶ ἔστησεν αὐτὸ ἐν πόλει αὐτοῦ εφραθα καὶ ἐξεπόρνευσεν πᾶς ισραηλ ὀπίσω αὐτοῦ ἐκεῖ καὶ ἐγένετο τῷ γεδεων καὶ τῷ οἴκῳ αὐτοῦ εἰς σκῶλον
8.28 καὶ συνεστάλη μαδιαμ ἐνώπιον υἱῶν ισραηλ καὶ οὐ προσέθηκαν ἆραι κεφαλὴν αὐτῶν καὶ ἡσύχασεν ἡ γῆ τεσσαράκοντα ἔτη ἐν ἡμέραις γεδεων
8.29 καὶ ἐπορεύθη ιεροβααλ υἱὸς ιωας καὶ ἐκάθισεν ἐν οἴκῳ αὐτοῦ
8.30 καὶ τῷ γεδεων ἦσαν ἑβδομήκοντα υἱοὶ ἐκπεπορευμένοι ἐκ μηρῶν αὐτοῦ ὅτι γυναῖκες πολλαὶ ἦσαν αὐτῷ
8.31 καὶ παλλακὴ αὐτοῦ ἦν ἐν συχεμ καὶ ἔτεκεν αὐτῷ καί γε αὐτὴ υἱόν καὶ ἔθηκεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ αβιμελεχ
8.32 καὶ ἀπέθανεν γεδεων υἱὸς ιωας ἐν πόλει αὐτοῦ καὶ ἐτάφη ἐν τῷ τάφῳ ιωας τοῦ πατρὸς αὐτοῦ ἐν εφραθα αβιεσδρι
8.33 καὶ ἐγένετο καθὼς ἀπέθανεν γεδεων καὶ ἐπέστρεψαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἐξεπόρνευσαν ὀπίσω τῶν βααλιμ καὶ ἔθηκαν ἑαυτοῖς τῷ βααλ διαθήκην τοῦ εἶναι αὐτοῖς αὐτὸν εἰς θεόν
8.34 καὶ οὐκ ἐμνήσθησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ κυρίου τοῦ θεοῦ τοῦ ῥυσαμένου αὐτοὺς ἐκ χειρὸς πάντων τῶν θλιβόντων αὐτοὺς κυκλόθεν
8.35 καὶ οὐκ ἐποίησαν ἔλεος μετὰ τοῦ οἴκου ιεροβααλ αὐτός ἐστιν γεδεων κατὰ πάντα τὰ ἀγαθά ἃ ἐποίησεν μετὰ ισραηλ
8.1 kai eipan pros gedeohn anehr ephraim ti to rehma toyto epoiehsas ehmin toy meh kalesai ehmas ote eporeythehs parataxasthai en madiam kai dielexanto pros ayton ischyrohs
8.2 kai eipen pros aytoys ti epoiehsa nyn kathohs ymeis eh oychi kreisson epiphyllis ephraim eh trygehtos abiezer
8.3 en cheiri ymohn paredohken kyrios toys archontas madiam ton ohrehb kai ton zehb kai ti ehdynehthehn poiehsai ohs ymeis tote anetheh to pneyma aytohn ap' aytoy en toh lalehsai ayton ton logon toyton
8.4 kai ehlthen gedeohn epi ton iordanehn kai diebeh aytos kai oi triakosioi andres oi met' aytoy peinohntes kai diohkontes
8.5 kai eipen tois andrasin sokchohth dote deh artoys eis trophehn toh laoh toytoh toh en posin moy oti ekleipoysin kai idoy egoh eimi diohkohn opisoh toy zebee kai selmana basileohn madiam
8.6 kai eipon oi archontes sokchohth meh cheir zebee kai selmana nyn en cheiri soy oy dohsomen teh dynamei soy artoys
8.7 kai eipen gedeohn dia toyto en toh doynai kyrion ton zebee kai selmana en cheiri moy kai egoh aloehsoh tas sarkas ymohn en tais akanthais tehs erehmoy kai en tais abarkehnin
8.8 kai anebeh ekeithen eis phanoyehl kai elalehsen pros aytoys ohsaytohs kai apekrithehsan aytoh oi andres phanoyehl on tropon apekrithehsan andres sokchohth
8.9 kai eipen gedeohn pros andras phanoyehl en epistropheh moy met' eirehnehs ton pyrgon toyton kataskapsoh
8.10 kai zebee kai selmana en karkar kai eh paremboleh aytohn met' aytohn ohsei deka pente chiliades pantes oi kataleleimmenoi apo pasehs parembolehs allophylohn kai oi peptohkotes ekaton eikosi chiliades androhn spohmenohn romphaian
8.11 kai anebeh gedeohn odon tohn skehnoyntohn en skehnais apo anatolohn tehs nabai kai iegebal kai epataxen tehn parembolehn kai eh paremboleh ehn pepoithyia
8.12 kai ephygon zebee kai selmana kai ediohxen opisoh aytohn kai ekratehsen toys dyo basileis madiam ton zebee kai ton selmana kai pasan tehn parembolehn exestehsen
8.13 kai epestrepsen gedeohn yios iohas apo tehs parataxeohs apo epanohthen tehs parataxeohs ares
8.14 kai synelaben paidarion apo tohn androhn sokchohth kai epehrohtehsen ayton kai egrapsen pros ayton ta onomata tohn archontohn sokchohth kai tohn presbyterohn aytohn ebdomehkonta kai epta andras
8.15 kai paregeneto gedeohn pros toys archontas sokchohth kai eipen idoy zebee kai selmana en ois ohneidisate me legontes meh cheir zebee kai selmana nyn en cheiri soy oti dohsomen tois andrasin tois ekleipoysin artoys
8.16 kai elaben toys presbyteroys tehs poleohs en tais akanthais tehs erehmoy kai tais barakehnim kai ehloehsen en aytois toys andras tehs poleohs
8.17 kai ton pyrgon phanoyehl katestrepsen kai apekteinen toys andras tehs poleohs
8.18 kai eipen pros zebee kai selmana poy oi andres oys apekteinate en thabohr kai eipan ohs sy ohs aytoi eis omoiohma yioy basileohs
8.19 kai eipen gedeohn adelphoi moy kai yioi tehs mehtros moy ehsan zeh kyrios ei ezohogonehkeite aytoys oyk an apekteina ymas
8.20 kai eipen iether toh prohtotokoh aytoy anastas apokteinon aytoys kai oyk espasen to paidarion tehn romphaian aytoy oti ephobehtheh oti eti neohteros ehn
8.21 kai eipen zebee kai selmana anasta sy kai synantehson ehmin oti ohs andros eh dynamis soy kai anesteh gedeohn kai apekteinen ton zebee kai ton selmana kai elaben toys mehniskoys toys en tois trachehlois tohn kamehlohn aytohn
8.22 kai eipon anehr israehl pros gedeohn kyrie arxon ehmohn kai sy kai o yios soy oti sy esohsas ehmas ek cheiros madiam
8.23 kai eipen pros aytoys gedeohn oyk arxoh egoh kai oyk arxei o yios moy en ymin kyrios arxei ymohn
8.24 kai eipen gedeohn pros aytoys aitehsomai par' ymohn aitehma kai dote moi anehr enohtion ek skylohn aytoy oti enohtia chrysa aytois oti ismaehlitai ehsan
8.25 kai eipan didontes dohsomen kai aneptyxen to imation aytoy kai ebalen ekei anehr enohtion skylohn aytoy
8.26 kai egeneto o stathmos tohn enohtiohn tohn chrysohn ohn ehtehsen chilioi kai pentakosioi chrysoi parex tohn mehniskohn kai tohn straggalidohn kai tohn imatiohn kai porphyridohn tohn epi basileysi madiam kai ektos tohn perithematohn a ehn en tois trachehlois tohn kamehlohn aytohn
8.27 kai epoiehsen ayto gedeohn eis ephohth kai estehsen ayto en polei aytoy ephratha kai exeporneysen pas israehl opisoh aytoy ekei kai egeneto toh gedeohn kai toh oikoh aytoy eis skohlon
8.28 kai synestaleh madiam enohpion yiohn israehl kai oy prosethehkan arai kephalehn aytohn kai ehsychasen eh geh tessarakonta eteh en ehmerais gedeohn
8.29 kai eporeytheh ierobaal yios iohas kai ekathisen en oikoh aytoy
8.30 kai toh gedeohn ehsan ebdomehkonta yioi ekpeporeymenoi ek mehrohn aytoy oti gynaikes pollai ehsan aytoh
8.31 kai pallakeh aytoy ehn en sychem kai eteken aytoh kai ge ayteh yion kai ethehken to onoma aytoy abimelech
8.32 kai apethanen gedeohn yios iohas en polei aytoy kai etapheh en toh taphoh iohas toy patros aytoy en ephratha abiesdri
8.33 kai egeneto kathohs apethanen gedeohn kai epestrepsan oi yioi israehl kai exeporneysan opisoh tohn baalim kai ethehkan eaytois toh baal diathehkehn toy einai aytois ayton eis theon
8.34 kai oyk emnehsthehsan oi yioi israehl kyrioy toy theoy toy rysamenoy aytoys ek cheiros pantohn tohn thlibontohn aytoys kyklothen
8.35 kai oyk epoiehsan eleos meta toy oikoy ierobaal aytos estin gedeohn kata panta ta agatha a epoiehsen meta israehl
8.1 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו אִישׁ אֶפְרַיִם מָה־הַדָּבָר הַזֶּה עָשִׂיתָ לָּנוּ לְבִלְתִּי קְרֹאות לָנוּ כִּי הָלַכְתָּ לְהִלָּחֵם בְּמִדְיָן וַיְרִיבוּן אִתֹּו בְּחָזְקָה׃
8.2 וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מֶה־עָשִׂיתִי עַתָּה כָּכֶם הֲלֹוא טֹוב עֹלְלֹות אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר׃
8.3 בְּיֶדְכֶם נָתַן אֱלֹהִים אֶת־שָׂרֵי מִדְיָן אֶת־עֹרֵב וְאֶת־זְאֵב וּמַה־יָּכֹלְתִּי עֲשֹׂות כָּכֶם אָז רָפְתָה רוּחָם מֵעָלָיו בְּדַבְּרֹו הַדָּבָר הַזֶּה׃
8.4 וַיָּבֹא גִדְעֹון הַיַּרְדֵּנָה עֹבֵר הוּא וּשְׁלֹשׁ־מֵאֹות הָאִישׁ אֲשֶׁר אִתֹּו עֲיֵפִים וְרֹדְפִים׃
8.5 וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכֹּות תְּנוּ־נָא כִּכְּרֹות לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי־עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן׃
8.6 וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכֹּות הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי־נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם׃
8.7 וַיֹּאמֶר גִּדְעֹון לָכֵן בְּתֵת יְהוָה אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע בְּיָדִי וְדַשְׁתִּי אֶת־בְּשַׂרְכֶם אֶת־קֹוצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת־הַבַּרְקֳנִים׃
8.8 וַיַּעַל מִשָּׁם פְּנוּאֵל וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם כָּזֹאת וַיַּעֲנוּ אֹותֹו אַנְשֵׁי פְנוּאֵל כַּאֲשֶׁר עָנוּ אַנְשֵׁי סֻכֹּות׃
8.9 וַיֹּאמֶר גַּם־לְאַנְשֵׁי פְנוּאֵל לֵאמֹר בְּשׁוּבִי בְשָׁלֹום אֶתֹּץ אֶת־הַמִּגְדָּל הַזֶּה׃ פ
8.10 וְזֶבַח וְצַלְמֻנָּע בַּקַּרְקֹר וּמַחֲנֵיהֶם עִמָּם כַּחֲמֵשֶׁת עָשָׂר אֶלֶף כֹּל הַנֹּותָרִים מִכֹּל מַחֲנֵה בְנֵי־קֶדֶם וְהַנֹּפְלִים מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב׃
8.11 וַיַּעַל גִּדְעֹון דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבֳּהָה וַיַּךְ אֶת־הַמַּחֲנֶה וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח׃
8.12 וַיָּנוּסוּ זֶבַח וְצַלְמֻנָּע וַיִּרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם וַיִּלְכֹּד אֶת־שְׁנֵי ׀ מַלְכֵי מִדְיָן אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע וְכָל־הַמַּחֲנֶה הֶחֱרִיד׃
8.13 וַיָּשָׁב גִּדְעֹון בֶּן־יֹואָשׁ מִן־הַמִּלְחָמָה מִלְמַעֲלֵה הֶחָרֶס׃
8.14 וַיִּלְכָּד־נַעַר מֵאַנְשֵׁי סֻכֹּות וַיִּשְׁאָלֵהוּ וַיִּכְתֹּב אֵלָיו אֶת־שָׂרֵי סֻכֹּות וְאֶת־זְקֵנֶיהָ שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה אִישׁ׃
8.15 וַיָּבֹא אֶל־אַנְשֵׁי סֻכֹּות וַיֹּאמֶר הִנֵּה זֶבַח וְצַלְמֻנָּע אֲשֶׁר חֵרַפְתֶּם אֹותִי לֵאמֹר הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לַאֲנָשֶׁיךָ הַיְּעֵפִים לָחֶם׃
8.16 וַיִּקַּח אֶת־זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת־קֹוצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת־הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכֹּות׃
8.17 וְאֶת־מִגְדַּל פְּנוּאֵל נָתָץ וַיַּהֲרֹג אֶת־אַנְשֵׁי הָעִיר׃
8.18 וַיֹּאמֶר אֶל־זֶבַח וְאֶל־צַלְמֻנָּע אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבֹור וַיֹּאמְרוּ כָּמֹוךָ כְמֹוהֶם אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ׃
8.19 וַיֹּאמַר אַחַי בְּנֵי־אִמִּי הֵם חַי־יְהוָה לוּ הַחֲיִתֶם אֹותָם לֹא הָרַגְתִּי אֶתְכֶם׃
8.20 וַיֹּאמֶר לְיֶתֶר בְּכֹורֹו קוּם הֲרֹג אֹותָם וְלֹא־שָׁלַף הַנַּעַר חַרְבֹּו כִּי יָרֵא כִּי עֹודֶנּוּ נָעַר׃
8.21 וַיֹּאמֶר זֶבַח וְצַלְמֻנָּע קוּם אַתָּה וּפְגַע־בָּנוּ כִּי כָאִישׁ גְּבוּרָתֹו וַיָּקָם גִּדְעֹון וַיַּהֲרֹג אֶת־זֶבַח וְאֶת־צַלְמֻנָּע וַיִּקַּח אֶת־הַשַּׂהֲרֹנִים אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם׃
8.22 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל אֶל־גִּדְעֹון מְשָׁל־בָּנוּ גַּם־אַתָּה גַּם־בִּנְךָ גַּם בֶּן־בְּנֶךָ כִּי הֹושַׁעְתָּנוּ מִיַּד מִדְיָן׃
8.23 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעֹון לֹא־אֶמְשֹׁל אֲנִי בָּכֶם וְלֹא־יִמְשֹׁל בְּנִי בָּכֶם יְהוָה יִמְשֹׁל בָּכֶם׃
8.24 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעֹון אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ־לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלֹו כִּי־נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם׃
8.25 וַיֹּאמְרוּ נָתֹון נִתֵּן וַיִּפְרְשׂוּ אֶת־הַשִּׂמְלָה וַיַּשְׁלִיכוּ שָׁמָּה אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלֹו׃
8.26 וַיְהִי מִשְׁקַל נִזְמֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר שָׁאָל אֶלֶף וּשְׁבַע־מֵאֹות זָהָב לְבַד מִן־הַשַּׂהֲרֹנִים וְהַנְּטִפֹות וּבִגְדֵי הָאַרְגָּמָן שֶׁעַל מַלְכֵי מִדְיָן וּלְבַד מִן־הָעֲנָקֹות אֲשֶׁר בְּצַוְּארֵי גְמַלֵּיהֶם׃
8.27 וַיַּעַשׂ אֹותֹו גִדְעֹון לְאֵפֹוד וַיַּצֵּג אֹותֹו בְעִירֹו בְּעָפְרָה וַיִּזְנוּ כָל־יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו שָׁם וַיְהִי לְגִדְעֹון וּלְבֵיתֹו לְמֹוקֵשׁ׃
8.28 וַיִּכָּנַע מִדְיָן לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יָסְפוּ לָשֵׂאת רֹאשָׁם וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בִּימֵי גִדְעֹון׃ פ
8.29 וַיֵּלֶךְ יְרֻבַּעַל בֶּן־יֹואָשׁ וַיֵּשֶׁב בְּבֵיתֹו׃
8.30 וּלְגִדְעֹון הָיוּ שִׁבְעִים בָּנִים יֹצְאֵי יְרֵכֹו כִּי־נָשִׁים רַבֹּות הָיוּ לֹו׃
8.31 וּפִילַגְשֹׁו אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם יָלְדָה־לֹּו גַם־הִיא בֵּן וַיָּשֶׂם אֶת־שְׁמֹו אֲבִימֶלֶךְ׃
8.32 וַיָּמָת גִּדְעֹון בֶּן־יֹואָשׁ בְּשֵׂיבָה טֹובָה וַיִּקָּבֵר בְּקֶבֶר יֹואָשׁ אָבִיו בְּעָפְרָה אֲבִי הָעֶזְרִי׃ פ
8.33 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר מֵת גִּדְעֹון וַיָּשׁוּבוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּזְנוּ אַחֲרֵי הַבְּעָלִים וַיָּשִׂימוּ לָהֶם בַּעַל בְּרִית לֵאלֹהִים׃
8.34 וְלֹא זָכְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם הַמַּצִּיל אֹותָם מִיַּד כָּל־אֹיְבֵיהֶם מִסָּבִיב׃
8.35 וְלֹא־עָשׂוּ חֶסֶד עִם־בֵּית יְרֻבַּעַל גִּדְעֹון כְּכָל־הַטֹּובָה אֲשֶׁר עָשָׂה עִם־יִשְׂרָאֵל׃ פ
8.1 wajoAmrw Aelaajw Aijxx Aaeprajim maaH-Hadaabaar HazaeH Oaaxijtaa laanw lbiltij qroAwt laanw kij Haalaktaa lHilaahem bmidjaan wajrijbwn Aitow bhaazqaaH׃
8.2 wajoAmaer AalejHaem maeH-Oaaxijtij OataaH kaakaem HalowA Towb Oollowt Aaeprajim mibcijr AabijOaezaer׃
8.3 bjaedkaem naatan AaeloHijm Aaet-xaarej midjaan Aaet-Ooreb wAaet-zAeb wmaH-jaakoltij Oaxowt kaakaem Aaaz raaptaaH rwhaam meOaalaajw bdabrow Hadaabaar HazaeH׃
8.4 wajaaboA gidOown HajardenaaH Oober HwA wxxloxx-meAowt HaaAijxx Aaxxaer Aitow Oajepijm wrodpijm׃
8.5 wajoAmaer lAanxxej sukowt tnw-naaA kikrowt laehaem laaOaam Aaxxaer braglaaj kij-Oajepijm Hem wAaanokij rodep Aaharej zaebah wcalmunaaO malkej midjaan׃
8.6 wajoAmaer xaarej sukowt Hakap zaebah wcalmunaaO OataaH bjaadaekaa kij-niten licbaaAakaa laahaem׃
8.7 wajoAmaer gidOown laaken btet jHwaaH Aaet-zaebah wAaet-calmunaaO bjaadij wdaxxtij Aaet-bxarkaem Aaet-qowcej Hamidbaar wAaet-Habarqaanijm׃
8.8 wajaOal mixxaam pnwAel wajdaber AalejHaem kaazoAt wajaOanw Aowtow Aanxxej pnwAel kaAaxxaer Oaanw Aanxxej sukowt׃
8.9 wajoAmaer gam-lAanxxej pnwAel leAmor bxxwbij bxxaalowm Aaetoc Aaet-Hamigdaal HazaeH׃ p
8.10 wzaebah wcalmunaaO baqarqor wmahanejHaem Oimaam kahamexxaet Oaaxaar Aaelaep kol Hanowtaarijm mikol mahaneH bnej-qaedaem wHanoplijm meAaaH wOaexrijm Aaelaep Aijxx xxolep haaraeb׃
8.11 wajaOal gidOown daeraek Haxxkwnej baaAaaHaalijm miqaedaem lnobah wjaagbaaHaaH wajak Aaet-HamahanaeH wHamahanaeH HaajaaH baeTah׃
8.12 wajaanwsw zaebah wcalmunaaO wajirdop AaharejHaem wajilkod Aaet-xxnej malkej midjaan Aaet-zaebah wAaet-calmunaaO wkaal-HamahanaeH Haehaerijd׃
8.13 wajaaxxaab gidOown baen-jowAaaxx min-HamilhaamaaH milmaOaleH Haehaaraes׃
8.14 wajilkaad-naOar meAanxxej sukowt wajixxAaaleHw wajiktob Aelaajw Aaet-xaarej sukowt wAaet-zqenaejHaa xxibOijm wxxibOaaH Aijxx׃
8.15 wajaaboA Aael-Aanxxej sukowt wajoAmaer HineH zaebah wcalmunaaO Aaxxaer heraptaem Aowtij leAmor Hakap zaebah wcalmunaaO OataaH bjaadaekaa kij niten laAanaaxxaejkaa HajOepijm laahaem׃
8.16 wajiqah Aaet-ziqnej HaaOijr wAaet-qowcej Hamidbaar wAaet-Habarqaanijm wajodaO baaHaem Aet Aanxxej sukowt׃
8.17 wAaet-migdal pnwAel naataac wajaHarog Aaet-Aanxxej HaaOijr׃
8.18 wajoAmaer Aael-zaebah wAael-calmunaaO AejpoH HaaAanaaxxijm Aaxxaer Haragtaem btaabowr wajoAmrw kaamowkaa kmowHaem Aaehaad ktoAar bnej Hamaelaek׃
8.19 wajoAmar Aahaj bnej-Aimij Hem haj-jHwaaH lw Hahajitaem Aowtaam loA Haaragtij Aaetkaem׃
8.20 wajoAmaer ljaetaer bkowrow qwm Harog Aowtaam wloA-xxaalap HanaOar harbow kij jaareA kij Oowdaenw naaOar׃
8.21 wajoAmaer zaebah wcalmunaaO qwm AataaH wpgaO-baanw kij kaaAijxx gbwraatow wajaaqaam gidOown wajaHarog Aaet-zaebah wAaet-calmunaaO wajiqah Aaet-HaxaHaronijm Aaxxaer bcawArej gmalejHaem׃
8.22 wajoAmrw Aijxx-jixraaAel Aael-gidOown mxxaal-baanw gam-AataaH gam-binkaa gam baen-bnaekaa kij HowxxaOtaanw mijad midjaan׃
8.23 wajoAmaer AaleHaem gidOown loA-Aaemxxol Aanij baakaem wloA-jimxxol bnij baakaem jHwaaH jimxxol baakaem׃
8.24 wajoAmaer AaleHaem gidOown AaexxAalaaH mikaem xxAelaaH wtnw-lij Aijxx naezaem xxlaalow kij-nizmej zaaHaab laaHaem kij jixxmOeAlijm Hem׃
8.25 wajoAmrw naatown niten wajiprxw Aaet-HaximlaaH wajaxxlijkw xxaamaaH Aijxx naezaem xxlaalow׃
8.26 wajHij mixxqal nizmej HazaaHaab Aaxxaer xxaaAaal Aaelaep wxxbaO-meAowt zaaHaab lbad min-HaxaHaronijm wHanTipowt wbigdej HaaAargaamaan xxaeOal malkej midjaan wlbad min-HaaOanaaqowt Aaxxaer bcawArej gmalejHaem׃
8.27 wajaOax Aowtow gidOown lAepowd wajaceg Aowtow bOijrow bOaapraaH wajiznw kaal-jixraaAel Aaharaajw xxaam wajHij lgidOown wlbejtow lmowqexx׃
8.28 wajikaanaO midjaan lipnej bnej jixraaAel wloA jaaspw laaxeAt roAxxaam watixxqoT HaaAaaraec AarbaaOijm xxaanaaH bijmej gidOown׃ p
8.29 wajelaek jrubaOal baen-jowAaaxx wajexxaeb bbejtow׃
8.30 wlgidOown Haajw xxibOijm baanijm jocAej jrekow kij-naaxxijm rabowt Haajw low׃
8.31 wpijlagxxow Aaxxaer bixxkaem jaaldaaH-low gam-HijA ben wajaaxaem Aaet-xxmow Aabijmaelaek׃
8.32 wajaamaat gidOown baen-jowAaaxx bxejbaaH TowbaaH wajiqaaber bqaebaer jowAaaxx Aaabijw bOaapraaH Aabij HaaOaezrij׃ p
8.33 wajHij kaAaxxaer met gidOown wajaaxxwbw bnej jixraaAel wajiznw Aaharej HabOaalijm wajaaxijmw laaHaem baOal brijt leAloHijm׃
8.34 wloA zaakrw bnej jixraaAel Aaet-jHwaaH AaeloHejHaem Hamacijl Aowtaam mijad kaal-AojbejHaem misaabijb׃
8.35 wloA-Oaaxw haesaed Oim-bejt jrubaOal gidOown kkaal-HaTowbaaH Aaxxaer OaaxaaH Oim-jixraaAel׃ p
8.1 ויאמרו אליו איש אפרים מה־הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃
8.2 ויאמר אליהם מה־עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃
8.3 בידכם נתן אלהים את־שרי מדין את־ערב ואת־זאב ומה־יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃
8.4 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש־מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃
8.5 ויאמר לאנשי סכות תנו־נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי־עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃
8.6 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי־נתן לצבאך לחם׃
8.7 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את־זבח ואת־צלמנע בידי ודשתי את־בשרכם את־קוצי המדבר ואת־הברקנים׃
8.8 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃
8.9 ויאמר גם־לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את־המגדל הזה׃ פ
8.10 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני־קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃
8.11 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את־המחנה והמחנה היה בטח׃
8.12 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את־שני ׀ מלכי מדין את־זבח ואת־צלמנע וכל־המחנה החריד׃
8.13 וישב גדעון בן־יואש מן־המלחמה מלמעלה החרס׃
8.14 וילכד־נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את־שרי סכות ואת־זקניה שבעים ושבעה איש׃
8.15 ויבא אל־אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃
8.16 ויקח את־זקני העיר ואת־קוצי המדבר ואת־הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃
8.17 ואת־מגדל פנואל נתץ ויהרג את־אנשי העיר׃
8.18 ויאמר אל־זבח ואל־צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃
8.19 ויאמר אחי בני־אמי הם חי־יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃
8.20 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא־שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃
8.21 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע־בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את־זבח ואת־צלמנע ויקח את־השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃
8.22 ויאמרו איש־ישראל אל־גדעון משל־בנו גם־אתה גם־בנך גם בן־בנך כי הושעתנו מיד מדין׃
8.23 ויאמר אלהם גדעון לא־אמשל אני בכם ולא־ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃
8.24 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו־לי איש נזם שללו כי־נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃
8.25 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את־השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃
8.26 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע־מאות זהב לבד מן־השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן־הענקות אשר בצוארי גמליהם׃
8.27 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל־ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃
8.28 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃ פ
8.29 וילך ירבעל בן־יואש וישב בביתו׃
8.30 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי־נשים רבות היו לו׃
8.31 ופילגשו אשר בשכם ילדה־לו גם־היא בן וישם את־שמו אבימלך׃
8.32 וימת גדעון בן־יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃ פ
8.33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃
8.34 ולא זכרו בני ישראל את־יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל־איביהם מסביב׃
8.35 ולא־עשו חסד עם־בית ירבעל גדעון ככל־הטובה אשר עשה עם־ישראל׃ פ
8.1 wjAmrw Aljw Ajx Aprjm mH-Hdbr HzH Oxjt lnw lbltj qrAwt lnw kj Hlkt lHlhm bmdjn wjrjbwn Atw bhzqH׃
8.2 wjAmr AljHm mH-Oxjtj OtH kkm HlwA Twb Ollwt Aprjm mbcjr AbjOzr׃
8.3 bjdkm ntn AlHjm At-xrj mdjn At-Orb wAt-zAb wmH-jkltj Oxwt kkm Az rptH rwhm mOljw bdbrw Hdbr HzH׃
8.4 wjbA gdOwn HjrdnH Obr HwA wxlx-mAwt HAjx Axr Atw Ojpjm wrdpjm׃
8.5 wjAmr lAnxj skwt tnw-nA kkrwt lhm lOm Axr brglj kj-Ojpjm Hm wAnkj rdp Ahrj zbh wclmnO mlkj mdjn׃
8.6 wjAmr xrj skwt Hkp zbh wclmnO OtH bjdk kj-ntn lcbAk lhm׃
8.7 wjAmr gdOwn lkn btt jHwH At-zbh wAt-clmnO bjdj wdxtj At-bxrkm At-qwcj Hmdbr wAt-Hbrqnjm׃
8.8 wjOl mxm pnwAl wjdbr AljHm kzAt wjOnw Awtw Anxj pnwAl kAxr Onw Anxj skwt׃
8.9 wjAmr gm-lAnxj pnwAl lAmr bxwbj bxlwm Atc At-Hmgdl HzH׃ p
8.10 wzbh wclmnO bqrqr wmhnjHm Omm khmxt Oxr Alp kl Hnwtrjm mkl mhnH bnj-qdm wHnpljm mAH wOxrjm Alp Ajx xlp hrb׃
8.11 wjOl gdOwn drk Hxkwnj bAHljm mqdm lnbh wjgbHH wjk At-HmhnH wHmhnH HjH bTh׃
8.12 wjnwsw zbh wclmnO wjrdp AhrjHm wjlkd At-xnj mlkj mdjn At-zbh wAt-clmnO wkl-HmhnH Hhrjd׃
8.13 wjxb gdOwn bn-jwAx mn-HmlhmH mlmOlH Hhrs׃
8.14 wjlkd-nOr mAnxj skwt wjxAlHw wjktb Aljw At-xrj skwt wAt-zqnjH xbOjm wxbOH Ajx׃
8.15 wjbA Al-Anxj skwt wjAmr HnH zbh wclmnO Axr hrptm Awtj lAmr Hkp zbh wclmnO OtH bjdk kj ntn lAnxjk HjOpjm lhm׃
8.16 wjqh At-zqnj HOjr wAt-qwcj Hmdbr wAt-Hbrqnjm wjdO bHm At Anxj skwt׃
8.17 wAt-mgdl pnwAl ntc wjHrg At-Anxj HOjr׃
8.18 wjAmr Al-zbh wAl-clmnO AjpH HAnxjm Axr Hrgtm btbwr wjAmrw kmwk kmwHm Ahd ktAr bnj Hmlk׃
8.19 wjAmr Ahj bnj-Amj Hm hj-jHwH lw Hhjtm Awtm lA Hrgtj Atkm׃
8.20 wjAmr ljtr bkwrw qwm Hrg Awtm wlA-xlp HnOr hrbw kj jrA kj Owdnw nOr׃
8.21 wjAmr zbh wclmnO qwm AtH wpgO-bnw kj kAjx gbwrtw wjqm gdOwn wjHrg At-zbh wAt-clmnO wjqh At-HxHrnjm Axr bcwArj gmljHm׃
8.22 wjAmrw Ajx-jxrAl Al-gdOwn mxl-bnw gm-AtH gm-bnk gm bn-bnk kj HwxOtnw mjd mdjn׃
8.23 wjAmr AlHm gdOwn lA-Amxl Anj bkm wlA-jmxl bnj bkm jHwH jmxl bkm׃
8.24 wjAmr AlHm gdOwn AxAlH mkm xAlH wtnw-lj Ajx nzm xllw kj-nzmj zHb lHm kj jxmOAljm Hm׃
8.25 wjAmrw ntwn ntn wjprxw At-HxmlH wjxljkw xmH Ajx nzm xllw׃
8.26 wjHj mxql nzmj HzHb Axr xAl Alp wxbO-mAwt zHb lbd mn-HxHrnjm wHnTpwt wbgdj HArgmn xOl mlkj mdjn wlbd mn-HOnqwt Axr bcwArj gmljHm׃
8.27 wjOx Awtw gdOwn lApwd wjcg Awtw bOjrw bOprH wjznw kl-jxrAl Ahrjw xm wjHj lgdOwn wlbjtw lmwqx׃
8.28 wjknO mdjn lpnj bnj jxrAl wlA jspw lxAt rAxm wtxqT HArc ArbOjm xnH bjmj gdOwn׃ p
8.29 wjlk jrbOl bn-jwAx wjxb bbjtw׃
8.30 wlgdOwn Hjw xbOjm bnjm jcAj jrkw kj-nxjm rbwt Hjw lw׃
8.31 wpjlgxw Axr bxkm jldH-lw gm-HjA bn wjxm At-xmw Abjmlk׃
8.32 wjmt gdOwn bn-jwAx bxjbH TwbH wjqbr bqbr jwAx Abjw bOprH Abj HOzrj׃ p
8.33 wjHj kAxr mt gdOwn wjxwbw bnj jxrAl wjznw Ahrj HbOljm wjxjmw lHm bOl brjt lAlHjm׃
8.34 wlA zkrw bnj jxrAl At-jHwH AlHjHm Hmcjl Awtm mjd kl-AjbjHm msbjb׃
8.35 wlA-Oxw hsd Om-bjt jrbOl gdOwn kkl-HTwbH Axr OxH Om-jxrAl׃ p
8.1 Dixeruntque ad eum viri Ephraim: “ Quid est hoc quod nobis facere voluisti, ut non nos vocares, cum ad pugnam pergeres contra Madian? ”, iurgantes fortiter et prope vim inferentes.
8.2 Quibus ille respondit: “ Quid enim tale facere potui, quale vos fecistis? Nonne melior est racemus Ephraim vindemiis Abiezer?
8.3 In manus vestras Deus tradidit principes Madian Oreb et Zeb. Quid tale facere potui, quale vos fecistis? ”. Quod cum locutus esset, requievit spiritus eorum, quo tumebant contra eum.
8.4 Cumque venisset Gedeon ad Iordanem, transivit eum cum trecentis viris, qui secum erant et prae lassitudine fugientes persequi vix poterant.
8.5 Dixitque ad viros Succoth: “Date, obsecro, panes populo, qui mecum est, quia valde defecerunt, et ego persequor Zebee et Salmana reges Madian ”.
8.6 Responderunt principes Succoth: “ Forsitan palmae manuum Zebee et Salmana in manu tua sunt, ut demus exercitui tuo panes? ”.
8.7 Quibus ille ait: “ Cum ergo tradiderit Dominus Zebee et Salmana in manus meas, triturabo carnes vestras cum spinis deserti et tribulis ”.
8.8 Et inde conscendens venit in Phanuel locutusque est ad viros eius loci similia. Cui et illi responderunt, sicut responderant viri Succoth.
8.9 Dixit itaque et eis: “Cum reversus fuero in pace, destruam turrim hanc”.
8.10 Zebee autem et Salmana requiescebant in Carcar cum omni exercitu suo, quasi quindecim milia viri, qui remanserant ex omnibus turmis orientalium populorum, caesis centum viginti milibus bellatorum educentium gladium.
8.11 Ascendensque Gedeon per viam eorum, qui in tabernaculis morabantur ad orientalem partem Nobe et Iegbaa, percussit castra hostium, qui securi erant et nihil adversi suspicabantur.
8.12 Fugeruntque Zebee et Salmana. Persequens Gedeon comprehendit duos reges Madian Zebee et Salmana, turbato omni exercitu eorum.
8.13 Revertensque Gedeon filius Ioas de bello per ascensum Hares,
8.14 apprehendit puerum de viris Succoth interrogavitque eum nomina principum et seniorum Succoth, qui scripsit ei septuaginta septem viros.
8.15 Venitque ad viros Succoth et dixit eis: “En Zebee et Salmana, super quibus exprobrastis mihi dicentes: “Forsitan manus Zebee et Salmana in manibus tuis sunt, ut demus viris tuis, qui lassi sunt, panes?” ”.
8.16 Tulit ergo seniores civitatis et spinas deserti ac tribulos; et trituravit cum eis viros Succoth.
8.17 Turrim quoque Phanuel subvertit, occisis habitatoribus civitatis.
8.18 Dixitque ad Zebee et Salmana: “ Quales fuerunt viri, quos occidistis in Thabor? ”. Qui responderunt: “ Similes tui, et unusquisque ex eis quasi filius regis ”.
8.19 Quibus ille ait: “ Fratres mei fuerunt, filii matris meae. Vivit Dominus, si servassetis eos, non vos occiderem! ”.
8.20 Dixitque Iether primogenito suo: “ Surge et interfice eos! ”. Qui non eduxit gladium; timebat enim, quia adhuc puer erat.
8.21 Dixeruntque Zebee et Salmana: “ Tu surge et irrue in nos, quia iuxta aetatem robur est hominis ”. Surrexit Gedeon et interfecit Zebee et Salmana et tulit lunulas, quibus colla camelorum eorum decorata erant.
8.22 Dixeruntque viri Israel ad Gedeon: “ Dominare nostri, tu et filius tuus et filius filii tui, quia liberasti nos de manu Madian ”.
8.23 Quibus ille ait: “ Non dominabor vestri, nec dominabitur in vos filius meus, sed dominabitur Dominus ”.
8.24 Dixitque ad eos: “ Unam petitionem postulo a vobis: date mihi unusquisque anulum ex praeda sua ”. Anulos enim aureos Ismaelitae habere consuerant.
8.25 Qui responderunt: “ Libentissime dabimus ”. Expandentesque super terram pallium proiecerunt in eo unusquisque anulum de praeda sua.
8.26 Et fuit pondus postulatorum anulorum mille septingenti auri sicli absque lunulis et inauribus et vestibus purpureis, quibus Madian reges uti soliti erant, et praeter torques camelorum.
8.27 Fecitque ex eo Gedeon ephod et posuit illud in civitate sua Ephra. Fornicatusque est omnis Israel in eo, et factum est Gedeoni et omni domui eius in ruinam.
8.28 Humiliatus est autem Madian coram filiis Israel, nec potuerunt ultra elevare cervices, sed quievit terra per quadraginta annos, quibus Gedeon vivebat.
8.29 Abiit itaque Ierobbaal filius Ioas et habitavit in domo sua;
8.30 habuitque Gedeon septuaginta filios, qui egressi sunt de femore eius, eo quod multas haberet uxores.
8.31 Concubina quoque illius, quam habebat in Sichem, genuit ei filium, cui ipse nomen imposuit Abimelech.
8.32 Mortuusque est Gedeon filius Ioas in senectute bona et sepultus est in sepulcro Ioas patris sui in Ephra filiorum Abiezer.
8.33 Postquam autem mortuus est Gedeon, aversi sunt filii Israel et fornicati cum Baalim posuerunt sibi Baalberith in deum.
8.34 Nec recordati sunt Domini Dei sui, qui eruit eos de manu omnium inimicorum suorum per circuitum,
8.35 nec fecerunt misericordiam cum domo Ierobbaal Gedeon iuxta omnia bona, quae fecerat Israeli.
9.1 Abimelech aber, der Sohn Jerub-Baals, ging hin nach Sichem, zu den Brüdern seiner Mutter, und redete mit ihnen und mit dem ganzen Geschlecht des Vaterhauses seiner Mutter und sprach:
9.2 Redet doch vor den Ohren aller Bürger von Sichem: Was ist besser für euch, daß siebzig Männer, alle Kinder Jerub-Baals, über euch Herrschen, oder daß ein Mann über euch herrsche? Denket auch daran, daß ich euer Gebein und Fleisch bin!
9.3 Da redeten die Brüder seiner Mutter alle seine Worte vor den Ohren aller Bürger von Sichem. Und ihr Herz neigte sich gegen Abimelech; denn sie sagten: Er ist unser Bruder!
9.4 Und sie gaben ihm siebzig Silberlinge aus dem Hause des Baal-Berit. Und Abimelech dingte damit müßige und leichtfertige Männer, die ihm nachfolgten.
9.5 Und er kam in seines Vaters Haus nach Ophra und tötete seine Brüder, die Söhne Jerub-Baals, siebzig Männer auf einem Stein. Jotam aber, der jüngste Sohn Jerub-Baals, blieb übrig; denn er hatte sich versteckt.
9.6 Und alle Bürger von Sichem und das ganze Haus Millo versammelten sich und gingen hin und machten Abimelech zum König bei der Eiche des Denkmals, die zu Sichem steht.
9.7 Als solches Jotam angesagt ward, ging er hin und trat auf die Höhe des Berges Garizim und erhob seine Stimme, rief und sprach zu ihnen: Hört mir zu, ihr Bürger von Sichem, so wird Gott auch auf euch hören!
9.8 Die Bäume gingen hin, um einen König über sich zu salben, und sprachen zum Ölbaum: Sei unser König!
9.9 Aber der Ölbaum antwortete ihnen: Soll ich meine Fettigkeit lassen, die Götter und Menschen an mir preisen, und hingehen, um über den Bäumen zu schweben?
9.10 Da sprachen die Bäume zum Feigenbaum: Komm du und sei König über uns!
9.11 Aber der Feigenbaum sprach zu ihnen: Soll ich meine Süßigkeit und meine gute Frucht lassen und hingehen, um über den Bäumen zu schweben?
9.12 Da sprachen die Bäume zum Weinstock: Komm du und sei unser König!
9.13 Aber der Weinstock sprach zu ihnen: Soll ich meinen Most lassen, der Götter und Menschen erfreut, und hingehen, um über den Bäumen zu schweben?
9.14 Da sprachen alle Bäume zum Dornbusch: Komm du und sei König über uns!
9.15 Und der Dornbusch sprach zu den Bäumen: Wollt ihr mich wirklich zum König über euch salben, so kommt und nehmt Zuflucht unter meinem Schatten! Wo nicht, so gehe Feuer aus vom Dornbusch und verzehre die Zedern Libanons!
9.16 Habt ihr nun treu und redlich gehandelt damit, daß ihr Abimelech zum König gemacht habt, und habt ihr wohl getan an Jerub-Baal und an seinem Hause, und habt ihr ihm getan, wie er es um euch verdient hat
9.17 er, mein Vater, der für euch gestritten und seine Seele preisgegeben hat, daß er euch von der Hand der Midianiter errettete;
9.18 während ihr euch heute wider meines Vaters Haus aufgelehnt und seine Kinder erwürgt habt, siebzig Männer auf einem Stein, und den Abimelech, den Sohn seiner Magd, über die Bürger zu Sichem zum König gemacht habt, weil er euer Bruder ist;
9.19 habt ihr also an diesem Tage an Jerub-Baal und an seinem Hause treu und redlich gehandelt, so erlebet Freude an Abimelech, und er erlebe Freude an euch!
9.20 Wo aber nicht, so gehe Feuer aus von Abimelech und verzehre die Bürger von Sichem und das Haus Millo; und es gehe auch Feuer aus von den Bürgern von Sichem und vom Hause Millo und verzehre den Abimelech!
9.21 Darnach floh Jotam und entwich und ging nach Beer und wohnte daselbst, aus Furcht vor seinem Bruder Abimelech.
9.22 Als nun Abimelech drei Jahre lang über Israel geherrscht hatte,
9.23 sandte Gott einen bösen Geist zwischen Abimelech und die Bürger von Sichem; und die Männer von Sichem fielen von Abimelech ab,
9.24 auf daß der an den siebzig Söhnen Jerub-Baals begangene Frevel und ihr Blut über ihren Bruder Abimelech käme, der sie ermordet hatte, und auf ihn gelegt würde, auch über die Bürger von Sichem, die seine Hände gestärkt hatten, daß er seine Brüder erwürgte.
9.25 Und die Bürger von Sichem bestellten Wegelagerer auf den Höhen der Berge, die beraubten alle, welche auf der Straße bei ihnen vorüberwandelten. Und es ward dem Abimelech angesagt.
9.26 Gaal aber, der Sohn Ebeds, und seine Brüder kamen und siedelten nach Sichem über; und die Bürger von Sichem verließen sich auf ihn
9.27 und zogen hinaus aufs Feld und lasen ihre Weinberge ab und kelterten und feierten ein Erntefest und gingen in ihres Gottes Haus und aßen und tranken und fluchten dem Abimelech.
9.28 Und Gaal, der Sohn Ebeds, sprach: Wer ist Abimelech? Und wer ist Sichem, daß wir ihm dienen sollten? Ist er nicht der Sohn Jerub-Baals, und Sebul sein Vogt? Dienet den Männern Hemors, des Vaters Sichems! Denn warum sollten wir jenem dienen?
9.29 Wäre doch dieses Volk unter meiner Hand, so wollte ich den Abimelech wegschaffen! Und es ward dem Abimelech gesagt: Rücke mit zahlreicher Mannschaft aus!
9.30 Als aber Sebul, der Oberste der Stadt, die Worte Gaals, des Sohnes Ebeds, hörte, entbrannte sein Zorn;
9.31 und er sandte insgeheim Botschaft zu Abimelech und ließ ihm sagen: Siehe, Gaal, der Sohn Ebeds, und seine Brüder sind nach Sichem gekommen, und siehe, sie wiegeln die Stadt gegen dich auf!
9.32 So mache dich nun auf bei Nacht, du und das Volk, das bei dir ist, und lege dich auf dem Felde in den Hinterhalt.
9.33 Und am Morgen, wenn die Sonne aufgeht, mache dich früh auf und überfalle die Stadt; wenn dann er und das Volk, das bei ihm ist, dir entgegenziehen, so tue mit ihm, wie es deine Hand vorfindet.
9.34 Da stand Abimelech bei Nacht auf, und alles Volk, das bei ihm war, und sie stellten einen Hinterhalt gegen Sichem in vier Abteilungen.
9.35 Da zog Gaal, der Sohn Ebeds, heraus, und trat an den Eingang des Stadttors. Aber Abimelech samt dem Volk, das mit ihm war, machte sich auf aus dem Hinterhalt.
9.36 Als nun Gaal das Volk sah, sprach er zu Sebul: Siehe, da kommen Leute von der Höhe des Gebirges herab! Sebul aber sprach zu ihm: Du siehst den Schatten der Berge für Leute an!
9.37 Aber Gaal versicherte nochmals und sprach: Siehe, Leute kommen von der Höhe des Landes herab, und eine Abteilung kommt auf dem Weg von der Zaubereiche her!
9.38 Da sprach Sebul zu ihm: Wo ist nun dein Maul, damit du sagtest: Wer ist Abimelech, daß wir ihm dienen sollten? Ist nicht dies das Volk, welches du verachtet hast? Zieh nun aus und streite mit ihm!
9.39 Gaal zog aus vor den Bürgern zu Sichem und stritt mit Abimelech.
9.40 Aber Abimelech jagte ihn, so daß er vor ihm floh, und es fiel eine Menge Erschlagener bis an den Eingang des Tores.
9.41 Und Abimelech verblieb zu Aruma; Sebul aber vertrieb den Gaal und seine Brüder, so daß sie nicht zu Sichem verbleiben konnten.
9.42 Am andern Morgen aber ging das Volk aufs Feld hinaus, und es ward dem Abimelech angesagt.
9.43 Da nahm er das Heer und machte drei Abteilungen und lauerte im Feld. Als er nun sah, daß das Volk aus der Stadt ging, fiel er sie an und schlug sie.
9.44 Denn Abimelech und der Heeresteil, der bei ihm war, überfielen sie und traten an den Eingang des Stadttors; die zwei andern Abteilungen aber überfielen alle, die auf dem Felde waren, und schlugen sie.
9.45 Da stritt Abimelech wider die Stadt jenen ganzen Tag und eroberte sie und erwürgte das Volk, das darin war, und zerstörte die Stadt und streute Salz darauf.
9.46 Als solches die Insassen der Burg von Sichem hörten, gingen sie in das Gewölbe des Hauses ihres Gottes Berit.
9.47 Als aber Abimelech hörte, daß sich alle Insassen der Burg von Sichem versammelt hatten,
9.48 ging er mit all seinem Volk, das bei ihm war, auf den Berg Zalmon und nahm eine Axt zur Hand und hieb einen Ast von den Bäumen und hob ihn auf und legte ihn auf seine Achsel und sprach zu allem Volk, das mit ihm war: Was ihr mich habt tun sehen, das tut eilends auch!
9.49 Da hieb auch alles Volk ein jeder einen Ast ab, und sie folgten Abimelech nach und legten sie an das Gewölbe und steckten damit die Burg in Brand, so daß alle Leute der Burg von Sichem starben, etwa tausend Männer und Weiber.
9.50 Abimelech aber zog gen Tebez und belagerte Tebez und eroberte es.
9.51 Aber mitten in der Stadt war ein starker Turm; auf denselben flohen alle Männer und Weiber und alle Bürger der Stadt und schlossen hinter sich zu, und stiegen auf das Dach des Turmes.
9.52 Da kam Abimelech bis zum Turm und bestürmte ihn und nahte sich der Tür des Turms, um ihn in Brand zu stecken.
9.53 Aber ein Weib warf ein Stück von einem Mühlstein dem Abimelech auf den Kopf und zerschmetterte ihm den Schädel.
9.54 Da rief Abimelech eilends seinen Waffenträger und sprach zu ihm: Ziehe dein Schwert und töte mich, daß man nicht von mir sage: Ein Weib hat ihn ermordet! Da durchstach ihn sein Diener, und er starb.
9.55 Als aber die Israeliten sahen, daß Abimelech tot war, ging ein jeder an seinen Ort.
9.56 Also zahlte Gott dem Abimelech das Übel heim, das er an seinem Vater getan hatte, als er seine siebzig Brüder ermordete.
9.57 Desgleichen vergalt Gott alle Bosheit der Männer von Sichem auf ihren Kopf; und der Fluch Jotams, des Sohnes Jerub-Baals, kam über sie.
9.1 καὶ ἐπορεύθη αβιμελεχ υἱὸς ιεροβααλ εἰς συχεμ πρὸς ἀδελφοὺς μητρὸς αὐτοῦ καὶ ἐλάλησεν πρὸς αὐτοὺς καὶ πρὸς πᾶσαν συγγένειαν οἴκου πατρὸς μητρὸς αὐτοῦ λέγων
9.2 λαλήσατε δὴ ἐν τοῖς ὠσὶν πάντων τῶν ἀνδρῶν συχεμ τί τὸ ἀγαθὸν ὑμῖν κυριεῦσαι ὑμῶν ἑβδομήκοντα ἄνδρας πάντας υἱοὺς ιεροβααλ ἢ κυριεύειν ὑμῶν ἄνδρα ἕνα καὶ μνήσθητε ὅτι ὀστοῦν ὑμῶν καὶ σὰρξ ὑμῶν εἰμι
9.3 καὶ ἐλάλησαν περὶ αὐτοῦ οἱ ἀδελφοὶ τῆς μητρὸς αὐτοῦ ἐν τοῖς ὠσὶν πάντων τῶν ἀνδρῶν συχεμ πάντας τοὺς λόγους τούτους καὶ ἔκλινεν ἡ καρδία αὐτῶν ὀπίσω αβιμελεχ ὅτι εἶπαν ἀδελφὸς ἡμῶν ἐστιν
9.4 καὶ ἔδωκαν αὐτῷ ἑβδομήκοντα ἀργυρίου ἐξ οἴκου βααλβεριθ καὶ ἐμισθώσατο ἑαυτῷ αβιμελεχ ἄνδρας κενοὺς καὶ δειλούς καὶ ἐπορεύθησαν ὀπίσω αὐτοῦ
9.5 καὶ εἰσῆλθεν εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ εἰς εφραθα καὶ ἀπέκτεινεν τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ υἱοὺς ιεροβααλ ἑβδομήκοντα ἄνδρας ἐπὶ λίθον ἕνα καὶ κατελείφθη ιωαθαν υἱὸς ιεροβααλ ὁ νεώτερος ὅτι ἐκρύβη
9.6 καὶ συνήχθησαν πάντες ἄνδρες σικιμων καὶ πᾶς οἶκος βηθμααλων καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ἐβασίλευσαν τὸν αβιμελεχ πρὸς τῇ βαλάνῳ τῇ εὑρετῇ τῆς στάσεως τῆς ἐν σικιμοις
9.7 καὶ ἀνηγγέλη τῷ ιωαθαν καὶ ἐπορεύθη καὶ ἔστη ἐπὶ κορυφὴν ὄρους γαριζιν καὶ ἐπῆρεν τὴν φωνὴν αὐτοῦ καὶ ἔκλαυσεν καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἀκούσατέ μου ἄνδρες σικιμων καὶ ἀκούσεται ὑμῶν ὁ θεός
9.8 πορευόμενα ἐπορεύθη τὰ ξύλα τοῦ χρῖσαι ἐφ' ἑαυτὰ βασιλέα καὶ εἶπον τῇ ἐλαίᾳ βασίλευσον ἐφ' ἡμῶν
9.9 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἡ ἐλαία μὴ ἀπολείψασα τὴν πιότητά μου ἐν ᾗ δοξάσουσι τὸν θεὸν ἄνδρες πορεύσομαι κινεῖσθαι ἐπὶ τῶν ξύλων
9.10 καὶ εἶπον τὰ ξύλα τῇ συκῇ δεῦρο βασίλευσον ἐφ' ἡμῶν
9.11 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἡ συκῆ μὴ ἀπολείψασα ἐγὼ τὴν γλυκύτητά μου καὶ τὰ γενήματά μου τὰ ἀγαθὰ πορεύσομαι κινεῖσθαι ἐπὶ τῶν ξύλων
9.12 καὶ εἶπαν τὰ ξύλα πρὸς τὴν ἄμπελον δεῦρο σὺ βασίλευσον ἐφ' ἡμῶν
9.13 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ἡ ἄμπελος μὴ ἀπολείψασα τὸν οἶνόν μου τὸν εὐφραίνοντα θεὸν καὶ ἀνθρώπους πορεύσομαι κινεῖσθαι ἐπὶ τῶν ξύλων
9.14 καὶ εἶπαν πάντα τὰ ξύλα τῇ ῥάμνῳ δεῦρο σὺ βασίλευσον ἐφ' ἡμῶν
9.15 καὶ εἶπεν ἡ ῥάμνος πρὸς τὰ ξύλα εἰ ἐν ἀληθείᾳ χρίετέ με ὑμεῖς τοῦ βασιλεύειν ἐφ' ὑμᾶς δεῦτε ὑπόστητε ἐν τῇ σκιᾷ μου καὶ εἰ μή ἐξέλθῃ πῦρ ἀπ' ἐμοῦ καὶ καταφάγῃ τὰς κέδρους τοῦ λιβάνου
9.16 καὶ νῦν εἰ ἐν ἀληθείᾳ καὶ τελειότητι ἐποιήσατε καὶ ἐβασιλεύσατε τὸν αβιμελεχ καὶ εἰ ἀγαθωσύνην ἐποιήσατε μετὰ ιεροβααλ καὶ μετὰ τοῦ οἴκου αὐτοῦ καὶ εἰ ὡς ἀνταπόδοσις χειρὸς αὐτοῦ ἐποιήσατε αὐτῷ
9.17 ὡς παρετάξατο ὁ πατήρ μου ὑπὲρ ὑμῶν καὶ ἐξέρριψεν τὴν ψυχὴν αὐτοῦ ἐξ ἐναντίας καὶ ἐρρύσατο ὑμᾶς ἐκ χειρὸς μαδιαμ
9.18 καὶ ὑμεῖς ἐπανέστητε ἐπὶ τὸν οἶκον τοῦ πατρός μου σήμερον καὶ ἀπεκτείνατε τοὺς υἱοὺς αὐτοῦ ἑβδομήκοντα ἄνδρας ἐπὶ λίθον ἕνα καὶ ἐβασιλεύσατε τὸν αβιμελεχ υἱὸν παιδίσκης αὐτοῦ ἐπὶ τοὺς ἄνδρας σικιμων ὅτι ἀδελφὸς ὑμῶν ἐστιν
9.19 καὶ εἰ ἐν ἀληθείᾳ καὶ τελειότητι ἐποιήσατε μετὰ ιεροβααλ καὶ μετὰ τοῦ οἴκου αὐτοῦ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ εὐφρανθείητε ἐν αβιμελεχ καὶ εὐφρανθείη καί γε αὐτὸς ἐφ' ὑμῖν
9.20 εἰ δὲ οὐ ἐξέλθοι πῦρ ἀπὸ αβιμελεχ καὶ φάγοι τοὺς ἄνδρας σικιμων καὶ τὸν οἶκον βηθμααλλων καὶ ἐξέλθοι πῦρ ἀπὸ ἀνδρῶν σικιμων καὶ ἐκ τοῦ οἴκου βηθμααλλων καὶ καταφάγοι τὸν αβιμελεχ
9.21 καὶ ἔφυγεν ιωαθαν καὶ ἀπέδρα καὶ ἐπορεύθη ἕως βαιηρ καὶ ὤ|κησεν ἐκεῖ ἀπὸ προσώπου αβιμελεχ ἀδελφοῦ αὐτοῦ
9.22 καὶ ἦρξεν αβιμελεχ ἐπὶ ισραηλ τρία ἔτη
9.23 καὶ ἐξαπέστειλεν ὁ θεὸς πνεῦμα πονηρὸν ἀνὰ μέσον αβιμελεχ καὶ ἀνὰ μέσον τῶν ἀνδρῶν σικιμων καὶ ἠθέτησαν ἄνδρες σικιμων ἐν τῷ οἴκῳ αβιμελεχ
9.24 τοῦ ἐπαγαγεῖν τὴν ἀδικίαν τῶν ἑβδομήκοντα υἱῶν ιεροβααλ καὶ τὰ αἵματα αὐτῶν τοῦ θεῖναι ἐπὶ αβιμελεχ τὸν ἀδελφὸν αὐτῶν ὃς ἀπέκτεινεν αὐτούς καὶ ἐπὶ ἄνδρας σικιμων ὅτι ἐνίσχυσαν τὰς χεῖρας αὐτοῦ ἀποκτεῖναι τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ
9.25 καὶ ἔθηκαν αὐτῷ οἱ ἄνδρες σικιμων ἐνεδρεύοντας ἐπὶ τὰς κεφαλὰς τῶν ὀρέων καὶ διήρπαζον πάντα ὃς παρεπορεύετο ἐπ' αὐτοὺς ἐν τῇ ὁδῷ καὶ ἀπηγγέλη τῷ βασιλεῖ αβιμελεχ
9.26 καὶ ἦλθεν γααλ υἱὸς ιωβηλ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ παρῆλθον ἐν σικιμοις καὶ ἦλπισαν ἐν αὐτῷ οἱ ἄνδρες σικιμων
9.27 καὶ ἐξῆλθον εἰς ἀγρὸν καὶ ἐτρύγησαν τοὺς ἀμπελῶνας αὐτῶν καὶ ἐπάτησαν καὶ ἐποίησαν ελλουλιμ καὶ εἰσήνεγκαν εἰς οἶκον θεοῦ αὐτῶν καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ κατηράσαντο τὸν αβιμελεχ
9.28 καὶ εἶπεν γααλ υἱὸς ιωβηλ τίς ἐστιν αβιμελεχ καὶ τίς ἐστιν υἱὸς συχεμ ὅτι δουλεύσομεν αὐτῷ οὐχ υἱὸς ιεροβααλ καὶ ζεβουλ ἐπίσκοπος αὐτοῦ δοῦλος αὐτοῦ σὺν τοῖς ἀνδράσιν εμμωρ πατρὸς συχεμ καὶ τί ὅτι δουλεύσομεν αὐτῷ ἡμεῖς
9.29 καὶ τίς δῴη τὸν λαὸν τοῦτον ἐν χειρί μου καὶ μεταστήσω τὸν αβιμελεχ καὶ ἐρῶ πρὸς αὐτόν πλήθυνον τὴν δύναμίν σου καὶ ἔξελθε
9.30 καὶ ἤκουσεν ζεβουλ ἄρχων τῆς πόλεως τοὺς λόγους γααλ υἱοῦ ιωβηλ καὶ ὠργίσθη θυμῷ αὐτός
9.31 καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸς αβιμελεχ ἐν κρυφῇ λέγων ἰδοὺ γααλ υἱὸς ιωβηλ καὶ οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ ἔρχονται εἰς συχεμ καὶ ἰδοὺ αὐτοὶ περικάθηνται τὴν πόλιν ἐπὶ σέ
9.32 καὶ νῦν ἀναστὰς νυκτὸς σὺ καὶ ὁ λαὸς ὁ μετὰ σοῦ καὶ ἐνέδρευσον ἐν τῷ ἀγρῷ
9.33 καὶ ἔσται τὸ πρωὶ ἅμα τῷ ἀνατεῖλαι τὸν ἥλιον ὀρθριεῖς καὶ ἐκτενεῖς ἐπὶ τὴν πόλιν καὶ ἰδοὺ αὐτὸς καὶ ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ ἐκπορεύονται πρὸς σέ καὶ ποιήσεις αὐτῷ ὅσα ἂν εὕρῃ ἡ χείρ σου
9.34 καὶ ἀνέστη αβιμελεχ καὶ πᾶς ὁ λαὸς μετ' αὐτοῦ νυκτὸς καὶ ἐνήδρευσαν ἐπὶ συχεμ τέτρασιν ἀρχαῖς
9.35 καὶ ἐξῆλθεν γααλ υἱὸς ιωβηλ καὶ ἔστη πρὸς τῇ θύρᾳ τῆς πύλης τῆς πόλεως καὶ ἀνέστη αβιμελεχ καὶ ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ ἀπὸ τοῦ ἐνέδρου
9.36 καὶ εἶδεν γααλ υἱὸς ιωβηλ τὸν λαὸν καὶ εἶπεν πρὸς ζεβουλ ἰδοὺ λαὸς καταβαίνει ἀπὸ κεφαλῶν τῶν ὀρέων καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ζεβουλ τὴν σκιὰν τῶν ὀρέων σὺ βλέπεις ὡς ἄνδρας
9.37 καὶ προσέθετο ἔτι γααλ τοῦ λαλῆσαι καὶ εἶπεν ἰδοὺ λαὸς καταβαίνων κατὰ θάλασσαν ἀπὸ τοῦ ἐχόμενα ὀμφαλοῦ τῆς γῆς καὶ ἀρχὴ ἑτέρα ἔρχεται διὰ ὁδοῦ ηλωνμαωνενιμ
9.38 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ζεβουλ καὶ ποῦ ἐστιν τὸ στόμα σου ὡς ἐλάλησας τίς ἐστιν αβιμελεχ ὅτι δουλεύσομεν αὐτῷ μὴ οὐχὶ οὗτος ὁ λαός ὃν ἐξουδένωσας ἔξελθε δὴ νῦν καὶ παράταξαι αὐτῷ
9.39 καὶ ἐξῆλθεν γααλ ἐνώπιον ἀνδρῶν συχεμ καὶ παρετάξατο πρὸς αβιμελεχ
9.40 καὶ ἐδίωξεν αὐτὸν αβιμελεχ καὶ ἔφυγεν ἀπὸ προσώπου αὐτοῦ καὶ ἔπεσαν τραυματίαι πολλοὶ ἕως τῆς θύρας τῆς πύλης
9.41 καὶ εἰσῆλθεν αβιμελεχ ἐν αρημα καὶ ἐξέβαλεν ζεβουλ τὸν γααλ καὶ τοὺς ἀδελφοὺς αὐτοῦ μὴ οἰκεῖν ἐν συχεμ
9.42 καὶ ἐγένετο τῇ ἐπαύριον καὶ ἐξῆλθεν ὁ λαὸς εἰς τὸν ἀγρόν καὶ ἀνήγγειλεν τῷ αβιμελεχ
9.43 καὶ ἔλαβεν τὸν λαὸν καὶ διεῖλεν αὐτοὺς εἰς τρεῖς ἀρχὰς καὶ ἐνήδρευσεν ἐν ἀγρῷ καὶ εἶδεν καὶ ἰδοὺ ὁ λαὸς ἐξῆλθεν ἐκ τῆς πόλεως καὶ ἀνέστη ἐπ' αὐτοὺς καὶ ἐπάταξεν αὐτούς
9.44 καὶ αβιμελεχ καὶ οἱ ἀρχηγοὶ οἱ μετ' αὐτοῦ ἐξέτειναν καὶ ἔστησαν παρὰ τὴν θύραν τῆς πύλης τῆς πόλεως καὶ αἱ δύο ἀρχαὶ ἐξέτειναν ἐπὶ πάντας τοὺς ἐν τῷ ἀγρῷ καὶ ἐπάταξαν αὐτούς
9.45 καὶ αβιμελεχ παρετάσσετο ἐν τῇ πόλει ὅλην τὴν ἡμέραν ἐκείνην καὶ κατελάβετο τὴν πόλιν καὶ τὸν λαὸν τὸν ἐν αὐτῇ ἀπέκτεινεν καὶ καθεῖλεν τὴν πόλιν καὶ ἔσπειρεν εἰς ἅλας
9.46 καὶ ἤκουσαν πάντες οἱ ἄνδρες πύργων συχεμ καὶ ἦλθον εἰς συνέλευσιν βαιθηλβεριθ
9.47 καὶ ἀνηγγέλη τῷ αβιμελεχ ὅτι συνήχθησαν πάντες οἱ ἄνδρες πύργων συχεμ
9.48 καὶ ἀνέβη αβιμελεχ εἰς ὄρος ερμων καὶ πᾶς ὁ λαὸς ὁ μετ' αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν αβιμελεχ τὰς ἀξίνας ἐν τῇ χειρὶ αὐτοῦ καὶ ἔκοψεν κλάδον ξύλου καὶ ἦρεν καὶ ἔθηκεν ἐπ' ὤμων αὐτοῦ καὶ εἶπεν τῷ λαῷ τῷ μετ' αὐτοῦ ὃ εἴδετέ με ποιοῦντα ταχέως ποιήσατε ὡς ἐγώ
9.49 καὶ ἔκοψαν καί γε ἀνὴρ κλάδον πᾶς ἀνὴρ καὶ ἐπορεύθησαν ὀπίσω αβιμελεχ καὶ ἐπέθηκαν ἐπὶ τὴν συνέλευσιν καὶ ἐνεπύρισαν ἐπ' αὐτοὺς τὴν συνέλευσιν ἐν πυρί καὶ ἀπέθανον καί γε πάντες οἱ ἄνδρες πύργου σικιμων ὡς χίλιοι ἄνδρες καὶ γυναῖκες
9.50 καὶ ἐπορεύθη αβιμελεχ ἐκ βαιθηλβεριθ καὶ παρενέβαλεν ἐν θηβης καὶ κατέλαβεν αὐτήν
9.51 καὶ πύργος ἰσχυρὸς ἦν ἐν μέσῳ τῆς πόλεως καὶ ἔφυγον ἐκεῖ πάντες οἱ ἄνδρες καὶ αἱ γυναῖκες τῆς πόλεως καὶ ἔκλεισαν ἔξωθεν αὐτῶν καὶ ἀνέβησαν ἐπὶ τὸ δῶμα τοῦ πύργου
9.52 καὶ ἦλθεν αβιμελεχ ἕως τοῦ πύργου καὶ παρετάξαντο αὐτῷ καὶ ἤγγισεν αβιμελεχ ἕως τῆς θύρας τοῦ πύργου τοῦ ἐμπρῆσαι αὐτὸν ἐν πυρί
9.53 καὶ ἔρριψεν γυνὴ μία κλάσμα ἐπιμυλίου ἐπὶ κεφαλὴν αβιμελεχ καὶ ἔκλασεν τὸ κρανίον αὐτοῦ
9.54 καὶ ἐβόησεν ταχὺ πρὸς τὸ παιδάριον τὸ αἶρον τὰ σκεύη αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ σπάσον τὴν ῥομφαίαν μου καὶ θανάτωσόν με μήποτε εἴπωσιν γυνὴ ἀπέκτεινεν αὐτόν καὶ ἐξεκέντησεν αὐτὸν τὸ παιδάριον αὐτοῦ καὶ ἀπέθανεν
9.55 καὶ εἶδεν ἀνὴρ ισραηλ ὅτι ἀπέθανεν αβιμελεχ καὶ ἐπορεύθησαν ἀνὴρ εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ
9.56 καὶ ἐπέστρεψεν ὁ θεὸς τὴν πονηρίαν αβιμελεχ ἣν ἐποίησεν τῷ πατρὶ αὐτοῦ ἀποκτεῖναι τοὺς ἑβδομήκοντα ἀδελφοὺς αὐτοῦ
9.57 καὶ τὴν πᾶσαν πονηρίαν ἀνδρῶν συχεμ ἐπέστρεψεν ὁ θεὸς εἰς κεφαλὴν αὐτῶν καὶ ἐπῆλθεν ἐπ' αὐτοὺς ἡ κατάρα ιωαθαν υἱοῦ ιεροβααλ
9.1 kai eporeytheh abimelech yios ierobaal eis sychem pros adelphoys mehtros aytoy kai elalehsen pros aytoys kai pros pasan syggeneian oikoy patros mehtros aytoy legohn
9.2 lalehsate deh en tois ohsin pantohn tohn androhn sychem ti to agathon ymin kyrieysai ymohn ebdomehkonta andras pantas yioys ierobaal eh kyrieyein ymohn andra ena kai mnehsthehte oti ostoyn ymohn kai sarx ymohn eimi
9.3 kai elalehsan peri aytoy oi adelphoi tehs mehtros aytoy en tois ohsin pantohn tohn androhn sychem pantas toys logoys toytoys kai eklinen eh kardia aytohn opisoh abimelech oti eipan adelphos ehmohn estin
9.4 kai edohkan aytoh ebdomehkonta argyrioy ex oikoy baalberith kai emisthohsato eaytoh abimelech andras kenoys kai deiloys kai eporeythehsan opisoh aytoy
9.5 kai eisehlthen eis ton oikon toy patros aytoy eis ephratha kai apekteinen toys adelphoys aytoy yioys ierobaal ebdomehkonta andras epi lithon ena kai kateleiphtheh iohathan yios ierobaal o neohteros oti ekrybeh
9.6 kai synehchthehsan pantes andres sikimohn kai pas oikos behthmaalohn kai eporeythehsan kai ebasileysan ton abimelech pros teh balanoh teh eyreteh tehs staseohs tehs en sikimois
9.7 kai anehggeleh toh iohathan kai eporeytheh kai esteh epi koryphehn oroys garizin kai epehren tehn phohnehn aytoy kai eklaysen kai eipen aytois akoysate moy andres sikimohn kai akoysetai ymohn o theos
9.8 poreyomena eporeytheh ta xyla toy chrisai eph' eayta basilea kai eipon teh elaia basileyson eph' ehmohn
9.9 kai eipen aytois eh elaia meh apoleipsasa tehn piotehta moy en eh doxasoysi ton theon andres poreysomai kineisthai epi tohn xylohn
9.10 kai eipon ta xyla teh sykeh deyro basileyson eph' ehmohn
9.11 kai eipen aytois eh sykeh meh apoleipsasa egoh tehn glykytehta moy kai ta genehmata moy ta agatha poreysomai kineisthai epi tohn xylohn
9.12 kai eipan ta xyla pros tehn ampelon deyro sy basileyson eph' ehmohn
9.13 kai eipen aytois eh ampelos meh apoleipsasa ton oinon moy ton eyphrainonta theon kai anthrohpoys poreysomai kineisthai epi tohn xylohn
9.14 kai eipan panta ta xyla teh ramnoh deyro sy basileyson eph' ehmohn
9.15 kai eipen eh ramnos pros ta xyla ei en alehtheia chriete me ymeis toy basileyein eph' ymas deyte ypostehte en teh skia moy kai ei meh exeltheh pyr ap' emoy kai kataphageh tas kedroys toy libanoy
9.16 kai nyn ei en alehtheia kai teleiotehti epoiehsate kai ebasileysate ton abimelech kai ei agathohsynehn epoiehsate meta ierobaal kai meta toy oikoy aytoy kai ei ohs antapodosis cheiros aytoy epoiehsate aytoh
9.17 ohs paretaxato o patehr moy yper ymohn kai exerripsen tehn psychehn aytoy ex enantias kai errysato ymas ek cheiros madiam
9.18 kai ymeis epanestehte epi ton oikon toy patros moy sehmeron kai apekteinate toys yioys aytoy ebdomehkonta andras epi lithon ena kai ebasileysate ton abimelech yion paidiskehs aytoy epi toys andras sikimohn oti adelphos ymohn estin
9.19 kai ei en alehtheia kai teleiotehti epoiehsate meta ierobaal kai meta toy oikoy aytoy en teh ehmera tayteh eyphrantheiehte en abimelech kai eyphrantheieh kai ge aytos eph' ymin
9.20 ei de oy exelthoi pyr apo abimelech kai phagoi toys andras sikimohn kai ton oikon behthmaallohn kai exelthoi pyr apo androhn sikimohn kai ek toy oikoy behthmaallohn kai kataphagoi ton abimelech
9.21 kai ephygen iohathan kai apedra kai eporeytheh eohs baiehr kai ohkehsen ekei apo prosohpoy abimelech adelphoy aytoy
9.22 kai ehrxen abimelech epi israehl tria eteh
9.23 kai exapesteilen o theos pneyma ponehron ana meson abimelech kai ana meson tohn androhn sikimohn kai ehthetehsan andres sikimohn en toh oikoh abimelech
9.24 toy epagagein tehn adikian tohn ebdomehkonta yiohn ierobaal kai ta aimata aytohn toy theinai epi abimelech ton adelphon aytohn os apekteinen aytoys kai epi andras sikimohn oti enischysan tas cheiras aytoy apokteinai toys adelphoys aytoy
9.25 kai ethehkan aytoh oi andres sikimohn enedreyontas epi tas kephalas tohn oreohn kai diehrpazon panta os pareporeyeto ep' aytoys en teh odoh kai apehggeleh toh basilei abimelech
9.26 kai ehlthen gaal yios iohbehl kai oi adelphoi aytoy kai parehlthon en sikimois kai ehlpisan en aytoh oi andres sikimohn
9.27 kai exehlthon eis agron kai etrygehsan toys ampelohnas aytohn kai epatehsan kai epoiehsan elloylim kai eisehnegkan eis oikon theoy aytohn kai ephagon kai epion kai katehrasanto ton abimelech
9.28 kai eipen gaal yios iohbehl tis estin abimelech kai tis estin yios sychem oti doyleysomen aytoh oych yios ierobaal kai zeboyl episkopos aytoy doylos aytoy syn tois andrasin emmohr patros sychem kai ti oti doyleysomen aytoh ehmeis
9.29 kai tis doheh ton laon toyton en cheiri moy kai metastehsoh ton abimelech kai eroh pros ayton plehthynon tehn dynamin soy kai exelthe
9.30 kai ehkoysen zeboyl archohn tehs poleohs toys logoys gaal yioy iohbehl kai ohrgistheh thymoh aytos
9.31 kai apesteilen aggeloys pros abimelech en krypheh legohn idoy gaal yios iohbehl kai oi adelphoi aytoy erchontai eis sychem kai idoy aytoi perikathehntai tehn polin epi se
9.32 kai nyn anastas nyktos sy kai o laos o meta soy kai enedreyson en toh agroh
9.33 kai estai to prohi ama toh anateilai ton ehlion orthrieis kai ekteneis epi tehn polin kai idoy aytos kai o laos o met' aytoy ekporeyontai pros se kai poiehseis aytoh osa an eyreh eh cheir soy
9.34 kai anesteh abimelech kai pas o laos met' aytoy nyktos kai enehdreysan epi sychem tetrasin archais
9.35 kai exehlthen gaal yios iohbehl kai esteh pros teh thyra tehs pylehs tehs poleohs kai anesteh abimelech kai o laos o met' aytoy apo toy enedroy
9.36 kai eiden gaal yios iohbehl ton laon kai eipen pros zeboyl idoy laos katabainei apo kephalohn tohn oreohn kai eipen pros ayton zeboyl tehn skian tohn oreohn sy blepeis ohs andras
9.37 kai prosetheto eti gaal toy lalehsai kai eipen idoy laos katabainohn kata thalassan apo toy echomena omphaloy tehs gehs kai archeh etera erchetai dia odoy ehlohnmaohnenim
9.38 kai eipen pros ayton zeboyl kai poy estin to stoma soy ohs elalehsas tis estin abimelech oti doyleysomen aytoh meh oychi oytos o laos on exoydenohsas exelthe deh nyn kai parataxai aytoh
9.39 kai exehlthen gaal enohpion androhn sychem kai paretaxato pros abimelech
9.40 kai ediohxen ayton abimelech kai ephygen apo prosohpoy aytoy kai epesan traymatiai polloi eohs tehs thyras tehs pylehs
9.41 kai eisehlthen abimelech en arehma kai exebalen zeboyl ton gaal kai toys adelphoys aytoy meh oikein en sychem
9.42 kai egeneto teh epayrion kai exehlthen o laos eis ton agron kai anehggeilen toh abimelech
9.43 kai elaben ton laon kai dieilen aytoys eis treis archas kai enehdreysen en agroh kai eiden kai idoy o laos exehlthen ek tehs poleohs kai anesteh ep' aytoys kai epataxen aytoys
9.44 kai abimelech kai oi archehgoi oi met' aytoy exeteinan kai estehsan para tehn thyran tehs pylehs tehs poleohs kai ai dyo archai exeteinan epi pantas toys en toh agroh kai epataxan aytoys
9.45 kai abimelech paretasseto en teh polei olehn tehn ehmeran ekeinehn kai katelabeto tehn polin kai ton laon ton en ayteh apekteinen kai katheilen tehn polin kai espeiren eis alas
9.46 kai ehkoysan pantes oi andres pyrgohn sychem kai ehlthon eis syneleysin baithehlberith
9.47 kai anehggeleh toh abimelech oti synehchthehsan pantes oi andres pyrgohn sychem
9.48 kai anebeh abimelech eis oros ermohn kai pas o laos o met' aytoy kai elaben abimelech tas axinas en teh cheiri aytoy kai ekopsen kladon xyloy kai ehren kai ethehken ep' ohmohn aytoy kai eipen toh laoh toh met' aytoy o eidete me poioynta tacheohs poiehsate ohs egoh
9.49 kai ekopsan kai ge anehr kladon pas anehr kai eporeythehsan opisoh abimelech kai epethehkan epi tehn syneleysin kai enepyrisan ep' aytoys tehn syneleysin en pyri kai apethanon kai ge pantes oi andres pyrgoy sikimohn ohs chilioi andres kai gynaikes
9.50 kai eporeytheh abimelech ek baithehlberith kai parenebalen en thehbehs kai katelaben aytehn
9.51 kai pyrgos ischyros ehn en mesoh tehs poleohs kai ephygon ekei pantes oi andres kai ai gynaikes tehs poleohs kai ekleisan exohthen aytohn kai anebehsan epi to dohma toy pyrgoy
9.52 kai ehlthen abimelech eohs toy pyrgoy kai paretaxanto aytoh kai ehggisen abimelech eohs tehs thyras toy pyrgoy toy emprehsai ayton en pyri
9.53 kai erripsen gyneh mia klasma epimylioy epi kephalehn abimelech kai eklasen to kranion aytoy
9.54 kai eboehsen tachy pros to paidarion to airon ta skeyeh aytoy kai eipen aytoh spason tehn romphaian moy kai thanatohson me mehpote eipohsin gyneh apekteinen ayton kai exekentehsen ayton to paidarion aytoy kai apethanen
9.55 kai eiden anehr israehl oti apethanen abimelech kai eporeythehsan anehr eis ton topon aytoy
9.56 kai epestrepsen o theos tehn ponehrian abimelech ehn epoiehsen toh patri aytoy apokteinai toys ebdomehkonta adelphoys aytoy
9.57 kai tehn pasan ponehrian androhn sychem epestrepsen o theos eis kephalehn aytohn kai epehlthen ep' aytoys eh katara iohathan yioy ierobaal
9.1 וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־יְרֻבַּעַל שְׁכֶמָה אֶל־אֲחֵי אִמֹּו וַיְדַבֵּר אֲלֵיהֶם וְאֶל־כָּל־מִשְׁפַּחַת בֵּית־אֲבִי אִמֹּו לֵאמֹר׃
9.2 דַּבְּרוּ־נָא בְּאָזְנֵי כָל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם מַה־טֹּוב לָכֶם הַמְשֹׁל בָּכֶם שִׁבְעִים אִישׁ כֹּל בְּנֵי יְרֻבַּעַל אִם־מְשֹׁל בָּכֶם אִישׁ אֶחָד וּזְכַרְתֶּם כִּי־עַצְמֵכֶם וּבְשַׂרְכֶם אָנִי׃
9.3 וַיְדַבְּרוּ אֲחֵי־אִמֹּו עָלָיו בְּאָזְנֵי כָּל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֵת כָּל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֵּט לִבָּם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ כִּי אָמְרוּ אָחִינוּ הוּא׃
9.4 וַיִּתְּנוּ־לֹו שִׁבְעִים כֶּסֶף מִבֵּית בַּעַל בְּרִית וַיִּשְׂכֹּר בָּהֶם אֲבִימֶלֶךְ אֲנָשִׁים רֵיקִים וּפֹחֲזִים וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו׃
9.5 וַיָּבֹא בֵית־אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת־אֶחָיו בְּנֵי־יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ עַל־אֶבֶן אֶחָת וַיִּוָּתֵר יֹותָם בֶּן־יְרֻבַּעַל הַקָּטֹן כִּי נֶחְבָּא׃ ס
9.6 וַיֵּאָסְפוּ כָּל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל־בֵּית מִלֹּוא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם־אֵלֹון מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם׃
9.7 וַיַּגִּדוּ לְיֹותָם וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲמֹד בְּרֹאשׁ הַר־גְּרִזִים וַיִּשָּׂא קֹולֹו וַיִּקְרָא וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ אֵלַי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְיִשְׁמַע אֲלֵיכֶם אֱלֹהִים׃
9.8 הָלֹוךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת [מְלֹוכָה כ] (מָלְכָה ק) עָלֵינוּ׃
9.9 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת־דִּשְׁנִי אֲשֶׁר־בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים׃
9.10 וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי־אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ׃
9.11 וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת־מָתְקִי וְאֶת־תְּנוּבָתִי הַטֹּובָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים׃
9.12 וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי־אַתְּ [מָלֹוכִי כ] (מָלְכִי ק) עָלֵינוּ׃
9.13 וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת־תִּירֹושִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל־הָעֵצִים׃
9.14 וַיֹּאמְרוּ כָל־הָעֵצִים אֶל־הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ־עָלֵינוּ׃
9.15 וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל־הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי וְאִם־אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן־הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנֹון׃
9.16 וְעַתָּה אִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וְאִם־טֹובָה עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתֹו וְאִם־כִּגְמוּל יָדָיו עֲשִׂיתֶם לֹו׃
9.17 אֲשֶׁר־נִלְחַם אָבִי עֲלֵיכֶם וַיַּשְׁלֵךְ אֶת־נַפְשֹׁו מִנֶּגֶד וַיַּצֵּל אֶתְכֶם מִיַּד מִדְיָן׃
9.18 וְאַתֶּם קַמְתֶּם עַל־בֵּית אָבִי הַיֹּום וַתַּהַרְגוּ אֶת־בָּנָיו שִׁבְעִים אִישׁ עַל־אֶבֶן אֶחָת וַתַּמְלִיכוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ בֶּן־אֲמָתֹו עַל־בַּעֲלֵי שְׁכֶם כִּי אֲחִיכֶם הוּא׃
9.19 וְאִם־בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים עֲשִׂיתֶם עִם־יְרֻבַּעַל וְעִם־בֵּיתֹו הַיֹּום הַזֶּה שִׂמְחוּ בַּאֲבִימֶלֶךְ וְיִשְׂמַח גַּם־הוּא בָּכֶם׃
9.20 וְאִם־אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מֵאֲבִימֶלֶךְ וְתֹאכַל אֶת־בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְאֶת־בֵּית מִלֹּוא וְתֵצֵא אֵשׁ מִבַּעֲלֵי שְׁכֶם וּמִבֵּית מִלֹּוא וְתֹאכַל אֶת־אֲבִימֶלֶךְ׃
9.21 וַיָּנָס יֹותָם וַיִּבְרַח וַיֵּלֶךְ בְּאֵרָה וַיֵּשֶׁב שָׁם מִפְּנֵי אֲבִימֶלֶךְ אָחִיו׃ פ
9.22 וַיָּשַׂר אֲבִימֶלֶךְ עַל־יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ שָׁנִים׃
9.23 וַיִּשְׁלַח אֱלֹהִים רוּחַ רָעָה בֵּין אֲבִימֶלֶךְ וּבֵין בַּעֲלֵי שְׁכֶם וַיִּבְגְּדוּ בַעֲלֵי־שְׁכֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ׃
9.24 לָבֹוא חֲמַס שִׁבְעִים בְּנֵי־יְרֻבָּעַל וְדָמָם לָשׂוּם עַל־אֲבִימֶלֶךְ אֲחִיהֶם אֲשֶׁר הָרַג אֹותָם וְעַל בַּעֲלֵי שְׁכֶם אֲשֶׁר־חִזְּקוּ אֶת־יָדָיו לַהֲרֹג אֶת־אֶחָיו׃
9.25 וַיָּשִׂימוּ לֹו בַעֲלֵי שְׁכֶם מְאָרְבִים עַל רָאשֵׁי הֶהָרִים וַיִּגְזְלוּ אֵת כָּל־אֲשֶׁר־יַעֲבֹר עֲלֵיהֶם בַּדָּרֶךְ וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ׃ פ
9.26 וַיָּבֹא גַּעַל בֶּן־עֶבֶד וְאֶחָיו וַיַּעַבְרוּ בִּשְׁכֶם וַיִּבְטְחוּ־בֹו בַּעֲלֵי שְׁכֶם׃
9.27 וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת־כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיְקַלְלוּ אֶת־אֲבִימֶלֶךְ׃
9.28 וַיֹּאמֶר ׀ גַּעַל בֶּן־עֶבֶד מִי־אֲבִימֶלֶךְ וּמִי־שְׁכֶם כִּי נַעַבְדֶנּוּ הֲלֹא בֶן־יְרֻבַּעַל וּזְבֻל פְּקִידֹו עִבְדוּ אֶת־אַנְשֵׁי חֲמֹור אֲבִי שְׁכֶם וּמַדּוּעַ נַעַבְדֶנּוּ אֲנָחְנוּ׃
9.29 וּמִי יִתֵּן אֶת־הָעָם הַזֶּה בְּיָדִי וְאָסִירָה אֶת־אֲבִימֶלֶךְ וַיֹּאמֶר לַאֲבִימֶלֶךְ רַבֶּה צְבָאֲךָ וָצֵאָה׃
9.30 וַיִּשְׁמַע זְבֻל שַׂר־הָעִיר אֶת־דִּבְרֵי גַּעַל בֶּן־עָבֶד וַיִּחַר אַפֹּו׃
9.31 וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־אֲבִימֶלֶךְ בְּתָרְמָה לֵאמֹר הִנֵּה גַעַל בֶּן־עֶבֶד וְאֶחָיו בָּאִים שְׁכֶמָה וְהִנָּם צָרִים אֶת־הָעִיר עָלֶיךָ׃
9.32 וְעַתָּה קוּם לַיְלָה אַתָּה וְהָעָם אֲשֶׁר־אִתָּךְ וֶאֱרֹב בַּשָּׂדֶה׃
9.33 וְהָיָה בַבֹּקֶר כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ תַּשְׁכִּים וּפָשַׁטְתָּ עַל־הָעִיר וְהִנֵּה־הוּא וְהָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו יֹצְאִים אֵלֶיךָ וְעָשִׂיתָ לֹּו כַּאֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֶךָ׃ ס
9.34 וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־עִמֹּו לָיְלָה וַיֶּאֶרְבוּ עַל־שְׁכֶם אַרְבָּעָה רָאשִׁים׃
9.35 וַיֵּצֵא גַּעַל בֶּן־עֶבֶד וַיַּעֲמֹד פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וַיָּקָם אֲבִימֶלֶךְ וְהָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו מִן־הַמַּאְרָב׃
9.36 וַיַּרְא־גַּעַל אֶת־הָעָם וַיֹּאמֶר אֶל־זְבֻל הִנֵּה־עָם יֹורֵד מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל אֵת צֵל הֶהָרִים אַתָּה רֹאֶה כָּאֲנָשִׁים׃ ס
9.37 וַיֹּסֶף עֹוד גַּעַל לְדַבֵּר וַיֹּאמֶר הִנֵּה־עָם יֹורְדִים מֵעִם טַבּוּר הָאָרֶץ וְרֹאשׁ־אֶחָד בָּא מִדֶּרֶךְ אֵלֹון מְעֹונְנִים׃
9.38 וַיֹּאמֶר אֵלָיו זְבֻל אַיֵּה אֵפֹוא פִיךָ אֲשֶׁר תֹּאמַר מִי אֲבִימֶלֶךְ כִּי נַעַבְדֶנּוּ הֲלֹא זֶה הָעָם אֲשֶׁר מָאַסְתָּה בֹּו צֵא־נָא עַתָּה וְהִלָּחֶם בֹּו׃ ס
9.39 וַיֵּצֵא גַעַל לִפְנֵי בַּעֲלֵי שְׁכֶם וַיִּלָּחֶם בַּאֲבִימֶלֶךְ׃
9.40 וַיִּרְדְּפֵהוּ אֲבִימֶלֶךְ וַיָּנָס מִפָּנָיו וַיִּפְּלוּ חֲלָלִים רַבִּים עַד־פֶּתַח הַשָּׁעַר׃
9.41 וַיֵּשֶׁב אֲבִימֶלֶךְ בָּארוּמָה וַיְגָרֶשׁ זְבֻל אֶת־גַּעַל וְאֶת־אֶחָיו מִשֶּׁבֶת בִּשְׁכֶם׃
9.42 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּצֵא הָעָם הַשָּׂדֶה וַיַּגִּדוּ לַאֲבִימֶלֶךְ׃
9.43 וַיִּקַּח אֶת־הָעָם וַיֶּחֱצֵם לִשְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיֶּאֱרֹב בַּשָּׂדֶה וַיַּרְא וְהִנֵּה הָעָם יֹצֵא מִן־הָעִיר וַיָּקָם עֲלֵיהֶם וַיַּכֵּם׃
9.44 וַאֲבִימֶלֶךְ וְהָרָאשִׁים אֲשֶׁר עִמֹּו פָּשְׁטוּ וַיַּעַמְדוּ פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר וּשְׁנֵי הָרָאשִׁים פָּשְׁטוּ עַל־כָּל־אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה וַיַּכּוּם׃
9.45 וַאֲבִימֶלֶךְ נִלְחָם בָּעִיר כֹּל הַיֹּום הַהוּא וַיִּלְכֹּד אֶת־הָעִיר וְאֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בָּהּ הָרָג וַיִּתֹּץ אֶת־הָעִיר וַיִּזְרָעֶהָ מֶלַח׃ פ
9.46 וַיִּשְׁמְעוּ כָּל־בַּעֲלֵי מִגְדַּל־שְׁכֶם וַיָּבֹאוּ אֶל־צְרִיחַ בֵּית אֵל בְּרִית׃
9.47 וַיֻּגַּד לַאֲבִימֶלֶךְ כִּי הִתְקַבְּצוּ כָּל־בַּעֲלֵי מִגְדַּל־שְׁכֶם׃
9.48 וַיַּעַל אֲבִימֶלֶךְ הַר־צַלְמֹון הוּא וְכָל־הָעָם אֲשֶׁר־אִתֹּו וַיִּקַּח אֲבִימֶלֶךְ אֶת־הַקַּרְדֻּמֹּות בְּיָדֹו וַיִּכְרֹת שֹׂוכַת עֵצִים וַיִּשָּׂאֶהָ וַיָּשֶׂם עַל־שִׁכְמֹו וַיֹּאמֶר אֶל־הָעָם אֲשֶׁר־עִמֹּו מָה רְאִיתֶם עָשִׂיתִי מַהֲרוּ עֲשׂוּ כָמֹונִי׃
9.49 וַיִּכְרְתוּ גַם־כָּל־הָעָם אִישׁ שֹׂוכֹה וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיָּשִׂימוּ עַל־הַצְּרִיחַ וַיַּצִּיתוּ עֲלֵיהֶם אֶת־הַצְּרִיחַ בָּאֵשׁ וַיָּמֻתוּ גַּם כָּל־אַנְשֵׁי מִגְדַּל־שְׁכֶם כְּאֶלֶף אִישׁ וְאִשָּׁה׃ פ
9.50 וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ אֶל־תֵּבֵץ וַיִּחַן בְּתֵבֵץ וַיִּלְכְּדָהּ׃
9.51 וּמִגְדַּל־עֹז הָיָה בְתֹוךְ־הָעִיר וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל־הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם וַיַּעֲלוּ עַל־גַּג הַמִּגְדָּל׃
9.52 וַיָּבֹא אֲבִימֶלֶךְ עַד־הַמִּגְדָּל וַיִּלָּחֶם בֹּו וַיִּגַּשׁ עַד־פֶּתַח הַמִּגְדָּל לְשָׂרְפֹו בָאֵשׁ׃
9.53 וַתַּשְׁלֵךְ אִשָּׁה אַחַת פֶּלַח רֶכֶב עַל־רֹאשׁ אֲבִימֶלֶךְ וַתָּרִץ אֶת־גֻּלְגָּלְתֹּו׃
9.54 וַיִּקְרָא מְהֵרָה אֶל־הַנַּעַר ׀ נֹשֵׂא כֵלָיו וַיֹּאמֶר לֹו שְׁלֹף חַרְבְּךָ וּמֹותְתֵנִי פֶּן־יֹאמְרוּ לִי אִשָּׁה הֲרָגָתְהוּ וַיִּדְקְרֵהוּ נַעֲרֹו וַיָּמֹת׃
9.55 וַיִּרְאוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּי מֵת אֲבִימֶלֶךְ וַיֵּלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמֹו׃
9.56 וַיָּשֶׁב אֱלֹהִים אֵת רָעַת אֲבִימֶלֶךְ אֲשֶׁר עָשָׂה לְאָבִיו לַהֲרֹג אֶת־שִׁבְעִים אֶחָיו׃
9.57 וְאֵת כָּל־רָעַת אַנְשֵׁי שְׁכֶם הֵשִׁיב אֱלֹהִים בְּרֹאשָׁם וַתָּבֹא אֲלֵיהֶם קִלֲלַת יֹותָם בֶּן־יְרֻבָּעַל׃ פ
9.1 wajelaek Aabijmaelaek baen-jrubaOal xxkaemaaH Aael-Aahej Aimow wajdaber AalejHaem wAael-kaal-mixxpahat bejt-Aabij Aimow leAmor׃
9.2 dabrw-naaA bAaaznej kaal-baOalej xxkaem maH-Towb laakaem Hamxxol baakaem xxibOijm Aijxx kol bnej jrubaOal Aim-mxxol baakaem Aijxx Aaehaad wzkartaem kij-Oacmekaem wbxarkaem Aaanij׃
9.3 wajdabrw Aahej-Aimow Oaalaajw bAaaznej kaal-baOalej xxkaem Aet kaal-Hadbaarijm HaaAelaeH wajeT libaam Aaharej Aabijmaelaek kij Aaamrw Aaahijnw HwA׃
9.4 wajitnw-low xxibOijm kaesaep mibejt baOal brijt wajixkor baaHaem Aabijmaelaek Aanaaxxijm rejqijm wpohazijm wajelkw Aaharaajw׃
9.5 wajaaboA bejt-Aaabijw OaapraataaH wajaHarog Aaet-Aaehaajw bnej-jrubaOal xxibOijm Aijxx Oal-Aaebaen Aaehaat wajiwaater jowtaam baen-jrubaOal HaqaaTon kij naehbaaA׃ s
9.6 wajeAaaspw kaal-baOalej xxkaem wkaal-bejt milowA wajelkw wajamlijkw Aaet-Aabijmaelaek lmaelaek Oim-Aelown mucaab Aaxxaer bixxkaem׃
9.7 wajagidw ljowtaam wajelaek wajaOamod broAxx Har-grizijm wajixaaA qowlow wajiqraaA wajoAmaer laaHaem xximOw Aelaj baOalej xxkaem wjixxmaO Aalejkaem AaeloHijm׃
9.8 Haalowk Haalkw HaaOecijm limxxoha OalejHaem maelaek wajoAmrw lazajit [mlowkaaH k] (maalkaaH q) Oaalejnw׃
9.9 wajoAmaer laaHaem Hazajit Haehaadaltij Aaet-dixxnij Aaxxaer-bij jkabdw AaeloHijm waAanaaxxijm wHaalaktij laanwOa Oal-HaaOecijm׃
9.10 wajoAmrw HaaOecijm latAenaaH lkij-Aat maalkij Oaalejnw׃
9.11 watoAmaer laaHaem HatAenaaH Haehaadaltij Aaet-maatqij wAaet-tnwbaatij HaTowbaaH wHaalaktij laanwOa Oal-HaaOecijm׃
9.12 wajoAmrw HaaOecijm lagaapaen lkij-Aat [maalowkij k] (maalkij q) Oaalejnw׃
9.13 watoAmaer laaHaem Hagaepaen Haehaadaltij Aaet-tijrowxxij Hamxameha AaeloHijm waAanaaxxijm wHaalaktij laanwOa Oal-HaaOecijm׃
9.14 wajoAmrw kaal-HaaOecijm Aael-HaaAaaTaad lek AataaH mlaak-Oaalejnw׃
9.15 wajoAmaer HaaAaaTaad Aael-HaaOecijm Aim baeAaemaet Aataem moxxhijm Aotij lmaelaek Oalejkaem boAw hasw bcilij wAim-Aajin teceA Aexx min-HaaAaaTaad wtoAkal Aaet-Aarzej Halbaanown׃
9.16 wOataaH Aim-baeAaemaet wbtaamijm Oaxijtaem watamlijkw Aaet-Aabijmaelaek wAim-TowbaaH Oaxijtaem Oim-jrubaOal wOim-bejtow wAim-kigmwl jaadaajw Oaxijtaem low׃
9.17 Aaxxaer-nilham Aaabij Oalejkaem wajaxxlek Aaet-napxxow minaegaed wajacel Aaetkaem mijad midjaan׃
9.18 wAataem qamtaem Oal-bejt Aaabij Hajowm wataHargw Aaet-baanaajw xxibOijm Aijxx Oal-Aaebaen Aaehaat watamlijkw Aaet-Aabijmaelaek baen-Aamaatow Oal-baOalej xxkaem kij Aahijkaem HwA׃
9.19 wAim-baeAaemaet wbtaamijm Oaxijtaem Oim-jrubaOal wOim-bejtow Hajowm HazaeH ximhw baAabijmaelaek wjixmah gam-HwA baakaem׃
9.20 wAim-Aajin teceA Aexx meAabijmaelaek wtoAkal Aaet-baOalej xxkaem wAaet-bejt milowA wteceA Aexx mibaOalej xxkaem wmibejt milowA wtoAkal Aaet-Aabijmaelaek׃
9.21 wajaanaas jowtaam wajibrah wajelaek bAeraaH wajexxaeb xxaam mipnej Aabijmaelaek Aaahijw׃ p
9.22 wajaaxar Aabijmaelaek Oal-jixraaAel xxaaloxx xxaanijm׃
9.23 wajixxlah AaeloHijm rwha raaOaaH bejn Aabijmaelaek wbejn baOalej xxkaem wajibgdw baOalej-xxkaem baAabijmaelaek׃
9.24 laabowA hamas xxibOijm bnej-jrubaaOal wdaamaam laaxwm Oal-Aabijmaelaek AahijHaem Aaxxaer Haarag Aowtaam wOal baOalej xxkaem Aaxxaer-hizqw Aaet-jaadaajw laHarog Aaet-Aaehaajw׃
9.25 wajaaxijmw low baOalej xxkaem mAaarbijm Oal raaAxxej HaeHaarijm wajigzlw Aet kaal-Aaxxaer-jaOabor OalejHaem badaaraek wajugad laAabijmaelaek׃ p
9.26 wajaaboA gaOal baen-Oaebaed wAaehaajw wajaOabrw bixxkaem wajibThw-bow baOalej xxkaem׃
9.27 wajecAw HaxaadaeH wajibcrw Aaet-karmejHaem wajidrkw wajaOaxw Hilwlijm wajaaboAw bejt AaeloHejHaem wajoAklw wajixxtw wajqallw Aaet-Aabijmaelaek׃
9.28 wajoAmaer gaOal baen-Oaebaed mij-Aabijmaelaek wmij-xxkaem kij naOabdaenw HaloA baen-jrubaOal wzbul pqijdow Oibdw Aaet-Aanxxej hamowr Aabij xxkaem wmadwOa naOabdaenw Aanaahnw׃
9.29 wmij jiten Aaet-HaaOaam HazaeH bjaadij wAaasijraaH Aaet-Aabijmaelaek wajoAmaer laAabijmaelaek rabaeH cbaaAakaa waaceAaaH׃
9.30 wajixxmaO zbul xar-HaaOijr Aaet-dibrej gaOal baen-Oaabaed wajihar Aapow׃
9.31 wajixxlah malAaakijm Aael-Aabijmaelaek btaarmaaH leAmor HineH gaOal baen-Oaebaed wAaehaajw baaAijm xxkaemaaH wHinaam caarijm Aaet-HaaOijr Oaalaejkaa׃
9.32 wOataaH qwm lajlaaH AataaH wHaaOaam Aaxxaer-Aitaak waeAaerob baxaadaeH׃
9.33 wHaajaaH baboqaer kizroha Haxxaemaexx taxxkijm wpaaxxaTtaa Oal-HaaOijr wHineH-HwA wHaaOaam Aaxxaer-Aitow jocAijm Aelaejkaa wOaaxijtaa low kaAaxxaer timcaaA jaadaekaa׃ s
9.34 wajaaqaam Aabijmaelaek wkaal-HaaOaam Aaxxaer-Oimow laajlaaH wajaeAaerbw Oal-xxkaem AarbaaOaaH raaAxxijm׃
9.35 wajeceA gaOal baen-Oaebaed wajaOamod paetah xxaOar HaaOijr wajaaqaam Aabijmaelaek wHaaOaam Aaxxaer-Aitow min-HamaAraab׃
9.36 wajarA-gaOal Aaet-HaaOaam wajoAmaer Aael-zbul HineH-Oaam jowred meraaAxxej HaeHaarijm wajoAmaer Aelaajw zbul Aet cel HaeHaarijm AataaH roAaeH kaaAanaaxxijm׃ s
9.37 wajosaep Oowd gaOal ldaber wajoAmaer HineH-Oaam jowrdijm meOim Tabwr HaaAaaraec wroAxx-Aaehaad baaA midaeraek Aelown mOownnijm׃
9.38 wajoAmaer Aelaajw zbul AajeH AepowA pijkaa Aaxxaer toAmar mij Aabijmaelaek kij naOabdaenw HaloA zaeH HaaOaam Aaxxaer maaAastaaH bow ceA-naaA OataaH wHilaahaem bow׃ s
9.39 wajeceA gaOal lipnej baOalej xxkaem wajilaahaem baAabijmaelaek׃
9.40 wajirdpeHw Aabijmaelaek wajaanaas mipaanaajw wajiplw halaalijm rabijm Oad-paetah HaxxaaOar׃
9.41 wajexxaeb Aabijmaelaek baaArwmaaH wajgaaraexx zbul Aaet-gaOal wAaet-Aaehaajw mixxaebaet bixxkaem׃
9.42 wajHij mimaahaaraat wajeceA HaaOaam HaxaadaeH wajagidw laAabijmaelaek׃
9.43 wajiqah Aaet-HaaOaam wajaehaecem lixxloxxaaH raaAxxijm wajaeAaerob baxaadaeH wajarA wHineH HaaOaam joceA min-HaaOijr wajaaqaam OalejHaem wajakem׃
9.44 waAabijmaelaek wHaaraaAxxijm Aaxxaer Oimow paaxxTw wajaOamdw paetah xxaOar HaaOijr wxxnej HaaraaAxxijm paaxxTw Oal-kaal-Aaxxaer baxaadaeH wajakwm׃
9.45 waAabijmaelaek nilhaam baaOijr kol Hajowm HaHwA wajilkod Aaet-HaaOijr wAaet-HaaOaam Aaxxaer-baaH Haaraag wajitoc Aaet-HaaOijr wajizraaOaeHaa maelah׃ p
9.46 wajixxmOw kaal-baOalej migdal-xxkaem wajaaboAw Aael-crijha bejt Ael brijt׃
9.47 wajugad laAabijmaelaek kij Hitqabcw kaal-baOalej migdal-xxkaem׃
9.48 wajaOal Aabijmaelaek Har-calmown HwA wkaal-HaaOaam Aaxxaer-Aitow wajiqah Aabijmaelaek Aaet-Haqardumowt bjaadow wajikrot xowkat Oecijm wajixaaAaeHaa wajaaxaem Oal-xxikmow wajoAmaer Aael-HaaOaam Aaxxaer-Oimow maaH rAijtaem Oaaxijtij maHarw Oaxw kaamownij׃
9.49 wajikrtw gam-kaal-HaaOaam Aijxx xowkoH wajelkw Aaharej Aabijmaelaek wajaaxijmw Oal-Hacrijha wajacijtw OalejHaem Aaet-Hacrijha baaAexx wajaamutw gam kaal-Aanxxej migdal-xxkaem kAaelaep Aijxx wAixxaaH׃ p
9.50 wajelaek Aabijmaelaek Aael-tebec wajihan btebec wajilkdaaH׃
9.51 wmigdal-Ooz HaajaaH btowk-HaaOijr wajaanusw xxaamaaH kaal-HaaAanaaxxijm wHanaaxxijm wkol baOalej HaaOijr wajisgrw baOadaam wajaOalw Oal-gag Hamigdaal׃
9.52 wajaaboA Aabijmaelaek Oad-Hamigdaal wajilaahaem bow wajigaxx Oad-paetah Hamigdaal lxaarpow baaAexx׃
9.53 wataxxlek AixxaaH Aahat paelah raekaeb Oal-roAxx Aabijmaelaek wataaric Aaet-gulgaaltow׃
9.54 wajiqraaA mHeraaH Aael-HanaOar noxeA kelaajw wajoAmaer low xxlop harbkaa wmowttenij paen-joAmrw lij AixxaaH HaraagaatHw wajidqreHw naOarow wajaamot׃
9.55 wajirAw Aijxx-jixraaAel kij met Aabijmaelaek wajelkw Aijxx limqomow׃
9.56 wajaaxxaeb AaeloHijm Aet raaOat Aabijmaelaek Aaxxaer OaaxaaH lAaabijw laHarog Aaet-xxibOijm Aaehaajw׃
9.57 wAet kaal-raaOat Aanxxej xxkaem Hexxijb AaeloHijm broAxxaam wataaboA AalejHaem qilalat jowtaam baen-jrubaaOal׃ p
9.1 וילך אבימלך בן־ירבעל שכמה אל־אחי אמו וידבר אליהם ואל־כל־משפחת בית־אבי אמו לאמר׃
9.2 דברו־נא באזני כל־בעלי שכם מה־טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם־משל בכם איש אחד וזכרתם כי־עצמכם ובשרכם אני׃
9.3 וידברו אחי־אמו עליו באזני כל־בעלי שכם את כל־הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃
9.4 ויתנו־לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃
9.5 ויבא בית־אביו עפרתה ויהרג את־אחיו בני־ירבעל שבעים איש על־אבן אחת ויותר יותם בן־ירבעל הקטן כי נחבא׃ ס
9.6 ויאספו כל־בעלי שכם וכל־בית מלוא וילכו וימליכו את־אבימלך למלך עם־אלון מצב אשר בשכם׃
9.7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר־גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃
9.8 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית [מלוכה כ] (מלכה ק) עלינו׃
9.9 ויאמר להם הזית החדלתי את־דשני אשר־בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים׃
9.10 ויאמרו העצים לתאנה לכי־את מלכי עלינו׃
9.11 ותאמר להם התאנה החדלתי את־מתקי ואת־תנובתי הטובה והלכתי לנוע על־העצים׃
9.12 ויאמרו העצים לגפן לכי־את [מלוכי כ] (מלכי ק) עלינו׃
9.13 ותאמר להם הגפן החדלתי את־תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על־העצים׃
9.14 ויאמרו כל־העצים אל־האטד לך אתה מלך־עלינו׃
9.15 ויאמר האטד אל־העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם־אין תצא אש מן־האטד ותאכל את־ארזי הלבנון׃
9.16 ועתה אם־באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את־אבימלך ואם־טובה עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו ואם־כגמול ידיו עשיתם לו׃
9.17 אשר־נלחם אבי עליכם וישלך את־נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃
9.18 ואתם קמתם על־בית אבי היום ותהרגו את־בניו שבעים איש על־אבן אחת ותמליכו את־אבימלך בן־אמתו על־בעלי שכם כי אחיכם הוא׃
9.19 ואם־באמת ובתמים עשיתם עם־ירבעל ועם־ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם־הוא בכם׃
9.20 ואם־אין תצא אש מאבימלך ותאכל את־בעלי שכם ואת־בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את־אבימלך׃
9.21 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃ פ
9.22 וישר אבימלך על־ישראל שלש שנים׃
9.23 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי־שכם באבימלך׃
9.24 לבוא חמס שבעים בני־ירבעל ודמם לשום על־אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר־חזקו את־ידיו להרג את־אחיו׃
9.25 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל־אשר־יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ פ
9.26 ויבא געל בן־עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו־בו בעלי שכם׃
9.27 ויצאו השדה ויבצרו את־כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את־אבימלך׃
9.28 ויאמר ׀ געל בן־עבד מי־אבימלך ומי־שכם כי נעבדנו הלא בן־ירבעל וזבל פקידו עבדו את־אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃
9.29 ומי יתן את־העם הזה בידי ואסירה את־אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃
9.30 וישמע זבל שר־העיר את־דברי געל בן־עבד ויחר אפו׃
9.31 וישלח מלאכים אל־אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן־עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את־העיר עליך׃
9.32 ועתה קום לילה אתה והעם אשר־אתך וארב בשדה׃
9.33 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על־העיר והנה־הוא והעם אשר־אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃ ס
9.34 ויקם אבימלך וכל־העם אשר־עמו לילה ויארבו על־שכם ארבעה ראשים׃
9.35 ויצא געל בן־עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר־אתו מן־המארב׃
9.36 וירא־געל את־העם ויאמר אל־זבל הנה־עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃ ס
9.37 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה־עם יורדים מעם טבור הארץ וראש־אחד בא מדרך אלון מעוננים׃
9.38 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא־נא עתה והלחם בו׃ ס
9.39 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃
9.40 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד־פתח השער׃
9.41 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את־געל ואת־אחיו משבת בשכם׃
9.42 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃
9.43 ויקח את־העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן־העיר ויקם עליהם ויכם׃
9.44 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על־כל־אשר בשדה ויכום׃
9.45 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את־העיר ואת־העם אשר־בה הרג ויתץ את־העיר ויזרעה מלח׃ פ
9.46 וישמעו כל־בעלי מגדל־שכם ויבאו אל־צריח בית אל ברית׃
9.47 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל־בעלי מגדל־שכם׃
9.48 ויעל אבימלך הר־צלמון הוא וכל־העם אשר־אתו ויקח אבימלך את־הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על־שכמו ויאמר אל־העם אשר־עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃
9.49 ויכרתו גם־כל־העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על־הצריח ויציתו עליהם את־הצריח באש וימתו גם כל־אנשי מגדל־שכם כאלף איש ואשה׃ פ
9.50 וילך אבימלך אל־תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃
9.51 ומגדל־עז היה בתוך־העיר וינסו שמה כל־האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על־גג המגדל׃
9.52 ויבא אבימלך עד־המגדל וילחם בו ויגש עד־פתח המגדל לשרפו באש׃
9.53 ותשלך אשה אחת פלח רכב על־ראש אבימלך ותרץ את־גלגלתו׃
9.54 ויקרא מהרה אל־הנער ׀ נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן־יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃
9.55 ויראו איש־ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃
9.56 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את־שבעים אחיו׃
9.57 ואת כל־רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן־ירבעל׃ פ
9.1 wjlk Abjmlk bn-jrbOl xkmH Al-Ahj Amw wjdbr AljHm wAl-kl-mxpht bjt-Abj Amw lAmr׃
9.2 dbrw-nA bAznj kl-bOlj xkm mH-Twb lkm Hmxl bkm xbOjm Ajx kl bnj jrbOl Am-mxl bkm Ajx Ahd wzkrtm kj-Ocmkm wbxrkm Anj׃
9.3 wjdbrw Ahj-Amw Oljw bAznj kl-bOlj xkm At kl-Hdbrjm HAlH wjT lbm Ahrj Abjmlk kj Amrw Ahjnw HwA׃
9.4 wjtnw-lw xbOjm ksp mbjt bOl brjt wjxkr bHm Abjmlk Anxjm rjqjm wphzjm wjlkw Ahrjw׃
9.5 wjbA bjt-Abjw OprtH wjHrg At-Ahjw bnj-jrbOl xbOjm Ajx Ol-Abn Aht wjwtr jwtm bn-jrbOl HqTn kj nhbA׃ s
9.6 wjAspw kl-bOlj xkm wkl-bjt mlwA wjlkw wjmljkw At-Abjmlk lmlk Om-Alwn mcb Axr bxkm׃
9.7 wjgdw ljwtm wjlk wjOmd brAx Hr-grzjm wjxA qwlw wjqrA wjAmr lHm xmOw Alj bOlj xkm wjxmO Aljkm AlHjm׃
9.8 Hlwk Hlkw HOcjm lmxh OljHm mlk wjAmrw lzjt [mlwkH k] (mlkH q) Oljnw׃
9.9 wjAmr lHm Hzjt Hhdltj At-dxnj Axr-bj jkbdw AlHjm wAnxjm wHlktj lnwO Ol-HOcjm׃
9.10 wjAmrw HOcjm ltAnH lkj-At mlkj Oljnw׃
9.11 wtAmr lHm HtAnH Hhdltj At-mtqj wAt-tnwbtj HTwbH wHlktj lnwO Ol-HOcjm׃
9.12 wjAmrw HOcjm lgpn lkj-At [mlwkj k] (mlkj q) Oljnw׃
9.13 wtAmr lHm Hgpn Hhdltj At-tjrwxj Hmxmh AlHjm wAnxjm wHlktj lnwO Ol-HOcjm׃
9.14 wjAmrw kl-HOcjm Al-HATd lk AtH mlk-Oljnw׃
9.15 wjAmr HATd Al-HOcjm Am bAmt Atm mxhjm Atj lmlk Oljkm bAw hsw bclj wAm-Ajn tcA Ax mn-HATd wtAkl At-Arzj Hlbnwn׃
9.16 wOtH Am-bAmt wbtmjm Oxjtm wtmljkw At-Abjmlk wAm-TwbH Oxjtm Om-jrbOl wOm-bjtw wAm-kgmwl jdjw Oxjtm lw׃
9.17 Axr-nlhm Abj Oljkm wjxlk At-npxw mngd wjcl Atkm mjd mdjn׃
9.18 wAtm qmtm Ol-bjt Abj Hjwm wtHrgw At-bnjw xbOjm Ajx Ol-Abn Aht wtmljkw At-Abjmlk bn-Amtw Ol-bOlj xkm kj Ahjkm HwA׃
9.19 wAm-bAmt wbtmjm Oxjtm Om-jrbOl wOm-bjtw Hjwm HzH xmhw bAbjmlk wjxmh gm-HwA bkm׃
9.20 wAm-Ajn tcA Ax mAbjmlk wtAkl At-bOlj xkm wAt-bjt mlwA wtcA Ax mbOlj xkm wmbjt mlwA wtAkl At-Abjmlk׃
9.21 wjns jwtm wjbrh wjlk bArH wjxb xm mpnj Abjmlk Ahjw׃ p
9.22 wjxr Abjmlk Ol-jxrAl xlx xnjm׃
9.23 wjxlh AlHjm rwh rOH bjn Abjmlk wbjn bOlj xkm wjbgdw bOlj-xkm bAbjmlk׃
9.24 lbwA hms xbOjm bnj-jrbOl wdmm lxwm Ol-Abjmlk AhjHm Axr Hrg Awtm wOl bOlj xkm Axr-hzqw At-jdjw lHrg At-Ahjw׃
9.25 wjxjmw lw bOlj xkm mArbjm Ol rAxj HHrjm wjgzlw At kl-Axr-jObr OljHm bdrk wjgd lAbjmlk׃ p
9.26 wjbA gOl bn-Obd wAhjw wjObrw bxkm wjbThw-bw bOlj xkm׃
9.27 wjcAw HxdH wjbcrw At-krmjHm wjdrkw wjOxw Hlwljm wjbAw bjt AlHjHm wjAklw wjxtw wjqllw At-Abjmlk׃
9.28 wjAmr gOl bn-Obd mj-Abjmlk wmj-xkm kj nObdnw HlA bn-jrbOl wzbl pqjdw Obdw At-Anxj hmwr Abj xkm wmdwO nObdnw Anhnw׃
9.29 wmj jtn At-HOm HzH bjdj wAsjrH At-Abjmlk wjAmr lAbjmlk rbH cbAk wcAH׃
9.30 wjxmO zbl xr-HOjr At-dbrj gOl bn-Obd wjhr Apw׃
9.31 wjxlh mlAkjm Al-Abjmlk btrmH lAmr HnH gOl bn-Obd wAhjw bAjm xkmH wHnm crjm At-HOjr Oljk׃
9.32 wOtH qwm ljlH AtH wHOm Axr-Atk wArb bxdH׃
9.33 wHjH bbqr kzrh Hxmx txkjm wpxTt Ol-HOjr wHnH-HwA wHOm Axr-Atw jcAjm Aljk wOxjt lw kAxr tmcA jdk׃ s
9.34 wjqm Abjmlk wkl-HOm Axr-Omw ljlH wjArbw Ol-xkm ArbOH rAxjm׃
9.35 wjcA gOl bn-Obd wjOmd pth xOr HOjr wjqm Abjmlk wHOm Axr-Atw mn-HmArb׃
9.36 wjrA-gOl At-HOm wjAmr Al-zbl HnH-Om jwrd mrAxj HHrjm wjAmr Aljw zbl At cl HHrjm AtH rAH kAnxjm׃ s
9.37 wjsp Owd gOl ldbr wjAmr HnH-Om jwrdjm mOm Tbwr HArc wrAx-Ahd bA mdrk Alwn mOwnnjm׃
9.38 wjAmr Aljw zbl AjH ApwA pjk Axr tAmr mj Abjmlk kj nObdnw HlA zH HOm Axr mAstH bw cA-nA OtH wHlhm bw׃ s
9.39 wjcA gOl lpnj bOlj xkm wjlhm bAbjmlk׃
9.40 wjrdpHw Abjmlk wjns mpnjw wjplw hlljm rbjm Od-pth HxOr׃
9.41 wjxb Abjmlk bArwmH wjgrx zbl At-gOl wAt-Ahjw mxbt bxkm׃
9.42 wjHj mmhrt wjcA HOm HxdH wjgdw lAbjmlk׃
9.43 wjqh At-HOm wjhcm lxlxH rAxjm wjArb bxdH wjrA wHnH HOm jcA mn-HOjr wjqm OljHm wjkm׃
9.44 wAbjmlk wHrAxjm Axr Omw pxTw wjOmdw pth xOr HOjr wxnj HrAxjm pxTw Ol-kl-Axr bxdH wjkwm׃
9.45 wAbjmlk nlhm bOjr kl Hjwm HHwA wjlkd At-HOjr wAt-HOm Axr-bH Hrg wjtc At-HOjr wjzrOH mlh׃ p
9.46 wjxmOw kl-bOlj mgdl-xkm wjbAw Al-crjh bjt Al brjt׃
9.47 wjgd lAbjmlk kj Htqbcw kl-bOlj mgdl-xkm׃
9.48 wjOl Abjmlk Hr-clmwn HwA wkl-HOm Axr-Atw wjqh Abjmlk At-Hqrdmwt bjdw wjkrt xwkt Ocjm wjxAH wjxm Ol-xkmw wjAmr Al-HOm Axr-Omw mH rAjtm Oxjtj mHrw Oxw kmwnj׃
9.49 wjkrtw gm-kl-HOm Ajx xwkH wjlkw Ahrj Abjmlk wjxjmw Ol-Hcrjh wjcjtw OljHm At-Hcrjh bAx wjmtw gm kl-Anxj mgdl-xkm kAlp Ajx wAxH׃ p
9.50 wjlk Abjmlk Al-tbc wjhn btbc wjlkdH׃
9.51 wmgdl-Oz HjH btwk-HOjr wjnsw xmH kl-HAnxjm wHnxjm wkl bOlj HOjr wjsgrw bOdm wjOlw Ol-gg Hmgdl׃
9.52 wjbA Abjmlk Od-Hmgdl wjlhm bw wjgx Od-pth Hmgdl lxrpw bAx׃
9.53 wtxlk AxH Aht plh rkb Ol-rAx Abjmlk wtrc At-glgltw׃
9.54 wjqrA mHrH Al-HnOr nxA kljw wjAmr lw xlp hrbk wmwttnj pn-jAmrw lj AxH HrgtHw wjdqrHw nOrw wjmt׃
9.55 wjrAw Ajx-jxrAl kj mt Abjmlk wjlkw Ajx lmqmw׃
9.56 wjxb AlHjm At rOt Abjmlk Axr OxH lAbjw lHrg At-xbOjm Ahjw׃
9.57 wAt kl-rOt Anxj xkm Hxjb AlHjm brAxm wtbA AljHm qllt jwtm bn-jrbOl׃ p
9.1 Abiit autem Abimelech filius Ierobbaal in Sichem ad fratres matris suae et locutus est ad eos et ad omnem cognationem familiae matris suae dicens:
9.2 “ Loquimini ad omnes viros Sichem: “Quid vobis est melius, ut dominentur vestri septuaginta viri, omnes filii Ierobbaal, an ut dominetur vobis unus vir? Simulque considerate quod os vestrum et caro vestra sum” ”.
9.3 Locutique sunt fratres matris eius de eo ad omnes viros Sichem universos sermones istos et inclinaverunt cor eorum post Abimelech dicentes: “ Frater noster est ”.
9.4 Dederuntque illi septuaginta pondo argenti de fano Baalberith; qui conduxit sibi ex eo viros inopes et vagos, secutique sunt eum.
9.5 Et venit in domum patris sui Ephra et occidit fratres suos filios Ierobbaal septuaginta viros super lapidem unum. Remansitque Ioatham filius Ierobbaal minimus, quia absconditus erat.
9.6 Congregati sunt autem omnes viri Sichem et universae domus Mello abieruntque et constituerunt regem Abimelech iuxta quercum, quae stabat in Sichem.
9.7 Quod cum nuntiatum esset Ioatham, ivit et stetit in vertice montis Garizim elevataque voce clamavit et dixit: “ Audite me, viri Sichem, ut audiat vos Deus.
9.8 Ierunt ligna, ut ungerent super se regem, dixeruntque olivae: “Impera nobis”.
9.9 Quae respondit: “Numquid possum deserere pinguedinem meam, qua et dii honorantur et homines, et venire, ut super ligna movear?”.
9.10 Dixeruntque ligna ad arborem ficum: “Veni et super nos regnum accipe”.
9.11 Quae respondit eis: “Numquid possum deserere dulcedinem meam fructusque suavissimos et ire, ut super cetera ligna movear?”.
9.12 Locuta quoque sunt ligna ad vitem: “Veni et impera nobis”.
9.13 Quae respondit: “Numquid possum deserere vinum meum, quod laetificat deos et homines, et super ligna cetera commoveri?”.
9.14 Dixeruntque omnia ligna ad rhamnum: “Veni et impera super nos”.
9.15 Quae respondit eis: “Si vere me regem vobis constituitis, venite et sub mea umbra requiescite; sin autem non vultis, egrediatur ignis de rhamno et devoret cedros Libani!”.
9.16 Nunc igitur, si recte et absque peccato constituistis super vos regem Abimelech et bene egistis cum Ierobbaal et cum domo eius et reddidistis vicem beneficiis eius,
9.17 qui pugnavit pro vobis et animam suam dedit periculis, ut erueret vos de manu Madian,
9.18 qui nunc surrexistis contra domum patris mei et interfecistis filios eius septuaginta viros super unum lapidem et constituistis regem Abimelech filium ancillae eius super habitatores Sichem, eo quod frater vester sit;
9.19 si ergo recte et absque vitio egistis cum Ierobbaal et domo eius hodie, laetamini in Abimelech, et ille laetetur in vobis.
9.20 Sin autem perverse, egrediatur ignis ex Abimelech et consumat habitatores Sichem et domum Mello, egrediaturque ignis de viris Sichem et de domo Mello et devoret Abimelech! ”.
9.21 Quae cum Ioatham dixisset, fugit et abiit in Bera habitavitque ibi metu Abimelech fratris sui.
9.22 Regnavit itaque Abimelech super Israel tribus annis.
9.23 Misitque Deus spiritum pessimum inter Abimelech et habitatores Sichem, qui rebellaverunt contra eum,
9.24 ut scelus interfectionis septuaginta filiorum Ierobbaal et effusio sanguinis eorum veniret super Abimelech fratrem suum et in viros Sichimorum, qui eum adiuverant.
9.25 Posueruntque insidias adversus eum in montium summitate et exercebant latrocinia agentes praedas de omnibus praetereuntibus. Nuntiatumque est Abimelech.
9.26 Venit autem Gaal filius Ebed cum fratribus suis et transivit in Sichimam, et confisi sunt habitatores Sichem in eo.
9.27 Egressi in agros vindemiaverunt vineas uvasque calcaverunt et, factis cantantium choris, ingressi sunt fanum dei sui et inter epulas et pocula maledicebant Abimelech,
9.28 clamante Gaal filio Ebed: “ Quis est Abimelech, et quae est Sichem, ut serviamus ei? Numquid non est filius Ierobbaal et Zebul praefectus eius? Servite viris Hemmor patris Sichem! Cur serviemus ei?
9.29 Utinam daret aliquis populum istum sub manu mea, ut auferrem de medio Abimelech et dicerem ei: Congrega exercitus multitudinem et veni ”.
9.30 Zebul princeps civitatis, auditis sermonibus Gaal filii Ebed, iratus est valde
9.31 et misit clam ad Abimelech nuntios dicens: “ Ecce Gaal filius Ebed venit in Sichimam cum fratribus suis et excitant adversum te civitatem.
9.32 Surge itaque nocte cum populo, qui tecum est, et latita in agro.
9.33 Et primo mane, oriente sole, irrue super civitatem; illo autem egrediente adversum te cum populo suo, fac ei, quod potueris ”.
9.34 Surrexit itaque Abimelech cum omni exercitu suo nocte et tetendit insidias iuxta Sichimam in quattuor locis.
9.35 Egressusque est Gaal filius Ebed et stetit in introitu portae civitatis; surrexit autem Abimelech et omnis exercitus cum eo de insidiarum loco.
9.36 Cumque vidisset populum Gaal, dixit ad Zebul: “ Ecce de montibus multitudo descendit ”. Cui ille respondit: “ Umbras montium vides quasi homines ”.
9.37 Rursumque Gaal ait: “ Ecce populus de Umbilico terrae descendit, et unus cuneus venit per viam Quercus Augurum ”.
9.38 Cui dixit Zebul: “ Ubi est nunc os tuum, quo loquebaris: “Quis est Abimelech, ut serviamus ei?”. Nonne iste est populus, quem despiciebas? Egredere et pugna contra eum ”.
9.39 Abiit ergo Gaal, spectante Sichimorum populo, et pugnavit contra Abimelech.
9.40 Qui persecutus est eum fugientem, cecideruntque ex parte eius plurimi usque ad portam civitatis.
9.41 Et Abimelech sedit in Aruma; Zebul autem Gaal et fratres eius expulit de urbe nec in ea passus est commorari.
9.42 Sequenti ergo die egressus est populus in campum. Quod cum nuntiatum esset Abimelech,
9.43 tulit exercitum suum et divisit in tres turmas tendens insidias in agris. Vidensque quod egrederetur populus de civitate, surrexit et percussit eos.
9.44 Irruensque cum cuneo suo obsedit ingressum portae civitatis; duae autem turmae palantes per campum adversarios percusserunt.
9.45 Porro Abimelech omni illo die oppugnabat urbem, quam cepit, interfectis habitatoribus eius ipsaque destructa, ita ut sal in ea dispergeret.
9.46 Quod cum audissent, qui habitabant in turre Sichimorum, ingressi sunt cryptam fani Elberith (id est dei Foederis).
9.47 Abimelech quoque audiens omnes viros turris Sichimorum pariter conglobatos,
9.48 ascendit in montem Selmon cum omni populo suo et, arrepta securi, praecidit arboris ramum impositumque ferens umero dixit ad socios: “ Quod me viditis facere, cito facite ”.
9.49 Igitur certatim ramos de arboribus praecidentes sequebantur ducem, quos circumdantes cryptae succenderunt; atque ita factum est, ut fumo et igne omnes homines necarentur, circiter mille viri pariter ac mulieres, habitatores turris Sichem.
9.50 Abimelech autem inde proficiscens venit ad oppidum Thebes, quod obsidebat et cepit.
9.51 Erat autem turris fortis in media civitate, ad quam confugerant viri simul ac mulieres et omnes cives civitatis, clausa firmissime ianua, et super turris tectum stantes per propugnacula.
9.52 Accedensque Abimelech iuxta turrim pugnabat fortiter et appropinquans ostio ignem supponere nitebatur.
9.53 Et ecce una mulier superiorem molam desuper iaciens illisit capiti Abimelech et confregit cerebrum eius.
9.54 Qui vocavit cito armigerum suum et ait ad eum: “ Evagina gladium tuum et percute me, ne forte dicatur quod a femina interfectus sim ”. Qui transfodit eum.
9.55 Illoque mortuo, omnes viri Israel hoc videntes reversi sunt in sedes suas.
9.56 Et reddidit Deus malum, quod fecerat Abimelech contra patrem suum, interfectis septuaginta fratribus suis.
9.57 Sichimitis quoque, quod operati erant, retributum est, et venit super eos maledictio Ioatham filii Ierobbaal.
10.1 Nach Abimelech stand Tola, ein Sohn Puas, des Sohnes Dodos, ein Mann von Issaschar auf, um Israel zu helfen. Und er wohnte zu Samir auf dem Gebirge Ephraim.
10.2 Und er richtete Israel dreiundzwanzig Jahre lang. Darnach starb er und ward begraben zu Samir.
10.3 Nach ihm stand Jair, ein Gileaditer, auf und richtete Israel zweiundzwanzig Jahre lang.
10.4 Er hatte dreißig Söhne, auf dreißig Eselsfüllen reitend, und sie hatten dreißig Städte, die hießen Jairs-Dörfer bis auf diesen Tag und liegen im Lande Gilead.
10.5 Und Jair starb und ward begraben zu Kamon.
10.6 Aber die Kinder Israel taten ferner, was vor dem HERRN böse war, und dienten den Baalen und Astarten und den Göttern der Syrer und den Göttern der Zidonier und den Göttern der Moabiter und den Göttern der Philister und verließen den HERRN und dienten ihm nicht.
10.7 Da ergrimmte der Zorn des HERRN über Israel, und er verkaufte sie unter die Hand der Philister und Ammoniter.
10.8 Und sie zertraten und zerschlugen die Kinder Israel in jenem Jahr und hernach achtzehn Jahre lang, alle Kinder Israel jenseits des Jordan im Lande der Amoriter, in Gilead.
10.9 Dazu zogen die Kinder Ammon über den Jordan und stritten wider Juda und wider Benjamin und wider das Haus Ehpraim, so daß Israel sehr geängstigt war.
10.10 Da schrieen die Kinder Israel zum HERRN und sprachen: Wir haben an dir gesündigt, denn wir haben unsern Gott verlassen und den Baalen gedient!
10.11 Aber der HERR sprach zu den Kindern Israel: Haben euch nicht auch die Ägypter, die Amoriter, die Kinder Ammon, die Philister, die Zidonier,
10.12 die Amalekiter und die Maoniter bezwungen? Und habe ich euch nicht aus ihren Händen errettet, als ihr zu mir schrieet?
10.13 Dennoch habt ihr mich verlassen und andern Göttern gedient; darum will ich euch nicht mehr helfen!
10.14 Gehet hin und schreit zu den Göttern, die ihr erwählt habt; die sollen euch retten zur Zeit eurer Not!
10.15 Aber die Kinder Israel sprachen zum HERRN: Wir haben gesündigt; tue du uns, was dir gefällt; nur errette uns noch zu dieser Zeit!
10.16 Und sie taten die fremden Götter von sich und dienten dem HERRN. Da ward er unwillig über Israels Ungemach.
10.17 Und die Kinder Ammon wurden zusammengerufen und lagerten sich zu Mizpa.
10.18 Aber das Volk, die Obersten von Gilead, sprachen zueinander: Wer will den Kampf wider die Kinder Ammon beginnen? Der soll das Haupt sein über alle Einwohner von Gilead!
10.1 καὶ ἀνέστη μετὰ αβιμελεχ τοῦ σῶσαι τὸν ισραηλ θωλα υἱὸς φουα υἱὸς πατραδέλφου αὐτοῦ ἀνὴρ ισσαχαρ καὶ αὐτὸς ὤ|κει ἐν σαμιρ ἐν ὄρει εφραιμ
10.2 καὶ ἔκρινεν τὸν ισραηλ εἴκοσι τρία ἔτη καὶ ἀπέθανεν καὶ ἐτάφη ἐν σαμιρ
10.3 καὶ ἀνέστη μετ' αὐτὸν ιαϊρ ὁ γαλααδ καὶ ἔκρινεν τὸν ισραηλ εἴκοσι δύο ἔτη
10.4 καὶ ἦσαν αὐτῷ τριάκοντα καὶ δύο υἱοὶ ἐπιβαίνοντες ἐπὶ τριάκοντα δύο πώλους καὶ τριάκοντα δύο πόλεις αὐτοῖς καὶ ἐκάλουν αὐτὰς ἐπαύλεις ιαϊρ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἐν γῇ γαλααδ
10.5 καὶ ἀπέθανεν ιαϊρ καὶ ἐτάφη ἐν ραμνων
10.6 καὶ προσέθεντο οἱ υἱοὶ ισραηλ ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐδούλευσαν τοῖς βααλιμ καὶ ταῖς ασταρωθ καὶ τοῖς θεοῖς αραδ καὶ τοῖς θεοῖς σιδῶνος καὶ τοῖς θεοῖς μωαβ καὶ τοῖς θεοῖς υἱῶν αμμων καὶ τοῖς θεοῖς φυλιστιιμ καὶ ἐγκατέλιπον τὸν κύριον καὶ οὐκ ἐδούλευσαν αὐτῷ
10.7 καὶ ὠργίσθη θυμῷ κύριος ἐν ισραηλ καὶ ἀπέδοτο αὐτοὺς ἐν χειρὶ φυλιστιιμ καὶ ἐν χειρὶ υἱῶν αμμων
10.8 καὶ ἔθλιψαν καὶ ἔθλασαν τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ δέκα ὀκτὼ ἔτη τοὺς πάντας υἱοὺς ισραηλ τοὺς ἐν τῷ πέραν τοῦ ιορδάνου ἐν γῇ τοῦ αμορρι τοῦ ἐν γαλααδ
10.9 καὶ διέβησαν οἱ υἱοὶ αμμων τὸν ιορδάνην παρατάξασθαι πρὸς ιουδαν καὶ βενιαμιν καὶ πρὸς εφραιμ καὶ ἐθλίβη ισραηλ σφόδρα
10.10 καὶ ἐβόησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον λέγοντες ἡμάρτομέν σοι ὅτι ἐγκατελίπομεν τὸν θεὸν καὶ ἐδουλεύσαμεν τῷ βααλιμ
10.11 καὶ εἶπεν κύριος πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ μὴ οὐχὶ ἐξ αἰγύπτου καὶ ἀπὸ τοῦ αμορραίου καὶ ἀπὸ υἱῶν αμμων καὶ ἀπὸ φυλιστιιμ
10.12 καὶ σιδωνίων καὶ αμαληκ καὶ μαδιαμ οἳ ἔθλιψαν ὑμᾶς καὶ ἐβοήσατε πρός με καὶ ἔσωσα ὑμᾶς ἐκ χειρὸς αὐτῶν
10.13 καὶ ὑμεῖς ἐγκατελίπετέ με καὶ ἐδουλεύσατε θεοῖς ἑτέροις διὰ τοῦτο οὐ προσθήσω τοῦ σῶσαι ὑμᾶς
10.14 πορεύεσθε καὶ βοήσατε πρὸς τοὺς θεούς οὓς ἐξελέξασθε ἑαυτοῖς καὶ αὐτοὶ σωσάτωσαν ὑμᾶς ἐν καιρῷ θλίψεως ὑμῶν
10.15 καὶ εἶπαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς κύριον ἡμάρτομεν ποίησον σὺ ἡμῖν κατὰ πᾶν τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς σου πλὴν ἐξελοῦ ἡμᾶς ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ
10.16 καὶ ἐξέκλιναν τοὺς θεοὺς τοὺς ἀλλοτρίους ἐκ μέσου αὐτῶν καὶ ἐδούλευσαν τῷ κυρίῳ μόνῳ καὶ ὠλιγώθη ἡ ψυχὴ αὐτοῦ ἐν κόπῳ ισραηλ
10.17 καὶ ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ αμμων καὶ παρενέβαλον ἐν γαλααδ καὶ συνήχθησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ παρενέβαλον ἐν τῇ σκοπιᾷ
10.18 καὶ εἶπον ὁ λαὸς οἱ ἄρχοντες γαλααδ ἀνὴρ πρὸς τὸν πλησίον αὐτοῦ τίς ὁ ἀνήρ ὅστις ἂν ἄρξηται παρατάξασθαι πρὸς υἱοὺς αμμων καὶ ἔσται εἰς ἄρχοντα πᾶσιν τοῖς κατοικοῦσιν γαλααδ
10.1 kai anesteh meta abimelech toy sohsai ton israehl thohla yios phoya yios patradelphoy aytoy anehr issachar kai aytos ohkei en samir en orei ephraim
10.2 kai ekrinen ton israehl eikosi tria eteh kai apethanen kai etapheh en samir
10.3 kai anesteh met' ayton iair o galaad kai ekrinen ton israehl eikosi dyo eteh
10.4 kai ehsan aytoh triakonta kai dyo yioi epibainontes epi triakonta dyo pohloys kai triakonta dyo poleis aytois kai ekaloyn aytas epayleis iair eohs tehs ehmeras taytehs en geh galaad
10.5 kai apethanen iair kai etapheh en ramnohn
10.6 kai prosethento oi yioi israehl poiehsai to ponehron enohpion kyrioy kai edoyleysan tois baalim kai tais astarohth kai tois theois arad kai tois theois sidohnos kai tois theois mohab kai tois theois yiohn ammohn kai tois theois phylistiim kai egkatelipon ton kyrion kai oyk edoyleysan aytoh
10.7 kai ohrgistheh thymoh kyrios en israehl kai apedoto aytoys en cheiri phylistiim kai en cheiri yiohn ammohn
10.8 kai ethlipsan kai ethlasan toys yioys israehl en toh kairoh ekeinoh deka oktoh eteh toys pantas yioys israehl toys en toh peran toy iordanoy en geh toy amorri toy en galaad
10.9 kai diebehsan oi yioi ammohn ton iordanehn parataxasthai pros ioydan kai beniamin kai pros ephraim kai ethlibeh israehl sphodra
10.10 kai eboehsan oi yioi israehl pros kyrion legontes ehmartomen soi oti egkatelipomen ton theon kai edoyleysamen toh baalim
10.11 kai eipen kyrios pros toys yioys israehl meh oychi ex aigyptoy kai apo toy amorraioy kai apo yiohn ammohn kai apo phylistiim
10.12 kai sidohniohn kai amalehk kai madiam oi ethlipsan ymas kai eboehsate pros me kai esohsa ymas ek cheiros aytohn
10.13 kai ymeis egkatelipete me kai edoyleysate theois eterois dia toyto oy prosthehsoh toy sohsai ymas
10.14 poreyesthe kai boehsate pros toys theoys oys exelexasthe eaytois kai aytoi sohsatohsan ymas en kairoh thlipseohs ymohn
10.15 kai eipan oi yioi israehl pros kyrion ehmartomen poiehson sy ehmin kata pan to agathon en ophthalmois soy plehn exeloy ehmas en teh ehmera tayteh
10.16 kai exeklinan toys theoys toys allotrioys ek mesoy aytohn kai edoyleysan toh kyrioh monoh kai ohligohtheh eh psycheh aytoy en kopoh israehl
10.17 kai anebehsan oi yioi ammohn kai parenebalon en galaad kai synehchthehsan oi yioi israehl kai parenebalon en teh skopia
10.18 kai eipon o laos oi archontes galaad anehr pros ton plehsion aytoy tis o anehr ostis an arxehtai parataxasthai pros yioys ammohn kai estai eis archonta pasin tois katoikoysin galaad
10.1 וַיָּקָם אַחֲרֵי אֲבִימֶלֶךְ לְהֹושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל תֹּולָע בֶּן־פּוּאָה בֶּן־דֹּודֹו אִישׁ יִשָּׂשכָר וְהוּא־יֹשֵׁב בְּשָׁמִיר בְּהַר אֶפְרָיִם׃
10.2 וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה וַיָּמָת וַיִּקָּבֵר בְּשָׁמִיר׃ פ
10.3 וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה׃
10.4 וַיְהִי־לֹו שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל־שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים לָהֶם לָהֶם יִקְרְאוּ ׀ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיֹּום הַזֶּה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ הַגִּלְעָד׃
10.5 וַיָּמָת יָאִיר וַיִּקָּבֵר בְּקָמֹון׃ פ
10.6 וַיֹּסִפוּ ׀ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיַּעַבְדוּ אֶת־הַבְּעָלִים וְאֶת־הָעַשְׁתָּרֹות וְאֶת־אֱלֹהֵי אֲרָם וְאֶת־אֱלֹהֵי צִידֹון וְאֵת ׀ אֱלֹהֵי מֹואָב וְאֵת אֱלֹהֵי בְנֵי־עַמֹּון וְאֵת אֱלֹהֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעַזְבוּ אֶת־יְהוָה וְלֹא עֲבָדוּהוּ׃
10.7 וַיִּחַר־אַף יְהוָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּמְכְּרֵם בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים וּבְיַד בְּנֵי עַמֹּון׃
10.8 וַיִּרְעֲצוּ וַיְרֹצְצוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁנָה הַהִיא שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה אֶת־כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בְּאֶרֶץ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בַּגִּלְעָד׃
10.9 וַיַּעַבְרוּ בְנֵי־עַמֹּון אֶת־הַיַּרְדֵּן לְהִלָּחֵם גַּם־בִּיהוּדָה וּבְבִנְיָמִין וּבְבֵית אֶפְרָיִם וַתֵּצֶר לְיִשְׂרָאֵל מְאֹד׃
10.10 וַיִּזְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה לֵאמֹר חָטָאנוּ לָךְ וְכִי עָזַבְנוּ אֶת־אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲבֹד אֶת־הַבְּעָלִים׃ פ
10.11 וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֲלֹא מִמִּצְרַיִם וּמִן־הָאֱמֹרִי וּמִן־בְּנֵי עַמֹּון וּמִן־פְּלִשְׁתִּים׃
10.12 וְצִידֹונִים וַעֲמָלֵק וּמָעֹון לָחֲצוּ אֶתְכֶם וַתִּצְעֲקוּ אֵלַי וָאֹושִׁיעָה אֶתְכֶם מִיָּדָם׃
10.13 וְאַתֶּם עֲזַבְתֶּם אֹותִי וַתַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים לָכֵן לֹא־אֹוסִיף לְהֹושִׁיעַ אֶתְכֶם׃
10.14 לְכוּ וְזַעֲקוּ אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם בָּם הֵמָּה יֹושִׁיעוּ לָכֶם בְּעֵת צָרַתְכֶם׃
10.15 וַיֹּאמְרוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה חָטָאנוּ עֲשֵׂה־אַתָּה לָנוּ כְּכָל־הַטֹּוב בְּעֵינֶיךָ אַךְ הַצִּילֵנוּ נָא הַיֹּום הַזֶּה׃
10.16 וַיָּסִירוּ אֶת־אֱלֹהֵי הַנֵּכָר מִקִּרְבָּם וַיַּעַבְדוּ אֶת־יְהוָה וַתִּקְצַר נַפְשֹׁו בַּעֲמַל יִשְׂרָאֵל׃ פ
10.17 וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמֹּון וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה׃
10.18 וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד אִישׁ אֶל־רֵעֵהוּ מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמֹּון יִהְיֶה לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד׃ פ
10.1 wajaaqaam Aaharej Aabijmaelaek lHowxxijOa Aaet-jixraaAel towlaaO baen-pwAaaH baen-dowdow Aijxx jixaaxkaar wHwA-joxxeb bxxaamijr bHar Aaepraajim׃
10.2 wajixxpoT Aaet-jixraaAel Oaexrijm wxxaaloxx xxaanaaH wajaamaat wajiqaaber bxxaamijr׃ p
10.3 wajaaqaam Aaharaajw jaaAijr HagilOaadij wajixxpoT Aaet-jixraaAel Oaexrijm wxxtajim xxaanaaH׃
10.4 wajHij-low xxloxxijm baanijm rokbijm Oal-xxloxxijm Oajaarijm wxxloxxijm Oajaarijm laaHaem laaHaem jiqrAw hawot jaaAijr Oad Hajowm HazaeH Aaxxaer bAaeraec HagilOaad׃
10.5 wajaamaat jaaAijr wajiqaaber bqaamown׃ p
10.6 wajosipw bnej jixraaAel laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH wajaOabdw Aaet-HabOaalijm wAaet-HaaOaxxtaarowt wAaet-AaeloHej Aaraam wAaet-AaeloHej cijdown wAet AaeloHej mowAaab wAet AaeloHej bnej-Oamown wAet AaeloHej plixxtijm wajaOazbw Aaet-jHwaaH wloA OabaadwHw׃
10.7 wajihar-Aap jHwaaH bjixraaAel wajimkrem bjad-plixxtijm wbjad bnej Oamown׃
10.8 wajirOacw wajroccw Aaet-bnej jixraaAel baxxaanaaH HaHijA xxmonaeH OaexreH xxaanaaH Aaet-kaal-bnej jixraaAel Aaxxaer bOebaer Hajarden bAaeraec HaaAaemorij Aaxxaer bagilOaad׃
10.9 wajaOabrw bnej-Oamown Aaet-Hajarden lHilaahem gam-bijHwdaaH wbbinjaamijn wbbejt Aaepraajim watecaer ljixraaAel mAod׃
10.10 wajizOaqw bnej jixraaAel Aael-jHwaaH leAmor haaTaaAnw laak wkij Oaazabnw Aaet-AaeloHejnw wanaOabod Aaet-HabOaalijm׃ p
10.11 wajoAmaer jHwaaH Aael-bnej jixraaAel HaloA mimicrajim wmin-HaaAaemorij wmin-bnej Oamown wmin-plixxtijm׃
10.12 wcijdownijm waOamaaleq wmaaOown laahacw Aaetkaem waticOaqw Aelaj waaAowxxijOaaH Aaetkaem mijaadaam׃
10.13 wAataem Oazabtaem Aowtij wataOabdw AaeloHijm Aaherijm laaken loA-Aowsijp lHowxxijOa Aaetkaem׃
10.14 lkw wzaOaqw Aael-HaaAaeloHijm Aaxxaer bhartaem baam HemaaH jowxxijOw laakaem bOet caaratkaem׃
10.15 wajoAmrw bnej-jixraaAel Aael-jHwaaH haaTaaAnw OaxeH-AataaH laanw kkaal-HaTowb bOejnaejkaa Aak Hacijlenw naaA Hajowm HazaeH׃
10.16 wajaasijrw Aaet-AaeloHej Hanekaar miqirbaam wajaOabdw Aaet-jHwaaH watiqcar napxxow baOamal jixraaAel׃ p
10.17 wajicaaOaqw bnej Oamown wajahanw bagilOaad wajeAaaspw bnej jixraaAel wajahanw bamicpaaH׃
10.18 wajoAmrw HaaOaam xaarej gilOaad Aijxx Aael-reOeHw mij HaaAijxx Aaxxaer jaahel lHilaahem bibnej Oamown jiHjaeH lroAxx lkol joxxbej gilOaad׃ p
10.1 ויקם אחרי אבימלך להושיע את־ישראל תולע בן־פואה בן־דודו איש יששכר והוא־ישב בשמיר בהר אפרים׃
10.2 וישפט את־ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃ פ
10.3 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את־ישראל עשרים ושתים שנה׃
10.4 ויהי־לו שלשים בנים רכבים על־שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו ׀ חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃
10.5 וימת יאיר ויקבר בקמון׃ פ
10.6 ויספו ׀ בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את־הבעלים ואת־העשתרות ואת־אלהי ארם ואת־אלהי צידון ואת ׀ אלהי מואב ואת אלהי בני־עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את־יהוה ולא עבדוהו׃
10.7 ויחר־אף יהוה בישראל וימכרם ביד־פלשתים וביד בני עמון׃
10.8 וירעצו וירצצו את־בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את־כל־בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃
10.9 ויעברו בני־עמון את־הירדן להלחם גם־ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃
10.10 ויזעקו בני ישראל אל־יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את־אלהינו ונעבד את־הבעלים׃ פ
10.11 ויאמר יהוה אל־בני ישראל הלא ממצרים ומן־האמרי ומן־בני עמון ומן־פלשתים׃
10.12 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃
10.13 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא־אוסיף להושיע אתכם׃
10.14 לכו וזעקו אל־האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃
10.15 ויאמרו בני־ישראל אל־יהוה חטאנו עשה־אתה לנו ככל־הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃
10.16 ויסירו את־אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את־יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃ פ
10.17 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃
10.18 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל־רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃ פ
10.1 wjqm Ahrj Abjmlk lHwxjO At-jxrAl twlO bn-pwAH bn-dwdw Ajx jxxkr wHwA-jxb bxmjr bHr Aprjm׃
10.2 wjxpT At-jxrAl Oxrjm wxlx xnH wjmt wjqbr bxmjr׃ p
10.3 wjqm Ahrjw jAjr HglOdj wjxpT At-jxrAl Oxrjm wxtjm xnH׃
10.4 wjHj-lw xlxjm bnjm rkbjm Ol-xlxjm Ojrjm wxlxjm Ojrjm lHm lHm jqrAw hwt jAjr Od Hjwm HzH Axr bArc HglOd׃
10.5 wjmt jAjr wjqbr bqmwn׃ p
10.6 wjspw bnj jxrAl lOxwt HrO bOjnj jHwH wjObdw At-HbOljm wAt-HOxtrwt wAt-AlHj Arm wAt-AlHj cjdwn wAt AlHj mwAb wAt AlHj bnj-Omwn wAt AlHj plxtjm wjOzbw At-jHwH wlA ObdwHw׃
10.7 wjhr-Ap jHwH bjxrAl wjmkrm bjd-plxtjm wbjd bnj Omwn׃
10.8 wjrOcw wjrccw At-bnj jxrAl bxnH HHjA xmnH OxrH xnH At-kl-bnj jxrAl Axr bObr Hjrdn bArc HAmrj Axr bglOd׃
10.9 wjObrw bnj-Omwn At-Hjrdn lHlhm gm-bjHwdH wbbnjmjn wbbjt Aprjm wtcr ljxrAl mAd׃
10.10 wjzOqw bnj jxrAl Al-jHwH lAmr hTAnw lk wkj Ozbnw At-AlHjnw wnObd At-HbOljm׃ p
10.11 wjAmr jHwH Al-bnj jxrAl HlA mmcrjm wmn-HAmrj wmn-bnj Omwn wmn-plxtjm׃
10.12 wcjdwnjm wOmlq wmOwn lhcw Atkm wtcOqw Alj wAwxjOH Atkm mjdm׃
10.13 wAtm Ozbtm Awtj wtObdw AlHjm Ahrjm lkn lA-Awsjp lHwxjO Atkm׃
10.14 lkw wzOqw Al-HAlHjm Axr bhrtm bm HmH jwxjOw lkm bOt crtkm׃
10.15 wjAmrw bnj-jxrAl Al-jHwH hTAnw OxH-AtH lnw kkl-HTwb bOjnjk Ak Hcjlnw nA Hjwm HzH׃
10.16 wjsjrw At-AlHj Hnkr mqrbm wjObdw At-jHwH wtqcr npxw bOml jxrAl׃ p
10.17 wjcOqw bnj Omwn wjhnw bglOd wjAspw bnj jxrAl wjhnw bmcpH׃
10.18 wjAmrw HOm xrj glOd Ajx Al-rOHw mj HAjx Axr jhl lHlhm bbnj Omwn jHjH lrAx lkl jxbj glOd׃ p
10.1 Post Abimelech surrexit dux ad salvandum Israel Thola fi lius Phua filii Dodo, vir de Issachar, qui habitavit in Samir montis Ephraim.
10.2 Et iudicavit Israel viginti et tribus annis mortuusque ac sepultus est in Samir.
10.3 Huic successit Iair Galaadites, qui iudicavit Israel per viginti et duos annos
10.4 habens triginta filios sedentes super triginta pullos asinarum, et ipsis erant triginta civitates, quae appellatae sunt Havoth Iair (id est villae Iair) usque in praesentem diem, in terra Galaad.
10.5 Mortuusque est Iair ac sepultus in Camon.
10.6 Filii autem Israel peccatis veteribus iungentes nova fecerunt malum in conspectu Domini et servierunt Baalim et Astharoth et diis Syriae ac Sidonis et Moab et filiorum Ammon et Philisthim; dimiseruntque Dominum et non colebant eum.
10.7 Contra quos iratus tradidit eos in manu Philisthim et filiorum Ammon.
10.8 Afflictique sunt et vehementer oppressi per annos decem et octo omnes filii Israel, qui habitabant trans Iordanem in terra Amorraei in Galaad;
10.9 in tantum ut filii Ammon Iordanem transirent ad pugnandum etiam contra Iudam et Beniamin et domum Ephraim; afflictusque est Israel nimis.
10.10 Et clamantes filii Israel ad Dominum dixerunt: “ Peccavimus tibi, quia dereliquimus Deum nostrum et servivimus Baalim ”.
10.11 Quibus locutus est Dominus: “ Numquid non Aegyptii et Amorraei filiique Ammon et Philisthim,
10.12 Sidonii quoque et Amalec et Madian oppresserunt vos, et clamastis ad me, et erui vos de manu eorum?
10.13 Et tamen reliquistis me et coluistis deos alienos; idcirco non addam ut ultra vos liberem.
10.14 Ite et invocate deos, quos elegistis: ipsi vos liberent in tempore angustiae! ”.
10.15 Dixeruntque filii Israel ad Dominum: “Peccavimus; redde tu nobis, quidquid tibi placet, tantum nunc libera nos ”.
10.16 Quae dicentes omnia de finibus suis alienorum deorum idola proiecerunt et servierunt Domino, qui doluit super miseriis Israel.
10.17 Itaque filii Ammon convocati in Galaad fixere tentoria; contra quos congregati filii Israel in Maspha castrametati sunt.
10.18 Dixeruntque populus, principes Galaad, singuli ad proximos suos: “ Qui primus contra filios Ammon coeperit dimicare, erit dux omnium habitatorum Galaad ”.
11.1 Nun war Jephtah, der Gileaditer, ein streitbarer Held, aber der Sohn einer Dirne; und zwar hatte Gilead den Jephtah gezeugt.
11.2 Als aber das Weib Gileads ihm Söhne gebar und die Söhne dieses Weibes groß wurden, stießen sie den Jephtah aus und sprachen zu ihm: Du sollst nicht erben in unsres Vaters Haus; denn du bist der Sohn eines andern Weibes!
11.3 Da floh Jephtah vor seinen Brüdern und wohnte im Lande Tob. Und es versammelten sich zu ihm müßige Männer und zogen mit ihm aus.
11.4 Und es geschah nach Jahren, daß die Kinder Ammon mit Israel stritten.
11.5 Als nun die Kinder Ammon mit Israel stritten, gingen die Ältesten von Gilead hin, um Jephtah aus dem Lande Tob zu holen.
11.6 Und sie sprachen zu Jephtah: Komm und sei unser Hauptmann, wir wollen die Kinder Ammon bekämpfen!
11.7 Aber Jephtah sprach zu den Ältesten von Gilead: Habt ihr mich nicht einst gehaßt und aus meines Vaters Hause gestoßen? Warum kommt ihr jetzt zu mir, da ihr in Not seid?
11.8 Die Ältesten von Gilead sprachen zu Jephtah: Darum haben wir uns nun an dich gewandt, daß du mit uns gehest und wider die Kinder Ammon streitest und unser Haupt seiest, über alle, die in Gilead wohnen.
11.9 Jephtah sprach zu den Ältesten von Gilead: Wenn ihr mich zum Kampfe wider die Kinder Ammon zurückverlanget und der HERR sie vor mir preisgibt, so will ich euer Haupt sein.
11.10 Die Ältesten von Gilead sprachen zu Jephtah: Der HERR sei Zeuge zwischen uns, wenn wir nicht also tun, wie du gesagt hast!
11.11 Da ging Jephtah mit den Ältesten von Gilead, und das Volk setzte ihn zum Haupt und Fürsten über sich. Und Jephtah redete solches alles vor dem HERRN zu Mizpa.
11.12 Da sandte Jephtah Botschaft zu dem König der Kinder Ammon und ließ ihm sagen: Was hast du mit mir zu schaffen, daß du zu mir kommst, wider mein Land zu streiten?
11.13 Der König der Kinder Ammon antwortete den Boten Jephtahs: Weil Israel mein Land genommen hat, als es aus Ägypten zog, vom Arnon bis an den Jabbok und bis an den Jordan. So gib es mir nun in Frieden wieder zurück!
11.14 Jephtah aber sandte nochmals Boten zu dem Könige der Kinder Ammon.
11.15 Die sprachen zu ihm: So spricht Jephtah: Israel hat kein Land genommen, weder den Moabitern, noch den Kindern Ammon.
11.16 Denn als sie aus Ägypten zogen, wandelte Israel durch die Wüste bis an das Schilfmeer und kam gen Kadesch.
11.17 Da sandte Israel Boten zum König der Edomiter und sprach: Laß mich doch durch dein Land ziehen! Aber der König der Edomiter erhörte sie nicht. Auch zum König der Moabiter sandten sie; der wollte auch nicht.
11.18 Also verblieb Israel in Kadesch und wandelte in der Wüste und umzog das Land der Edomiter und das Land der Moabiter und kam vom Aufgang der Sonne an das Land der Moabiter und lagerte sich jenseits des Arnon und kam nicht ins Gebiet der Moabiter; denn der Arnon ist die Grenze der Moabiter.
11.19 Und Israel sandte Boten zu Sihon, dem König der Amoriter, dem König zu Hesbon, und Israel ließ ihm sagen: Laß uns doch durch dein Land bis zu meinem Ort ziehen!
11.20 Aber Sihon getraute sich nicht, Israel durch sein Gebiet ziehen zu lassen, sondern versammelte all sein Volk und lagerte sich zu Jahza und stritt mit Israel.
11.21 Der HERR aber, der Gott Israels, gab den Sihon mit allem seinem Volk in die Hand Israels, so daß sie dieselben schlugen. Also nahm Israel das ganze Land der Amoriter ein, die in jenem Lande wohnten.
11.22 Und sie nahmen das ganze Gebiet der Amoriter ein, vom Arnon bis an den Jabbok, und von der Wüste bis an den Jordan.
11.23 So hat nun der HERR, der Gott Israels, die Amoriter vor seinem Volk Israel vertrieben; und du willst es vertreiben?
11.24 Ist es nicht also: wenn dein Gott Kamos dir etwas einzunehmen gäbe, du nähmest es ein? Was nun der HERR, unser Gott, uns gegeben hat, daß wir es einnehmen, das werden wir behalten!
11.25 Oder bist du etwa besser als Balak, der Sohn Zippors, der König der Moabiter? Hat derselbe auch je mit Israel gerechtet oder gestritten?
11.26 Da nun Israel dreihundert Jahre lang in Hesbon und seinen Dörfern, in Aroer und seinen Dörfern und in allen Städten, die am Arnon liegen, gewohnt hat, warum nahmet ihr sie ihnen nicht weg während dieser Zeit?
11.27 Ich habe nicht gegen dich gesündigt; und du tust so übel an mir, daß du wider mich streitest? Möge der HERR, der Richter, heute ein Urteil fällen zwischen den Kindern Israel und den Kindern Ammon!
11.28 Aber der König der Kinder Ammon hörte nicht auf die Worte Jephtahs, die er ihm sagen ließ.
11.29 Da kam der Geist des HERRN auf Jephtah; der zog durch Gilead und Manasse und durch Mizpa, das in Gilead liegt; und von Mizpa, das in Gilead liegt, zog er gegen die Kinder Ammon.
11.30 Und Jephtah tat dem HERRN ein Gelübde und sprach: Gibst du die Kinder Ammon in meine Hand,
11.31 so soll das, was zu meiner Haustür heraus mir entgegenkommt, wenn ich in Frieden von den Kindern Ammon wiederkehre, dem HERRN gehören, und ich will es zum Brandopfer darbringen.
11.32 Also zog Jephtah gegen die Kinder Ammon, um wider sie zu streiten. Und der HERR gab sie in seine Hand.
11.33 Und er schlug sie von Aroer an, bis man gen Minnit kommt, zwanzig Städte, und bis gen Abel-Keramin, in einer sehr großen Schlacht. Also wurden die Kinder Ammon von den Kindern Israel gedemütigt.
11.34 Als nun Jephtah nach Mizpa zu seinem Hause kam, siehe, da trat seine Tochter heraus, ihm entgegen, mit Handpauken und Reigen; sie war aber sein einziges Kind, und er hatte sonst weder Sohn noch Tochter.
11.35 Und als er sie sah, zerriß er seine Kleider und sprach: Ach, meine Tochter, wie tief beugst du mich nieder und betrübst du mich! Denn ich habe meinen Mund dem HERRN gegenüber aufgetan und kann es nicht widerrufen!
11.36 Sie aber sprach zu ihm: Mein Vater, hast du deinen Mund dem HERRN gegenüber aufgetan, so tue an mir, wie es aus deinem Munde gegangen ist, nachdem der HERR dich an deinen Feinden, den Kindern Ammon, gerächt hat!
11.37 Und sie sprach zu ihrem Vater: Das werde mir gestattet, daß du mich zwei Monate lang verschonest, damit ich auf die Berge steigen und über meine Ehelosigkeit mit meinen Freundinnen weinen kann.
11.38 Er sprach: Gehe hin! Und er ließ sie zwei Monate lang frei. Da ging sie hin mit ihren Gespielen und weinte auf den Bergen über ihre Ehelosigkeit.
11.39 Und nach zwei Monaten kam sie wieder zu ihrem Vater. Und er tat ihr, wie er gelobt hatte. Und sie war noch mit keinem Mann bekannt gewesen.
11.40 Daher ward es Brauch in Israel, daß die Töchter Israels jährlich hingehen, um die Tochter Jephtahs, des Gileaditers, zu besingen, vier Tage im Jahre.
11.1 καὶ ιεφθαε ὁ γαλααδίτης ἐπηρμένος δυνάμει καὶ αὐτὸς υἱὸς γυναικὸς πόρνης ἣ ἐγέννησεν τῷ γαλααδ τὸν ιεφθαε
11.2 καὶ ἔτεκεν ἡ γυνὴ γαλααδ αὐτῷ υἱούς καὶ ἡδρύνθησαν οἱ υἱοὶ τῆς γυναικὸς καὶ ἐξέβαλον τὸν ιεφθαε καὶ εἶπαν αὐτῷ οὐ κληρονομήσεις ἐν τῷ οἴκῳ τοῦ πατρὸς ἡμῶν ὅτι υἱὸς γυναικὸς ἑταίρας σύ
11.3 καὶ ἔφυγεν ιεφθαε ἀπὸ προσώπου ἀδελφῶν αὐτοῦ καὶ ὤ|κησεν ἐν γῇ τωβ καὶ συνεστράφησαν πρὸς ιεφθαε ἄνδρες κενοὶ καὶ ἐξῆλθον μετ' αὐτοῦ
11.4 11.5 καὶ ἐγένετο ἡνίκα παρετάξαντο οἱ υἱοὶ αμμων μετὰ ισραηλ καὶ ἐπορεύθησαν οἱ πρεσβύτεροι γαλααδ λαβεῖν τὸν ιεφθαε ἀπὸ τῆς γῆς τωβ
11.6 καὶ εἶπαν τῷ ιεφθαε δεῦρο καὶ ἔσῃ ἡμῖν εἰς ἀρχηγόν καὶ παραταξώμεθα πρὸς υἱοὺς αμμων
11.7 καὶ εἶπεν ιεφθαε τοῖς πρεσβυτέροις γαλααδ οὐχὶ ὑμεῖς ἐμισήσατέ με καὶ ἐξεβάλετέ με ἐκ τοῦ οἴκου τοῦ πατρός μου καὶ ἐξαπεστείλατέ με ἀφ' ὑμῶν καὶ διὰ τί ἤλθατε πρός με νῦν ἡνίκα χρῄζετε
11.8 καὶ εἶπαν οἱ πρεσβύτεροι γαλααδ πρὸς ιεφθαε διὰ τοῦτο νῦν ἐπεστρέψαμεν πρὸς σέ καὶ πορεύσῃ μεθ' ἡμῶν καὶ παρατάξῃ πρὸς υἱοὺς αμμων καὶ ἔσῃ ἡμῖν εἰς ἄρχοντα πᾶσιν τοῖς οἰκοῦσιν γαλααδ
11.9 καὶ εἶπεν ιεφθαε πρὸς τοὺς πρεσβυτέρους γαλααδ εἰ ἐπιστρέφετέ με ὑμεῖς παρατάξασθαι ἐν υἱοῖς αμμων καὶ παραδῷ κύριος αὐτοὺς ἐνώπιον ἐμοῦ καὶ ἐγὼ ἔσομαι ὑμῖν εἰς ἄρχοντα
11.10 καὶ εἶπαν οἱ πρεσβύτεροι γαλααδ πρὸς ιεφθαε κύριος ἔστω ἀκούων ἀνὰ μέσον ἡμῶν εἰ μὴ κατὰ τὸ ῥῆμά σου οὕτως ποιήσομεν
11.11 καὶ ἐπορεύθη ιεφθαε μετὰ τῶν πρεσβυτέρων γαλααδ καὶ ἔθηκαν αὐτὸν ὁ λαὸς ἐπ' αὐτοὺς εἰς κεφαλὴν καὶ εἰς ἀρχηγόν καὶ ἐλάλησεν ιεφθαε τοὺς λόγους αὐτοῦ πάντας ἐνώπιον κυρίου ἐν μασσηφα
11.12 καὶ ἀπέστειλεν ιεφθαε ἀγγέλους πρὸς βασιλέα υἱῶν αμμων λέγων τί ἐμοὶ καὶ σοί ὅτι ἦλθες πρός με τοῦ παρατάξασθαι ἐν τῇ γῇ μου
11.13 καὶ εἶπεν βασιλεὺς υἱῶν αμμων πρὸς τοὺς ἀγγέλους ιεφθαε ὅτι ἔλαβεν ισραηλ τὴν γῆν μου ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτὸν ἐξ αἰγύπτου ἀπὸ αρνων καὶ ἕως ιαβοκ καὶ ἕως τοῦ ιορδάνου καὶ νῦν ἐπίστρεψον αὐτὰς ἐν εἰρήνῃ καὶ πορεύσομαι
11.14 καὶ προσέθηκεν ἔτι ιεφθαε καὶ ἀπέστειλεν ἀγγέλους πρὸς βασιλέα υἱῶν αμμων
11.15 καὶ εἶπεν αὐτῷ οὕτω λέγει ιεφθαε οὐκ ἔλαβεν ισραηλ τὴν γῆν μωαβ καὶ τὴν γῆν υἱῶν αμμων
11.16 ὅτι ἐν τῷ ἀναβαίνειν αὐτοὺς ἐξ αἰγύπτου ἐπορεύθη ισραηλ ἐν τῇ ἐρήμῳ ἕως θαλάσσης σιφ καὶ ἦλθεν εἰς καδης
11.17 καὶ ἀπέστειλεν ισραηλ ἀγγέλους πρὸς βασιλέα εδωμ λέγων παρελεύσομαι δὴ ἐν τῇ γῇ σου καὶ οὐκ ἤκουσεν βασιλεὺς εδωμ καὶ πρὸς βασιλέα μωαβ ἀπέστειλεν καὶ οὐκ εὐδόκησεν καὶ ἐκάθισεν ισραηλ ἐν καδης
11.18 καὶ ἐπορεύθη ἐν τῇ ἐρήμῳ καὶ ἐκύκλωσεν τὴν γῆν εδωμ καὶ τὴν γῆν μωαβ καὶ ἦλθεν ἀπὸ ἀνατολῶν ἡλίου τῇ γῇ μωαβ καὶ παρενέβαλον ἐν πέραν αρνων καὶ οὐκ εἰσῆλθεν ἐν ὁρίοις μωαβ ὅτι αρνων ὅριον μωαβ
11.19 καὶ ἀπέστειλεν ισραηλ ἀγγέλους πρὸς σηων βασιλέα τοῦ αμορραίου βασιλέα εσεβων καὶ εἶπεν αὐτῷ ισραηλ παρέλθωμεν δὴ ἐν τῇ γῇ σου ἕως τοῦ τόπου ἡμῶν
11.20 καὶ οὐκ ἐνεπίστευσεν σηων τῷ ισραηλ παρελθεῖν ἐν ὁρίῳ αὐτοῦ καὶ συνῆξεν σηων τὸν πάντα λαὸν αὐτοῦ καὶ παρενέβαλον εἰς ιασα καὶ παρετάξατο πρὸς ισραηλ
11.21 καὶ παρέδωκεν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ τὸν σηων καὶ πάντα τὸν λαὸν αὐτοῦ ἐν χειρὶ ισραηλ καὶ ἐπάταξεν αὐτόν καὶ ἐκληρονόμησεν ισραηλ τὴν πᾶσαν γῆν τοῦ αμορραίου τοῦ κατοικοῦντος τὴν γῆν ἐκείνην
11.22 ἀπὸ αρνων καὶ ἕως τοῦ ιαβοκ καὶ ἀπὸ τῆς ἐρήμου ἕως τοῦ ιορδάνου
11.23 καὶ νῦν κύριος ὁ θεὸς ισραηλ ἐξῆρεν τὸν αμορραῖον ἀπὸ προσώπου λαοῦ αὐτοῦ ισραηλ καὶ σὺ κληρονομήσεις αὐτόν
11.24 οὐχὶ ἃ ἐὰν κληρονομήσει σε χαμως ὁ θεός σου αὐτὰ κληρονομήσεις καὶ τοὺς πάντας οὓς ἐξῆρεν κύριος ὁ θεὸς ἡμῶν ἀπὸ προσώπου ἡμῶν αὐτοὺς κληρονομήσομεν
11.25 καὶ νῦν μὴ ἐν ἀγαθῷ ἀγαθώτερος σὺ ὑπὲρ βαλακ υἱὸν σεπφωρ βασιλέα μωαβ μὴ μαχόμενος ἐμαχέσατο μετὰ ισραηλ ἢ πολεμῶν ἐπολέμησεν αὐτόν
11.26 ἐν τῷ οἰκῆσαι ἐν εσεβων καὶ ἐν τοῖς ὁρίοις αὐτῆς καὶ ἐν γῇ αροηρ καὶ ἐν τοῖς ὁρίοις αὐτῆς καὶ ἐν πάσαις ταῖς πόλεσιν ταῖς παρὰ τὸν ιορδάνην τριακόσια ἔτη καὶ διὰ τί οὐκ ἐρρύσω αὐτοὺς ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ
11.27 καὶ νῦν ἐγώ εἰμι οὐχ ἥμαρτόν σοι καὶ σὺ ποιεῖς μετ' ἐμοῦ πονηρίαν τοῦ παρατάξασθαι ἐν ἐμοί κρίναι κύριος κρίνων σήμερον ἀνὰ μέσον υἱῶν ισραηλ καὶ ἀνὰ μέσον υἱῶν αμμων
11.28 καὶ οὐκ ἤκουσεν βασιλεὺς υἱῶν αμμων τῶν λόγων ιεφθαε ὧν ἀπέστειλεν πρὸς αὐτόν
11.29 καὶ ἐγένετο ἐπὶ ιεφθαε πνεῦμα κυρίου καὶ παρῆλθεν τὸν γαλααδ καὶ τὸν μανασση καὶ παρῆλθεν τὴν σκοπιὰν γαλααδ εἰς τὸ πέραν υἱῶν αμμων
11.30 καὶ ηὔξατο ιεφθαε εὐχὴν τῷ κυρίῳ καὶ εἶπεν ἐὰν διδοὺς δῷς τοὺς υἱοὺς αμμων ἐν τῇ χειρί μου
11.31 καὶ ἔσται ὁ ἐκπορευόμενος ὃς ἐὰν ἐξέλθῃ ἀπὸ τῆς θύρας τοῦ οἴκου μου εἰς συνάντησίν μου ἐν τῷ ἐπιστρέφειν με ἐν εἰρήνῃ ἀπὸ υἱῶν αμμων καὶ ἔσται τῷ κυρίῳ ἀνοίσω αὐτὸν ὁλοκαύτωμα
11.32 καὶ παρῆλθεν ιεφθαε πρὸς υἱοὺς αμμων παρατάξασθαι πρὸς αὐτούς καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος ἐν χειρὶ αὐτοῦ
11.33 καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς ἀπὸ αροηρ ἕως ἐλθεῖν ἄχρις αρνων ἐν ἀριθμῷ εἴκοσι πόλεις καὶ ἕως εβελχαρμιν πληγὴν μεγάλην σφόδρα καὶ συνεστάλησαν οἱ υἱοὶ αμμων ἀπὸ προσώπου υἱῶν ισραηλ
11.34 καὶ ἦλθεν ιεφθαε εἰς μασσηφα εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ ἡ θυγάτηρ αὐτοῦ ἐξεπορεύετο εἰς ὑπάντησιν ἐν τυμπάνοις καὶ χοροῖς καὶ ἦν αὕτη μονογενής οὐκ ἦν αὐτῷ ἕτερος υἱὸς ἢ θυγάτηρ
11.35 καὶ ἐγένετο ὡς εἶδεν αὐτὴν αὐτός διέρρηξεν τὰ ἱμάτια αὐτοῦ καὶ εἶπεν ἆ ἆ θυγάτηρ μου ταραχῇ ἐτάραξάς με καὶ σὺ ἦς ἐν τῷ ταράχῳ μου καὶ ἐγώ εἰμι ἤνοιξα κατὰ σοῦ τὸ στόμα μου πρὸς κύριον καὶ οὐ δυνήσομαι ἐπιστρέψαι
11.36 ἡ δὲ εἶπεν πρὸς αὐτόν πάτερ ἤνοιξας τὸ στόμα σου πρὸς κύριον ποίησόν μοι ὃν τρόπον ἐξῆλθεν ἐκ στόματός σου ἐν τῷ ποιῆσαί σοι κύριον ἐκδίκησιν ἀπὸ τῶν ἐχθρῶν σου ἀπὸ υἱῶν αμμων
11.37 καὶ ἥδε εἶπεν πρὸς τὸν πατέρα αὐτῆς ποιησάτω δὴ ὁ πατήρ μου τὸν λόγον τοῦτον ἔασόν με δύο μῆνας καὶ πορεύσομαι καὶ καταβήσομαι ἐπὶ τὰ ὄρη καὶ κλαύσομαι ἐπὶ τὰ παρθένιά μου ἐγώ εἰμι καὶ αἱ συνεταιρίδες μου
11.38 καὶ εἶπεν πορεύου καὶ ἀπέστειλεν αὐτὴν δύο μῆνας καὶ ἐπορεύθη αὐτὴ καὶ αἱ συνεταιρίδες αὐτῆς καὶ ἔκλαυσεν ἐπὶ τὰ παρθένια αὐτῆς ἐπὶ τὰ ὄρη
11.39 καὶ ἐγένετο ἐν τέλει τῶν δύο μηνῶν καὶ ἐπέστρεψεν πρὸς τὸν πατέρα αὐτῆς καὶ ἐποίησεν ἐν αὐτῇ τὴν εὐχὴν αὐτοῦ ἣν ηὔξατο καὶ αὐτὴ οὐκ ἔγνω ἄνδρα καὶ ἐγένετο εἰς πρόσταγμα ἐν ισραηλ
11.40 ἀπὸ ἡμερῶν εἰς ἡμέρας ἐπορεύοντο θυγατέρες ισραηλ θρηνεῖν τὴν θυγατέρα ιεφθαε γαλααδ ἐπὶ τέσσαρας ἡμέρας ἐν τῷ ἐνιαυτῷ
11.1 kai iephthae o galaaditehs epehrmenos dynamei kai aytos yios gynaikos pornehs eh egennehsen toh galaad ton iephthae
11.2 kai eteken eh gyneh galaad aytoh yioys kai ehdrynthehsan oi yioi tehs gynaikos kai exebalon ton iephthae kai eipan aytoh oy klehronomehseis en toh oikoh toy patros ehmohn oti yios gynaikos etairas sy
11.3 kai ephygen iephthae apo prosohpoy adelphohn aytoy kai ohkehsen en geh tohb kai synestraphehsan pros iephthae andres kenoi kai exehlthon met' aytoy
11.4 11.5 kai egeneto ehnika paretaxanto oi yioi ammohn meta israehl kai eporeythehsan oi presbyteroi galaad labein ton iephthae apo tehs gehs tohb
11.6 kai eipan toh iephthae deyro kai eseh ehmin eis archehgon kai parataxohmetha pros yioys ammohn
11.7 kai eipen iephthae tois presbyterois galaad oychi ymeis emisehsate me kai exebalete me ek toy oikoy toy patros moy kai exapesteilate me aph' ymohn kai dia ti ehlthate pros me nyn ehnika chrehzete
11.8 kai eipan oi presbyteroi galaad pros iephthae dia toyto nyn epestrepsamen pros se kai poreyseh meth' ehmohn kai parataxeh pros yioys ammohn kai eseh ehmin eis archonta pasin tois oikoysin galaad
11.9 kai eipen iephthae pros toys presbyteroys galaad ei epistrephete me ymeis parataxasthai en yiois ammohn kai paradoh kyrios aytoys enohpion emoy kai egoh esomai ymin eis archonta
11.10 kai eipan oi presbyteroi galaad pros iephthae kyrios estoh akoyohn ana meson ehmohn ei meh kata to rehma soy oytohs poiehsomen
11.11 kai eporeytheh iephthae meta tohn presbyterohn galaad kai ethehkan ayton o laos ep' aytoys eis kephalehn kai eis archehgon kai elalehsen iephthae toys logoys aytoy pantas enohpion kyrioy en massehpha
11.12 kai apesteilen iephthae aggeloys pros basilea yiohn ammohn legohn ti emoi kai soi oti ehlthes pros me toy parataxasthai en teh geh moy
11.13 kai eipen basileys yiohn ammohn pros toys aggeloys iephthae oti elaben israehl tehn gehn moy en toh anabainein ayton ex aigyptoy apo arnohn kai eohs iabok kai eohs toy iordanoy kai nyn epistrepson aytas en eirehneh kai poreysomai
11.14 kai prosethehken eti iephthae kai apesteilen aggeloys pros basilea yiohn ammohn
11.15 kai eipen aytoh oytoh legei iephthae oyk elaben israehl tehn gehn mohab kai tehn gehn yiohn ammohn
11.16 oti en toh anabainein aytoys ex aigyptoy eporeytheh israehl en teh erehmoh eohs thalassehs siph kai ehlthen eis kadehs
11.17 kai apesteilen israehl aggeloys pros basilea edohm legohn pareleysomai deh en teh geh soy kai oyk ehkoysen basileys edohm kai pros basilea mohab apesteilen kai oyk eydokehsen kai ekathisen israehl en kadehs
11.18 kai eporeytheh en teh erehmoh kai ekyklohsen tehn gehn edohm kai tehn gehn mohab kai ehlthen apo anatolohn ehlioy teh geh mohab kai parenebalon en peran arnohn kai oyk eisehlthen en oriois mohab oti arnohn orion mohab
11.19 kai apesteilen israehl aggeloys pros sehohn basilea toy amorraioy basilea esebohn kai eipen aytoh israehl parelthohmen deh en teh geh soy eohs toy topoy ehmohn
11.20 kai oyk enepisteysen sehohn toh israehl parelthein en orioh aytoy kai synehxen sehohn ton panta laon aytoy kai parenebalon eis iasa kai paretaxato pros israehl
11.21 kai paredohken kyrios o theos israehl ton sehohn kai panta ton laon aytoy en cheiri israehl kai epataxen ayton kai eklehronomehsen israehl tehn pasan gehn toy amorraioy toy katoikoyntos tehn gehn ekeinehn
11.22 apo arnohn kai eohs toy iabok kai apo tehs erehmoy eohs toy iordanoy
11.23 kai nyn kyrios o theos israehl exehren ton amorraion apo prosohpoy laoy aytoy israehl kai sy klehronomehseis ayton
11.24 oychi a ean klehronomehsei se chamohs o theos soy ayta klehronomehseis kai toys pantas oys exehren kyrios o theos ehmohn apo prosohpoy ehmohn aytoys klehronomehsomen
11.25 kai nyn meh en agathoh agathohteros sy yper balak yion sepphohr basilea mohab meh machomenos emachesato meta israehl eh polemohn epolemehsen ayton
11.26 en toh oikehsai en esebohn kai en tois oriois aytehs kai en geh aroehr kai en tois oriois aytehs kai en pasais tais polesin tais para ton iordanehn triakosia eteh kai dia ti oyk errysoh aytoys en toh kairoh ekeinoh
11.27 kai nyn egoh eimi oych ehmarton soi kai sy poieis met' emoy ponehrian toy parataxasthai en emoi krinai kyrios krinohn sehmeron ana meson yiohn israehl kai ana meson yiohn ammohn
11.28 kai oyk ehkoysen basileys yiohn ammohn tohn logohn iephthae ohn apesteilen pros ayton
11.29 kai egeneto epi iephthae pneyma kyrioy kai parehlthen ton galaad kai ton manasseh kai parehlthen tehn skopian galaad eis to peran yiohn ammohn
11.30 kai ehyxato iephthae eychehn toh kyrioh kai eipen ean didoys dohs toys yioys ammohn en teh cheiri moy
11.31 kai estai o ekporeyomenos os ean exeltheh apo tehs thyras toy oikoy moy eis synantehsin moy en toh epistrephein me en eirehneh apo yiohn ammohn kai estai toh kyrioh anoisoh ayton olokaytohma
11.32 kai parehlthen iephthae pros yioys ammohn parataxasthai pros aytoys kai paredohken aytoys kyrios en cheiri aytoy
11.33 kai epataxen aytoys apo aroehr eohs elthein achris arnohn en arithmoh eikosi poleis kai eohs ebelcharmin plehgehn megalehn sphodra kai synestalehsan oi yioi ammohn apo prosohpoy yiohn israehl
11.34 kai ehlthen iephthae eis massehpha eis ton oikon aytoy kai idoy eh thygatehr aytoy exeporeyeto eis ypantehsin en tympanois kai chorois kai ehn ayteh monogenehs oyk ehn aytoh eteros yios eh thygatehr
11.35 kai egeneto ohs eiden aytehn aytos dierrehxen ta imatia aytoy kai eipen a a thygatehr moy taracheh etaraxas me kai sy ehs en toh tarachoh moy kai egoh eimi ehnoixa kata soy to stoma moy pros kyrion kai oy dynehsomai epistrepsai
11.36 eh de eipen pros ayton pater ehnoixas to stoma soy pros kyrion poiehson moi on tropon exehlthen ek stomatos soy en toh poiehsai soi kyrion ekdikehsin apo tohn echthrohn soy apo yiohn ammohn
11.37 kai ehde eipen pros ton patera aytehs poiehsatoh deh o patehr moy ton logon toyton eason me dyo mehnas kai poreysomai kai katabehsomai epi ta oreh kai klaysomai epi ta parthenia moy egoh eimi kai ai synetairides moy
11.38 kai eipen poreyoy kai apesteilen aytehn dyo mehnas kai eporeytheh ayteh kai ai synetairides aytehs kai eklaysen epi ta parthenia aytehs epi ta oreh
11.39 kai egeneto en telei tohn dyo mehnohn kai epestrepsen pros ton patera aytehs kai epoiehsen en ayteh tehn eychehn aytoy ehn ehyxato kai ayteh oyk egnoh andra kai egeneto eis prostagma en israehl
11.40 apo ehmerohn eis ehmeras eporeyonto thygateres israehl threhnein tehn thygatera iephthae galaad epi tessaras ehmeras en toh eniaytoh
11.1 וְיִפְתָּח הַגִּלְעָדִי הָיָה גִּבֹּור חַיִל וְהוּא בֶּן־אִשָּׁה זֹונָה וַיֹּולֶד גִּלְעָד אֶת־יִפְתָּח׃
11.2 וַתֵּלֶד אֵשֶׁת־גִּלְעָד לֹו בָּנִים וַיִּגְדְּלוּ בְנֵי־הָאִשָּׁה וַיְגָרְשׁוּ אֶת־יִפְתָּח וַיֹּאמְרוּ לֹו לֹא־תִנְחַל בְּבֵית־אָבִינוּ כִּי בֶּן־אִשָּׁה אַחֶרֶת אָתָּה׃
11.3 וַיִּבְרַח יִפְתָּח מִפְּנֵי אֶחָיו וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טֹוב וַיִּתְלַקְּטוּ אֶל־יִפְתָּח אֲנָשִׁים רֵיקִים וַיֵּצְאוּ עִמֹּו׃ פ
11.4 וַיְהִי מִיָּמִים וַיִּלָּחֲמוּ בְנֵי־עַמֹּון עִם־יִשְׂרָאֵל׃
11.5 וַיְהִי כַּאֲשֶׁר־נִלְחֲמוּ בְנֵי־עַמֹּון עִם־יִשְׂרָאֵל וַיֵּלְכוּ זִקְנֵי גִלְעָד לָקַחַת אֶת־יִפְתָּח מֵאֶרֶץ טֹוב׃
11.6 וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח לְכָה וְהָיִיתָה לָּנוּ לְקָצִין וְנִלָּחֲמָה בִּבְנֵי עַמֹּון׃
11.7 וַיֹּאמֶר יִפְתָּח לְזִקְנֵי גִלְעָד הֲלֹא אַתֶּם שְׂנֵאתֶם אֹותִי וַתְּגָרְשׁוּנִי מִבֵּית אָבִי וּמַדּוּעַ בָּאתֶם אֵלַי עַתָּה כַּאֲשֶׁר צַר לָכֶם׃
11.8 וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי גִלְעָד אֶל־יִפְתָּח לָכֵן עַתָּה שַׁבְנוּ אֵלֶיךָ וְהָלַכְתָּ עִמָּנוּ וְנִלְחַמְתָּ בִּבְנֵי עַמֹּון וְהָיִיתָ לָּנוּ לְרֹאשׁ לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד׃
11.9 וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֶל־זִקְנֵי גִלְעָד אִם־מְשִׁיבִים אַתֶּם אֹותִי לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמֹּון וְנָתַן יְהוָה אֹותָם לְפָנָי אָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לְרֹאשׁ׃
11.10 וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי־גִלְעָד אֶל־יִפְתָּח יְהוָה יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינֹותֵינוּ אִם־לֹא כִדְבָרְךָ כֵּן נַעֲשֶׂה׃
11.11 וַיֵּלֶךְ יִפְתָּח עִם־זִקְנֵי גִלְעָד וַיָּשִׂימוּ הָעָם אֹותֹו עֲלֵיהֶם לְרֹאשׁ וּלְקָצִין וַיְדַבֵּר יִפְתָּח אֶת־כָּל־דְּבָרָיו לִפְנֵי יְהוָה בַּמִּצְפָּה׃ פ
11.12 וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמֹּון לֵאמֹר מַה־לִּי וָלָךְ כִּי־בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי׃
11.13 וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ בְּנֵי־עַמֹּון אֶל־מַלְאֲכֵי יִפְתָּח כִּי־לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת־אַרְצִי בַּעֲלֹותֹו מִמִּצְרַיִם מֵאַרְנֹון וְעַד־הַיַּבֹּק וְעַד־הַיַּרְדֵּן וְעַתָּה הָשִׁיבָה אֶתְהֶן בְּשָׁלֹום׃
11.14 וַיֹּוסֶף עֹוד יִפְתָּח וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל־מֶלֶךְ בְּנֵי עַמֹּון׃
11.15 וַיֹּאמֶר לֹו כֹּה אָמַר יִפְתָּח לֹא־לָקַח יִשְׂרָאֵל אֶת־אֶרֶץ מֹואָב וְאֶת־אֶרֶץ בְּנֵי עַמֹּון׃
11.16 כִּי בַּעֲלֹותָם מִמִּצְרָיִם וַיֵּלֶךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד־יַם־סוּף וַיָּבֹא קָדֵשָׁה׃
11.17 וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים ׀ אֶל־מֶלֶךְ אֱדֹום ׀ לֵאמֹר אֶעְבְּרָה־נָּא בְאַרְצֶךָ וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ אֱדֹום וְגַם אֶל־מֶלֶךְ מֹואָב שָׁלַח וְלֹא אָבָה וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּקָדֵשׁ׃
11.18 וַיֵּלֶךְ בַּמִּדְבָּר וַיָּסָב אֶת־אֶרֶץ אֱדֹום וְאֶת־אֶרֶץ מֹואָב וַיָּבֹא מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ לְאֶרֶץ מֹואָב וַיַּחֲנוּן בְּעֵבֶר אַרְנֹון וְלֹא־בָאוּ בִּגְבוּל מֹואָב כִּי אַרְנֹון גְּבוּל מֹואָב׃
11.19 וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים אֶל־סִיחֹון מֶלֶךְ־הָאֱמֹרִי מֶלֶךְ חֶשְׁבֹּון וַיֹּאמֶר לֹו יִשְׂרָאֵל נַעְבְּרָה־נָּא בְאַרְצְךָ עַד־מְקֹומִי׃
11.20 וְלֹא־הֶאֱמִין סִיחֹון אֶת־יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלֹו וַיֶּאֱסֹף סִיחֹון אֶת־כָּל־עַמֹּו וַיַּחֲנוּ בְּיָהְצָה וַיִּלָּחֶם עִם־יִשְׂרָאֵל׃
11.21 וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵי־יִשְׂרָאֵל אֶת־סִיחֹון וְאֶת־כָּל־עַמֹּו בְּיַד יִשְׂרָאֵל וַיַּכּוּם וַיִּירַשׁ יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל־אֶרֶץ הָאֱמֹרִי יֹושֵׁב הָאָרֶץ הַהִיא׃
11.22 וַיִּירְשׁוּ אֵת כָּל־גְּבוּל הָאֱמֹרִי מֵאַרְנֹון וְעַד־הַיַּבֹּק וּמִן־הַמִּדְבָּר וְעַד־הַיַּרְדֵּן׃
11.23 וְעַתָּה יְהוָה ׀ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הֹורִישׁ אֶת־הָאֱמֹרִי מִפְּנֵי עַמֹּו יִשְׂרָאֵל וְאַתָּה תִּירָשֶׁנּוּ׃
11.24 הֲלֹא אֵת אֲשֶׁר יֹורִישְׁךָ כְּמֹושׁ אֱלֹהֶיךָ אֹותֹו תִירָשׁ וְאֵת כָּל־אֲשֶׁר הֹורִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ מִפָּנֵינוּ אֹותֹו נִירָשׁ׃
11.25 וְעַתָּה הֲטֹוב טֹוב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן־צִפֹּור מֶלֶךְ מֹואָב הֲרֹוב רָב עִם־יִשְׂרָאֵל אִם־נִלְחֹם נִלְחַם בָּם׃
11.26 בְּשֶׁבֶת יִשְׂרָאֵל בְּחֶשְׁבֹּון וּבִבְנֹותֶיהָ וּבְעַרְעֹור וּבִבְנֹותֶיהָ וּבְכָל־הֶעָרִים אֲשֶׁר עַל־יְדֵי אַרְנֹון שְׁלֹשׁ מֵאֹות שָׁנָה וּמַדּוּעַ לֹא־הִצַּלְתֶּם בָּעֵת הַהִיא׃
11.27 וְאָנֹכִי לֹא־חָטָאתִי לָךְ וְאַתָּה עֹשֶׂה אִתִּי רָעָה לְהִלָּחֶם בִּי יִשְׁפֹּט יְהוָה הַשֹּׁפֵט הַיֹּום בֵּין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבֵין בְּנֵי עַמֹּון׃
11.28 וְלֹא שָׁמַע מֶלֶךְ בְּנֵי עַמֹּון אֶל־דִּבְרֵי יִפְתָּח אֲשֶׁר שָׁלַח אֵלָיו׃ פ
11.29 וַתְּהִי עַל־יִפְתָּח רוּחַ יְהוָה וַיַּעֲבֹר אֶת־הַגִּלְעָד וְאֶת־מְנַשֶּׁה וַיַּעֲבֹר אֶת־מִצְפֵּה גִלְעָד וּמִמִּצְפֵּה גִלְעָד עָבַר בְּנֵי עַמֹּון׃
11.30 וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם־נָתֹון תִּתֵּן אֶת־בְּנֵי עַמֹּון בְּיָדִי׃
11.31 וְהָיָה הַיֹּוצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלֹום מִבְּנֵי עַמֹּון וְהָיָה לַיהוָה וְהַעֲלִיתִהוּ עֹולָה׃ פ
11.32 וַיַּעֲבֹר יִפְתָּח אֶל־בְּנֵי עַמֹּון לְהִלָּחֶם בָּם וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיָדֹו׃
11.33 וַיַּכֵּם מֵעֲרֹועֵר וְעַד־בֹּואֲךָ מִנִּית עֶשְׂרִים עִיר וְעַד אָבֵל כְּרָמִים מַכָּה גְּדֹולָה מְאֹד וַיִּכָּנְעוּ בְּנֵי עַמֹּון מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃ פ
11.34 וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל־בֵּיתֹו וְהִנֵּה בִתֹּו יֹצֵאת לִקְרָאתֹו בְתֻפִּים וּבִמְחֹלֹות וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין־לֹו מִמֶּנּוּ בֵּן אֹו־בַת׃
11.35 וַיְהִי כִרְאֹותֹו אֹותָהּ וַיִּקְרַע אֶת־בְּגָדָיו וַיֹּאמֶר אֲהָהּ בִּתִּי הַכְרֵעַ הִכְרַעְתִּנִי וְאַתְּ הָיִיתְ בְּעֹכְרָי וְאָנֹכִי פָּצִיתִי־פִי אֶל־יְהוָה וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב׃
11.36 וַתֹּאמֶר אֵלָיו אָבִי פָּצִיתָה אֶת־פִּיךָ אֶל־יְהוָה עֲשֵׂה לִי כַּאֲשֶׁר יָצָא מִפִּיךָ אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ יְהוָה נְקָמֹות מֵאֹיְבֶיךָ מִבְּנֵי עַמֹּון׃
11.37 וַתֹּאמֶר אֶל־אָבִיהָ יֵעָשֶׂה לִּי הַדָּבָר הַזֶּה הַרְפֵּה מִמֶּנִּי שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וְאֵלְכָה וְיָרַדְתִּי עַל־הֶהָרִים וְאֶבְכֶּה עַל־בְּתוּלַי אָנֹכִי [וְרַעִיתִי כ] (וְרֵעֹותָי׃ ק)
11.38 וַיֹּאמֶר לֵכִי וַיִּשְׁלַח אֹותָהּ שְׁנֵי חֳדָשִׁים וַתֵּלֶךְ הִיא וְרֵעֹותֶיהָ וַתֵּבְךְּ עַל־בְּתוּלֶיהָ עַל־הֶהָרִים׃
11.39 וַיְהִי מִקֵּץ ׀ שְׁנַיִם חֳדָשִׁים וַתָּשָׁב אֶל־אָבִיהָ וַיַּעַשׂ לָהּ אֶת־נִדְרֹו אֲשֶׁר נָדָר וְהִיא לֹא־יָדְעָה אִישׁ וַתְּהִי־חֹק בְּיִשְׂרָאֵל׃
11.40 מִיָּמִים ׀ יָמִימָה תֵּלַכְנָה בְּנֹות יִשְׂרָאֵל לְתַנֹּות לְבַת־יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי אַרְבַּעַת יָמִים בַּשָּׁנָה׃ ס
11.1 wjiptaah HagilOaadij HaajaaH gibowr hajil wHwA baen-AixxaaH zownaaH wajowlaed gilOaad Aaet-jiptaah׃
11.2 watelaed Aexxaet-gilOaad low baanijm wajigdlw bnej-HaaAixxaaH wajgaarxxw Aaet-jiptaah wajoAmrw low loA-tinhal bbejt-Aaabijnw kij baen-AixxaaH Aahaeraet AaataaH׃
11.3 wajibrah jiptaah mipnej Aaehaajw wajexxaeb bAaeraec Towb wajitlaqTw Aael-jiptaah Aanaaxxijm rejqijm wajecAw Oimow׃ p
11.4 wajHij mijaamijm wajilaahamw bnej-Oamown Oim-jixraaAel׃
11.5 wajHij kaAaxxaer-nilhamw bnej-Oamown Oim-jixraaAel wajelkw ziqnej gilOaad laaqahat Aaet-jiptaah meAaeraec Towb׃
11.6 wajoAmrw ljiptaah lkaaH wHaajijtaaH laanw lqaacijn wnilaahamaaH bibnej Oamown׃
11.7 wajoAmaer jiptaah lziqnej gilOaad HaloA Aataem xneAtaem Aowtij watgaarxxwnij mibejt Aaabij wmadwOa baaAtaem Aelaj OataaH kaAaxxaer car laakaem׃
11.8 wajoAmrw ziqnej gilOaad Aael-jiptaah laaken OataaH xxabnw Aelaejkaa wHaalaktaa Oimaanw wnilhamtaa bibnej Oamown wHaajijtaa laanw lroAxx lkol joxxbej gilOaad׃
11.9 wajoAmaer jiptaah Aael-ziqnej gilOaad Aim-mxxijbijm Aataem Aowtij lHilaahem bibnej Oamown wnaatan jHwaaH Aowtaam lpaanaaj Aaanokij AaeHjaeH laakaem lroAxx׃
11.10 wajoAmrw ziqnej-gilOaad Aael-jiptaah jHwaaH jiHjaeH xxomeOa bejnowtejnw Aim-loA kidbaarkaa ken naOaxaeH׃
11.11 wajelaek jiptaah Oim-ziqnej gilOaad wajaaxijmw HaaOaam Aowtow OalejHaem lroAxx wlqaacijn wajdaber jiptaah Aaet-kaal-dbaaraajw lipnej jHwaaH bamicpaaH׃ p
11.12 wajixxlah jiptaah malAaakijm Aael-maelaek bnej-Oamown leAmor maH-lij waalaak kij-baaAtaa Aelaj lHilaahem bAarcij׃
11.13 wajoAmaer maelaek bnej-Oamown Aael-malAakej jiptaah kij-laaqah jixraaAel Aaet-Aarcij baOalowtow mimicrajim meAarnown wOad-Hajaboq wOad-Hajarden wOataaH HaaxxijbaaH AaetHaen bxxaalowm׃
11.14 wajowsaep Oowd jiptaah wajixxlah malAaakijm Aael-maelaek bnej Oamown׃
11.15 wajoAmaer low koH Aaamar jiptaah loA-laaqah jixraaAel Aaet-Aaeraec mowAaab wAaet-Aaeraec bnej Oamown׃
11.16 kij baOalowtaam mimicraajim wajelaek jixraaAel bamidbaar Oad-jam-swp wajaaboA qaadexxaaH׃
11.17 wajixxlah jixraaAel malAaakijm Aael-maelaek Aaedowm leAmor AaeObraaH-naaA bAarcaekaa wloA xxaamaO maelaek Aaedowm wgam Aael-maelaek mowAaab xxaalah wloA AaabaaH wajexxaeb jixraaAel bqaadexx׃
11.18 wajelaek bamidbaar wajaasaab Aaet-Aaeraec Aaedowm wAaet-Aaeraec mowAaab wajaaboA mimizrah-xxaemaexx lAaeraec mowAaab wajahanwn bOebaer Aarnown wloA-baaAw bigbwl mowAaab kij Aarnown gbwl mowAaab׃
11.19 wajixxlah jixraaAel malAaakijm Aael-sijhown maelaek-HaaAaemorij maelaek haexxbown wajoAmaer low jixraaAel naObraaH-naaA bAarckaa Oad-mqowmij׃
11.20 wloA-HaeAaemijn sijhown Aaet-jixraaAel Oabor bigbulow wajaeAaesop sijhown Aaet-kaal-Oamow wajahanw bjaaHcaaH wajilaahaem Oim-jixraaAel׃
11.21 wajiten jHwaaH AaeloHej-jixraaAel Aaet-sijhown wAaet-kaal-Oamow bjad jixraaAel wajakwm wajijraxx jixraaAel Aet kaal-Aaeraec HaaAaemorij jowxxeb HaaAaaraec HaHijA׃
11.22 wajijrxxw Aet kaal-gbwl HaaAaemorij meAarnown wOad-Hajaboq wmin-Hamidbaar wOad-Hajarden׃
11.23 wOataaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel Howrijxx Aaet-HaaAaemorij mipnej Oamow jixraaAel wAataaH tijraaxxaenw׃
11.24 HaloA Aet Aaxxaer jowrijxxkaa kmowxx AaeloHaejkaa Aowtow tijraaxx wAet kaal-Aaxxaer Howrijxx jHwaaH AaeloHejnw mipaanejnw Aowtow nijraaxx׃
11.25 wOataaH HaTowb Towb AataaH mibaalaaq baen-cipowr maelaek mowAaab Harowb raab Oim-jixraaAel Aim-nilhom nilham baam׃
11.26 bxxaebaet jixraaAel bhaexxbown wbibnowtaejHaa wbOarOowr wbibnowtaejHaa wbkaal-HaeOaarijm Aaxxaer Oal-jdej Aarnown xxloxx meAowt xxaanaaH wmadwOa loA-Hicaltaem baaOet HaHijA׃
11.27 wAaanokij loA-haaTaaAtij laak wAataaH OoxaeH Aitij raaOaaH lHilaahaem bij jixxpoT jHwaaH HaxxopeT Hajowm bejn bnej jixraaAel wbejn bnej Oamown׃
11.28 wloA xxaamaO maelaek bnej Oamown Aael-dibrej jiptaah Aaxxaer xxaalah Aelaajw׃ p
11.29 watHij Oal-jiptaah rwha jHwaaH wajaOabor Aaet-HagilOaad wAaet-mnaxxaeH wajaOabor Aaet-micpeH gilOaad wmimicpeH gilOaad Oaabar bnej Oamown׃
11.30 wajidar jiptaah naedaer lajHwaaH wajoAmar Aim-naatown titen Aaet-bnej Oamown bjaadij׃
11.31 wHaajaaH HajowceA Aaxxaer jeceA midaltej bejtij liqraaAtij bxxwbij bxxaalowm mibnej Oamown wHaajaaH lajHwaaH wHaOalijtiHw OowlaaH׃ p
11.32 wajaOabor jiptaah Aael-bnej Oamown lHilaahaem baam wajitnem jHwaaH bjaadow׃
11.33 wajakem meOarowOer wOad-bowAakaa minijt Oaexrijm Oijr wOad Aaabel kraamijm makaaH gdowlaaH mAod wajikaanOw bnej Oamown mipnej bnej jixraaAel׃ p
11.34 wajaaboA jiptaah HamicpaaH Aael-bejtow wHineH bitow joceAt liqraaAtow btupijm wbimholowt wraq HijA jhijdaaH Aejn-low mimaenw ben Aow-bat׃
11.35 wajHij kirAowtow AowtaaH wajiqraO Aaet-bgaadaajw wajoAmaer AaHaaH bitij HakreOa HikraOtinij wAat Haajijt bOokraaj wAaanokij paacijtij-pij Aael-jHwaaH wloA Awkal laaxxwb׃
11.36 watoAmaer Aelaajw Aaabij paacijtaaH Aaet-pijkaa Aael-jHwaaH OaxeH lij kaAaxxaer jaacaaA mipijkaa Aaharej Aaxxaer OaaxaaH lkaa jHwaaH nqaamowt meAojbaejkaa mibnej Oamown׃
11.37 watoAmaer Aael-AaabijHaa jeOaaxaeH lij Hadaabaar HazaeH HarpeH mimaenij xxnajim haadaaxxijm wAelkaaH wjaaradtij Oal-HaeHaarijm wAaebkaeH Oal-btwlaj Aaanokij [wraOijtij k] (wreOowtaaj׃ q)
11.38 wajoAmaer lekij wajixxlah AowtaaH xxnej haadaaxxijm watelaek HijA wreOowtaejHaa watebk Oal-btwlaejHaa Oal-HaeHaarijm׃
11.39 wajHij miqec xxnajim haadaaxxijm wataaxxaab Aael-AaabijHaa wajaOax laaH Aaet-nidrow Aaxxaer naadaar wHijA loA-jaadOaaH Aijxx watHij-hoq bjixraaAel׃
11.40 mijaamijm jaamijmaaH telaknaaH bnowt jixraaAel ltanowt lbat-jiptaah HagilOaadij AarbaOat jaamijm baxxaanaaH׃ s
11.1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן־אשה זונה ויולד גלעד את־יפתח׃
11.2 ותלד אשת־גלעד לו בנים ויגדלו בני־האשה ויגרשו את־יפתח ויאמרו לו לא־תנחל בבית־אבינו כי בן־אשה אחרת אתה׃
11.3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל־יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו׃ פ
11.4 ויהי מימים וילחמו בני־עמון עם־ישראל׃
11.5 ויהי כאשר־נלחמו בני־עמון עם־ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את־יפתח מארץ טוב׃
11.6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃
11.7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׃
11.8 ויאמרו זקני גלעד אל־יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד׃
11.9 ויאמר יפתח אל־זקני גלעד אם־משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש׃
11.10 ויאמרו זקני־גלעד אל־יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם־לא כדברך כן נעשה׃
11.11 וילך יפתח עם־זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את־כל־דבריו לפני יהוה במצפה׃ פ
11.12 וישלח יפתח מלאכים אל־מלך בני־עמון לאמר מה־לי ולך כי־באת אלי להלחם בארצי׃
11.13 ויאמר מלך בני־עמון אל־מלאכי יפתח כי־לקח ישראל את־ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד־היבק ועד־הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃
11.14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל־מלך בני עמון׃
11.15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא־לקח ישראל את־ארץ מואב ואת־ארץ בני עמון׃
11.16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד־ים־סוף ויבא קדשה׃
11.17 וישלח ישראל מלאכים ׀ אל־מלך אדום ׀ לאמר אעברה־נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל־מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש׃
11.18 וילך במדבר ויסב את־ארץ אדום ואת־ארץ מואב ויבא ממזרח־שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא־באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃
11.19 וישלח ישראל מלאכים אל־סיחון מלך־האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה־נא בארצך עד־מקומי׃
11.20 ולא־האמין סיחון את־ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את־כל־עמו ויחנו ביהצה וילחם עם־ישראל׃
11.21 ויתן יהוה אלהי־ישראל את־סיחון ואת־כל־עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל־ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃
11.22 ויירשו את כל־גבול האמרי מארנון ועד־היבק ומן־המדבר ועד־הירדן׃
11.23 ועתה יהוה ׀ אלהי ישראל הוריש את־האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃
11.24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל־אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃
11.25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן־צפור מלך מואב הרוב רב עם־ישראל אם־נלחם נלחם בם׃
11.26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל־הערים אשר על־ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא־הצלתם בעת ההיא׃
11.27 ואנכי לא־חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון׃
11.28 ולא שמע מלך בני עמון אל־דברי יפתח אשר שלח אליו׃ פ
11.29 ותהי על־יפתח רוח יהוה ויעבר את־הגלעד ואת־מנשה ויעבר את־מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃
11.30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם־נתון תתן את־בני עמון בידי׃
11.31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃ פ
11.32 ויעבר יפתח אל־בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃
11.33 ויכם מערוער ועד־בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל׃ פ
11.34 ויבא יפתח המצפה אל־ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין־לו ממנו בן או־בת׃
11.35 ויהי כראותו אותה ויקרע את־בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי־פי אל־יהוה ולא אוכל לשוב׃
11.36 ותאמר אליו אבי פציתה את־פיך אל־יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃
11.37 ותאמר אל־אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על־ההרים ואבכה על־בתולי אנכי [ורעיתי כ] (ורעותי׃ ק)
11.38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על־בתוליה על־ההרים׃
11.39 ויהי מקץ ׀ שנים חדשים ותשב אל־אביה ויעש לה את־נדרו אשר נדר והיא לא־ידעה איש ותהי־חק בישראל׃
11.40 מימים ׀ ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת־יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה׃ ס
11.1 wjpth HglOdj HjH gbwr hjl wHwA bn-AxH zwnH wjwld glOd At-jpth׃
11.2 wtld Axt-glOd lw bnjm wjgdlw bnj-HAxH wjgrxw At-jpth wjAmrw lw lA-tnhl bbjt-Abjnw kj bn-AxH Ahrt AtH׃
11.3 wjbrh jpth mpnj Ahjw wjxb bArc Twb wjtlqTw Al-jpth Anxjm rjqjm wjcAw Omw׃ p
11.4 wjHj mjmjm wjlhmw bnj-Omwn Om-jxrAl׃
11.5 wjHj kAxr-nlhmw bnj-Omwn Om-jxrAl wjlkw zqnj glOd lqht At-jpth mArc Twb׃
11.6 wjAmrw ljpth lkH wHjjtH lnw lqcjn wnlhmH bbnj Omwn׃
11.7 wjAmr jpth lzqnj glOd HlA Atm xnAtm Awtj wtgrxwnj mbjt Abj wmdwO bAtm Alj OtH kAxr cr lkm׃
11.8 wjAmrw zqnj glOd Al-jpth lkn OtH xbnw Aljk wHlkt Omnw wnlhmt bbnj Omwn wHjjt lnw lrAx lkl jxbj glOd׃
11.9 wjAmr jpth Al-zqnj glOd Am-mxjbjm Atm Awtj lHlhm bbnj Omwn wntn jHwH Awtm lpnj Ankj AHjH lkm lrAx׃
11.10 wjAmrw zqnj-glOd Al-jpth jHwH jHjH xmO bjnwtjnw Am-lA kdbrk kn nOxH׃
11.11 wjlk jpth Om-zqnj glOd wjxjmw HOm Awtw OljHm lrAx wlqcjn wjdbr jpth At-kl-dbrjw lpnj jHwH bmcpH׃ p
11.12 wjxlh jpth mlAkjm Al-mlk bnj-Omwn lAmr mH-lj wlk kj-bAt Alj lHlhm bArcj׃
11.13 wjAmr mlk bnj-Omwn Al-mlAkj jpth kj-lqh jxrAl At-Arcj bOlwtw mmcrjm mArnwn wOd-Hjbq wOd-Hjrdn wOtH HxjbH AtHn bxlwm׃
11.14 wjwsp Owd jpth wjxlh mlAkjm Al-mlk bnj Omwn׃
11.15 wjAmr lw kH Amr jpth lA-lqh jxrAl At-Arc mwAb wAt-Arc bnj Omwn׃
11.16 kj bOlwtm mmcrjm wjlk jxrAl bmdbr Od-jm-swp wjbA qdxH׃
11.17 wjxlh jxrAl mlAkjm Al-mlk Adwm lAmr AObrH-nA bArck wlA xmO mlk Adwm wgm Al-mlk mwAb xlh wlA AbH wjxb jxrAl bqdx׃
11.18 wjlk bmdbr wjsb At-Arc Adwm wAt-Arc mwAb wjbA mmzrh-xmx lArc mwAb wjhnwn bObr Arnwn wlA-bAw bgbwl mwAb kj Arnwn gbwl mwAb׃
11.19 wjxlh jxrAl mlAkjm Al-sjhwn mlk-HAmrj mlk hxbwn wjAmr lw jxrAl nObrH-nA bArck Od-mqwmj׃
11.20 wlA-HAmjn sjhwn At-jxrAl Obr bgblw wjAsp sjhwn At-kl-Omw wjhnw bjHcH wjlhm Om-jxrAl׃
11.21 wjtn jHwH AlHj-jxrAl At-sjhwn wAt-kl-Omw bjd jxrAl wjkwm wjjrx jxrAl At kl-Arc HAmrj jwxb HArc HHjA׃
11.22 wjjrxw At kl-gbwl HAmrj mArnwn wOd-Hjbq wmn-Hmdbr wOd-Hjrdn׃
11.23 wOtH jHwH AlHj jxrAl Hwrjx At-HAmrj mpnj Omw jxrAl wAtH tjrxnw׃
11.24 HlA At Axr jwrjxk kmwx AlHjk Awtw tjrx wAt kl-Axr Hwrjx jHwH AlHjnw mpnjnw Awtw njrx׃
11.25 wOtH HTwb Twb AtH mblq bn-cpwr mlk mwAb Hrwb rb Om-jxrAl Am-nlhm nlhm bm׃
11.26 bxbt jxrAl bhxbwn wbbnwtjH wbOrOwr wbbnwtjH wbkl-HOrjm Axr Ol-jdj Arnwn xlx mAwt xnH wmdwO lA-Hcltm bOt HHjA׃
11.27 wAnkj lA-hTAtj lk wAtH OxH Atj rOH lHlhm bj jxpT jHwH HxpT Hjwm bjn bnj jxrAl wbjn bnj Omwn׃
11.28 wlA xmO mlk bnj Omwn Al-dbrj jpth Axr xlh Aljw׃ p
11.29 wtHj Ol-jpth rwh jHwH wjObr At-HglOd wAt-mnxH wjObr At-mcpH glOd wmmcpH glOd Obr bnj Omwn׃
11.30 wjdr jpth ndr ljHwH wjAmr Am-ntwn ttn At-bnj Omwn bjdj׃
11.31 wHjH HjwcA Axr jcA mdltj bjtj lqrAtj bxwbj bxlwm mbnj Omwn wHjH ljHwH wHOljtHw OwlH׃ p
11.32 wjObr jpth Al-bnj Omwn lHlhm bm wjtnm jHwH bjdw׃
11.33 wjkm mOrwOr wOd-bwAk mnjt Oxrjm Ojr wOd Abl krmjm mkH gdwlH mAd wjknOw bnj Omwn mpnj bnj jxrAl׃ p
11.34 wjbA jpth HmcpH Al-bjtw wHnH btw jcAt lqrAtw btpjm wbmhlwt wrq HjA jhjdH Ajn-lw mmnw bn Aw-bt׃
11.35 wjHj krAwtw AwtH wjqrO At-bgdjw wjAmr AHH btj HkrO HkrOtnj wAt Hjjt bOkrj wAnkj pcjtj-pj Al-jHwH wlA Awkl lxwb׃
11.36 wtAmr Aljw Abj pcjtH At-pjk Al-jHwH OxH lj kAxr jcA mpjk Ahrj Axr OxH lk jHwH nqmwt mAjbjk mbnj Omwn׃
11.37 wtAmr Al-AbjH jOxH lj Hdbr HzH HrpH mmnj xnjm hdxjm wAlkH wjrdtj Ol-HHrjm wAbkH Ol-btwlj Ankj [wrOjtj k] (wrOwtj׃ q)
11.38 wjAmr lkj wjxlh AwtH xnj hdxjm wtlk HjA wrOwtjH wtbk Ol-btwljH Ol-HHrjm׃
11.39 wjHj mqc xnjm hdxjm wtxb Al-AbjH wjOx lH At-ndrw Axr ndr wHjA lA-jdOH Ajx wtHj-hq bjxrAl׃
11.40 mjmjm jmjmH tlknH bnwt jxrAl ltnwt lbt-jpth HglOdj ArbOt jmjm bxnH׃ s
11.1 Fuit Iephte Galaadites vir fortissimus, filius meretricis mulieris, quem genuit Galaad.
11.2 Habuit autem Galaad uxorem, de qua suscepit filios, qui, postquam creverant, eiecerunt Iephte dicentes: “ Heres in domo patris nostri esse non poteris, quia de altera matre generatus es ”.
11.3 Quos ille fugiens atque devitans habitavit in terra Tob; congregatique sunt ad eum viri inopes et exierunt cum eo.
11.4 In illis diebus pugnabant filii Ammon contra Israel.
11.5 Quibus acriter instantibus, perrexerunt maiores natu de Galaad, ut tollerent in auxilium sui Iephte de terra Tob.
11.6 Dixeruntque ad eum: “ Veni et esto princeps noster, et pugnemus contra filios Ammon ”.
11.7 Quibus ille respondit: “ Nonne vos estis, qui odistis me et eiecistis de domo patris mei? Et nunc venistis ad me necessitate compulsi ”.
11.8 Dixeruntque principes Galaad ad Iephte: “ Ob hanc igitur causam nunc ad te venimus, ut proficiscaris nobiscum et pugnes contra filios Ammon sisque dux omnium, qui habitant in Galaad ”.
11.9 Iephte quoque dixit eis: “ Si revocatis me, ut pugnem pro vobis contra filios Ammon, tradideritque eos Dominus in manus meas, ego ero princeps vester ”.
11.10 Qui responderunt ei: “ Dominus, qui haec audit, ipse mediator ac testis est quod secundum verbum tuum faciemus ”.
11.11 Abiit itaque Iephte cum principibus Galaad, fecitque eum omnis populus principem sui. Locutusque est Iephte omnes sermones suos coram Domino in Maspha.
11.12 Et misit Iephte nuntios ad regem filiorum Ammon, qui ex persona sua dicerent: “ Quid mihi et tibi est, quia venisti contra me, ut invaderes terram meam? ”.
11.13 Quibus ille respondit: “ Quia tulit Israel terram meam, quando ascendit de Aegypto, a finibus Arnon usque Iaboc atque Iordanem; nunc igitur cum pace redde mihi eam ”.
11.14 Rursumque Iephte nuntios misit et imperavit eis, ut dicerent regi Ammon:
11.15 “ Haec dicit Iephte: Non tulit Israel terram Moab nec terram filiorum Ammon.
11.16 Sed, quando de Aegypto conscenderunt, ambulavit Israel per solitudinem usque ad mare Rubrum et venit in Cades;
11.17 misitque nuntios ad regem Edom dicens: “Dimitte, ut transeam per terram tuam”. Qui noluit acquiescere precibus eius. Misit quoque et ad regem Moab, qui et ipse transitum praebere contempsit. Mansit itaque Israel in Cades
11.18 et pertransiens desertum circuivit ex latere terram Edom et terram Moab venitque contra orientalem plagam terrae Moab et castrametatus est trans Arnon nec voluit intrare terminos Moab; Arnon quippe confinium est terrae Moab.
11.19 Misit itaque Israel nuntios ad Sehon regem Amorraeorum, regem Hesebon, et dixit ei: “Dimitte, ut transeam per terram tuam usque ad locum meum”.
11.20 Qui et ipse Israel verbis diffidens non dimisit eum transire per terminos suos, sed, omni populo suo congregato, egressus est contra eum in Iasa et fortiter resistebat.
11.21 Tradiditque eum Dominus in manu Israel cum omni exercitu suo, qui percussit eum et possedit omnem terram Amorraei habitatoris regionis illius,
11.22 universos fines eius de Arnon usque Iaboc et de solitudine usque ad Iordanem.
11.23 Dominus ergo, Deus Israel, subvertit Amorraeum coram populo suo Israel; et tu nunc vis possidere terram eius?
11.24 Nonne ea, quae tibi Chamos deus tuus in possessionem dat, tibi iure debentur? Quae autem Dominus Deus noster victor obtinuit, in nostram cedunt possessionem.
11.25 Num quid melior es Balac filio Sephor rege Moab? Numquid iurgatus est contra Israel et pugnavit contra eum?
11.26 Quando habitabat in Hesebon et viculis eius et in Aroer et villis illius et in cunctis civitatibus iuxta Arnon per trecentos annos, quare tanto tempore nihil super hac repetitione tentastis?
11.27 Igitur non ego pecco in te, sed tu contra me male agis indicens mihi bella non iusta. Iudicet Dominus arbiter huius diei inter filios Israel et inter filios Ammon ”.
11.28 Noluitque acquiescere rex filiorum Ammon verbis Iephte, quae per nuntios mandaverat.
11.29 Factus est ergo super Iephte spiritus Domini, et pertransiens Galaad et Manasse venit in Maspha Galaad et inde ad filios Ammon.
11.30 Votum autem vovit Domino dicens: “ Si tradideris filios Ammon in manus meas,
11.31 quicumque primus fuerit egressus de foribus domus meae mihique occurrerit revertenti cum pace a filiis Ammon, eum holocaustum offeram Domino ”.
11.32 Transivitque Iephte ad filios Ammon, ut pugnaret contra eos; quos tradidit Dominus in manus eius.
11.33 Percussitque eos ab Aroer usque dum venias in Mennith viginti civitates et usque ad Abelcharmim plaga magna nimis; humiliatique sunt filii Ammon a filiis Israel.
11.34 Revertenti autem Iephte in Maspha domum suam occurrit unigenita filia cum tympanis et choris: non enim habebat alios liberos.
11.35 Qua visa, scidit vestimenta sua et ait: “ Heu, filia mi, incurvans incurvasti me! Et tu es in eis, qui me perturbant! Aperui enim os meum ad Dominum et aliud facere non potero ”.
11.36 Cui illa respondit: “ Pater mi, si aperuisti os tuum ad Dominum, fac mihi, quodcumque pollicitus es, concessa tibi a Domino ultione atque victoria de hostibus tuis filiis Ammon ”.
11.37 Dixitque ad patrem: “ Hoc solum mihi praesta, quod deprecor: Dimitte me, ut duobus mensibus circumeam montes et plangam virginitatem meam cum sodalibus meis ”.
11.38 Cui ille respondit: “ Vade! ”. Et dimisit eam duobus mensibus. Cumque abisset cum sodalibus suis, flebat virginitatem suam in montibus.
11.39 Expletisque duobus mensibus, reversa est ad patrem suum; et fecit ei, sicut voverat, quae non cognoverat virum. Exinde mos increbuit in Israel, et consuetudo servata est,
11.40 ut post anni circulum conveniant in unum filiae Israel et plangant filiam Iephte Galaaditae diebus quattuor.
12.1 Aber die Männer von Ephraim versammelten sich und zogen nach Zaphon und sprachen zu Jephtah: Warum bist du wider die Kinder Ammon in den Streit gezogen und hast uns nicht gerufen, daß wir mit dir zögen? Wir wollen dein Haus samt dir mit Feuer verbrennen!
12.2 Jephtah sprach zu ihnen: Ich und mein Volk hatten einen schweren Streit mit den Kindern Ammon, und ich schrie zu euch, aber ihr halfet mir nicht aus ihrer Hand.
12.3 Als ich nun sah, daß bei euch keine Hilfe war, setzte ich mein Leben daran und zog hin wider die Kinder Ammon, und der HERR gab sie in meine Hand. Warum kommt ihr heute zu mir herauf, um wider mich zu streiten?
12.4 Und Jephtah versammelte alle Männer von Gilead und stritt wider Ephraim. Und die Männer von Gilead schlugen Ephraim, weil sie gesagt hatten: Ihr seid ephraimitische Flüchtlinge; Gilead liegt zwischen Ephraim und Manasse!
12.5 Und die Gileaditer besetzten die Furt des Jordan vor Ephraim. Wenn nun die flüchtenden Ephraimiter sprachen: Laß mich hinübergehen! so sprachen die Männer von Gilead: Bist du ein Ephraimiter? Wenn er dann antwortete: Nein!
12.6 so sprachen sie zu ihm: Sage doch: Schibbolet! Sprach er alsdann «Sibbolet», weil er es nicht recht aussprechen konnte, so fingen sie ihn und töteten ihn an der Furt des Jordan, so daß zu der Zeit von Ephraim zweiundvierzigtausend fielen.
12.7 Jephtah aber richtete Israel sechs Jahre lang. Dann starb Jephtah, der Gileaditer, und ward begraben in einer der Städte Gileads.
12.8 Nach ihm richtete Ibzan von Bethlehem das Volk Israel.
12.9 Der hatte dreißig Söhne und entließ dreißig Töchter aus seinem Haus und nahm seinen Söhnen dreißig Töchter von auswärts und richtete Israel sieben Jahre lang.
12.10 Darnach starb Ibzan und ward zu Bethlehem begraben.
12.11 Nach ihm richtete Elon, ein Sebuloniter, das Volk Israel; der richtete Israel zehn Jahre lang.
12.12 Und Elon, der Sebuloniter, starb und ward begraben zu Ajalon im Lande Sebulon.
12.13 Nach ihm richtete Abdon, der Sohn Hillels, ein Piratoniter, das Volk Israel.
12.14 Der hatte vierzig Söhne und dreißig Enkel, die auf siebzig Eselsfüllen ritten; der richtete Israel acht Jahre lang.
12.15 Darnach starb Abdon, der Sohn Hillels, der Piratoniter, und ward begraben zu Piraton im Lande Ephraim auf dem Gebirge der Amalekiter.
12.1 καὶ ἐβόησεν ἀνὴρ εφραιμ καὶ παρῆλθαν εἰς βορρᾶν καὶ εἶπαν πρὸς ιεφθαε διὰ τί παρῆλθες παρατάξασθαι ἐν υἱοῖς αμμων καὶ ἡμᾶς οὐ κέκληκας πορευθῆναι μετὰ σοῦ τὸν οἶκόν σου ἐμπρήσομεν ἐπὶ σὲ ἐν πυρί
12.2 καὶ εἶπεν ιεφθαε πρὸς αὐτούς ἀνὴρ μαχητὴς ἤμην ἐγὼ καὶ ὁ λαός μου καὶ οἱ υἱοὶ αμμων σφόδρα καὶ ἐβόησα ὑμᾶς καὶ οὐκ ἐσώσατέ με ἐκ χειρὸς αὐτῶν
12.3 καὶ εἶδον ὅτι οὐκ εἶ σωτήρ καὶ ἔθηκα τὴν ψυχήν μου ἐν χειρί μου καὶ παρῆλθον πρὸς υἱοὺς αμμων καὶ ἔδωκεν αὐτοὺς κύριος ἐν χειρί μου καὶ εἰς τί ἀνέβητε ἐπ' ἐμὲ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ταύτῃ παρατάξασθαι ἐν ἐμοί
12.4 καὶ συνέστρεψεν ιεφθαε τοὺς πάντας ἄνδρας γαλααδ καὶ παρετάξατο τῷ εφραιμ καὶ ἐπάταξαν ἄνδρες γαλααδ τὸν εφραιμ ὅτι εἶπαν οἱ διασῳζόμενοι τοῦ εφραιμ ὑμεῖς γαλααδ ἐν μέσῳ τοῦ εφραιμ καὶ ἐν μέσῳ τοῦ μανασση
12.5 καὶ προκατελάβετο γαλααδ τὰς διαβάσεις τοῦ ιορδάνου τοῦ εφραιμ καὶ εἶπαν αὐτοῖς οἱ διασῳζόμενοι εφραιμ διαβῶμεν καὶ εἶπαν αὐτοῖς οἱ ἄνδρες γαλααδ μὴ εφραθίτης εἶ καὶ εἶπεν οὔ
12.6 καὶ εἶπαν αὐτῷ εἰπὸν δὴ στάχυς καὶ οὐ κατεύθυνεν τοῦ λαλῆσαι οὕτως καὶ ἐπελάβοντο αὐτοῦ καὶ ἔθυσαν αὐτὸν πρὸς τὰς διαβάσεις τοῦ ιορδάνου καὶ ἔπεσαν ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀπὸ εφραιμ τεσσαράκοντα δύο χιλιάδες
12.7 καὶ ἔκρινεν ιεφθαε τὸν ισραηλ ἑξήκοντα ἔτη καὶ ἀπέθανεν ιεφθαε ὁ γαλααδίτης καὶ ἐτάφη ἐν πόλει αὐτοῦ ἐν γαλααδ
12.8 καὶ ἔκρινεν μετ' αὐτὸν τὸν ισραηλ αβαισαν ἀπὸ βαιθλεεμ
12.9 καὶ ἦσαν αὐτῷ τριάκοντα υἱοὶ καὶ τριάκοντα θυγατέρες ἃς ἐξαπέστειλεν ἔξω καὶ τριάκοντα θυγατέρας εἰσήνεγκεν τοῖς υἱοῖς αὐτοῦ ἔξωθεν καὶ ἔκρινεν τὸν ισραηλ ἑπτὰ ἔτη
12.10 καὶ ἀπέθανεν αβαισαν καὶ ἐτάφη ἐν βαιθλεεμ
12.11 καὶ ἔκρινεν μετ' αὐτὸν τὸν ισραηλ αιλωμ ὁ ζαβουλωνίτης δέκα ἔτη
12.12 καὶ ἀπέθανεν αιλωμ ὁ ζαβουλωνίτης καὶ ἐτάφη ἐν αιλωμ ἐν γῇ ζαβουλων
12.13 καὶ ἔκρινεν μετ' αὐτὸν τὸν ισραηλ αβδων υἱὸς ελληλ ὁ φαραθωνίτης
12.14 καὶ ἦσαν αὐτῷ τεσσαράκοντα υἱοὶ καὶ τριάκοντα υἱῶν υἱοὶ ἐπιβαίνοντες ἐπὶ ἑβδομήκοντα πώλους καὶ ἔκρινεν τὸν ισραηλ ὀκτὼ ἔτη
12.15 καὶ ἀπέθανεν αβδων υἱὸς ελληλ ὁ φαραθωνίτης καὶ ἐτάφη ἐν φαραθωμ ἐν γῇ εφραιμ ἐν ὄρει τοῦ αμαληκ
12.1 kai eboehsen anehr ephraim kai parehlthan eis borran kai eipan pros iephthae dia ti parehlthes parataxasthai en yiois ammohn kai ehmas oy keklehkas poreythehnai meta soy ton oikon soy emprehsomen epi se en pyri
12.2 kai eipen iephthae pros aytoys anehr machehtehs ehmehn egoh kai o laos moy kai oi yioi ammohn sphodra kai eboehsa ymas kai oyk esohsate me ek cheiros aytohn
12.3 kai eidon oti oyk ei sohtehr kai ethehka tehn psychehn moy en cheiri moy kai parehlthon pros yioys ammohn kai edohken aytoys kyrios en cheiri moy kai eis ti anebehte ep' eme en teh ehmera tayteh parataxasthai en emoi
12.4 kai synestrepsen iephthae toys pantas andras galaad kai paretaxato toh ephraim kai epataxan andres galaad ton ephraim oti eipan oi diasohzomenoi toy ephraim ymeis galaad en mesoh toy ephraim kai en mesoh toy manasseh
12.5 kai prokatelabeto galaad tas diabaseis toy iordanoy toy ephraim kai eipan aytois oi diasohzomenoi ephraim diabohmen kai eipan aytois oi andres galaad meh ephrathitehs ei kai eipen oy
12.6 kai eipan aytoh eipon deh stachys kai oy kateythynen toy lalehsai oytohs kai epelabonto aytoy kai ethysan ayton pros tas diabaseis toy iordanoy kai epesan en toh kairoh ekeinoh apo ephraim tessarakonta dyo chiliades
12.7 kai ekrinen iephthae ton israehl exehkonta eteh kai apethanen iephthae o galaaditehs kai etapheh en polei aytoy en galaad
12.8 kai ekrinen met' ayton ton israehl abaisan apo baithleem
12.9 kai ehsan aytoh triakonta yioi kai triakonta thygateres as exapesteilen exoh kai triakonta thygateras eisehnegken tois yiois aytoy exohthen kai ekrinen ton israehl epta eteh
12.10 kai apethanen abaisan kai etapheh en baithleem
12.11 kai ekrinen met' ayton ton israehl ailohm o zaboylohnitehs deka eteh
12.12 kai apethanen ailohm o zaboylohnitehs kai etapheh en ailohm en geh zaboylohn
12.13 kai ekrinen met' ayton ton israehl abdohn yios ellehl o pharathohnitehs
12.14 kai ehsan aytoh tessarakonta yioi kai triakonta yiohn yioi epibainontes epi ebdomehkonta pohloys kai ekrinen ton israehl oktoh eteh
12.15 kai apethanen abdohn yios ellehl o pharathohnitehs kai etapheh en pharathohm en geh ephraim en orei toy amalehk
12.1 וַיִּצָּעֵק אִישׁ אֶפְרַיִם וַיַּעֲבֹר צָפֹונָה וַיֹּאמְרוּ לְיִפְתָּח מַדּוּעַ ׀ עָבַרְתָּ ׀ לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי־עַמֹּון וְלָנוּ לֹא קָרָאתָ לָלֶכֶת עִמָּךְ בֵּיתְךָ נִשְׂרֹף עָלֶיךָ בָּאֵשׁ׃
12.2 וַיֹּאמֶר יִפְתָּח אֲלֵיהֶם אִישׁ רִיב הָיִיתִי אֲנִי וְעַמִּי וּבְנֵי־עַמֹּון מְאֹד וָאֶזְעַק אֶתְכֶם וְלֹא־הֹושַׁעְתֶּם אֹותִי מִיָּדָם׃
12.3 וָאֶרְאֶה כִּי־אֵינְךָ מֹושִׁיעַ וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי וָאֶעְבְּרָה אֶל־בְּנֵי עַמֹּון וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיָדִי וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיֹּום הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי׃
12.4 וַיִּקְבֹּץ יִפְתָּח אֶת־כָּל־אַנְשֵׁי גִלְעָד וַיִּלָּחֶם אֶת־אֶפְרָיִם וַיַּכּוּ אַנְשֵׁי גִלְעָד אֶת־אֶפְרַיִם כִּי אָמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אַתֶּם גִּלְעָד בְּתֹוךְ אֶפְרַיִם בְּתֹוךְ מְנַשֶּׁה׃
12.5 וַיִּלְכֹּד גִּלְעָד אֶת־מַעְבְּרֹות הַיַּרְדֵּן לְאֶפְרָיִם וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ פְּלִיטֵי אֶפְרַיִם אֶעֱבֹרָה וַיֹּאמְרוּ לֹו אַנְשֵׁי־גִלְעָד הַאֶפְרָתִי אַתָּה וַיֹּאמֶר ׀ לֹא׃
12.6 וַיֹּאמְרוּ לֹו אֱמָר־נָא שִׁבֹּלֶת וַיֹּאמֶר סִבֹּלֶת וְלֹא יָכִין לְדַבֵּר כֵּן וַיֹּאחֲזוּ אֹותֹו וַיִּשְׁחָטוּהוּ אֶל־מַעְבְּרֹות הַיַּרְדֵּן וַיִּפֹּל בָּעֵת הַהִיא מֵאֶפְרַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אָלֶף׃
12.7 וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת־יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים וַיָּמָת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד׃ פ
12.8 וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל אִבְצָן מִבֵּית לָחֶם׃
12.9 וַיְהִי־לֹו שְׁלֹשִׁים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בָּנֹות שִׁלַּח הַחוּצָה וּשְׁלֹשִׁים בָּנֹות הֵבִיא לְבָנָיו מִן־הַחוּץ וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל שֶׁבַע שָׁנִים׃
12.10 וַיָּמָת אִבְצָן וַיִּקָּבֵר בְּבֵית לָחֶם׃ פ
12.11 וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל אֵילֹון הַזְּבוּלֹנִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשֶׂר שָׁנִים׃
12.12 וַיָּמָת אֵלֹון הַזְּבוּלֹנִי וַיִּקָּבֵר בְּאַיָּלֹון בְּאֶרֶץ זְבוּלֻן׃ פ
12.13 וַיִּשְׁפֹּט אַחֲרָיו אֶת־יִשְׂרָאֵל עַבְדֹּון בֶּן־הִלֵּל הַפִּרְעָתֹונִי׃
12.14 וַיְהִי־לֹו אַרְבָּעִים בָּנִים וּשְׁלֹשִׁים בְּנֵי בָנִים רֹכְבִים עַל־שִׁבְעִים עֲיָרִם וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה שָׁנִים׃
12.15 וַיָּמָת עַבְדֹּון בֶּן־הִלֵּל הַפִּרְעָתֹונִי וַיִּקָּבֵר בְּפִרְעָתֹון בְּאֶרֶץ אֶפְרַיִם בְּהַר הָעֲמָלֵקִי׃ פ
12.1 wajicaaOeq Aijxx Aaeprajim wajaOabor caapownaaH wajoAmrw ljiptaah madwOa Oaabartaa lHilaahem bibnej-Oamown wlaanw loA qaaraaAtaa laalaekaet Oimaak bejtkaa nixrop Oaalaejkaa baaAexx׃
12.2 wajoAmaer jiptaah AalejHaem Aijxx rijb Haajijtij Aanij wOamij wbnej-Oamown mAod waaAaezOaq Aaetkaem wloA-HowxxaOtaem Aowtij mijaadaam׃
12.3 waaAaerAaeH kij-Aejnkaa mowxxijOa waaAaaxijmaaH napxxij bkapij waaAaeObraaH Aael-bnej Oamown wajitnem jHwaaH bjaadij wlaamaaH Oalijtaem Aelaj Hajowm HazaeH lHilaahaem bij׃
12.4 wajiqboc jiptaah Aaet-kaal-Aanxxej gilOaad wajilaahaem Aaet-Aaepraajim wajakw Aanxxej gilOaad Aaet-Aaeprajim kij Aaamrw plijTej Aaeprajim Aataem gilOaad btowk Aaeprajim btowk mnaxxaeH׃
12.5 wajilkod gilOaad Aaet-maObrowt Hajarden lAaepraajim wHaajaaH kij joAmrw plijTej Aaeprajim AaeOaeboraaH wajoAmrw low Aanxxej-gilOaad HaAaepraatij AataaH wajoAmaer loA׃
12.6 wajoAmrw low Aaemaar-naaA xxibolaet wajoAmaer sibolaet wloA jaakijn ldaber ken wajoAhazw Aowtow wajixxhaaTwHw Aael-maObrowt Hajarden wajipol baaOet HaHijA meAaeprajim AarbaaOijm wxxnajim Aaalaep׃
12.7 wajixxpoT jiptaah Aaet-jixraaAel xxexx xxaanijm wajaamaat jiptaah HagilOaadij wajiqaaber bOaarej gilOaad׃ p
12.8 wajixxpoT Aaharaajw Aaet-jixraaAel Aibcaan mibejt laahaem׃
12.9 wajHij-low xxloxxijm baanijm wxxloxxijm baanowt xxilah HahwcaaH wxxloxxijm baanowt HebijA lbaanaajw min-Hahwc wajixxpoT Aaet-jixraaAel xxaebaO xxaanijm׃
12.10 wajaamaat Aibcaan wajiqaaber bbejt laahaem׃ p
12.11 wajixxpoT Aaharaajw Aaet-jixraaAel Aejlown Hazbwlonij wajixxpoT Aaet-jixraaAel Oaexaer xxaanijm׃
12.12 wajaamaat Aelown Hazbwlonij wajiqaaber bAajaalown bAaeraec zbwlun׃ p
12.13 wajixxpoT Aaharaajw Aaet-jixraaAel Oabdown baen-Hilel HapirOaatownij׃
12.14 wajHij-low AarbaaOijm baanijm wxxloxxijm bnej baanijm rokbijm Oal-xxibOijm Oajaarim wajixxpoT Aaet-jixraaAel xxmonaeH xxaanijm׃
12.15 wajaamaat Oabdown baen-Hilel HapirOaatownij wajiqaaber bpirOaatown bAaeraec Aaeprajim bHar HaaOamaaleqij׃ p
12.1 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע ׀ עברת ׀ להלחם בבני־עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש׃
12.2 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני־עמון מאד ואזעק אתכם ולא־הושעתם אותי מידם׃
12.3 ואראה כי־אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל־בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי׃
12.4 ויקבץ יפתח את־כל־אנשי גלעד וילחם את־אפרים ויכו אנשי גלעד את־אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה׃
12.5 וילכד גלעד את־מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי־גלעד האפרתי אתה ויאמר ׀ לא׃
12.6 ויאמרו לו אמר־נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל־מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף׃
12.7 וישפט יפתח את־ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד׃ פ
12.8 וישפט אחריו את־ישראל אבצן מבית לחם׃
12.9 ויהי־לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן־החוץ וישפט את־ישראל שבע שנים׃
12.10 וימת אבצן ויקבר בבית לחם׃ פ
12.11 וישפט אחריו את־ישראל אילון הזבולני וישפט את־ישראל עשר שנים׃
12.12 וימת אלון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן׃ פ
12.13 וישפט אחריו את־ישראל עבדון בן־הלל הפרעתוני׃
12.14 ויהי־לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על־שבעים עירם וישפט את־ישראל שמנה שנים׃
12.15 וימת עבדון בן־הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי׃ פ
12.1 wjcOq Ajx Aprjm wjObr cpwnH wjAmrw ljpth mdwO Obrt lHlhm bbnj-Omwn wlnw lA qrAt llkt Omk bjtk nxrp Oljk bAx׃
12.2 wjAmr jpth AljHm Ajx rjb Hjjtj Anj wOmj wbnj-Omwn mAd wAzOq Atkm wlA-HwxOtm Awtj mjdm׃
12.3 wArAH kj-Ajnk mwxjO wAxjmH npxj bkpj wAObrH Al-bnj Omwn wjtnm jHwH bjdj wlmH Oljtm Alj Hjwm HzH lHlhm bj׃
12.4 wjqbc jpth At-kl-Anxj glOd wjlhm At-Aprjm wjkw Anxj glOd At-Aprjm kj Amrw pljTj Aprjm Atm glOd btwk Aprjm btwk mnxH׃
12.5 wjlkd glOd At-mObrwt Hjrdn lAprjm wHjH kj jAmrw pljTj Aprjm AObrH wjAmrw lw Anxj-glOd HAprtj AtH wjAmr lA׃
12.6 wjAmrw lw Amr-nA xblt wjAmr sblt wlA jkjn ldbr kn wjAhzw Awtw wjxhTwHw Al-mObrwt Hjrdn wjpl bOt HHjA mAprjm ArbOjm wxnjm Alp׃
12.7 wjxpT jpth At-jxrAl xx xnjm wjmt jpth HglOdj wjqbr bOrj glOd׃ p
12.8 wjxpT Ahrjw At-jxrAl Abcn mbjt lhm׃
12.9 wjHj-lw xlxjm bnjm wxlxjm bnwt xlh HhwcH wxlxjm bnwt HbjA lbnjw mn-Hhwc wjxpT At-jxrAl xbO xnjm׃
12.10 wjmt Abcn wjqbr bbjt lhm׃ p
12.11 wjxpT Ahrjw At-jxrAl Ajlwn Hzbwlnj wjxpT At-jxrAl Oxr xnjm׃
12.12 wjmt Alwn Hzbwlnj wjqbr bAjlwn bArc zbwln׃ p
12.13 wjxpT Ahrjw At-jxrAl Obdwn bn-Hll HprOtwnj׃
12.14 wjHj-lw ArbOjm bnjm wxlxjm bnj bnjm rkbjm Ol-xbOjm Ojrm wjxpT At-jxrAl xmnH xnjm׃
12.15 wjmt Obdwn bn-Hll HprOtwnj wjqbr bprOtwn bArc Aprjm bHr HOmlqj׃ p
12.1 Ecce autem convocatus vir Ephraim transiit contra aqui lonem, et dixerunt ad Iephte: “ Quare vadens ad pugnam contra filios Ammon vocare nos noluisti, ut pergeremus tecum? Igitur incendemus domum tuam super te ”.
12.2 Quibus ille respondit: “ Disceptatio erat mihi et populo meo contra filios Ammon vehemens, vocavique vos, ut mihi praeberetis auxilium, et facere noluistis.
12.3 Quod cernens posui in manibus meis animam meam transivique ad filios Ammon, et tradidit eos Dominus in manus meas. Quid commerui, ut hodie adversum me consurgatis in proelium? ”.
12.4 Vocatis itaque ad se cunctis viris Galaad, pugnabat contra Ephraim. Percusseruntque viri Galaad Ephraim, quia dixerat: “ Fugitivi de Ephraim estis; Galaad habitat in medio Ephraim et Manasse ”.
12.5 Occupaveruntque Galaaditae vada Iordanis, per quae Ephraim reversurus erat. Cumque venisset ad ea de Ephraim numero fugiens atque dixisset: “ Obsecro, ut me transire permittatis ”, dicebant ei Galaaditae: “ Numquid Ephrathaeus es? ”. Quo dicente: “ Non sum ”,
12.6 interrogabant eum: “ Dic ergo: Scibboleth ” (quod interpretatur Spica). Qui respondebat: “ Sibboleth ”, illud recte exprimere non valens. Statimque apprehensum iugulabant in ipso Iordanis transitu. Et ceciderunt in illo tempore de Ephraim quadraginta duo milia.
12.7 Iudicavitque Iephte Galaadites Israel sex annis et mortuus est ac sepultus in civitate sua in Galaad.
12.8 Post hunc iudicavit Israel Abesan de Bethlehem.
12.9 Qui habuit triginta filios et totidem filias emittens foras maritis dedit; et eiusdem numeri filiis suis accepit uxores forinsecus. Qui septem annis iudicavit Israel;
12.10 mortuusque est ac sepultus in Bethlehem.
12.11 Cui successit Ahialon Zabulonites et iudicavit Israel decem annis;
12.12 mortuusque est ac sepultus in Ahialon terrae Zabulon.
12.13 Post hunc iudicavit Israel Abdon filius Illel Pharathonites.
12.14 Qui habuit quadraginta filios et triginta ex eis nepotes ascendentes super septuaginta pullos asinarum. Et iudicavit Israel octo annis;
12.15 mortuusque est ac sepultus in Pharathon terrae Ephraim in monte Amalecite.
13.1 Aber die Kinder Israel taten wieder, was böse war vor dem HERRN; da gab sie der HERR in die Hand der Philister, vierzig Jahre lang.
13.2 Es war aber ein Mann von Zorea, vom Geschlecht der Daniter, namens Manoach; und sein Weib war unfruchtbar und gebar nicht.
13.3 Und der Engel des HERRN erschien dem Weibe und sprach zu ihr: Siehe doch! Du bist unfruchtbar und gebierst nicht; aber du wirst empfangen und einen Sohn gebären!
13.4 Und nun hüte dich doch, daß du keinen Wein noch starkes Getränk trinkest und nichts Unreines essest.
13.5 Denn siehe, du wirst empfangen und einen Sohn gebären; dem soll kein Schermesser auf das Haupt kommen; denn der Knabe wird ein Nasiräer Gottes sein von Mutterleibe an, und er wird anfangen, Israel aus der Philister Hand zu erretten.
13.6 Da kam das Weib und sagte es ihrem Mann und sprach: Es kam ein Mann Gottes zu mir, und seine Gestalt war wie die Gestalt eines Engels Gottes, sehr schrecklich, so daß ich ihn nicht fragte, woher er komme, und er sagte mir nicht, wie er heiße.
13.7 Aber er sprach zu mir: Siehe, du wirst empfangen und einen Sohn gebären; so trink nun weder Wein noch starkes Getränk und iß nichts Unreines; denn der Knabe soll ein Nasiräer Gottes sein von Mutterleibe an bis zum Tage seines Todes.
13.8 Da bat Manoach den HERRN und sprach: Ach, mein HERR! laß doch den Mann Gottes, den du gesandt hast, wieder zu uns kommen, damit er uns lehre, was wir mit dem Knaben tun müssen, der geboren werden soll!
13.9 Und Gott erhörte die Stimme Manoachs, und der Engel Gottes kam wieder zum Weibe; sie saß aber auf dem Felde, und ihr Mann Manoach war nicht bei ihr.
13.10 Da lief das Weib eilends und sagte es ihrem Manne an und sprach zu ihm: Siehe, der Mann ist mir erschienen, welcher an jenem Tage zu mir kam!
13.11 Manoach machte sich auf und ging seinem Weibe nach und kam zu dem Mann und sprach zu ihm: Bist du der Mann, der mit dem Weibe geredet hat? Er sprach: Ja, ich bin's!
13.12 Und Manoach sprach: Wenn nun dein Wort eintrifft, was soll die Ordnung für den Knaben und welches sein Werk sein?
13.13 Der Engel des HERRN sprach zu Manoach: Von allem, was ich dem Weibe gesagt habe, soll sie sich enthalten;
13.14 sie soll nichts essen, was vom Weinstock kommt, und soll weder Wein noch starkes Getränk trinken und nichts Unreines essen; und alles, was ich ihr geboten habe, soll sie halten.
13.15 Manoach sprach zum Engel des HERRN: Laß dich doch von uns aufhalten, so wollen wir dir ein Ziegenböcklein zurichten!
13.16 Aber der Engel des HERRN antwortete Manoach: Wenn du mich gleich hier behieltest, so würde ich doch nicht von deinem Brot essen. Willst du aber ein Brandopfer darbringen, so sollst du es dem HERRN opfern. Manoach wußte nämlich nicht, daß es der Engel des HERRN war.
13.17 Und Manoach sprach zum Engel des HERRN: Wie heißest du? Denn wenn dein Wort eintrifft, so wollen wir dich ehren!
13.18 Aber der Engel des HERRN sprach zu ihm: Warum fragst du nach meinem Namen? Er ist ja wunderbar!
13.19 Da nahm Manoach das Ziegenböcklein und das Speisopfer und opferte es dem HERRN auf dem Felsen, und er tat ein Wunder; Manoach aber und sein Weib sahen zu.
13.20 Denn als die Flamme vom Altar gen Himmel stieg, fuhr der Engel des HERRN in der Flamme des Altars hinauf. Als Manoach und sein Weib solches sahen, fielen sie auf ihr Angesicht zur Erde.
13.21 Und der Engel des HERRN erschien Manoach und seinem Weibe nicht mehr. Da erkannte Manoach, daß es der Engel des HERRN war.
13.22 Und Manoach sprach zu seinem Weibe: Wir müssen sicherlich sterben, weil wir Gott gesehen haben!
13.23 Aber sein Weib antwortete ihm: Wenn der HERR Lust hätte, uns zu töten, so hätte er das Brandopfer und das Speisopfer nicht von unsern Händen angenommen; er hätte uns auch weder solches alles gezeigt, noch uns jetzt solches hören lassen!
13.24 Und das Weib gebar einen Sohn und hieß ihn Simson. Und der Knabe nahm zu, und der HERR segnete ihn.
13.25 Und der Geist des HERRN fing an ihn zu treiben im Lager Dan, zwischen Zorea und Estaol.
13.1 καὶ προσέθηκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ποιῆσαι τὸ πονηρὸν ἐνώπιον κυρίου καὶ παρέδωκεν αὐτοὺς κύριος ἐν χειρὶ φυλιστιιμ τεσσαράκοντα ἔτη
13.2 καὶ ἦν ἀνὴρ εἷς ἀπὸ σαραα ἀπὸ δήμου συγγενείας τοῦ δανι καὶ ὄνομα αὐτῷ μανωε καὶ γυνὴ αὐτῷ στεῖρα καὶ οὐκ ἔτεκεν
13.3 καὶ ὤφθη ἄγγελος κυρίου πρὸς τὴν γυναῖκα καὶ εἶπεν πρὸς αὐτήν ἰδοὺ σὺ στεῖρα καὶ οὐ τέτοκας καὶ συλλήμψῃ υἱόν
13.4 καὶ νῦν φύλαξαι δὴ καὶ μὴ πίῃς οἶνον καὶ μέθυσμα καὶ μὴ φάγῃς πᾶν ἀκάθαρτον
13.5 ὅτι ἰδοὺ σὺ ἐν γαστρὶ ἔχεις καὶ τέξῃ υἱόν καὶ σίδηρος οὐκ ἀναβήσεται ἐπὶ τὴν κεφαλὴν αὐτοῦ ὅτι ναζιρ θεοῦ ἔσται τὸ παιδάριον ἀπὸ τῆς κοιλίας καὶ αὐτὸς ἄρξεται τοῦ σῶσαι τὸν ισραηλ ἐκ χειρὸς φυλιστιιμ
13.6 καὶ εἰσῆλθεν ἡ γυνὴ καὶ εἶπεν τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς λέγουσα ἄνθρωπος θεοῦ ἦλθεν πρός με καὶ εἶδος αὐτοῦ ὡς εἶδος ἀγγέλου θεοῦ φοβερὸν σφόδρα καὶ οὐκ ἠρώτησα αὐτόν πόθεν ἐστίν καὶ τὸ ὄνομα αὐτοῦ οὐκ ἀπήγγειλέν μοι
13.7 καὶ εἶπέν μοι ἰδοὺ σὺ ἐν γαστρὶ ἔχεις καὶ τέξῃ υἱόν καὶ νῦν μὴ πίῃς οἶνον καὶ μέθυσμα καὶ μὴ φάγῃς πᾶν ἀκάθαρτον ὅτι ἅγιον θεοῦ ἔσται τὸ παιδάριον ἀπὸ γαστρὸς ἕως ἡμέρας θανάτου αὐτοῦ
13.8 καὶ προσηύξατο μανωε πρὸς κύριον καὶ εἶπεν ἐν ἐμοί κύριε αδωναιε τὸν ἄνθρωπον τοῦ θεοῦ ὃν ἀπέστειλας ἐλθέτω δὴ ἔτι πρὸς ἡμᾶς καὶ συμβιβασάτω ἡμᾶς τί ποιήσωμεν τῷ παιδίῳ τῷ τικτομένῳ
13.9 καὶ εἰσήκουσεν ὁ θεὸς τῆς φωνῆς μανωε καὶ ἦλθεν ὁ ἄγγελος τοῦ θεοῦ ἔτι πρὸς τὴν γυναῖκα καὶ αὕτη ἐκάθητο ἐν ἀγρῷ καὶ μανωε ὁ ἀνὴρ αὐτῆς οὐκ ἦν μετ' αὐτῆς
13.10 καὶ ἐτάχυνεν ἡ γυνὴ καὶ ἔδραμεν καὶ ἀνήγγειλεν τῷ ἀνδρὶ αὐτῆς καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν ἰδοὺ ὦπται πρός με ὁ ἀνήρ ὃς ἦλθεν ἐν ἡμέρᾳ πρός με
13.11 καὶ ἀνέστη καὶ ἐπορεύθη μανωε ὀπίσω τῆς γυναικὸς αὐτοῦ καὶ ἦλθεν πρὸς τὸν ἄνδρα καὶ εἶπεν αὐτῷ εἰ σὺ εἶ ὁ ἀνὴρ ὁ λαλήσας πρὸς τὴν γυναῖκα καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος ἐγώ
13.12 καὶ εἶπεν μανωε νῦν ἐλεύσεται ὁ λόγος σου τίς ἔσται κρίσις τοῦ παιδίου καὶ τὰ ποιήματα αὐτοῦ
13.13 καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος κυρίου πρὸς μανωε ἀπὸ πάντων ὧν εἴρηκα πρὸς τὴν γυναῖκα φυλάξεται
13.14 ἀπὸ παντός ὃ ἐκπορεύεται ἐξ ἀμπέλου τοῦ οἴνου οὐ φάγεται καὶ οἶνον καὶ σικερα μέθυσμα μὴ πιέτω καὶ πᾶν ἀκάθαρτον μὴ φαγέτω πάντα ὅσα ἐνετειλάμην αὐτῇ φυλάξεται
13.15 καὶ εἶπεν μανωε πρὸς τὸν ἄγγελον κυρίου κατάσχωμεν ὧδέ σε καὶ ποιήσωμεν ἐνώπιόν σου ἔριφον αἰγῶν
13.16 καὶ εἶπεν ὁ ἄγγελος κυρίου πρὸς μανωε ἐὰν κατάσχῃς με οὐ φάγομαι ἀπὸ τῶν ἄρτων σου καὶ ἐὰν ποιήσῃς ὁλοκαύτωμα τῷ κυρίῳ ἀνοίσεις αὐτό ὅτι οὐκ ἔγνω μανωε ὅτι ἄγγελος κυρίου αὐτός
13.17 καὶ εἶπεν μανωε πρὸς τὸν ἄγγελον κυρίου τί τὸ ὄνομά σοι ὅτι ἔλθοι τὸ ῥῆμά σου καὶ δοξάσομέν σε
13.18 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ ἄγγελος κυρίου εἰς τί τοῦτο ἐρωτᾷς τὸ ὄνομά μου καὶ αὐτό ἐστιν θαυμαστόν
13.19 καὶ ἔλαβεν μανωε τὸν ἔριφον τῶν αἰγῶν καὶ τὴν θυσίαν καὶ ἀνήνεγκεν ἐπὶ τὴν πέτραν τῷ κυρίῳ καὶ διεχώρισεν ποιῆσαι καὶ μανωε καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ βλέποντες
13.20 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ ἀναβῆναι τὴν φλόγα ἐπάνω τοῦ θυσιαστηρίου ἕως τοῦ οὐρανοῦ καὶ ἀνέβη ὁ ἄγγελος κυρίου ἐν τῇ φλογὶ τοῦ θυσιαστηρίου καὶ μανωε καὶ ἡ γυνὴ αὐτοῦ βλέποντες καὶ ἔπεσαν ἐπὶ πρόσωπον αὐτῶν ἐπὶ τὴν γῆν
13.21 καὶ οὐ προσέθηκεν ἔτι ὁ ἄγγελος κυρίου ὀφθῆναι πρὸς μανωε καὶ πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ τότε ἔγνω μανωε ὅτι ἄγγελος κυρίου οὗτος
13.22 καὶ εἶπεν μανωε πρὸς τὴν γυναῖκα αὐτοῦ θανάτῳ ἀποθανούμεθα ὅτι θεὸν εἴδομεν
13.23 καὶ εἶπεν αὐτῷ ἡ γυνὴ αὐτοῦ εἰ ἤθελεν ὁ κύριος θανατῶσαι ἡμᾶς οὐκ ἂν ἔλαβεν ἐκ χειρὸς ἡμῶν ὁλοκαύτωμα καὶ θυσίαν καὶ οὐκ ἂν ἔδειξεν ἡμῖν ταῦτα πάντα καὶ καθὼς καιρὸς οὐκ ἂν ἠκούτισεν ἡμᾶς ταῦτα
13.24 καὶ ἔτεκεν ἡ γυνὴ υἱὸν καὶ ἐκάλεσεν τὸ ὄνομα αὐτοῦ σαμψων καὶ ἡδρύνθη τὸ παιδάριον καὶ εὐλόγησεν αὐτὸ κύριος
13.25 καὶ ἤρξατο πνεῦμα κυρίου συνεκπορεύεσθαι αὐτῷ ἐν παρεμβολῇ δαν καὶ ἀνὰ μέσον σαραα καὶ ἀνὰ μέσον εσθαολ
13.1 kai prosethehkan oi yioi israehl poiehsai to ponehron enohpion kyrioy kai paredohken aytoys kyrios en cheiri phylistiim tessarakonta eteh
13.2 kai ehn anehr eis apo saraa apo dehmoy syggeneias toy dani kai onoma aytoh manohe kai gyneh aytoh steira kai oyk eteken
13.3 kai ohphtheh aggelos kyrioy pros tehn gynaika kai eipen pros aytehn idoy sy steira kai oy tetokas kai syllehmpseh yion
13.4 kai nyn phylaxai deh kai meh piehs oinon kai methysma kai meh phagehs pan akatharton
13.5 oti idoy sy en gastri echeis kai texeh yion kai sidehros oyk anabehsetai epi tehn kephalehn aytoy oti nazir theoy estai to paidarion apo tehs koilias kai aytos arxetai toy sohsai ton israehl ek cheiros phylistiim
13.6 kai eisehlthen eh gyneh kai eipen toh andri aytehs legoysa anthrohpos theoy ehlthen pros me kai eidos aytoy ohs eidos aggeloy theoy phoberon sphodra kai oyk ehrohtehsa ayton pothen estin kai to onoma aytoy oyk apehggeilen moi
13.7 kai eipen moi idoy sy en gastri echeis kai texeh yion kai nyn meh piehs oinon kai methysma kai meh phagehs pan akatharton oti agion theoy estai to paidarion apo gastros eohs ehmeras thanatoy aytoy
13.8 kai prosehyxato manohe pros kyrion kai eipen en emoi kyrie adohnaie ton anthrohpon toy theoy on apesteilas elthetoh deh eti pros ehmas kai symbibasatoh ehmas ti poiehsohmen toh paidioh toh tiktomenoh
13.9 kai eisehkoysen o theos tehs phohnehs manohe kai ehlthen o aggelos toy theoy eti pros tehn gynaika kai ayteh ekathehto en agroh kai manohe o anehr aytehs oyk ehn met' aytehs
13.10 kai etachynen eh gyneh kai edramen kai anehggeilen toh andri aytehs kai eipen pros ayton idoy ohptai pros me o anehr os ehlthen en ehmera pros me
13.11 kai anesteh kai eporeytheh manohe opisoh tehs gynaikos aytoy kai ehlthen pros ton andra kai eipen aytoh ei sy ei o anehr o lalehsas pros tehn gynaika kai eipen o aggelos egoh
13.12 kai eipen manohe nyn eleysetai o logos soy tis estai krisis toy paidioy kai ta poiehmata aytoy
13.13 kai eipen o aggelos kyrioy pros manohe apo pantohn ohn eirehka pros tehn gynaika phylaxetai
13.14 apo pantos o ekporeyetai ex ampeloy toy oinoy oy phagetai kai oinon kai sikera methysma meh pietoh kai pan akatharton meh phagetoh panta osa eneteilamehn ayteh phylaxetai
13.15 kai eipen manohe pros ton aggelon kyrioy kataschohmen ohde se kai poiehsohmen enohpion soy eriphon aigohn
13.16 kai eipen o aggelos kyrioy pros manohe ean kataschehs me oy phagomai apo tohn artohn soy kai ean poiehsehs olokaytohma toh kyrioh anoiseis ayto oti oyk egnoh manohe oti aggelos kyrioy aytos
13.17 kai eipen manohe pros ton aggelon kyrioy ti to onoma soi oti elthoi to rehma soy kai doxasomen se
13.18 kai eipen aytoh o aggelos kyrioy eis ti toyto erohtas to onoma moy kai ayto estin thaymaston
13.19 kai elaben manohe ton eriphon tohn aigohn kai tehn thysian kai anehnegken epi tehn petran toh kyrioh kai diechohrisen poiehsai kai manohe kai eh gyneh aytoy blepontes
13.20 kai egeneto en toh anabehnai tehn phloga epanoh toy thysiastehrioy eohs toy oyranoy kai anebeh o aggelos kyrioy en teh phlogi toy thysiastehrioy kai manohe kai eh gyneh aytoy blepontes kai epesan epi prosohpon aytohn epi tehn gehn
13.21 kai oy prosethehken eti o aggelos kyrioy ophthehnai pros manohe kai pros tehn gynaika aytoy tote egnoh manohe oti aggelos kyrioy oytos
13.22 kai eipen manohe pros tehn gynaika aytoy thanatoh apothanoymetha oti theon eidomen
13.23 kai eipen aytoh eh gyneh aytoy ei ehthelen o kyrios thanatohsai ehmas oyk an elaben ek cheiros ehmohn olokaytohma kai thysian kai oyk an edeixen ehmin tayta panta kai kathohs kairos oyk an ehkoytisen ehmas tayta
13.24 kai eteken eh gyneh yion kai ekalesen to onoma aytoy sampsohn kai ehdryntheh to paidarion kai eylogehsen ayto kyrios
13.25 kai ehrxato pneyma kyrioy synekporeyesthai aytoh en paremboleh dan kai ana meson saraa kai ana meson esthaol
13.1 וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה וַיִּתְּנֵם יְהוָה בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים אַרְבָּעִים שָׁנָה׃ פ
13.2 וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִצָּרְעָה מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי וּשְׁמֹו מָנֹוחַ וְאִשְׁתֹּו עֲקָרָה וְלֹא יָלָדָה׃
13.3 וַיֵּרָא מַלְאַךְ־יְהוָה אֶל־הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ הִנֵּה־נָא אַתְּ־עֲקָרָה וְלֹא יָלַדְתְּ וְהָרִית וְיָלַדְתְּ בֵּן׃
13.4 וְעַתָּה הִשָּׁמְרִי נָא וְאַל־תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל־תֹּאכְלִי כָּל־טָמֵא׃
13.5 כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמֹורָה לֹא־יַעֲלֶה עַל־רֹאשֹׁו כִּי־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן־הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהֹושִׁיעַ אֶת־יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים׃
13.6 וַתָּבֹא הָאִשָּׁה וַתֹּאמֶר לְאִישָׁהּ לֵאמֹר אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּא אֵלַי וּמַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים נֹורָא מְאֹד וְלֹא שְׁאִלְתִּיהוּ אֵי־מִזֶּה הוּא וְאֶת־שְׁמֹו לֹא־הִגִּיד לִי׃
13.7 וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל־תִּשְׁתִּי ׀ יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל־תֹּאכְלִי כָּל־טֻמְאָה כִּי־נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן־הַבֶּטֶן עַד־יֹום מֹותֹו׃ פ
13.8 וַיֶּעְתַּר מָנֹוחַ אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר בִּי אֲדֹונָי אִישׁ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁלַחְתָּ יָבֹוא־נָא עֹוד אֵלֵינוּ וְיֹורֵנוּ מַה־נַּעֲשֶׂה לַנַּעַר הַיּוּלָּד׃
13.9 וַיִּשְׁמַע הָאֱלֹהִים בְּקֹול מָנֹוחַ וַיָּבֹא מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים עֹוד אֶל־הָאִשָּׁה וְהִיא יֹושֶׁבֶת בַּשָּׂדֶה וּמָנֹוחַ אִישָׁהּ אֵין עִמָּהּ׃
13.10 וַתְּמַהֵר הָאִשָּׁה וַתָּרָץ וַתַּגֵּד לְאִישָׁהּ וַתֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נִרְאָה אֵלַי הָאִישׁ אֲשֶׁר־בָּא בַיֹּום אֵלָי׃
13.11 וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ מָנֹוחַ אַחֲרֵי אִשְׁתֹּו וַיָּבֹא אֶל־הָאִישׁ וַיֹּאמֶר לֹו הַאַתָּה הָאִישׁ אֲשֶׁר־דִּבַּרְתָּ אֶל־הָאִשָּׁה וַיֹּאמֶר אָנִי׃
13.12 וַיֹּאמֶר מָנֹוחַ עַתָּה יָבֹא דְבָרֶיךָ מַה־יִּהְיֶה מִשְׁפַּט־הַנַּעַר וּמַעֲשֵׂהוּ׃
13.13 וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־מָנֹוחַ מִכֹּל אֲשֶׁר־אָמַרְתִּי אֶל־הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר׃
13.14 מִכֹּל אֲשֶׁר־יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל־תֵּשְׁתְּ וְכָל־טֻמְאָה אַל־תֹּאכַל כֹּל אֲשֶׁר־צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר׃
13.15 וַיֹּאמֶר מָנֹוחַ אֶל־מַלְאַךְ יְהוָה נַעְצְרָה־נָּא אֹותָךְ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי עִזִּים׃
13.16 וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ יְהוָה אֶל־מָנֹוחַ אִם־תַּעְצְרֵנִי לֹא־אֹכַל בְּלַחְמֶךָ וְאִם־תַּעֲשֶׂה עֹלָה לַיהוָה תַּעֲלֶנָּה כִּי לֹא־יָדַע מָנֹוחַ כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא׃
13.17 וַיֹּאמֶר מָנֹוחַ אֶל־מַלְאַךְ יְהוָה מִי שְׁמֶךָ כִּי־יָבֹא [דִבְרֵיךָ כ] (דְבָרְךָ ק) וְכִבַּדְנוּךָ׃
13.18 וַיֹּאמֶר לֹו מַלְאַךְ יְהוָה לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וְהוּא־פֶלִאי׃ ס
13.19 וַיִּקַּח מָנֹוחַ אֶת־גְּדִי הָעִזִּים וְאֶת־הַמִּנְחָה וַיַּעַל עַל־הַצּוּר לַיהוָה וּמַפְלִא לַעֲשֹׂות וּמָנֹוחַ וְאִשְׁתֹּו רֹאִים׃
13.20 וַיְהִי בַעֲלֹות הַלַּהַב מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ הַשָּׁמַיְמָה וַיַּעַל מַלְאַךְ־יְהוָה בְּלַהַב הַמִּזְבֵּחַ וּמָנֹוחַ וְאִשְׁתֹּו רֹאִים וַיִּפְּלוּ עַל־פְּנֵיהֶם אָרְצָה׃
13.21 וְלֹא־יָסַף עֹוד מַלְאַךְ יְהוָה לְהֵרָאֹה אֶל־מָנֹוחַ וְאֶל־אִשְׁתֹּו אָז יָדַע מָנֹוחַ כִּי־מַלְאַךְ יְהוָה הוּא׃
13.22 וַיֹּאמֶר מָנֹוחַ אֶל־אִשְׁתֹּו מֹות נָמוּת כִּי אֱלֹהִים רָאִינוּ׃
13.23 וַתֹּאמֶר לֹו אִשְׁתֹּו לוּ חָפֵץ יְהוָה לַהֲמִיתֵנוּ לֹא־לָקַח מִיָּדֵנוּ עֹלָה וּמִנְחָה וְלֹא הֶרְאָנוּ אֶת־כָּל־אֵלֶּה וְכָעֵת לֹא הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת׃
13.24 וַתֵּלֶד הָאִשָּׁה בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמֹו שִׁמְשֹׁון וַיִּגְדַּל הַנַּעַר וַיְבָרְכֵהוּ יְהוָה׃
13.25 וַתָּחֶל רוּחַ יְהוָה לְפַעֲמֹו בְּמַחֲנֵה־דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל׃ פ
13.1 wajosipw bnej jixraaAel laOaxowt HaaraO bOejnej jHwaaH wajitnem jHwaaH bjad-plixxtijm AarbaaOijm xxaanaaH׃ p
13.2 wajHij Aijxx Aaehaad micaarOaaH mimixxpahat Hadaanij wxxmow maanowha wAixxtow OaqaaraaH wloA jaalaadaaH׃
13.3 wajeraaA malAak-jHwaaH Aael-HaaAixxaaH wajoAmaer AelaejHaa HineH-naaA Aat-OaqaaraaH wloA jaaladt wHaarijt wjaaladt ben׃
13.4 wOataaH Hixxaamrij naaA wAal-tixxtij jajin wxxekaar wAal-toAklij kaal-TaameA׃
13.5 kij Hinaak HaaraaH wjoladt ben wmowraaH loA-jaOalaeH Oal-roAxxow kij-nzijr AaeloHijm jiHjaeH HanaOar min-HabaaTaen wHwA jaahel lHowxxijOa Aaet-jixraaAel mijad plixxtijm׃
13.6 wataaboA HaaAixxaaH watoAmaer lAijxxaaH leAmor Aijxx HaaAaeloHijm baaA Aelaj wmarAeHw kmarAeH malAak HaaAaeloHijm nowraaA mAod wloA xxAiltijHw Aej-mizaeH HwA wAaet-xxmow loA-Higijd lij׃
13.7 wajoAmaer lij Hinaak HaaraaH wjoladt ben wOataaH Aal-tixxtij jajin wxxekaar wAal-toAklij kaal-TumAaaH kij-nzijr AaeloHijm jiHjaeH HanaOar min-HabaeTaen Oad-jowm mowtow׃ p
13.8 wajaeOtar maanowha Aael-jHwaaH wajoAmar bij Aadownaaj Aijxx HaaAaeloHijm Aaxxaer xxaalahtaa jaabowA-naaA Oowd Aelejnw wjowrenw maH-naOaxaeH lanaOar Hajwlaad׃
13.9 wajixxmaO HaaAaeloHijm bqowl maanowha wajaaboA malAak HaaAaeloHijm Oowd Aael-HaaAixxaaH wHijA jowxxaebaet baxaadaeH wmaanowha AijxxaaH Aejn OimaaH׃
13.10 watmaHer HaaAixxaaH wataaraac wataged lAijxxaaH watoAmaer Aelaajw HineH nirAaaH Aelaj HaaAijxx Aaxxaer-baaA bajowm Aelaaj׃
13.11 wajaaqaam wajelaek maanowha Aaharej Aixxtow wajaaboA Aael-HaaAijxx wajoAmaer low HaAataaH HaaAijxx Aaxxaer-dibartaa Aael-HaaAixxaaH wajoAmaer Aaanij׃
13.12 wajoAmaer maanowha OataaH jaaboA dbaaraejkaa maH-jiHjaeH mixxpaT-HanaOar wmaOaxeHw׃
13.13 wajoAmaer malAak jHwaaH Aael-maanowha mikol Aaxxaer-Aaamartij Aael-HaaAixxaaH tixxaamer׃
13.14 mikol Aaxxaer-jeceA migaepaen Hajajin loA toAkal wjajin wxxekaar Aal-texxt wkaal-TumAaaH Aal-toAkal kol Aaxxaer-ciwijtijHaa tixxmor׃
13.15 wajoAmaer maanowha Aael-malAak jHwaaH naOcraaH-naaA Aowtaak wnaOaxaeH lpaanaejkaa gdij Oizijm׃
13.16 wajoAmaer malAak jHwaaH Aael-maanowha Aim-taOcrenij loA-Aokal blahmaekaa wAim-taOaxaeH OolaaH lajHwaaH taOalaenaaH kij loA-jaadaO maanowha kij-malAak jHwaaH HwA׃
13.17 wajoAmaer maanowha Aael-malAak jHwaaH mij xxmaekaa kij-jaaboA [dibrejkaa k] (dbaarkaa q) wkibadnwkaa׃
13.18 wajoAmaer low malAak jHwaaH laamaaH zaeH tixxAal lixxmij wHwA-paeliAj׃ s
13.19 wajiqah maanowha Aaet-gdij HaaOizijm wAaet-HaminhaaH wajaOal Oal-Hacwr lajHwaaH wmapliA laOaxowt wmaanowha wAixxtow roAijm׃
13.20 wajHij baOalowt HalaHab meOal Hamizbeha HaxxaamajmaaH wajaOal malAak-jHwaaH blaHab Hamizbeha wmaanowha wAixxtow roAijm wajiplw Oal-pnejHaem AaarcaaH׃
13.21 wloA-jaasap Oowd malAak jHwaaH lHeraaAoH Aael-maanowha wAael-Aixxtow Aaaz jaadaO maanowha kij-malAak jHwaaH HwA׃
13.22 wajoAmaer maanowha Aael-Aixxtow mowt naamwt kij AaeloHijm raaAijnw׃
13.23 watoAmaer low Aixxtow lw haapec jHwaaH laHamijtenw loA-laaqah mijaadenw OolaaH wminhaaH wloA HaerAaanw Aaet-kaal-AelaeH wkaaOet loA HixxmijOaanw kaazoAt׃
13.24 watelaed HaaAixxaaH ben watiqraaA Aaet-xxmow xximxxown wajigdal HanaOar wajbaarkeHw jHwaaH׃
13.25 wataahael rwha jHwaaH lpaOamow bmahaneH-daan bejn caarOaaH wbejn AaexxtaaAol׃ p
13.1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד־פלשתים ארבעים שנה׃ פ
13.2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃
13.3 וירא מלאך־יהוה אל־האשה ויאמר אליה הנה־נא את־עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃
13.4 ועתה השמרי נא ואל־תשתי יין ושכר ואל־תאכלי כל־טמא׃
13.5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא־יעלה על־ראשו כי־נזיר אלהים יהיה הנער מן־הבטן והוא יחל להושיע את־ישראל מיד פלשתים׃
13.6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי־מזה הוא ואת־שמו לא־הגיד לי׃
13.7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל־תשתי ׀ יין ושכר ואל־תאכלי כל־טמאה כי־נזיר אלהים יהיה הנער מן־הבטן עד־יום מותו׃ פ
13.8 ויעתר מנוח אל־יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא־נא עוד אלינו ויורנו מה־נעשה לנער היולד׃
13.9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל־האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃
13.10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר־בא ביום אלי׃
13.11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל־האיש ויאמר לו האתה האיש אשר־דברת אל־האשה ויאמר אני׃
13.12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה־יהיה משפט־הנער ומעשהו׃
13.13 ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח מכל אשר־אמרתי אל־האשה תשמר׃
13.14 מכל אשר־יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל־תשת וכל־טמאה אל־תאכל כל אשר־צויתיה תשמר׃
13.15 ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה נעצרה־נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃
13.16 ויאמר מלאך יהוה אל־מנוח אם־תעצרני לא־אכל בלחמך ואם־תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא־ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃
13.17 ויאמר מנוח אל־מלאך יהוה מי שמך כי־יבא [דבריך כ] (דברך ק) וכבדנוך׃
13.18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא־פלאי׃ ס
13.19 ויקח מנוח את־גדי העזים ואת־המנחה ויעל על־הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃
13.20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך־יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על־פניהם ארצה׃
13.21 ולא־יסף עוד מלאך יהוה להראה אל־מנוח ואל־אשתו אז ידע מנוח כי־מלאך יהוה הוא׃
13.22 ויאמר מנוח אל־אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃
13.23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא־לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את־כל־אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃
13.24 ותלד האשה בן ותקרא את־שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃
13.25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה־דן בין צרעה ובין אשתאל׃ פ
13.1 wjspw bnj jxrAl lOxwt HrO bOjnj jHwH wjtnm jHwH bjd-plxtjm ArbOjm xnH׃ p
13.2 wjHj Ajx Ahd mcrOH mmxpht Hdnj wxmw mnwh wAxtw OqrH wlA jldH׃
13.3 wjrA mlAk-jHwH Al-HAxH wjAmr AljH HnH-nA At-OqrH wlA jldt wHrjt wjldt bn׃
13.4 wOtH Hxmrj nA wAl-txtj jjn wxkr wAl-tAklj kl-TmA׃
13.5 kj Hnk HrH wjldt bn wmwrH lA-jOlH Ol-rAxw kj-nzjr AlHjm jHjH HnOr mn-HbTn wHwA jhl lHwxjO At-jxrAl mjd plxtjm׃
13.6 wtbA HAxH wtAmr lAjxH lAmr Ajx HAlHjm bA Alj wmrAHw kmrAH mlAk HAlHjm nwrA mAd wlA xAltjHw Aj-mzH HwA wAt-xmw lA-Hgjd lj׃
13.7 wjAmr lj Hnk HrH wjldt bn wOtH Al-txtj jjn wxkr wAl-tAklj kl-TmAH kj-nzjr AlHjm jHjH HnOr mn-HbTn Od-jwm mwtw׃ p
13.8 wjOtr mnwh Al-jHwH wjAmr bj Adwnj Ajx HAlHjm Axr xlht jbwA-nA Owd Aljnw wjwrnw mH-nOxH lnOr Hjwld׃
13.9 wjxmO HAlHjm bqwl mnwh wjbA mlAk HAlHjm Owd Al-HAxH wHjA jwxbt bxdH wmnwh AjxH Ajn OmH׃
13.10 wtmHr HAxH wtrc wtgd lAjxH wtAmr Aljw HnH nrAH Alj HAjx Axr-bA bjwm Alj׃
13.11 wjqm wjlk mnwh Ahrj Axtw wjbA Al-HAjx wjAmr lw HAtH HAjx Axr-dbrt Al-HAxH wjAmr Anj׃
13.12 wjAmr mnwh OtH jbA dbrjk mH-jHjH mxpT-HnOr wmOxHw׃
13.13 wjAmr mlAk jHwH Al-mnwh mkl Axr-Amrtj Al-HAxH txmr׃
13.14 mkl Axr-jcA mgpn Hjjn lA tAkl wjjn wxkr Al-txt wkl-TmAH Al-tAkl kl Axr-cwjtjH txmr׃
13.15 wjAmr mnwh Al-mlAk jHwH nOcrH-nA Awtk wnOxH lpnjk gdj Ozjm׃
13.16 wjAmr mlAk jHwH Al-mnwh Am-tOcrnj lA-Akl blhmk wAm-tOxH OlH ljHwH tOlnH kj lA-jdO mnwh kj-mlAk jHwH HwA׃
13.17 wjAmr mnwh Al-mlAk jHwH mj xmk kj-jbA [dbrjk k] (dbrk q) wkbdnwk׃
13.18 wjAmr lw mlAk jHwH lmH zH txAl lxmj wHwA-plAj׃ s
13.19 wjqh mnwh At-gdj HOzjm wAt-HmnhH wjOl Ol-Hcwr ljHwH wmplA lOxwt wmnwh wAxtw rAjm׃
13.20 wjHj bOlwt HlHb mOl Hmzbh HxmjmH wjOl mlAk-jHwH blHb Hmzbh wmnwh wAxtw rAjm wjplw Ol-pnjHm ArcH׃
13.21 wlA-jsp Owd mlAk jHwH lHrAH Al-mnwh wAl-Axtw Az jdO mnwh kj-mlAk jHwH HwA׃
13.22 wjAmr mnwh Al-Axtw mwt nmwt kj AlHjm rAjnw׃
13.23 wtAmr lw Axtw lw hpc jHwH lHmjtnw lA-lqh mjdnw OlH wmnhH wlA HrAnw At-kl-AlH wkOt lA HxmjOnw kzAt׃
13.24 wtld HAxH bn wtqrA At-xmw xmxwn wjgdl HnOr wjbrkHw jHwH׃
13.25 wthl rwh jHwH lpOmw bmhnH-dn bjn crOH wbjn AxtAl׃ p
13.1 Rursumque filii Israel fece runt malum in conspectu Do mini, qui tradidit eos in manus Philisthinorum quadraginta annis.
13.2 Erat autem vir quidam de Saraa et de stirpe Dan nomine Manue habens uxorem sterilem.
13.3 Cui apparuit angelus Domini et dixit ad eam: “ Ecce sterilis es et absque liberis, sed concipies et paries filium.
13.4 Cave ergo, ne vinum bibas ac siceram nec immundum quidquam comedas,
13.5 quia ecce concipies et paries filium, cuius non tanget caput novacula: erit enim puer nazaraeus Dei ex matris utero et ipse incipiet liberare Israel de manu Philisthinorum ”.
13.6 Quae cum venisset ad maritum, dixit ei: “ Vir Dei venit ad me habens aspectum sicut angelus Domini, terribilis nimis. Non interrogavi eum, unde esset, nec ipse nomen suum mihi indicavit.
13.7 Et dixit mihi: “Ecce concipies et paries filium; cave, ne vinum bibas et siceram et ne aliquo vescaris immundo: erit enim puer nazaraeus Dei ex utero matris usque ad diem mortis suae” ”.
13.8 Oravit itaque Manue Dominum et ait: “ Obsecro, Domine, ut vir Dei, quem misisti, veniat iterum et doceat nos, quid debeamus facere de puero, qui nasciturus est ”.
13.9 Exaudivitque Deus precantem Manue, et venit rursum angelus Dei ad mulierem sedentem in agro. Manue autem maritus eius non erat cum ea.
13.10 Festinavit ergo et cucurrit ad virum suum nuntiavitque ei dicens: “ Ecce apparuit mihi vir, qui illo die venerat ad me ”.
13.11 Qui surrexit et secutus est uxorem suam veniensque ad virum dixit ei: “ Tu es, qui locutus es mulieri? ”. Et ille respondit: “ Ego sum ”.
13.12 Cui Manue: “ Quando, inquit, sermo tuus fuerit expletus, quid circa puerum observare et facere debemus? ”.
13.13 Dixitque angelus Domini ad Manue: “ Ab omnibus, quae locutus sum uxori tuae, abstineat se;
13.14 et, quidquid ex vinea nascitur, non comedat, vinum et siceram non bibat, nullo vescatur immundo et, quod ei praecepi, custodiat ”.
13.15 Dixitque Manue ad angelum Domini: “ Obsecro, ut retineamus te et faciamus tibi haedum de capris ”.
13.16 Cui respondit angelus Domini: “ Si me retines, non comedam panes tuos; sin autem vis holocaustum facere, offer illud Domino ”. Et nesciebat Manue quod angelus Domini esset.
13.17 Dixitque ad eum: “ Quod est tibi nomen, ut, si sermo tuus fuerit expletus, honoremus te? ”.
13.18 Cui ille respondit: “ Cur quaeris nomen meum, quod est mirabile? ”.
13.19 Tulit itaque Manue haedum de capris et oblationem similae et posuit super petram offerens Domino, qui facit mirabilia; ipse autem et uxor eius intuebantur.
13.20 Cumque ascenderet flamma de altari in caelum, angelus Domini in flamma pariter ascendit. Quod cum vidisset Manue et uxor eius, proni ceciderunt in terram;
13.21 et ultra non eis apparuit angelus Domini. Statimque intellexit Manue angelum esse Domini
13.22 et dixit ad uxorem suam: “ Morte moriemur, quia vidimus Deum ”.
13.23 Cui respondit mulier: “ Si Dominus nos vellet occidere, de manibus nostris holocaustum et oblationem non suscepisset nec ostendisset nobis haec omnia neque talia dixisset ”.
13.24 Peperit itaque filium et vocavit nomen eius Samson. Crevitque puer, et benedixit ei Dominus.
13.25 Coepitque spiritus Domini impellere eum in Castris Dan inter Saraa et Esthaol.
14.1 Und Simson ging nach Timnat hinab und sah daselbst ein Weib unter den Töchtern der Philister.
14.2 Und als er wieder heraufkam, sagte er es seinem Vater und seiner Mutter und sprach: Ich habe ein Weib gesehen zu Timnat, unter den Töchtern der Philister; nehmt mir sie doch zum Weibe!
14.3 Sein Vater und seine Mutter sprachen zu ihm: Ist denn kein Weib unter den Töchtern deiner Brüder oder unter meinem Volk, daß du hingehst und ein Weib nimmst bei den Philistern, die unbeschnitten sind? Simson sprach zu seinem Vater: Nimm mir diese, denn sie ist recht in meinen Augen!
14.4 Aber sein Vater und seine Mutter wußten nicht, daß es von dem HERRN kam, und daß er gegenüber den Philistern einen Anlaß suchte. Die Philister herrschten nämlich zu jener Zeit über Israel.
14.5 Also ging Simson mit seinem Vater und mit seiner Mutter gen Timnat hinab. Und als sie an die Weinberge bei Timnat kamen, siehe, da begegnete ihm ein junger brüllender Löwe!
14.6 Da kam der Geist des HERRN über ihn, so daß er den Löwen zerriß, als ob er ein Böcklein zerrisse, und er hatte doch gar nichts in seiner Hand; er verriet aber seinem Vater und seiner Mutter nicht, was er getan hatte.
14.7 Als er nun hinabkam, redete er mit dem Weibe, und sie war in Simsons Augen recht.
14.8 Und nach etlichen Tagen kam er wieder, um sie zu nehmen, und trat aus dem Wege, um das Aas des Löwen zu besehen; und siehe, da war ein Bienenschwarm und Honig in dem Aas des Löwen.
14.9 Und er nahm davon in seine Hand und aß davon unterwegs und ging zu seinem Vater und zu seiner Mutter und gab ihnen, und sie aßen auch. Er verriet ihnen aber nicht, daß er den Honig von dem Aas des Löwen genommen hatte.
14.10 Und als sein Vater zu dem Weibe hinabkam, machte Simson daselbst ein Hochzeitsmahl; denn also pflegten die Jünglinge zu tun.
14.11 Sobald sie ihn aber sahen, gaben sie ihm dreißig Gefährten, die bei ihm sein sollten.
14.12 Zu diesen sagte Simson: Ich will euch doch ein Rätsel aufgeben; wenn ihr mir dasselbe erratet und löset innert der sieben Tage des Hochzeitsmahles, so will ich euch dreißig Hemden und dreißig Feierkleider geben.
14.13 Könnt ihr es aber nicht erraten, so sollt ihr mir dreißig Hemden und dreißig Feierkleider geben. Und sie sprachen: Gib dein Rätsel auf, wir wollen es hören!
14.14 Er sprach zu ihnen: «Speise ging aus von dem Fresser, und Süßigkeit ging aus von dem Starken.» Und sie konnten in drei Tagen das Rätsel nicht erraten.
14.15 Am siebenten Tage sprachen sie zu Simsons Weib: Überrede deinen Mann, daß er uns dieses Rätsel verrate, sonst werden wir dich und deines Vaters Haus mit Feuer verbrennen! Habt ihr uns darum hierher geladen, um uns arm zu machen?
14.16 Da weinte Simsons Weib vor ihm und sprach: Du bist mir nur gram und hast mich nicht lieb! Du hast den Kindern meines Volkes dieses Rätsel aufgegeben und hast es mir nicht verraten! Er aber sprach zu ihr: Siehe, ich habe es meinem Vater und meiner Mutter nicht verraten; und sollte es dir verraten?
14.17 Sie weinte aber sieben Tage lang vor ihm, während sie das Hochzeitsmahl hielten; aber am siebenten Tage verriet er es ihr; denn sie nötigte ihn. Und sie verriet das Rätsel den Kindern ihres Volkes.
14.18 Da sprachen die Männer der Stadt am siebenten Tage, ehe die Sonne unterging, zu ihm: Was ist süßer als Honig? Und wer ist stärker als der Löwe? Er aber sprach zu ihnen: Hättet ihr nicht mit meinem Rinde gepflügt, so hättet ihr mein Rätsel nicht erraten!
14.19 Und der Geist des HERRN kam über ihn, und er ging hinab gen Askalon und erschlug dreißig Männer unter ihnen und nahm ihre Kleider und gab denen die Feierkleider, welche das Rätsel erraten hatten. Und weil sein Zorn entbrannt war, ging er hinauf in seines Vaters Haus.
14.20 Aber das Weib Simsons ward einem seiner Gefährten gegeben, der ihm beigesellt gewesen war.
14.1 καὶ κατέβη σαμψων εἰς θαμναθα καὶ εἶδεν γυναῖκα εἰς θαμναθα ἀπὸ τῶν θυγατέρων τῶν ἀλλοφύλων
14.2 καὶ ἀνέβη καὶ ἀπήγγειλεν τῷ πατρὶ αὐτοῦ καὶ τῇ μητρὶ αὐτοῦ καὶ εἶπεν γυναῖκα ἑόρακα ἐν θαμναθα ἀπὸ τῶν θυγατέρων φυλιστιιμ καὶ νῦν λάβετε αὐτὴν ἐμοὶ εἰς γυναῖκα
14.3 καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ μὴ οὔκ εἰσιν θυγατέρες τῶν ἀδελφῶν σου καὶ ἐκ παντὸς τοῦ λαοῦ μου γυνή ὅτι σὺ πορεύῃ λαβεῖν γυναῖκα ἀπὸ τῶν ἀλλοφύλων τῶν ἀπεριτμήτων καὶ εἶπεν σαμψων πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ ταύτην λαβέ μοι ὅτι αὕτη εὐθεῖα ἐν ὀφθαλμοῖς μου
14.4 καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ οὐκ ἔγνωσαν ὅτι παρὰ κυρίου ἐστίν ὅτι ἐκδίκησιν αὐτὸς ζητεῖ ἐκ τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ οἱ ἀλλόφυλοι κυριεύοντες ἐν ισραηλ
14.5 καὶ κατέβη σαμψων καὶ ὁ πατὴρ αὐτοῦ καὶ ἡ μήτηρ αὐτοῦ εἰς θαμναθα καὶ ἦλθεν ἕως τοῦ ἀμπελῶνος θαμναθα καὶ ἰδοὺ σκύμνος λέοντος ὠρυόμενος εἰς συνάντησιν αὐτοῦ
14.6 καὶ ἥλατο ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα κυρίου καὶ συνέτριψεν αὐτόν ὡσεὶ συντρίψει ἔριφον καὶ οὐδὲν ἦν ἐν ταῖς χερσὶν αὐτοῦ καὶ οὐκ ἀπήγγειλεν τῷ πατρὶ αὐτοῦ καὶ τῇ μητρὶ αὐτοῦ ὃ ἐποίησεν
14.7 καὶ κατέβησαν καὶ ἐλάλησαν τῇ γυναικί καὶ ηὐθύνθη ἐν ὀφθαλμοῖς σαμψων
14.8 καὶ ὑπέστρεψεν μεθ' ἡμέρας λαβεῖν αὐτὴν καὶ ἐξέκλινεν ἰδεῖν τὸ πτῶμα τοῦ λέοντος καὶ ἰδοὺ συναγωγὴ μελισσῶν ἐν τῷ στόματι τοῦ λέοντος καὶ μέλι
14.9 καὶ ἐξεῖλεν αὐτὸ εἰς χεῖρας αὐτοῦ καὶ ἐπορεύετο πορευόμενος καὶ ἐσθίων καὶ ἐπορεύθη πρὸς τὸν πατέρα αὐτοῦ καὶ τὴν μητέρα αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτοῖς καὶ ἔφαγον καὶ οὐκ ἀπήγγειλεν αὐτοῖς ὅτι ἀπὸ τοῦ στόματος τοῦ λέοντος ἐξεῖλεν τὸ μέλι
14.10 καὶ κατέβη ὁ πατὴρ αὐτοῦ πρὸς τὴν γυναῖκα καὶ ἐποίησεν ἐκεῖ σαμψων πότον ἑπτὰ ἡμέρας ὅτι οὕτως ποιοῦσιν οἱ νεανίσκοι
14.11 καὶ ἐγένετο ὅτε εἶδον αὐτόν καὶ ἔλαβον τριάκοντα κλητούς καὶ ἦσαν μετ' αὐτοῦ
14.12 καὶ εἶπεν αὐτοῖς σαμψων πρόβλημα ὑμῖν προβάλλομαι ἐὰν ἀπαγγέλλοντες ἀπαγγείλητε αὐτὸ ἐν ταῖς ἑπτὰ ἡμέραις τοῦ πότου καὶ εὕρητε δώσω ὑμῖν τριάκοντα σινδόνας καὶ τριάκοντα στολὰς ἱματίων
14.13 καὶ ἐὰν μὴ δύνησθε ἀπαγγεῖλαί μοι δώσετε ὑμεῖς ἐμοὶ τριάκοντα ὀθόνια καὶ τριάκοντα ἀλλασσομένας στολὰς ἱματίων καὶ εἶπαν αὐτῷ προβαλοῦ τὸ πρόβλημα καὶ ἀκουσόμεθα αὐτό
14.14 καὶ εἶπεν αὐτοῖς τί βρωτὸν ἐξῆλθεν ἐκ βιβρώσκοντος καὶ ἀπὸ ἰσχυροῦ γλυκύ καὶ οὐκ ἠδύναντο ἀπαγγεῖλαι τὸ πρόβλημα ἐπὶ τρεῖς ἡμέρας
14.15 καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ καὶ εἶπαν τῇ γυναικὶ σαμψων ἀπάτησον δὴ τὸν ἄνδρα σου καὶ ἀπαγγειλάτω σοι τὸ πρόβλημα μήποτε κατακαύσωμέν σε καὶ τὸν οἶκον τοῦ πατρός σου ἐν πυρί ἦ ἐκβιάσαι ἡμᾶς κεκλήκατε
14.16 καὶ ἔκλαυσεν ἡ γυνὴ σαμψων πρὸς αὐτὸν καὶ εἶπεν πλὴν μεμίσηκάς με καὶ οὐκ ἠγάπησάς με ὅτι τὸ πρόβλημα ὃ προεβάλου τοῖς υἱοῖς τοῦ λαοῦ μου οὐκ ἀπήγγειλάς μοι καὶ εἶπεν αὐτῇ σαμψων εἰ τῷ πατρί μου καὶ τῇ μητρί μου οὐκ ἀπήγγελκα σοὶ ἀπαγγείλω
14.17 καὶ ἔκλαυσεν πρὸς αὐτὸν ἐπὶ τὰς ἑπτὰ ἡμέρας ἃς ἦν αὐτοῖς ὁ πότος καὶ ἐγένετο ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ καὶ ἀπήγγειλεν αὐτῇ ὅτι παρενώχλησεν αὐτῷ καὶ αὐτὴ ἀπήγγειλεν τοῖς υἱοῖς τοῦ λαοῦ αὐτῆς
14.18 καὶ εἶπαν αὐτῷ οἱ ἄνδρες τῆς πόλεως ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ ἑβδόμῃ πρὸ τοῦ ἀνατεῖλαι τὸν ἥλιον τί γλυκύτερον μέλιτος καὶ τί ἰσχυρότερον λέοντος καὶ εἶπεν αὐτοῖς σαμψων εἰ μὴ ἠροτριάσατε ἐν τῇ δαμάλει μου οὐκ ἂν ἔγνωτε τὸ πρόβλημά μου
14.19 καὶ ἥλατο ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα κυρίου καὶ κατέβη εἰς ἀσκαλῶνα καὶ ἐπάταξεν ἐξ αὐτῶν τριάκοντα ἄνδρας καὶ ἔλαβεν τὰ ἱμάτια αὐτῶν καὶ ἔδωκεν τὰς στολὰς τοῖς ἀπαγγείλασιν τὸ πρόβλημα καὶ ὠργίσθη θυμῷ σαμψων καὶ ἀνέβη εἰς τὸν οἶκον τοῦ πατρὸς αὐτοῦ
14.20 καὶ ἐγένετο ἡ γυνὴ σαμψων ἑνὶ τῶν φίλων αὐτοῦ ὧν ἐφιλίασεν
14.1 kai katebeh sampsohn eis thamnatha kai eiden gynaika eis thamnatha apo tohn thygaterohn tohn allophylohn
14.2 kai anebeh kai apehggeilen toh patri aytoy kai teh mehtri aytoy kai eipen gynaika eoraka en thamnatha apo tohn thygaterohn phylistiim kai nyn labete aytehn emoi eis gynaika
14.3 kai eipen aytoh o patehr aytoy kai eh mehtehr aytoy meh oyk eisin thygateres tohn adelphohn soy kai ek pantos toy laoy moy gyneh oti sy poreyeh labein gynaika apo tohn allophylohn tohn aperitmehtohn kai eipen sampsohn pros ton patera aytoy taytehn labe moi oti ayteh eytheia en ophthalmois moy
14.4 kai o patehr aytoy kai eh mehtehr aytoy oyk egnohsan oti para kyrioy estin oti ekdikehsin aytos zehtei ek tohn allophylohn kai en toh kairoh ekeinoh oi allophyloi kyrieyontes en israehl
14.5 kai katebeh sampsohn kai o patehr aytoy kai eh mehtehr aytoy eis thamnatha kai ehlthen eohs toy ampelohnos thamnatha kai idoy skymnos leontos ohryomenos eis synantehsin aytoy
14.6 kai ehlato ep' ayton pneyma kyrioy kai synetripsen ayton ohsei syntripsei eriphon kai oyden ehn en tais chersin aytoy kai oyk apehggeilen toh patri aytoy kai teh mehtri aytoy o epoiehsen
14.7 kai katebehsan kai elalehsan teh gynaiki kai ehythyntheh en ophthalmois sampsohn
14.8 kai ypestrepsen meth' ehmeras labein aytehn kai exeklinen idein to ptohma toy leontos kai idoy synagohgeh melissohn en toh stomati toy leontos kai meli
14.9 kai exeilen ayto eis cheiras aytoy kai eporeyeto poreyomenos kai esthiohn kai eporeytheh pros ton patera aytoy kai tehn mehtera aytoy kai edohken aytois kai ephagon kai oyk apehggeilen aytois oti apo toy stomatos toy leontos exeilen to meli
14.10 kai katebeh o patehr aytoy pros tehn gynaika kai epoiehsen ekei sampsohn poton epta ehmeras oti oytohs poioysin oi neaniskoi
14.11 kai egeneto ote eidon ayton kai elabon triakonta klehtoys kai ehsan met' aytoy
14.12 kai eipen aytois sampsohn problehma ymin proballomai ean apaggellontes apaggeilehte ayto en tais epta ehmerais toy potoy kai eyrehte dohsoh ymin triakonta sindonas kai triakonta stolas imatiohn
14.13 kai ean meh dynehsthe apaggeilai moi dohsete ymeis emoi triakonta othonia kai triakonta allassomenas stolas imatiohn kai eipan aytoh probaloy to problehma kai akoysometha ayto
14.14 kai eipen aytois ti brohton exehlthen ek bibrohskontos kai apo ischyroy glyky kai oyk ehdynanto apaggeilai to problehma epi treis ehmeras
14.15 kai egeneto en teh ehmera teh tetarteh kai eipan teh gynaiki sampsohn apatehson deh ton andra soy kai apaggeilatoh soi to problehma mehpote katakaysohmen se kai ton oikon toy patros soy en pyri eh ekbiasai ehmas keklehkate
14.16 kai eklaysen eh gyneh sampsohn pros ayton kai eipen plehn memisehkas me kai oyk ehgapehsas me oti to problehma o proebaloy tois yiois toy laoy moy oyk apehggeilas moi kai eipen ayteh sampsohn ei toh patri moy kai teh mehtri moy oyk apehggelka soi apaggeiloh
14.17 kai eklaysen pros ayton epi tas epta ehmeras as ehn aytois o potos kai egeneto en teh ehmera teh ebdomeh kai apehggeilen ayteh oti parenohchlehsen aytoh kai ayteh apehggeilen tois yiois toy laoy aytehs
14.18 kai eipan aytoh oi andres tehs poleohs en teh ehmera teh ebdomeh pro toy anateilai ton ehlion ti glykyteron melitos kai ti ischyroteron leontos kai eipen aytois sampsohn ei meh ehrotriasate en teh damalei moy oyk an egnohte to problehma moy
14.19 kai ehlato ep' ayton pneyma kyrioy kai katebeh eis askalohna kai epataxen ex aytohn triakonta andras kai elaben ta imatia aytohn kai edohken tas stolas tois apaggeilasin to problehma kai ohrgistheh thymoh sampsohn kai anebeh eis ton oikon toy patros aytoy
14.20 kai egeneto eh gyneh sampsohn eni tohn philohn aytoy ohn ephiliasen
14.1 וַיֵּרֶד שִׁמְשֹׁון תִּמְנָתָה וַיַּרְא אִשָּׁה בְּתִמְנָתָה מִבְּנֹות פְּלִשְׁתִּים׃
14.2 וַיַּעַל וַיַּגֵּד לְאָבִיו וּלְאִמֹּו וַיֹּאמֶר אִשָּׁה רָאִיתִי בְתִמְנָתָה מִבְּנֹות פְּלִשְׁתִּים וְעַתָּה קְחוּ־אֹותָהּ לִּי לְאִשָּׁה׃
14.3 וַיֹּאמֶר לֹו אָבִיו וְאִמֹּו הַאֵין בִּבְנֹות אַחֶיךָ וּבְכָל־עַמִּי אִשָּׁה כִּי־אַתָּה הֹולֵךְ לָקַחַת אִשָּׁה מִפְּלִשְׁתִּים הָעֲרֵלִים וַיֹּאמֶר שִׁמְשֹׁון אֶל־אָבִיו אֹותָהּ קַח־לִי כִּי־הִיא יָשְׁרָה בְעֵינָי׃
14.4 וְאָבִיו וְאִמֹּו לֹא יָדְעוּ כִּי מֵיְהוָה הִיא כִּי־תֹאֲנָה הוּא־מְבַקֵּשׁ מִפְּלִשְׁתִּים וּבָעֵת הַהִיא פְּלִשְׁתִּים מֹשְׁלִים בְּיִשְׂרָאֵל׃ פ
14.5 וַיֵּרֶד שִׁמְשֹׁון וְאָבִיו וְאִמֹּו תִּמְנָתָה וַיָּבֹאוּ עַד־כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיֹות שֹׁאֵג לִקְרָאתֹו׃
14.6 וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדֹו וְלֹא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמֹּו אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה׃
14.7 וַיֵּרֶד וַיְדַבֵּר לָאִשָּׁה וַתִּישַׁר בְּעֵינֵי שִׁמְשֹׁון׃
14.8 וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאֹות אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבֹורִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ׃
14.9 וַיִּרְדֵּהוּ אֶל־כַּפָּיו וַיֵּלֶךְ הָלֹוךְ וְאָכֹל וַיֵּלֶךְ אֶל־אָבִיו וְאֶל־אִמֹּו וַיִּתֵּן לָהֶם וַיֹּאכֵלוּ וְלֹא־הִגִּיד לָהֶם כִּי מִגְּוִיַּת הָאַרְיֵה רָדָה הַדְּבָשׁ׃
14.10 וַיֵּרֶד אָבִיהוּ אֶל־הָאִשָּׁה וַיַּעַשׂ שָׁם שִׁמְשֹׁון מִשְׁתֶּה כִּי כֵּן יַעֲשׂוּ הַבַּחוּרִים׃
14.11 וַיְהִי כִּרְאֹותָם אֹותֹו וַיִּקְחוּ שְׁלֹשִׁים מֵרֵעִים וַיִּהְיוּ אִתֹּו׃
14.12 וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשֹׁון אָחוּדָה־נָּא לָכֶם חִידָה אִם־הַגֵּד תַּגִּידוּ אֹותָהּ לִי שִׁבְעַת יְמֵי הַמִּשְׁתֶּה וּמְצָאתֶם וְנָתַתִּי לָכֶם שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִפֹת בְּגָדִים׃
14.13 וְאִם־לֹא תוּכְלוּ לְהַגִּיד לִי וּנְתַתֶּם אַתֶּם לִי שְׁלֹשִׁים סְדִינִים וּשְׁלֹשִׁים חֲלִיפֹות בְּגָדִים וַיֹּאמְרוּ לֹו חוּדָה חִידָתְךָ וְנִשְׁמָעֶנָּה׃
14.14 וַיֹּאמֶר לָהֶם מֵהָאֹכֵל יָצָא מַאֲכָל וּמֵעַז יָצָא מָתֹוק וְלֹא יָכְלוּ לְהַגִּיד הַחִידָה שְׁלֹשֶׁת יָמִים׃
14.15 וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי וַיֹּאמְרוּ לְאֵשֶׁת־שִׁמְשֹׁון פַּתִּי אֶת־אִישֵׁךְ וְיַגֶּד־לָנוּ אֶת־הַחִידָה פֶּן־נִשְׂרֹף אֹותָךְ וְאֶת־בֵּית אָבִיךְ בָּאֵשׁ הַלְיָרְשֵׁנוּ קְרָאתֶם לָנוּ הֲלֹא׃
14.16 וַתֵּבְךְּ אֵשֶׁת שִׁמְשֹׁון עָלָיו וַתֹּאמֶר רַק־שְׂנֵאתַנִי וְלֹא אֲהַבְתָּנִי הַחִידָה חַדְתָּ לִבְנֵי עַמִּי וְלִי לֹא הִגַּדְתָּה וַיֹּאמֶר לָהּ הִנֵּה לְאָבִי וּלְאִמִּי לֹא הִגַּדְתִּי וְלָךְ אַגִּיד׃
14.17 וַתֵּבְךְּ עָלָיו שִׁבְעַת הַיָּמִים אֲשֶׁר־הָיָה לָהֶם הַמִּשְׁתֶּה וַיְהִי ׀ בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי וַיַּגֶּד־לָהּ כִּי הֱצִיקַתְהוּ וַתַּגֵּד הַחִידָה לִבְנֵי עַמָּהּ׃
14.18 וַיֹּאמְרוּ לֹו אַנְשֵׁי הָעִיר בַּיֹּום הַשְּׁבִיעִי בְּטֶרֶם יָבֹא הַחַרְסָה מַה־מָּתֹוק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי׃
14.19 וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַיֵּרֶד אַשְׁקְלֹון וַיַּךְ מֵהֶם ׀ שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת־חֲלִיצֹותָם וַיִּתֵּן הַחֲלִיפֹות לְמַגִּידֵי הַחִידָה וַיִּחַר אַפֹּו וַיַּעַל בֵּית אָבִיהוּ׃ פ
14.20 וַתְּהִי אֵשֶׁת שִׁמְשֹׁון לְמֵרֵעֵהוּ אֲשֶׁר רֵעָה לֹו׃
14.1 wajeraed xximxxown timnaataaH wajarA AixxaaH btimnaataaH mibnowt plixxtijm׃
14.2 wajaOal wajaged lAaabijw wlAimow wajoAmaer AixxaaH raaAijtij btimnaataaH mibnowt plixxtijm wOataaH qhw-AowtaaH lij lAixxaaH׃
14.3 wajoAmaer low Aaabijw wAimow HaAejn bibnowt Aahaejkaa wbkaal-Oamij AixxaaH kij-AataaH Howlek laaqahat AixxaaH miplixxtijm HaaOarelijm wajoAmaer xximxxown Aael-Aaabijw AowtaaH qah-lij kij-HijA jaaxxraaH bOejnaaj׃
14.4 wAaabijw wAimow loA jaadOw kij mejHwaaH HijA kij-toAanaaH HwA-mbaqexx miplixxtijm wbaaOet HaHijA plixxtijm moxxlijm bjixraaAel׃ p
14.5 wajeraed xximxxown wAaabijw wAimow timnaataaH wajaaboAw Oad-karmej timnaataaH wHineH kpijr Aaraajowt xxoAeg liqraaAtow׃
14.6 waticlah Oaalaajw rwha jHwaaH wajxxasOeHw kxxasaO Hagdij wmAwmaaH Aejn bjaadow wloA Higijd lAaabijw wlAimow Aet Aaxxaer OaaxaaH׃
14.7 wajeraed wajdaber laaAixxaaH watijxxar bOejnej xximxxown׃
14.8 wajaaxxaab mijaamijm lqahtaaH wajaasar lirAowt Aet mapaelaet HaaAarjeH wHineH Oadat dbowrijm bigwijat HaaAarjeH wdbaaxx׃
14.9 wajirdeHw Aael-kapaajw wajelaek Haalowk wAaakol wajelaek Aael-Aaabijw wAael-Aimow wajiten laaHaem wajoAkelw wloA-Higijd laaHaem kij migwijat HaaAarjeH raadaaH Hadbaaxx׃
14.10 wajeraed AaabijHw Aael-HaaAixxaaH wajaOax xxaam xximxxown mixxtaeH kij ken jaOaxw Habahwrijm׃
14.11 wajHij kirAowtaam Aowtow wajiqhw xxloxxijm mereOijm wajiHjw Aitow׃
14.12 wajoAmaer laaHaem xximxxown AaahwdaaH-naaA laakaem hijdaaH Aim-Haged tagijdw AowtaaH lij xxibOat jmej HamixxtaeH wmcaaAtaem wnaatatij laakaem xxloxxijm sdijnijm wxxloxxijm halipot bgaadijm׃
14.13 wAim-loA twklw lHagijd lij wntataem Aataem lij xxloxxijm sdijnijm wxxloxxijm halijpowt bgaadijm wajoAmrw low hwdaaH hijdaatkaa wnixxmaaOaenaaH׃
14.14 wajoAmaer laaHaem meHaaAokel jaacaaA maAakaal wmeOaz jaacaaA maatowq wloA jaaklw lHagijd HahijdaaH xxloxxaet jaamijm׃
14.15 wajHij bajowm HaxxbijOij wajoAmrw lAexxaet-xximxxown patij Aaet-Aijxxek wjagaed-laanw Aaet-HahijdaaH paen-nixrop Aowtaak wAaet-bejt Aaabijk baaAexx Haljaarxxenw qraaAtaem laanw HaloA׃
14.16 watebk Aexxaet xximxxown Oaalaajw watoAmaer raq-xneAtanij wloA AaHabtaanij HahijdaaH hadtaa libnej Oamij wlij loA HigadtaaH wajoAmaer laaH HineH lAaabij wlAimij loA Higadtij wlaak Aagijd׃
14.17 watebk Oaalaajw xxibOat Hajaamijm Aaxxaer-HaajaaH laaHaem HamixxtaeH wajHij bajowm HaxxbijOij wajagaed-laaH kij HaecijqatHw wataged HahijdaaH libnej OamaaH׃
14.18 wajoAmrw low Aanxxej HaaOijr bajowm HaxxbijOij bTaeraem jaaboA HaharsaaH maH-maatowq midbaxx wmaeH Oaz meAarij wajoAmaer laaHaem lwleA haraxxtaem bOaeglaatij loA mcaaAtaem hijdaatij׃
14.19 waticlah Oaalaajw rwha jHwaaH wajeraed Aaxxqlown wajak meHaem xxloxxijm Aijxx wajiqah Aaet-halijcowtaam wajiten Hahalijpowt lmagijdej HahijdaaH wajihar Aapow wajaOal bejt AaabijHw׃ p
14.20 watHij Aexxaet xximxxown lmereOeHw Aaxxaer reOaaH low׃
14.1 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃
14.2 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו־אותה לי לאשה׃
14.3 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל־עמי אשה כי־אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל־אביו אותה קח־לי כי־היא ישרה בעיני׃
14.4 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי־תאנה הוא־מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃ פ
14.5 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד־כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃
14.6 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃
14.7 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃
14.8 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃
14.9 וירדהו אל־כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל־אביו ואל־אמו ויתן להם ויאכלו ולא־הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃
14.10 וירד אביהו אל־האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃
14.11 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃
14.12 ויאמר להם שמשון אחודה־נא לכם חידה אם־הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃
14.13 ואם־לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃
14.14 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃
14.15 ויהי ׀ ביום השביעי ויאמרו לאשת־שמשון פתי את־אישך ויגד־לנו את־החידה פן־נשרף אותך ואת־בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃
14.16 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק־שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃
14.17 ותבך עליו שבעת הימים אשר־היה להם המשתה ויהי ׀ ביום השביעי ויגד־לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃
14.18 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה־מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃
14.19 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם ׀ שלשים איש ויקח את־חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃ פ
14.20 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃
14.1 wjrd xmxwn tmntH wjrA AxH btmntH mbnwt plxtjm׃
14.2 wjOl wjgd lAbjw wlAmw wjAmr AxH rAjtj btmntH mbnwt plxtjm wOtH qhw-AwtH lj lAxH׃
14.3 wjAmr lw Abjw wAmw HAjn bbnwt Ahjk wbkl-Omj AxH kj-AtH Hwlk lqht AxH mplxtjm HOrljm wjAmr xmxwn Al-Abjw AwtH qh-lj kj-HjA jxrH bOjnj׃
14.4 wAbjw wAmw lA jdOw kj mjHwH HjA kj-tAnH HwA-mbqx mplxtjm wbOt HHjA plxtjm mxljm bjxrAl׃ p
14.5 wjrd xmxwn wAbjw wAmw tmntH wjbAw Od-krmj tmntH wHnH kpjr Arjwt xAg lqrAtw׃
14.6 wtclh Oljw rwh jHwH wjxsOHw kxsO Hgdj wmAwmH Ajn bjdw wlA Hgjd lAbjw wlAmw At Axr OxH׃
14.7 wjrd wjdbr lAxH wtjxr bOjnj xmxwn׃
14.8 wjxb mjmjm lqhtH wjsr lrAwt At mplt HArjH wHnH Odt dbwrjm bgwjt HArjH wdbx׃
14.9 wjrdHw Al-kpjw wjlk Hlwk wAkl wjlk Al-Abjw wAl-Amw wjtn lHm wjAklw wlA-Hgjd lHm kj mgwjt HArjH rdH Hdbx׃
14.10 wjrd AbjHw Al-HAxH wjOx xm xmxwn mxtH kj kn jOxw Hbhwrjm׃
14.11 wjHj krAwtm Awtw wjqhw xlxjm mrOjm wjHjw Atw׃
14.12 wjAmr lHm xmxwn AhwdH-nA lkm hjdH Am-Hgd tgjdw AwtH lj xbOt jmj HmxtH wmcAtm wnttj lkm xlxjm sdjnjm wxlxjm hlpt bgdjm׃
14.13 wAm-lA twklw lHgjd lj wnttm Atm lj xlxjm sdjnjm wxlxjm hljpwt bgdjm wjAmrw lw hwdH hjdtk wnxmOnH׃
14.14 wjAmr lHm mHAkl jcA mAkl wmOz jcA mtwq wlA jklw lHgjd HhjdH xlxt jmjm׃
14.15 wjHj bjwm HxbjOj wjAmrw lAxt-xmxwn ptj At-Ajxk wjgd-lnw At-HhjdH pn-nxrp Awtk wAt-bjt Abjk bAx Hljrxnw qrAtm lnw HlA׃
14.16 wtbk Axt xmxwn Oljw wtAmr rq-xnAtnj wlA AHbtnj HhjdH hdt lbnj Omj wlj lA HgdtH wjAmr lH HnH lAbj wlAmj lA Hgdtj wlk Agjd׃
14.17 wtbk Oljw xbOt Hjmjm Axr-HjH lHm HmxtH wjHj bjwm HxbjOj wjgd-lH kj HcjqtHw wtgd HhjdH lbnj OmH׃
14.18 wjAmrw lw Anxj HOjr bjwm HxbjOj bTrm jbA HhrsH mH-mtwq mdbx wmH Oz mArj wjAmr lHm lwlA hrxtm bOgltj lA mcAtm hjdtj׃
14.19 wtclh Oljw rwh jHwH wjrd Axqlwn wjk mHm xlxjm Ajx wjqh At-hljcwtm wjtn Hhljpwt lmgjdj HhjdH wjhr Apw wjOl bjt AbjHw׃ p
14.20 wtHj Axt xmxwn lmrOHw Axr rOH lw׃
14.1 Descendit igitur Samson in Thamna vidensque ibi mulie rem de filiabus Philisthim
14.2 ascendit et nuntiavit patri suo et matri dicens: “ Vidi mulierem in Thamna de filiabus Philisthinorum, quam quaeso ut mihi accipiatis uxorem ”.
14.3 Cui dixerunt pater et mater sua: “ Numquid non est mulier in filiabus fratrum tuorum et in omni populo meo, quia vis accipere uxorem de Philisthim, qui incircumcisi sunt? ”. Dixitque Samson ad patrem suum: “ Hanc mihi accipe, quia placuit oculis meis ”.
14.4 Parentes autem eius nesciebant quod res a Domino fieret, et quaereret occasionem contra Philisthim. Eo enim tempore Philisthim dominabantur Israeli.
14.5 Descendit itaque Samson cum patre suo et matre in Thamna. Cumque venissent ad vineas oppidi, apparuit catulus leonis rugiens et occurrit ei.
14.6 Irruit autem spiritus Domini in Samson, et dilaceravit leonem, quasi haedum in frusta concerperet, nihil omnino habens in manu; et hoc patri et matri noluit indicare.
14.7 Descenditque et locutus est mulieri, quae placuerat oculis eius.
14.8 Et post aliquot dies revertens, ut acciperet eam, declinavit, ut videret cadaver leonis; et ecce examen apum in corpore leonis erat ac favus mellis.
14.9 Quem, cum sumpsisset in manibus, comedebat in via; veniensque ad patrem suum et matrem dedit eis partem, qui et ipsi comederunt. Nec tamen eis voluit indicare quod mel de corpore leonis assumpserat.
14.10 Descendit itaque pater eius ad mulierem, et fecit ibi Samson convivium; sic enim iuvenes facere consuerant.
14.11 Cum ergo cives loci illius vidissent eum, dederunt ei sodales triginta, qui essent cum eo.
14.12 Quibus locutus est Samson: “ Proponam vobis problema, quod si solveritis mihi intra septem dies convivii, dabo vobis triginta tunicas et totidem vestes mutatorias;
14.13 sin autem non potueritis solvere, vos dabitis mihi triginta tunicas et eiusdem numeri vestes mutatorias ”. Qui responderunt ei: “ Propone problema, ut audiamus ”.
14.14 Dixitque eis: “ De comedente exivit cibus, et de forti est egressa dulcedo ”. Nec potuerunt per tres dies propositionem solvere.
14.15 Cumque adesset dies quartus, dixerunt ad uxorem Samson: “ Blandire viro tuo et suade ei, ut indicet tibi quid significet problema. Quod si facere nolueris, incendemus et te et domum patris tui. An idcirco nos vocastis ad nuptias, ut spoliaretis? ”.
14.16 Quae fundebat apud Samson lacrimas et querebatur dicens: “ Odisti me et non diligis; idcirco problema, quod proposuisti filiis populi mei, non vis mihi exponere ”. At ille respondit: “ Patri meo et matri nolui dicere et tibi indicare potero? ”.
14.17 Septem igitur diebus convivii flebat apud eum; tandemque die septimo, cum ei molesta esset, exposuit. Quae statim indicavit civibus suis,
14.18 et illi dixerunt ei die septimo ante solis occubitum: “ Quid dulcius melle, et quid leone fortius? ”. Qui ait ad eos: “ Si non arassetis in vitula mea, non invenissetis propositionem meam ”.
14.19 Irruit itaque in eo spiritus Domini, descenditque Ascalonem et percussit ibi triginta viros, quorum ablatas vestes dedit iis, qui problema solverant; iratusque nimis ascendit in domum patris sui.
14.20 Uxor autem eius accepit maritum unum de amicis eius, qui erat pronubus.
15.1 Es begab sich aber nach einiger Zeit in den Tagen der Weizenernte, daß Simson sein Weib mit einem Ziegenböcklein besuchte. Als er aber sagte: Ich will zu meinem Weibe in die Kammer gehen, wollte ihr Vater ihn nicht hineinlassen.
15.2 Denn ihr Vater sprach: Ich dachte, du wärest ihr gram geworden, da habe ich sie deinem Gefährten gegeben! Ist nicht ihre jüngere Schwester schöner als sie? Die soll dein sein statt jener!
15.3 Da sprach Simson zu ihnen: Diesmal bin ich unschuldig, wenn ich den Philistern Übles tue!
15.4 Und Simson ging hin und fing dreihundert Füchse und nahm Fackeln, kehrte je einen Schwanz gegen den andern und tat je eine Fackel zwischen zwei Schwänze,
15.5 zündete dieselben mit Feuer an und ließ sie unter das Korn der Philister laufen und zündete also die Garben an samt dem stehenden Korn und den Olivengärten.
15.6 Da sprachen die Philister: Wer hat das getan? Da sagte man: Simson, der Tochtermann des Timniters, weil er ihm sein Weib genommen und sie seinem Gefährten gegeben hat! Da zogen die Philister hinauf und verbrannten sie samt ihrem Vater mit Feuer.
15.7 Simson aber sprach zu ihnen: Wenn ihr solches tut, so will ich nicht eher aufhören, als bis ich an euch Rache genommen habe!
15.8 Und er zerschlug ihnen Schenkel und Hüften mit gewaltigen Schlägen. Dann stieg er hinab und blieb in der Felsenkluft zu Etam.
15.9 Da zogen die Philister hinauf und lagerten sich in Juda und ließen sich nieder zu Lechi.
15.10 Aber die Männer von Juda sprachen: Warum seid ihr wider uns heraufgezogen? Sie antworteten: Wir sind heraufgekommen, Simson zu binden, um ihm zu tun, wie er uns getan hat!
15.11 Da zogen dreitausend Mann von Juda hinab zur Felsenkluft von Etam und sprachen zu Simson: Weißt du nicht, daß die Philister über uns Herrschen? Warum hast du uns denn das getan? Er sprach zu ihnen: Wie sie mir getan haben, so habe ich ihnen getan.
15.12 Sie sprachen zu ihm: Wir sind herabgekommen, um dich zu binden und in die Hand der Philister zu geben! Simson sprach zu ihnen: So schwört mir, daß ihr mich nicht töten wollt!
15.13 Sie antworteten ihm: Nein! wir wollen dich nur binden und in ihre Hand geben und wollen dich nicht töten! Und sie banden ihn mit zwei neuen Stricken und führten ihn von der Kluft herauf.
15.14 Als er nun nach Lechi kam, jauchzten ihm die Philister entgegen. Da kam der Geist des HERRN über ihn; und die Stricke an seinen Armen wurden wie Fäden, die das Feuer versengt hat, so daß die Bande von seinen Händen fielen.
15.15 Und er fand einen frischen Eselskinnbacken; da streckte er seine Hand aus und nahm ihn und erschlug damit tausend Mann.
15.16 Und Simson sprach: «Mit dem Eselskinnbacken färbte ich sie rot, mit dem Eselskinnbacken schlug ich tausend Mann tot!»
15.17 Und als er diesen Ausspruch getan, warf er den Kinnbacken aus seiner Hand und hieß jenen Ort Ramat-Lechi.
15.18 Da ihn aber sehr dürstete, rief er den HERRN an und sprach: Du hast durch die Hand deines Knechtes dieses große Heil gegeben; soll ich nun aber vor Durst sterben und in die Hand der Unbeschnittenen fallen?
15.19 Da spaltete Gott die Höhlung, die bei Lechi ist, so daß Wasser herausfloß; und als er trank, kehrte sein Geist wieder, und er lebte auf. Darum heißt man sie noch heute «Quelle des Anrufers»; sie ist bei Lechi.
15.20 Und er richtete Israel zur Zeit der Philister zwanzig Jahre lang.
15.1 καὶ ἐγένετο μεθ' ἡμέρας ἐν ἡμέραις θερισμοῦ πυρῶν καὶ ἐπεσκέψατο σαμψων τὴν γυναῖκα αὐτοῦ ἐν ἐρίφῳ αἰγῶν καὶ εἶπεν εἰσελεύσομαι πρὸς τὴν γυναῖκά μου εἰς τὸ ταμιεῖον καὶ οὐκ ἔδωκεν αὐτὸν ὁ πατὴρ αὐτῆς εἰσελθεῖν
15.2 καὶ εἶπεν ὁ πατὴρ αὐτῆς λέγων εἶπα ὅτι μισῶν ἐμίσησας αὐτήν καὶ ἔδωκα αὐτὴν ἑνὶ τῶν ἐκ τῶν φίλων σου μὴ οὐχὶ ἡ ἀδελφὴ αὐτῆς ἡ νεωτέρα αὐτῆς ἀγαθωτέρα ὑπὲρ αὐτήν ἔστω δή σοι ἀντὶ αὐτῆς
15.3 καὶ εἶπεν αὐτοῖς σαμψων ἠθῴωμαι καὶ τὸ ἅπαξ ἀπὸ ἀλλοφύλων ὅτι ποιῶ ἐγὼ μετ' αὐτῶν πονηρίαν
15.4 καὶ ἐπορεύθη σαμψων καὶ συνέλαβεν τριακοσίας ἀλώπεκας καὶ ἔλαβεν λαμπάδας καὶ ἐπέστρεψεν κέρκον πρὸς κέρκον καὶ ἔθηκεν λαμπάδα μίαν ἀνὰ μέσον τῶν δύο κέρκων καὶ ἔδησεν
15.5 καὶ ἐξέκαυσεν πῦρ ἐν ταῖς λαμπάσιν καὶ ἐξαπέστειλεν ἐν τοῖς στάχυσιν τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἐκάησαν ἀπὸ ἅλωνος καὶ ἕως σταχύων ὀρθῶν καὶ ἕως ἀμπελῶνος καὶ ἐλαίας
15.6 καὶ εἶπαν οἱ ἀλλόφυλοι τίς ἐποίησεν ταῦτα καὶ εἶπαν σαμψων ὁ νυμφίος τοῦ θαμνι ὅτι ἔλαβεν τὴν γυναῖκα αὐτοῦ καὶ ἔδωκεν αὐτὴν τῷ ἐκ τῶν φίλων αὐτοῦ καὶ ἀνέβησαν οἱ ἀλλόφυλοι καὶ ἐνέπρησαν αὐτὴν καὶ τὸν πατέρα αὐτῆς ἐν πυρί
15.7 καὶ εἶπεν αὐτοῖς σαμψων ἐὰν ποιήσητε οὕτως ταύτην ὅτι εἰ μὴν ἐκδικήσω ἐν ὑμῖν καὶ ἔσχατον κοπάσω
15.8 καὶ ἐπάταξεν αὐτοὺς κνήμην ἐπὶ μηρὸν πληγὴν μεγάλην καὶ κατέβη καὶ ἐκάθισεν ἐν τρυμαλιᾷ τῆς πέτρας ηταμ
15.9 καὶ ἀνέβησαν οἱ ἀλλόφυλοι καὶ παρενέβαλον ἐν ιουδα καὶ ἐξερρίφησαν ἐν λευι
15.10 καὶ εἶπαν ἀνὴρ ιουδα εἰς τί ἀνέβητε ἐφ' ἡμᾶς καὶ εἶπον οἱ ἀλλόφυλοι δῆσαι τὸν σαμψων ἀνέβημεν καὶ ποιῆσαι αὐτῷ ὃν τρόπον ἐποίησεν ἡμῖν
15.11 καὶ κατέβησαν τρισχίλιοι ἄνδρες ἀπὸ ιουδα εἰς τρυμαλιὰν πέτρας ηταμ καὶ εἶπαν τῷ σαμψων οὐκ οἶδας ὅτι κυριεύουσιν οἱ ἀλλόφυλοι ἡμῶν καὶ τί τοῦτο ἐποίησας ἡμῖν καὶ εἶπεν αὐτοῖς σαμψων ὃν τρόπον ἐποίησάν μοι οὕτως ἐποίησα αὐτοῖς
15.12 καὶ εἶπαν αὐτῷ δῆσαί σε κατέβημεν τοῦ δοῦναί σε ἐν χειρὶ ἀλλοφύλων καὶ εἶπεν αὐτοῖς σαμψων ὀμόσατέ μοι μήποτε συναντήσητε ἐν ἐμοὶ ὑμεῖς
15.13 καὶ εἶπον αὐτῷ λέγοντες οὐχί ὅτι ἀλλ' ἢ δεσμῷ δήσομέν σε καὶ παραδώσομέν σε ἐν χειρὶ αὐτῶν καὶ θανάτῳ οὐ θανατώσομέν σε καὶ ἔδησαν αὐτὸν ἐν δυσὶ καλωδίοις καινοῖς καὶ ἀνήνεγκαν αὐτὸν ἀπὸ τῆς πέτρας ἐκείνης
15.14 καὶ ἦλθον ἕως σιαγόνος καὶ οἱ ἀλλόφυλοι ἠλάλαξαν καὶ ἔδραμον εἰς συνάντησιν αὐτοῦ καὶ ἥλατο ἐπ' αὐτὸν πνεῦμα κυρίου καὶ ἐγενήθη τὰ καλώδια τὰ ἐπὶ βραχίοσιν αὐτοῦ ὡσεὶ στιππύον ὃ ἐξεκαύθη ἐν πυρί καὶ ἐτάκησαν δεσμοὶ αὐτοῦ ἀπὸ χειρῶν αὐτοῦ
15.15 καὶ εὗρεν σιαγόνα ὄνου ἐκρεριμμένην καὶ ἐξέτεινεν τὴν χεῖρα αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν αὐτὴν καὶ ἐπάταξεν ἐν αὐτῇ χιλίους ἄνδρας
15.16 καὶ εἶπεν σαμψων ἐν σιαγόνι ὄνου ἐξαλείφων ἐξήλειψα αὐτούς ὅτι ἐν τῇ σιαγόνι τοῦ ὄνου ἐπάταξα χιλίους ἄνδρας
15.17 καὶ ἐγένετο ὡς ἐπαύσατο λαλῶν καὶ ἔρριψεν τὴν σιαγόνα ἐκ τῆς χειρὸς αὐτοῦ καὶ ἐκάλεσεν τὸν τόπον ἐκεῖνον ἀναίρεσις σιαγόνος
15.18 καὶ ἐδίψησεν σφόδρα καὶ ἔκλαυσεν πρὸς κύριον καὶ εἶπεν σὺ εὐδόκησας ἐν χειρὶ δούλου σου τὴν σωτηρίαν τὴν μεγάλην ταύτην καὶ νῦν ἀποθανοῦμαι τῷ δίψει καὶ ἐμπεσοῦμαι ἐν χειρὶ τῶν ἀπεριτμήτων
15.19 καὶ ἔρρηξεν ὁ θεὸς τὸν λάκκον τὸν ἐν τῇ σιαγόνι καὶ ἐξῆλθεν ἐξ αὐτοῦ ὕδωρ καὶ ἔπιεν καὶ ἐπέστρεψεν τὸ πνεῦμα αὐτοῦ καὶ ἔζησεν διὰ τοῦτο ἐκλήθη τὸ ὄνομα αὐτῆς πηγὴ τοῦ ἐπικαλουμένου ἥ ἐστιν ἐν σιαγόνι ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης
15.20 καὶ ἔκρινεν τὸν ισραηλ ἐν ἡμέραις ἀλλοφύλων εἴκοσι ἔτη
15.1 kai egeneto meth' ehmeras en ehmerais therismoy pyrohn kai epeskepsato sampsohn tehn gynaika aytoy en eriphoh aigohn kai eipen eiseleysomai pros tehn gynaika moy eis to tamieion kai oyk edohken ayton o patehr aytehs eiselthein
15.2 kai eipen o patehr aytehs legohn eipa oti misohn emisehsas aytehn kai edohka aytehn eni tohn ek tohn philohn soy meh oychi eh adelpheh aytehs eh neohtera aytehs agathohtera yper aytehn estoh deh soi anti aytehs
15.3 kai eipen aytois sampsohn ehthohohmai kai to apax apo allophylohn oti poioh egoh met' aytohn ponehrian
15.4 kai eporeytheh sampsohn kai synelaben triakosias alohpekas kai elaben lampadas kai epestrepsen kerkon pros kerkon kai ethehken lampada mian ana meson tohn dyo kerkohn kai edehsen
15.5 kai exekaysen pyr en tais lampasin kai exapesteilen en tois stachysin tohn allophylohn kai ekaehsan apo alohnos kai eohs stachyohn orthohn kai eohs ampelohnos kai elaias
15.6 kai eipan oi allophyloi tis epoiehsen tayta kai eipan sampsohn o nymphios toy thamni oti elaben tehn gynaika aytoy kai edohken aytehn toh ek tohn philohn aytoy kai anebehsan oi allophyloi kai eneprehsan aytehn kai ton patera aytehs en pyri
15.7 kai eipen aytois sampsohn ean poiehsehte oytohs taytehn oti ei mehn ekdikehsoh en ymin kai eschaton kopasoh
15.8 kai epataxen aytoys knehmehn epi mehron plehgehn megalehn kai katebeh kai ekathisen en trymalia tehs petras ehtam
15.9 kai anebehsan oi allophyloi kai parenebalon en ioyda kai exerriphehsan en leyi
15.10 kai eipan anehr ioyda eis ti anebehte eph' ehmas kai eipon oi allophyloi dehsai ton sampsohn anebehmen kai poiehsai aytoh on tropon epoiehsen ehmin
15.11 kai katebehsan trischilioi andres apo ioyda eis trymalian petras ehtam kai eipan toh sampsohn oyk oidas oti kyrieyoysin oi allophyloi ehmohn kai ti toyto epoiehsas ehmin kai eipen aytois sampsohn on tropon epoiehsan moi oytohs epoiehsa aytois
15.12 kai eipan aytoh dehsai se katebehmen toy doynai se en cheiri allophylohn kai eipen aytois sampsohn omosate moi mehpote synantehsehte en emoi ymeis
15.13 kai eipon aytoh legontes oychi oti all' eh desmoh dehsomen se kai paradohsomen se en cheiri aytohn kai thanatoh oy thanatohsomen se kai edehsan ayton en dysi kalohdiois kainois kai anehnegkan ayton apo tehs petras ekeinehs
15.14 kai ehlthon eohs siagonos kai oi allophyloi ehlalaxan kai edramon eis synantehsin aytoy kai ehlato ep' ayton pneyma kyrioy kai egenehtheh ta kalohdia ta epi brachiosin aytoy ohsei stippyon o exekaytheh en pyri kai etakehsan desmoi aytoy apo cheirohn aytoy
15.15 kai eyren siagona onoy ekrerimmenehn kai exeteinen tehn cheira aytoy kai elaben aytehn kai epataxen en ayteh chilioys andras
15.16 kai eipen sampsohn en siagoni onoy exaleiphohn exehleipsa aytoys oti en teh siagoni toy onoy epataxa chilioys andras
15.17 kai egeneto ohs epaysato lalohn kai erripsen tehn siagona ek tehs cheiros aytoy kai ekalesen ton topon ekeinon anairesis siagonos
15.18 kai edipsehsen sphodra kai eklaysen pros kyrion kai eipen sy eydokehsas en cheiri doyloy soy tehn sohtehrian tehn megalehn taytehn kai nyn apothanoymai toh dipsei kai empesoymai en cheiri tohn aperitmehtohn
15.19 kai errehxen o theos ton lakkon ton en teh siagoni kai exehlthen ex aytoy ydohr kai epien kai epestrepsen to pneyma aytoy kai ezehsen dia toyto eklehtheh to onoma aytehs pehgeh toy epikaloymenoy eh estin en siagoni eohs tehs ehmeras taytehs
15.20 kai ekrinen ton israehl en ehmerais allophylohn eikosi eteh
15.1 וַיְהִי מִיָּמִים בִּימֵי קְצִיר־חִטִּים וַיִּפְקֹד שִׁמְשֹׁון אֶת־אִשְׁתֹּו בִּגְדִי עִזִּים וַיֹּאמֶר אָבֹאָה אֶל־אִשְׁתִּי הֶחָדְרָה וְלֹא־נְתָנֹו אָבִיהָ לָבֹוא׃
15.2 וַיֹּאמֶר אָבִיהָ אָמֹר אָמַרְתִּי כִּי־שָׂנֹא שְׂנֵאתָהּ וָאֶתְּנֶנָּה לְמֵרֵעֶךָ הֲלֹא אֲחֹתָהּ הַקְּטַנָּה טֹובָה מִמֶּנָּה תְּהִי־נָא לְךָ תַּחְתֶּיהָ׃
15.3 וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשֹׁון נִקֵּיתִי הַפַּעַם מִפְּלִשְׁתִּים כִּי־עֹשֶׂה אֲנִי עִמָּם רָעָה׃
15.4 וַיֵּלֶךְ שִׁמְשֹׁון וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ־מֵאֹות שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל־זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין־שְׁנֵי הַזְּנָבֹות בַּתָּוֶךְ׃
15.5 וַיַּבְעֶר־אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמֹות פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד־קָמָה וְעַד־כֶּרֶם זָיִת׃
15.6 וַיֹּאמְרוּ פְלִשְׁתִּים מִי עָשָׂה זֹאת וַיֹּאמְרוּ שִׁמְשֹׁון חֲתַן הַתִּמְנִי כִּי לָקַח אֶת־אִשְׁתֹּו וַיִּתְּנָהּ לְמֵרֵעֵהוּ וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׂרְפוּ אֹותָהּ וְאֶת־אָבִיהָ בָּאֵשׁ׃
15.7 וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשֹׁון אִם־תַּעֲשׂוּן כָּזֹאת כִּי אִם־נִקַּמְתִּי בָכֶם וְאַחַר אֶחְדָּל׃
15.8 וַיַּךְ אֹותָם שֹׁוק עַל־יָרֵךְ מַכָּה גְדֹולָה וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם׃ ס
15.9 וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי׃
15.10 וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסֹור אֶת־שִׁמְשֹׁון עָלִינוּ לַעֲשֹׂות לֹו כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ׃
15.11 וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל־סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשֹׁון הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי־מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה־זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם׃
15.12 וַיֹּאמְרוּ לֹו לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד־פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשֹׁון הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן־תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם׃
15.13 וַיֹּאמְרוּ לֹו לֵאמֹר לֹא כִּי־אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן־הַסָּלַע׃
15.14 הוּא־בָא עַד־לֶחִי וּפְלִשְׁתִּים הֵרִיעוּ לִקְרָאתֹו וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְהוָה וַתִּהְיֶינָה הָעֲבֹתִים אֲשֶׁר עַל־זְרֹועֹותָיו כַּפִּשְׁתִּים אֲשֶׁר בָּעֲרוּ בָאֵשׁ וַיִּמַּסּוּ אֱסוּרָיו מֵעַל יָדָיו׃
15.15 וַיִּמְצָא לְחִי־חֲמֹור טְרִיָּה וַיִּשְׁלַח יָדֹו וַיִּקָּחֶהָ וַיַּךְ־בָּהּ אֶלֶף אִישׁ׃
15.16 וַיֹּאמֶר שִׁמְשֹׁון בִּלְחִי הַחֲמֹור חֲמֹור חֲמֹרָתָיִם בִּלְחִי הַחֲמֹור הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ׃
15.17 וַיְהִי כְּכַלֹּתֹו לְדַבֵּר וַיַּשְׁלֵךְ הַלְּחִי מִיָּדֹו וַיִּקְרָא לַמָּקֹום הַהוּא רָמַת לֶחִי׃
15.18 וַיִּצְמָא מְאֹד וַיִּקְרָא אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אַתָּה נָתַתָּ בְיַד־עַבְדְּךָ אֶת־הַתְּשׁוּעָה הַגְּדֹלָה הַזֹּאת וְעַתָּה אָמוּת בַּצָּמָא וְנָפַלְתִּי בְּיַד הָעֲרֵלִים׃
15.19 וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת־הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר־בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וַיֵּשְׁתְּ וַתָּשָׁב רוּחֹו וַיֶּחִי עַל־כֵּן ׀ קָרָא שְׁמָהּ עֵין הַקֹּורֵא אֲשֶׁר בַּלֶּחִי עַד הַיֹּום הַזֶּה׃
15.20 וַיִּשְׁפֹּט אֶת־יִשְׂרָאֵל בִּימֵי פְלִשְׁתִּים עֶשְׂרִים שָׁנָה׃ פ
15.1 wajHij mijaamijm bijmej qcijr-hiTijm wajipqod xximxxown Aaet-Aixxtow bigdij Oizijm wajoAmaer AaaboAaaH Aael-Aixxtij HaehaadraaH wloA-ntaanow AaabijHaa laabowA׃
15.2 wajoAmaer AaabijHaa Aaamor Aaamartij kij-xaanoA xneAtaaH waaAaetnaenaaH lmereOaekaa HaloA AahotaaH HaqTanaaH TowbaaH mimaenaaH tHij-naaA lkaa tahtaejHaa׃
15.3 wajoAmaer laaHaem xximxxown niqejtij HapaOam miplixxtijm kij-OoxaeH Aanij Oimaam raaOaaH׃
15.4 wajelaek xximxxown wajilkod xxloxx-meAowt xxwOaalijm wajiqah lapidijm wajaepaen zaanaab Aael-zaanaab wajaaxaem lapijd Aaehaad bejn-xxnej Haznaabowt bataawaek׃
15.5 wajabOaer-Aexx balapijdijm wajxxalah bqaamowt plixxtijm wajabOer migaadijxx wOad-qaamaaH wOad-kaeraem zaajit׃
15.6 wajoAmrw plixxtijm mij OaaxaaH zoAt wajoAmrw xximxxown hatan Hatimnij kij laaqah Aaet-Aixxtow wajitnaaH lmereOeHw wajaOalw plixxtijm wajixrpw AowtaaH wAaet-AaabijHaa baaAexx׃
15.7 wajoAmaer laaHaem xximxxown Aim-taOaxwn kaazoAt kij Aim-niqamtij baakaem wAahar Aaehdaal׃
15.8 wajak Aowtaam xxowq Oal-jaarek makaaH gdowlaaH wajeraed wajexxaeb bisOijp saelaO OejTaam׃ s
15.9 wajaOalw plixxtijm wajahanw bijHwdaaH wajinaaTxxw balaehij׃
15.10 wajoAmrw Aijxx jHwdaaH laamaaH Oalijtaem Oaalejnw wajoAmrw laeAaesowr Aaet-xximxxown Oaalijnw laOaxowt low kaAaxxaer OaaxaaH laanw׃
15.11 wajerdw xxloxxaet Aalaapijm Aijxx mijHwdaaH Aael-sOijp saelaO OejTaam wajoAmrw lxximxxown HaloA jaadaOtaa kij-moxxlijm baanw plixxtijm wmaH-zoAt Oaaxijtaa laanw wajoAmaer laaHaem kaAaxxaer Oaaxw lij ken Oaaxijtij laaHaem׃
15.12 wajoAmrw low laeAaesaarkaa jaaradnw ltitkaa bjad-plixxtijm wajoAmaer laaHaem xximxxown HixxaabOw lij paen-tipgOwn bij Aataem׃
15.13 wajoAmrw low leAmor loA kij-Aaasor naeAaesaarkaa wntanwkaa bjaadaam wHaamet loA nmijtaekaa wajaAasruHw bixxnajim Oabotijm hadaaxxijm wajaOalwHw min-HasaalaO׃
15.14 HwA-baaA Oad-laehij wplixxtijm HerijOw liqraaAtow waticlah Oaalaajw rwha jHwaaH watiHjaejnaaH HaaOabotijm Aaxxaer Oal-zrowOowtaajw kapixxtijm Aaxxaer baaOarw baaAexx wajimasw Aaeswraajw meOal jaadaajw׃
15.15 wajimcaaA lhij-hamowr TrijaaH wajixxlah jaadow wajiqaahaeHaa wajak-baaH Aaelaep Aijxx׃
15.16 wajoAmaer xximxxown bilhij Hahamowr hamowr hamoraataajim bilhij Hahamowr Hikejtij Aaelaep Aijxx׃
15.17 wajHij kkalotow ldaber wajaxxlek Halhij mijaadow wajiqraaA lamaaqowm HaHwA raamat laehij׃
15.18 wajicmaaA mAod wajiqraaA Aael-jHwaaH wajoAmar AataaH naatataa bjad-Oabdkaa Aaet-HatxxwOaaH HagdolaaH HazoAt wOataaH Aaamwt bacaamaaA wnaapaltij bjad HaaOarelijm׃
15.19 wajibqaO AaeloHijm Aaet-Hamaktexx Aaxxaer-balaehij wajecAw mimaenw majim wajexxt wataaxxaab rwhow wajaehij Oal-ken qaaraaA xxmaaH Oejn HaqowreA Aaxxaer balaehij Oad Hajowm HazaeH׃
15.20 wajixxpoT Aaet-jixraaAel bijmej plixxtijm Oaexrijm xxaanaaH׃ p
15.1 ויהי מימים בימי קציר־חטים ויפקד שמשון את־אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל־אשתי החדרה ולא־נתנו אביה לבוא׃
15.2 ויאמר אביה אמר אמרתי כי־שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי־נא לך תחתיה׃
15.3 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי־עשה אני עמם רעה׃
15.4 וילך שמשון וילכד שלש־מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל־זנב וישם לפיד אחד בין־שני הזנבות בתוך׃
15.5 ויבער־אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד־קמה ועד־כרם זית׃
15.6 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את־אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת־אביה באש׃
15.7 ויאמר להם שמשון אם־תעשון כזאת כי אם־נקמתי בכם ואחר אחדל׃
15.8 ויך אותם שוק על־ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃ ס
15.9 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃
15.10 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את־שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃
15.11 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל־סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי־משלים בנו פלשתים ומה־זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃
15.12 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד־פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן־תפגעון בי אתם׃
15.13 ויאמרו לו לאמר לא כי־אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן־הסלע׃
15.14 הוא־בא עד־לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על־זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃
15.15 וימצא לחי־חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך־בה אלף איש׃
15.16 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃
15.17 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃
15.18 ויצמא מאד ויקרא אל־יהוה ויאמר אתה נתת ביד־עבדך את־התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃
15.19 ויבקע אלהים את־המכתש אשר־בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על־כן ׀ קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃
15.20 וישפט את־ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃ פ
15.1 wjHj mjmjm bjmj qcjr-hTjm wjpqd xmxwn At-Axtw bgdj Ozjm wjAmr AbAH Al-Axtj HhdrH wlA-ntnw AbjH lbwA׃
15.2 wjAmr AbjH Amr Amrtj kj-xnA xnAtH wAtnnH lmrOk HlA AhtH HqTnH TwbH mmnH tHj-nA lk thtjH׃
15.3 wjAmr lHm xmxwn nqjtj HpOm mplxtjm kj-OxH Anj Omm rOH׃
15.4 wjlk xmxwn wjlkd xlx-mAwt xwOljm wjqh lpdjm wjpn znb Al-znb wjxm lpjd Ahd bjn-xnj Hznbwt btwk׃
15.5 wjbOr-Ax blpjdjm wjxlh bqmwt plxtjm wjbOr mgdjx wOd-qmH wOd-krm zjt׃
15.6 wjAmrw plxtjm mj OxH zAt wjAmrw xmxwn htn Htmnj kj lqh At-Axtw wjtnH lmrOHw wjOlw plxtjm wjxrpw AwtH wAt-AbjH bAx׃
15.7 wjAmr lHm xmxwn Am-tOxwn kzAt kj Am-nqmtj bkm wAhr Ahdl׃
15.8 wjk Awtm xwq Ol-jrk mkH gdwlH wjrd wjxb bsOjp slO OjTm׃ s
15.9 wjOlw plxtjm wjhnw bjHwdH wjnTxw blhj׃
15.10 wjAmrw Ajx jHwdH lmH Oljtm Oljnw wjAmrw lAswr At-xmxwn Oljnw lOxwt lw kAxr OxH lnw׃
15.11 wjrdw xlxt Alpjm Ajx mjHwdH Al-sOjp slO OjTm wjAmrw lxmxwn HlA jdOt kj-mxljm bnw plxtjm wmH-zAt Oxjt lnw wjAmr lHm kAxr Oxw lj kn Oxjtj lHm׃
15.12 wjAmrw lw lAsrk jrdnw lttk bjd-plxtjm wjAmr lHm xmxwn HxbOw lj pn-tpgOwn bj Atm׃
15.13 wjAmrw lw lAmr lA kj-Asr nAsrk wntnwk bjdm wHmt lA nmjtk wjAsrHw bxnjm Obtjm hdxjm wjOlwHw mn-HslO׃
15.14 HwA-bA Od-lhj wplxtjm HrjOw lqrAtw wtclh Oljw rwh jHwH wtHjjnH HObtjm Axr Ol-zrwOwtjw kpxtjm Axr bOrw bAx wjmsw Aswrjw mOl jdjw׃
15.15 wjmcA lhj-hmwr TrjH wjxlh jdw wjqhH wjk-bH Alp Ajx׃
15.16 wjAmr xmxwn blhj Hhmwr hmwr hmrtjm blhj Hhmwr Hkjtj Alp Ajx׃
15.17 wjHj kkltw ldbr wjxlk Hlhj mjdw wjqrA lmqwm HHwA rmt lhj׃
15.18 wjcmA mAd wjqrA Al-jHwH wjAmr AtH ntt bjd-Obdk At-HtxwOH HgdlH HzAt wOtH Amwt bcmA wnpltj bjd HOrljm׃
15.19 wjbqO AlHjm At-Hmktx Axr-blhj wjcAw mmnw mjm wjxt wtxb rwhw wjhj Ol-kn qrA xmH Ojn HqwrA Axr blhj Od Hjwm HzH׃
15.20 wjxpT At-jxrAl bjmj plxtjm Oxrjm xnH׃ p
15.1 Post aliquantum autem tem poris, cum dies triticeae mes sis instarent, venit Samson invisere volens uxorem suam et attulit ei haedum de capris. Cumque ad eam vellet intrare, prohibuit eum pater illius
15.2 dicens: “ Putavi quod odisses eam et ideo tradidi illam amico tuo; sed habet sororem iuniorem, quae pulchrior illa est; sit tibi pro ea uxor ”.
15.3 Dixitque eis Samson: “ Hac vice non erit culpa in me contra Philisthaeos, cum faciam eis mala ”.
15.4 Perrexitque et cepit trecentas vulpes caudasque earum iunxit ad caudas sumensque faces ligavit singulas in medio binarum caudarum;
15.5 facibusque igne succensis, dimisit vulpes in segetes Philisthinorum. Et comportatae iam fruges et adhuc stantes in stipula concrematae sunt in tantum, ut vineas quoque et oliveta flamma consumeret.
15.6 Dixeruntque Philisthim: “ Quis fecit hanc rem? ”. Quibus dictum est: “ Samson gener Thamnathaei, quia tulit uxorem eius et alteri tradidit, haec operatus est ”. Ascenderuntque Philisthim et combusserunt tam mulierem quam patrem eius.
15.7 Quibus ait Samson: “ Si talia facitis, utique ex vobis expetam ultionem et tunc quiescam ”.
15.8 Percussitque eos ingenti plaga, suram ad femur. Et descendens habitavit in spelunca petrae Etam.
15.9 Igitur ascendentes Philisthim in terra Iudae castrametati sunt, et in Lehi (id est Maxilla) eorum est fusus exercitus.
15.10 Dixeruntque ad eos viri de tribu Iudae: “ Cur ascendistis adversum nos? ”. Qui responderunt: “ Ut ligemus Samson venimus et reddamus ei, quae in nos operatus est ”.
15.11 Descenderunt ergo tria milia virorum de Iuda ad specum petrae Etam dixeruntque ad Samson: “ Nescis quod Philisthim imperent nobis? Quare hoc nobis facere voluisti? ”. Quibus ille ait: “ Sicut fecerunt mihi, feci eis ”.
15.12 “ Ligare, inquiunt, te venimus et tradere in manus Philisthinorum ”. “ Iurate, respondit, mihi quod non me occidatis ”.
15.13 Dixerunt: “ Non te occidemus, sed vinctum trademus ”. Ligaveruntque eum duobus novis funibus et tulerunt de petra Etam.
15.14 Qui cum venisset in Lehi, et Philisthim vociferantes occurrissent ei, irruit spiritus Domini in eum, et, sicut solent ad odorem ignis lina consumi, ita vincula, quibus brachia eius ligata erant, dissipata sunt et soluta.
15.15 Inventamque maxillam asini recentem arripiens percussit in ea mille viros
15.16 et ait: “ In maxilla asini acervum feci ex eis! In mandibula asini percussi mille viros! ”.
15.17 Cumque haec canens verba complesset, proiecit mandibulam de manu et vocavit nomen loci illius Ramathlehi (quod interpretatur Elevatio maxillae).
15.18 Sitiensque valde clamavit ad Dominum et ait: “ Tu dedisti in manu servi tui salutem hanc maximam atque victoriam; et en siti morior incidamque in manus incircumcisorum ”.
15.19 Aperuit itaque Deus fossam in Lehi, et egressae sunt inde aquae; quibus haustis, refocillavit spiritum et vires recepit. Idcirco appellatum est nomen fontis illius fons Invocantis, qui est in Lehi usque in praesentem diem.
15.20 Iudicavitque Israel in diebus Philisthim viginti annis.
16.1 Und Simson ging nach Gaza und sah daselbst eine Dirne und kam zu ihr.
16.2 Da ward den Gazitern gesagt: Simson ist hierhergekommen! Da machten sie die Runde und lauerten die ganze Nacht auf ihn. Sie verhielten sich die ganze Nacht ruhig und sprachen: Morgen, wenn es licht wird, wollen wir ihn erwürgen!
16.3 Simson aber lag bis Mitternacht. Zu Mitternacht aber stand er auf und ergriff beide Flügel des Stadttors samt den beiden Pfosten und hob sie aus den Riegeln und legte sie auf seine Schultern und trug sie hinauf auf die Höhe des Berges von Hebron.
16.4 Darnach aber gewann er ein Weib lieb am Bache Sorek, die hieß Delila.
16.5 Da kamen die Fürsten der Philister hinauf und sprachen zu ihr: Überrede ihn und siehe, worin seine Kraft besteht und womit wir ihn überwinden können, damit wir ihn binden und bezwingen, so wollen wir dir ein jeder tausendeinhundert Silberlinge geben!
16.6 Da sprach Delila zu Simson: Verrate mir doch, worin deine große Kraft besteht und womit man dich binden kann, um dich zu bezwingen!
16.7 Simson aber sprach zu ihr: Wenn man mich bände mit sieben frischen Seilen, die noch nicht verdorrt sind, so würde ich schwach und wie ein anderer Mensch!
16.8 Da brachten die Fürsten der Philister sieben frische Seile, die noch nicht verdorrt waren, zu ihr hinauf. Und sie band ihn damit.
16.9 Man lauerte aber auf ihn, bei ihr in der Kammer. Und sie sprach zu ihm: Philister über dir, Simson! Er aber zerriß die Seile, wie man Bindfaden zerreißt, wenn er Feuer gerochen hat. Also ward seine Kraft nicht kund.
16.10 Da sprach Delila zu Simson: Siehe, du hast mich betrogen und mir Lügen vorgeschwatzt! Nun verrate mir doch, womit man dich binden kann!
16.11 Da antwortete er ihr: Wenn man mich stark bände mit neuen Stricken, womit nie eine Arbeit getan worden ist, so würde ich schwach und wie ein anderer Mensch!
16.12 Da nahm Delila neue Stricke und band ihn damit und sprach zu ihm: Philister über dir, Simson! Und man lauerte auf ihn in der Kammer; er aber riß sie von seinen Armen wie einen Faden.
16.13 Da sprach Delila zu ihm: Bisher hast du mich betrogen und mir Lügen vorgeschwatzt! Sage mir doch, womit man dich binden kann! Er antwortete ihr: Wenn du sieben Locken meines Hauptes mit Garnfäden zusammenflöchtest!
16.14 Da heftete sie dieselben an einen Zeltpflock und sprach zu ihm: Philister über dir, Simson! Er aber wachte von seinem Schlaf auf und zog die geflochtenen Locken samt dem Zeltpflock und den Garnfäden heraus.
16.15 Da sprach sie zu ihm: Wie kannst du sagen, du habest mich lieb, während dein Herz doch nicht mit mir ist? Dreimal hast du mich nun betrogen und mir nicht verraten, worin deine große Kraft besteht!
16.16 Als sie ihn aber alle Tage mit ihren Worten reizte und in ihn drang, ward seine Seele zum Sterben matt.
16.17 Da verriet er ihr alles, was in seinem Herzen war, und sprach zu ihr: Es ist kein Schermesser auf mein Haupt gekommen; denn ich bin ein Geweihter Gottes von Mutterleib an. Wenn ich nun geschoren würde, so wiche meine Kraft von mir, und ich würde schwach und wie alle andern Menschen.
16.18 Als nun Delila sah, daß er ihr sein ganzes Herz geoffenbart hatte, sandte sie hin und ließ die Fürsten der Philister rufen und ihnen sagen: Kommt noch einmal herauf; denn er hat mir sein ganzes Herz geoffenbart! Da kamen die Fürsten der Philister wieder zu ihr hinauf mit dem Geld in ihrer Hand.
16.19 Und sie ließ ihn auf ihrem Schoß einschlafen und rief einen Mann, der schor ihm die sieben Locken seines Hauptes ab, und sie fing an, ihn zu bezwingen, und seine Kraft wich von ihm.
16.20 Da sprach sie zu ihm: Philister über dir, Simson! Als er nun von seinem Schlaf erwachte, dachte er: Ich komme davon wie immer und brauche mich nur freizuschütteln! Er wußte aber nicht, daß der HERR von ihm gewichen war.
16.21 Aber die Philister nahmen ihn fest und stachen ihm die Augen aus und führten ihn gen Gaza hinab und banden ihn mit zwei ehernen Ketten; und er mußte im Gefängnis mahlen.
16.22 Aber das Haar seines Hauptes fing wieder an zu wachsen, nachdem es geschoren worden war.
16.23 Als nun die Fürsten der Philister sich versammelten, um ihrem Gott Dagon ein großes Opfer zu bringen und sich zu vergnügen, sprachen sie: Unser Gott hat unsern Feind, den Simson, in unsre Hand gegeben.
16.24 Und als das Volk ihn sah, lobten sie ihre Götter; denn sie sprachen: Unser Gott hat unsern Feind in unsre Hand gegeben, der unser Land verwüstet und viele der Unsern erschlagen hat!
16.25 Als nun ihr Herz guter Dinge war, sprachen sie: Ruft den Simson, damit er vor uns spiele! Da riefen sie den Simson aus dem Gefängnis, und er spielte vor ihnen. Uns sie stellten ihn zwischen die Säulen.
16.26 Simson aber sprach zu dem Knaben, der ihn an der Hand hielt: Laß mich, damit ich die Säulen, auf welchen das Haus ruht, anrühren und mich daran lehnen kann!
16.27 Das Haus aber war voll von Männern und Weibern. Auch waren alle Fürsten der Philister daselbst und auf dem Dache bei dreitausend Männer und Weiber, die zusahen, wie Simson spielte.
16.28 Simson aber rief den HERRN an und sprach: Mein Herr, HERR, gedenke doch meiner und stärke mich doch, o Gott, nur diesmal noch, damit ich mich an den Philistern mit einem Mal für meine beiden Augen rächen kann!
16.29 Und Simson umfaßte die beiden Mittelsäulen, auf welchen das Haus ruhte, die eine mit seiner rechten und die andere mit seiner linken Hand, und stemmte sich gegen sie.
16.30 Und Simson sprach: Meine Seele sterbe mit den Philistern! Dann neigte er sich mit seiner ganzen Kraft. Da fiel das Haus auf die Fürsten und auf alles Volk, das darin war, also daß der Toten, die er in seinem Sterben tötete, mehr waren als derer, die er während seines Lebens getötet hatte.
16.31 Da kamen seine Brüder und seines Vaters ganzes Haus herab und hoben ihn auf und trugen ihn hinauf und begruben ihn zwischen Zorea und Estaol in dem Grabe seines Vaters Manoach. Er hatte aber Israel zwanzig Jahre lang gerichtet.
16.1 καὶ ἐπορεύθη σαμψων εἰς γάζαν καὶ εἶδεν ἐκεῖ γυναῖκα πόρνην καὶ εἰσῆλθεν πρὸς αὐτήν
16.2 καὶ ἀνηγγέλη τοῖς γαζαίοις λέγοντες ἥκει σαμψων ὧδε καὶ ἐκύκλωσαν καὶ ἐνήδρευσαν ἐπ' αὐτὸν ὅλην τὴν νύκτα ἐν τῇ πύλῃ τῆς πόλεως καὶ ἐκώφευσαν ὅλην τὴν νύκτα λέγοντες ἕως διαφαύσῃ ὁ ὄρθρος καὶ φονεύσωμεν αὐτόν
16.3 καὶ ἐκοιμήθη σαμψων ἕως μεσονυκτίου καὶ ἀνέστη ἐν ἡμίσει τῆς νυκτὸς καὶ ἐπελάβετο τῶν θυρῶν τῆς πύλης τῆς πόλεως σὺν τοῖς δυσὶ σταθμοῖς καὶ ἀνεβάστασεν αὐτὰς σὺν τῷ μοχλῷ καὶ ἔθηκεν ἐπ' ὤμων αὐτοῦ καὶ ἀνέβη ἐπὶ τὴν κορυφὴν τοῦ ὄρους τοῦ ἐπὶ προσώπου χεβρων καὶ ἔθηκεν αὐτὰ ἐκεῖ
16.4 καὶ ἐγένετο μετὰ τοῦτο καὶ ἠγάπησεν γυναῖκα ἐν αλσωρηχ καὶ ὄνομα αὐτῇ δαλιδα
16.5 καὶ ἀνέβησαν πρὸς αὐτὴν οἱ ἄρχοντες τῶν ἀλλοφύλων καὶ εἶπαν αὐτῇ ἀπάτησον αὐτὸν καὶ ἰδὲ ἐν τίνι ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ ἡ μεγάλη καὶ ἐν τίνι δυνησόμεθα αὐτῷ καὶ δήσομεν αὐτὸν τοῦ ταπεινῶσαι αὐτόν καὶ ἡμεῖς δώσομέν σοι ἀνὴρ χιλίους καὶ ἑκατὸν ἀργυρίου
16.6 καὶ εἶπεν δαλιδα πρὸς σαμψων ἀπάγγειλον δή μοι ἐν τίνι ἡ ἰσχύς σου ἡ μεγάλη καὶ ἐν τίνι δεθήσῃ τοῦ ταπεινωθῆναί σε
16.7 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὴν σαμψων ἐὰν δήσωσίν με ἐν ἑπτὰ νευρέαις ὑγραῖς μὴ διεφθαρμέναις καὶ ἀσθενήσω καὶ ἔσομαι ὡς εἷς τῶν ἀνθρώπων
16.8 καὶ ἀνήνεγκαν αὐτῇ οἱ ἄρχοντες τῶν ἀλλοφύλων ἑπτὰ νευρὰς ὑγρὰς μὴ διεφθαρμένας καὶ ἔδησεν αὐτὸν ἐν αὐταῖς
16.9 καὶ τὸ ἔνεδρον αὐτῇ ἐκάθητο ἐν τῷ ταμιείῳ καὶ εἶπεν αὐτῷ ἀλλόφυλοι ἐπὶ σέ σαμψων καὶ διέσπασεν τὰς νευρέας ὡς εἴ τις ἀποσπάσοι στρέμμα στιππύου ἐν τῷ ὀσφρανθῆναι αὐτὸ πυρός καὶ οὐκ ἐγνώσθη ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ
16.10 καὶ εἶπεν δαλιδα πρὸς σαμψων ἰδοὺ ἐπλάνησάς με καὶ ἐλάλησας πρός με ψευδῆ νῦν οὖν ἀνάγγειλόν μοι ἐν τίνι δεθήσῃ
16.11 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτήν ἐὰν δεσμεύοντες δήσωσίν με ἐν καλωδίοις καινοῖς οἷς οὐκ ἐγένετο ἐν αὐτοῖς ἔργον καὶ ἀσθενήσω καὶ ἔσομαι ὡς εἷς τῶν ἀνθρώπων
16.12 καὶ ἔλαβεν δαλιδα καλώδια καινὰ καὶ ἔδησεν αὐτὸν ἐν αὐτοῖς καὶ τὰ ἔνεδρα ἐξῆλθεν ἐκ τοῦ ταμιείου καὶ εἶπεν ἀλλόφυλοι ἐπὶ σέ σαμψων καὶ διέσπασεν αὐτὰ ἀπὸ βραχιόνων αὐτοῦ ὡς σπαρτίον
16.13 καὶ εἶπεν δαλιδα πρὸς σαμψων ἰδοὺ ἐπλάνησάς με καὶ ἐλάλησας πρὸς ἐμὲ ψευδῆ ἀπάγγειλον δή μοι ἐν τίνι δεθήσῃ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτήν ἐὰν ὑφάνῃς τὰς ἑπτὰ σειρὰς τῆς κεφαλῆς μου σὺν τῷ διάσματι καὶ ἐγκρούσῃς τῷ πασσάλῳ εἰς τὸν τοῖχον καὶ ἔσομαι ὡς εἷς τῶν ἀνθρώπων ἀσθενής
16.14 καὶ ἐγένετο ἐν τῷ κοιμᾶσθαι αὐτὸν καὶ ἔλαβεν δαλιδα τὰς ἑπτὰ σειρὰς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ ὕφανεν ἐν τῷ διάσματι καὶ ἔπηξεν τῷ πασσάλῳ εἰς τὸν τοῖχον καὶ εἶπεν ἀλλόφυλοι ἐπὶ σέ σαμψων καὶ ἐξυπνίσθη ἐκ τοῦ ὕπνου αὐτοῦ καὶ ἐξῆρεν τὸν πάσσαλον τοῦ ὑφάσματος ἐκ τοῦ τοίχου
16.15 καὶ εἶπεν δαλιδα πρὸς σαμψων πῶς λέγεις ἠγάπηκά σε καὶ οὐκ ἔστιν ἡ καρδία σου μετ' ἐμοῦ τοῦτο τρίτον ἐπλάνησάς με καὶ οὐκ ἀπήγγειλάς μοι ἐν τίνι ἡ ἰσχύς σου ἡ μεγάλη
16.16 καὶ ἐγένετο ὅτε ἐξέθλιψεν αὐτὸν ἐν λόγοις αὐτῆς πάσας τὰς ἡμέρας καὶ ἐστενοχώρησεν αὐτόν καὶ ὠλιγοψύχησεν ἕως τοῦ ἀποθανεῖν
16.17 καὶ ἀνήγγειλεν αὐτῇ τὴν πᾶσαν καρδίαν αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῇ σίδηρος οὐκ ἀνέβη ἐπὶ τὴν κεφαλήν μου ὅτι ἅγιος θεοῦ ἐγώ εἰμι ἀπὸ κοιλίας μητρός μου ἐὰν οὖν ξυρήσωμαι ἀποστήσεται ἀπ' ἐμοῦ ἡ ἰσχύς μου καὶ ἀσθενήσω καὶ ἔσομαι ὡς πάντες οἱ ἄνθρωποι
16.18 καὶ εἶδεν δαλιδα ὅτι ἀπήγγειλεν αὐτῇ πᾶσαν τὴν καρδίαν αὐτοῦ καὶ ἀπέστειλεν καὶ ἐκάλεσεν τοὺς ἄρχοντας τῶν ἀλλοφύλων λέγουσα ἀνάβητε ἔτι τὸ ἅπαξ τοῦτο ὅτι ἀπήγγειλέν μοι τὴν πᾶσαν καρδίαν αὐτοῦ καὶ ἀνέβησαν πρὸς αὐτὴν οἱ ἄρχοντες τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἀνήνεγκαν τὸ ἀργύριον ἐν χερσὶν αὐτῶν
16.19 καὶ ἐκοίμισεν δαλιδα τὸν σαμψων ἐπὶ τὰ γόνατα αὐτῆς καὶ ἐκάλεσεν ἄνδρα καὶ ἐξύρησεν τὰς ἑπτὰ σειρὰς τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ καὶ ἤρξατο ταπεινῶσαι αὐτόν καὶ ἀπέστη ἡ ἰσχὺς αὐτοῦ ἀπ' αὐτοῦ
16.20 καὶ εἶπεν δαλιδα ἀλλόφυλοι ἐπὶ σέ σαμψων καὶ ἐξυπνίσθη ἐκ τοῦ ὕπνου αὐτοῦ καὶ εἶπεν ἐξελεύσομαι ὡς ἅπαξ καὶ ἅπαξ καὶ ἐκτιναχθήσομαι καὶ αὐτὸς οὐκ ἔγνω ὅτι ἀπέστη ὁ κύριος ἀπάνωθεν αὐτοῦ
16.21 καὶ ἐκράτησαν αὐτὸν οἱ ἀλλόφυλοι καὶ ἐξέκοψαν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ κατήνεγκαν αὐτὸν εἰς γάζαν καὶ ἐπέδησαν αὐτὸν ἐν πέδαις χαλκείαις καὶ ἦν ἀλήθων ἐν οἴκῳ τοῦ δεσμωτηρίου
16.22 καὶ ἤρξατο θρὶξ τῆς κεφαλῆς αὐτοῦ βλαστάνειν καθὼς ἐξυρήσατο
16.23 καὶ οἱ ἄρχοντες τῶν ἀλλοφύλων συνήχθησαν θῦσαι θυσίασμα μέγα τῷ δαγων θεῷ αὐτῶν καὶ εὐφρανθῆναι καὶ εἶπαν ἔδωκεν ὁ θεὸς ἐν χειρὶ ἡμῶν τὸν σαμψων τὸν ἐχθρὸν ἡμῶν
16.24 καὶ εἶδαν αὐτὸν ὁ λαὸς καὶ ὕμνησαν τὸν θεὸν αὐτῶν ὅτι παρέδωκεν ὁ θεὸς ἡμῶν τὸν ἐχθρὸν ἡμῶν ἐν χειρὶ ἡμῶν τὸν ἐρημοῦντα τὴν γῆν ἡμῶν καὶ ὃς ἐπλήθυνεν τοὺς τραυματίας ἡμῶν
16.25 καὶ ὅτε ἠγαθύνθη ἡ καρδία αὐτῶν καὶ εἶπαν καλέσατε τὸν σαμψων ἐξ οἴκου φυλακῆς καὶ παιξάτω ἐνώπιον ἡμῶν καὶ ἐκάλεσαν τὸν σαμψων ἀπὸ οἴκου δεσμωτηρίου καὶ ἔπαιζεν ἐνώπιον αὐτῶν καὶ ἐρράπιζον αὐτὸν καὶ ἔστησαν αὐτὸν ἀνὰ μέσον τῶν κιόνων
16.26 καὶ εἶπεν σαμψων πρὸς τὸν νεανίαν τὸν κρατοῦντα τὴν χεῖρα αὐτοῦ ἄφες με καὶ ψηλαφήσω τοὺς κίονας ἐφ' οἷς ὁ οἶκος στήκει ἐπ' αὐτούς καὶ ἐπιστηριχθήσομαι ἐπ' αὐτούς
16.27 καὶ ὁ οἶκος πλήρης τῶν ἀνδρῶν καὶ τῶν γυναικῶν καὶ ἐκεῖ πάντες οἱ ἄρχοντες τῶν ἀλλοφύλων καὶ ἐπὶ τὸ δῶμα ὡς ἑπτακόσιοι ἄνδρες καὶ γυναῖκες οἱ θεωροῦντες ἐν παιγνίαις σαμψων
16.28 καὶ ἔκλαυσεν σαμψων πρὸς κύριον καὶ εἶπεν αδωναιε κύριε μνήσθητι δή μου νῦν καὶ ἐνίσχυσόν με ἔτι τὸ ἅπαξ τοῦτο θεέ καὶ ἀνταποδώσω ἀνταπόδοσιν μίαν περὶ τῶν δύο ὀφθαλμῶν μου τοῖς ἀλλοφύλοις
16.29 καὶ περιέλαβεν σαμψων τοὺς δύο κίονας τοῦ οἴκου ἐφ' οὓς ὁ οἶκος εἱστήκει καὶ ἐπεστηρίχθη ἐπ' αὐτοὺς καὶ ἐκράτησεν ἕνα τῇ δεξιᾷ αὐτοῦ καὶ ἕνα τῇ ἀριστερᾷ αὐτοῦ
16.30 καὶ εἶπεν σαμψων ἀποθανέτω ψυχή μου μετὰ ἀλλοφύλων καὶ ἐβάσταξεν ἐν ἰσχύι καὶ ἔπεσεν ὁ οἶκος ἐπὶ τοὺς ἄρχοντας καὶ ἐπὶ πάντα τὸν λαὸν τὸν ἐν αὐτῷ καὶ ἦσαν οἱ τεθνηκότες οὓς ἐθανάτωσεν σαμψων ἐν τῷ θανάτῳ αὐτοῦ πλείους ἢ οὓς ἐθανάτωσεν ἐν τῇ ζωῇ αὐτοῦ
16.31 καὶ κατέβησαν οἱ ἀδελφοὶ αὐτοῦ καὶ ὁ οἶκος τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ ἔλαβον αὐτὸν καὶ ἀνέβησαν καὶ ἔθαψαν αὐτὸν ἀνὰ μέσον σαραα καὶ ἀνὰ μέσον εσθαολ ἐν τῷ τάφῳ μανωε τοῦ πατρὸς αὐτοῦ καὶ αὐτὸς ἔκρινεν τὸν ισραηλ εἴκοσι ἔτη
16.1 kai eporeytheh sampsohn eis gazan kai eiden ekei gynaika pornehn kai eisehlthen pros aytehn
16.2 kai anehggeleh tois gazaiois legontes ehkei sampsohn ohde kai ekyklohsan kai enehdreysan ep' ayton olehn tehn nykta en teh pyleh tehs poleohs kai ekohpheysan olehn tehn nykta legontes eohs diaphayseh o orthros kai phoneysohmen ayton
16.3 kai ekoimehtheh sampsohn eohs mesonyktioy kai anesteh en ehmisei tehs nyktos kai epelabeto tohn thyrohn tehs pylehs tehs poleohs syn tois dysi stathmois kai anebastasen aytas syn toh mochloh kai ethehken ep' ohmohn aytoy kai anebeh epi tehn koryphehn toy oroys toy epi prosohpoy chebrohn kai ethehken ayta ekei
16.4 kai egeneto meta toyto kai ehgapehsen gynaika en alsohrehch kai onoma ayteh dalida
16.5 kai anebehsan pros aytehn oi archontes tohn allophylohn kai eipan ayteh apatehson ayton kai ide en tini eh ischys aytoy eh megaleh kai en tini dynehsometha aytoh kai dehsomen ayton toy tapeinohsai ayton kai ehmeis dohsomen soi anehr chilioys kai ekaton argyrioy
16.6 kai eipen dalida pros sampsohn apaggeilon deh moi en tini eh ischys soy eh megaleh kai en tini dethehseh toy tapeinohthehnai se
16.7 kai eipen pros aytehn sampsohn ean dehsohsin me en epta neyreais ygrais meh diephtharmenais kai asthenehsoh kai esomai ohs eis tohn anthrohpohn
16.8 kai anehnegkan ayteh oi archontes tohn allophylohn epta neyras ygras meh diephtharmenas kai edehsen ayton en aytais
16.9 kai to enedron ayteh ekathehto en toh tamieioh kai eipen aytoh allophyloi epi se sampsohn kai diespasen tas neyreas ohs ei tis apospasoi stremma stippyoy en toh osphranthehnai ayto pyros kai oyk egnohstheh eh ischys aytoy
16.10 kai eipen dalida pros sampsohn idoy eplanehsas me kai elalehsas pros me pseydeh nyn oyn anaggeilon moi en tini dethehseh
16.11 kai eipen pros aytehn ean desmeyontes dehsohsin me en kalohdiois kainois ois oyk egeneto en aytois ergon kai asthenehsoh kai esomai ohs eis tohn anthrohpohn
16.12 kai elaben dalida kalohdia kaina kai edehsen ayton en aytois kai ta enedra exehlthen ek toy tamieioy kai eipen allophyloi epi se sampsohn kai diespasen ayta apo brachionohn aytoy ohs spartion
16.13 kai eipen dalida pros sampsohn idoy eplanehsas me kai elalehsas pros eme pseydeh apaggeilon deh moi en tini dethehseh kai eipen pros aytehn ean yphanehs tas epta seiras tehs kephalehs moy syn toh diasmati kai egkroysehs toh passaloh eis ton toichon kai esomai ohs eis tohn anthrohpohn asthenehs
16.14 kai egeneto en toh koimasthai ayton kai elaben dalida tas epta seiras tehs kephalehs aytoy kai yphanen en toh diasmati kai epehxen toh passaloh eis ton toichon kai eipen allophyloi epi se sampsohn kai exypnistheh ek toy ypnoy aytoy kai exehren ton passalon toy yphasmatos ek toy toichoy
16.15 kai eipen dalida pros sampsohn pohs legeis ehgapehka se kai oyk estin eh kardia soy met' emoy toyto triton eplanehsas me kai oyk apehggeilas moi en tini eh ischys soy eh megaleh
16.16 kai egeneto ote exethlipsen ayton en logois aytehs pasas tas ehmeras kai estenochohrehsen ayton kai ohligopsychehsen eohs toy apothanein
16.17 kai anehggeilen ayteh tehn pasan kardian aytoy kai eipen ayteh sidehros oyk anebeh epi tehn kephalehn moy oti agios theoy egoh eimi apo koilias mehtros moy ean oyn xyrehsohmai apostehsetai ap' emoy eh ischys moy kai asthenehsoh kai esomai ohs pantes oi anthrohpoi
16.18 kai eiden dalida oti apehggeilen ayteh pasan tehn kardian aytoy kai apesteilen kai ekalesen toys archontas tohn allophylohn legoysa anabehte eti to apax toyto oti apehggeilen moi tehn pasan kardian aytoy kai anebehsan pros aytehn oi archontes tohn allophylohn kai anehnegkan to argyrion en chersin aytohn
16.19 kai ekoimisen dalida ton sampsohn epi ta gonata aytehs kai ekalesen andra kai exyrehsen tas epta seiras tehs kephalehs aytoy kai ehrxato tapeinohsai ayton kai apesteh eh ischys aytoy ap' aytoy
16.20 kai eipen dalida allophyloi epi se sampsohn kai exypnistheh ek toy ypnoy aytoy kai eipen exeleysomai ohs apax kai apax kai ektinachthehsomai kai aytos oyk egnoh oti apesteh o kyrios apanohthen aytoy
16.21 kai ekratehsan ayton oi allophyloi kai exekopsan toys ophthalmoys aytoy kai katehnegkan ayton eis gazan kai epedehsan ayton en pedais chalkeiais kai ehn alehthohn en oikoh toy desmohtehrioy
16.22 kai ehrxato thrix tehs kephalehs aytoy blastanein kathohs exyrehsato
16.23 kai oi archontes tohn allophylohn synehchthehsan thysai thysiasma mega toh dagohn theoh aytohn kai eyphranthehnai kai eipan edohken o theos en cheiri ehmohn ton sampsohn ton echthron ehmohn
16.24 kai eidan ayton o laos kai ymnehsan ton theon aytohn oti paredohken o theos ehmohn ton echthron ehmohn en cheiri ehmohn ton erehmoynta tehn gehn ehmohn kai os eplehthynen toys traymatias ehmohn
16.25 kai ote ehgathyntheh eh kardia aytohn kai eipan kalesate ton sampsohn ex oikoy phylakehs kai paixatoh enohpion ehmohn kai ekalesan ton sampsohn apo oikoy desmohtehrioy kai epaizen enohpion aytohn kai errapizon ayton kai estehsan ayton ana meson tohn kionohn
16.26 kai eipen sampsohn pros ton neanian ton kratoynta tehn cheira aytoy aphes me kai psehlaphehsoh toys kionas eph' ois o oikos stehkei ep' aytoys kai epistehrichthehsomai ep' aytoys
16.27 kai o oikos plehrehs tohn androhn kai tohn gynaikohn kai ekei pantes oi archontes tohn allophylohn kai epi to dohma ohs eptakosioi andres kai gynaikes oi theohroyntes en paigniais sampsohn
16.28 kai eklaysen sampsohn pros kyrion kai eipen adohnaie kyrie mnehsthehti deh moy nyn kai enischyson me eti to apax toyto thee kai antapodohsoh antapodosin mian peri tohn dyo ophthalmohn moy tois allophylois
16.29 kai perielaben sampsohn toys dyo kionas toy oikoy eph' oys o oikos eistehkei kai epestehrichtheh ep' aytoys kai ekratehsen ena teh dexia aytoy kai ena teh aristera aytoy
16.30 kai eipen sampsohn apothanetoh psycheh moy meta allophylohn kai ebastaxen en ischyi kai epesen o oikos epi toys archontas kai epi panta ton laon ton en aytoh kai ehsan oi tethnehkotes oys ethanatohsen sampsohn en toh thanatoh aytoy pleioys eh oys ethanatohsen en teh zoheh aytoy
16.31 kai katebehsan oi adelphoi aytoy kai o oikos toy patros aytoy kai elabon ayton kai anebehsan kai ethapsan ayton ana meson saraa kai ana meson esthaol en toh taphoh manohe toy patros aytoy kai aytos ekrinen ton israehl eikosi eteh
16.1 וַיֵּלֶךְ שִׁמְשֹׁון עַזָּתָה וַיַּרְא־שָׁם אִשָּׁה זֹונָה וַיָּבֹא אֵלֶיהָ׃
16.2 לַעַזָּתִים ׀ לֵאמֹר בָּא שִׁמְשֹׁון הֵנָּה וַיָּסֹבּוּ וַיֶּאֶרְבוּ־לֹו כָל־הַלַּיְלָה בְּשַׁעַר הָעִיר וַיִּתְחָרְשׁוּ כָל־הַלַּיְלָה לֵאמֹר עַד־אֹור הַבֹּקֶר וַהֲרְגְנֻהוּ ׃
16.3 וַיִּשְׁכַּב שִׁמְשֹׁון עַד־חֲצִי הַלַּיְלָה וַיָּקָם ׀ בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיֶּאֱחֹז בְּדַלְתֹות שַׁעַר־הָעִיר וּבִשְׁתֵּי הַמְּזוּזֹות וַיִּסָּעֵם עִם־הַבְּרִיחַ וַיָּשֶׂם עַל־כְּתֵפָיו וַיַּעֲלֵם אֶל־רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל־פְּנֵי חֶבְרֹון׃ פ
16.4 וַיְהִי אַחֲרֵי־כֵן וַיֶּאֱהַב אִשָּׁה בְּנַחַל שֹׂרֵק וּשְׁמָהּ דְּלִילָה׃
16.5 וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיֹּאמְרוּ לָהּ פַּתִּי אֹותֹו וּרְאִי בַּמֶּה כֹּחֹו גָדֹול וּבַמֶּה נוּכַל לֹו וַאֲסַרְנֻהוּ לְעַנֹּתֹו וַאֲנַחְנוּ נִתַּן־לָךְ אִישׁ אֶלֶף וּמֵאָה כָּסֶף׃
16.6 וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל־שִׁמְשֹׁון הַגִּידָה־נָּא לִי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדֹול וּבַמֶּה תֵאָסֵר לְעַנֹּותֶךָ׃
16.7 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ שִׁמְשֹׁון אִם־יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא־חֹרָבוּ וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם׃
16.8 וַיַּעֲלוּ־לָהּ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים שִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים אֲשֶׁר לֹא־חֹרָבוּ וַתַּאַסְרֵהוּ בָּהֶם׃
16.9 וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב לָהּ בַּחֶדֶר וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשֹׁון וַיְנַתֵּק אֶת־הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל־הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחֹו אֵשׁ וְלֹא נֹודַע כֹּחֹו׃
16.10 וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל־שִׁמְשֹׁון הִנֵּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים עַתָּה הַגִּידָה־נָּא לִי בַּמֶּה תֵּאָסֵר׃
16.11 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם־אָסֹור יַאַסְרוּנִי בַּעֲבֹתִים חֲדָשִׁים אֲשֶׁר לֹא־נַעֲשָׂה בָהֶם מְלָאכָה וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם׃
16.12 וַתִּקַּח דְּלִילָה עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַתַּאַסְרֵהוּ בָהֶם וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשֹׁון וְהָאֹרֵב יֹשֵׁב בֶּחָדֶר וַיְנַתְּקֵם מֵעַל זְרֹעֹתָיו כַּחוּט׃
16.13 וַתֹּאמֶר דְּלִילָה אֶל־שִׁמְשֹׁון עַד־הֵנָּה הֵתַלְתָּ בִּי וַתְּדַבֵּר אֵלַי כְּזָבִים הַגִּידָה לִּי בַּמֶּה תֵּאָסֵר וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִם־תַּאַרְגִי אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפֹות רֹאשִׁי עִם־הַמַּסָּכֶת׃
16.14 וַתִּתְקַע בַּיָּתֵד וַתֹּאמֶר אֵלָיו פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשֹׁון וַיִּיקַץ מִשְּׁנָתֹו וַיִּסַּע אֶת־הַיְתַד הָאֶרֶג וְאֶת־הַמַּסָּכֶת׃
16.15 וַתֹּאמֶר אֵלָיו אֵיךְ תֹּאמַר אֲהַבְתִּיךְ וְלִבְּךָ אֵין אִתִּי זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הֵתַלְתָּ בִּי וְלֹא־הִגַּדְתָּ לִּי בַּמֶּה כֹּחֲךָ גָדֹול׃
16.16 וַיְהִי כִּי־הֵצִיקָה לֹּו בִדְבָרֶיהָ כָּל־הַיָּמִים וַתְּאַלֲצֵהוּ וַתִּקְצַר נַפְשֹׁו לָמוּת׃
16.17 וַיַּגֶּד־לָהּ אֶת־כָּל־לִבֹּו וַיֹּאמֶר לָהּ מֹורָה לֹא־עָלָה עַל־רֹאשִׁי כִּי־נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם־גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי וְחָלִיתִי וְהָיִיתִי כְּכָל־הָאָדָם׃
16.18 וַתֵּרֶא דְּלִילָה כִּי־הִגִּיד לָהּ אֶת־כָּל־לִבֹּו וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים לֵאמֹר עֲלוּ הַפַּעַם כִּי־הִגִּיד [לָהּ כ] (לִי ק) אֶת־כָּל־לִבֹּו וְעָלוּ אֵלֶיהָ סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וַיַּעֲלוּ הַכֶּסֶף בְּיָדָם׃
16.19 וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפֹות רֹאשֹׁו וַתָּחֶל לְעַנֹּותֹו וַיָּסַר כֹּחֹו מֵעָלָיו׃
16.20 וַתֹּאמֶר פְּלִשְׁתִּים עָלֶיךָ שִׁמְשֹׁון וַיִּקַץ מִשְּׁנָתֹו וַיֹּאמֶר אֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם וְאִנָּעֵר וְהוּא לֹא יָדַע כִּי יְהוָה סָר מֵעָלָיו׃
16.21 וַיֹּאחֲזוּהוּ פְלִשְׁתִּים וַיְנַקְּרוּ אֶת־עֵינָיו וַיֹּורִידוּ אֹותֹו עַזָּתָה וַיַּאַסְרוּהוּ בַּנְחֻשְׁתַּיִם וַיְהִי טֹוחֵן בְּבֵית [הָאֲסִירִים כ] (הָאֲסוּרִים׃ ק)
16.22 וַיָּחֶל שְׂעַר־רֹאשֹׁו לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח׃ פ
16.23 וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים נֶאֱסְפוּ לִזְבֹּחַ זֶבַח־גָּדֹול לְדָגֹון אֱלֹהֵיהֶם וּלְשִׂמְחָה וַיֹּאמְרוּ נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ אֵת שִׁמְשֹׁון אֹויְבֵינוּ׃
16.24 וַיִּרְאוּ אֹתֹו הָעָם וַיְהַלְלוּ אֶת־אֱלֹהֵיהֶם כִּי אָמְרוּ נָתַן אֱלֹהֵינוּ בְיָדֵנוּ אֶת־אֹויְבֵנוּ וְאֵת מַחֲרִיב אַרְצֵנוּ וַאֲשֶׁר הִרְבָּה אֶת־חֲלָלֵינוּ׃
16.25 וַיְהִי [כִּי כ] [טֹוב כ] (כְּטֹוב ק) לִבָּם וַיֹּאמְרוּ קִרְאוּ לְשִׁמְשֹׁון וִישַׂחֶק־לָנוּ וַיִּקְרְאוּ לְשִׁמְשֹׁון מִבֵּית [הָאֲסִירִים כ] (הָאֲסוּרִים ק) וַיְצַחֵק לִפְנֵיהֶם וַיַּעֲמִידוּ אֹותֹו בֵּין הָעַמּוּדִים׃
16.26 וַיֹּאמֶר שִׁמְשֹׁון אֶל־הַנַּעַר הַמַּחֲזִיק בְּיָדֹו הַנִּיחָה אֹותִי [וַהֵימִשֵׁנִי כ] (וַהֲמִשֵׁנִי ק) אֶת־הָעַמֻּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכֹון עֲלֵיהֶם וְאֶשָּׁעֵן עֲלֵיהֶם׃
16.27 וְהַבַּיִת מָלֵא הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְשָׁמָּה כֹּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְעַל־הַגָּג כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וְאִשָּׁה הָרֹאִים בִּשְׂחֹוק שִׁמְשֹׁון׃
16.28 וַיִּקְרָא שִׁמְשֹׁון אֶל־יְהוָה וַיֹּאמַר אֲדֹנָי יֱהֹוִה זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱלֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם־אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים׃
16.29 וַיִּלְפֹּת שִׁמְשֹׁון אֶת־שְׁנֵי ׀ עַמּוּדֵי הַתָּוֶךְ אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכֹון עֲלֵיהֶם וַיִּסָּמֵךְ עֲלֵיהֶם אֶחָד בִּימִינֹו וְאֶחָד בִּשְׂמֹאלֹו׃
16.30 וַיֹּאמֶר שִׁמְשֹׁון תָּמֹות נַפְשִׁי עִם־פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל־הַסְּרָנִים וְעַל־כָּל־הָעָם אֲשֶׁר־בֹּו וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמֹותֹו רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו׃
16.31 וַיֵּרְדוּ אֶחָיו וְכָל־בֵּית אָבִיהוּ וַיִּשְׂאוּ אֹתֹו וַיַּעֲלוּ ׀ וַיִּקְבְּרוּ אֹותֹו בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל בְּקֶבֶר מָנֹוחַ אָבִיו וְהוּא שָׁפַט אֶת־יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה׃ פ
16.1 wajelaek xximxxown OazaataaH wajarA-xxaam AixxaaH zownaaH wajaaboA AelaejHaa׃
16.2 laOazaatijm leAmor baaA xximxxown HenaaH wajaasobw wajaeAaerbw-low kaal-HalajlaaH bxxaOar HaaOijr wajithaarxxw kaal-HalajlaaH leAmor Oad-Aowr Haboqaer waHargnuHw ׃
16.3 wajixxkab xximxxown Oad-hacij HalajlaaH wajaaqaam bahacij HalajlaaH wajaeAaehoz bdaltowt xxaOar-HaaOijr wbixxtej Hamzwzowt wajisaaOem Oim-Habrijha wajaaxaem Oal-ktepaajw wajaOalem Aael-roAxx HaaHaar Aaxxaer Oal-pnej haebrown׃ p
16.4 wajHij Aaharej-ken wajaeAaeHab AixxaaH bnahal xoreq wxxmaaH dlijlaaH׃
16.5 wajaOalw AelaejHaa sarnej plixxtijm wajoAmrw laaH patij Aowtow wrAij bamaeH kohow gaadowl wbamaeH nwkal low waAasarnuHw lOanotow waAanahnw nitan-laak Aijxx Aaelaep wmeAaaH kaasaep׃
16.6 watoAmaer dlijlaaH Aael-xximxxown HagijdaaH-naaA lij bamaeH kohakaa gaadowl wbamaeH teAaaser lOanowtaekaa׃
16.7 wajoAmaer AelaejHaa xximxxown Aim-jaAasrunij bxxibOaaH jtaarijm lahijm Aaxxaer loA-horaabw whaalijtij wHaajijtij kAahad HaaAaadaam׃
16.8 wajaOalw-laaH sarnej plixxtijm xxibOaaH jtaarijm lahijm Aaxxaer loA-horaabw wataAasreHw baaHaem׃
16.9 wHaaAoreb joxxeb laaH bahaedaer watoAmaer Aelaajw plixxtijm Oaalaejkaa xximxxown wajnateq Aaet-Hajtaarijm kaAaxxaer jinaateq ptijl-HanOoraet baHarijhow Aexx wloA nowdaO kohow׃
16.10 watoAmaer dlijlaaH Aael-xximxxown HineH Hetaltaa bij watdaber Aelaj kzaabijm OataaH HagijdaaH-naaA lij bamaeH teAaaser׃
16.11 wajoAmaer AelaejHaa Aim-Aaasowr jaAasrwnij baOabotijm hadaaxxijm Aaxxaer loA-naOaxaaH baaHaem mlaaAkaaH whaalijtij wHaajijtij kAahad HaaAaadaam׃
16.12 watiqah dlijlaaH Oabotijm hadaaxxijm wataAasreHw baaHaem watoAmaer Aelaajw plixxtijm Oaalaejkaa xximxxown wHaaAoreb joxxeb baehaadaer wajnatqem meOal zroOotaajw kahwT׃
16.13 watoAmaer dlijlaaH Aael-xximxxown Oad-HenaaH Hetaltaa bij watdaber Aelaj kzaabijm HagijdaaH lij bamaeH teAaaser wajoAmaer AelaejHaa Aim-taAargij Aaet-xxaebaO mahlpowt roAxxij Oim-Hamasaakaet׃
16.14 watitqaO bajaated watoAmaer Aelaajw plixxtijm Oaalaejkaa xximxxown wajijqac mixxnaatow wajisaO Aaet-Hajtad HaaAaeraeg wAaet-Hamasaakaet׃
16.15 watoAmaer Aelaajw Aejk toAmar AaHabtijk wlibkaa Aejn Aitij zaeH xxaaloxx pOaamijm Hetaltaa bij wloA-Higadtaa lij bamaeH kohakaa gaadowl׃
16.16 wajHij kij-HecijqaaH low bidbaaraejHaa kaal-Hajaamijm watAalaceHw watiqcar napxxow laamwt׃
16.17 wajagaed-laaH Aaet-kaal-libow wajoAmaer laaH mowraaH loA-OaalaaH Oal-roAxxij kij-nzijr AaeloHijm Aanij mibaeTaen Aimij Aim-gulahtij wsaar mimaenij kohij whaalijtij wHaajijtij kkaal-HaaAaadaam׃
16.18 wateraeA dlijlaaH kij-Higijd laaH Aaet-kaal-libow watixxlah watiqraaA lsarnej plixxtijm leAmor Oalw HapaOam kij-Higijd [laaH k] (lij q) Aaet-kaal-libow wOaalw AelaejHaa sarnej plixxtijm wajaOalw Hakaesaep bjaadaam׃
16.19 watjaxxneHw Oal-birkaejHaa watiqraaA laaAijxx watgalah Aaet-xxaebaO mahlpowt roAxxow wataahael lOanowtow wajaasar kohow meOaalaajw׃
16.20 watoAmaer plixxtijm Oaalaejkaa xximxxown wajiqac mixxnaatow wajoAmaer AeceA kpaOam bpaOam wAinaaOer wHwA loA jaadaO kij jHwaaH saar meOaalaajw׃
16.21 wajoAhazwHw plixxtijm wajnaqrw Aaet-Oejnaajw wajowrijdw Aowtow OazaataaH wajaAasrwHw banhuxxtajim wajHij Towhen bbejt [HaaAasijrijm k] (HaaAaswrijm׃ q)
16.22 wajaahael xOar-roAxxow lcameha kaAaxxaer gulaah׃ p
16.23 wsarnej plixxtijm naeAaespw lizboha zaebah-gaadowl ldaagown AaeloHejHaem wlximhaaH wajoAmrw naatan AaeloHejnw bjaadenw Aet xximxxown Aowjbejnw׃
16.24 wajirAw Aotow HaaOaam wajHallw Aaet-AaeloHejHaem kij Aaamrw naatan AaeloHejnw bjaadenw Aaet-Aowjbenw wAet maharijb Aarcenw waAaxxaer HirbaaH Aaet-halaalejnw׃
16.25 wajHij [kij k] [Towb k] (kTowb q) libaam wajoAmrw qirAw lxximxxown wijxahaeq-laanw wajiqrAw lxximxxown mibejt [HaaAasijrijm k] (HaaAaswrijm q) wajcaheq lipnejHaem wajaOamijdw Aowtow bejn HaaOamwdijm׃
16.26 wajoAmaer xximxxown Aael-HanaOar Hamahazijq bjaadow HanijhaaH Aowtij [waHejmixxenij k] (waHamixxenij q) Aaet-HaaOamudijm Aaxxaer Habajit naakown OalejHaem wAaexxaaOen OalejHaem׃
16.27 wHabajit maaleA HaaAanaaxxijm wHanaaxxijm wxxaamaaH kol sarnej plixxtijm wOal-Hagaag kixxloxxaet Aalaapijm Aijxx wAixxaaH HaaroAijm bixhowq xximxxown׃
16.28 wajiqraaA xximxxown Aael-jHwaaH wajoAmar Aadonaaj jaeHowiH zaakrenij naaA whazqenij naaA Aak HapaOam HazaeH HaaAaeloHijm wAinaaqmaaH nqam-Aahat mixxtej Oejnaj miplixxtijm׃
16.29 wajilpot xximxxown Aaet-xxnej Oamwdej Hataawaek Aaxxaer Habajit naakown OalejHaem wajisaamek OalejHaem Aaehaad bijmijnow wAaehaad bixmoAlow׃
16.30 wajoAmaer xximxxown taamowt napxxij Oim-plixxtijm wajeT bkoha wajipol Habajit Oal-Hasraanijm wOal-kaal-HaaOaam Aaxxaer-bow wajiHjw Hametijm Aaxxaer Hemijt bmowtow rabijm meAaxxaer Hemijt bhajaajw׃
16.31 wajerdw Aaehaajw wkaal-bejt AaabijHw wajixAw Aotow wajaOalw wajiqbrw Aowtow bejn caarOaaH wbejn AaexxtaaAol bqaebaer maanowha Aaabijw wHwA xxaapaT Aaet-jixraaAel Oaexrijm xxaanaaH׃ p
16.1 וילך שמשון עזתה וירא־שם אשה זונה ויבא אליה׃
16.2 לעזתים ׀ לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו־לו כל־הלילה בשער העיר ויתחרשו כל־הלילה לאמר עד־אור הבקר והרגנהו ׃
16.3 וישכב שמשון עד־חצי הלילה ויקם ׀ בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער־העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם־הבריח וישם על־כתפיו ויעלם אל־ראש ההר אשר על־פני חברון׃ פ
16.4 ויהי אחרי־כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה׃
16.5 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן־לך איש אלף ומאה כסף׃
16.6 ותאמר דלילה אל־שמשון הגידה־נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃
16.7 ויאמר אליה שמשון אם־יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא־חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃
16.8 ויעלו־לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא־חרבו ותאסרהו בהם׃
16.9 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את־היתרים כאשר ינתק פתיל־הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו׃
16.10 ותאמר דלילה אל־שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה־נא לי במה תאסר׃
16.11 ויאמר אליה אם־אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא־נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃
16.12 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃
16.13 ותאמר דלילה אל־שמשון עד־הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם־תארגי את־שבע מחלפות ראשי עם־המסכת׃
16.14 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את־היתד הארג ואת־המסכת׃
16.15 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא־הגדת לי במה כחך גדול׃
16.16 ויהי כי־הציקה לו בדבריה כל־הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃
16.17 ויגד־לה את־כל־לבו ויאמר לה מורה לא־עלה על־ראשי כי־נזיר אלהים אני מבטן אמי אם־גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל־האדם׃
16.18 ותרא דלילה כי־הגיד לה את־כל־לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי־הגיד [לה כ] (לי ק) את־כל־לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃
16.19 ותישנהו על־ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את־שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃
16.20 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃
16.21 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את־עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית [האסירים כ] (האסורים׃ ק)
16.22 ויחל שער־ראשו לצמח כאשר גלח׃ פ
16.23 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח־גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו׃
16.24 ויראו אתו העם ויהללו את־אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את־אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את־חללינו׃
16.25 ויהי [כי כ] [טוב כ] (כטוב ק) לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק־לנו ויקראו לשמשון מבית [האסירים כ] (האסורים ק) ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃
16.26 ויאמר שמשון אל־הנער המחזיק בידו הניחה אותי [והימשני כ] (והמשני ק) את־העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם׃
16.27 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל־הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון׃
16.28 ויקרא שמשון אל־יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם־אחת משתי עיני מפלשתים׃
16.29 וילפת שמשון את־שני ׀ עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו׃
16.30 ויאמר שמשון תמות נפשי עם־פלשתים ויט בכח ויפל הבית על־הסרנים ועל־כל־העם אשר־בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו׃
16.31 וירדו אחיו וכל־בית אביהו וישאו אתו ויעלו ׀ ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את־ישראל עשרים שנה׃ פ
16.1 wjlk xmxwn OztH wjrA-xm AxH zwnH wjbA AljH׃
16.2 lOztjm lAmr bA xmxwn HnH wjsbw wjArbw-lw kl-HljlH bxOr HOjr wjthrxw kl-HljlH lAmr Od-Awr Hbqr wHrgnHw ׃
16.3 wjxkb xmxwn Od-hcj HljlH wjqm bhcj HljlH wjAhz bdltwt xOr-HOjr wbxtj Hmzwzwt wjsOm Om-Hbrjh wjxm Ol-ktpjw wjOlm Al-rAx HHr Axr Ol-pnj hbrwn׃ p
16.4 wjHj Ahrj-kn wjAHb AxH bnhl xrq wxmH dljlH׃
16.5 wjOlw AljH srnj plxtjm wjAmrw lH ptj Awtw wrAj bmH khw gdwl wbmH nwkl lw wAsrnHw lOntw wAnhnw ntn-lk Ajx Alp wmAH ksp׃
16.6 wtAmr dljlH Al-xmxwn HgjdH-nA lj bmH khk gdwl wbmH tAsr lOnwtk׃
16.7 wjAmr AljH xmxwn Am-jAsrnj bxbOH jtrjm lhjm Axr lA-hrbw whljtj wHjjtj kAhd HAdm׃
16.8 wjOlw-lH srnj plxtjm xbOH jtrjm lhjm Axr lA-hrbw wtAsrHw bHm׃
16.9 wHArb jxb lH bhdr wtAmr Aljw plxtjm Oljk xmxwn wjntq At-Hjtrjm kAxr jntq ptjl-HnOrt bHrjhw Ax wlA nwdO khw׃
16.10 wtAmr dljlH Al-xmxwn HnH Htlt bj wtdbr Alj kzbjm OtH HgjdH-nA lj bmH tAsr׃
16.11 wjAmr AljH Am-Aswr jAsrwnj bObtjm hdxjm Axr lA-nOxH bHm mlAkH whljtj wHjjtj kAhd HAdm׃
16.12 wtqh dljlH Obtjm hdxjm wtAsrHw bHm wtAmr Aljw plxtjm Oljk xmxwn wHArb jxb bhdr wjntqm mOl zrOtjw khwT׃
16.13 wtAmr dljlH Al-xmxwn Od-HnH Htlt bj wtdbr Alj kzbjm HgjdH lj bmH tAsr wjAmr AljH Am-tArgj At-xbO mhlpwt rAxj Om-Hmskt׃
16.14 wttqO bjtd wtAmr Aljw plxtjm Oljk xmxwn wjjqc mxntw wjsO At-Hjtd HArg wAt-Hmskt׃
16.15 wtAmr Aljw Ajk tAmr AHbtjk wlbk Ajn Atj zH xlx pOmjm Htlt bj wlA-Hgdt lj bmH khk gdwl׃
16.16 wjHj kj-HcjqH lw bdbrjH kl-Hjmjm wtAlcHw wtqcr npxw lmwt׃
16.17 wjgd-lH At-kl-lbw wjAmr lH mwrH lA-OlH Ol-rAxj kj-nzjr AlHjm Anj mbTn Amj Am-glhtj wsr mmnj khj whljtj wHjjtj kkl-HAdm׃
16.18 wtrA dljlH kj-Hgjd lH At-kl-lbw wtxlh wtqrA lsrnj plxtjm lAmr Olw HpOm kj-Hgjd [lH k] (lj q) At-kl-lbw wOlw AljH srnj plxtjm wjOlw Hksp bjdm׃
16.19 wtjxnHw Ol-brkjH wtqrA lAjx wtglh At-xbO mhlpwt rAxw wthl lOnwtw wjsr khw mOljw׃
16.20 wtAmr plxtjm Oljk xmxwn wjqc mxntw wjAmr AcA kpOm bpOm wAnOr wHwA lA jdO kj jHwH sr mOljw׃
16.21 wjAhzwHw plxtjm wjnqrw At-Ojnjw wjwrjdw Awtw OztH wjAsrwHw bnhxtjm wjHj Twhn bbjt [HAsjrjm k] (HAswrjm׃ q)
16.22 wjhl xOr-rAxw lcmh kAxr glh׃ p
16.23 wsrnj plxtjm nAspw lzbh zbh-gdwl ldgwn AlHjHm wlxmhH wjAmrw ntn AlHjnw bjdnw At xmxwn Awjbjnw׃
16.24 wjrAw Atw HOm wjHllw At-AlHjHm kj Amrw ntn AlHjnw bjdnw At-Awjbnw wAt mhrjb Arcnw wAxr HrbH At-hlljnw׃
16.25 wjHj [kj k] [Twb k] (kTwb q) lbm wjAmrw qrAw lxmxwn wjxhq-lnw wjqrAw lxmxwn mbjt [HAsjrjm k] (HAswrjm q) wjchq lpnjHm wjOmjdw Awtw bjn HOmwdjm׃
16.26 wjAmr xmxwn Al-HnOr Hmhzjq bjdw HnjhH Awtj [wHjmxnj k] (wHmxnj q) At-HOmdjm Axr Hbjt nkwn OljHm wAxOn OljHm׃
16.27 wHbjt mlA HAnxjm wHnxjm wxmH kl srnj plxtjm wOl-Hgg kxlxt Alpjm Ajx wAxH HrAjm bxhwq xmxwn׃
16.28 wjqrA xmxwn Al-jHwH wjAmr Adnj jHwH zkrnj nA whzqnj nA Ak HpOm HzH HAlHjm wAnqmH nqm-Aht mxtj Ojnj mplxtjm׃
16.29 wjlpt xmxwn At-xnj Omwdj Htwk Axr Hbjt nkwn OljHm wjsmk OljHm Ahd bjmjnw wAhd bxmAlw׃
16.30 wjAmr xmxwn tmwt npxj Om-plxtjm wjT bkh wjpl Hbjt Ol-Hsrnjm wOl-kl-HOm Axr-bw wjHjw Hmtjm Axr Hmjt bmwtw rbjm mAxr Hmjt bhjjw׃
16.31 wjrdw Ahjw wkl-bjt AbjHw wjxAw Atw wjOlw wjqbrw Awtw bjn crOH wbjn AxtAl bqbr mnwh Abjw wHwA xpT At-jxrAl Oxrjm xnH׃ p
16.1 Abiit Samson in Gazam et vidit ibi meretricem mulie rem ingressusque est ad eam.
16.2 Cum nuntiatum esset Gazaeis intrasse urbem Samson, circuierunt et insidiabantur ei in porta civitatis; tota autem nocte quieverunt praestolantes, ut, facto mane, exeuntem occiderent.
16.3 Dormivit autem Samson usque ad noctis medium et inde consurgens apprehendit ambas portae fores cum postibus suis et evellit eas cum sera, impositasque umeris portavit ad verticem montis, qui respicit Hebron.
16.4 Post haec amavit mulierem, quae habitabat in valle Sorec et vocabatur Dalila.
16.5 Veneruntque ad eam principes Philisthinorum atque dixerunt: “ Decipe eum et disce ab illo in quo tantam habeat fortitudinem, et quomodo eum superare valeamus et vinctum humiliare; quod si feceris, dabimus tibi singuli mille centum argenteos ”.
16.6 Locuta est ergo Dalila ad Samson: “ Dic mihi, obsecro, in quo sit tua maxima fortitudo, et quid sit, quo ligatus humilieris ”.
16.7 Cui respondit Samson: “ Si septem nerviceis funibus necdum siccis et adhuc humentibus ligatus fuero, deficiam eroque ut ceteri homines ”.
16.8 Attuleruntque ad eam satrapae Philisthinorum septem funes, ut dixerat; quibus vinxit eum,
16.9 latentibus apud se insidiis in cubiculo. Clamavitque ad eum: “ Philisthim super te, Samson! ”. Qui rupit vincula, quomodo si rumpat quis filum de stuppa tortum, cum odorem ignis acceperit; et non est cognitum in quo esset fortitudo eius.
16.10 Dixitque ad eum Dalila: “ Ecce illusisti mihi et falsum locutus es; saltem nunc indica mihi quo ligari debeas ”.
16.11 Cui ille respondit: “ Si ligatus fuero novis funibus, qui numquam fuerunt in opere, infirmus ero et aliorum hominum similis ”.
16.12 Quibus rursum Dalila vinxit eum et clamavit: “ Philisthim super te, Samson! ”, in cubiculo insidiis praeparatis. Qui ita rupit vincula brachiorum quasi fila telarum.
16.13 Dixitque Dalila rursum ad eum: “ Usquequo decipis me et falsum loqueris? Ostende quo vinciri debeas ”. Cui respondit Samson: “ Si septem crines nexos capitis mei cum licio plexueris et paxillo fixeris, deficiam eroque ut ceteri homines ”.
16.14 Quae cum dormire eum fecisset et septem crines nexos capitis eius cum licio plexisset et paxillo fixisset, dixit ad eum: “ Philisthim super te, Samson! ”. Qui consurgens de somno extraxit paxillum cum navicula et licio.
16.15 Dixitque ad eum Dalila: “ Quomodo dicis quod ames me, cum animus tuus non sit mecum? Per tres vices mentitus es mihi et noluisti dicere in quo sit tua maxima fortitudo ”.
16.16 Cumque molesta ei esset et per multos dies iugiter eum urgeret, defecit anima eius et ad mortem usque lassata est.
16.17 Tunc aperiens ei totum cor suum dixit ad eam: “ Novacula numquam ascendit super caput meum, quia nazaraeus consecratus Deo sum de utero matris meae; si rasum fuerit caput meum, recedet a me fortitudo mea, et deficiam eroque ut ceteri homines ”.
16.18 Videns illa quod confessus ei esset omnem animum suum, misit ad principes Philisthinorum atque mandavit: “ Ascendite adhuc semel, quia nunc mihi aperuit totum cor suum ”. Qui ascenderunt, assumpta pecunia, quam promiserant.
16.19 At illa dormire eum fecit super genua sua vocavitque tonsorem et fecit radere septem crines eius et coepit humiliare eum; statim enim ab eo fortitudo discessit.
16.20 Dixitque: “ Philisthim super te, Samson! ”. Qui de somno consurgens dixit in animo suo: “ Egrediar, sicut ante feci, et me excutiam ”, nesciens quod Dominus recessisset ab eo.
16.21 Quem cum apprehendissent Philisthim, statim eruerunt oculos eius et duxerunt Gazam vinctum duabus catenis aeneis et clausum in carcere molere fecerunt.
16.22 Iamque capilli eius renasci coeperant, postquam rasi sunt.
16.23 Principes autem Philisthinorum convenerunt in unum, ut immolarent hostias magnificas Dagon deo suo et epularentur dicentes: “ Tradidit deus noster in manus nostras inimicum nostrum Samson ”.
16.24 Quem etiam populus videns laudabat deum suum eademque dicebat: “ Tradidit deus noster in manus nostras adversarium nostrum, qui vastavit terram nostram et occidit plurimos nostrum ”.
16.25 Cum enim iam hilariores essent, postulaverunt, ut vocaretur Samson et ante eos luderet. Qui adductus de carcere ludebat ante eos; feceruntque eum stare inter duas columnas.
16.26 Qui dixit puero tenenti manum suam: “ Dimitte me, ut tangam columnas, quibus imminet domus, et recliner super eas et paululum requiescam ”.
16.27 Domus autem plena erat virorum ac mulierum; et erant ibi omnes principes Philisthinorum, ac de tecto circiter tria milia utriusque sexus spectabant ludentem Samson.
16.28 At ille invocavit Dominum dicens: “ Domine Deus, memento mei! Et redde mihi tantum hac vice fortitudinem pristinam, Deus, ut ulciscar me de Philisthim saltem pro uno duorum luminum meorum! ”.
16.29 Et tangens ambas columnas medias, quibus innitebatur domus, obnixusque contra alteram earum dextera et contra alteram laeva
16.30 ait: “ Moriatur anima mea cum Philisthim! ”. Concussisque fortiter columnis, cecidit domus super omnes principes et ceteram multitudinem, quae ibi erat; multoque plures interfecit moriens, quam ante vivus occiderat.
16.31 Descendentes autem fratres eius et universa cognatio tulerunt corpus eius et sepelierunt inter Saraa et Esthaol in sepulcro patris sui Manue; iudicavitque Israel viginti annis.
17.1 Es war ein Mann vom Gebirge Ephraim, namens Micha. Der sprach zu seiner Mutter:
17.2 Die elfhundert Silberlinge, die dir genommen worden sind und um derentwillen du einen Fluch ausgesprochen hast vor meinen Ohren; siehe, jenes Geld ist bei mir, ich habe es genommen! Da sprach seine Mutter: Gesegnet seist du, mein Sohn, von dem HERRN!
17.3 Also gab er seiner Mutter die elfhundert Silberlinge wieder. Und seine Mutter sprach: Ich habe mit meiner Hand das Geld gänzlich dem HERRN geheiligt für dich, mein Sohn, daß man ein geschnitztes und gegossenes Bild machen soll; darum gebe ich es dir wieder.
17.4 Er aber gab seiner Mutter das Geld zurück. Da nahm seine Mutter zweihundert Silberlinge und gab sie dem Goldschmied; der machte ihr daraus ein geschnitztes und gegossenes Bild; das kam in Michas Haus.
17.5 So hatte also Micha ein Gotteshaus, und er machte ein Ephod und Teraphim und füllte einem seiner Söhne die Hand, daß er Priester wurde.
17.6 Zu jener Zeit war kein König in Israel; und ein jeder tat, was ihn recht dünkte.
17.7 Es war aber ein Jüngling von Bethlehem-Juda, vom Geschlecht Judas, der war ein Levit und hielt sich daselbst auf.
17.8 Er zog aber aus der Stadt Bethlehem-Juda, um sich niederzulassen, wo es sich träfe. Als er so seines Weges ging, kam er auf das Gebirge Ephraim zum Hause Michas.
17.9 Da fragte ihn Micha: Wo kommst du her? Er antwortete ihm: Ich bin ein Levit von Bethlehem-Juda und suche mich da aufzuhalten, wo ich kann.
17.10 Da sprach Micha zu ihm: Bleibe bei mir! Du sollst mir Vater und Priester sein; ich will dir jährlich zehn Silberlinge und einen Anzug und deinen Unterhalt geben. Und der Levit ging hinein.
17.11 Und der Levit willigte ein, bei dem Manne zu bleiben; und dieser hielt den Jüngling wie einen seiner Söhne.
17.12 Und Micha füllte dem Leviten die Hand, daß er sein Priester ward, und er blieb in Michas Haus.
17.13 Und Micha sprach: Nun weiß ich, daß der HERR mir wohltun wird, weil ich einen Leviten zum Priester habe!
17.1 καὶ ἐγένετο ἀνὴρ ἀπὸ ὄρους εφραιμ καὶ ὄνομα αὐτῷ μιχαιας
17.2 καὶ εἶπεν τῇ μητρὶ αὐτοῦ οἱ χίλιοι καὶ ἑκατόν οὓς ἔλαβες ἀργυρίου σεαυτῇ καί με ἠράσω καὶ προσεῖπας ἐν ὠσί μου ἰδοὺ τὸ ἀργύριον παρ' ἐμοί ἐγὼ ἔλαβον αὐτό καὶ εἶπεν ἡ μήτηρ αὐτοῦ εὐλογητὸς ὁ υἱός μου τῷ κυρίῳ
17.3 καὶ ἀπέδωκεν τοὺς χιλίους καὶ ἑκατὸν τοῦ ἀργυρίου τῇ μητρὶ αὐτοῦ καὶ εἶπεν ἡ μήτηρ αὐτοῦ ἁγιάζουσα ἡγίακα τὸ ἀργύριον τῷ κυρίῳ ἐκ χειρός μου τῷ υἱῷ μου τοῦ ποιῆσαι γλυπτὸν καὶ χωνευτόν καὶ νῦν ἀποδώσω σοι αὐτό
17.4 καὶ ἀπέδωκεν τὸ ἀργύριον τῇ μητρὶ αὐτοῦ καὶ ἔλαβεν ἡ μήτηρ αὐτοῦ διακοσίους ἀργυρίου καὶ ἔδωκεν αὐτὸ ἀργυροκόπῳ καὶ ἐποίησεν αὐτὸ γλυπτὸν καὶ χωνευτόν καὶ ἐγενήθη ἐν οἴκῳ μιχαια
17.5 καὶ ὁ οἶκος μιχαια αὐτῷ οἶκος θεοῦ καὶ ἐποίησεν εφωδ καὶ θαραφιν καὶ ἐπλήρωσεν τὴν χεῖρα ἀπὸ ἑνὸς υἱῶν αὐτοῦ καὶ ἐγένετο αὐτῷ εἰς ἱερέα
17.6 ἐν δὲ ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐκ ἦν βασιλεὺς ἐν ισραηλ ἀνὴρ τὸ εὐθὲς ἐν ὀφθαλμοῖς αὐτοῦ ἐποίει
17.7 καὶ ἐγενήθη νεανίας ἐκ βηθλεεμ δήμου ιουδα καὶ αὐτὸς λευίτης καὶ οὗτος παρῴκει ἐκεῖ
17.8 καὶ ἐπορεύθη ὁ ἀνὴρ ἀπὸ βηθλεεμ τῆς πόλεως ιουδα παροικῆσαι ἐν ᾧ ἐὰν εὕρῃ τόπῳ καὶ ἦλθεν ἕως ὄρους εφραιμ καὶ ἕως οἴκου μιχαια τοῦ ποιῆσαι ὁδὸν αὐτοῦ
17.9 καὶ εἶπεν αὐτῷ μιχαιας πόθεν ἔρχῃ καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν λευίτης εἰμὶ ἀπὸ βαιθλεεμ ιουδα καὶ ἐγὼ πορεύομαι παροικῆσαι ἐν ᾧ ἐὰν εὕρω τόπῳ
17.10 καὶ εἶπεν αὐτῷ μιχαιας κάθου μετ' ἐμοῦ καὶ γίνου μοι εἰς πατέρα καὶ εἰς ἱερέα καὶ ἐγὼ δώσω σοι δέκα ἀργυρίου εἰς ἡμέραν καὶ στολὴν ἱματίων καὶ τὰ πρὸς ζωήν σου καὶ ἐπορεύθη ὁ λευίτης
17.11 καὶ ἤρξατο παροικεῖν παρὰ τῷ ἀνδρί καὶ ἐγενήθη ὁ νεανίας παρ' αὐτῷ ὡς εἷς ἀπὸ υἱῶν αὐτοῦ
17.12 καὶ ἐπλήρωσεν μιχαιας τὴν χεῖρα τοῦ λευίτου καὶ ἐγένετο αὐτῷ εἰς ἱερέα καὶ ἐγένετο ἐν οἴκῳ μιχαια
17.13 καὶ εἶπεν μιχαιας νῦν ἔγνων ὅτι ἀγαθυνεῖ κύριος ἐμοί ὅτι ἐγένετό μοι ὁ λευίτης εἰς ἱερέα
17.1 kai egeneto anehr apo oroys ephraim kai onoma aytoh michaias
17.2 kai eipen teh mehtri aytoy oi chilioi kai ekaton oys elabes argyrioy seayteh kai me ehrasoh kai proseipas en ohsi moy idoy to argyrion par' emoi egoh elabon ayto kai eipen eh mehtehr aytoy eylogehtos o yios moy toh kyrioh
17.3 kai apedohken toys chilioys kai ekaton toy argyrioy teh mehtri aytoy kai eipen eh mehtehr aytoy agiazoysa ehgiaka to argyrion toh kyrioh ek cheiros moy toh yioh moy toy poiehsai glypton kai chohneyton kai nyn apodohsoh soi ayto
17.4 kai apedohken to argyrion teh mehtri aytoy kai elaben eh mehtehr aytoy diakosioys argyrioy kai edohken ayto argyrokopoh kai epoiehsen ayto glypton kai chohneyton kai egenehtheh en oikoh michaia
17.5 kai o oikos michaia aytoh oikos theoy kai epoiehsen ephohd kai tharaphin kai eplehrohsen tehn cheira apo enos yiohn aytoy kai egeneto aytoh eis ierea
17.6 en de tais ehmerais ekeinais oyk ehn basileys en israehl anehr to eythes en ophthalmois aytoy epoiei
17.7 kai egenehtheh neanias ek behthleem dehmoy ioyda kai aytos leyitehs kai oytos parohkei ekei
17.8 kai eporeytheh o anehr apo behthleem tehs poleohs ioyda paroikehsai en oh ean eyreh topoh kai ehlthen eohs oroys ephraim kai eohs oikoy michaia toy poiehsai odon aytoy
17.9 kai eipen aytoh michaias pothen ercheh kai eipen pros ayton leyitehs eimi apo baithleem ioyda kai egoh poreyomai paroikehsai en oh ean eyroh topoh
17.10 kai eipen aytoh michaias kathoy met' emoy kai ginoy moi eis patera kai eis ierea kai egoh dohsoh soi deka argyrioy eis ehmeran kai stolehn imatiohn kai ta pros zohehn soy kai eporeytheh o leyitehs
17.11 kai ehrxato paroikein para toh andri kai egenehtheh o neanias par' aytoh ohs eis apo yiohn aytoy
17.12 kai eplehrohsen michaias tehn cheira toy leyitoy kai egeneto aytoh eis ierea kai egeneto en oikoh michaia
17.13 kai eipen michaias nyn egnohn oti agathynei kyrios emoi oti egeneto moi o leyitehs eis ierea
17.1 וַיְהִי־אִישׁ מֵהַר־אֶפְרָיִם וּשְׁמֹו מִיכָיְהוּ׃
17.2 וַיֹּאמֶר לְאִמֹּו אֶלֶף וּמֵאָה הַכֶּסֶף אֲשֶׁר לֻקַּח־לָךְ [וְאַתִּי כ] (וְאַתְּ ק) אָלִית וְגַם אָמַרְתְּ בְּאָזְנַי הִנֵּה־הַכֶּסֶף אִתִּי אֲנִי לְקַחְתִּיו וַתֹּאמֶר אִמֹּו בָּרוּךְ בְּנִי לַיהוָה׃
17.3 וַיָּשֶׁב אֶת־אֶלֶף־וּמֵאָה הַכֶּסֶף לְאִמֹּו וַתֹּאמֶר אִמֹּו הַקְדֵּשׁ הִקְדַּשְׁתִּי אֶת־הַכֶּסֶף לַיהוָה מִיָּדִי לִבְנִי לַעֲשֹׂות פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה אֲשִׁיבֶנּוּ לָךְ׃
17.4 וַיָּשֶׁב אֶת־הַכֶּסֶף לְאִמֹּו וַתִּקַּח אִמֹּו מָאתַיִם כֶּסֶף וַתִּתְּנֵהוּ לַצֹּורֵף וַיַּעֲשֵׂהוּ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה וַיְהִי בְּבֵית מִיכָיְהוּ׃
17.5 וְהָאִישׁ מִיכָה לֹו בֵּית אֱלֹהִים וַיַּעַשׂ אֵפֹוד וּתְרָפִים וַיְמַלֵּא אֶת־יַד אַחַד מִבָּנָיו וַיְהִי־לֹו לְכֹהֵן׃
17.6 בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה׃ פ
17.7 וַיְהִי־נַעַר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה מִמִּשְׁפַּחַת יְהוּדָה וְהוּא לֵוִי וְהוּא גָר־שָׁם׃
17.8 וַיֵּלֶךְ הָאִישׁ מֵהָעִיר מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא וַיָּבֹא הַר־אֶפְרַיִם עַד־בֵּית מִיכָה לַעֲשֹׂות דַּרְכֹּו׃
17.9 וַיֹּאמֶר־לֹו מִיכָה מֵאַיִן תָּבֹוא וַיֹּאמֶר אֵלָיו לֵוִי אָנֹכִי מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאָנֹכִי הֹלֵךְ לָגוּר בַּאֲשֶׁר אֶמְצָא׃
17.10 וַיֹּאמֶר לֹו מִיכָה שְׁבָה עִמָּדִי וֶהְיֵה־לִי לְאָב וּלְכֹהֵן וְאָנֹכִי אֶתֶּן־לְךָ עֲשֶׂרֶת כֶּסֶף לַיָּמִים וְעֵרֶךְ בְּגָדִים וּמִחְיָתֶךָ וַיֵּלֶךְ הַלֵּוִי׃
17.11 וַיֹּואֶל הַלֵּוִי לָשֶׁבֶת אֶת־הָאִישׁ וַיְהִי הַנַּעַר לֹו כְּאַחַד מִבָּנָיו׃
17.12 וַיְמַלֵּא מִיכָה אֶת־יַד הַלֵּוִי וַיְהִי־לֹו הַנַּעַר לְכֹהֵן וַיְהִי בְּבֵית מִיכָה׃
17.13 וַיֹּאמֶר מִיכָה עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי־יֵיטִיב יְהוָה לִי כִּי הָיָה־לִי הַלֵּוִי לְכֹהֵן׃
17.1 wajHij-Aijxx meHar-Aaepraajim wxxmow mijkaajHw׃
17.2 wajoAmaer lAimow Aaelaep wmeAaaH Hakaesaep Aaxxaer luqah-laak [wAatij k] (wAat q) Aaalijt wgam Aaamart bAaaznaj HineH-Hakaesaep Aitij Aanij lqahtijw watoAmaer Aimow baarwk bnij lajHwaaH׃
17.3 wajaaxxaeb Aaet-Aaelaep-wmeAaaH Hakaesaep lAimow watoAmaer Aimow Haqdexx Hiqdaxxtij Aaet-Hakaesaep lajHwaaH mijaadij libnij laOaxowt paesael wmasekaaH wOataaH Aaxxijbaenw laak׃
17.4 wajaaxxaeb Aaet-Hakaesaep lAimow watiqah Aimow maaAtajim kaesaep watitneHw lacowrep wajaOaxeHw paesael wmasekaaH wajHij bbejt mijkaajHw׃
17.5 wHaaAijxx mijkaaH low bejt AaeloHijm wajaOax Aepowd wtraapijm wajmaleA Aaet-jad Aahad mibaanaajw wajHij-low lkoHen׃
17.6 bajaamijm HaaHem Aejn maelaek bjixraaAel Aijxx Hajaaxxaar bOejnaajw jaOaxaeH׃ p
17.7 wajHij-naOar mibejt laehaem jHwdaaH mimixxpahat jHwdaaH wHwA lewij wHwA gaar-xxaam׃
17.8 wajelaek HaaAijxx meHaaOijr mibejt laehaem jHwdaaH laagwr baAaxxaer jimcaaA wajaaboA Har-Aaeprajim Oad-bejt mijkaaH laOaxowt darkow׃
17.9 wajoAmaer-low mijkaaH meAajin taabowA wajoAmaer Aelaajw lewij Aaanokij mibejt laehaem jHwdaaH wAaanokij Holek laagwr baAaxxaer AaemcaaA׃
17.10 wajoAmaer low mijkaaH xxbaaH Oimaadij waeHjeH-lij lAaab wlkoHen wAaanokij Aaetaen-lkaa Oaxaeraet kaesaep lajaamijm wOeraek bgaadijm wmihjaataekaa wajelaek Halewij׃
17.11 wajowAael Halewij laaxxaebaet Aaet-HaaAijxx wajHij HanaOar low kAahad mibaanaajw׃
17.12 wajmaleA mijkaaH Aaet-jad Halewij wajHij-low HanaOar lkoHen wajHij bbejt mijkaaH׃
17.13 wajoAmaer mijkaaH OataaH jaadaOtij kij-jejTijb jHwaaH lij kij HaajaaH-lij Halewij lkoHen׃
17.1 ויהי־איש מהר־אפרים ושמו מיכיהו׃
17.2 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח־לך [ואתי כ] (ואת ק) אלית וגם אמרת באזני הנה־הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה׃
17.3 וישב את־אלף־ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את־הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך׃
17.4 וישב את־הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו׃
17.5 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את־יד אחד מבניו ויהי־לו לכהן׃
17.6 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ פ
17.7 ויהי־נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר־שם׃
17.8 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר־אפרים עד־בית מיכה לעשות דרכו׃
17.9 ויאמר־לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא׃
17.10 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה־לי לאב ולכהן ואנכי אתן־לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי׃
17.11 ויואל הלוי לשבת את־האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו׃
17.12 וימלא מיכה את־יד הלוי ויהי־לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה׃
17.13 ויאמר מיכה עתה ידעתי כי־ייטיב יהוה לי כי היה־לי הלוי לכהן׃
17.1 wjHj-Ajx mHr-Aprjm wxmw mjkjHw׃
17.2 wjAmr lAmw Alp wmAH Hksp Axr lqh-lk [wAtj k] (wAt q) Aljt wgm Amrt bAznj HnH-Hksp Atj Anj lqhtjw wtAmr Amw brwk bnj ljHwH׃
17.3 wjxb At-Alp-wmAH Hksp lAmw wtAmr Amw Hqdx Hqdxtj At-Hksp ljHwH mjdj lbnj lOxwt psl wmskH wOtH Axjbnw lk׃
17.4 wjxb At-Hksp lAmw wtqh Amw mAtjm ksp wttnHw lcwrp wjOxHw psl wmskH wjHj bbjt mjkjHw׃
17.5 wHAjx mjkH lw bjt AlHjm wjOx Apwd wtrpjm wjmlA At-jd Ahd mbnjw wjHj-lw lkHn׃
17.6 bjmjm HHm Ajn mlk bjxrAl Ajx Hjxr bOjnjw jOxH׃ p
17.7 wjHj-nOr mbjt lhm jHwdH mmxpht jHwdH wHwA lwj wHwA gr-xm׃
17.8 wjlk HAjx mHOjr mbjt lhm jHwdH lgwr bAxr jmcA wjbA Hr-Aprjm Od-bjt mjkH lOxwt drkw׃
17.9 wjAmr-lw mjkH mAjn tbwA wjAmr Aljw lwj Ankj mbjt lhm jHwdH wAnkj Hlk lgwr bAxr AmcA׃
17.10 wjAmr lw mjkH xbH Omdj wHjH-lj lAb wlkHn wAnkj Atn-lk Oxrt ksp ljmjm wOrk bgdjm wmhjtk wjlk Hlwj׃
17.11 wjwAl Hlwj lxbt At-HAjx wjHj HnOr lw kAhd mbnjw׃
17.12 wjmlA mjkH At-jd Hlwj wjHj-lw HnOr lkHn wjHj bbjt mjkH׃
17.13 wjAmr mjkH OtH jdOtj kj-jjTjb jHwH lj kj HjH-lj Hlwj lkHn׃
17.1 Fuit vir quidam de monte Ephraim nomine Michas,
17.2 qui dixit matri suae: “ Mille centum argenteos, qui ablati sunt a te et super quibus, me audiente, maledicens iuraveras, ecce ego habeo; ego abstuli ”. Cui illa respondit: “ Benedictus filius meus Domino! ”.
17.3 Reddidit ergo eos matri suae, quae dixit ei: “ Consecravi et vovi argentum hoc Domino: de manu mea suscipiat pro filio meo, ut faciat sculptile atque conflatile. Et nunc trado illud tibi ”.
17.4 Reddiditque eos matri suae, quae tulit ducentos argenteos et dedit eos argentario, ut faceret ex eis sculptile atque conflatile, quod fuit in domo Michae,
17.5 qui aediculam Dei habens fecit ephod ac theraphim implevitque unius filiorum suorum manum, et factus est ei sacerdos.
17.6 In diebus illis non erat rex in Israel, sed unusquisque, quod sibi rectum videbatur, hoc faciebat.
17.7 Fuit quoque adulescens de Bethlehem Iudae ex cognatione Iudae; eratque ipse Levites et habitabat ibi ut advena.
17.8 Egressusque de civitate Bethlehem peregrinari voluit ubicumque sibi commodum repperisset. Cumque iter faciens venisset in monte Ephraim usque ad domum Michae,
17.9 interrogatus est ab eo unde venisset. Qui respondit: “ Levita sum de Bethlehem Iudae et vado, ut habitem, ubi potuero et utile mihi esse perspexero ”.
17.10 Dixitque Michas: “ Mane apud me et esto mihi parens ac sacerdos; daboque tibi per annos singulos decem argenteos ac vestium apparatum et quae ad victum sunt necessaria ”.
17.11 Acquievit et mansit apud hominem fuitque illi quasi unus de filiis.
17.12 Implevitque Michas manum eius et habuit puerum sacerdotem apud se,
17.13 “ nunc scio, dicens, quod benefaciet mihi Dominus habenti levitici generis sacerdotem ”.
18.1 Zu jener Zeit war kein König in Israel. Und zu jener Zeit suchte sich der Stamm der Daniter ein Erbteil, wo sie wohnen könnten; denn bis dahin war ihm unter den Stämmen Israels kein Erbe zugefallen.
18.2 Und die Kinder Dan sandten von ihrem Geschlecht fünf streitbare Männer aus ihrer Gesamtheit von Zorea und Estaol, das Land zu erkundigen und zu erforschen, und sie sprachen zu ihnen: Geht hin und erforschet das Land! Und sie kamen auf das Gebirge Ephraim in Michas Haus und blieben daselbst über Nacht.
18.3 Als sie nun daselbst bei dem Gesinde Michas waren, erkannten sie die Stimme des Jünglings, des Leviten, und gingen zu ihm und fragten ihn: Wer hat dich hierher gebracht? Was machst du hier? Und was hast du hier zu tun?
18.4 Er antwortete ihnen: So und so hat Micha an mir getan, und er hat mich gedungen, daß ich sein Priester sei.
18.5 Sie sprachen zu ihm: Frage doch Gott, damit wir erfahren, ob unser Weg, den wir gehen, guten Erfolg haben wird.
18.6 Der Priester antwortete ihnen: Zieht hin in Frieden! Euer Weg, den ihr zieht, ist vor dem HERRN ganz recht!
18.7 Da gingen die fünf Männer hin und kamen gen Lais; und sie sahen, daß das Volk, das darin war, sicher wohnte nach der Weise der Zidonier, ruhig und sicher; und es war niemand im Lande, der ihnen etwas zuleide tat; sie besaßen Reichtum und wohnten fern von den Zidoniern und hatten mit keinem Menschen etwas zu tun.
18.8 Als jene nun wieder zu ihren Brüdern gen Zorea und Estaol kamen, sprachen ihre Brüder zu ihnen: Was bringt ihr für Bericht ?
18.9 Da sprachen sie: Macht euch auf, laßt uns gegen sie zu Felde ziehen! Denn wir haben das Land besehen, und siehe, es ist sehr gut; und ihr wollt untätig bleiben? Seid nicht faul, sondern zieht hin, um das Land einzunehmen!
18.10 Wenn ihr hingeht, werdet ihr zu einem sorglosen Volke kommen und in ein weites Land; denn Gott hat einen Ort in eure Hände gegeben, wo kein Mangel herrscht an allem, was es auf Erden gibt!
18.11 Da brachen von dort, aus dem Geschlechte Dans, von Zorea und Estaol, sechshundert Mann auf, mit ihren Waffen zum Streit gerüstet.
18.12 Und sie zogen hinauf und lagerten sich zu Kirjat-Jearim in Juda; daher nannte man diesen Ort das Lager Dans bis auf diesen Tag; es ist hinter Kirjat-Jearim.
18.13 Und von dort überschritten sie das Gebirge Ephraim und kamen zum Hause Michas.
18.14 Da hoben die fünf Männer, die gegangen waren, das Land Lais auszukundschaften, an und sprachen zu ihren Brüdern: Wisset ihr, daß sich in diesen Häusern ein Ephod und Teraphim befinden, auch ein geschnitztes und gegossenes Bild? Und nun überlegt, was ihr tun wollt!
18.15 Und sie kehrten daselbst ein und kamen in das Haus des Jünglings, des Leviten, in Michas Haus, und grüßten ihn.
18.16 Aber die sechshundert mit Kriegswaffen gerüsteten Männer von den Kindern Dan standen vor dem Tor.
18.17 Und die fünf Männer, die das Land zu erkundigen ausgezogen waren, gingen hinauf und kamen hinein und nahmen das geschnitzte Bild, das Ephod und die Theraphim und das gegossene Bild. Unterdessen stand der Priester vor dem Tor bei den sechshundert mit Kriegswaffen gerüsteten Männern.
18.18 Als nun jene in Michas Haus kamen und das geschnitzte Bild, das Ephod und die Teraphim und das gegossene Bild nahmen, sprach der Priester zu ihnen: Was macht ihr?
18.19 Sie antworteten ihm: Schweig! Lege deine Hand auf den Mund und zieh mit uns, daß du uns Vater und Priester seiest! Was ist besser für dich, Hauspriester eines einzelnen Mannes, oder Priester eines Stammes und Geschlechts in Israel zu sein?
18.20 Da ward dem Priester wohl ums Herz; und er nahm das Ephod und die Teraphim und das geschnitzte Bild und trat unter das Volk.
18.21 Und sie wandten sich und zogen ab und schickten die Kinder und das Vieh und das kostbare Gerät vor sich her.
18.22 Sobald sie sich aber von Michas Hause entfernt hatten, wurden die Männer, die in den Häusern um Michas Haus herum wohnten, zusammenberufen und holten die Kinder Dan ein.
18.23 Und sie riefen den Kindern Dan nach. Diese aber wandten ihr Angesicht und sprachen zu Micha: Warum machst du ein solches Geschrei?
18.24 Er antwortete: Ihr habt meine Götter, die ich gemacht habe, und den Priester genommen und macht euch davon! Was habe ich nun noch? Wie könnt ihr da noch zu mir sagen: Was hast du?
18.25 Aber die Kinder Dan sprachen zu ihm: Belästige uns nicht weiter mit deinem Geschrei, sonst bekommst du es mit erbitterten Leuten zu tun, die dich samt deinem Hause beseitigen würden!
18.26 Also gingen die Kinder Dan ihren Weg; und weil Micha sah, daß sie stärker waren als er, wandte er sich und kehrte wieder zu seinem Hause zurück.
18.27 Jene aber nahmen, was Micha gemacht hatte, samt dem, der sein Priester gewesen, und überfielen Lais, ein stilles, sorgloses Volk, und schlugen es mit der Schärfe des Schwertes und verbrannten die Stadt mit Feuer.
18.28 Und es war niemand, der sie errettete; denn sie lag fern von Zidon, und sie hatten mit keinem Menschen Verkehr; die Stadt lag nämlich im Tal von Beth-Rechob. Jene aber bauten die Stadt wieder auf und wohnten darin
18.29 und nannten sie Dan, nach dem Namen ihres Vaters Dan, der dem Israel geboren war; zuvor aber hieß die Stadt Lais.
18.30 Und die Kinder Dan richteten für sich das geschnitzte Bild auf. Und Jonatan, der Sohn Gersons, des Sohnes Moses, und seine Söhne waren Priester des Stammes Dan, bis zur Zeit, als das Land in die Gefangenschaft geführt wurde.
18.31 Und sie stellten für sich das geschnitzte Bild auf, welches Micha gemacht hatte, solange das Haus Gottes in Silo war.
18.1 ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐκ ἦν βασιλεὺς ἐν ισραηλ καὶ ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις ἡ φυλὴ δαν ἐζήτει αὑτῇ κληρονομίαν κατοικῆσαι ὅτι οὐκ ἐνέπεσεν αὐτῇ ἕως τῆς ἡμέρας ἐκείνης ἐν μέσῳ φυλῶν ισραηλ κληρονομία
18.2 καὶ ἀπέστειλαν οἱ υἱοὶ δαν ἀπὸ δήμων αὐτῶν πέντε ἄνδρας υἱοὺς δυνάμεως ἀπὸ σαραα καὶ ἀπὸ εσθαολ τοῦ κατασκέψασθαι τὴν γῆν καὶ ἐξιχνιάσαι αὐτὴν καὶ εἶπαν πρὸς αὐτούς πορεύεσθε καὶ ἐξιχνιάσατε τὴν γῆν καὶ ἦλθον ἕως ὄρους εφραιμ ἕως οἴκου μιχαια καὶ ηὐλίσθησαν ἐκεῖ
18.3 αὐτοὶ ἐν οἴκῳ μιχαια καὶ αὐτοὶ ἐπέγνωσαν τὴν φωνὴν τοῦ νεανίσκου τοῦ λευίτου καὶ ἐξέκλιναν ἐκεῖ καὶ εἶπαν αὐτῷ τίς ἤνεγκέν σε ὧδε καὶ τί σὺ ποιεῖς ἐν τῷ τόπῳ τούτῳ καὶ τί σοι ὧδε
18.4 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτούς οὕτως καὶ οὕτως ἐποίησέν μοι μιχαιας καὶ ἐμισθώσατό με καὶ ἐγενόμην αὐτῷ εἰς ἱερέα
18.5 καὶ εἶπαν αὐτῷ ἐρώτησον δὴ ἐν τῷ θεῷ καὶ γνωσόμεθα εἰ εὐοδωθήσεται ἡ ὁδὸς ἡμῶν ἐν ᾗ ἡμεῖς πορευόμεθα ἐν αὐτῇ
18.6 καὶ εἶπεν αὐτοῖς ὁ ἱερεύς πορεύεσθε ἐν εἰρήνῃ ἐνώπιον κυρίου ἡ ὁδὸς ὑμῶν ἐν ᾗ πορεύεσθε ἐν αὐτῇ
18.7 καὶ ἐπορεύθησαν οἱ πέντε ἄνδρες καὶ ἦλθον εἰς λαισα καὶ εἶδαν τὸν λαὸν τὸν ἐν μέσῳ αὐτῆς καθήμενον ἐπ' ἐλπίδι ὡς κρίσις σιδωνίων ἡσυχάζουσα καὶ οὐκ ἔστιν διατρέπων ἢ καταισχύνων λόγον ἐν τῇ γῇ κληρονόμος ἐκπιέζων θησαυροῦ καὶ μακράν εἰσιν σιδωνίων καὶ λόγον οὐκ ἔχουσιν πρὸς ἄνθρωπον
18.8 καὶ ἦλθον οἱ πέντε ἄνδρες πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν εἰς σαραα καὶ εσθαολ καὶ εἶπον τοῖς ἀδελφοῖς αὐτῶν τί ὑμεῖς κάθησθε
18.9 καὶ εἶπαν ἀνάστητε καὶ ἀναβῶμεν ἐπ' αὐτούς ὅτι εἴδομεν τὴν γῆν καὶ ἰδοὺ ἀγαθὴ σφόδρα καὶ ὑμεῖς ἡσυχάζετε μὴ ὀκνήσητε τοῦ πορευθῆναι καὶ εἰσελθεῖν τοῦ κληρονομῆσαι τὴν γῆν
18.10 καὶ ἡνίκα ἂν ἔλθητε εἰσελεύσεσθε πρὸς λαὸν ἐπ' ἐλπίδι καὶ ἡ γῆ πλατεῖα ὅτι ἔδωκεν αὐτὴν ὁ θεὸς ἐν χειρὶ ὑμῶν τόπος ὅπου οὐκ ἔστιν ἐκεῖ ὑστέρημα παντὸς ῥήματος τῶν ἐν τῇ γῇ
18.11 καὶ ἀπῆραν ἐκεῖθεν ἀπὸ δήμων τοῦ δαν ἀπὸ σαραα καὶ ἀπὸ εσθαολ ἑξακόσιοι ἄνδρες ἐζωσμένοι σκεύη παρατάξεως
18.12 καὶ ἀνέβησαν καὶ παρενέβαλον ἐν καριαθιαριμ ἐν ιουδα διὰ τοῦτο ἐκλήθη ἐν ἐκείνῳ τῷ τόπῳ παρεμβολὴ δαν ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης ἰδοὺ ὀπίσω καριαθιαριμ
18.13 καὶ παρῆλθον ἐκεῖθεν ὄρος εφραιμ καὶ ἦλθον ἕως οἴκου μιχαια
18.14 καὶ ἀπεκρίθησαν οἱ πέντε ἄνδρες οἱ πεπορευμένοι κατασκέψασθαι τὴν γῆν λαισα καὶ εἶπαν πρὸς τοὺς ἀδελφοὺς αὐτῶν ἔγνωτε ὅτι ἔστιν ἐν τῷ οἴκῳ τούτῳ εφωδ καὶ θεραφιν καὶ γλυπτὸν καὶ χωνευτόν καὶ νῦν γνῶτε ὅ τι ποιήσετε
18.15 καὶ ἐξέκλιναν ἐκεῖ καὶ εἰσῆλθον εἰς τὸν οἶκον τοῦ νεανίσκου τοῦ λευίτου οἶκον μιχαια καὶ ἠρώτησαν αὐτὸν εἰς εἰρήνην
18.16 καὶ οἱ ἑξακόσιοι ἄνδρες οἱ ἀνεζωσμένοι τὰ σκεύη τῆς παρατάξεως αὐτῶν ἑστῶτες παρὰ θύρας τῆς πύλης οἱ ἐκ τῶν υἱῶν δαν
18.17 καὶ ἀνέβησαν οἱ πέντε ἄνδρες οἱ πορευθέντες κατασκέψασθαι τὴν γῆν
18.18 καὶ εἰσῆλθον ἐκεῖ εἰς οἶκον μιχαια καὶ ὁ ἱερεὺς ἑστώς καὶ ἔλαβον τὸ γλυπτὸν καὶ τὸ εφωδ καὶ τὸ θεραφιν καὶ τὸ χωνευτόν καὶ εἶπεν πρὸς αὐτοὺς ὁ ἱερεύς τί ὑμεῖς ποιεῖτε
18.19 καὶ εἶπαν αὐτῷ κώφευσον ἐπίθες τὴν χεῖρά σου ἐπὶ τὸ στόμα σου καὶ δεῦρο μεθ' ἡμῶν καὶ γενοῦ ἡμῖν εἰς πατέρα καὶ εἰς ἱερέα μὴ ἀγαθὸν εἶναί σε ἱερέα οἴκου ἀνδρὸς ἑνὸς ἢ γενέσθαι σε ἱερέα φυλῆς καὶ οἴκου εἰς δῆμον ισραηλ
18.20 καὶ ἠγαθύνθη ἡ καρδία τοῦ ἱερέως καὶ ἔλαβεν τὸ εφωδ καὶ τὸ θεραφιν καὶ τὸ γλυπτὸν καὶ τὸ χωνευτὸν καὶ ἦλθεν ἐν μέσῳ τοῦ λαοῦ
18.21 καὶ ἐπέστρεψαν καὶ ἀπῆλθαν καὶ ἔθηκαν τὰ τέκνα καὶ τὴν κτῆσιν καὶ τὸ βάρος ἔμπροσθεν αὐτῶν
18.22 αὐτοὶ ἐμάκρυναν ἀπὸ οἴκου μιχαια καὶ ἰδοὺ μιχαιας καὶ οἱ ἄνδρες οἱ ἐν ταῖς οἰκίαις ταῖς μετὰ οἴκου μιχαια ἐβόησαν καὶ κατελάβοντο τοὺς υἱοὺς δαν
18.23 καὶ ἐπέστρεψαν τὸ πρόσωπον αὐτῶν υἱοὶ δαν καὶ εἶπαν τῷ μιχαια τί ἐστίν σοι ὅτι ἐβόησας
18.24 καὶ εἶπεν μιχαιας ὅτι τὸ γλυπτόν μου ὃ ἐποίησα ἐλάβετε καὶ τὸν ἱερέα καὶ ἐπορεύθητε καὶ τί ἐμοὶ ἔτι καὶ τί τοῦτο λέγετε πρός με τί κράζεις
18.25 καὶ εἶπον πρὸς αὐτὸν οἱ υἱοὶ δαν μὴ ἀκουσθήτω δὴ φωνή σου μεθ' ἡμῶν μήποτε συναντήσωσιν ἐν ἡμῖν ἄνδρες πικροὶ ψυχῇ καὶ προσθήσουσιν ψυχὴν καὶ τὴν ψυχὴν τοῦ οἴκου σου
18.26 καὶ ἐπορεύθησαν οἱ υἱοὶ δαν εἰς ὁδὸν αὐτῶν καὶ εἶδεν μιχαιας ὅτι δυνατώτεροί εἰσιν ὑπὲρ αὐτόν καὶ ἐπόστρεψεν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ
18.27 καὶ οἱ υἱοὶ δαν ἔλαβον ὃ ἐποίησεν μιχαιας καὶ τὸν ἱερέα ὃς ἦν αὐτῷ καὶ ἦλθον ἐπὶ λαισα ἐπὶ λαὸν ἡσυχάζοντα καὶ πεποιθότα ἐπ' ἐλπίδι καὶ ἐπάταξαν αὐτοὺς ἐν στόματι ῥομφαίας καὶ τὴν πόλιν ἐνέπρησαν ἐν πυρί
18.28 καὶ οὐκ ἦν ὁ ῥυόμενος ὅτι μακράν ἐστιν ἀπὸ σιδωνίων καὶ λόγος οὐκ ἔστιν αὐτοῖς μετὰ ἀνθρώπου καὶ αὐτὴ ἐν τῇ κοιλάδι τοῦ οἴκου ρααβ καὶ ᾠκοδόμησαν τὴν πόλιν καὶ κατεσκήνωσαν ἐν αὐτῇ
18.29 καὶ ἐκάλεσαν τὸ ὄνομα τῆς πόλεως δαν ἐν ὀνόματι δαν πατρὸς αὐτῶν ὃς ἐτέχθη τῷ ισραηλ καὶ ουλαμαις τὸ ὄνομα τῆς πόλεως τὸ πρότερον
18.30 καὶ ἔστησαν ἑαυτοῖς οἱ υἱοὶ δαν τὸ γλυπτόν καὶ ιωναθαμ υἱὸς γηρσομ υἱὸς μανασση αὐτὸς καὶ οἱ υἱοὶ αὐτοῦ ἦσαν ἱερεῖς τῇ φυλῇ δαν ἕως ἡμέρας ἀποικίας τῆς γῆς
18.31 καὶ ἔθηκαν αὐτοῖς τὸ γλυπτόν ὃ ἐποίησεν μιχαιας πάσας τὰς ἡμέρας ἃς ἦν ὁ οἶκος τοῦ θεοῦ ἐν σηλωμ
18.1 en tais ehmerais ekeinais oyk ehn basileys en israehl kai en tais ehmerais ekeinais eh phyleh dan ezehtei ayteh klehronomian katoikehsai oti oyk enepesen ayteh eohs tehs ehmeras ekeinehs en mesoh phylohn israehl klehronomia
18.2 kai apesteilan oi yioi dan apo dehmohn aytohn pente andras yioys dynameohs apo saraa kai apo esthaol toy kataskepsasthai tehn gehn kai exichniasai aytehn kai eipan pros aytoys poreyesthe kai exichniasate tehn gehn kai ehlthon eohs oroys ephraim eohs oikoy michaia kai ehylisthehsan ekei
18.3 aytoi en oikoh michaia kai aytoi epegnohsan tehn phohnehn toy neaniskoy toy leyitoy kai exeklinan ekei kai eipan aytoh tis ehnegken se ohde kai ti sy poieis en toh topoh toytoh kai ti soi ohde
18.4 kai eipen pros aytoys oytohs kai oytohs epoiehsen moi michaias kai emisthohsato me kai egenomehn aytoh eis ierea
18.5 kai eipan aytoh erohtehson deh en toh theoh kai gnohsometha ei eyodohthehsetai eh odos ehmohn en eh ehmeis poreyometha en ayteh
18.6 kai eipen aytois o iereys poreyesthe en eirehneh enohpion kyrioy eh odos ymohn en eh poreyesthe en ayteh
18.7 kai eporeythehsan oi pente andres kai ehlthon eis laisa kai eidan ton laon ton en mesoh aytehs kathehmenon ep' elpidi ohs krisis sidohniohn ehsychazoysa kai oyk estin diatrepohn eh kataischynohn logon en teh geh klehronomos ekpiezohn thehsayroy kai makran eisin sidohniohn kai logon oyk echoysin pros anthrohpon
18.8 kai ehlthon oi pente andres pros toys adelphoys aytohn eis saraa kai esthaol kai eipon tois adelphois aytohn ti ymeis kathehsthe
18.9 kai eipan anastehte kai anabohmen ep' aytoys oti eidomen tehn gehn kai idoy agatheh sphodra kai ymeis ehsychazete meh oknehsehte toy poreythehnai kai eiselthein toy klehronomehsai tehn gehn
18.10 kai ehnika an elthehte eiseleysesthe pros laon ep' elpidi kai eh geh plateia oti edohken aytehn o theos en cheiri ymohn topos opoy oyk estin ekei ysterehma pantos rehmatos tohn en teh geh
18.11 kai apehran ekeithen apo dehmohn toy dan apo saraa kai apo esthaol exakosioi andres ezohsmenoi skeyeh parataxeohs
18.12 kai anebehsan kai parenebalon en kariathiarim en ioyda dia toyto eklehtheh en ekeinoh toh topoh paremboleh dan eohs tehs ehmeras taytehs idoy opisoh kariathiarim
18.13 kai parehlthon ekeithen oros ephraim kai ehlthon eohs oikoy michaia
18.14 kai apekrithehsan oi pente andres oi peporeymenoi kataskepsasthai tehn gehn laisa kai eipan pros toys adelphoys aytohn egnohte oti estin en toh oikoh toytoh ephohd kai theraphin kai glypton kai chohneyton kai nyn gnohte o ti poiehsete
18.15 kai exeklinan ekei kai eisehlthon eis ton oikon toy neaniskoy toy leyitoy oikon michaia kai ehrohtehsan ayton eis eirehnehn
18.16 kai oi exakosioi andres oi anezohsmenoi ta skeyeh tehs parataxeohs aytohn estohtes para thyras tehs pylehs oi ek tohn yiohn dan
18.17 kai anebehsan oi pente andres oi poreythentes kataskepsasthai tehn gehn
18.18 kai eisehlthon ekei eis oikon michaia kai o iereys estohs kai elabon to glypton kai to ephohd kai to theraphin kai to chohneyton kai eipen pros aytoys o iereys ti ymeis poieite
18.19 kai eipan aytoh kohpheyson epithes tehn cheira soy epi to stoma soy kai deyro meth' ehmohn kai genoy ehmin eis patera kai eis ierea meh agathon einai se ierea oikoy andros enos eh genesthai se ierea phylehs kai oikoy eis dehmon israehl
18.20 kai ehgathyntheh eh kardia toy iereohs kai elaben to ephohd kai to theraphin kai to glypton kai to chohneyton kai ehlthen en mesoh toy laoy
18.21 kai epestrepsan kai apehlthan kai ethehkan ta tekna kai tehn ktehsin kai to baros emprosthen aytohn
18.22 aytoi emakrynan apo oikoy michaia kai idoy michaias kai oi andres oi en tais oikiais tais meta oikoy michaia eboehsan kai katelabonto toys yioys dan
18.23 kai epestrepsan to prosohpon aytohn yioi dan kai eipan toh michaia ti estin soi oti eboehsas
18.24 kai eipen michaias oti to glypton moy o epoiehsa elabete kai ton ierea kai eporeythehte kai ti emoi eti kai ti toyto legete pros me ti krazeis
18.25 kai eipon pros ayton oi yioi dan meh akoysthehtoh deh phohneh soy meth' ehmohn mehpote synantehsohsin en ehmin andres pikroi psycheh kai prosthehsoysin psychehn kai tehn psychehn toy oikoy soy
18.26 kai eporeythehsan oi yioi dan eis odon aytohn kai eiden michaias oti dynatohteroi eisin yper ayton kai epostrepsen eis ton oikon aytoy
18.27 kai oi yioi dan elabon o epoiehsen michaias kai ton ierea os ehn aytoh kai ehlthon epi laisa epi laon ehsychazonta kai pepoithota ep' elpidi kai epataxan aytoys en stomati romphaias kai tehn polin eneprehsan en pyri
18.28 kai oyk ehn o ryomenos oti makran estin apo sidohniohn kai logos oyk estin aytois meta anthrohpoy kai ayteh en teh koiladi toy oikoy raab kai ohkodomehsan tehn polin kai kateskehnohsan en ayteh
18.29 kai ekalesan to onoma tehs poleohs dan en onomati dan patros aytohn os etechtheh toh israehl kai oylamais to onoma tehs poleohs to proteron
18.30 kai estehsan eaytois oi yioi dan to glypton kai iohnatham yios gehrsom yios manasseh aytos kai oi yioi aytoy ehsan iereis teh phyleh dan eohs ehmeras apoikias tehs gehs
18.31 kai ethehkan aytois to glypton o epoiehsen michaias pasas tas ehmeras as ehn o oikos toy theoy en sehlohm
18.1 בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל וּבַיָּמִים הָהֵם שֵׁבֶט הַדָּנִי מְבַקֶּשׁ־לֹו נַחֲלָה לָשֶׁבֶת כִּי לֹא־נָפְלָה לֹּו עַד־הַיֹּום הַהוּא בְּתֹוךְ־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בְּנַחֲלָה׃ ס
18.2 וַיִּשְׁלְחוּ בְנֵי־דָן ׀ מִמִּשְׁפַּחְתָּם חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים מִקְצֹותָם אֲנָשִׁים בְּנֵי־חַיִל מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ וּלְחָקְרָהּ וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם לְכוּ חִקְרוּ אֶת־הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ הַר־אֶפְרַיִם עַד־בֵּית מִיכָה וַיָּלִינוּ שָׁם׃
18.3 הֵמָּה עִם־בֵּית מִיכָה וְהֵמָּה הִכִּירוּ אֶת־קֹול הַנַּעַר הַלֵּוִי וַיָּסוּרוּ שָׁם וַיֹּאמְרוּ לֹו מִי־הֱבִיאֲךָ הֲלֹם וּמָה־אַתָּה עֹשֶׂה בָּזֶה וּמַה־לְּךָ פֹה׃
18.4 וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם כָּזֹה וְכָזֶה עָשָׂה לִי מִיכָה וַיִּשְׂכְּרֵנִי וָאֱהִי־לֹו לְכֹהֵן׃
18.5 וַיֹּאמְרוּ לֹו שְׁאַל־נָא בֵאלֹהִים וְנֵדְעָה הֲתַצְלִיחַ דַּרְכֵּנוּ אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ הֹלְכִים עָלֶיהָ׃
18.6 וַיֹּאמֶר לָהֶם הַכֹּהֵן לְכוּ לְשָׁלֹום נֹכַח יְהוָה דַּרְכְּכֶם אֲשֶׁר תֵּלְכוּ־בָהּ׃ פ
18.7 וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת־הָעָם אֲשֶׁר־בְּקִרְבָּהּ יֹושֶׁבֶת־לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט ׀ וּבֹטֵחַ וְאֵין־מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יֹורֵשׁ עֶצֶר וּרְחֹקִים הֵמָּה מִצִּדֹנִים וְדָבָר אֵין־לָהֶם עִם־אָדָם׃
18.8 וַיָּבֹאוּ אֶל־אֲחֵיהֶם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאֹל וַיֹּאמְרוּ לָהֶם אֲחֵיהֶם מָה אַתֶּם׃
18.9 וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנַעֲלֶה עֲלֵיהֶם כִּי רָאִינוּ אֶת־הָאָרֶץ וְהִנֵּה טֹובָה מְאֹד וְאַתֶּם מַחְשִׁים אַל־תֵּעָצְלוּ לָלֶכֶת לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת־הָאָרֶץ׃
18.10 כְּבֹאֲכֶם תָּבֹאוּ ׀ אֶל־עַם בֹּטֵחַ וְהָאָרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם כִּי־נְתָנָהּ אֱלֹהִים בְּיֶדְכֶם מָקֹום אֲשֶׁר אֵין־שָׁם מַחְסֹור כָּל־דָּבָר אֲשֶׁר בָּאָרֶץ׃
18.11 וַיִּסְעוּ מִשָּׁם מִמִּשְׁפַּחַת הַדָּנִי מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל שֵׁשׁ־מֵאֹות אִישׁ חָגוּר כְּלֵי מִלְחָמָה׃
18.12 וַיַּעֲלוּ וַיַּחֲנוּ בְּקִרְיַת יְעָרִים בִּיהוּדָה עַל־כֵּן קָרְאוּ לַמָּקֹום הַהוּא מַחֲנֵה־דָן עַד הַיֹּום הַזֶּה הִנֵּה אַחֲרֵי קִרְיַת יְעָרִים׃
18.13 וַיַּעַבְרוּ מִשָּׁם הַר־אֶפְרָיִם וַיָּבֹאוּ עַד־בֵּית מִיכָה׃
18.14 וַיַּעֲנוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ לַיִשׁ וַיֹּאמְרוּ אֶל־אֲחֵיהֶם הַיְדַעְתֶּם כִּי יֵשׁ בַּבָּתִּים הָאֵלֶּה אֵפֹוד וּתְרָפִים וּפֶסֶל וּמַסֵּכָה וְעַתָּה דְּעוּ מַה־תַּעֲשׂוּ׃
18.15 וַיָּסוּרוּ שָׁמָּה וַיָּבֹאוּ אֶל־בֵּית־הַנַּעַר הַלֵּוִי בֵּית מִיכָה וַיִּשְׁאֲלוּ־לֹו לְשָׁלֹום׃
18.16 וְשֵׁשׁ־מֵאֹות אִישׁ חֲגוּרִים כְּלֵי מִלְחַמְתָּם נִצָּבִים פֶּתַח הַשָּׁעַר אֲשֶׁר מִבְּנֵי־דָן׃
18.17 וַיַּעֲלוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים לְרַגֵּל אֶת־הָאָרֶץ בָּאוּ שָׁמָּה לָקְחוּ אֶת־הַפֶּסֶל וְאֶת־הָאֵפֹוד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַמַּסֵּכָה וְהַכֹּהֵן נִצָּב פֶּתַח הַשַּׁעַר וְשֵׁשׁ־מֵאֹות הָאִישׁ הֶחָגוּר כְּלֵי הַמִּלְחָמָה׃
18.18 וְאֵלֶּה בָּאוּ בֵּית מִיכָה וַיִּקְחוּ אֶת־פֶּסֶל הָאֵפֹוד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַמַּסֵּכָה וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם הַכֹּהֵן מָה אַתֶּם עֹשִׂים׃
18.19 וַיֹּאמְרוּ לֹו הַחֲרֵשׁ שִׂים־יָדְךָ עַל־פִּיךָ וְלֵךְ עִמָּנוּ וֶהְיֵה־לָנוּ לְאָב וּלְכֹהֵן הֲטֹוב ׀ הֱיֹותְךָ כֹהֵן לְבֵית אִישׁ אֶחָד אֹו הֱיֹותְךָ כֹהֵן לְשֵׁבֶט וּלְמִשְׁפָּחָה בְּיִשְׂרָאֵל׃
18.20 וַיִּיטַב לֵב הַכֹּהֵן וַיִּקַּח אֶת־הָאֵפֹוד וְאֶת־הַתְּרָפִים וְאֶת־הַפָּסֶל וַיָּבֹא בְּקֶרֶב הָעָם׃
18.21 וַיִּפְנוּ וַיֵּלֵכוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת־הַטַּף וְאֶת־הַמִּקְנֶה וְאֶת־הַכְּבוּדָּה לִפְנֵיהֶם׃
18.22 הֵמָּה הִרְחִיקוּ מִבֵּית מִיכָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בַּבָּתִּים אֲשֶׁר עִם־בֵּית מִיכָה נִזְעֲקוּ וַיַּדְבִּיקוּ אֶת־בְּנֵי־דָן׃
18.23 וַיִּקְרְאוּ אֶל־בְּנֵי־דָן וַיַּסֵּבּוּ פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ לְמִיכָה מַה־לְּךָ כִּי נִזְעָקְתָּ׃
18.24 וַיֹּאמֶר אֶת־אֱלֹהַי אֲשֶׁר־עָשִׂיתִי לְקַחְתֶּם וְאֶת־הַכֹּהֵן וַתֵּלְכוּ וּמַה־לִּי עֹוד וּמַה־זֶּה תֹּאמְרוּ אֵלַי מַה־לָּךְ׃
18.25 וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי־דָן אַל־תַּשְׁמַע קֹולְךָ עִמָּנוּ פֶּן־יִפְגְּעוּ בָכֶם אֲנָשִׁים מָרֵי נֶפֶשׁ וְאָסַפְתָּה נַפְשְׁךָ וְנֶפֶשׁ בֵּיתֶךָ׃
18.26 וַיֵּלְכוּ בְנֵי־דָן לְדַרְכָּם וַיַּרְא מִיכָה כִּי־חֲזָקִים הֵמָּה מִמֶּנּוּ וַיִּפֶן וַיָּשָׁב אֶל־בֵּיתֹו׃
18.27 וְהֵמָּה לָקְחוּ אֵת אֲשֶׁר־עָשָׂה מִיכָה וְאֶת־הַכֹּהֵן אֲשֶׁר הָיָה־לֹו וַיָּבֹאוּ עַל־לַיִשׁ עַל־עַם שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וַיַּכּוּ אֹותָם לְפִי־חָרֶב וְאֶת־הָעִיר שָׂרְפוּ בָאֵשׁ׃
18.28 וְאֵין מַצִּיל כִּי רְחֹוקָה־הִיא מִצִּידֹון וְדָבָר אֵין־לָהֶם עִם־אָדָם וְהִיא בָּעֵמֶק אֲשֶׁר לְבֵית־רְחֹוב וַיִּבְנוּ אֶת־הָעִיר וַיֵּשְׁבוּ בָהּ׃
18.29 וַיִּקְרְאוּ שֵׁם־הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם־הָעִיר לָרִאשֹׁנָה׃
18.30 וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי־דָן אֶת־הַפָּסֶל וִיהֹונָתָן בֶּן־גֵּרְשֹׁם בֶּן־מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד־יֹום גְּלֹות הָאָרֶץ׃
18.31 וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת־פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל־יְמֵי הֱיֹות בֵּית־הָאֱלֹהִים בְּשִׁלֹה׃ פ
18.1 bajaamijm HaaHem Aejn maelaek bjixraaAel wbajaamijm HaaHem xxebaeT Hadaanij mbaqaexx-low nahalaaH laaxxaebaet kij loA-naaplaaH low Oad-Hajowm HaHwA btowk-xxibTej jixraaAel bnahalaaH׃ s
18.2 wajixxlhw bnej-daan mimixxpahtaam hamixxaaH Aanaaxxijm miqcowtaam Aanaaxxijm bnej-hajil micaarOaaH wmeAaexxtaaAol lragel Aaet-HaaAaaraec wlhaaqraaH wajoAmrw AaleHaem lkw hiqrw Aaet-HaaAaaraec wajaaboAw Har-Aaeprajim Oad-bejt mijkaaH wajaalijnw xxaam׃
18.3 HemaaH Oim-bejt mijkaaH wHemaaH Hikijrw Aaet-qowl HanaOar Halewij wajaaswrw xxaam wajoAmrw low mij-HaebijAakaa Halom wmaaH-AataaH OoxaeH baazaeH wmaH-lkaa poH׃
18.4 wajoAmaer AaleHaem kaazoH wkaazaeH OaaxaaH lij mijkaaH wajixkrenij waaAaeHij-low lkoHen׃
18.5 wajoAmrw low xxAal-naaA beAloHijm wnedOaaH Hataclijha darkenw Aaxxaer Aanahnw Holkijm OaalaejHaa׃
18.6 wajoAmaer laaHaem HakoHen lkw lxxaalowm nokah jHwaaH darkkaem Aaxxaer telkw-baaH׃ p
18.7 wajelkw hamexxaet HaaAanaaxxijm wajaaboAw laajxxaaH wajirAw Aaet-HaaOaam Aaxxaer-bqirbaaH jowxxaebaet-laabaeTah kmixxpaT cidonijm xxoqeT wboTeha wAejn-maklijm daabaar baaAaaraec jowrexx Oaecaer wrhoqijm HemaaH micidonijm wdaabaar Aejn-laaHaem Oim-Aaadaam׃
18.8 wajaaboAw Aael-AahejHaem caarOaaH wAaexxtaaAol wajoAmrw laaHaem AahejHaem maaH Aataem׃
18.9 wajoAmrw qwmaaH wnaOalaeH OalejHaem kij raaAijnw Aaet-HaaAaaraec wHineH TowbaaH mAod wAataem mahxxijm Aal-teOaaclw laalaekaet laaboA laaraexxaet Aaet-HaaAaaraec׃
18.10 kboAakaem taaboAw Aael-Oam boTeha wHaaAaaraec rahabat jaadajim kij-ntaanaaH AaeloHijm bjaedkaem maaqowm Aaxxaer Aejn-xxaam mahsowr kaal-daabaar Aaxxaer baaAaaraec׃
18.11 wajisOw mixxaam mimixxpahat Hadaanij micaarOaaH wmeAaexxtaaAol xxexx-meAowt Aijxx haagwr klej milhaamaaH׃
18.12 wajaOalw wajahanw bqirjat jOaarijm bijHwdaaH Oal-ken qaarAw lamaaqowm HaHwA mahaneH-daan Oad Hajowm HazaeH HineH Aaharej qirjat jOaarijm׃
18.13 wajaOabrw mixxaam Har-Aaepraajim wajaaboAw Oad-bejt mijkaaH׃
18.14 wajaOanw hamexxaet HaaAanaaxxijm HaHolkijm lragel Aaet-HaaAaaraec lajixx wajoAmrw Aael-AahejHaem HajdaOtaem kij jexx babaatijm HaaAelaeH Aepowd wtraapijm wpaesael wmasekaaH wOataaH dOw maH-taOaxw׃
18.15 wajaaswrw xxaamaaH wajaaboAw Aael-bejt-HanaOar Halewij bejt mijkaaH wajixxAalw-low lxxaalowm׃
18.16 wxxexx-meAowt Aijxx hagwrijm klej milhamtaam nicaabijm paetah HaxxaaOar Aaxxaer mibnej-daan׃
18.17 wajaOalw hamexxaet HaaAanaaxxijm HaHolkijm lragel Aaet-HaaAaaraec baaAw xxaamaaH laaqhw Aaet-Hapaesael wAaet-HaaAepowd wAaet-Hatraapijm wAaet-HamasekaaH wHakoHen nicaab paetah HaxxaOar wxxexx-meAowt HaaAijxx Haehaagwr klej HamilhaamaaH׃
18.18 wAelaeH baaAw bejt mijkaaH wajiqhw Aaet-paesael HaaAepowd wAaet-Hatraapijm wAaet-HamasekaaH wajoAmaer AalejHaem HakoHen maaH Aataem Ooxijm׃
18.19 wajoAmrw low Haharexx xijm-jaadkaa Oal-pijkaa wlek Oimaanw waeHjeH-laanw lAaab wlkoHen HaTowb Haejowtkaa koHen lbejt Aijxx Aaehaad Aow Haejowtkaa koHen lxxebaeT wlmixxpaahaaH bjixraaAel׃
18.20 wajijTab leb HakoHen wajiqah Aaet-HaaAepowd wAaet-Hatraapijm wAaet-Hapaasael wajaaboA bqaeraeb HaaOaam׃
18.21 wajipnw wajelekw wajaaxijmw Aaet-HaTap wAaet-HamiqnaeH wAaet-HakbwdaaH lipnejHaem׃
18.22 HemaaH Hirhijqw mibejt mijkaaH wHaaAanaaxxijm Aaxxaer babaatijm Aaxxaer Oim-bejt mijkaaH nizOaqw wajadbijqw Aaet-bnej-daan׃
18.23 wajiqrAw Aael-bnej-daan wajasebw pnejHaem wajoAmrw lmijkaaH maH-lkaa kij nizOaaqtaa׃
18.24 wajoAmaer Aaet-AaeloHaj Aaxxaer-Oaaxijtij lqahtaem wAaet-HakoHen watelkw wmaH-lij Oowd wmaH-zaeH toAmrw Aelaj maH-laak׃
18.25 wajoAmrw Aelaajw bnej-daan Aal-taxxmaO qowlkaa Oimaanw paen-jipgOw baakaem Aanaaxxijm maarej naepaexx wAaasaptaaH napxxkaa wnaepaexx bejtaekaa׃
18.26 wajelkw bnej-daan ldarkaam wajarA mijkaaH kij-hazaaqijm HemaaH mimaenw wajipaen wajaaxxaab Aael-bejtow׃
18.27 wHemaaH laaqhw Aet Aaxxaer-OaaxaaH mijkaaH wAaet-HakoHen Aaxxaer HaajaaH-low wajaaboAw Oal-lajixx Oal-Oam xxoqeT wboTeha wajakw Aowtaam lpij-haaraeb wAaet-HaaOijr xaarpw baaAexx׃
18.28 wAejn macijl kij rhowqaaH-HijA micijdown wdaabaar Aejn-laaHaem Oim-Aaadaam wHijA baaOemaeq Aaxxaer lbejt-rhowb wajibnw Aaet-HaaOijr wajexxbw baaH׃
18.29 wajiqrAw xxem-HaaOijr daan bxxem daan AabijHaem Aaxxaer jwlad ljixraaAel wAwlaam lajixx xxem-HaaOijr laariAxxonaaH׃
18.30 wajaaqijmw laaHaem bnej-daan Aaet-Hapaasael wijHownaataan baen-gerxxom baen-mnaxxaeH HwA wbaanaajw Haajw koHanijm lxxebaeT Hadaanij Oad-jowm glowt HaaAaaraec׃
18.31 wajaaxijmw laaHaem Aaet-paesael mijkaaH Aaxxaer OaaxaaH kaal-jmej Haejowt bejt-HaaAaeloHijm bxxiloH׃ p
18.1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש־לו נחלה לשבת כי לא־נפלה לו עד־היום ההוא בתוך־שבטי ישראל בנחלה׃ ס
18.2 וישלחו בני־דן ׀ ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני־חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את־הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את־הארץ ויבאו הר־אפרים עד־בית מיכה וילינו שם׃
18.3 המה עם־בית מיכה והמה הכירו את־קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי־הביאך הלם ומה־אתה עשה בזה ומה־לך פה׃
18.4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי־לו לכהן׃
18.5 ויאמרו לו שאל־נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃
18.6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו־בה׃ פ
18.7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את־העם אשר־בקרבה יושבת־לבטח כמשפט צדנים שקט ׀ ובטח ואין־מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין־להם עם־אדם׃
18.8 ויבאו אל־אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃
18.9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את־הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל־תעצלו ללכת לבא לרשת את־הארץ׃
18.10 כבאכם תבאו ׀ אל־עם בטח והארץ רחבת ידים כי־נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין־שם מחסור כל־דבר אשר בארץ׃
18.11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש־מאות איש חגור כלי מלחמה׃
18.12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על־כן קראו למקום ההוא מחנה־דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃
18.13 ויעברו משם הר־אפרים ויבאו עד־בית מיכה׃
18.14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את־הארץ ליש ויאמרו אל־אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה־תעשו׃
18.15 ויסורו שמה ויבאו אל־בית־הנער הלוי בית מיכה וישאלו־לו לשלום׃
18.16 ושש־מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני־דן׃
18.17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את־הארץ באו שמה לקחו את־הפסל ואת־האפוד ואת־התרפים ואת־המסכה והכהן נצב פתח השער ושש־מאות האיש החגור כלי המלחמה׃
18.18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את־פסל האפוד ואת־התרפים ואת־המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃
18.19 ויאמרו לו החרש שים־ידך על־פיך ולך עמנו והיה־לנו לאב ולכהן הטוב ׀ היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃
18.20 וייטב לב הכהן ויקח את־האפוד ואת־התרפים ואת־הפסל ויבא בקרב העם׃
18.21 ויפנו וילכו וישימו את־הטף ואת־המקנה ואת־הכבודה לפניהם׃
18.22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם־בית מיכה נזעקו וידביקו את־בני־דן׃
18.23 ויקראו אל־בני־דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה־לך כי נזעקת׃
18.24 ויאמר את־אלהי אשר־עשיתי לקחתם ואת־הכהן ותלכו ומה־לי עוד ומה־זה תאמרו אלי מה־לך׃
18.25 ויאמרו אליו בני־דן אל־תשמע קולך עמנו פן־יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃
18.26 וילכו בני־דן לדרכם וירא מיכה כי־חזקים המה ממנו ויפן וישב אל־ביתו׃
18.27 והמה לקחו את אשר־עשה מיכה ואת־הכהן אשר היה־לו ויבאו על־ליש על־עם שקט ובטח ויכו אותם לפי־חרב ואת־העיר שרפו באש׃
18.28 ואין מציל כי רחוקה־היא מצידון ודבר אין־להם עם־אדם והיא בעמק אשר לבית־רחוב ויבנו את־העיר וישבו בה׃
18.29 ויקראו שם־העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם־העיר לראשנה׃
18.30 ויקימו להם בני־דן את־הפסל ויהונתן בן־גרשם בן־מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד־יום גלות הארץ׃
18.31 וישימו להם את־פסל מיכה אשר עשה כל־ימי היות בית־האלהים בשלה׃ פ
18.1 bjmjm HHm Ajn mlk bjxrAl wbjmjm HHm xbT Hdnj mbqx-lw nhlH lxbt kj lA-nplH lw Od-Hjwm HHwA btwk-xbTj jxrAl bnhlH׃ s
18.2 wjxlhw bnj-dn mmxphtm hmxH Anxjm mqcwtm Anxjm bnj-hjl mcrOH wmAxtAl lrgl At-HArc wlhqrH wjAmrw AlHm lkw hqrw At-HArc wjbAw Hr-Aprjm Od-bjt mjkH wjljnw xm׃
18.3 HmH Om-bjt mjkH wHmH Hkjrw At-qwl HnOr Hlwj wjswrw xm wjAmrw lw mj-HbjAk Hlm wmH-AtH OxH bzH wmH-lk pH׃
18.4 wjAmr AlHm kzH wkzH OxH lj mjkH wjxkrnj wAHj-lw lkHn׃
18.5 wjAmrw lw xAl-nA bAlHjm wndOH Htcljh drknw Axr Anhnw Hlkjm OljH׃
18.6 wjAmr lHm HkHn lkw lxlwm nkh jHwH drkkm Axr tlkw-bH׃ p
18.7 wjlkw hmxt HAnxjm wjbAw ljxH wjrAw At-HOm Axr-bqrbH jwxbt-lbTh kmxpT cdnjm xqT wbTh wAjn-mkljm dbr bArc jwrx Ocr wrhqjm HmH mcdnjm wdbr Ajn-lHm Om-Adm׃
18.8 wjbAw Al-AhjHm crOH wAxtAl wjAmrw lHm AhjHm mH Atm׃
18.9 wjAmrw qwmH wnOlH OljHm kj rAjnw At-HArc wHnH TwbH mAd wAtm mhxjm Al-tOclw llkt lbA lrxt At-HArc׃
18.10 kbAkm tbAw Al-Om bTh wHArc rhbt jdjm kj-ntnH AlHjm bjdkm mqwm Axr Ajn-xm mhswr kl-dbr Axr bArc׃
18.11 wjsOw mxm mmxpht Hdnj mcrOH wmAxtAl xx-mAwt Ajx hgwr klj mlhmH׃
18.12 wjOlw wjhnw bqrjt jOrjm bjHwdH Ol-kn qrAw lmqwm HHwA mhnH-dn Od Hjwm HzH HnH Ahrj qrjt jOrjm׃
18.13 wjObrw mxm Hr-Aprjm wjbAw Od-bjt mjkH׃
18.14 wjOnw hmxt HAnxjm HHlkjm lrgl At-HArc ljx wjAmrw Al-AhjHm HjdOtm kj jx bbtjm HAlH Apwd wtrpjm wpsl wmskH wOtH dOw mH-tOxw׃
18.15 wjswrw xmH wjbAw Al-bjt-HnOr Hlwj bjt mjkH wjxAlw-lw lxlwm׃
18.16 wxx-mAwt Ajx hgwrjm klj mlhmtm ncbjm pth HxOr Axr mbnj-dn׃
18.17 wjOlw hmxt HAnxjm HHlkjm lrgl At-HArc bAw xmH lqhw At-Hpsl wAt-HApwd wAt-Htrpjm wAt-HmskH wHkHn ncb pth HxOr wxx-mAwt HAjx Hhgwr klj HmlhmH׃
18.18 wAlH bAw bjt mjkH wjqhw At-psl HApwd wAt-Htrpjm wAt-HmskH wjAmr AljHm HkHn mH Atm Oxjm׃
18.19 wjAmrw lw Hhrx xjm-jdk Ol-pjk wlk Omnw wHjH-lnw lAb wlkHn HTwb Hjwtk kHn lbjt Ajx Ahd Aw Hjwtk kHn lxbT wlmxphH bjxrAl׃
18.20 wjjTb lb HkHn wjqh At-HApwd wAt-Htrpjm wAt-Hpsl wjbA bqrb HOm׃
18.21 wjpnw wjlkw wjxjmw At-HTp wAt-HmqnH wAt-HkbwdH lpnjHm׃
18.22 HmH Hrhjqw mbjt mjkH wHAnxjm Axr bbtjm Axr Om-bjt mjkH nzOqw wjdbjqw At-bnj-dn׃
18.23 wjqrAw Al-bnj-dn wjsbw pnjHm wjAmrw lmjkH mH-lk kj nzOqt׃
18.24 wjAmr At-AlHj Axr-Oxjtj lqhtm wAt-HkHn wtlkw wmH-lj Owd wmH-zH tAmrw Alj mH-lk׃
18.25 wjAmrw Aljw bnj-dn Al-txmO qwlk Omnw pn-jpgOw bkm Anxjm mrj npx wAsptH npxk wnpx bjtk׃
18.26 wjlkw bnj-dn ldrkm wjrA mjkH kj-hzqjm HmH mmnw wjpn wjxb Al-bjtw׃
18.27 wHmH lqhw At Axr-OxH mjkH wAt-HkHn Axr HjH-lw wjbAw Ol-ljx Ol-Om xqT wbTh wjkw Awtm lpj-hrb wAt-HOjr xrpw bAx׃
18.28 wAjn mcjl kj rhwqH-HjA mcjdwn wdbr Ajn-lHm Om-Adm wHjA bOmq Axr lbjt-rhwb wjbnw At-HOjr wjxbw bH׃
18.29 wjqrAw xm-HOjr dn bxm dn AbjHm Axr jwld ljxrAl wAwlm ljx xm-HOjr lrAxnH׃
18.30 wjqjmw lHm bnj-dn At-Hpsl wjHwntn bn-grxm bn-mnxH HwA wbnjw Hjw kHnjm lxbT Hdnj Od-jwm glwt HArc׃
18.31 wjxjmw lHm At-psl mjkH Axr OxH kl-jmj Hjwt bjt-HAlHjm bxlH׃ p
18.1 In diebus illis non erat rex in Israel, et tribus Dan quaere bat possessionem sibi, ut habitaret in ea; usque ad illum enim diem inter ceteras tribus sortem non acceperat.
18.2 Miserunt igitur filii Dan stirpis et familiae suae quinque viros fortissimos de Saraa et Esthaol, ut explorarent terram et diligenter inspicerent, dixeruntque eis: “ Ite et considerate terram ”. Qui cum venissent in montem Ephraim usque ad domum Michae, pernoctaverunt ibi.
18.3 Cum essent prope domum Michae, agnoscentes vocem adulescentis Levitae declinaverant illuc dicentes ad eum: “ Quis te huc adduxit? Quid hic agis? Quam ob causam huc venire voluisti? ”.
18.4 Qui respondit eis: “ Haec et haec praestitit mihi Michas et me mercede conduxit, ut sim ei sacerdos ”.
18.5 Rogaveruntque eum, ut consuleret Deum, ut scire possent an prospero itinere pergerent, et res haberet effectum.
18.6 Qui respondit eis: “ Ite cum pace; Dominus respicit viam vestram et iter, quo pergitis ”.
18.7 Euntes itaque quinque viri venerunt Lais videruntque populum habitantem in ea absque ullo timore iuxta Sidoniorum consuetudinem, securum et quietum, nullo eis penitus resistente, magnarumque opum et procul a Sidoniis neque in societate cum Syria.
18.8 Reversique ad fratres suos in Saraa et Esthaol et quid egissent sciscitantibus, responderunt:
18.9 “ Surgite, et ascendamus adversus eos. Vidimus enim terram valde opulentam et uberem, et vos neglegetis? Nolite cessare; eamus et possideamus eam.
18.10 Intrabimus ad securos in regionem latissimam; tradetque nobis Deus locum, in quo nullius rei est penuria eorum, quae sunt in terra ”.
18.11 Profecti igitur sunt de cognatione Dan, de Saraa et Esthaol, sescenti viri accincti armis bellicis.
18.12 Ascendentesque castrametati sunt in Cariathiarim Iudae, qui locus ex eo tempore Castrorum Dan nomen accepit et est post tergum Cariathiarim.
18.13 Inde transierunt in montem Ephraim. Cumque venissent usque ad domum Michae,
18.14 dixerunt quinque viri, qui prius missi fuerant ad considerandam terram Lais, fratribus suis: “ Nostis quod in domibus istis sit ephod et theraphim et sculptile atque conflatile? Videte quid vobis placeat, ut faciatis ”.
18.15 Et, cum paululum declinassent, ingressi sunt domum adulescentis Levitae, domum Michae, salutaveruntque eum verbis pacificis.
18.16 Sescenti autem viri, ita ut erant armati, stabant ante ostium.
18.17 At illi, qui ingressi fuerant domum iuvenis, sculptile et ephod et theraphim atque conflatile tulerunt; et sacerdos stabat ante ostium et sescenti viri armati.
18.18 Tulerunt igitur, qui intraverant domum, sculptile, ephod et theraphim atque conflatile. Quibus dixit sacerdos: “ Quid facitis? ”.
18.19 Cui responderunt: “ Tace et pone digitum super os tuum venique nobiscum, ut habeamus te patrem et sacerdotem. Quid tibi melius est, ut sis sacerdos in domo unius viri, an in una tribu et familia in Israel? ”.
18.20 Et gavisus est sacerdos tulitque ephod et theraphim ac sculptile et profectus est in medio populi.
18.21 Qui cum pergerent et ante se ire fecissent parvulos et iumenta et omne, quod erat pretiosum,
18.22 iamque a domo Michae essent procul, viri, qui habitabant in aedibus prope domum Michae, convocati secuti sunt filios Dan
18.23 et post tergum clamare coeperunt. Qui cum respexissent, dixerunt ad Micham: “ Quid tibi vis? Cur concurritis? ”.
18.24 Qui respondit: “ Deos meos, quos mihi feci, tulistis, et sacerdotem et omnia, quae habeo, et dicitis: “Quid tibi est?” ”.
18.25 Dixeruntque ei filii Dan: “ Cave, ne ultra loquaris ad nos, et irruant in te viri animo concitati, et ipse cum omni domo tua pereas ”.
18.26 Et sic, coepto itinere, perrexerunt. Videns autem Michas quod fortiores se essent, reversus est in domum suam.
18.27 Sescenti autem viri tulerunt, quod Michas fecerat, et sacerdotem eius veneruntque in Lais ad populum quiescentem atque securum et percusserunt eos in ore gladii urbemque incendio tradiderunt,
18.28 nullo penitus ferente praesidium, eo quod procul habitarent a Sidone neque cum Syria haberent quidquam societatis ac negotii. Erat autem civitas sita in regione Rohob; quam rursum exstruentes habitaverunt in ea,
18.29 vocato nomine civitatis Dan iuxta vocabulum patris sui, quem genuerat Israel, quae prius Lais dicebatur.
18.30 Posueruntque sibi sculptile; et Ionathan filius Gersam filii Moysi ac filii eius sacerdotes erant in tribu Dan usque ad diem captivitatis terrae;
18.31 mansitque apud eos idolum Michae omni tempore, quo fuit domus Dei in Silo.
19.1 Zu jener Zeit, als kein König in Israel war, begab es sich auch, daß ein levitischer Mann, der sich im hintern Teil des Gebirges Ephraim aufhielt, ein Kebsweib von Bethlehem-Juda nahm.
19.2 Dieses Kebsweib aber war treulos gegen ihn und lief von ihm fort in ihres Vaters Haus, nach Bethlehem-Juda, und blieb daselbst vier Monate lang.
19.3 Da machte sich ihr Mann auf und ging ihr nach, um zu ihrem Herzen zu reden und sie wieder zurückzubringen; und er hatte einen Knaben und ein Paar Esel bei sich. Und sie führte ihn in ihres Vaters Haus. Als ihn aber des Mädchens Vater sah, empfing er ihn mit Freuden.
19.4 Und sein Schwiegervater, des Mädchens Vater, hielt ihn fest, und er blieb drei Tage lang bei ihm, und sie aßen und tranken und übernachteten daselbst.
19.5 Am vierten Tage aber standen sie früh auf und wollten gehen. Da sprach des Mädchens Vater zu seinem Tochtermann: Stärke dein Herz mit einem Bissen Brot; darnach mögt ihr ziehen!
19.6 Und sie setzten sich und aßen beide miteinander und tranken. Da sprach des Mädchens Vater zu dem Mann: Laß es dir doch gefallen und bleibe über Nacht und laß dein Herz guter Dinge sein.
19.7 Doch der Mann stand auf und wollte gehen. Aber sein Schwiegervater nötigte ihn, so daß er umkehrte und daselbst über Nacht blieb.
19.8 Am Morgen des fünften Tages machte er sich auf und wollte ziehen. Da sprach des Mädchens Vater: Stärke doch dein Herz! Und sie verzogen, bis sich der Tag neigte, während sie beide miteinander aßen.
19.9 Darnach machte sich der Mann auf und wollte mit seinem Kebsweibe und mit seinem Knaben ziehen; aber sein Schwiegervater, des Mädchens Vater, sprach abermal zu ihm: Siehe doch, der Tag nimmt ab, und es will Abend werden. Bleibt doch hier über Nacht; siehe, der Tag neigt sich; bleibt hier über Nacht, und laß dein Herz guter Dinge sein! Dann macht euch morgen früh auf den Weg, daß du zu deiner Hütte kommst.
19.10 Aber der Mann wollte nicht über Nacht bleiben, sondern machte sich auf und zog hin und kam bis vor Jebus, das ist Jerusalem; und seine beiden gesattelten Esel und sein Kebsweib waren bei ihm.
19.11 Als sie nun in die Nähe von Jebus kamen, war der Tag fast hin. Und der Knabe sprach zu seinem Herrn: Komm doch und laß uns in diese Stadt der Jebusiter einkehren und darin übernachten!
19.12 Aber sein Herr sprach zu ihm: Wir wollen nicht in eine fremde Stadt einkehren, die nicht zu den Kindern Israel gehört, sondern wollen nach Gibea hinübergehen.
19.13 Und er sprach zu seinem Knaben: Komm, wir wollen in einer dieser Ortschaften einkehren und über Nacht bleiben, zu Gibea oder zu Rama!
19.14 Also zogen sie weiter, und die Sonne ging unter gerade bei Gibea, welches zu Benjamin gehört.
19.15 So kehrten sie denn daselbst ein, um in Gibea zu übernachten. Als er aber hineinkam, setzte er sich auf dem Platze der Stadt; aber da war niemand, der sie zum Übernachten in sein Haus aufgenommen hätte.
19.16 Doch siehe, da kam ein alter Mann am Abend von seiner Arbeit vom Felde, der war auch vom Gebirge Ephraim und ein Fremdling zu Gibea; aber die Leute des Ortes waren Benjaminiten.
19.17 Als nun der alte Mann seine Augen erhob und den Wanderer auf dem Platze der Stadt sah, sprach er zu ihm: Wo willst du hin, und wo kommst du her?
19.18 Er aber antwortete ihm: Wir reisen von Bethlehem-Juda nach dem hintern Teil des Gebirges Ephraim, von wo ich her bin. Ich war nach Bethlehem-Juda gezogen und ziehe jetzt zum Hause des HERRN, und niemand will mich beherbergen.
19.19 Wir haben Stroh und Futter für unsre Esel, und Brot und Wein für mich und deine Magd und für den Knaben, der mit deinen Dienern ist, so daß uns nichts mangelt.
19.20 Der alte Mann sprach: Friede sei mit dir! Alles, was dir mangelt, findest du bei mir; bleibe nur nicht über Nacht auf dem Platze!
19.21 Und er führte ihn in sein Haus und gab den Eseln Futter; und sie wuschen ihre Füße, aßen und tranken.
19.22 Und als ihr Herz guter Dinge war, siehe, da umgaben Männer der Stadt, Kinder Belials, das Haus und stießen an die Tür und sprachen zu dem alten Mann, dem Hauswirt: Bring den Mann heraus, der in dein Haus gekommen ist, daß wir ihn erkennen!
19.23 Aber der Mann, der Hauswirt, ging zu ihnen hinaus und sprach zu ihnen: Nicht doch, meine Brüder! Tut doch nicht so übel, nachdem dieser Mann in mein Haus gekommen ist. Begeht doch keine solche Schandtat!
19.24 Siehe, ich habe eine Tochter, die noch eine Jungfrau ist, und dieser hat ein Kebsweib; dieselben will ich euch herausbringen; die mögt ihr schwächen und mit ihnen tun, was euch gefällt; aber an diesem Manne begeht keine solche Schandtat!
19.25 Aber die Leute wollten ihm nicht gehorchen. Da faßte der Mann sein Kebsweib und brachte sie zu ihnen hinaus; die erkannten sie und trieben Mutwillen mit ihr die ganze Nacht bis an den Morgen und ließen sie erst los, als die Morgenröte anbrach.
19.26 Da kam das Weib am Morgen früh und fiel nieder vor der Tür am Hause des Mannes, wo ihr Herr war, und lag daselbst, bis es hell ward.
19.27 Als nun ihr Herr am Morgen aufstand und die Tür am Hause auftat und hinausging, um seines Weges zu ziehen, siehe, da lag sein Kebsweib vor der Tür des Hauses mit den Händen auf der Schwelle.
19.28 Er aber sprach zu ihr: Steh auf, wir wollen gehen! Aber da war keine Antwort. Da nahm er sie auf den Esel, machte sich auf und zog an seinen Ort.
19.29 Als er heimkam, nahm er ein Messer und faßte sein Kebsweib und zerlegte sie in zwölf Stücke und sandte sie in alle Grenzen Israels.
19.30 Und alle, die es sahen, sprachen: Solches ist nicht geschehen noch gesehen worden, seit der Zeit, da die Kinder Israel aus Ägyptenland gezogen sind, bis auf diesen Tag! Nun denket darüber nach, beratet und sprecht euch aus!
19.1 καὶ ἐγένετο ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ οὐκ ἦν βασιλεὺς ἐν ισραηλ καὶ ἐγένετο ἀνὴρ λευίτης παροικῶν ἐν μηροῖς ὄρους εφραιμ καὶ ἔλαβεν αὐτῷ γυναῖκα παλλακὴν ἀπὸ βηθλεεμ ιουδα
19.2 καὶ ἐπορεύθη ἀπ' αὐτοῦ ἡ παλλακὴ αὐτοῦ καὶ ἀπῆλθεν παρ' αὐτοῦ εἰς οἶκον πατρὸς αὐτῆς εἰς βηθλεεμ ιουδα καὶ ἦν ἐκεῖ ἡμέρας τεσσάρων μηνῶν
19.3 καὶ ἀνέστη ὁ ἀνὴρ αὐτῆς καὶ ἐπορεύθη ὀπίσω αὐτῆς τοῦ λαλῆσαι ἐπὶ καρδίαν αὐτῆς τοῦ ἐπιστρέψαι αὐτὴν αὐτῷ καὶ νεανίας αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ καὶ ζεῦγος ὄνων καὶ ἥδε εἰσήνεγκεν αὐτὸν εἰς οἶκον πατρὸς αὐτῆς καὶ εἶδεν αὐτὸν ὁ πατὴρ τῆς νεάνιδος καὶ ηὐφράνθη εἰς συνάντησιν αὐτοῦ
19.4 καὶ κατέσχεν αὐτὸν ὁ γαμβρὸς αὐτοῦ ὁ πατὴρ τῆς νεάνιδος καὶ ἐκάθισεν μετ' αὐτοῦ ἐπὶ τρεῖς ἡμέρας καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον καὶ ηὐλίσθησαν ἐκεῖ
19.5 καὶ ἐγένετο τῇ ἡμέρᾳ τῇ τετάρτῃ καὶ ὤρθρισαν τὸ πρωί καὶ ἀνέστη τοῦ πορευθῆναι καὶ εἶπεν ὁ πατὴρ τῆς νεάνιδος πρὸς τὸν νυμφίον αὐτοῦ στήρισόν σου τὴν καρδίαν ψωμῷ ἄρτου καὶ μετὰ τοῦτο πορεύσεσθε
19.6 καὶ ἐκάθισεν καὶ ἔφαγον οἱ δύο ἐπὶ τὸ αὐτὸ καὶ ἔπιον καὶ εἶπεν ὁ πατὴρ τῆς νεάνιδος πρὸς τὸν ἄνδρα ἄγε δὴ αὐλίσθητι καὶ ἀγαθυνθήσεται ἡ καρδία σου
19.7 καὶ ἀνέστη ὁ ἀνὴρ τοῦ πορεύεσθαι καὶ ἐβιάσατο αὐτὸν ὁ γαμβρὸς αὐτοῦ καὶ ἐκάθισεν καὶ ηὐλίσθη ἐκεῖ
19.8 καὶ ὤρθρισεν τὸ πρωὶ τῇ ἡμέρᾳ τῇ πέμπτῃ τοῦ πορευθῆναι καὶ εἶπεν ὁ πατὴρ τῆς νεάνιδος στήρισον δὴ τὴν καρδίαν σου καὶ στράτευσον ἕως κλῖναι τὴν ἡμέραν καὶ ἔφαγον οἱ δύο
19.9 καὶ ἀνέστη ὁ ἀνὴρ τοῦ πορευθῆναι αὐτὸς καὶ ἡ παλλακὴ αὐτοῦ καὶ ὁ νεανίας αὐτοῦ καὶ εἶπεν αὐτῷ ὁ γαμβρὸς αὐτοῦ ὁ πατὴρ τῆς νεάνιδος ἰδοὺ δὴ ἠσθένησεν ἡ ἡμέρα εἰς τὴν ἑσπέραν αὐλίσθητι ὧδε καὶ ἀγαθυνθήσεται ἡ καρδία σου καὶ ὀρθριεῖτε αὔριον εἰς ὁδὸν ὑμῶν καὶ πορεύσῃ εἰς τὸ σκήνωμά σου
19.10 καὶ οὐκ εὐδόκησεν ὁ ἀνὴρ αὐλισθῆναι καὶ ἀνέστη καὶ ἀπῆλθεν καὶ ἦλθεν ἕως ἀπέναντι ιεβους αὕτη ἐστὶν ιερουσαλημ καὶ μετ' αὐτοῦ ζεῦγος ὄνων ἐπισεσαγμένων καὶ ἡ παλλακὴ αὐτοῦ μετ' αὐτοῦ
19.11 καὶ ἤλθοσαν ἕως ιεβους καὶ ἡ ἡμέρα προβεβήκει σφόδρα καὶ εἶπεν ὁ νεανίας πρὸς τὸν κύριον αὐτοῦ δεῦρο δὴ καὶ ἐκκλίνωμεν εἰς πόλιν τοῦ ιεβουσι ταύτην καὶ αὐλισθῶμεν ἐν αὐτῇ
19.12 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτὸν ὁ κύριος αὐτοῦ οὐκ ἐκκλινοῦμεν εἰς πόλιν ἀλλοτρίαν ἐν ᾗ οὐκ ἔστιν ἀπὸ υἱῶν ισραηλ ὧδε καὶ παρελευσόμεθα ἕως γαβαα
19.13 καὶ εἶπεν τῷ νεανίᾳ αὐτοῦ δεῦρο καὶ ἐγγίσωμεν ἑνὶ τῶν τόπων καὶ αὐλισθησόμεθα ἐν γαβαα ἢ ἐν ραμα
19.14 καὶ παρῆλθον καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ἔδυ ὁ ἥλιος αὐτοῖς ἐχόμενα τῆς γαβαα ἥ ἐστιν τῷ βενιαμιν
19.15 καὶ ἐξέκλιναν ἐκεῖ τοῦ εἰσελθεῖν αὐλισθῆναι ἐν γαβαα καὶ εἰσῆλθον καὶ ἐκάθισαν ἐν τῇ πλατείᾳ τῆς πόλεως καὶ οὐκ ἦν ἀνὴρ συνάγων αὐτοὺς εἰς οἰκίαν αὐλισθῆναι
19.16 καὶ ἰδοὺ ἀνὴρ πρεσβύτης ἤρχετο ἐξ ἔργων αὐτοῦ ἐξ ἀγροῦ ἐν ἑσπέρᾳ καὶ ὁ ἀνὴρ ἦν ἐξ ὄρους εφραιμ καὶ αὐτὸς παρῴκει ἐν γαβαα καὶ οἱ ἄνδρες τοῦ τόπου υἱοὶ βενιαμιν
19.17 καὶ ἦρεν τοὺς ὀφθαλμοὺς αὐτοῦ καὶ εἶδεν τὸν ὁδοιπόρον ἄνδρα ἐν τῇ πλατείᾳ τῆς πόλεως καὶ εἶπεν ὁ ἀνὴρ ὁ πρεσβύτης ποῦ πορεύῃ καὶ πόθεν ἔρχῃ
19.18 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτόν παραπορευόμεθα ἡμεῖς ἀπὸ βηθλεεμ ιουδα ἕως μηρῶν ὄρους εφραιμ ἐκεῖθεν ἐγώ εἰμι καὶ ἐπορεύθην ἕως βηθλεεμ ιουδα καὶ εἰς τὸν οἶκόν μου ἐγὼ πορεύομαι καὶ οὐκ ἔστιν ἀνὴρ συνάγων με εἰς τὴν οἰκίαν
19.19 καί γε ἄχυρα καὶ χορτάσματά ἐστιν τοῖς ὄνοις ἡμῶν καὶ ἄρτοι καὶ οἶνός ἐστιν ἐμοὶ καὶ τῇ παιδίσκῃ καὶ τῷ νεανίσκῳ μετὰ τῶν παιδίων σου οὐκ ἔστιν ὑστέρημα παντὸς πράγματος
19.20 καὶ εἶπεν ὁ ἀνὴρ ὁ πρεσβύτης εἰρήνη σοι πλὴν πᾶν ὑστέρημά σου ἐπ' ἐμέ πλὴν ἐν τῇ πλατείᾳ οὐ μὴ αὐλισθήσῃ
19.21 καὶ εἰσήνεγκεν αὐτὸν εἰς τὸν οἶκον αὐτοῦ καὶ τόπον ἐποίησεν τοῖς ὄνοις καὶ αὐτοὶ ἐνίψαντο τοὺς πόδας αὐτῶν καὶ ἔφαγον καὶ ἔπιον
19.22 αὐτοὶ δ' ἀγαθύνοντες καρδίαν αὐτῶν καὶ ἰδοὺ ἄνδρες τῆς πόλεως υἱοὶ παρανόμων ἐκύκλωσαν τὴν οἰκίαν κρούοντες ἐπὶ τὴν θύραν καὶ εἶπον πρὸς τὸν ἄνδρα τὸν κύριον τοῦ οἴκου τὸν πρεσβύτην λέγοντες ἐξένεγκε τὸν ἄνδρα ὃς εἰσῆλθεν εἰς τὴν οἰκίαν σου ἵνα γνῶμεν αὐτόν
19.23 καὶ ἐξῆλθεν πρὸς αὐτοὺς ὁ ἀνὴρ ὁ κύριος τοῦ οἴκου καὶ εἶπεν μή ἀδελφοί μὴ κακοποιήσητε δή μετὰ τὸ εἰσελθεῖν τὸν ἄνδρα τοῦτον εἰς τὴν οἰκίαν μου μὴ ποιήσητε τὴν ἀφροσύνην ταύτην
19.24 ἰδὲ ἡ θυγάτηρ μου ἡ παρθένος καὶ ἡ παλλακὴ αὐτοῦ ἐξάξω αὐτάς καὶ ταπεινώσατε αὐτὰς καὶ ποιήσατε αὐταῖς τὸ ἀγαθὸν ἐν ὀφθαλμοῖς ὑμῶν καὶ τῷ ἀνδρὶ τούτῳ οὐ ποιήσετε τὸ ῥῆμα τῆς ἀφροσύνης ταύτης
19.25 καὶ οὐκ εὐδόκησαν οἱ ἄνδρες τοῦ εἰσακοῦσαι αὐτοῦ καὶ ἐπελάβετο ὁ ἀνὴρ τῆς παλλακῆς αὐτοῦ καὶ ἐξήγαγεν αὐτὴν πρὸς αὐτοὺς ἔξω καὶ ἔγνωσαν αὐτὴν καὶ ἐνέπαιζον ἐν αὐτῇ ὅλην τὴν νύκτα ἕως πρωί καὶ ἐξαπέστειλαν αὐτήν ὡς ἀνέβη τὸ πρωί
19.26 καὶ ἦλθεν ἡ γυνὴ πρὸς τὸν ὄρθρον καὶ ἔπεσεν παρὰ τὴν θύραν τοῦ οἴκου οὗ ἦν αὐτῆς ἐκεῖ ὁ ἀνήρ ἕως τοῦ διαφῶσαι
19.27 καὶ ἀνέστη ὁ ἀνὴρ αὐτῆς τὸ πρωὶ καὶ ἤνοιξεν τὰς θύρας τοῦ οἴκου καὶ ἐξῆλθεν τοῦ πορευθῆναι τὴν ὁδὸν αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ ἡ γυνὴ ἡ παλλακὴ αὐτοῦ πεπτωκυῖα παρὰ τὰς θύρας τοῦ οἴκου καὶ αἱ χεῖρες αὐτῆς ἐπὶ τὸ πρόθυρον
19.28 καὶ εἶπεν πρὸς αὐτήν ἀνάστα καὶ ἀπέλθωμεν καὶ οὐκ ἀπεκρίθη ὅτι ἦν νεκρά καὶ ἔλαβεν αὐτὴν ἐπὶ τὸν ὄνον καὶ ἐπορεύθη εἰς τὸν τόπον αὐτοῦ
19.29 καὶ ἔλαβεν τὴν ῥομφαίαν καὶ ἐκράτησεν τὴν παλλακὴν αὐτοῦ καὶ ἐμέλισεν αὐτὴν εἰς δώδεκα μέλη καὶ ἀπέστειλεν αὐτὰ ἐν παντὶ ὁρίῳ ισραηλ
19.30 καὶ ἐγένετο πᾶς ὁ βλέπων ἔλεγεν οὐκ ἐγένετο καὶ οὐχ ἑόραται ὡς αὕτη ἀπὸ ἡμέρας ἀναβάσεως υἱῶν ισραηλ ἐκ γῆς αἰγύπτου καὶ ἕως τῆς ἡμέρας ταύτης θέσθε ὑμῖν αὐτοὶ ἐπ' αὐτὴν βουλὴν καὶ λαλήσατε
19.1 kai egeneto en tais ehmerais ekeinais kai oyk ehn basileys en israehl kai egeneto anehr leyitehs paroikohn en mehrois oroys ephraim kai elaben aytoh gynaika pallakehn apo behthleem ioyda
19.2 kai eporeytheh ap' aytoy eh pallakeh aytoy kai apehlthen par' aytoy eis oikon patros aytehs eis behthleem ioyda kai ehn ekei ehmeras tessarohn mehnohn
19.3 kai anesteh o anehr aytehs kai eporeytheh opisoh aytehs toy lalehsai epi kardian aytehs toy epistrepsai aytehn aytoh kai neanias aytoy met' aytoy kai zeygos onohn kai ehde eisehnegken ayton eis oikon patros aytehs kai eiden ayton o patehr tehs neanidos kai ehyphrantheh eis synantehsin aytoy
19.4 kai kateschen ayton o gambros aytoy o patehr tehs neanidos kai ekathisen met' aytoy epi treis ehmeras kai ephagon kai epion kai ehylisthehsan ekei
19.5 kai egeneto teh ehmera teh tetarteh kai ohrthrisan to prohi kai anesteh toy poreythehnai kai eipen o patehr tehs neanidos pros ton nymphion aytoy stehrison soy tehn kardian psohmoh artoy kai meta toyto poreysesthe
19.6 kai ekathisen kai ephagon oi dyo epi to ayto kai epion kai eipen o patehr tehs neanidos pros ton andra age deh aylisthehti kai agathynthehsetai eh kardia soy
19.7 kai anesteh o anehr toy poreyesthai kai ebiasato ayton o gambros aytoy kai ekathisen kai ehylistheh ekei
19.8 kai ohrthrisen to prohi teh ehmera teh pempteh toy poreythehnai kai eipen o patehr tehs neanidos stehrison deh tehn kardian soy kai strateyson eohs klinai tehn ehmeran kai ephagon oi dyo
19.9 kai anesteh o anehr toy poreythehnai aytos kai eh pallakeh aytoy kai o neanias aytoy kai eipen aytoh o gambros aytoy o patehr tehs neanidos idoy deh ehsthenehsen eh ehmera eis tehn esperan aylisthehti ohde kai agathynthehsetai eh kardia soy kai orthrieite ayrion eis odon ymohn kai poreyseh eis to skehnohma soy
19.10 kai oyk eydokehsen o anehr aylisthehnai kai anesteh kai apehlthen kai ehlthen eohs apenanti ieboys ayteh estin ieroysalehm kai met' aytoy zeygos onohn episesagmenohn kai eh pallakeh aytoy met' aytoy
19.11 kai ehlthosan eohs ieboys kai eh ehmera probebehkei sphodra kai eipen o neanias pros ton kyrion aytoy deyro deh kai ekklinohmen eis polin toy ieboysi taytehn kai aylisthohmen en ayteh
19.12 kai eipen pros ayton o kyrios aytoy oyk ekklinoymen eis polin allotrian en eh oyk estin apo yiohn israehl ohde kai pareleysometha eohs gabaa
19.13 kai eipen toh neania aytoy deyro kai eggisohmen eni tohn topohn kai aylisthehsometha en gabaa eh en rama
19.14 kai parehlthon kai eporeythehsan kai edy o ehlios aytois echomena tehs gabaa eh estin toh beniamin
19.15 kai exeklinan ekei toy eiselthein aylisthehnai en gabaa kai eisehlthon kai ekathisan en teh plateia tehs poleohs kai oyk ehn anehr synagohn aytoys eis oikian aylisthehnai
19.16 kai idoy anehr presbytehs ehrcheto ex ergohn aytoy ex agroy en espera kai o anehr ehn ex oroys ephraim kai aytos parohkei en gabaa kai oi andres toy topoy yioi beniamin
19.17 kai ehren toys ophthalmoys aytoy kai eiden ton odoiporon andra en teh plateia tehs poleohs kai eipen o anehr o presbytehs poy poreyeh kai pothen ercheh
19.18 kai eipen pros ayton paraporeyometha ehmeis apo behthleem ioyda eohs mehrohn oroys ephraim ekeithen egoh eimi kai eporeythehn eohs behthleem ioyda kai eis ton oikon moy egoh poreyomai kai oyk estin anehr synagohn me eis tehn oikian
19.19 kai ge achyra kai chortasmata estin tois onois ehmohn kai artoi kai oinos estin emoi kai teh paidiskeh kai toh neaniskoh meta tohn paidiohn soy oyk estin ysterehma pantos pragmatos
19.20 kai eipen o anehr o presbytehs eirehneh soi plehn pan ysterehma soy ep' eme plehn en teh plateia oy meh aylisthehseh
19.21 kai eisehnegken ayton eis ton oikon aytoy kai topon epoiehsen tois onois kai aytoi enipsanto toys podas aytohn kai ephagon kai epion
19.22 aytoi d' agathynontes kardian aytohn kai idoy andres tehs poleohs yioi paranomohn ekyklohsan tehn oikian kroyontes epi tehn thyran kai eipon pros ton andra ton kyrion toy oikoy ton presbytehn legontes exenegke ton andra os eisehlthen eis tehn oikian soy ina gnohmen ayton
19.23 kai exehlthen pros aytoys o anehr o kyrios toy oikoy kai eipen meh adelphoi meh kakopoiehsehte deh meta to eiselthein ton andra toyton eis tehn oikian moy meh poiehsehte tehn aphrosynehn taytehn
19.24 ide eh thygatehr moy eh parthenos kai eh pallakeh aytoy exaxoh aytas kai tapeinohsate aytas kai poiehsate aytais to agathon en ophthalmois ymohn kai toh andri toytoh oy poiehsete to rehma tehs aphrosynehs taytehs
19.25 kai oyk eydokehsan oi andres toy eisakoysai aytoy kai epelabeto o anehr tehs pallakehs aytoy kai exehgagen aytehn pros aytoys exoh kai egnohsan aytehn kai enepaizon en ayteh olehn tehn nykta eohs prohi kai exapesteilan aytehn ohs anebeh to prohi
19.26 kai ehlthen eh gyneh pros ton orthron kai epesen para tehn thyran toy oikoy oy ehn aytehs ekei o anehr eohs toy diaphohsai
19.27 kai anesteh o anehr aytehs to prohi kai ehnoixen tas thyras toy oikoy kai exehlthen toy poreythehnai tehn odon aytoy kai idoy eh gyneh eh pallakeh aytoy peptohkyia para tas thyras toy oikoy kai ai cheires aytehs epi to prothyron
19.28 kai eipen pros aytehn anasta kai apelthohmen kai oyk apekritheh oti ehn nekra kai elaben aytehn epi ton onon kai eporeytheh eis ton topon aytoy
19.29 kai elaben tehn romphaian kai ekratehsen tehn pallakehn aytoy kai emelisen aytehn eis dohdeka meleh kai apesteilen ayta en panti orioh israehl
19.30 kai egeneto pas o blepohn elegen oyk egeneto kai oych eoratai ohs ayteh apo ehmeras anabaseohs yiohn israehl ek gehs aigyptoy kai eohs tehs ehmeras taytehs thesthe ymin aytoi ep' aytehn boylehn kai lalehsate
19.1 וַיְהִי בַּיָּמִים הָהֵם וּמֶלֶךְ אֵין בְּיִשְׂרָאֵל וַיְהִי ׀ אִישׁ לֵוִי גָּר בְּיַרְכְּתֵי הַר־אֶפְרַיִם וַיִּקַּח־לֹו אִשָּׁה פִילֶגֶשׁ מִבֵּית לֶחֶם יְהוּדָה׃
19.2 וַתִּזְנֶה עָלָיו פִּילַגְשֹׁו וַתֵּלֶךְ מֵאִתֹּו אֶל־בֵּית אָבִיהָ אֶל־בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וַתְּהִי־שָׁם יָמִים אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים׃
19.3 וַיָּקָם אִישָׁהּ וַיֵּלֶךְ אַחֲרֶיהָ לְדַבֵּר עַל־לִבָּהּ [לַהֲשִׁיבֹו כ] (לַהֲשִׁיבָהּ ק) וְנַעֲרֹו עִמֹּו וְצֶמֶד חֲמֹרִים וַתְּבִיאֵהוּ בֵּית אָבִיהָ וַיִּרְאֵהוּ אֲבִי הַנַּעֲרָה וַיִּשְׂמַח לִקְרָאתֹו׃
19.4 וַיֶּחֱזַק־בֹּו חֹתְנֹו אֲבִי הַנַּעֲרָה וַיֵּשֶׁב אִתֹּו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ וַיָּלִינוּ שָׁם׃
19.5 וַיְהִי בַּיֹּום הָרְבִיעִי וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וַיָּקָם לָלֶכֶת וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל־חֲתָנֹו סְעָד לִבְּךָ פַּת־לֶחֶם וְאַחַר תֵּלֵכוּ׃
19.6 וַיֵּשְׁבוּ וַיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו וַיִּשְׁתּוּ וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל־הָאִישׁ הֹואֶל־נָא וְלִין וְיִטַב לִבֶּךָ׃
19.7 וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת וַיִּפְצַר־בֹּו חֹתְנֹו וַיָּשָׁב וַיָּלֶן שָׁם׃
19.8 וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר בַּיֹּום הַחֲמִישִׁי לָלֶכֶת וַיֹּאמֶר ׀ אֲבִי הַנַּעֲרָה סְעָד־נָא לְבָבְךָ וְהִתְמַהְמְהוּ עַד־נְטֹות הַיֹּום וַיֹּאכְלוּ שְׁנֵיהֶם׃
19.9 וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת הוּא וּפִילַגְשֹׁו וְנַעֲרֹו וַיֹּאמֶר לֹו חֹתְנֹו אֲבִי הַנַּעֲרָה הִנֵּה נָא רָפָה הַיֹּום לַעֲרֹב לִינוּ־נָא הִנֵּה חֲנֹות הַיֹּום לִין פֹּה וְיִיטַב לְבָבֶךָ וְהִשְׁכַּמְתֶּם מָחָר לְדַרְכְּכֶם וְהָלַכְתָּ לְאֹהָלֶךָ׃
19.10 וְלֹא־אָבָה הָאִישׁ לָלוּן וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד־נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעִמֹּו צֶמֶד חֲמֹורִים חֲבוּשִׁים וּפִילַגְשֹׁו עִמֹּו׃
19.11 הֵם עִם־יְבוּס וְהַיֹּום רַד מְאֹד וַיֹּאמֶר הַנַּעַר אֶל־אֲדֹנָיו לְכָה־נָּא וְנָסוּרָה אֶל־עִיר־הַיְבוּסִי הַזֹּאת וְנָלִין בָּהּ׃
19.12 וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲדֹנָיו לֹא נָסוּר אֶל־עִיר נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא־מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵנָּה וְעָבַרְנוּ עַד־גִּבְעָה׃
19.13 וַיֹּאמֶר לְנַעֲרֹו לְךָ וְנִקְרְבָה בְּאַחַד הַמְּקֹמֹות וְלַנּוּ בַגִּבְעָה אֹו בָרָמָה׃
19.14 וַיַּעַבְרוּ וַיֵּלֵכוּ וַתָּבֹא לָהֶם הַשֶּׁמֶשׁ אֵצֶל הַגִּבְעָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן׃
19.15 וַיָּסֻרוּ שָׁם לָבֹוא לָלוּן בַּגִּבְעָה וַיָּבֹא וַיֵּשֶׁב בִּרְחֹוב הָעִיר וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף־אֹותָם הַבַּיְתָה לָלוּן׃
19.16 וְהִנֵּה ׀ אִישׁ זָקֵן בָּא מִן־מַעֲשֵׂהוּ מִן־הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וְהָאִישׁ מֵהַר אֶפְרַיִם וְהוּא־גָר בַּגִּבְעָה וְאַנְשֵׁי הַמָּקֹום בְּנֵי יְמִינִי׃
19.17 וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־הָאִישׁ הָאֹרֵחַ בִּרְחֹב הָעִיר וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן אָנָה תֵלֵךְ וּמֵאַיִן תָּבֹוא׃
19.18 וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֹבְרִים אֲנַחְנוּ מִבֵּית־לֶחֶם יְהוּדָה עַד־יַרְכְּתֵי הַר־אֶפְרַיִם מִשָּׁם אָנֹכִי וָאֵלֵךְ עַד־בֵּית לֶחֶם יְהוּדָה וְאֶת־בֵּית יְהוָה אֲנִי הֹלֵךְ וְאֵין אִישׁ מְאַסֵּף אֹותִי הַבָּיְתָה׃
19.19 וְגַם־תֶּבֶן גַּם־מִסְפֹּוא יֵשׁ לַחֲמֹורֵינוּ וְגַם לֶחֶם וָיַיִן יֶשׁ־לִי וְלַאֲמָתֶךָ וְלַנַּעַר עִם־עֲבָדֶיךָ אֵין מַחְסֹור כָּל־דָּבָר׃
19.20 וַיֹּאמֶר הָאִישׁ הַזָּקֵן שָׁלֹום לָךְ רַק כָּל־מַחְסֹורְךָ עָלָי רַק בָּרְחֹוב אַל־תָּלַן׃
19.21 וַיְבִיאֵהוּ לְבֵיתֹו [וַיִּבֹּול כ] (וַיָּבָל ק) לַחֲמֹורִים וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ׃
19.22 הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת־לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי־בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת־הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל־הַדָּלֶת וַיֹּאמְרוּ אֶל־הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הֹוצֵא אֶת־הָאִישׁ אֲשֶׁר־בָּא אֶל־בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ׃
19.23 וַיֵּצֵא אֲלֵיהֶם הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל־אַחַי אַל־תָּרֵעוּ נָא אַחֲרֵי אֲשֶׁר־בָּא הָאִישׁ הַזֶּה אַל־בֵּיתִי אַל־תַּעֲשׂוּ אֶת־הַנְּבָלָה הַזֹּאת׃
19.24 הִנֵּה בִתִּי הַבְּתוּלָה וּפִילַגְשֵׁהוּ אֹוצִיאָה־נָּא אֹותָם וְעַנּוּ אֹותָם וַעֲשׂוּ לָהֶם הַטֹּוב בְּעֵינֵיכֶם וְלָאִישׁ הַזֶּה לֹא תַעֲשׂוּ דְּבַר הַנְּבָלָה הַזֹּאת׃
19.25 וְלֹא־אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לֹו וַיַּחֲזֵק הָאִישׁ בְּפִילַגְשֹׁו וַיֹּצֵא אֲלֵיהֶם הַחוּץ וַיֵּדְעוּ אֹותָהּ וַיִּתְעַלְּלוּ־בָהּ כָּל־הַלַּיְלָה עַד־הַבֹּקֶר וַיְשַׁלְּחוּהָ [בַּעֲלֹות כ] (כַּעֲלֹות ק) הַשָּׁחַר׃
19.26 וַתָּבֹא הָאִשָּׁה לִפְנֹות הַבֹּקֶר וַתִּפֹּל פֶּתַח בֵּית־הָאִישׁ אֲשֶׁר־אֲדֹונֶיהָ שָּׁם עַד־הָאֹור׃
19.27 וַיָּקָם אֲדֹנֶיהָ בַּבֹּקֶר וַיִּפְתַּח דַּלְתֹות הַבַּיִת וַיֵּצֵא לָלֶכֶת לְדַרְכֹּו וְהִנֵּה הָאִשָּׁה פִילַגְשֹׁו נֹפֶלֶת פֶּתַח הַבַּיִת וְיָדֶיהָ עַל־הַסַּף׃
19.28 וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ קוּמִי וְנֵלֵכָה וְאֵין עֹנֶה וַיִּקָּחֶהָ עַל־הַחֲמֹור וַיָּקָם הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ לִמְקֹמֹו׃
19.29 וַיָּבֹא אֶל־בֵּיתֹו וַיִּקַּח אֶת־הַמַּאֲכֶלֶת וַיַּחֲזֵק בְּפִילַגְשֹׁו וַיְנַתְּחֶהָ לַעֲצָמֶיהָ לִשְׁנֵים עָשָׂר נְתָחִים וַיְשַׁלְּחֶהָ בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל׃
19.30 וְהָיָה כָל־הָרֹאֶה וְאָמַר לֹא־נִהְיְתָה וְלֹא־נִרְאֲתָה כָּזֹאת לְמִיֹּום עֲלֹות בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַד הַיֹּום הַזֶּה שִׂימוּ־לָכֶם עָלֶיהָ עֻצוּ וְדַבֵּרוּ׃ פ
19.1 wajHij bajaamijm HaaHem wmaelaek Aejn bjixraaAel wajHij Aijxx lewij gaar bjarktej Har-Aaeprajim wajiqah-low AixxaaH pijlaegaexx mibejt laehaem jHwdaaH׃
19.2 watiznaeH Oaalaajw pijlagxxow watelaek meAitow Aael-bejt AaabijHaa Aael-bejt laehaem jHwdaaH watHij-xxaam jaamijm AarbaaOaaH haadaaxxijm׃
19.3 wajaaqaam AijxxaaH wajelaek AaharaejHaa ldaber Oal-libaaH [laHaxxijbow k] (laHaxxijbaaH q) wnaOarow Oimow wcaemaed hamorijm watbijAeHw bejt AaabijHaa wajirAeHw Aabij HanaOaraaH wajixmah liqraaAtow׃
19.4 wajaehaezaq-bow hotnow Aabij HanaOaraaH wajexxaeb Aitow xxloxxaet jaamijm wajoAklw wajixxtw wajaalijnw xxaam׃
19.5 wajHij bajowm HaarbijOij wajaxxkijmw baboqaer wajaaqaam laalaekaet wajoAmaer Aabij HanaOaraaH Aael-hataanow sOaad libkaa pat-laehaem wAahar telekw׃
19.6 wajexxbw wajoAklw xxnejHaem jahdaaw wajixxtw wajoAmaer Aabij HanaOaraaH Aael-HaaAijxx HowAael-naaA wlijn wjiTab libaekaa׃
19.7 wajaaqaam HaaAijxx laalaekaet wajipcar-bow hotnow wajaaxxaab wajaalaen xxaam׃
19.8 wajaxxkem baboqaer bajowm Hahamijxxij laalaekaet wajoAmaer Aabij HanaOaraaH sOaad-naaA lbaabkaa wHitmaHmHw Oad-nTowt Hajowm wajoAklw xxnejHaem׃
19.9 wajaaqaam HaaAijxx laalaekaet HwA wpijlagxxow wnaOarow wajoAmaer low hotnow Aabij HanaOaraaH HineH naaA raapaaH Hajowm laOarob lijnw-naaA HineH hanowt Hajowm lijn poH wjijTab lbaabaekaa wHixxkamtaem maahaar ldarkkaem wHaalaktaa lAoHaalaekaa׃
19.10 wloA-AaabaaH HaaAijxx laalwn wajaaqaam wajelaek wajaaboA Oad-nokah jbws HijA jrwxxaalaaim wOimow caemaed hamowrijm habwxxijm wpijlagxxow Oimow׃
19.11 Hem Oim-jbws wHajowm rad mAod wajoAmaer HanaOar Aael-Aadonaajw lkaaH-naaA wnaaswraaH Aael-Oijr-Hajbwsij HazoAt wnaalijn baaH׃
19.12 wajoAmaer Aelaajw Aadonaajw loA naaswr Aael-Oijr naakrij Aaxxaer loA-mibnej jixraaAel HenaaH wOaabarnw Oad-gibOaaH׃
19.13 wajoAmaer lnaOarow lkaa wniqrbaaH bAahad Hamqomowt wlanw bagibOaaH Aow baaraamaaH׃
19.14 wajaOabrw wajelekw wataaboA laaHaem Haxxaemaexx Aecael HagibOaaH Aaxxaer lbinjaamin׃
19.15 wajaasurw xxaam laabowA laalwn bagibOaaH wajaaboA wajexxaeb birhowb HaaOijr wAejn Aijxx mAasep-Aowtaam HabajtaaH laalwn׃
19.16 wHineH Aijxx zaaqen baaA min-maOaxeHw min-HaxaadaeH baaOaeraeb wHaaAijxx meHar Aaeprajim wHwA-gaar bagibOaaH wAanxxej Hamaaqowm bnej jmijnij׃
19.17 wajixaaA Oejnaajw wajarA Aaet-HaaAijxx HaaAoreha birhob HaaOijr wajoAmaer HaaAijxx Hazaaqen AaanaaH telek wmeAajin taabowA׃
19.18 wajoAmaer Aelaajw Oobrijm Aanahnw mibejt-laehaem jHwdaaH Oad-jarktej Har-Aaeprajim mixxaam Aaanokij waaAelek Oad-bejt laehaem jHwdaaH wAaet-bejt jHwaaH Aanij Holek wAejn Aijxx mAasep Aowtij HabaajtaaH׃
19.19 wgam-taebaen gam-mispowA jexx lahamowrejnw wgam laehaem waajajin jaexx-lij wlaAamaataekaa wlanaOar Oim-Oabaadaejkaa Aejn mahsowr kaal-daabaar׃
19.20 wajoAmaer HaaAijxx Hazaaqen xxaalowm laak raq kaal-mahsowrkaa Oaalaaj raq baarhowb Aal-taalan׃
19.21 wajbijAeHw lbejtow [wajibowl k] (wajaabaal q) lahamowrijm wajirhacw raglejHaem wajoAklw wajixxtw׃
19.22 HemaaH mejTijbijm Aaet-libaam wHineH Aanxxej HaaOijr Aanxxej bnej-blijaOal naasabw Aaet-Habajit mitdapqijm Oal-Hadaalaet wajoAmrw Aael-HaaAijxx baOal Habajit Hazaaqen leAmor HowceA Aaet-HaaAijxx Aaxxaer-baaA Aael-bejtkaa wnedaaOaenw׃
19.23 wajeceA AalejHaem HaaAijxx baOal Habajit wajoAmaer AaleHaem Aal-Aahaj Aal-taareOw naaA Aaharej Aaxxaer-baaA HaaAijxx HazaeH Aal-bejtij Aal-taOaxw Aaet-HanbaalaaH HazoAt׃
19.24 HineH bitij HabtwlaaH wpijlagxxeHw AowcijAaaH-naaA Aowtaam wOanw Aowtaam waOaxw laaHaem HaTowb bOejnejkaem wlaaAijxx HazaeH loA taOaxw dbar HanbaalaaH HazoAt׃
19.25 wloA-Aaabw HaaAanaaxxijm lixxmoOa low wajahazeq HaaAijxx bpijlagxxow wajoceA AalejHaem Hahwc wajedOw AowtaaH wajitOallw-baaH kaal-HalajlaaH Oad-Haboqaer wajxxalhwHaa [baOalowt k] (kaOalowt q) Haxxaahar׃
19.26 wataaboA HaaAixxaaH lipnowt Haboqaer watipol paetah bejt-HaaAijxx Aaxxaer-AadownaejHaa xxaam Oad-HaaAowr׃
19.27 wajaaqaam AadonaejHaa baboqaer wajiptah daltowt Habajit wajeceA laalaekaet ldarkow wHineH HaaAixxaaH pijlagxxow nopaelaet paetah Habajit wjaadaejHaa Oal-Hasap׃
19.28 wajoAmaer AelaejHaa qwmij wnelekaaH wAejn OonaeH wajiqaahaeHaa Oal-Hahamowr wajaaqaam HaaAijxx wajelaek limqomow׃
19.29 wajaaboA Aael-bejtow wajiqah Aaet-HamaAakaelaet wajahazeq bpijlagxxow wajnathaeHaa laOacaamaejHaa lixxnejm Oaaxaar ntaahijm wajxxalhaeHaa bkol gbwl jixraaAel׃
19.30 wHaajaaH kaal-HaaroAaeH wAaamar loA-niHjtaaH wloA-nirAataaH kaazoAt lmijowm Oalowt bnej-jixraaAel meAaeraec micrajim Oad Hajowm HazaeH xijmw-laakaem OaalaejHaa Oucw wdaberw׃ p
19.1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי ׀ איש לוי גר בירכתי הר־אפרים ויקח־לו אשה פילגש מבית לחם יהודה׃
19.2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל־בית אביה אל־בית לחם יהודה ותהי־שם ימים ארבעה חדשים׃
19.3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על־לבה [להשיבו כ] (להשיבה ק) ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו׃
19.4 ויחזק־בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם׃
19.5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל־חתנו סעד לבך פת־לחם ואחר תלכו׃
19.6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל־האיש הואל־נא ולין ויטב לבך׃
19.7 ויקם האיש ללכת ויפצר־בו חתנו וישב וילן שם׃
19.8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר ׀ אבי הנערה סעד־נא לבבך והתמהמהו עד־נטות היום ויאכלו שניהם׃
19.9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו־נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃
19.10 ולא־אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד־נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃
19.11 הם עם־יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל־אדניו לכה־נא ונסורה אל־עיר־היבוסי הזאת ונלין בה׃
19.12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל־עיר נכרי אשר לא־מבני ישראל הנה ועברנו עד־גבעה׃
19.13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃
19.14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן׃
19.15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף־אותם הביתה ללון׃
19.16 והנה ׀ איש זקן בא מן־מעשהו מן־השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא־גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני׃
19.17 וישא עיניו וירא את־האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃
19.18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית־לחם יהודה עד־ירכתי הר־אפרים משם אנכי ואלך עד־בית לחם יהודה ואת־בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃
19.19 וגם־תבן גם־מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש־לי ולאמתך ולנער עם־עבדיך אין מחסור כל־דבר׃
19.20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל־מחסורך עלי רק ברחוב אל־תלן׃
19.21 ויביאהו לביתו [ויבול כ] (ויבל ק) לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו׃
19.22 המה מיטיבים את־לבם והנה אנשי העיר אנשי בני־בליעל נסבו את־הבית מתדפקים על־הדלת ויאמרו אל־האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את־האיש אשר־בא אל־ביתך ונדענו׃
19.23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל־אחי אל־תרעו נא אחרי אשר־בא האיש הזה אל־ביתי אל־תעשו את־הנבלה הזאת׃
19.24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה־נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת׃
19.25 ולא־אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו־בה כל־הלילה עד־הבקר וישלחוה [בעלות כ] (כעלות ק) השחר׃
19.26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית־האיש אשר־אדוניה שם עד־האור׃
19.27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על־הסף׃
19.28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על־החמור ויקם האיש וילך למקמו׃
19.29 ויבא אל־ביתו ויקח את־המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל׃
19.30 והיה כל־הראה ואמר לא־נהיתה ולא־נראתה כזאת למיום עלות בני־ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו־לכם עליה עצו ודברו׃ פ
19.1 wjHj bjmjm HHm wmlk Ajn bjxrAl wjHj Ajx lwj gr bjrktj Hr-Aprjm wjqh-lw AxH pjlgx mbjt lhm jHwdH׃
19.2 wtznH Oljw pjlgxw wtlk mAtw Al-bjt AbjH Al-bjt lhm jHwdH wtHj-xm jmjm ArbOH hdxjm׃
19.3 wjqm AjxH wjlk AhrjH ldbr Ol-lbH [lHxjbw k] (lHxjbH q) wnOrw Omw wcmd hmrjm wtbjAHw bjt AbjH wjrAHw Abj HnOrH wjxmh lqrAtw׃
19.4 wjhzq-bw htnw Abj HnOrH wjxb Atw xlxt jmjm wjAklw wjxtw wjljnw xm׃
19.5 wjHj bjwm HrbjOj wjxkjmw bbqr wjqm llkt wjAmr Abj HnOrH Al-htnw sOd lbk pt-lhm wAhr tlkw׃
19.6 wjxbw wjAklw xnjHm jhdw wjxtw wjAmr Abj HnOrH Al-HAjx HwAl-nA wljn wjTb lbk׃
19.7 wjqm HAjx llkt wjpcr-bw htnw wjxb wjln xm׃
19.8 wjxkm bbqr bjwm Hhmjxj llkt wjAmr Abj HnOrH sOd-nA lbbk wHtmHmHw Od-nTwt Hjwm wjAklw xnjHm׃
19.9 wjqm HAjx llkt HwA wpjlgxw wnOrw wjAmr lw htnw Abj HnOrH HnH nA rpH Hjwm lOrb ljnw-nA HnH hnwt Hjwm ljn pH wjjTb lbbk wHxkmtm mhr ldrkkm wHlkt lAHlk׃
19.10 wlA-AbH HAjx llwn wjqm wjlk wjbA Od-nkh jbws HjA jrwxlm wOmw cmd hmwrjm hbwxjm wpjlgxw Omw׃
19.11 Hm Om-jbws wHjwm rd mAd wjAmr HnOr Al-Adnjw lkH-nA wnswrH Al-Ojr-Hjbwsj HzAt wnljn bH׃
19.12 wjAmr Aljw Adnjw lA nswr Al-Ojr nkrj Axr lA-mbnj jxrAl HnH wObrnw Od-gbOH׃
19.13 wjAmr lnOrw lk wnqrbH bAhd Hmqmwt wlnw bgbOH Aw brmH׃
19.14 wjObrw wjlkw wtbA lHm Hxmx Acl HgbOH Axr lbnjmn׃
19.15 wjsrw xm lbwA llwn bgbOH wjbA wjxb brhwb HOjr wAjn Ajx mAsp-Awtm HbjtH llwn׃
19.16 wHnH Ajx zqn bA mn-mOxHw mn-HxdH bOrb wHAjx mHr Aprjm wHwA-gr bgbOH wAnxj Hmqwm bnj jmjnj׃
19.17 wjxA Ojnjw wjrA At-HAjx HArh brhb HOjr wjAmr HAjx Hzqn AnH tlk wmAjn tbwA׃
19.18 wjAmr Aljw Obrjm Anhnw mbjt-lhm jHwdH Od-jrktj Hr-Aprjm mxm Ankj wAlk Od-bjt lhm jHwdH wAt-bjt jHwH Anj Hlk wAjn Ajx mAsp Awtj HbjtH׃
19.19 wgm-tbn gm-mspwA jx lhmwrjnw wgm lhm wjjn jx-lj wlAmtk wlnOr Om-Obdjk Ajn mhswr kl-dbr׃
19.20 wjAmr HAjx Hzqn xlwm lk rq kl-mhswrk Olj rq brhwb Al-tln׃
19.21 wjbjAHw lbjtw [wjbwl k] (wjbl q) lhmwrjm wjrhcw rgljHm wjAklw wjxtw׃
19.22 HmH mjTjbjm At-lbm wHnH Anxj HOjr Anxj bnj-bljOl nsbw At-Hbjt mtdpqjm Ol-Hdlt wjAmrw Al-HAjx bOl Hbjt Hzqn lAmr HwcA At-HAjx Axr-bA Al-bjtk wndOnw׃
19.23 wjcA AljHm HAjx bOl Hbjt wjAmr AlHm Al-Ahj Al-trOw nA Ahrj Axr-bA HAjx HzH Al-bjtj Al-tOxw At-HnblH HzAt׃
19.24 HnH btj HbtwlH wpjlgxHw AwcjAH-nA Awtm wOnw Awtm wOxw lHm HTwb bOjnjkm wlAjx HzH lA tOxw dbr HnblH HzAt׃
19.25 wlA-Abw HAnxjm lxmO lw wjhzq HAjx bpjlgxw wjcA AljHm Hhwc wjdOw AwtH wjtOllw-bH kl-HljlH Od-Hbqr wjxlhwH [bOlwt k] (kOlwt q) Hxhr׃
19.26 wtbA HAxH lpnwt Hbqr wtpl pth bjt-HAjx Axr-AdwnjH xm Od-HAwr׃
19.27 wjqm AdnjH bbqr wjpth dltwt Hbjt wjcA llkt ldrkw wHnH HAxH pjlgxw nplt pth Hbjt wjdjH Ol-Hsp׃
19.28 wjAmr AljH qwmj wnlkH wAjn OnH wjqhH Ol-Hhmwr wjqm HAjx wjlk lmqmw׃
19.29 wjbA Al-bjtw wjqh At-HmAklt wjhzq bpjlgxw wjnthH lOcmjH lxnjm Oxr nthjm wjxlhH bkl gbwl jxrAl׃
19.30 wHjH kl-HrAH wAmr lA-nHjtH wlA-nrAtH kzAt lmjwm Olwt bnj-jxrAl mArc mcrjm Od Hjwm HzH xjmw-lkm OljH Ocw wdbrw׃ p
19.1 In diebus illis non erat rex in Israel. Fuit quidam vir Levi tes habitans ut advena in extrema parte montis Ephraim, qui accepit concubinam de Bethlehem Iudae.
19.2 Quae irritata reversa est in domum patris sui in Bethlehem mansitque apud eum quattuor mensibus.
19.3 Secutusque est eam vir suus volens loqui ad cor eius et secum reducere habens in comitatu puerum et duos asinos. Quae suscepit eum et introduxit in domum patris sui. Quem cum socer eius vidisset, occurrit ei laetus
19.4 et retinuit hominem. Mansitque gener in domo soceri tribus diebus comedens cum eo et bibens familiariter.
19.5 Die autem quarto, cum de nocte consurrexissent, et ille proficisci vellet, socer ait ad eum: “ Gusta prius pauxillum panis et conforta cor tuum et sic proficisceris ”.
19.6 Sederuntque ambo simul et comederunt ac biberunt. Dixitque pater puellae ad generum suum: “ Quaeso te, ut hodie hic maneas, pariterque laetemur ”.
19.7 At ille consurgens coepit velle proficisci. Et nihilominus obnixe eum socer tenuit et apud se fecit manere.
19.8 Mane autem facto, quinta die parabat Levites iter; cui socer rursum: “ Oro te, inquit, ut confortes cor tuum”. Et tardabant, donec declinaret dies; et ambo comederunt simul.
19.9 Surrexitque adulescens, ut pergeret cum uxore sua et puero. Cui rursum locutus est socer eius pater puellae: “ Considera quod dies ad occasum declivior sit et propinquet ad vesperum; manete apud me etiam hodie, pernocta hic et esto laeto animo, et cras mane proficiscemini, ut vadas in domum tuam ”.
19.10 Noluit gener acquiescere sermonibus eius, sed statim perrexit et venit contra Iebus, id est Ierusalem, ducens secum duos asinos onustos et concubinam.
19.11 Iamque aderant iuxta Iebus, et dies mutabatur in noctem; dixitque puer ad dominum suum: “ Veni, obsecro, declinemus ad urbem Iebusaeorum et maneamus in ea ”.
19.12 Cui respondit dominus: “ Non ingrediamur oppidum gentis alienae, quae non est de filiis Israel, sed transibimus usque Gabaa ”.
19.13 Dixitque puero suo: “Veni, accedamus ad unum de locis et manebimus in Gabaa aut Rama ”.
19.14 Transierunt igitur Iebus et coeptum carpebant iter; occubuitque eis sol iuxta Gabaa, quae est in tribu Beniamin.
19.15 Diverteruntque ad eam, ut manerent ibi; quo cum intrassent, sedebant in platea civitatis, et nullus eos recipere volebat hospitio.
19.16 Et ecce apparuit homo senex revertens de agro et de opere suo vespere, qui et ipse erat de monte Ephraim et peregrinus habitabat in Gabaa; homines autem loci illius erant de tribu Beniamin.
19.17 Elevatisque oculis, vidit senex sedentem hominem viatorem in platea civitatis et dixit ad eum: “ Unde venis et quo vadis? ”.
19.18 Qui respondit ei: “ Profecti sumus de Bethlehem Iudae et pergimus ad locum meum, qui est in extrema parte montis Ephraim, unde profectus sum in Bethlehem. Et nunc vado ad domum meam, nullusque sub tectum suum me vult recipere
19.19 habentem paleas et pabulum pro asinis nostris et panem ac vinum in meos et ancillae tuae usus et pueri, qui cum servo tuo sunt; nulla re indigemus nisi hospitio ”.
19.20 Cui respondit senex: “ Pax tecum sit! Ego praebebo omnia, quae necessaria sunt; tantum, quaeso, ne in platea maneas ”.
19.21 Introduxitque eum in domum suam et commixtum migma asinis praebuit; ac, postquam laverunt pedes suos, recepit eos in convivium.
19.22 Illis laeto corde epulantibus, venerunt viri civitatis illius filii Belial et circumdantes domum senis fores pulsare coeperunt clamantes ad dominum domus atque dicentes: “ Educ virum, qui ingressus est domum tuam, ut abutamur eo ”.
19.23 Egressusque est ad eos senex et ait: “ Nolite, fratres, nolite facere malum hoc, quia ingressus est homo hospitium meum, et cessate ab hac stultitia.
19.24 Habeo filiam virginem, et hic homo habet concubinam; educam eas ad vos, ut humilietis eas et faciatis eis, quod vobis placuerit; tantum, obsecro, ne scelus hoc operemini in virum ”.
19.25 Nolebant acquiescere sermonibus eius; quod cernens homo apprehendit et eduxit ad eos concubinam suam. Qua cum abusi essent et tota nocte ei illusissent, dimiserunt eam mane.
19.26 At mulier, recedentibus tenebris, venit ad ostium domus, ubi manebat dominus suus, et ibi corruit.
19.27 Mane facto surrexit homo et aperuit ostium, ut coeptam expleret viam; et ecce concubina eius iacebat ante ostium, sparsis in limine manibus.
19.28 Cui ille loquebatur: “ Surge, ut ambulemus ”. Qua nihil respondente, intellegens quod erat mortua, tulit eam et imposuit asino; reversusque est in domum suam.
19.29 Quam cum esset ingressus, arripuit gladium et cadaver uxoris secundum ossa sua in duodecim partes ac frusta concidens misit in omnes terminos Israel.
19.30 Quod cum vidissent singuli, conclamabant: “ Numquam res talis facta et visa est in Israel ex eo die, quo ascenderunt patres nostri de Aegypto, usque in praesens tempus! ”. Praeceperat enim viris, quos miserat, dicens: “ Haec dicite omni viro Israel: Si factum est quidquam tale ex die, quo ascenderunt filii Israel de terra Aegypti, usque ad praesentem diem? Attendite ad hoc, consiliamini et decernite quid facto opus sit!”.
20.1 Da zogen alle Kinder Israel aus, und die ganze Gemeinde, von Dan bis Beer-Seba und vom ganzen Lande Gilead, ward versammelt wie ein Mann, vor dem HERRN zu Mizpa.
20.2 Und die Häupter des ganzen Volkes aus allen Stämmen Israels traten zusammen in der Versammlung des Volkes Gottes: vierhunderttausend Mann Fußvolk, die das Schwert zogen.
20.3 Aber die Kinder Benjamin hörten, daß die Kinder Israel gen Mizpa hinaufgezogen seien. Und die Kinder Israel sprachen: Sagt, wie ist diese Bosheit geschehen?
20.4 Da antwortete der Levit, der Mann des Weibes, das getötet worden war, und sprach: Ich kam mit meinem Kebsweibe gen Gibea in Benjamin, um daselbst über Nacht zu bleiben.
20.5 Da machten sich die Bürger von Gibea wider mich auf und umzingelten meinetwegen bei Nacht das Haus; mich gedachten sie zu töten, und mein Kebsweib haben sie geschändet, daß sie gestorben ist.
20.6 Da nahm ich mein Kebsweib und zerstückelte es und sandte die Stücke in das ganze Land des Erbes Israels, denn sie haben eine Schandtat und ein Verbrechen in Israel begangen.
20.7 Seht, ihr alle, Kinder Israel, sprecht euch aus und beratet hier!
20.8 Da stand alles Volk auf wie ein Mann und sprach: Niemand von uns soll in seine Hütte gehen, noch in sein Haus heimkehren;
20.9 sondern das wollen wir jetzt wider Gibea tun: gegen sie ausziehen nach dem Los!
20.10 Wir wollen zehn Männer von hundert, und hundert von tausend, und tausend von zehntausend aus allen Stämmen Israels nehmen; die sollen Zehrung holen für das Volk, damit es komme und mit Gibea-Benjamin verfahre nach aller seiner Schandtat, die es in Israel verübt hat.
20.11 Also versammelten sich alle Männer von Israel bei der Stadt, verbündet wie ein Mann.
20.12 Und die Stämme von Israel sandten Männer zu allen Geschlechtern von Benjamin und ließen ihnen sagen: Was ist das für eine Schandtat, die bei euch verübt worden ist?
20.13 So gebt nun die Männer heraus, die Kinder Belials zu Gibea, daß wir sie töten und das Böse aus Israel ausrotten! Aber die Kinder Benjamin wollten der Stimme ihrer Brüder, der Kinder Israel, nicht gehorchen;
20.14 sondern sie versammelten sich aus den Städten in Gibea, um zum Streit wider die Kinder Israel auszuziehen.
20.15 Und es wurden an jenem Tag die Kinder Benjamin aus den Städten gemustert: 26000 Mann, die das Schwert zogen, ohne die Bürger von Gibea; derer wurden 700 gezählt, auserlesene Männer.
20.16 Und unter all diesem Volk waren 700 auserlesene Männer, die linkshändig waren; die schleuderten alle einen Stein haargenau, ohne zu fehlen.
20.17 Aber der Männer von Israel, ausgenommen Benjamin, wurden 400000 gezählt, die das Schwert zogen, alles streitbare Männer.
20.18 Und die Kinder Israel machten sich auf und zogen hinauf nach Bethel und fragten Gott und sprachen: Wer von uns soll zuerst hinaufziehen zum Streit mit den Kindern Benjamin? Der HERR sprach: Juda zuerst!
20.19 Also machten sich die Kinder Israel am Morgen auf und lagerten sich vor Gibea.
20.20 Und die Männer von Israel zogen aus, mit Benjamin zu streiten, und stellten sich in Schlachtordnung auf zum Streit wider Gibea.
20.21 Da fielen die Kinder Benjamin aus Gibea heraus und streckten an jenem Tag unter Israel 22000 Mann zu Boden.
20.22 Aber das Volk, die Männer von Israel, stärkten sich und stellten sich wieder in Schlachtordnung auf, am gleichen Orte, wo sie sich am Tage zuvor gestellt hatten.
20.23 Und sie gingen hinauf und weinten vor dem HERRN und sprachen: Sollen wir wieder hinziehen, um mit unsern Brüdern, den Kindern Benjamin, zu streiten? Der HERR sprach: Zieht hinauf gegen sie!
20.24 Als nun tags darauf die Kinder Israel sich an die Kinder Benjamin heranmachten,
20.25 fielen die Benjaminiten wieder aus Gibea heraus, ihnen entgegen, an demselben Tag, und streckten von den Kindern Israel weitere 18000 Mann zu Boden, die alle das Schwert gezogen.
20.26 Da zogen alle Kinder Israel und alles Volk hinauf und kamen gen Bethel und weinten und blieben daselbst vor dem HERRN und fasteten an jenem Tag bis zum Abend und opferten Brandopfer und Dankopfer vor dem HERRN.
20.27 Und die Kinder Israel fragten den HERRN; denn zu jener Zeit war daselbst die Bundeslade Gottes.
20.28 Und Pinehas, der Sohn Eleasars, des Sohnes Aarons, stand vor Ihm zu jener Zeit und fragte: Soll ich nochmals ausziehen, um mit unsern Brüdern, den Kindern Benjamin, zu streiten, oder soll ich es lassen? Der HERR sprach: Zieht hinauf, denn morgen will ich sie in eure Hand geben!
20.29 Da legten die Kinder Israel einen Hinterhalt rings um Gibea her.
20.30 Darnach zogen die Kinder Israel am dritten Tage gegen die Kinder Benjamin hinauf und stellten sich in Schlachtordnung wider Gibea auf, wie zweimal zuvor.
20.31 Da zogen die Kinder Benjamin heraus, dem Volke entgegen, und nachdem sie von der Stadt abgeschnitten worden, fingen sie an, etliche vom Volk zu erschlagen und zu töten, etwa dreißig Mann von Israel, wie zweimal zuvor, auf den Landstraßen, deren eine nach Bethel, die andere auf dem Felde nach Gibea führt.
20.32 Da sprachen die Kinder Benjamin: Sie sind vor uns geschlagen wie zuvor! Aber die Kinder Israel sprachen: Laßt uns fliehen, damit wir sie von der Stadt abschneiden gegen die Landstraßen hin!
20.33 Da machten sich alle Männer Israels auf von ihrem Ort und stellten sich in Schlachtordnung auf bei Baal-Tamar; aber der Hinterhalt Israels brach von seinem Standort, aus der Höhle von Gibea, hervor.
20.34 Und zehntausend auserlesene Männer aus ganz Israel kamen gegen Gibea, als der Streit hart war; die Kinder Benjamin aber merkten nicht, daß ihnen das Unglück nahte.
20.35 Und der HERR schlug Benjamin vor den Kindern Israel, so daß die Kinder Israel an jenem Tag 25100 Mann von Benjamin, die das Schwert zogen, zu Boden streckten.
20.36 Und die Kinder Benjamin sahen, daß sie geschlagen waren. Die Männer von Israel aber hatten Benjamin Raum gegeben; denn sie verließen sich auf den Hinterhalt, den sie bei Gibea bestellt hatten.
20.37 Und der Hinterhalt eilte und überfiel Gibea und zog aus und schlug die ganze Stadt mit der Schärfe des Schwertes.
20.38 Aber die Männer von Israel hatten mit dem Hinterhalt die Abrede getroffen, daß dieser einen starken Rauch aus der Stadt solle aufsteigen lassen.
20.39 Darum wandten sich die Männer von Israel im Streit, und Benjamin fing an zu schlagen und zu töten von Israel etwa dreißig Mann; denn sie dachten: Sie sind wieder vor uns geschlagen wie im vorigen Streit.
20.40 Als aber von der Stadt der Rauch wie eine Säule aufzusteigen begann, sah Benjamin hinter sich, und siehe, da flammte von der ganzen Stadt Feuer auf gen Himmel!
20.41 Nun wandten sich die Männer von Israel um; die Männer von Benjamin aber waren bestürzt; denn sie sahen, daß das Unglück sie getroffen hatte.
20.42 Sie wandten sich zwar vor den Männern Israels auf den Weg zur Wüste, aber der Streit folgte ihnen; und die, welche aus den Städten kamen, nahmen sie in die Mitte und machten sie nieder.
20.43 Und sie umzingelten Benjamin, verfolgten sie bis Menucha und zertraten sie bis vor Gibea, gegen Sonnenaufgang.
20.44 Und von Benjamin fielen 18000 Mann, alles streitbare Männer.
20.45 Da wandten sie sich und flohen gegen die Wüste an den Felsen Rimmon. Aber jene schlugen auf den Straßen 5000 Mann und setzten ihnen nach bis Gideom und schlugen von ihnen noch 2000 Mann.
20.46 Also fielen an jenem Tage von Benjamin im ganzen 25000 Mann, die das Schwert gezogen hatten, lauter streitbare Männer.
20.47 Nur 600 Mann wandten sich und entflohen zur Wüste, zum Felsen Rimmon, und verblieben auf dem Felsen Rimmon vier Monate lang.
20.48 Und die Männer Israels kehrten zurück zu den Kindern Benjamin und schlugen mit der Schärfe des Schwertes alles, was in der Stadt war, vom Menschen bis zum Vieh, alles, was man fand; auch alle vorhandenen Städte verbrannten sie mit Feuer.
20.1 καὶ ἐξῆλθον πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἐξεκκλησιάσθη ἡ συναγωγὴ ὡς ἀνὴρ εἷς ἀπὸ δαν καὶ ἕως βηρσαβεε καὶ γῆ τοῦ γαλααδ πρὸς κύριον εἰς μασσηφα
20.2 καὶ ἐστάθησαν κατὰ πρόσωπον κυρίου πᾶσαι αἱ φυλαὶ τοῦ ισραηλ ἐν ἐκκλησίᾳ τοῦ λαοῦ τοῦ θεοῦ τετρακόσιαι χιλιάδες ἀνδρῶν πεζῶν ἕλκοντες ῥομφαίαν
20.3 καὶ ἤκουσαν οἱ υἱοὶ βενιαμιν ὅτι ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ εἰς μασσηφα καὶ ἐλθόντες εἶπαν οἱ υἱοὶ ισραηλ λαλήσατε ποῦ ἐγένετο ἡ πονηρία αὕτη
20.4 καὶ ἀπεκρίθη ὁ ἀνὴρ ὁ λευίτης ὁ ἀνὴρ τῆς γυναικὸς τῆς φονευθείσης καὶ εἶπεν εἰς γαβαα τῆς βενιαμιν ἦλθον ἐγὼ καὶ ἡ παλλακή μου τοῦ αὐλισθῆναι
20.5 καὶ ἀνέστησαν ἐπ' ἐμὲ οἱ ἄνδρες τῆς γαβαα καὶ ἐκύκλωσαν ἐπ' ἐμὲ ἐπὶ τὴν οἰκίαν νυκτός ἐμὲ ἠθέλησαν φονεῦσαι καὶ τὴν παλλακήν μου ἐταπείνωσαν καὶ ἀπέθανεν
20.6 καὶ ἐκράτησα τὴν παλλακήν μου καὶ ἐμέλισα αὐτὴν καὶ ἀπέστειλα ἐν παντὶ ὁρίῳ κληρονομίας υἱῶν ισραηλ ὅτι ἐποίησαν ζεμα καὶ ἀπόπτωμα ἐν ισραηλ
20.7 ἰδοὺ πάντες ὑμεῖς υἱοὶ ισραηλ δότε ἑαυτοῖς λόγον καὶ βουλὴν ἐκεῖ
20.8 καὶ ἀνέστη πᾶς ὁ λαὸς ὡς ἀνὴρ εἷς λέγοντες οὐκ ἀπελευσόμεθα ἀνὴρ εἰς σκήνωμα αὐτοῦ καὶ οὐκ ἐπιστρέψομεν ἀνὴρ εἰς οἶκον αὐτοῦ
20.9 καὶ νῦν τοῦτο τὸ ῥῆμα ὃ ποιηθήσεται τῇ γαβαα ἀναβησόμεθα ἐπ' αὐτὴν ἐν κλήρῳ
20.10 πλὴν λημψόμεθα δέκα ἄνδρας τοῖς ἑκατὸν εἰς πάσας φυλὰς ισραηλ καὶ ἑκατὸν τοῖς χιλίοις καὶ χιλίους τοῖς μυρίοις λαβεῖν ἐπισιτισμὸν τοῦ ποιῆσαι ἐλθεῖν αὐτοὺς εἰς γαβαα βενιαμιν ποιῆσαι αὐτῇ κατὰ πᾶν τὸ ἀπόπτωμα ὃ ἐποίησεν ἐν ισραηλ
20.11 καὶ συνήχθη πᾶς ἀνὴρ ισραηλ εἰς τὴν πόλιν ὡς ἀνὴρ εἷς
20.12 καὶ ἀπέστειλαν αἱ φυλαὶ ισραηλ ἄνδρας ἐν πάσῃ φυλῇ βενιαμιν λέγοντες τίς ἡ πονηρία αὕτη ἡ γενομένη ἐν ὑμῖν
20.13 καὶ νῦν δότε τοὺς ἄνδρας υἱοὺς παρανόμων τοὺς ἐν γαβαα καὶ θανατώσομεν αὐτοὺς καὶ ἐκκαθαριοῦμεν πονηρίαν ἀπὸ ισραηλ καὶ οὐκ εὐδόκησαν οἱ υἱοὶ βενιαμιν ἀκοῦσαι τῆς φωνῆς τῶν ἀδελφῶν αὐτῶν υἱῶν ισραηλ
20.14 καὶ συνήχθησαν οἱ υἱοὶ βενιαμιν ἀπὸ τῶν πόλεων αὐτῶν εἰς γαβαα ἐξελθεῖν εἰς παράταξιν πρὸς υἱοὺς ισραηλ
20.15 καὶ ἐπεσκέπησαν οἱ υἱοὶ βενιαμιν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἀπὸ τῶν πόλεων εἴκοσι τρεῖς χιλιάδες ἀνὴρ ἕλκων ῥομφαίαν ἐκτὸς τῶν οἰκούντων τὴν γαβαα οἳ ἐπεσκέπησαν ἑπτακόσιοι ἄνδρες ἐκλεκτοὶ
20.16 ἐκ παντὸς λαοῦ ἀμφοτεροδέξιοι πάντες οὗτοι σφενδονῆται ἐν λίθοις πρὸς τρίχα καὶ οὐκ ἐξαμαρτάνοντες
20.17 καὶ ἀνὴρ ισραηλ ἐπεσκέπησαν ἐκτὸς τοῦ βενιαμιν τετρακόσιαι χιλιάδες ἀνδρῶν ἑλκόντων ῥομφαίαν πάντες οὗτοι ἄνδρες παρατάξεως
20.18 καὶ ἀνέστησαν καὶ ἀνέβησαν εἰς βαιθηλ καὶ ἠρώτησαν ἐν τῷ θεῷ καὶ εἶπαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τίς ἀναβήσεται ἡμῖν ἐν ἀρχῇ εἰς παράταξιν πρὸς υἱοὺς βενιαμιν καὶ εἶπεν κύριος ιουδας ἐν ἀρχῇ ἀναβήσεται ἀφηγούμενος
20.19 καὶ ἀνέστησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ τὸ πρωὶ καὶ παρενέβαλον ἐπὶ γαβαα
20.20 καὶ ἐξῆλθον πᾶς ἀνὴρ ισραηλ εἰς παράταξιν πρὸς βενιαμιν καὶ συνῆψαν αὐτοῖς ἐπὶ γαβαα
20.21 καὶ ἐξῆλθον οἱ υἱοὶ βενιαμιν ἀπὸ τῆς γαβαα καὶ διέφθειραν ἐν ισραηλ ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ δύο καὶ εἴκοσι χιλιάδας ἀνδρῶν ἐπὶ τὴν γῆν
20.22 καὶ ἐνίσχυσαν ἀνὴρ ισραηλ καὶ προσέθηκαν συνάψαι παράταξιν ἐν τῷ τόπῳ ὅπου συνῆψαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ πρώτῃ
20.23 καὶ ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ ἔκλαυσαν ἐνώπιον κυρίου ἕως ἑσπέρας καὶ ἠρώτησαν ἐν κυρίῳ λέγοντες εἰ προσθῶμεν ἐγγίσαι εἰς παράταξιν πρὸς υἱοὺς βενιαμιν ἀδελφοὺς ἡμῶν καὶ εἶπεν κύριος ἀνάβητε πρὸς αὐτούς
20.24 καὶ προσῆλθον οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς υἱοὺς βενιαμιν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ
20.25 καὶ ἐξῆλθον οἱ υἱοὶ βενιαμιν εἰς συνάντησιν αὐτοῖς ἀπὸ τῆς γαβαα ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ δευτέρᾳ καὶ διέφθειραν ἀπὸ υἱῶν ισραηλ ἔτι ὀκτωκαίδεκα χιλιάδας ἀνδρῶν ἐπὶ τὴν γῆν πάντες οὗτοι ἕλκοντες ῥομφαίαν
20.26 καὶ ἀνέβησαν πάντες οἱ υἱοὶ ισραηλ καὶ πᾶς ὁ λαὸς καὶ ἦλθον εἰς βαιθηλ καὶ ἔκλαυσαν καὶ ἐκάθισαν ἐκεῖ ἐνώπιον κυρίου καὶ ἐνήστευσαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ ἕως ἑσπέρας καὶ ἀνήνεγκαν ὁλοκαυτώσεις καὶ τελείας ἐνώπιον κυρίου
20.27 ὅτι ἐκεῖ κιβωτὸς διαθήκης κυρίου τοῦ θεοῦ
20.28 καὶ φινεες υἱὸς ελεαζαρ υἱοῦ ααρων παρεστηκὼς ἐνώπιον αὐτῆς ἐν ταῖς ἡμέραις ἐκείναις καὶ ἐπηρώτησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐν κυρίῳ λέγοντες εἰ προσθῶμεν ἔτι ἐξελθεῖν εἰς παράταξιν πρὸς υἱοὺς βενιαμιν ἀδελφοὺς ἡμῶν ἢ ἐπίσχωμεν καὶ εἶπεν κύριος ἀνάβητε ὅτι αὔριον δώσω αὐτοὺς εἰς τὰς χεῖρας ὑμῶν
20.29 καὶ ἔθηκαν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἔνεδρα τῇ γαβαα κύκλῳ
20.30 καὶ ἀνέβησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς υἱοὺς βενιαμιν ἐν τῇ ἡμέρᾳ τῇ τρίτῃ καὶ συνῆψαν πρὸς τὴν γαβαα ὡς ἅπαξ καὶ ἅπαξ
20.31 καὶ ἐξῆλθον οἱ υἱοὶ βενιαμιν εἰς συνάντησιν τοῦ λαοῦ καὶ ἐξεκενώθησαν τῆς πόλεως καὶ ἤρξαντο πατάσσειν ἀπὸ τοῦ λαοῦ τραυματίας ὡς ἅπαξ καὶ ἅπαξ ἐν ταῖς ὁδοῖς ἥ ἐστιν μία ἀναβαίνουσα εἰς βαιθηλ καὶ μία εἰς γαβαα ἐν ἀγρῷ ὡς τριάκοντα ἄνδρας ἐν ισραηλ
20.32 καὶ εἶπαν οἱ υἱοὶ βενιαμιν πίπτουσιν ἐνώπιον ἡμῶν ὡς τὸ πρῶτον καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ εἶπον φύγωμεν καὶ ἐκκενώσωμεν αὐτοὺς ἀπὸ τῆς πόλεως εἰς τὰς ὁδούς καὶ ἐποίησαν οὕτως
20.33 καὶ πᾶς ἀνὴρ ἀνέστη ἐκ τοῦ τόπου αὐτοῦ καὶ συνῆψαν ἐν βααλθαμαρ καὶ τὸ ἔνεδρον ισραηλ ἐπήρχετο ἐκ τοῦ τόπου αὐτοῦ ἀπὸ μααραγαβε
20.34 καὶ ἦλθον ἐξ ἐναντίας γαβαα δέκα χιλιάδες ἀνδρῶν ἐκλεκτῶν ἐκ παντὸς ισραηλ καὶ παράταξις βαρεῖα καὶ αὐτοὶ οὐκ ἔγνωσαν ὅτι φθάνει ἐπ' αὐτοὺς ἡ κακία
20.35 καὶ ἐπάταξεν κύριος τὸν βενιαμιν ἐνώπιον υἱῶν ισραηλ καὶ διέφθειραν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐκ τοῦ βενιαμιν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ εἴκοσι καὶ πέντε χιλιάδας καὶ ἑκατὸν ἄνδρας πάντες οὗτοι εἷλκον ῥομφαίαν
20.36 καὶ εἶδον οἱ υἱοὶ βενιαμιν ὅτι ἐπλήγησαν καὶ ἔδωκεν ἀνὴρ ισραηλ τόπον τῷ βενιαμιν ὅτι ἤλπισαν πρὸς τὸ ἔνεδρον ὃ ἔθηκαν ἐπὶ τὴν γαβαα
20.37 καὶ ἐν τῷ αὐτοὺς ὑποχωρῆσαι καὶ τὸ ἔνεδρον ἐκινήθη καὶ ἐξέτειναν ἐπὶ τὴν γαβαα καὶ ἐξεχύθη τὸ ἔνεδρον καὶ ἐπάταξαν τὴν πόλιν ἐν στόματι ῥομφαίας
20.38 καὶ σημεῖον ἦν τοῖς υἱοῖς ισραηλ μετὰ τοῦ ἐνέδρου τῆς μάχης ἀνενέγκαι αὐτοὺς σύσσημον καπνοῦ ἀπὸ τῆς πόλεως
20.39 καὶ εἶδον οἱ υἱοὶ ισραηλ ὅτι προκατελάβετο τὸ ἔνεδρον τὴν γαβαα καὶ ἔστησαν ἐν τῇ παρατάξει καὶ βενιαμιν ἤρξατο πατάσσειν τραυματίας ἐν ἀνδράσιν ισραηλ ὡς τριάκοντα ἄνδρας ὅτι εἶπαν πάλιν πτώσει πίπτουσιν ἐνώπιον ἡμῶν ὡς ἡ παράταξις ἡ πρώτη
20.40 καὶ τὸ σύσσημον ἀνέβη ἐπὶ πλεῖον ἐπὶ τῆς πόλεως ὡς στῦλος καπνοῦ καὶ ἐπέβλεψεν βενιαμιν ὀπίσω αὐτοῦ καὶ ἰδοὺ ἀνέβη ἡ συντέλεια τῆς πόλεως ἕως οὐρανοῦ
20.41 καὶ ἀνὴρ ισραηλ ἐπέστρεψεν καὶ ἔσπευσαν ἄνδρες βενιαμιν ὅτι εἶδον ὅτι συνήντησεν ἐπ' αὐτοὺς ἡ πονηρία
20.42 καὶ ἐπέβλεψαν ἐνώπιον υἱῶν ισραηλ εἰς ὁδὸν τῆς ἐρήμου καὶ ἔφυγον καὶ ἡ παράταξις ἔφθασεν ἐπ' αὐτούς καὶ οἱ ἀπὸ τῶν πόλεων διέφθειρον αὐτοὺς ἐν μέσῳ αὐτῶν
20.43 καὶ κατέκοπτον τὸν βενιαμιν καὶ ἐδίωξαν αὐτὸν ἀπὸ νουα κατὰ πόδα αὐτοῦ ἕως ἀπέναντι γαβαα πρὸς ἀνατολὰς ἡλίου
20.44 καὶ ἔπεσαν ἀπὸ βενιαμιν δέκα ὀκτὼ χιλιάδες ἀνδρῶν οἱ πάντες οὗτοι ἄνδρες δυνάμεως
20.45 καὶ ἐπέβλεψαν οἱ λοιποὶ καὶ ἔφευγον εἰς τὴν ἔρημον πρὸς τὴν πέτραν τοῦ ρεμμων καὶ ἐκαλαμήσαντο ἐξ αὐτῶν οἱ υἱοὶ ισραηλ πεντακισχιλίους ἄνδρας καὶ κατέβησαν ὀπίσω αὐτῶν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἕως γεδαν καὶ ἐπάταξαν ἐξ αὐτῶν δισχιλίους ἄνδρας
20.46 καὶ ἐγένοντο πάντες οἱ πίπτοντες ἀπὸ βενιαμιν εἴκοσι πέντε χιλιάδες ἀνδρῶν ἑλκόντων ῥομφαίαν ἐν τῇ ἡμέρᾳ ἐκείνῃ οἱ πάντες οὗτοι ἄνδρες δυνάμεως
20.47 καὶ ἐπέβλεψαν οἱ λοιποὶ καὶ ἔφυγον εἰς τὴν ἔρημον πρὸς τὴν πέτραν τοῦ ρεμμων ἑξακόσιοι ἄνδρες καὶ ἐκάθισαν ἐν πέτρᾳ ρεμμων τέσσαρας μῆνας
20.48 καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐπέστρεψαν πρὸς υἱοὺς βενιαμιν καὶ ἐπάταξαν αὐτοὺς ἐν στόματι ῥομφαίας ἀπὸ πόλεως μεθλα καὶ ἕως κτήνους καὶ ἕως παντὸς τοῦ εὑρισκομένου εἰς πάσας τὰς πόλεις καὶ τὰς πόλεις τὰς εὑρεθείσας ἐνέπρησαν ἐν πυρί
20.1 kai exehlthon pantes oi yioi israehl kai exekklehsiastheh eh synagohgeh ohs anehr eis apo dan kai eohs behrsabee kai geh toy galaad pros kyrion eis massehpha
20.2 kai estathehsan kata prosohpon kyrioy pasai ai phylai toy israehl en ekklehsia toy laoy toy theoy tetrakosiai chiliades androhn pezohn elkontes romphaian
20.3 kai ehkoysan oi yioi beniamin oti anebehsan oi yioi israehl eis massehpha kai elthontes eipan oi yioi israehl lalehsate poy egeneto eh ponehria ayteh
20.4 kai apekritheh o anehr o leyitehs o anehr tehs gynaikos tehs phoneytheisehs kai eipen eis gabaa tehs beniamin ehlthon egoh kai eh pallakeh moy toy aylisthehnai
20.5 kai anestehsan ep' eme oi andres tehs gabaa kai ekyklohsan ep' eme epi tehn oikian nyktos eme ehthelehsan phoneysai kai tehn pallakehn moy etapeinohsan kai apethanen
20.6 kai ekratehsa tehn pallakehn moy kai emelisa aytehn kai apesteila en panti orioh klehronomias yiohn israehl oti epoiehsan zema kai apoptohma en israehl
20.7 idoy pantes ymeis yioi israehl dote eaytois logon kai boylehn ekei
20.8 kai anesteh pas o laos ohs anehr eis legontes oyk apeleysometha anehr eis skehnohma aytoy kai oyk epistrepsomen anehr eis oikon aytoy
20.9 kai nyn toyto to rehma o poiehthehsetai teh gabaa anabehsometha ep' aytehn en klehroh
20.10 plehn lehmpsometha deka andras tois ekaton eis pasas phylas israehl kai ekaton tois chiliois kai chilioys tois myriois labein episitismon toy poiehsai elthein aytoys eis gabaa beniamin poiehsai ayteh kata pan to apoptohma o epoiehsen en israehl
20.11 kai synehchtheh pas anehr israehl eis tehn polin ohs anehr eis
20.12 kai apesteilan ai phylai israehl andras en paseh phyleh beniamin legontes tis eh ponehria ayteh eh genomeneh en ymin
20.13 kai nyn dote toys andras yioys paranomohn toys en gabaa kai thanatohsomen aytoys kai ekkatharioymen ponehrian apo israehl kai oyk eydokehsan oi yioi beniamin akoysai tehs phohnehs tohn adelphohn aytohn yiohn israehl
20.14 kai synehchthehsan oi yioi beniamin apo tohn poleohn aytohn eis gabaa exelthein eis parataxin pros yioys israehl
20.15 kai epeskepehsan oi yioi beniamin en teh ehmera ekeineh apo tohn poleohn eikosi treis chiliades anehr elkohn romphaian ektos tohn oikoyntohn tehn gabaa oi epeskepehsan eptakosioi andres eklektoi
20.16 ek pantos laoy amphoterodexioi pantes oytoi sphendonehtai en lithois pros tricha kai oyk examartanontes
20.17 kai anehr israehl epeskepehsan ektos toy beniamin tetrakosiai chiliades androhn elkontohn romphaian pantes oytoi andres parataxeohs
20.18 kai anestehsan kai anebehsan eis baithehl kai ehrohtehsan en toh theoh kai eipan oi yioi israehl tis anabehsetai ehmin en archeh eis parataxin pros yioys beniamin kai eipen kyrios ioydas en archeh anabehsetai aphehgoymenos
20.19 kai anestehsan oi yioi israehl to prohi kai parenebalon epi gabaa
20.20 kai exehlthon pas anehr israehl eis parataxin pros beniamin kai synehpsan aytois epi gabaa
20.21 kai exehlthon oi yioi beniamin apo tehs gabaa kai diephtheiran en israehl en teh ehmera ekeineh dyo kai eikosi chiliadas androhn epi tehn gehn
20.22 kai enischysan anehr israehl kai prosethehkan synapsai parataxin en toh topoh opoy synehpsan en teh ehmera teh prohteh
20.23 kai anebehsan oi yioi israehl kai eklaysan enohpion kyrioy eohs esperas kai ehrohtehsan en kyrioh legontes ei prosthohmen eggisai eis parataxin pros yioys beniamin adelphoys ehmohn kai eipen kyrios anabehte pros aytoys
20.24 kai prosehlthon oi yioi israehl pros yioys beniamin en teh ehmera teh deytera
20.25 kai exehlthon oi yioi beniamin eis synantehsin aytois apo tehs gabaa en teh ehmera teh deytera kai diephtheiran apo yiohn israehl eti oktohkaideka chiliadas androhn epi tehn gehn pantes oytoi elkontes romphaian
20.26 kai anebehsan pantes oi yioi israehl kai pas o laos kai ehlthon eis baithehl kai eklaysan kai ekathisan ekei enohpion kyrioy kai enehsteysan en teh ehmera ekeineh eohs esperas kai anehnegkan olokaytohseis kai teleias enohpion kyrioy
20.27 oti ekei kibohtos diathehkehs kyrioy toy theoy
20.28 kai phinees yios eleazar yioy aarohn parestehkohs enohpion aytehs en tais ehmerais ekeinais kai epehrohtehsan oi yioi israehl en kyrioh legontes ei prosthohmen eti exelthein eis parataxin pros yioys beniamin adelphoys ehmohn eh epischohmen kai eipen kyrios anabehte oti ayrion dohsoh aytoys eis tas cheiras ymohn
20.29 kai ethehkan oi yioi israehl enedra teh gabaa kykloh
20.30 kai anebehsan oi yioi israehl pros yioys beniamin en teh ehmera teh triteh kai synehpsan pros tehn gabaa ohs apax kai apax
20.31 kai exehlthon oi yioi beniamin eis synantehsin toy laoy kai exekenohthehsan tehs poleohs kai ehrxanto patassein apo toy laoy traymatias ohs apax kai apax en tais odois eh estin mia anabainoysa eis baithehl kai mia eis gabaa en agroh ohs triakonta andras en israehl
20.32 kai eipan oi yioi beniamin piptoysin enohpion ehmohn ohs to prohton kai oi yioi israehl eipon phygohmen kai ekkenohsohmen aytoys apo tehs poleohs eis tas odoys kai epoiehsan oytohs
20.33 kai pas anehr anesteh ek toy topoy aytoy kai synehpsan en baalthamar kai to enedron israehl epehrcheto ek toy topoy aytoy apo maaragabe
20.34 kai ehlthon ex enantias gabaa deka chiliades androhn eklektohn ek pantos israehl kai parataxis bareia kai aytoi oyk egnohsan oti phthanei ep' aytoys eh kakia
20.35 kai epataxen kyrios ton beniamin enohpion yiohn israehl kai diephtheiran oi yioi israehl ek toy beniamin en teh ehmera ekeineh eikosi kai pente chiliadas kai ekaton andras pantes oytoi eilkon romphaian
20.36 kai eidon oi yioi beniamin oti eplehgehsan kai edohken anehr israehl topon toh beniamin oti ehlpisan pros to enedron o ethehkan epi tehn gabaa
20.37 kai en toh aytoys ypochohrehsai kai to enedron ekinehtheh kai exeteinan epi tehn gabaa kai exechytheh to enedron kai epataxan tehn polin en stomati romphaias
20.38 kai sehmeion ehn tois yiois israehl meta toy enedroy tehs machehs anenegkai aytoys syssehmon kapnoy apo tehs poleohs
20.39 kai eidon oi yioi israehl oti prokatelabeto to enedron tehn gabaa kai estehsan en teh parataxei kai beniamin ehrxato patassein traymatias en andrasin israehl ohs triakonta andras oti eipan palin ptohsei piptoysin enohpion ehmohn ohs eh parataxis eh prohteh
20.40 kai to syssehmon anebeh epi pleion epi tehs poleohs ohs stylos kapnoy kai epeblepsen beniamin opisoh aytoy kai idoy anebeh eh synteleia tehs poleohs eohs oyranoy
20.41 kai anehr israehl epestrepsen kai espeysan andres beniamin oti eidon oti synehntehsen ep' aytoys eh ponehria
20.42 kai epeblepsan enohpion yiohn israehl eis odon tehs erehmoy kai ephygon kai eh parataxis ephthasen ep' aytoys kai oi apo tohn poleohn diephtheiron aytoys en mesoh aytohn
20.43 kai katekopton ton beniamin kai ediohxan ayton apo noya kata poda aytoy eohs apenanti gabaa pros anatolas ehlioy
20.44 kai epesan apo beniamin deka oktoh chiliades androhn oi pantes oytoi andres dynameohs
20.45 kai epeblepsan oi loipoi kai epheygon eis tehn erehmon pros tehn petran toy remmohn kai ekalamehsanto ex aytohn oi yioi israehl pentakischilioys andras kai katebehsan opisoh aytohn oi yioi israehl eohs gedan kai epataxan ex aytohn dischilioys andras
20.46 kai egenonto pantes oi piptontes apo beniamin eikosi pente chiliades androhn elkontohn romphaian en teh ehmera ekeineh oi pantes oytoi andres dynameohs
20.47 kai epeblepsan oi loipoi kai ephygon eis tehn erehmon pros tehn petran toy remmohn exakosioi andres kai ekathisan en petra remmohn tessaras mehnas
20.48 kai oi yioi israehl epestrepsan pros yioys beniamin kai epataxan aytoys en stomati romphaias apo poleohs methla kai eohs ktehnoys kai eohs pantos toy eyriskomenoy eis pasas tas poleis kai tas poleis tas eyretheisas eneprehsan en pyri
20.1 וַיֵּצְאוּ כָּל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַתִּקָּהֵל הָעֵדָה כְּאִישׁ אֶחָד לְמִדָּן וְעַד־בְּאֵר שֶׁבַע וְאֶרֶץ הַגִּלְעָד אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה׃
20.2 וַיִּתְיַצְּבוּ פִּנֹּות כָּל־הָעָם כֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל בִּקְהַל עַם הָאֱלֹהִים אַרְבַּע מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ רַגְלִי שֹׁלֵף חָרֶב׃ פ
20.3 וַיִּשְׁמְעוּ בְּנֵי בִנְיָמִן כִּי־עָלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל הַמִּצְפָּה וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל דַּבְּרוּ אֵיכָה נִהְיְתָה הָרָעָה הַזֹּאת׃
20.4 וַיַּעַן הָאִישׁ הַלֵּוִי אִישׁ הָאִשָּׁה הַנִּרְצָחָה וַיֹּאמַר הַגִּבְעָתָה אֲשֶׁר לְבִנְיָמִן בָּאתִי אֲנִי וּפִילַגְשִׁי לָלוּן׃
20.5 וַיָּקֻמוּ עָלַי בַּעֲלֵי הַגִּבְעָה וַיָּסֹבּוּ עָלַי אֶת־הַבַּיִת לָיְלָה אֹותִי דִּמּוּ לַהֲרֹג וְאֶת־פִּילַגְשִׁי עִנּוּ וַתָּמֹת׃
20.6 וָאֹחֵז בְּפִילַגְשִׁי וָאֲנַתְּחֶהָ וָאֲשַׁלְּחֶהָ בְּכָל־שְׂדֵה נַחֲלַת יִשְׂרָאֵל כִּי עָשׂוּ זִמָּה וּנְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל׃
20.7 הִנֵּה כֻלְּכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָבוּ לָכֶם דָּבָר וְעֵצָה הֲלֹם׃
20.8 וַיָּקָם כָּל־הָעָם כְּאִישׁ אֶחָד לֵאמֹר לֹא נֵלֵךְ אִישׁ לְאָהֳלֹו וְלֹא נָסוּר אִישׁ לְבֵיתֹו׃
20.9 וְעַתָּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה עָלֶיהָ בְּגֹורָל׃
20.10 וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לְכֹל ׀ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה לָקַחַת צֵדָה לָעָם לַעֲשֹׂות לְבֹואָם לְגֶבַע בִּנְיָמִן כְּכָל־הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל׃
20.11 וַיֵּאָסֵף כָּל־אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל־הָעִיר כְּאִישׁ אֶחָד חֲבֵרִים׃ פ
20.12 וַיִּשְׁלְחוּ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲנָשִׁים בְּכָל־שִׁבְטֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר מָה הָרָעָה הַזֹּאת אֲשֶׁר נִהְיְתָה בָּכֶם׃
20.13 וְעַתָּה תְּנוּ אֶת־הָאֲנָשִׁים בְּנֵי־בְלִיַּעַל אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וּנְמִיתֵם וּנְבַעֲרָה רָעָה מִיִּשְׂרָאֵל וְלֹא אָבוּ (בְּנֵי ק) בִּנְיָמִן לִשְׁמֹעַ בְּקֹול אֲחֵיהֶם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל׃
20.14 וַיֵּאָסְפוּ בְנֵי־בִנְיָמִן מִן־הֶעָרִים הַגִּבְעָתָה לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל׃
20.15 וַיִּתְפָּקְדוּ בְנֵי בִנְיָמִן בַּיֹּום הַהוּא מֵהֶעָרִים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב לְבַד מִיֹּשְׁבֵי הַגִּבְעָה הִתְפָּקְדוּ שְׁבַע מֵאֹות אִישׁ בָּחוּר׃
20.16 מִכֹּל ׀ הָעָם הַזֶּה שְׁבַע מֵאֹות אִישׁ בָּחוּר אִטֵּר יַד־יְמִינֹו כָּל־זֶה קֹלֵעַ בָּאֶבֶן אֶל־הַשַּׂעֲרָה וְלֹא יַחֲטִא׃ פ
20.17 וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הִתְפָּקְדוּ לְבַד מִבִּנְיָמִן אַרְבַּע מֵאֹות אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חָרֶב כָּל־זֶה אִישׁ מִלְחָמָה׃
20.18 וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ בֵית־אֵל וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יַעֲלֶה־לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֹּאמֶר יְהוָה יְהוּדָה בַתְּחִלָּה׃
20.19 וַיָּקוּמוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּבֹּקֶר וַיַּחֲנוּ עַל־הַגִּבְעָה׃ פ
20.20 וַיֵּצֵא אִישׁ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה עִם־בִּנְיָמִן וַיַּעַרְכוּ אִתָּם אִישׁ־יִשְׂרָאֵל מִלְחָמָה אֶל־הַגִּבְעָה׃
20.21 וַיֵּצְאוּ בְנֵי־בִנְיָמִן מִן־הַגִּבְעָה וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיֹּום הַהוּא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה׃
20.22 וַיִּתְחַזֵּק הָעָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּסִפוּ לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה בַּמָּקֹום אֲשֶׁר־עָרְכוּ שָׁם בַּיֹּום הָרִאשֹׁון׃
20.23 וַיַּעֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי־יְהוָה עַד־הָעֶרֶב וַיִּשְׁאֲלוּ בַיהוָה לֵאמֹר הַאֹוסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי וַיֹּאמֶר יְהוָה עֲלוּ אֵלָיו׃ פ
20.24 וַיִּקְרְבוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־בְּנֵי בִנְיָמִן בַּיֹּום הַשֵּׁנִי׃
20.25 וַיֵּצֵא בִנְיָמִן ׀ לִקְרָאתָם ׀ מִן־הַגִּבְעָה בַּיֹּום הַשֵּׁנִי וַיַּשְׁחִיתוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֹוד שְׁמֹנַת עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה כָּל־אֵלֶּה שֹׁלְפֵי חָרֶב׃
20.26 וַיַּעֲלוּ כָל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל־הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית־אֵל וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי יְהוָה וַיָּצוּמוּ בַיֹּום־הַהוּא עַד־הָעָרֶב וַיַּעֲלוּ עֹלֹות וּשְׁלָמִים לִפְנֵי יְהוָה׃
20.27 וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּיהוָה וְשָׁם אֲרֹון בְּרִית הָאֱלֹהִים בַּיָּמִים הָהֵם׃
20.28 וּפִינְחָס בֶּן־אֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן עֹמֵד ׀ לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאֹוסִף עֹוד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם־בְּנֵי־בִנְיָמִן אָחִי אִם־אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר יְהוָה עֲלוּ כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ׃
20.29 וַיָּשֶׂם יִשְׂרָאֵל אֹרְבִים אֶל־הַגִּבְעָה סָבִיב׃ פ
20.30 וַיַּעֲלוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל אֶל־בְּנֵי בִנְיָמִן בַּיֹּום הַשְּׁלִישִׁי וַיַּעַרְכוּ אֶל־הַגִּבְעָה כְּפַעַם בְּפָעַם׃
20.31 וַיֵּצְאוּ בְנֵי־בִנְיָמִן לִקְרַאת הָעָם הָנְתְּקוּ מִן־הָעִיר וַיָּחֵלּוּ לְהַכֹּות מֵהָעָם חֲלָלִים כְּפַעַם ׀ בְּפַעַם בַּמְסִלֹּות אֲשֶׁר אַחַת עֹלָה בֵית־אֵל וְאַחַת גִּבְעָתָה בַּשָּׂדֶה כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ בְּיִשְׂרָאֵל׃
20.32 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי בִנְיָמִן נִגָּפִים הֵם לְפָנֵינוּ כְּבָרִאשֹׁנָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ נָנוּסָה וּנְתַקְּנֻהוּ מִן־הָעִיר אֶל־הַמְסִלֹּות׃
20.33 וְכֹל ׀ אִישׁ יִשְׂרָאֵל קָמוּ מִמְּקֹומֹו וַיַּעַרְכוּ בְּבַעַל תָּמָר וְאֹרֵב יִשְׂרָאֵל מֵגִיחַ מִמְּקֹמֹו מִמַּעֲרֵה־גָבַע׃
20.34 וַיָּבֹאוּ מִנֶּגֶד לַגִּבְעָה עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל־יִשְׂרָאֵל וְהַמִּלְחָמָה כָּבֵדָה וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי־נֹגַעַת עֲלֵיהֶם הָרָעָה׃ פ
20.35 וַיִּגֹּף יְהוָה ׀ אֶת־בִּנְיָמִן לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּשְׁחִיתוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּבִנְיָמִן בַּיֹּום הַהוּא עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף וּמֵאָה אִישׁ כָּל־אֵלֶּה שֹׁלֵף חָרֶב׃
20.36 וַיִּרְאוּ בְנֵי־בִנְיָמִן כִּי נִגָּפוּ וַיִּתְּנוּ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל מָקֹום לְבִנְיָמִן כִּי בָטְחוּ אֶל־הָאֹרֵב אֲשֶׁר שָׂמוּ אֶל־הַגִּבְעָה׃
20.37 וְהָאֹרֵב הֵחִישׁוּ וַיִּפְשְׁטוּ אֶל־הַגִּבְעָה וַיִּמְשֹׁךְ הָאֹרֵב וַיַּךְ אֶת־כָּל־הָעִיר לְפִי־חָרֶב׃
20.38 וְהַמֹּועֵד הָיָה לְאִישׁ יִשְׂרָאֵל עִם־הָאֹרֵב הֶרֶב לְהַעֲלֹותָם מַשְׂאַת הֶעָשָׁן מִן־הָעִיר׃
20.39 וַיַּהֲפֹךְ אִישׁ־יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה וּבִנְיָמִן הֵחֵל לְהַכֹּות חֲלָלִים בְּאִישׁ־יִשְׂרָאֵל כִּשְׁלֹשִׁים אִישׁ כִּי אָמְרוּ אַךְ נִגֹּוף נִגָּף הוּא לְפָנֵינוּ כַּמִּלְחָמָה הָרִאשֹׁנָה׃
20.40 וְהַמַּשְׂאֵת הֵחֵלָּה לַעֲלֹות מִן־הָעִיר עַמּוּד עָשָׁן וַיִּפֶן בִּנְיָמִן אַחֲרָיו וְהִנֵּה עָלָה כְלִיל־הָעִיר הַשָּׁמָיְמָה׃
20.41 וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל הָפַךְ וַיִּבָּהֵל אִישׁ בִּנְיָמִן כִּי רָאָה כִּי־נָגְעָה עָלָיו הָרָעָה׃
20.42 וַיִּפְנוּ לִפְנֵי אִישׁ יִשְׂרָאֵל אֶל־דֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר וְהַמִּלְחָמָה הִדְבִּיקָתְהוּ וַאֲשֶׁר מֵהֶעָרִים מַשְׁחִיתִים אֹותֹו בְּתֹוכֹו׃
20.43 כִּתְּרוּ אֶת־בִּנְיָמִן הִרְדִיפֻהוּ מְנוּחָה הִדְרִיכֻהוּ עַד נֹכַח הַגִּבְעָה מִמִּזְרַח־שָׁמֶשׁ׃
20.44 וַיִּפְּלוּ מִבִּנְיָמִן שְׁמֹנָה־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ אֶת־כָּל־אֵלֶּה אַנְשֵׁי־חָיִל׃
20.45 וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל־סֶלַע הָרִמֹּון וַיְעֹלְלֻהוּ בַּמְסִלֹּות חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ וַיַּדְבִּיקוּ אַחֲרָיו עַד־גִּדְעֹם וַיַּכּוּ מִמֶּנּוּ אַלְפַּיִם אִישׁ׃
20.46 וַיְהִי כָל־הַנֹּפְלִים מִבִּנְיָמִן עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה אֶלֶף אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב בַּיֹּום הַהוּא אֶת־כָּל־אֵלֶּה אַנְשֵׁי־חָיִל׃
20.47 וַיִּפְנוּ וַיָּנֻסוּ הַמִּדְבָּרָה אֶל־סֶלַע הָרִמֹּון שֵׁשׁ מֵאֹות אִישׁ וַיֵּשְׁבוּ בְּסֶלַע רִמֹּון אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים׃
20.48 וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל שָׁבוּ אֶל־בְּנֵי בִנְיָמִן וַיַּכּוּם לְפִי־חֶרֶב מֵעִיר מְתֹם עַד־בְּהֵמָה עַד כָּל־הַנִּמְצָא גַּם כָּל־הֶעָרִים הַנִּמְצָאֹות שִׁלְּחוּ בָאֵשׁ׃ פ
20.1 wajecAw kaal-bnej jixraaAel watiqaaHel HaaOedaaH kAijxx Aaehaad lmidaan wOad-bAer xxaebaO wAaeraec HagilOaad Aael-jHwaaH HamicpaaH׃
20.2 wajitjacbw pinowt kaal-HaaOaam kol xxibTej jixraaAel biqHal Oam HaaAaeloHijm AarbaO meAowt Aaelaep Aijxx raglij xxolep haaraeb׃ p
20.3 wajixxmOw bnej binjaamin kij-Oaalw bnej-jixraaAel HamicpaaH wajoAmrw bnej jixraaAel dabrw AejkaaH niHjtaaH HaaraaOaaH HazoAt׃
20.4 wajaOan HaaAijxx Halewij Aijxx HaaAixxaaH HanircaahaaH wajoAmar HagibOaataaH Aaxxaer lbinjaamin baaAtij Aanij wpijlagxxij laalwn׃
20.5 wajaaqumw Oaalaj baOalej HagibOaaH wajaasobw Oaalaj Aaet-Habajit laajlaaH Aowtij dimw laHarog wAaet-pijlagxxij Oinw wataamot׃
20.6 waaAohez bpijlagxxij waaAanathaeHaa waaAaxxalhaeHaa bkaal-xdeH nahalat jixraaAel kij Oaaxw zimaaH wnbaalaaH bjixraaAel׃
20.7 HineH kulkaem bnej jixraaAel Haabw laakaem daabaar wOecaaH Halom׃
20.8 wajaaqaam kaal-HaaOaam kAijxx Aaehaad leAmor loA nelek Aijxx lAaaHaalow wloA naaswr Aijxx lbejtow׃
20.9 wOataaH zaeH Hadaabaar Aaxxaer naOaxaeH lagibOaaH OaalaejHaa bgowraal׃
20.10 wlaaqahnw OaxaaraaH Aanaaxxijm lameAaaH lkol xxibTej jixraaAel wmeAaaH laaAaelaep wAaelaep laarbaabaaH laaqahat cedaaH laaOaam laOaxowt lbowAaam lgaebaO binjaamin kkaal-HanbaalaaH Aaxxaer OaaxaaH bjixraaAel׃
20.11 wajeAaasep kaal-Aijxx jixraaAel Aael-HaaOijr kAijxx Aaehaad haberijm׃ p
20.12 wajixxlhw xxibTej jixraaAel Aanaaxxijm bkaal-xxibTej binjaamin leAmor maaH HaaraaOaaH HazoAt Aaxxaer niHjtaaH baakaem׃
20.13 wOataaH tnw Aaet-HaaAanaaxxijm bnej-blijaOal Aaxxaer bagibOaaH wnmijtem wnbaOaraaH raaOaaH mijixraaAel wloA Aaabw (bnej q) binjaamin lixxmoOa bqowl AahejHaem bnej-jixraaAel׃
20.14 wajeAaaspw bnej-binjaamin min-HaeOaarijm HagibOaataaH laaceAt lamilhaamaaH Oim-bnej jixraaAel׃
20.15 wajitpaaqdw bnej binjaamin bajowm HaHwA meHaeOaarijm Oaexrijm wxxixxaaH Aaelaep Aijxx xxolep haaraeb lbad mijoxxbej HagibOaaH Hitpaaqdw xxbaO meAowt Aijxx baahwr׃
20.16 mikol HaaOaam HazaeH xxbaO meAowt Aijxx baahwr AiTer jad-jmijnow kaal-zaeH qoleOa baaAaebaen Aael-HaxaOaraaH wloA jahaTiA׃ p
20.17 wAijxx jixraaAel Hitpaaqdw lbad mibinjaamin AarbaO meAowt Aaelaep Aijxx xxolep haaraeb kaal-zaeH Aijxx milhaamaaH׃
20.18 wajaaqumw wajaOalw bejt-Ael wajixxAalw beAloHijm wajoAmrw bnej jixraaAel mij jaOalaeH-laanw bathilaaH lamilhaamaaH Oim-bnej binjaamin wajoAmaer jHwaaH jHwdaaH bathilaaH׃
20.19 wajaaqwmw bnej-jixraaAel baboqaer wajahanw Oal-HagibOaaH׃ p
20.20 wajeceA Aijxx jixraaAel lamilhaamaaH Oim-binjaamin wajaOarkw Aitaam Aijxx-jixraaAel milhaamaaH Aael-HagibOaaH׃
20.21 wajecAw bnej-binjaamin min-HagibOaaH wajaxxhijtw bjixraaAel bajowm HaHwA xxnajim wOaexrijm Aaelaep Aijxx AaarcaaH׃
20.22 wajithazeq HaaOaam Aijxx jixraaAel wajosipw laOarok milhaamaaH bamaaqowm Aaxxaer-Oaarkw xxaam bajowm HaariAxxown׃
20.23 wajaOalw bnej-jixraaAel wajibkw lipnej-jHwaaH Oad-HaaOaeraeb wajixxAalw bajHwaaH leAmor HaAowsijp laagaexxaet lamilhaamaaH Oim-bnej binjaamin Aaahij wajoAmaer jHwaaH Oalw Aelaajw׃ p
20.24 wajiqrbw bnej-jixraaAel Aael-bnej binjaamin bajowm Haxxenij׃
20.25 wajeceA binjaamin liqraaAtaam min-HagibOaaH bajowm Haxxenij wajaxxhijtw bibnej jixraaAel Oowd xxmonat Oaaxaar Aaelaep Aijxx AaarcaaH kaal-AelaeH xxolpej haaraeb׃
20.26 wajaOalw kaal-bnej jixraaAel wkaal-HaaOaam wajaaboAw bejt-Ael wajibkw wajexxbw xxaam lipnej jHwaaH wajaacwmw bajowm-HaHwA Oad-HaaOaaraeb wajaOalw Oolowt wxxlaamijm lipnej jHwaaH׃
20.27 wajixxAalw bnej-jixraaAel bajHwaaH wxxaam Aarown brijt HaaAaeloHijm bajaamijm HaaHem׃
20.28 wpijnhaas baen-AaelOaazaar baen-AaHaron Oomed lpaanaajw bajaamijm HaaHem leAmor HaAowsip Oowd laaceAt lamilhaamaaH Oim-bnej-binjaamin Aaahij Aim-Aaehdaal wajoAmaer jHwaaH Oalw kij maahaar Aaetnaenw bjaadaekaa׃
20.29 wajaaxaem jixraaAel Aorbijm Aael-HagibOaaH saabijb׃ p
20.30 wajaOalw bnej-jixraaAel Aael-bnej binjaamin bajowm Haxxlijxxij wajaOarkw Aael-HagibOaaH kpaOam bpaaOam׃
20.31 wajecAw bnej-binjaamin liqraAt HaaOaam Haantqw min-HaaOijr wajaahelw lHakowt meHaaOaam halaalijm kpaOam bpaOam bamsilowt Aaxxaer Aahat OolaaH bejt-Ael wAahat gibOaataaH baxaadaeH kixxloxxijm Aijxx bjixraaAel׃
20.32 wajoAmrw bnej binjaamin nigaapijm Hem lpaanejnw kbaariAxxonaaH wbnej jixraaAel Aaamrw naanwsaaH wntaqnuHw min-HaaOijr Aael-Hamsilowt׃
20.33 wkol Aijxx jixraaAel qaamw mimqowmow wajaOarkw bbaOal taamaar wAoreb jixraaAel megijha mimqomow mimaOareH-gaabaO׃
20.34 wajaaboAw minaegaed lagibOaaH Oaxaeraet Aalaapijm Aijxx baahwr mikaal-jixraaAel wHamilhaamaaH kaabedaaH wHem loA jaadOw kij-nogaOat OalejHaem HaaraaOaaH׃ p
20.35 wajigop jHwaaH Aaet-binjaamin lipnej jixraaAel wajaxxhijtw bnej jixraaAel bbinjaamin bajowm HaHwA Oaexrijm wahamixxaaH Aaelaep wmeAaaH Aijxx kaal-AelaeH xxolep haaraeb׃
20.36 wajirAw bnej-binjaamin kij nigaapw wajitnw Aijxx-jixraaAel maaqowm lbinjaamin kij baaThw Aael-HaaAoreb Aaxxaer xaamw Aael-HagibOaaH׃
20.37 wHaaAoreb Hehijxxw wajipxxTw Aael-HagibOaaH wajimxxok HaaAoreb wajak Aaet-kaal-HaaOijr lpij-haaraeb׃
20.38 wHamowOed HaajaaH lAijxx jixraaAel Oim-HaaAoreb Haeraeb lHaOalowtaam maxAat HaeOaaxxaan min-HaaOijr׃
20.39 wajaHapok Aijxx-jixraaAel bamilhaamaaH wbinjaamin Hehel lHakowt halaalijm bAijxx-jixraaAel kixxloxxijm Aijxx kij Aaamrw Aak nigowp nigaap HwA lpaanejnw kamilhaamaaH HaariAxxonaaH׃
20.40 wHamaxAet HehelaaH laOalowt min-HaaOijr Oamwd Oaaxxaan wajipaen binjaamin Aaharaajw wHineH OaalaaH klijl-HaaOijr HaxxaamaajmaaH׃
20.41 wAijxx jixraaAel Haapak wajibaaHel Aijxx binjaamin kij raaAaaH kij-naagOaaH Oaalaajw HaaraaOaaH׃
20.42 wajipnw lipnej Aijxx jixraaAel Aael-daeraek Hamidbaar wHamilhaamaaH HidbijqaatHw waAaxxaer meHaeOaarijm maxxhijtijm Aowtow btowkow׃
20.43 kitrw Aaet-binjaamin HirdijpuHw mnwhaaH HidrijkuHw Oad nokah HagibOaaH mimizrah-xxaamaexx׃
20.44 wajiplw mibinjaamin xxmonaaH-Oaaxaar Aaelaep Aijxx Aaet-kaal-AelaeH Aanxxej-haajil׃
20.45 wajipnw wajaanusw HamidbaaraaH Aael-saelaO Haarimown wajOolluHw bamsilowt hamexxaet Aalaapijm Aijxx wajadbijqw Aaharaajw Oad-gidOom wajakw mimaenw Aalpajim Aijxx׃
20.46 wajHij kaal-Hanoplijm mibinjaamin Oaexrijm wahamixxaaH Aaelaep Aijxx xxolep haeraeb bajowm HaHwA Aaet-kaal-AelaeH Aanxxej-haajil׃
20.47 wajipnw wajaanusw HamidbaaraaH Aael-saelaO Haarimown xxexx meAowt Aijxx wajexxbw bsaelaO rimown AarbaaOaaH haadaaxxijm׃
20.48 wAijxx jixraaAel xxaabw Aael-bnej binjaamin wajakwm lpij-haeraeb meOijr mtom Oad-bHemaaH Oad kaal-HanimcaaA gam kaal-HaeOaarijm HanimcaaAowt xxilhw baaAexx׃ p
20.1 ויצאו כל־בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד־באר שבע וארץ הגלעד אל־יהוה המצפה׃
20.2 ויתיצבו פנות כל־העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃ פ
20.3 וישמעו בני בנימן כי־עלו בני־ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃
20.4 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃
20.5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את־הבית לילה אותי דמו להרג ואת־פילגשי ענו ותמת׃
20.6 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל־שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃
20.7 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃
20.8 ויקם כל־העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃
20.9 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃
20.10 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל ׀ שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל־הנבלה אשר עשה בישראל׃
20.11 ויאסף כל־איש ישראל אל־העיר כאיש אחד חברים׃ פ
20.12 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל־שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃
20.13 ועתה תנו את־האנשים בני־בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו (בני ק) בנימן לשמע בקול אחיהם בני־ישראל׃
20.14 ויאספו בני־בנימן מן־הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם־בני ישראל׃
20.15 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃
20.16 מכל ׀ העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד־ימינו כל־זה קלע באבן אל־השערה ולא יחטא׃ פ
20.17 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל־זה איש מלחמה׃
20.18 ויקמו ויעלו בית־אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה־לנו בתחלה למלחמה עם־בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃
20.19 ויקומו בני־ישראל בבקר ויחנו על־הגבעה׃ פ
20.20 ויצא איש ישראל למלחמה עם־בנימן ויערכו אתם איש־ישראל מלחמה אל־הגבעה׃
20.21 ויצאו בני־בנימן מן־הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃
20.22 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר־ערכו שם ביום הראשון׃
20.23 ויעלו בני־ישראל ויבכו לפני־יהוה עד־הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם־בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃ פ
20.24 ויקרבו בני־ישראל אל־בני בנימן ביום השני׃
20.25 ויצא בנימן ׀ לקראתם ׀ מן־הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל־אלה שלפי חרב׃
20.26 ויעלו כל־בני ישראל וכל־העם ויבאו בית־אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום־ההוא עד־הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃
20.27 וישאלו בני־ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃
20.28 ופינחס בן־אלעזר בן־אהרן עמד ׀ לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם־בני־בנימן אחי אם־אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃
20.29 וישם ישראל ארבים אל־הגבעה סביב׃ פ
20.30 ויעלו בני־ישראל אל־בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל־הגבעה כפעם בפעם׃
20.31 ויצאו בני־בנימן לקראת העם הנתקו מן־העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם ׀ בפעם במסלות אשר אחת עלה בית־אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃
20.32 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן־העיר אל־המסלות׃
20.33 וכל ׀ איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה־גבע׃
20.34 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל־ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי־נגעת עליהם הרעה׃ פ
20.35 ויגף יהוה ׀ את־בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל־אלה שלף חרב׃
20.36 ויראו בני־בנימן כי נגפו ויתנו איש־ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל־הארב אשר שמו אל־הגבעה׃
20.37 והארב החישו ויפשטו אל־הגבעה וימשך הארב ויך את־כל־העיר לפי־חרב׃
20.38 והמועד היה לאיש ישראל עם־הארב הרב להעלותם משאת העשן מן־העיר׃
20.39 ויהפך איש־ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש־ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃
20.40 והמשאת החלה לעלות מן־העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל־העיר השמימה׃
20.41 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי־נגעה עליו הרעה׃
20.42 ויפנו לפני איש ישראל אל־דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃
20.43 כתרו את־בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח־שמש׃
20.44 ויפלו מבנימן שמנה־עשר אלף איש את־כל־אלה אנשי־חיל׃
20.45 ויפנו וינסו המדברה אל־סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד־גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃
20.46 ויהי כל־הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את־כל־אלה אנשי־חיל׃
20.47 ויפנו וינסו המדברה אל־סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃
20.48 ואיש ישראל שבו אל־בני בנימן ויכום לפי־חרב מעיר מתם עד־בהמה עד כל־הנמצא גם כל־הערים הנמצאות שלחו באש׃ פ
20.1 wjcAw kl-bnj jxrAl wtqHl HOdH kAjx Ahd lmdn wOd-bAr xbO wArc HglOd Al-jHwH HmcpH׃
20.2 wjtjcbw pnwt kl-HOm kl xbTj jxrAl bqHl Om HAlHjm ArbO mAwt Alp Ajx rglj xlp hrb׃ p
20.3 wjxmOw bnj bnjmn kj-Olw bnj-jxrAl HmcpH wjAmrw bnj jxrAl dbrw AjkH nHjtH HrOH HzAt׃
20.4 wjOn HAjx Hlwj Ajx HAxH HnrchH wjAmr HgbOtH Axr lbnjmn bAtj Anj wpjlgxj llwn׃
20.5 wjqmw Olj bOlj HgbOH wjsbw Olj At-Hbjt ljlH Awtj dmw lHrg wAt-pjlgxj Onw wtmt׃
20.6 wAhz bpjlgxj wAnthH wAxlhH bkl-xdH nhlt jxrAl kj Oxw zmH wnblH bjxrAl׃
20.7 HnH klkm bnj jxrAl Hbw lkm dbr wOcH Hlm׃
20.8 wjqm kl-HOm kAjx Ahd lAmr lA nlk Ajx lAHlw wlA nswr Ajx lbjtw׃
20.9 wOtH zH Hdbr Axr nOxH lgbOH OljH bgwrl׃
20.10 wlqhnw OxrH Anxjm lmAH lkl xbTj jxrAl wmAH lAlp wAlp lrbbH lqht cdH lOm lOxwt lbwAm lgbO bnjmn kkl-HnblH Axr OxH bjxrAl׃
20.11 wjAsp kl-Ajx jxrAl Al-HOjr kAjx Ahd hbrjm׃ p
20.12 wjxlhw xbTj jxrAl Anxjm bkl-xbTj bnjmn lAmr mH HrOH HzAt Axr nHjtH bkm׃
20.13 wOtH tnw At-HAnxjm bnj-bljOl Axr bgbOH wnmjtm wnbOrH rOH mjxrAl wlA Abw (bnj q) bnjmn lxmO bqwl AhjHm bnj-jxrAl׃
20.14 wjAspw bnj-bnjmn mn-HOrjm HgbOtH lcAt lmlhmH Om-bnj jxrAl׃
20.15 wjtpqdw bnj bnjmn bjwm HHwA mHOrjm Oxrjm wxxH Alp Ajx xlp hrb lbd mjxbj HgbOH Htpqdw xbO mAwt Ajx bhwr׃
20.16 mkl HOm HzH xbO mAwt Ajx bhwr ATr jd-jmjnw kl-zH qlO bAbn Al-HxOrH wlA jhTA׃ p
20.17 wAjx jxrAl Htpqdw lbd mbnjmn ArbO mAwt Alp Ajx xlp hrb kl-zH Ajx mlhmH׃
20.18 wjqmw wjOlw bjt-Al wjxAlw bAlHjm wjAmrw bnj jxrAl mj jOlH-lnw bthlH lmlhmH Om-bnj bnjmn wjAmr jHwH jHwdH bthlH׃
20.19 wjqwmw bnj-jxrAl bbqr wjhnw Ol-HgbOH׃ p
20.20 wjcA Ajx jxrAl lmlhmH Om-bnjmn wjOrkw Atm Ajx-jxrAl mlhmH Al-HgbOH׃
20.21 wjcAw bnj-bnjmn mn-HgbOH wjxhjtw bjxrAl bjwm HHwA xnjm wOxrjm Alp Ajx ArcH׃
20.22 wjthzq HOm Ajx jxrAl wjspw lOrk mlhmH bmqwm Axr-Orkw xm bjwm HrAxwn׃
20.23 wjOlw bnj-jxrAl wjbkw lpnj-jHwH Od-HOrb wjxAlw bjHwH lAmr HAwsjp lgxt lmlhmH Om-bnj bnjmn Ahj wjAmr jHwH Olw Aljw׃ p
20.24 wjqrbw bnj-jxrAl Al-bnj bnjmn bjwm Hxnj׃
20.25 wjcA bnjmn lqrAtm mn-HgbOH bjwm Hxnj wjxhjtw bbnj jxrAl Owd xmnt Oxr Alp Ajx ArcH kl-AlH xlpj hrb׃
20.26 wjOlw kl-bnj jxrAl wkl-HOm wjbAw bjt-Al wjbkw wjxbw xm lpnj jHwH wjcwmw bjwm-HHwA Od-HOrb wjOlw Olwt wxlmjm lpnj jHwH׃
20.27 wjxAlw bnj-jxrAl bjHwH wxm Arwn brjt HAlHjm bjmjm HHm׃
20.28 wpjnhs bn-AlOzr bn-AHrn Omd lpnjw bjmjm HHm lAmr HAwsp Owd lcAt lmlhmH Om-bnj-bnjmn Ahj Am-Ahdl wjAmr jHwH Olw kj mhr Atnnw bjdk׃
20.29 wjxm jxrAl Arbjm Al-HgbOH sbjb׃ p
20.30 wjOlw bnj-jxrAl Al-bnj bnjmn bjwm Hxljxj wjOrkw Al-HgbOH kpOm bpOm׃
20.31 wjcAw bnj-bnjmn lqrAt HOm Hntqw mn-HOjr wjhlw lHkwt mHOm hlljm kpOm bpOm bmslwt Axr Aht OlH bjt-Al wAht gbOtH bxdH kxlxjm Ajx bjxrAl׃
20.32 wjAmrw bnj bnjmn ngpjm Hm lpnjnw kbrAxnH wbnj jxrAl Amrw nnwsH wntqnHw mn-HOjr Al-Hmslwt׃
20.33 wkl Ajx jxrAl qmw mmqwmw wjOrkw bbOl tmr wArb jxrAl mgjh mmqmw mmOrH-gbO׃
20.34 wjbAw mngd lgbOH Oxrt Alpjm Ajx bhwr mkl-jxrAl wHmlhmH kbdH wHm lA jdOw kj-ngOt OljHm HrOH׃ p
20.35 wjgp jHwH At-bnjmn lpnj jxrAl wjxhjtw bnj jxrAl bbnjmn bjwm HHwA Oxrjm whmxH Alp wmAH Ajx kl-AlH xlp hrb׃
20.36 wjrAw bnj-bnjmn kj ngpw wjtnw Ajx-jxrAl mqwm lbnjmn kj bThw Al-HArb Axr xmw Al-HgbOH׃
20.37 wHArb Hhjxw wjpxTw Al-HgbOH wjmxk HArb wjk At-kl-HOjr lpj-hrb׃
20.38 wHmwOd HjH lAjx jxrAl Om-HArb Hrb lHOlwtm mxAt HOxn mn-HOjr׃
20.39 wjHpk Ajx-jxrAl bmlhmH wbnjmn Hhl lHkwt hlljm bAjx-jxrAl kxlxjm Ajx kj Amrw Ak ngwp ngp HwA lpnjnw kmlhmH HrAxnH׃
20.40 wHmxAt HhlH lOlwt mn-HOjr Omwd Oxn wjpn bnjmn Ahrjw wHnH OlH kljl-HOjr HxmjmH׃
20.41 wAjx jxrAl Hpk wjbHl Ajx bnjmn kj rAH kj-ngOH Oljw HrOH׃
20.42 wjpnw lpnj Ajx jxrAl Al-drk Hmdbr wHmlhmH HdbjqtHw wAxr mHOrjm mxhjtjm Awtw btwkw׃
20.43 ktrw At-bnjmn HrdjpHw mnwhH HdrjkHw Od nkh HgbOH mmzrh-xmx׃
20.44 wjplw mbnjmn xmnH-Oxr Alp Ajx At-kl-AlH Anxj-hjl׃
20.45 wjpnw wjnsw HmdbrH Al-slO Hrmwn wjOllHw bmslwt hmxt Alpjm Ajx wjdbjqw Ahrjw Od-gdOm wjkw mmnw Alpjm Ajx׃
20.46 wjHj kl-Hnpljm mbnjmn Oxrjm whmxH Alp Ajx xlp hrb bjwm HHwA At-kl-AlH Anxj-hjl׃
20.47 wjpnw wjnsw HmdbrH Al-slO Hrmwn xx mAwt Ajx wjxbw bslO rmwn ArbOH hdxjm׃
20.48 wAjx jxrAl xbw Al-bnj bnjmn wjkwm lpj-hrb mOjr mtm Od-bHmH Od kl-HnmcA gm kl-HOrjm HnmcAwt xlhw bAx׃ p
20.1 Egressi sunt itaque omnes fi lii Israel et pariter congrega ti, quasi vir unus, de Dan usque Bersabee et terra Galaad ad Dominum in Maspha.
20.2 Omnisque populi anguli et cunctae tribus Israel in ecclesiam populi Dei convenerunt: quadringenta milia peditum pugnatorum.
20.3 Nec latuit filios Beniamin, quod ascendissent filii Israel in Maspha. Interrogatusque Levita maritus mulieris interfectae quo modo tantum scelus perpetratum esset,
20.4 respondit: “ Veni in Gabaa Beniamin cum uxore mea illucque diverti.
20.5 Et ecce homines civitatis illius circumdederunt nocte domum, in qua manebam, volentes me occidere et uxorem meam incredibili libidinis furore vexantes; denique mortua est.
20.6 Quam arreptam in frusta concidi misique partes in omnes terminos possessionis Israel, quia fecerunt nefas et piaculum in Israel.
20.7 Adestis omnes, filii Israel: decernite quid facere debeatis ”.
20.8 Stansque omnis populus quasi unius hominis sermone respondit: “ Non recedemus in tabernacula nostra, nec suam quisquam intrabit domum,
20.9 sed hoc contra Gabaa in commune faciemus secundum sortem:
20.10 decem viri eligantur e centum ex omnibus tribubus Israel et centum de mille et mille de decem milibus, ut comportent exercitui cibaria illis, qui venerunt, ut reddant Gabaa Beniamin pro scelere, quod meretur ”.
20.11 Convenitque universus Israel ad civitatem quasi unus homo, eadem mente unoque consilio,
20.12 et miserunt nuntios ad omnem tribum Beniamin, qui dicerent: “ Quale nefas in vobis repertum est!
20.13 Tradite homines filios Belial in Gabaa, qui hoc flagitium perpetrarunt, ut moriantur, et auferatur malum de Israel ”. Qui noluerunt fratrum suorum filiorum Israel audire mandatum,
20.14 sed ex cunctis urbibus, quae suae sortis erant, convenerunt in Gabaa, ut illis ferrent auxilium et contra universum Israel populum dimicarent.
20.15 Recensitique sunt in die illa viginti sex milia de civitatibus Beniamin educentium gladium, praeter habitatores Gabaa, qui septingenti erant viri fortissimi.
20.16 In universo hoc populo erant septingenti viri electi, qui sinistra pro dextra utebantur et sic fundis lapides ad certum iaciebant, ut capillum quoque possent percutere, et nequaquam in alteram partem ictus lapidis deferretur.
20.17 Virorum quoque Israel, absque filiis Beniamin, recensita sunt quadringenta milia educentium gladios et paratorum ad pugnam.
20.18 Qui surgentes venerunt in Bethel consulueruntque Deum atque dixerunt: “ Quis erit in exercitu nostro princeps certaminis contra filios Beniamin? ”. Quibus respondit Dominus: “ Iuda ascendet primus ”.
20.19 Statimque filii Israel surgentes mane castrametati sunt contra Gabaa;
20.20 et inde procedentes ad pugnam contra Beniamin, contra urbem aciem direxerunt.
20.21 Egressique filii Beniamin de Gabaa occiderunt de filiis Israel die illo viginti duo milia viros.
20.22 Rursum filii Israel confortati in eodem loco, in quo prius certaverant, aciem direxerunt,
20.23 ita tamen ut prius ascenderent et flerent coram Domino usque ad noctem consulerentque eum et dicerent: “ Debeo ultra procedere ad dimicandum contra filios Beniamin fratres meos, an non? ”. Quibus ille respondit: “ Ascendite ad eos ”.
20.24 Cumque filii Israel altero die contra filios Beniamin ad proelium processissent,
20.25 eruperunt filii Beniamin de Gabaa et occurrentes eis iterum decem et octo milia virorum educentium gladium prostraverunt.
20.26 Quam ob rem omnes filii Israel, universus populus, venerunt in Bethel et sedentes flebant coram Domino ieiunaveruntque die illo usque ad vesperam et obtulerunt ei holocausta et pacificas victimas
20.27 et super statu suo interrogaverunt. Eo tempore ibi erat arca foederis Dei,
20.28 et Phinees filius Eleazari filii Aaron stabat coram eo. Consuluerunt igitur Dominum atque dixerunt: “ Exire ultra debemus ad pugnam contra filios Beniamin fratres nostros, an quiescere? ”. Quibus ait Dominus: “ Ascendite, cras enim tradam eos in manus vestras ”.
20.29 Posueruntque filii Israel insidias per circuitum urbis Gabaa
20.30 et tertia vice sicut semel et bis contra Beniamin et Gabaa exercitum produxerunt.
20.31 Sed et filii Beniamin eruperunt in occursum populi et abstracti de civitate coeperunt caedere ex eis sicut primo et secundo die, per duas semitas terga vertentes, quarum una ferebat in Bethel, altera in Gabaa, atque prosternere in campo triginta circiter viros.
20.32 Putaverunt enim solito eos more percussos cedere; qui fugam simulaverunt, ut abstraherent eos de civitate et quasi fugientes ad supradictas semitas perducerent.
20.33 Omnes itaque viri Israel surgentes de sedibus suis tetenderunt aciem in loco, qui vocatur Baalthamar. Insidiae quoque eruperunt de loco suo, de regione in occidente Gabaa.
20.34 Venerunt ergo adversus Gabaa decem milia virorum electorum de universo Israel. Ingravatumque est bellum contra filios Beniamin, et non intellexerunt quod ex omni parte illis instaret interitus.
20.35 Percussitque eos Dominus in conspectu filiorum Israel, et interfecerunt ex eis in illo die viginti quinque milia et centum viros, omnes bellatores et educentes gladium.
20.36 Filii autem Beniamin, cum se inferiores esse vidissent, coeperunt fugere. Quod cernentes filii Israel, dederunt eis ad fugiendum locum, quia confidebant in insidiis, quas iuxta urbem posuerant.
20.37 Qui cum repente de latibulis surrexissent, irruerunt super Gabaa et ingressi celeriter percusserunt totam civitatem in ore gladii.
20.38 Signum autem dederant filii Israel his, quos in insidiis collocaverant, ut ignem accenderent et, ascendente in altum fumo, captam urbem demonstrarent.
20.39 Verterant ergo terga filii Israel in ipso certamine positi, et filii Beniamin putantes quod percussissent eos sicut in priore pugna, coeperant de exercitu eorum caedere triginta fere viros.
20.40 Cum autem columna fumi de civitate conscendere coepisset, et Beniamin quoque retro aspiciens cerneret de civitate flammas in sublime ferri,
20.41 cumque vir Israel versa facie aggrederetur, vir Beniamin conturbatus est, quia vidit se apprehensum a malo.
20.42 Et ad viam deserti ire coeperunt, illuc quoque eos adversariis persequentibus. Sed et hi, qui urbem succenderant, occurrerunt eis,
20.43 atque ita factum est ut ex utraque parte ab hostibus caederentur, nec erat eis ulla requies. Prostrati sunt usque ad orientalem plagam urbis Gabaa.
20.44 Fuerunt autem, qui interfecti sunt de Beniamin, decem et octo milia virorum omnes robustissimi pugnatores.
20.45 Qui remanserant, fugerunt in solitudinem et pergebant ad petram, cuius vocabulum est Remmon. Quasi racemos colligentes occiderunt in viis quinque milia viros. Et cum instantius eos persequerentur usque Gadaam, interfecerunt etiam alios duo milia.
20.46 Et sic factum est ut omnes, qui ceciderant de Beniamin in die illa, essent viginti quinque milia pugnatores ad bella promptissimi.
20.47 Remanserunt itaque, qui evadere potuerant et fugere in solitudinem, sescenti viri; sederuntque in petra Remmon mensibus quattuor.
20.48 Regressi autem filii Israel ex civitatibus a viris usque ad iumenta, usque ad omne, quod inveniri poterat, gladio percusserunt, cunctasque urbes et viculos Beniamin vorax flamma consumpsit.
21.1 Und alle Israeliten hatten zu Mizpa geschworen und gesagt: Niemand von uns soll seine Tochter einem Benjaminiten zum Weibe geben!
21.2 Und das Volk kam gen Bethel und verblieb daselbst bis zum Abend vor Gott; und sie erhoben ihre Stimme und weinten sehr
21.3 und sprachen: O HERR, Gott Israels, warum ist das in Israel geschehen, daß heute ein Stamm von Israel fehlt?
21.4 Am andern Morgen aber machte sich das Volk früh auf; und sie bauten daselbst einen Altar und opferten Brandopfer und Dankopfer.
21.5 Und die Kinder Israel sprachen: Wer von allen Stämmen Israels ist nicht in die Gemeinde zum HERRN heraufgekommen? Denn der große Schwur war ausgesprochen worden: Wer nicht zum HERRN gen Mizpa heraufkommt, der soll gewiß sterben!
21.6 Und es reute die Kinder Israel um ihren Bruder Benjamin, und sie sprachen: Heute ist ein Stamm von Israel abgehauen worden!
21.7 Was wollen wir tun, daß die Übriggebliebenen Frauen bekommen? Denn wir haben bei dem HERRN geschworen, daß wir ihnen keine von unsern Töchtern zu Frauen geben wollen!
21.8 Darum fragten sie: Wer ist wohl von den Stämmen Israels nicht zum HERRN gen Mizpa heraufgekommen? Und siehe, da war niemand von Jabes in Gilead zu der Gemeinde in das Lager gekommen.
21.9 Denn als das Volk gezählt ward, siehe, da war keiner der Bürger von Jabes in Gilead da!
21.10 Da sandte die Gemeinde zwölftausend von den tapfersten Männern dorthin und gebot ihnen und sprach: Geht hin und schlagt mit der Schärfe des Schwertes die Bürger von Jabes in Gilead, samt den Weibern und den Kindern!
21.11 Das aber ist der Befehl, den ihr ausführen sollt: Alles, was männlich ist, und alle Weiber, denen schon ein Mann beigewohnt hat, sollt ihr töten!
21.12 Und sie fanden unter den Bürgern von Jabes in Gilead vierhundert Töchter, die noch Jungfrauen waren und denen kein Mann beigewohnt hatte; die brachten sie ins Lager zu Silo, das im Lande Kanaan liegt.
21.13 Da sandte die ganze Gemeinde hin und ließ mit den Kindern Benjamin, die auf dem Felsen Rimmon waren, reden und ihnen Frieden anbieten.
21.14 Also kehrten die Kinder Benjamin zu jener Zeit wieder zurück, und man gab ihnen die Frauen, welche man von den Frauen zu Jabes in Gilead am Leben gelassen hatte; doch reichten diese nicht für sie aus.
21.15 Es reute aber das Volk um Benjamin, daß der HERR in den Stämmen Israels einen Riß gemacht hatte.
21.16 Und die Ältesten der Gemeinde sprachen: Was wollen wir tun, daß auch die Übriggebliebenen Frauen bekommen? Denn die Frauen sind aus Benjamin vertilgt.
21.17 Und sie sprachen: Benjamin muß gerettet werden, und es soll kein Stamm aus Israel vertilgt werden!
21.18 Nun können wir ihnen aber unsere Töchter nicht zu Frauen geben; denn die Kinder Israel haben geschworen und gesagt: Verflucht sei, wer den Benjaminiten ein Weib gibt!
21.19 Darum sprachen sie: Siehe, es ist alljährlich ein Fest des HERRN zu Silo, welches nördlich von Bethel liegt, östlich der Straße, die von Bethel nach Sichem hinaufführt und südlich von Lebona.
21.20 Und sie geboten den Kindern Benjamin und sprachen: Geht hin und lauert in den Weinbergen!
21.21 Wenn ihr dann sehet, daß die Töchter von Silo mit Reigen zum Tanze herausgehen, so kommt aus den Weinbergen hervor und nehmt euch ein jeder ein Weib von den Töchtern Silos und geht in das Land Benjamin!
21.22 Wenn aber ihre Väter oder ihre Brüder kommen, um mit uns zu rechten, so wollen wir zu ihnen sagen: Schenket sie uns! Denn nicht jeder hat ein Weib gewonnen im Kriege; auch habt ihr sie ihnen nicht gegeben, sonst wäret ihr heute schuldig!
21.23 Da taten die Kinder Benjamin also, daß sie sich Frauen nahmen nach ihrer Zahl von den Reigentänzerinnen, die sie raubten, und sie gingen davon und kehrten wieder zu ihrem Erbteil zurück und bauten Städte und wohnten darin.
21.24 Auch die Kinder Israel machten sich zu jener Zeit von dannen, ein jeder zu seinem Stamm und zu seinem Geschlecht, und begaben sich von dort aus ein jeder zu seinem Erbteil.
21.25 Zu jener Zeit war kein König in Israel; jedermann tat, was ihn recht dünkte.
21.1 καὶ οἱ υἱοὶ ισραηλ ὤμοσαν ἐν μασσηφα λέγοντες ἀνὴρ ἐξ ἡμῶν οὐ δώσει θυγατέρα αὐτοῦ τῷ βενιαμιν εἰς γυναῖκα
21.2 καὶ ἦλθεν ὁ λαὸς εἰς βαιθηλ καὶ ἐκάθισαν ἐκεῖ ἕως ἑσπέρας ἐνώπιον τοῦ θεοῦ καὶ ἦραν φωνὴν αὐτῶν καὶ ἔκλαυσαν κλαυθμὸν μέγαν
21.3 καὶ εἶπαν εἰς τί κύριε θεὲ ισραηλ ἐγενήθη αὕτη τοῦ ἐπισκεπῆναι σήμερον ἀπὸ ισραηλ φυλὴν μίαν
21.4 καὶ ἐγένετο τῇ ἐπαύριον καὶ ὤρθρισεν ὁ λαὸς καὶ ᾠκοδόμησαν ἐκεῖ θυσιαστήριον καὶ ἀνήνεγκαν ὁλοκαυτώσεις καὶ τελείας
21.5 καὶ εἶπον οἱ υἱοὶ ισραηλ τίς οὐκ ἀνέβη ἐν τῇ ἐκκλησίᾳ ἀπὸ πασῶν φυλῶν ισραηλ πρὸς κύριον ὅτι ὁ ὅρκος μέγας ἦν τοῖς οὐκ ἀναβεβηκόσιν πρὸς κύριον εἰς μασσηφα λέγοντες θανάτῳ θανατωθήσεται
21.6 καὶ παρεκλήθησαν οἱ υἱοὶ ισραηλ πρὸς βενιαμιν ἀδελφὸν αὐτῶν καὶ εἶπαν ἐξεκόπη σήμερον φυλὴ μία ἀπὸ ισραηλ
21.7 τί ποιήσωμεν αὐτοῖς τοῖς περισσοῖς τοῖς ὑπολειφθεῖσιν εἰς γυναῖκας καὶ ἡμεῖς ὠμόσαμεν ἐν κυρίῳ τοῦ μὴ δοῦναι αὐτοῖς ἀπὸ τῶν θυγατέρων ἡμῶν εἰς γυναῖκας
21.8 καὶ εἶπαν τίς εἷς ἀπὸ φυλῶν ισραηλ ὃς οὐκ ἀνέβη πρὸς κύριον εἰς μασσηφα καὶ ἰδοὺ οὐκ ἦλθεν ἀνὴρ εἰς τὴν παρεμβολὴν ἀπὸ ιαβις γαλααδ εἰς τὴν ἐκκλησίαν
21.9 καὶ ἐπεσκέπη ὁ λαός καὶ οὐκ ἦν ἐκεῖ ἀνὴρ ἀπὸ οἰκούντων ιαβις γαλααδ
21.10 καὶ ἀπέστειλεν ἐκεῖ ἡ συναγωγὴ δώδεκα χιλιάδας ἀνδρῶν ἀπὸ υἱῶν τῆς δυνάμεως καὶ ἐνετείλαντο αὐτοῖς λέγοντες πορεύεσθε καὶ πατάξατε τοὺς οἰκοῦντας ιαβις γαλααδ ἐν στόματι ῥομφαίας
21.11 καὶ τοῦτο ποιήσετε πᾶν ἄρσεν καὶ πᾶσαν γυναῖκα εἰδυῖαν κοίτην ἄρσενος ἀναθεματιεῖτε τὰς δὲ παρθένους περιποιήσεσθε καὶ ἐποίησαν οὕτως
21.12 καὶ εὗρον ἀπὸ οἰκούντων ιαβις γαλααδ τετρακοσίας νεάνιδας παρθένους αἵτινες οὐκ ἔγνωσαν ἄνδρα εἰς κοίτην ἄρσενος καὶ ἤνεγκαν αὐτὰς εἰς τὴν παρεμβολὴν εἰς σηλων τὴν ἐν γῇ χανααν
21.13 καὶ ἀπέστειλεν πᾶσα ἡ συναγωγὴ καὶ ἐλάλησαν πρὸς τοὺς υἱοὺς βενιαμιν ἐν τῇ πέτρᾳ ρεμμων καὶ ἐκάλεσαν αὐτοὺς εἰς εἰρήνην
21.14 καὶ ἐπέστρεψεν βενιαμιν πρὸς τοὺς υἱοὺς ισραηλ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ καὶ ἔδωκαν αὐτοῖς οἱ υἱοὶ ισραηλ τὰς γυναῖκας ἃς ἐζωοποίησαν ἀπὸ τῶν θυγατέρων ιαβις γαλααδ καὶ ἤρεσεν αὐτοῖς οὕτως
21.15 καὶ ὁ λαὸς παρεκλήθη ἐπὶ τῷ βενιαμιν ὅτι ἐποίησεν κύριος διακοπὴν ἐν ταῖς φυλαῖς ισραηλ
21.16 καὶ εἶπον οἱ πρεσβύτεροι τῆς συναγωγῆς τί ποιήσωμεν τοῖς περισσοῖς εἰς γυναῖκας ὅτι ἠφανίσθη ἀπὸ βενιαμιν γυνή
21.17 καὶ εἶπαν κληρονομία διασῳζομένων τῷ βενιαμιν καὶ οὐκ ἐξαλειφθήσεται φυλὴ ἀπὸ ισραηλ
21.18 ὅτι ἡμεῖς οὐ δυνησόμεθα δοῦναι αὐτοῖς γυναῖκας ἀπὸ τῶν θυγατέρων ἡμῶν ὅτι ὠμόσαμεν ἐν υἱοῖς ισραηλ λέγοντες ἐπικατάρατος ὁ διδοὺς γυναῖκα τῷ βενιαμιν
21.19 καὶ εἶπαν ἰδοὺ δὴ ἑορτὴ κυρίου ἐν σηλων ἀφ' ἡμερῶν εἰς ἡμέρας ἥ ἐστιν ἀπὸ βορρᾶ τῆς βαιθηλ κατ' ἀνατολὰς ἡλίου ἐπὶ τῆς ὁδοῦ τῆς ἀναβαινούσης ἀπὸ βαιθηλ εἰς συχεμ καὶ ἀπὸ νότου τῆς λεβωνα
21.20 καὶ ἐνετείλαντο τοῖς υἱοῖς βενιαμιν λέγοντες πορεύεσθε ἐνεδρεύσατε ἐν τοῖς ἀμπελῶσιν
21.21 καὶ ὄψεσθε καὶ ἰδοὺ ἐὰν ἐξέλθωσιν αἱ θυγατέρες τῶν οἰκούντων σηλων χορεύειν ἐν τοῖς χοροῖς καὶ ἐξελεύσεσθε ἐκ τῶν ἀμπελώνων καὶ ἁρπάσατε ἑαυτοῖς ἀνὴρ γυναῖκα ἀπὸ τῶν θυγατέρων σηλων καὶ πορεύεσθε εἰς γῆν βενιαμιν
21.22 καὶ ἔσται ὅταν ἔλθωσιν οἱ πατέρες αὐτῶν ἢ οἱ ἀδελφοὶ αὐτῶν κρίνεσθαι πρὸς ὑμᾶς καὶ ἐροῦμεν αὐτοῖς ἔλεος ποιήσατε ἡμῖν αὐτάς ὅτι οὐκ ἐλάβομεν ἀνὴρ γυναῖκα αὐτοῦ ἐν τῇ παρατάξει ὅτι οὐχ ὑμεῖς ἐδώκατε αὐτοῖς ὡς καιρὸς πλημμελήσατε
21.23 καὶ ἐποίησαν οὕτως οἱ υἱοὶ βενιαμιν καὶ ἔλαβον γυναῖκας εἰς ἀριθμὸν αὐτῶν ἀπὸ τῶν χορευουσῶν ὧν ἥρπασαν καὶ ἐπορεύθησαν καὶ ὑπέστρεψαν εἰς τὴν κληρονομίαν αὐτῶν καὶ ᾠκοδόμησαν τὰς πόλεις καὶ ἐκάθισαν ἐν αὐταῖς
21.24 καὶ περιεπάτησαν ἐκεῖθεν οἱ υἱοὶ ισραηλ ἐν τῷ καιρῷ ἐκείνῳ ἀνὴρ εἰς φυλὴν αὐτοῦ καὶ εἰς συγγένειαν αὐτοῦ καὶ ἐξῆλθον ἐκεῖθεν ἀνὴρ εἰς κληρονομίαν αὐτοῦ
21.25 ἐν δὲ ταῖς ἡμέραις ἐκείναις οὐκ ἦν βασιλεὺς ἐν ισραηλ ἀνὴρ τὸ εὐθὲς ἐνώπιον αὐτοῦ ἐποίει
21.1 kai oi yioi israehl ohmosan en massehpha legontes anehr ex ehmohn oy dohsei thygatera aytoy toh beniamin eis gynaika
21.2 kai ehlthen o laos eis baithehl kai ekathisan ekei eohs esperas enohpion toy theoy kai ehran phohnehn aytohn kai eklaysan klaythmon megan
21.3 kai eipan eis ti kyrie thee israehl egenehtheh ayteh toy episkepehnai sehmeron apo israehl phylehn mian
21.4 kai egeneto teh epayrion kai ohrthrisen o laos kai ohkodomehsan ekei thysiastehrion kai anehnegkan olokaytohseis kai teleias
21.5 kai eipon oi yioi israehl tis oyk anebeh en teh ekklehsia apo pasohn phylohn israehl pros kyrion oti o orkos megas ehn tois oyk anabebehkosin pros kyrion eis massehpha legontes thanatoh thanatohthehsetai
21.6 kai pareklehthehsan oi yioi israehl pros beniamin adelphon aytohn kai eipan exekopeh sehmeron phyleh mia apo israehl
21.7 ti poiehsohmen aytois tois perissois tois ypoleiphtheisin eis gynaikas kai ehmeis ohmosamen en kyrioh toy meh doynai aytois apo tohn thygaterohn ehmohn eis gynaikas
21.8 kai eipan tis eis apo phylohn israehl os oyk anebeh pros kyrion eis massehpha kai idoy oyk ehlthen anehr eis tehn parembolehn apo iabis galaad eis tehn ekklehsian
21.9 kai epeskepeh o laos kai oyk ehn ekei anehr apo oikoyntohn iabis galaad
21.10 kai apesteilen ekei eh synagohgeh dohdeka chiliadas androhn apo yiohn tehs dynameohs kai eneteilanto aytois legontes poreyesthe kai pataxate toys oikoyntas iabis galaad en stomati romphaias
21.11 kai toyto poiehsete pan arsen kai pasan gynaika eidyian koitehn arsenos anathematieite tas de parthenoys peripoiehsesthe kai epoiehsan oytohs
21.12 kai eyron apo oikoyntohn iabis galaad tetrakosias neanidas parthenoys aitines oyk egnohsan andra eis koitehn arsenos kai ehnegkan aytas eis tehn parembolehn eis sehlohn tehn en geh chanaan
21.13 kai apesteilen pasa eh synagohgeh kai elalehsan pros toys yioys beniamin en teh petra remmohn kai ekalesan aytoys eis eirehnehn
21.14 kai epestrepsen beniamin pros toys yioys israehl en toh kairoh ekeinoh kai edohkan aytois oi yioi israehl tas gynaikas as ezohopoiehsan apo tohn thygaterohn iabis galaad kai ehresen aytois oytohs
21.15 kai o laos pareklehtheh epi toh beniamin oti epoiehsen kyrios diakopehn en tais phylais israehl
21.16 kai eipon oi presbyteroi tehs synagohgehs ti poiehsohmen tois perissois eis gynaikas oti ehphanistheh apo beniamin gyneh
21.17 kai eipan klehronomia diasohzomenohn toh beniamin kai oyk exaleiphthehsetai phyleh apo israehl
21.18 oti ehmeis oy dynehsometha doynai aytois gynaikas apo tohn thygaterohn ehmohn oti ohmosamen en yiois israehl legontes epikataratos o didoys gynaika toh beniamin
21.19 kai eipan idoy deh eorteh kyrioy en sehlohn aph' ehmerohn eis ehmeras eh estin apo borra tehs baithehl kat' anatolas ehlioy epi tehs odoy tehs anabainoysehs apo baithehl eis sychem kai apo notoy tehs lebohna
21.20 kai eneteilanto tois yiois beniamin legontes poreyesthe enedreysate en tois ampelohsin
21.21 kai opsesthe kai idoy ean exelthohsin ai thygateres tohn oikoyntohn sehlohn choreyein en tois chorois kai exeleysesthe ek tohn ampelohnohn kai arpasate eaytois anehr gynaika apo tohn thygaterohn sehlohn kai poreyesthe eis gehn beniamin
21.22 kai estai otan elthohsin oi pateres aytohn eh oi adelphoi aytohn krinesthai pros ymas kai eroymen aytois eleos poiehsate ehmin aytas oti oyk elabomen anehr gynaika aytoy en teh parataxei oti oych ymeis edohkate aytois ohs kairos plehmmelehsate
21.23 kai epoiehsan oytohs oi yioi beniamin kai elabon gynaikas eis arithmon aytohn apo tohn choreyoysohn ohn ehrpasan kai eporeythehsan kai ypestrepsan eis tehn klehronomian aytohn kai ohkodomehsan tas poleis kai ekathisan en aytais
21.24 kai periepatehsan ekeithen oi yioi israehl en toh kairoh ekeinoh anehr eis phylehn aytoy kai eis syggeneian aytoy kai exehlthon ekeithen anehr eis klehronomian aytoy
21.25 en de tais ehmerais ekeinais oyk ehn basileys en israehl anehr to eythes enohpion aytoy epoiei
21.1 וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִשְׁבַּע בַּמִּצְפָּה לֵאמֹר אִישׁ מִמֶּנּוּ לֹא־יִתֵּן בִּתֹּו לְבִנְיָמִן לְאִשָּׁה׃
21.2 וַיָּבֹא הָעָם בֵּית־אֵל וַיֵּשְׁבוּ שָׁם עַד־הָעֶרֶב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים וַיִּשְׂאוּ קֹולָם וַיִּבְכּוּ בְּכִי גָדֹול׃
21.3 וַיֹּאמְרוּ לָמָה יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הָיְתָה זֹאת בְּיִשְׂרָאֵל לְהִפָּקֵד הַיֹּום מִיִּשְׂרָאֵל שֵׁבֶט אֶחָד׃
21.4 וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיַּשְׁכִּימוּ הָעָם וַיִּבְנוּ־שָׁם מִזְבֵּחַ וַיַּעֲלוּ עֹלֹות וּשְׁלָמִים׃ פ
21.5 וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי אֲשֶׁר לֹא־עָלָה בַקָּהָל מִכָּל־שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־יְהוָה כִּי הַשְּׁבוּעָה הַגְּדֹולָה הָיְתָה לַאֲשֶׁר לֹא־עָלָה אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה לֵאמֹר מֹות יוּמָת׃
21.6 וַיִּנָּחֲמוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל־בִּנְיָמִן אָחִיו וַיֹּאמְרוּ נִגְדַּע הַיֹּום שֵׁבֶט אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל׃
21.7 מַה־נַּעֲשֶׂה לָהֶם לַנֹּותָרִים לְנָשִׁים וַאֲנַחְנוּ נִשְׁבַּעְנוּ בַיהוָה לְבִלְתִּי תֵּת־לָהֶם מִבְּנֹותֵינוּ לְנָשִׁים׃
21.8 וַיֹּאמְרוּ מִי אֶחָד מִשִּׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא־עָלָה אֶל־יְהוָה הַמִּצְפָּה וְהִנֵּה לֹא בָא־אִישׁ אֶל־הַמַּחֲנֶה מִיָּבֵישׁ גִּלְעָד אֶל־הַקָּהָל׃
21.9 וַיִּתְפָּקֵד הָעָם וְהִנֵּה אֵין־שָׁם אִישׁ מִיֹּושְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד׃
21.10 וַיִּשְׁלְחוּ־שָׁם הָעֵדָה שְׁנֵים־עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ מִבְּנֵי הֶחָיִל וַיְצַוּוּ אֹותָם לֵאמֹר לְכוּ וְהִכִּיתֶם אֶת־יֹושְׁבֵי יָבֵשׁ גִּלְעָד לְפִי־חֶרֶב וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף׃
21.11 וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ כָּל־זָכָר וְכָל־אִשָּׁה יֹדַעַת מִשְׁכַּב־זָכָר תַּחֲרִימוּ׃
21.12 וַיִּמְצְאוּ מִיֹּושְׁבֵי ׀ יָבֵישׁ גִּלְעָד אַרְבַּע מֵאֹות נַעֲרָה בְתוּלָה אֲשֶׁר לֹא־יָדְעָה אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר וַיָּבִיאוּ אֹותָם אֶל־הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ כְּנָעַן׃ ס
21.13 וַיִּשְׁלְחוּ כָּל־הָעֵדָה וַיְדַבְּרוּ אֶל־בְּנֵי בִנְיָמִן אֲשֶׁר בְּסֶלַע רִמֹּון וַיִּקְרְאוּ לָהֶם שָׁלֹום׃
21.14 וַיָּשָׁב בִּנְיָמִן בָּעֵת הַהִיא וַיִּתְּנוּ לָהֶם הַנָּשִׁים אֲשֶׁר חִיּוּ מִנְּשֵׁי יָבֵשׁ גִּלְעָד וְלֹא־מָצְאוּ לָהֶם כֵּן׃
21.15 וְהָעָם נִחָם לְבִנְיָמִן כִּי־עָשָׂה יְהוָה פֶּרֶץ בְּשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל׃
21.16 וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי הָעֵדָה מַה־נַּעֲשֶׂה לַנֹּותָרִים לְנָשִׁים כִּי־נִשְׁמְדָה מִבִּנְיָמִן אִשָּׁה׃
21.17 וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא־יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל׃
21.18 וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֵת־לָהֶם נָשִׁים מִבְּנֹותֵינוּ כִּי־נִשְׁבְּעוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן׃ ס
21.19 וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג־יְהוָה בְּשִׁלֹו מִיָּמִים ׀ יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפֹונָה לְבֵית־אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית־אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבֹונָה׃
21.20 [וַיְצַו כ] (וַיְצַוּוּ ק) אֶת־בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים׃
21.21 וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם־יֵצְאוּ בְנֹות־שִׁילֹו לָחוּל בַּמְּחֹלֹות וִיצָאתֶם מִן־הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתֹּו מִבְּנֹות שִׁילֹו וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן׃
21.22 וְהָיָה כִּי־יָבֹאוּ אֲבֹותָם אֹו אֲחֵיהֶם [לָרֹוב כ] (לָרִיב ׀ ק) אֵלֵינוּ וְאָמַרְנוּ אֲלֵיהֶם חָנּוּנוּ אֹותָם כִּי לֹא לָקַחְנוּ אִישׁ אִשְׁתֹּו בַּמִּלְחָמָה כִּי לֹא אַתֶּם נְתַתֶּם לָהֶם כָּעֵת תֶּאְשָׁמוּ׃ ס
21.23 וַיַּעֲשׂוּ־כֵן בְּנֵי בִנְיָמִן וַיִּשְׂאוּ נָשִׁים לְמִסְפָּרָם מִן־הַמְּחֹלְלֹות אֲשֶׁר גָּזָלוּ וַיֵּלְכוּ וַיָּשׁוּבוּ אֶל־נַחֲלָתָם וַיִּבְנוּ אֶת־הֶעָרִים וַיֵּשְׁבוּ בָּהֶם׃
21.24 וַיִּתְהַלְּכוּ מִשָּׁם בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא אִישׁ לְשִׁבְטֹו וּלְמִשְׁפַּחְתֹּו וַיֵּצְאוּ מִשָּׁם אִישׁ לְנַחֲלָתֹו׃
21.25 בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה׃
21.1 wAijxx jixraaAel nixxbaO bamicpaaH leAmor Aijxx mimaenw loA-jiten bitow lbinjaamin lAixxaaH׃
21.2 wajaaboA HaaOaam bejt-Ael wajexxbw xxaam Oad-HaaOaeraeb lipnej HaaAaeloHijm wajixAw qowlaam wajibkw bkij gaadowl׃
21.3 wajoAmrw laamaaH jHwaaH AaeloHej jixraaAel HaajtaaH zoAt bjixraaAel lHipaaqed Hajowm mijixraaAel xxebaeT Aaehaad׃
21.4 wajHij mimaahaaraat wajaxxkijmw HaaOaam wajibnw-xxaam mizbeha wajaOalw Oolowt wxxlaamijm׃ p
21.5 wajoAmrw bnej jixraaAel mij Aaxxaer loA-OaalaaH baqaaHaal mikaal-xxibTej jixraaAel Aael-jHwaaH kij HaxxbwOaaH HagdowlaaH HaajtaaH laAaxxaer loA-OaalaaH Aael-jHwaaH HamicpaaH leAmor mowt jwmaat׃
21.6 wajinaahamw bnej jixraaAel Aael-binjaamin Aaahijw wajoAmrw nigdaO Hajowm xxebaeT Aaehaad mijixraaAel׃
21.7 maH-naOaxaeH laaHaem lanowtaarijm lnaaxxijm waAanahnw nixxbaOnw bajHwaaH lbiltij tet-laaHaem mibnowtejnw lnaaxxijm׃
21.8 wajoAmrw mij Aaehaad mixxibTej jixraaAel Aaxxaer loA-OaalaaH Aael-jHwaaH HamicpaaH wHineH loA baaA-Aijxx Aael-HamahanaeH mijaabejxx gilOaad Aael-HaqaaHaal׃
21.9 wajitpaaqed HaaOaam wHineH Aejn-xxaam Aijxx mijowxxbej jaabexx gilOaad׃
21.10 wajixxlhw-xxaam HaaOedaaH xxnejm-Oaaxaar Aaelaep Aijxx mibnej Haehaajil wajcaww Aowtaam leAmor lkw wHikijtaem Aaet-jowxxbej jaabexx gilOaad lpij-haeraeb wHanaaxxijm wHaTaap׃
21.11 wzaeH Hadaabaar Aaxxaer taOaxw kaal-zaakaar wkaal-AixxaaH jodaOat mixxkab-zaakaar taharijmw׃
21.12 wajimcAw mijowxxbej jaabejxx gilOaad AarbaO meAowt naOaraaH btwlaaH Aaxxaer loA-jaadOaaH Aijxx lmixxkab zaakaar wajaabijAw Aowtaam Aael-HamahanaeH xxiloH Aaxxaer bAaeraec knaaOan׃ s
21.13 wajixxlhw kaal-HaaOedaaH wajdabrw Aael-bnej binjaamin Aaxxaer bsaelaO rimown wajiqrAw laaHaem xxaalowm׃
21.14 wajaaxxaab binjaamin baaOet HaHijA wajitnw laaHaem Hanaaxxijm Aaxxaer hijw minxxej jaabexx gilOaad wloA-maacAw laaHaem ken׃
21.15 wHaaOaam nihaam lbinjaamin kij-OaaxaaH jHwaaH paeraec bxxibTej jixraaAel׃
21.16 wajoAmrw ziqnej HaaOedaaH maH-naOaxaeH lanowtaarijm lnaaxxijm kij-nixxmdaaH mibinjaamin AixxaaH׃
21.17 wajoAmrw jruxxat plejTaaH lbinjaamin wloA-jimaahaeH xxebaeT mijixraaAel׃
21.18 waAanahnw loA nwkal laatet-laaHaem naaxxijm mibnowtejnw kij-nixxbOw bnej-jixraaAel leAmor Aaarwr noten AixxaaH lbinjaamin׃ s
21.19 wajoAmrw HineH hag-jHwaaH bxxilow mijaamijm jaamijmaaH Aaxxaer micpownaaH lbejt-Ael mizrhaaH Haxxaemaexx limsilaaH HaaOolaaH mibejt-Ael xxkaemaaH wminaegaeb lilbownaaH׃
21.20 [wajcaw k] (wajcaww q) Aaet-bnej binjaamin leAmor lkw waAarabtaem bakraamijm׃
21.21 wrAijtaem wHineH Aim-jecAw bnowt-xxijlow laahwl bamholowt wijcaaAtaem min-Hakraamijm wahaTaptaem laakaem Aijxx Aixxtow mibnowt xxijlow waHalaktaem Aaeraec binjaamin׃
21.22 wHaajaaH kij-jaaboAw Aabowtaam Aow AahejHaem [laarowb k] (laarijb q) Aelejnw wAaamarnw AalejHaem haanwnw Aowtaam kij loA laaqahnw Aijxx Aixxtow bamilhaamaaH kij loA Aataem ntataem laaHaem kaaOet taeAxxaamw׃ s
21.23 wajaOaxw-ken bnej binjaamin wajixAw naaxxijm lmispaaraam min-Hamhollowt Aaxxaer gaazaalw wajelkw wajaaxxwbw Aael-nahalaataam wajibnw Aaet-HaeOaarijm wajexxbw baaHaem׃
21.24 wajitHalkw mixxaam bnej-jixraaAel baaOet HaHijA Aijxx lxxibTow wlmixxpahtow wajecAw mixxaam Aijxx lnahalaatow׃
21.25 bajaamijm HaaHem Aejn maelaek bjixraaAel Aijxx Hajaaxxaar bOejnaajw jaOaxaeH׃
21.1 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא־יתן בתו לבנימן לאשה׃
21.2 ויבא העם בית־אל וישבו שם עד־הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃
21.3 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃
21.4 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו־שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃ פ
21.5 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא־עלה בקהל מכל־שבטי ישראל אל־יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא־עלה אל־יהוה המצפה לאמר מות יומת׃
21.6 וינחמו בני ישראל אל־בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃
21.7 מה־נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת־להם מבנותינו לנשים׃
21.8 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא־עלה אל־יהוה המצפה והנה לא בא־איש אל־המחנה מיביש גלעד אל־הקהל׃
21.9 ויתפקד העם והנה אין־שם איש מיושבי יבש גלעד׃
21.10 וישלחו־שם העדה שנים־עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את־יושבי יבש גלעד לפי־חרב והנשים והטף׃
21.11 וזה הדבר אשר תעשו כל־זכר וכל־אשה ידעת משכב־זכר תחרימו׃
21.12 וימצאו מיושבי ׀ יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא־ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל־המחנה שלה אשר בארץ כנען׃ ס
21.13 וישלחו כל־העדה וידברו אל־בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃
21.14 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא־מצאו להם כן׃
21.15 והעם נחם לבנימן כי־עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃
21.16 ויאמרו זקני העדה מה־נעשה לנותרים לנשים כי־נשמדה מבנימן אשה׃
21.17 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא־ימחה שבט מישראל׃
21.18 ואנחנו לא נוכל לתת־להם נשים מבנותינו כי־נשבעו בני־ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃ ס
21.19 ויאמרו הנה חג־יהוה בשלו מימים ׀ ימימה אשר מצפונה לבית־אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית־אל שכמה ומנגב ללבונה׃
21.20 [ויצו כ] (ויצוו ק) את־בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃
21.21 וראיתם והנה אם־יצאו בנות־שילו לחול במחלות ויצאתם מן־הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃
21.22 והיה כי־יבאו אבותם או אחיהם [לרוב כ] (לריב ׀ ק) אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃ ס
21.23 ויעשו־כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן־המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל־נחלתם ויבנו את־הערים וישבו בהם׃
21.24 ויתהלכו משם בני־ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃
21.25 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃
21.1 wAjx jxrAl nxbO bmcpH lAmr Ajx mmnw lA-jtn btw lbnjmn lAxH׃
21.2 wjbA HOm bjt-Al wjxbw xm Od-HOrb lpnj HAlHjm wjxAw qwlm wjbkw bkj gdwl׃
21.3 wjAmrw lmH jHwH AlHj jxrAl HjtH zAt bjxrAl lHpqd Hjwm mjxrAl xbT Ahd׃
21.4 wjHj mmhrt wjxkjmw HOm wjbnw-xm mzbh wjOlw Olwt wxlmjm׃ p
21.5 wjAmrw bnj jxrAl mj Axr lA-OlH bqHl mkl-xbTj jxrAl Al-jHwH kj HxbwOH HgdwlH HjtH lAxr lA-OlH Al-jHwH HmcpH lAmr mwt jwmt׃
21.6 wjnhmw bnj jxrAl Al-bnjmn Ahjw wjAmrw ngdO Hjwm xbT Ahd mjxrAl׃
21.7 mH-nOxH lHm lnwtrjm lnxjm wAnhnw nxbOnw bjHwH lbltj tt-lHm mbnwtjnw lnxjm׃
21.8 wjAmrw mj Ahd mxbTj jxrAl Axr lA-OlH Al-jHwH HmcpH wHnH lA bA-Ajx Al-HmhnH mjbjx glOd Al-HqHl׃
21.9 wjtpqd HOm wHnH Ajn-xm Ajx mjwxbj jbx glOd׃
21.10 wjxlhw-xm HOdH xnjm-Oxr Alp Ajx mbnj Hhjl wjcww Awtm lAmr lkw wHkjtm At-jwxbj jbx glOd lpj-hrb wHnxjm wHTp׃
21.11 wzH Hdbr Axr tOxw kl-zkr wkl-AxH jdOt mxkb-zkr thrjmw׃
21.12 wjmcAw mjwxbj jbjx glOd ArbO mAwt nOrH btwlH Axr lA-jdOH Ajx lmxkb zkr wjbjAw Awtm Al-HmhnH xlH Axr bArc knOn׃ s
21.13 wjxlhw kl-HOdH wjdbrw Al-bnj bnjmn Axr bslO rmwn wjqrAw lHm xlwm׃
21.14 wjxb bnjmn bOt HHjA wjtnw lHm Hnxjm Axr hjw mnxj jbx glOd wlA-mcAw lHm kn׃
21.15 wHOm nhm lbnjmn kj-OxH jHwH prc bxbTj jxrAl׃
21.16 wjAmrw zqnj HOdH mH-nOxH lnwtrjm lnxjm kj-nxmdH mbnjmn AxH׃
21.17 wjAmrw jrxt pljTH lbnjmn wlA-jmhH xbT mjxrAl׃
21.18 wAnhnw lA nwkl ltt-lHm nxjm mbnwtjnw kj-nxbOw bnj-jxrAl lAmr Arwr ntn AxH lbnjmn׃ s
21.19 wjAmrw HnH hg-jHwH bxlw mjmjm jmjmH Axr mcpwnH lbjt-Al mzrhH Hxmx lmslH HOlH mbjt-Al xkmH wmngb llbwnH׃
21.20 [wjcw k] (wjcww q) At-bnj bnjmn lAmr lkw wArbtm bkrmjm׃
21.21 wrAjtm wHnH Am-jcAw bnwt-xjlw lhwl bmhlwt wjcAtm mn-Hkrmjm whTptm lkm Ajx Axtw mbnwt xjlw wHlktm Arc bnjmn׃
21.22 wHjH kj-jbAw Abwtm Aw AhjHm [lrwb k] (lrjb q) Aljnw wAmrnw AljHm hnwnw Awtm kj lA lqhnw Ajx Axtw bmlhmH kj lA Atm nttm lHm kOt tAxmw׃ s
21.23 wjOxw-kn bnj bnjmn wjxAw nxjm lmsprm mn-Hmhllwt Axr gzlw wjlkw wjxwbw Al-nhltm wjbnw At-HOrjm wjxbw bHm׃
21.24 wjtHlkw mxm bnj-jxrAl bOt HHjA Ajx lxbTw wlmxphtw wjcAw mxm Ajx lnhltw׃
21.25 bjmjm HHm Ajn mlk bjxrAl Ajx Hjxr bOjnjw jOxH׃
21.1 Iuraverunt autem filii Israel in Maspha et dixerunt: “ Nullus nostrum dabit filiis Beniamin de filiabus suis uxorem ”.
21.2 Venitque populus in Bethel, et in conspectu Dei sedentes usque ad vesperam levaverunt vocem et magno ululatu coeperunt flere dicentes:
21.3 “ Quare, Domine, Deus Israel, factum est hoc in populo tuo, ut hodie una tribus auferretur de Israel? ”.
21.4 Altera autem die diluculo consurgentes exstruxerunt altare obtuleruntque ibi holocausta et pacificas victimas
21.5 et dixerunt: “ Quis non ascendit in congregationem ad Dominum de universis tribubus Israel? ”. Grandi enim se iuramento constrinxerant interfici eos, qui non ascendissent ad Dominum in Maspha.
21.6 Ductique paenitentia filii Israel super fratre suo Beniamin coeperunt dicere: “ Ablata est hodie una tribus de Israel.
21.7 Quid faciemus, ut, qui remanserunt, uxores accipiant? Omnes enim in commune iuravimus per Dominum non daturos nos his filias nostras ”.
21.8 Idcirco dixerunt: “ Quis est de universis tribubus Israel, qui non ascendit ad Dominum in Maspha? ”. Et ecce nemo de Iabes Galaad in castra venerat ad congregationem,
21.9 et, cum populus recenseretur, nullus ex eis repertus est.
21.10 Misit itaque coetus decem milia viros robustissimos et praeceperunt eis: “ Ite et percutite habitatores Iabes Galaad in ore gladii tam uxores quam parvulos eorum.
21.11 Et hoc erit, quod observare debetis: Omne generis masculini et mulieres, quae cognoverunt viros, interficite; virgines autem reservate ”.
21.12 Inventaeque sunt de Iabes Galaad quadringentae virgines, quae nescierunt viri torum, et adduxerunt eas in castra in Silo in terra Chanaan.
21.13 Misitque coetus nuntios ad filios Beniamin, qui erant in petra Remmon, et dederunt eis pacem.
21.14 Veneruntque filii Beniamin in illo tempore, et datae sunt eis uxores de filiabus Iabes Galaad; alias autem non reppererunt, quas simili modo traderent.
21.15 Populusque valde doluit de Beniamin, quia fecerat Dominus confractionem in tribubus Israel.
21.16 Dixeruntque seniores coetus: “ Quid faciemus reliquis, qui non acceperunt uxores? Omnes in Beniamin feminae conciderunt ”.
21.17 Et dixerunt: “ Possessio eorum, qui effugerunt, erit Beniamin, ne una tribus deleatur ex Israel.
21.18 Filias autem nostras eis dare non possumus, constricti hoc iuramento: “Maledictus, qui dederit de filiabus suis uxorem Beniamin!” ”.
21.19 Ceperuntque consilium atque dixerunt: “ Ecce sollemnitas Domini est in Silo anniversaria, quae sita est ad septentrionem urbis Bethel et ad orientalem plagam viae, quae de Bethel tendit ad Sichimam et ad meridiem oppidi Lebona ”.
21.20 Praeceperuntque filiis Beniamin atque dixerunt: “Ite et latitate in vineis;
21.21 cumque videritis filias Silo ad ducendos choros ex more procedere, exite repente de vineis et rapite ex eis singuli uxores singulas et pergite in terram Beniamin ”.
21.22 Cumque venerint patres earum ac fratres et apud nos queri coeperint, dicemus eis: “ Miseremini nostri et eorum; non enim acceperunt unusquisque uxorem in bello, et vos, si dedissetis eis, deliquissetis ”.
21.23 Feceruntque filii Beniamin, ut sibi fuerat imperatum, et iuxta numerum suum rapuerunt sibi de his, quae ducebant choros, uxores singulas; abieruntque in possessionem suam aedificantes urbes et habitantes in eis.
21.24 Filii quoque Israel reversi sunt inde illo tempore unusquisque ad tribum et familiam suam in possessionem suam.
21.25 In diebus illis non erat rex in Israel, sed unusquisque, quod sibi rectum videbatur, hoc faciebat.
